פוסטים

כך העברת תקציב 2020 תאפשר לנתניהו לצאת לבחירות במרץ 2021

שר האוצר וראש הממשלה טוענים שהם עובדים על תקציב ל-2021 למעשה הם מחזיקים את התקציב כבן ערובה שיאפשר לנתניהו לצאת לבחירות במועד שהכי מתאים לו, לפני שבני גנץ יספיק להיות ראש ממשלה כשכ"ץ אינו מעביר תקציב מדינה הוא מועל בתפקידו כשר האוצר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"בקרוב נתחיל לעבוד על תוכנית תקציב 2021" אמר שר האוצר, ישראל כ"ץ בתחילת החודש. שבוע אחר כך הוא התבטא שוב בנושא ואמר כי תקציב 2021 יוצג בפני הממשלה עוד חודשיים. כ"ץ גם צייץ על הנושא יותר מפעם אחת וכתב בין היתר: "משרד האוצר בהנחייתי כבר פועל לקדם את תקציב 2021, בהתאם לחוק וכל הקריטריונים המקצועיים". 

גם רה"מ נתניהו אמר כי: "במקביל להעברת תקציב 2020 כבר מכינים את תקציב 2021". בישראל היום שאלו אם "הלחץ עובד?" ועדכנו שכ"ץ מקדם את העברת התקציב. מי שקורא את העיתון של שלדון אדלסון יכול להבין שמשאת נפשם של חברי כחול לבן היא תקציב מדינה לשבעת הימים האחרונים של דצמבר. שם כתבו על כוונתו של כ"ץ להעביר את תקציב 2020, והודיעו כי "המהלך יאפשר קידום העברת תקציב ל-2021, כפי שדורש גנץ". 

מחזיק בתקציב כבן ערובה לצרכיו הפוליטיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

בשבועות האחרונות אנו עדים לבליץ תקשורתי של בכירי הליכוד שמנסים להסביר עד כמה חשוב להעביר תקציב, אבל רק לשנת 2020. בכחול לבן, מצד שני, מתעקשים שהם דורשים להעביר כבר עכשיו גם את תקציב 2021. 

לפעמים יש פער בין המסרים שמתפרסמים בתקשורת, לבין המציאות בפועל. לכן, החלטנו לפרש עבורכם חלק מהמידע, לברור את העובדות מתוך התעמולה, ולהסביר מה המשמעות שלהן.

עוד בשקוף:

כל התרגילים בדרך לבחירות לפני הרוטציה

  • במאי, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן הוסכם על העברת תקציב לשנתיים. למה שנותר מ-2020 ולכל שנת 2021. אבל בניגוד להסכם, בליכוד טענו שנכון להעביר תקציב רק לשנת 2020. ורק אחר כך ל-2021. 

  • חוק יסוד הממשלה קבע שאם הממשלה לא מעבירה תקציב תוך 100 יום מרגע הקמתה – הכנסת מתפזרת. תאריך היעד המקורי להעברת התקציב של ממשלת נתניהו-גנץ היה ה-25 באוגוסט. אבל הממשלה לא עמדה בו. לכן, כדי שהכנסת לא תתפזר וכדי למנוע מאזרחי ישראל בחירות רביעיות תוך שנה וחצי בעיצומו של משבר הקורונה – העבירו בכנסת חוק לדחיית מועד הגשת התקציב ב-120 יום נוספים. הכנסת לא פוזרה באוגוסט, והאיום נדחה באופן זמני. כבר בדצמבר עלולה הכנסת להתפזר ואנחנו נמצא את עצמנו בבחירות במרץ 2021. 
  • ב-23 בדצמבר 2020 תגיע לקיצה תוספת 120 הימים והממשלה תהיה חייבת להעביר תקציב לשבוע האחרון של 2020. אם לא כן – הכנסת תתפזר ונלך לבחירות. שימו לב: מבחינה חוקית, תקציב 2021 לא חייב לעבור עד לאותו מועד. למעשה, תקציב 2021 חייב לעבור בכנסת עד ה-31 במרץ – שלושה חודשים לתוך השנה התקציבית. עד אז תתבסס עבודת הממשלה על תקציב 2020, אם יאושר. כלומר: התקציב שיאושר לשמונה הימים האחרונים של דצמבר יהפוך בפועל לתקציב 2021.

כשל בתפקידו. שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: עמוס בן גרשום דוברות הכנסת)

  • ה-23 בדצמבר הוא לא התאריך האחרון בו נדע אם יעבור תקציב 2021. למעשה ההחלטה של כ"ץ שלא להציג את תקציב 2021 עד מועד כתיבת שורות אלו מצביעה על כך שהוא מעדיף שלא לאשר אותו. לפי החוק את תקציב 2021 יש להגיש לכנסת בתחילת חודש נובמבר. אחר כך צריך לעבור הליך חקיקה בכנסת בתוך פחות מחודשיים. וכל זה אחרי שעבר אישור בממשלה – מה שעד כה לא קרה, וגם לא נראה באופק. 
  • עד עכשיו דיברנו על צורה ולא מהות – תקציב לשנה ושבוע או תקציב לשנה. אבל הריבים הקשים על התקציב אמורים בכלל לעסוק בתוכן התקציב עצמו. כלומר – כמה כסף הולך לאן. אבל נכון להיום אף אחד לא יודע מה יגיש שר האוצר לממשלה. במצב כזה, אם ירצו כ"ץ ונתניהו לסחוט את כחול לבן עד תום הם יציגו בממשלה, ברגע האחרון, תקציב שהאחרונים לא יכולים לחיות איתו. לדוגמא: קיצוץ רק במשרדים של כחול לבן. במצב כזה לכחול לבן כבר לא יהיה שום מנוף לחץ. הם יוכלו לאכול את התקציב שמגישים להם או להיות אלו שחתומים על פיזור הכנסת והליכה לבחירות. לכן, הצעת פשרה שאולי תונח אז על השולחן תציע לאשר קודם רק את תקציב 2020, ואז לנהל מו"מ מתמשך עד מתי שירצה רה"מ נתניהו.
  • במקביל, שר האוצר מבקש לאשר רק את תקציב 2020 בהקדם האפשרי. שימו לב, זו לא סתירה. זו בעצם המטרה של הליכוד: להעביר את תקציב 2020 במהרה ולמסמס את הדיון על תקציב 2021. נתניהו וכ"ץ מבקשים לעבור את משוכת ה-23 בדצמבר כדי לאפשר את פיזור הכנסת במרץ. עד אז אפשר יהיה להכניס לתקציב 2021 מספיק נושאים שנויים במחלוקת כדי שהאופוזיציה, כחול לבן, ומי יודע אולי גם ש"ס ויהדות התורה, לא ירצו לאשר אותו. כך בסוף חודש מרץ נצא לבחירות שיתקיימו ביוני. זהו מועד שלפחות על הנייר כרגע נראה נוח יותר לנתניהו. הוא עדיין יהיה ראש הממשלה כשנגיע לבחירות, עוד לפני הרוטציה.

ספינים ותרגילים כדי לצאת לבחירות לפני שהוא יספיק להיות ראש ממשלה בפועל. שר הבטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

הספין של שר האוצר 

בשורה התחתונה: התקציב מוחזק כבן ערובה על ידי רה"מ בנימין נתניהו. כוונתו ברורה: לצאת לבחירות בנקודת הזמן שהכי מתאימה לו, לפני העברת המנדט לבני גנץ בחודש נובמבר 2021. באופן עקרוני, ככל שמועד פיזור הכנסת יהיה מאוחר יותר, כך יהיה יותר טוב לנתניהו, שרוצה להישאר בכסא רה"מ כמה שיותר זמן, גם בזמן שהוא עומד למשפט, ולצאת לבחירות נוספות בזמן המאוחר ביותר האפשרי מבלי להגיע למועד מימוש הרוטציה. 

אבל זה לא הסוף. נתניהו יכול להחליט שיש לו נקודות יציאה טובות יותר לבחירות. כמו שהכנסת הצליחה למצוא לנתניהו פתרונות ודחתה את מועד העברת חוק התקציב של שנת 2020 בפעם הקודמת ככה יוכלו, אולי, לדחות את מועד הגשת התקציב של 2021.

מה שברור זה שכל הטיעונים של כ"ץ על "תהליכי עבודה" במשרד האוצר הם רק ספין להסית את תשומת הלב מהתוכנית להפר את ההסכם הקואליציוני. כשנכנס לתפקיד במאי השנה שר האוצר ידע שהתפקיד המרכזי שלו הוא להעביר תקציב וכי ההסכם הקואליציוני קובע שמדובר בתקציב דו-שנתי. אבל למרות שקיבל תוספת זמן של 120 ימים – הוא לא ניסה לנצל אותה כדי לקדם תקציב. 

נראה שכ"ץ מועל בתפקידו כשר האוצר. במשימה המרכזית שעליה הוא אחראי – תקציב מדינה – הוא כשל. כעת יש סיכוי סביר שכ"ץ יזכר כשר האוצר שלא העביר אפילו תקציב אחד. לא כי התנגדו לו בכנסת – אלא כי הוא פשוט בחר שלא.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בלעדי: 400 שאילתות שהגישו ח״כים לשרים לא נענו, למרות שחלף הזמן הקבוע לתגובה

על פי התקנון השרים צריכים לענות לשאילתות רגילות או ישירות תוך 21 ימים. חלק מהשאילתות שלא נענו הוגשו לפני חמישה חודשים. זמן האיחור הממוצע עומד על 53 יום. בראש רשימת השרים המזלזלים בכנסת ומאחרים לענות: אמיר אוחנה וישראל כ״ץ. יו״ר הכנסת יריב לוין יכול לכפות על השרים להגיב לשאילתות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הח״כים שואלים, אבל ממשלת ישראל אינה עונה. כ-400 שאילתות ישירות ורגילות שהגישו חברי וחברות הכנסת לשרים עדיין מחכות למענה. זאת למרות שבניגוד לתקנון הכנסת, עברו כבר לפחות 21 ימים מאז הוגשו השאילתות. כך עולה ממידע בלעדי שהגיע לידי "שקוף".

בין השרים שמשרדיהם הם המאחרים ביותר במענה לשאילתות מן הכנסת: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שמאחר במענה ל-86 שאילתות; שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין לא הגיב ל-54 שאילתות; שרת התחבורה מירי רגב שלא ענתה ל-36 שאילתות; ושר המשפטים אבי ניסנקורן שמאחר במענה ל-29 שאילתות. זמן האיחור הממוצע (מעבר ל-21 הימים) של כלל משרדי הממשלה עומד על 53 ימים. כמעט חודשיים. 

השרים אוחנה, כ״ץ, רגב וניסנקורן (צילומים: ששון תירם, קמפיין כחול לבן, בן חדד, יונתנו / ויקימדיה)

שאילתה היא אחד הכלים המשמעותיים שעומדים לרשות נבחרי הציבור בכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה. חברי הכנסת יכולים להגיש שאילתות לשרים על נושאים בהם עוסק משרדם. השרים חייבים לענות. על פי התקנון יש להם זמן מוגדר לענות. במקרה של שאילתה רגילה מדובר ב-21 יום לתגובה במליאת הכנסת, על שאילתא ישירה השרים נדרשים לענות בכתב באותו פרק זמן. יש גם שאילתות דחופות (מענה תוך יומיים). חשוב לציין – נראה כי תרבות האיחורים במענה לשאילתות אינה ייחודית לכנסת הזאת, אולם הגיע הזמן לעשות לזה סוף. 

שלושה סוגי שאילתות: ישירה, רגילה ודחופה

  • שאילתה רגילה: מוגשת בכתב. התשובה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת על ידי השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד שלושים שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתה רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • שאילתה דחופה: מוגשת בעל-פה. השר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד, בעל פה ובמליאה. ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד ארבע שאילתות דחופות במושב.
  • שאילתה ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני. גם המענה נמסר אלקטרונית, בכתב, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד שמונים שאילתות ישירות במושב.

הכוח בידיים של יו״ר הכנסת לוין

"אני רואה את זה מאוד בחומרה, את ההימענות במענה לשאילתות. בכנסת שמחוקקת מעט זה מאוד מצמצם את הכלים המעטים שניתנו לחברי הכנסת לפעול כשליחי הציבור", אמר לנו ח"כ לשעבר דב חנין שהיה שכיהן בכנסת ה-17 עד ה-20. "אני חושב שהח"כים חייבים לפעול בעניין ולא לשתוק. הם חייבים להגן על עצמם ולהגן על הזכויות שלהם שבסופו של דבר הן הזכויות של הציבור". "חנין הוסיף: "אני מצפה מיו"ר הכנסת שיעמוד מאחורי ההתחייבות שלו להגן על מעמד הכנסת. יש פה פגיעה קיצונית וישירה במעמדה של הכנסת וזו חובתו של יו"ר הכנסת, לא רק לדבר על מעמדה של הכנסת אלא אף לפעול. יש לו הרבה כלים לעשות את זה ביניהם לעכב חקיקה או תקנות של השרים הסוררים". 

ואכן, הכוח לגרום לשרי הממשלה לענות לשאילתות נמצא בידיים של יו״ר הכנסת יריב לוין (הליכוד). על פי תקנון הכנסת, יו״ר הכנסת הוא זה שגם יכול להפוך כל "שאילתא רגילה" שלא נענתה ל"שאילתה דחופה". על שאילתה דחופה חייב השר לענות תוך יומיים במליאה. פנינו ללשכתו של לוין ושאלנו כיצד היו"ר מתכוון לפעול מול השרים שלא עומדים בהוראות תקנון הכנסת. אולם עד לזמן פרסום הכתבה לא נתקבלה התייחסות. 

יכול לנקוט סנקציות כדי לחייב את השרים לענות. יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אין ספק שהתעלמות חלק מהשרים מלוחות הזמנים הקבועים לטיפול בשאילתות פוגע בעבודת הכנסת, ביכולתה לפקח כהלכה על עבודת הממשלה וביחסי העבודה התקינים בין הרשויות", נמסר לנו מלשכתו של ח"כ משה ארבל (ש"ס), שמרבה להשתמש בשאילתות. "בישיבת נשיאות הכנסת האחרונה העלה ח״כ ארבל בפני יו״ר הכנסת סוגיה זו. היו"ר ציין כי הנושא מטופל על ידי לשכתו באופן אישי ויחסית לכנסות קודמות המצב טוב יותר למרות שאינו משביע רצון. הקושי העיקרי הוא בתרבות הארגונית בחלק מהמשרדים אשר רואה בשאילתות טרחה, שלא מבינה את חשיבותן בשיטת הממשל הפרלמנטרית״. בלשכתו של ארבל גם הוסיפו כי ״אין ספק שמעקב ציבורי אחר נושא זה יעודד שינוי".

עוד בשקוף:

גם חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) מרבה להגיש שאילתות. "במושב הקודם, והראשון שלי כחברת כנסת, הזמנתי את הציבור להעביר ללשכה שלי בקשות והצעות לשאילתות למשרדי ממשלה. קיבלנו עשרות שאלות, את הרוב המוחלט העברנו", היא מסרה לנו. אבל, היא מספרת, היא עדיין לא קיבלה מענה לרבות מהשאילתות שהגישה. "ההתעלמות היא גם תשובה, וגם סמלית, לזלזול של הממשלה בציבור״. סאלח מספרת כי השאילתות שהגישה נוגעות לבעיות של אנשים פרטיים, ושל ארגונים, שמבקשים לקבל תשובות ממשרדי הממשלה. ״אני מתכוונת להמשיך עם זה גם במושב הזה, ועד שנחליף את הממשלה הרעה הזאת", היא אמרה.

בלשכתו של מיקי לוי, ח"כ ותיק במשכן, דווקא מציינים שיפור: "זו בעיה שפחות נפוצה בכנסת ה-23 מהכנסת הקודמת, דווקא היו"ר, יריב לוין, פועל כדי לקבל מענה מהשרים, יותר מאשר נעשה בעבר. אנחנו פונים באופן תדיר למזכירות הכנסת בכל עת שיש חריגה במתן תשובה ובמזכירות הכנסת עושים מאמצים מול לשכות השרים". עם זאת, מציינים בלשכה, ״יש שרים כמו השרים גמליאל ישראל כ״ץ וגנץ שמובילים בהיעדר מענה לאורך חודשים רבים".

הח״כים חייבים להגן על זכויות הציבור. ח״כ לשעבר דב חנין (צילום: ויקימדיה)

גם ח״כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) סיפר לנו כי על איחורים במענה לשאילתות שהגיש. כסיף אף פנה בנושא ליו״ר הכנסת. "בעקבות פנייתי, הוציא היו"ר מכתב לשרי הממשלה בדרישה מהם להשיב לשאילתות במועד. יש להבין שהמענה המאוחר על שאילתות מונע פתרון בעיות הזקוקות לטיפול מיידי, כאשר לא אחת נענית שאילתה לאחר שהנושא הפך לא רלוונטי", הוא אמר ל"שקוף". כסיף הוסיף כי לדעתו "חמורה יותר החלטתם של מרבית השרים לענות לשאילתות באמירות כלליות ומתחמקות. לרוב התשובה מכילה אמירה כללית לפיה הכל נעשה על פי חוק וללא התייחסות לגופו של עניין. עובדה זו הופכת את כלי השאילתות לפחות אפקטיבי בפיקוח על משרד הממשלה. בשורה התחתונה, השילוב בין איחור במענה לשאילתות לתשובות המתחמקות הוא שלב נוסף במחיקת הכנסת והכפפתה באופן מלא לממשלה".

פנינו לשרים אמיר אוחנה, ישראל כ״ץ, מירי רגב, אבי ניסנקורן, יואב גלנט וגילה גמליאל – כולם עומדים בראש רשימת המשרדים שאינם עונים לשאילתות. אולם כולם בחרו שלא למסור תגובה. כאמור, אנחנו עדיין ממתינים גם לתגובתו של יו״ר הכנסת. אם היא תתקבל – היא תתפרסם כאן. 

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע)?: הציבור בוחר את נציגיו לכנסת. אלו חייבים לפקח בשמו על עבודת הרשות המבצעת (הממשלה). אם שרי הממשלה לא עונים לשאיתות הם לא מאפשרים לחברי הכנסת לבצע את עבודתם. 

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש״י): זה בידיים של יו"ר הכנסת. הוא יכול להחליט להפוך את כל 400 השאילתות למעמד של "דחופות", וכך לאלץ את השרים להתייצב במליאה, לענות ולהחזיר את הכוח לציבור. וכפי שאמר דב חנין, חברי הכנסת יכולים גם להעניש: לעכב תקנות וחקיקה ממשלתית של השרים הסוררים.

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין