פוסטים

בדיקת שקוף: למרות ההצהרות, שר האוצר לא ויתר על שקל משכרו בשנה שעברה

"עלינו להוות דוגמה אישית כנבחרי ציבור", הכריז שר האוצר, ישראל כ"ץ כשנכנס לתפקידו. אבל למרות הכותרות להן זכה בעיתונים, השר מעולם לא ויתר בפועל על תוספת השכר של שנת 2020. לשכתו של כ"ץ: "השר תרם"

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"לאות הזדהות עם המצב במשק שבו אזרחים רבים נמצאים ללא עבודה ופרנסה ובעלי עסקים רבים קורסים תחת המצב הכלכלי שנוצר בעקבות משבר הקורונה, החלטתי לקצץ 10% מהמשכורת החודשית שלי כשר האוצר. בשעה קשה זו, עלינו להוות דוגמה אישית כנבחרי ציבור. הנחתי את הנוגעים בדבר לפעול למימוש ההחלטה", הצהיר בחגיגיות ישראל כ"ץ עם כניסתו לתפקיד שר האוצר בחודש מאי האחרון. 

בנובמבר האחרון הוא אף צייץ בלעג לאחר שנפתלי בנט, שכבר ויתר על תוספת השכר בשנת 2020, הודיע על ויתור על התוספת לשכרו גם ב-2021: "בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת. הנחתי לקצץ משכרי ויזמתי את החוק להפחתת שכר הבכירים וביטול ההעלאה, עוד הרבה לפני שהתעוררת". 

שמונה חודשים מאוחר יותר, כשאנחנו כבר בעיצומה של שנת 2021 בעקבות פניית "שקוף" לשר ישראל כ"ץ כדי לוודא שאכן קיצץ בשכרו מתברר כי למרות ההצהרות והלעג, שר האוצר לא קיצץ שקל משכרו. 

אין מכתב

כמה חודשים לאחר ההצהרות שפיזר על קיצוץ אישי בשכרו, הודיע שר האוצר כ"ץ כי הוא פועל גם לקיצוץ שכר נבחרי הציבור בעשרה אחוזים. המהלך לא יצא אל הפועל. בסופו של דבר, בעקבות קמפיין ציבורי, החליטה הכנסת בעצמה להקפיא את העלאת השכר הגדולה שהיתה צפויה לשנת 2021 לשרים, ח"כים, שופטים ודיינים.

במקביל, היו שרים וח״כים שנקטו בפעולה אישית וויתרו על תוספת השכר שלהם לשנת 2020 – בלי חוק, בלי כאב ראש, אלא במכתב פשוט שהופנה אל חשב משרד רה"מ או אל חשב הכנסת. אמנם זה לא קיצוץ של עשרה אחוזים (כ-5,000 שקל), אבל מדובר על ויתור סמלי על כ-1,400 שקל לחודש. מדובר על לפחות 22 נבחרי ציבור שלא דיברו על דוגמה אישית בזמנים של משבר כלכלי, אלא פשוט עשו מעשה.

עוד בשקוף:

אז הגשנו בקשת חופש מידע למשרד האוצר, וביקשנו לקבל את המכתב ששלח כ"ץ לחשב המשרד ובו הוא מודיע על ויתור תוספת השכר שלו בשנת 2020. ביקשנו לבדוק האם גם מי שהניף את דגל הדוגמה האישית ביום כניסתו למשרד, ויתר על תוספת השכר. 

חלפו חודשיים ממועד ההגשה ודווקא משרד האוצר, שידוע ביעילות ובמקצועיות שלו במענה לבקשות חופש מידע, התמהמה במענה, וזאת למרות שפנינו אליהם בבקשה פשוטה. מבירור עלה כי הסיבה לעיכוב: המכתב לא קיים. 

תרם במשרד? שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

פנינו גם לדובר השר וביקשנו את המכתב. בתגובה מסר לנו הדובר כי: "השר תרם משכרו". 

ביקשנו לדעת מתי התחיל השר להעביר את התרומה וכמה כסף הוא תרם. שאלנו כיצד מתיישבות ההצהרות על קיצוץ בשכר עם העובדה שבסוף השר החליט לתרום, וגם האם הוא חושב שתרומה היא הדוגמה האישית ששר האוצר צריך לתת. בתגובה ענה לנו דוברו של כ"ץ כי "בגלל שלא אושר קיצוץ השכר בממשלה הוא החליט לתרום מכספו כי התחייב לכך שיקצץ בשכרו". מידע בנוגע לתרומה עצמה – לא קיבלנו. 

קשה להחליט מה גרוע יותר. שר אוצר שמתהדר בכך שהנחה לקצץ בשכרו, זכה לכותרות, ואפילו לא ויתר על שקל אחד או כזה שמעדיף לתרום את הכסף מאשר להחזיר אותו לקופה הציבורית – שעליה הוא עצמו אחראי. 

אז, "בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" ישראל כ"ץ. לפחות 22 ח"כים ויתרו על תוספת השכר שלהם בשנת 2020, בזמן שהמשכת לנמנם. אחד מהם, אגב, הוא נפתלי בנט.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בתוככי משרד האוצר: השר מסרב לחשוף יומן, ומסתיר פגישות מאנשי המקצוע

מקורות במשרד האוצר: השר ישראל כ"ץ לא חושף את יומנו לאנשי המשרד, מרחיק אותם מישיבות, היחס משפיל והאווירה קשה. ההחלטה על דמי אבטלה התקבלה עם ח״כ אופיר כץ. את מתווה התשלום על ימי בידוד כ"ץ שינה בעקבות פגישות עם ח״כ קרן ברק. אף אחד לא יודע מה היה בפגישה עם נגיד בנק ישראל. אילו עוד פגישות התרחשו ללא תיעוד?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

תומר אביטל |

לראשונה בתולדות משרד האוצר, יומנו של השר אינו חשוף לפקידי המשרד. 

ממידע שהגיע ל"שקוף" עולה כי פקידי משרד האוצר כלל לא מקבלים זימונים לישיבות אצל שר האוצר ישראל כ"ץ – אלא נקראים בטלפון לעתים להצטרף, מעכשיו לעכשיו. לדברי כמה מקורות, אין לאנשי המשרד מושג מתי בדיוק מתקיימות ישיבות, במה הן עוסקות, אילו חומרים להכין ומי עוד מגיע אליהן.

בנוסף, לראשונה בתולדות המשרד ניתנה למאבטח היושב בכניסה ללשכת השר רשימה שמית מצומצמת מאוד של אנשים המורשים להיכנס למסדרון בו יושבים השר וכל יועציו. כתוצאה, עובדי משרד האוצר שאמורים להצטרף לישיבות עם הממונים עליהם, לעיתים קרובות מוצאים עצמם מחוץ לדיון. 

"מתייחס אלינו כאל אויבים". שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

במקרים רבים העובדים לא זוכים לעבור את הדלת למסדרון השר – אף שדנים שם, בלשכות השר ויועציו, בסוגיות שהם אחראיים עליהן מקצועית. לדברי הגורמים ששוחחו עם "שקוף" הם מודרים מפגישות וישיבות גם אם כמות המשתתפים נמוכה ממגבלות הקורונה. "אנחנו מרגישים שהוא מתייחס אלינו כאל אויבים ולא מבינים מה מהות ההשפלה ולמה", אמר אחד העובדים ל"שקוף". "מאז ומתמיד דלתו של כל שר אוצר היתה פתוחה בפני עובדי המשרד. האווירה כאן קשה ואי אפשר לעבוד ככה".

מפגשים ללא תיעוד, ללא הכנה

איך זה נראה בפועל כשאנשי המשרד לא מעורבים בדיונים ובהליכי קבלת ההחלטות? הנה כמה דוגמאות מהעת האחרונה שנודעו ל"שקוף":

  • תוכנית מענק לכל אזרח ומענקים שונים שניתנו למובטלים (ללא תמריצי חזרה לעבודה) נסגרו בין השר כ"ץ לבין יועצו של רה"מ נתניהו, אבי שמחון. אנשי המקצוע לא היו מעורבים, וההשלכות הכלכליות לא נבדקו. אנשי המשרד גילו על היוזמה רק כשמידע עליה התפרסם בטוויטר, והתחילו לנסות ולהבין מה הייתה כוונת המשורר.
  • באופן דומה, ישב השר עם שלל בכירים במערכת הכלכלית, בין היתר עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון – ללא ידיעת הצוות המקצועי במשרד, ומבלי שהוצאו סיכומי פגישות.
  • הסיפור חזר גם עם ח"כ אופיר כץ (ליכוד): שר האוצר נפגש איתו ללא אנשי מקצוע – והחליט על דעת עצמו להעניק דמי "חלף אבטלה" גם לבני 67 ומעלה – וזאת מבלי שנערכה בדיקה מקצועית והצגת חלופות.
  • כ"ץ התעלם מעבודת מטה שהתקיימה לגבי מתווה התשלום על ימי הבידוד: גורמי המקצוע הגיעו להסכמות על חלוקת העלויות בין המדינה, העובדים והמעסיקים. אבל לאחר שהמתווה כבר פורסם, שר האוצר סגר עם ח"כ קרן ברק (ליכוד) על כך שהמדינה תגדיל את שיעור ההשתתפות שלה על חשבון המעסיקים. כ"ץ עשה זאת מבלי לברר את השלכות המהלך מבחינה תקציבית. גם הפעם גורמי מקצוע למדו על השינוי במתווה מהודעות לעיתונות. 
  • כ"ץ מרבה להיפגש עם ראשי רשויות, ובמיוחד עם שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל וחבר ליכוד. עובדי המשרד לא תמיד יודעים מה היה בישיבות האלו. חלקן אכן מתקיימות בנוכחות גורמי המקצוע, אבל אחרות מתקיימות בארבע עיניים, ללא הכנה מוקדמת עם הצוות המקצועי. במקרים אלו – לאנשי המשרד מושג מה סוגר שר האוצר עם אותם ראשי רשויות, לא מעט מהם חברי הליכוד.

פגישות ללא סיכום עם בכירים במערכת הכלכלית. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

החלטות מתקבלות ללא עבודת מטה

נדגיש, אין פה שום קשר ל"משילות" – אלא לאופן קבלת ההחלטות הנוגעות לכסף של כולנו, תוך אי-הסתמכות על עבודת מטה מסודרת. שרשרת קבלת ההחלטות והניהול ברורה. השר מתווה מדיניות, היועצים מייעצים ואנשי המשרד מבצעים את עבודת המטה המקצועית ואחראים על ההוצאה לפועל של ההחלטות. אבל כיצד ניתן לקבל החלטות בלי לקבל נתונים או להתייעץ עם אנשי המקצוע, עובדי ציבור שזו מהות תפקידם?

גם שרי אוצר קודמים נפגשו בארבע עיניים, אולם הדבר היה ידוע מראש להנהלת המשרד. הפגישות התקיימו לאחר שהשר התייעץ עם אנשי המקצוע, והתייחס ברצינות לעבודת המטה. שר האוצר הוא שר של כולם, ולא רק של מי שהצביע למפלגתו. 

עוד בשקוף:

לדברי גורמים במשרד, שר האוצר הקודם, משה כחלון מ"כולנו", היה יו"ר מפלגה, ועדיין מיעט לקיים פגישות בנושאים הקשורים לאוצר עם אנשי מפלגתו – ללא הכנה עם אנשי מקצוע. לאחר הפגישות, הנושאים שנידונו הועברו לטיפול גורמי המקצוע, על מנת לבצע עבודת מטה סדורה טרם קבלת החלטה של השר.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): במשרד האוצר מתקבלות בכל יום במשרד החלטות בעלות משמעות כלכלית מרחיקת לכת לכלל המשק. קחו למשל את חלוקת המענק לכל אזרח בימי הקורונה, שעלתה למשלמי המיסים מיליארדי שקלים. היא לא ייצרה שום תועלת למשק ולא עזרה אפילו במעט להוציא את הכלכלה הישראלית מהמשבר בה היא נתונה – וזאת אומרים שורה של כלכלנים בכירים, ולא פקידי האוצר.

שר האוצר פיזר את הכסף שלנו, לכאורה, על מנת להרגיע את הזעם הציבורי – בחוסר יעילות משוועת. לו הייתה נעשית עבודת מטה מסודרת בעניין, אפשר היה לחסוך כספי ציבור, או לכל הפחות לחלקו בצורה שתביא תועלת למשק. ניתן היה להשתמש באותו תקציב שהוקצה למענק, למשל, כדי לחלק את מערכת החינוך לקפסולות, ולוודא שילדי ישראל לא יישארו חודשים ארוכים בבית.

*

מלשכתו של ישראל כ"ץ נמסר בתגובה: "במשרד האוצר מקפידים לפעול על פי ההגבלות שנקבעו על ידי משרד הבריאות ובהם התקהלות של עד עשרה אנשים בתוך חדר ישיבות. 

"נציין כי בדיונים שבהם יש למעלה מעשרה משתתפים – היתר עולים לדיון דרך הזום. כמו כן, נבקש להבהיר כי שר האוצר אינו מתעסק בסידורי הישיבה בדיון שמתקיימים בראשותו וכל טענה אחרת משוללת כל יסוד. בתוך כך, לשכתו של שר האוצר פתוחה בפני כלל עובדי משרד האוצר, ללא קשר לתפקידם או לבכירותם. באשר לטענתך על זימונים לישיבות, נציין כי לא נתייחס לרכילות זולה".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

ההצלחה הכי גדולה בקדנציה של שר האוצר כ"ץ: הטבת מס למשקיעי נדל"ן

תקציב הוא לא העביר, המשק במשבר ומספר המובטלים עולה. אבל בקיץ האחרון שר האוצר זכה להישג: הוא גרם לוועדת הכספים לאשר הטבת מס למשקיעי נדל״ן. איך הוא עשה את זה?בעזרת איום על חברי הוועדה שיבטל הסכמתו לתת סיוע כלכלי למשפחות מרובות ילדים. אנחנו כאן כדי להזכיר את המחטף. סיכום חצי שנתי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חצי שנה אחרי שנכנס לתפקיד, ניתן לומר ששר האוצר ישראל כ"ץ כשל כמעט בכל מעשיו: הוא עדיין לא הצליח להעביר תקציב, למרות שזו המשימה הכי חשובה שיש לשר אוצר; הוא הבטיח שיעביר חקיקה לקיצוץ בשכר הבכירים ונבחרי הציבור וכשל – הכנסת עשתה זאת בלעדיו; מאז נכנס לתפקידו, במאי 2020, התפטרה שורה ארוכה של בכירים במשרדו תוך פיזור האשמות על האופן שבו הוא מנהל את המשרד; בינתיים לכמעט מיליון בני אדם אין עבודה, והמשבר הכלכלי מעמיק. 

מה כן הצליח לעשות כ"ץ בזמן הזה? – לאשר הטבה לבעלי הון: הורדת מס רכישה על דירות להשקעה. 

ששה חודשים לתוך של הקדנציה של כ"ץ במשרד האוצר, אנחנו מסכמים. אנחנו גם לא שוכחים את המחטף שביצע בקיץ האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה, ובו התנה מתן סיוע כלכלי ממשלתי למשפחות מרובות ילדים במתן הטבות מס למשקיעים בדירות ששוות מיליוני שקלים.

שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)

צעד אחרי צעד, כך בוצע המחטף:

מרדימים את השטח

בשנת 2015 העביר שר האוצר דאז משה כחלון חוק זמני שהעלה את מס הרכישה ברכישת דירות להשקעה. כלומר – מי שקונה יותר מדירה אחת ישלם מס גבוה יותר החל מהדירה השניה. החוק היה עתיד לפקוע בסוף 2020. משרד האוצר היה צריך להחליט האם להאריך את החוק לקראת סוף השנה. 

אבל כבר ביולי 2020 מחליט שר האוצר שלא להאריך את החוק, ואפילו לקצר את תוקפו. עכשיו הוא צריך למצוא דרך לעשות את זה, והנה נקלעה ההזדמנות.

ב-15 ביולי 2020 מכריזים רה"מ ושר האוצר על סיוע כלכלי ממשלתי לאזרחים בשל משבר הקורונה: כל אזרח בוגר יקבל 750 שקלים. משפחות יקבלו עוד 500 שקלים לכל ילד – עד שלושה ילדים. שווי ההטבה מוערך בכשישה מיליארד שקלים.

ארבעה ימים אח"כ, ב-19 ביולי 2020, התוכנית מאושרת בממשלה.

חולפים עוד שלושה ימים, וב-22 ביולי 2020 מופצת הצעת החוק.

ב-27 ביולי, חמישה ימים מאוחר יותר, הצעת החוק מונחת לקריאה ראשונה בכנסת, ועוברת עוד באותו היום. 

עד אז, לא נראה כל זכר לעסקה שעומד משרד האוצר להניח על השולחן ביום למחרת – סיוע למשפחות מרובות ילדים תמורת הטבת מס למשקיעי נדל"ן.

חולפת יממה. ב-28 ליולי מגיע החוק לדיון בוועדת הכספים להכנה לקריאה שניה ושלישית. הח״כים מנסים להבין משר האוצר מדוע הוחלט לתת מענק רק לשלושה ילדים ומה אמורות לעשות משפחות ברוכות ילדים. 

"למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי?", שואל יו"ר הוועדה גפני. "אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו", אומר ח"כ טיבי. "אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל…", דורש ח״כ סמוטריץ׳, וברוח דומה ממשיכים גם שאר הח״כים. 

הדיון נמשך. חברי הוועדה ממשיכים לדרוש החלת המענק על כלל הילדים, ח״כ מיקי זהר מציע מתווה, ושר האוצר לבסוף משתכנע לשחרר את החגורה: גם הילד הרביעי יקבל מענק של 500 שקלים, וכל ילד נוסף יקבל 300 שקלים. 

עוד בשקוף:

האוצר מפתיע

ממשיכים להקריא את החוק בוועדה, הח״כים והיועצים מציעים תיקונים, השר והח״כים מחליפים מחמאות. דיון הרמוני ויעיל. אבל אז מפתיעה יעל לינדברג, מאגף תקציבים במשרד האוצר, ואומרת: 

"אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין, כך שיוקדם מועד פקיעת הוראת השעה של מס הרכישה, קרי להחזיר את שיעורי המיסוי של מס הרכישה לשיעורים שהיו בשנת 2015. הסיבה לכך שאנחנו מוצאים דחיפות לבצע את השינוי הזה בתקופה זו, היא מכיוון שאנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות בשוק, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו כבר לא בתקופה שהייתה אז, כשהעלייה ברמת המחירים הייתה אסטרונומית ובלתי נשלטת. אנחנו בתקופה אחרת ולכן אנחנו חושבים שכרגע זה המועד הנכון". 

"איפה הנוסח? אנחנו לא מכירים את זה בכלל", מגיב יו"ר הוועדה המופתע, משה גפני (יהדות התורה). אנשי האוצר מתעקשים שהנוסח הופץ, וגפני שואל: "איך זה קשור לחוק?". ומצטרף גם סמוטריץ׳' שמעלה תהיות משל עצמו.

כן, אתה. יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

לרגע הזה חיכה שר האוצר שפוצח במונולוג קצר ומסביר מה הקשר בין שמיטה להר סיני.

אמ;לק: אני לא שאלתי אתכם שאלות, ביקשתם ולכן שיניתי את דעתי בנוגע למענק למשפחות ברוכות ילדים. לכן אתם לא תשאלו שאלות ותאשרו את הטבת המס שאני רוצה לתת לעשירים. ואם לא תסכימו איתי? אני יכול לחזור בי בנוגע להטבות המס. הכל או לא כלום. 

ואלו הדברים: 

"ברשותכם, גם אני לא שאלתי על כל סעיף איך הוא קשור. בסוף הכול קשור כדי לסייע לציבור. תוך כדי הדיון אתם שכנעתם. באתי לכאן בלי שהייתה הידברות קודם גם לגבי הילדים וגם לגבי דברים אחרים כמו חיילים משוחררים. עכשיו שכנעתם לגבי השירות הלאומי והשירות האזרחי ולגבי עוד דברים. אנחנו נמצאים במצב שבאה הממשלה ורוצה להוריד את מס הרכישה. להוריד מס. אנחנו מוותרים על הכנסות כדי להאיץ כרגע תחום מאוד חשוב, שזה תחום הדיור. יש לו  משמעות בבנייה, יש לו משמעות בקנייה ויש לו משמעות בשכר דירה. ברגע שתרד העלות של רכישת דירה שנייה בכל הארץ, באופן טבעי יהיו דירות להשכיר לאותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם עכשיו במענקים, בהלוואות ובתחומים אחרים. 

"מבין החוקים זה התאים גם לחוק הקודם. בסופו של דבר, סוגיית החוק הקודם הושלמה ולכן זה גם מתאים כאן. אם אנחנו מדברים על מעון, על מזון ועל מרפא, זה הבית. אני כשר אוצר לכאורה מוותר על הכנסות ישירות. בצלאל, רק שתדע, שיש הרבה יהודים מהעולם – שאני לא ארגיז את אחמד, אבל זאת האמת – ששוקלים עלייה ורוצים לקנות בתים. הדבר הזה יכול לעודד אותם. גם במגזר הערבי וגם בכל הארץ יש הרבה שרוצים ושוקלים לקנות בתים. אני חייב להניע את הענף הזה".

מאותו הרגע, כולם, קואליציה ואופוזיציה, מתיישרים עם כ"ץ. חוץ מהח״כים של הרשימה המשותפת.

מיקי לוי מ"יש עתיד" אומר לכ"ץ: "אני מברך אותך ומבקש מכולכם לא לעשות בעיות. זה לטובת המשק, זה יניע את גלגלי הבנייה מחדש", סמוטריץ׳ מבהיר: "הטיעון של העלייה קנה אותי", ועודד פורר מוסיף "יש לך תמיכה גם של האופוזיציה". 

הח״כים לא דורשים מכ"ץ להציג נתונים וגם לא להסביר מה הקשר בין הטבת מס לאנשים שיש להם כסף לדירה שניה, שלישית ורביעית ב-16 מיליון שקל, לבין מענקים למשפחות ברוכות ילדים. רק ח"כ עאידה תומא סלימאן קוראת שוב ושוב "מה זה שייך עכשיו לנושאים שלנו? מה זה שייך לחוק?". אבל היא לא מקבלת התייחסות. "תגלו לנו מה העסקה", היא מנסה לעקוץ. אבל ללא הועיל. 

"תגלו לנו מה העסקה". ח"כ עאידה תומא סלימאן

מי שמנסה לבלום את המחטף הוא היועץ המשפטי של ועדת הכספים אייל בן ארי: "הנוסח הזה, שאלנו היום בבוקר מה הקשר שלו לנושא הקורונה, מה הזיקה שלו. אני רוצה לציין בפני אדוני שגם הגופים הרלוונטיים לא יודעים ולא הוזמנו להביע את עמדתם". בן ארי מנסה להתעקש לקבל מכ"ץ לקבל פרטים כי "זה נושא חדש". או אז מבהיר כ"ץ באיום כי אם הטבת המס היא "נושא חדש" שצריך לדון בו בנפרד, אז גם המענקים לילדים רביעי והלאה, ושאר הנושאים בהם עסקו קודם לכן – הם "נושאים חדשים" שיש לדון בהם בנפרד. 

"זה מה שדחוף להכניס בחוק?"

ביום שלמחרת, 29 ביולי, מתכנסת הוועדה שוב להקראת סופית של החוק אחרי תיקונים ולהצבעה לפני קריאה שניה ושלישית. הרכב הנוכחים בחדר מעט שונה. בין היתר, את הדיון מנהל ח"כ ינון אזולאי, ומצטרפת גם ח"כ מרב מיכאלי. 

מנהלי הדיון התכוונו לדלג מעל העניין הפעוט הזה של הטבת מס לרוכשי מספר דירות, ולהחליק את הנושא. אבל מיכאלי מנסה לפתוח את הדיון. "איך אתם מצדיקים את ההורדה של מס רכוש, ועוד ההגדלה של הסכום עד 16 מיליון שקלים?", היא שואלת. "אנחנו באים פה לעשות טוב לאנשים, להוריד להן מהמס", אומר אזולאי על ההטבה למיליונרים. שמסביר שלא יפתח שוב את הדיון כי "מיצינו את העניין".

בסופו של דבר, כל חברי הוועדה מבינים היטב את האיום של כ"ץ, ואף אחד מהם לא רוצה להיתפס כמי שעצר את חלוקת המענקים לכל אזרחי המדינה. לכן כולם, כולל כולם, מצביעים בעד ההצעה לחלוקת מענקים לאזרחים וגם הטבות מס לעשירים. 

"איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?". ח"כ מרב מיכאלי

כמה שעות אחר כך התייצבה מיכאלי על הפודיום במליאת הכנסת, ונשאה דברים נוקבים אותם הפנתה ישירות ליו״ר ועדת הכספים גפני, ולשר האוצר כ"ץ:

"יו"ר הוועדה גפני, לא הבנתי. בחוק שבו אתה דואג למשפחות שיש להן באמת הרבה מאוד ילדות וילדים, ופעמים רבות מצבן הכלכלי הוא כזה שהן זקוקות וזקוקים לסיוע, בחוק הזה דחוף להכניס בלי דיון, בלי הליך ראוי, עזרה דווקא לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה שניה ב-16 מיליון ש"ח? זה מה שדחוף להכניס בחוק הזה? הורדת מס רכישה לדירות עד 16 מליון שקל? דירה שניה, ומעלה. זה מה שדחוף? תסביר לי. לא הבנתי. קטונתי". 

"… אני גם לא מבינה, ותעזרו לי להבין, איך זה שכשיש לנו מעל 20 אחוז מובטלות ומובטלות, איך בדיוק הנחה לאנשים שיכולים לקנות דירה שניה שלישית רביעית ב-16 מיליון שקלים – איך זה מניע את המשק? איך זה מקדם את המובטלות והמובטלים? איך זה מקדם את אלה שאין להם כסף, לא רק לקנות דירה אלא לשכור דירה, אלא לסגור את החודש ברמה הכי בסיסית של לחם ומים? איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?" 

זה לא עזר כמובן, החוק עבר. בזכות מיכאלי אמנם זכה המחטף של כ"ץ לכמה כותרות זועמות, אבל ביום למחרת כבר עטפו איתן את הדגים. 

על פי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו השבוע שיעור האבטלה בישראל בסוף אוקטובר עמד על 23 אחוז, שהם כ-940 אלף איש. כמעט מיליון בני אדם שרבים מהם זכו למענקים חד פעמיים שאולי עזרו להם להרים את הראש מעל פני המים לשניה, אבל לא קידמו אותנו לשום פתרון מערכתי. 

כמה חודשים אחרי, גם מרב מיכאלי מסכמת: "תראו מופתעות ומופתעים! כמעט חצי שנה אחרי מחטף מס הרכישה שהעביר שר האוצר בחוק מענקי הקורונה, זה לא 'הניע את המשק'. רק קבוצה קטנה שיכולה לקנות דירה שניה ושלישית עד 16 מיליון שקל נהנתה מההטבה השערורייתית הזאת, בעוד מרבית הישראליות והישראלים דוחות שוב ושוב את תשלומי המשכנתא על הדירה היחידה שהצליחו לקנות בשניים – שלושה מיליון".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק להקפאת עליית שכר הח"כים בינואר

אם לא יוקפא, בינואר צפוי שכר הח"כים לעלות בכ-6,000 שקלים. הצעת החוק יכולה לעלות להצבעה במליאה כבר ברביעי הקרוב. הזדמנות שפוספסה: הח"כים ימשיכו לקבוע לעצמם את השכר והתנאים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ועדת הכנסת אישרה היום (ב׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקפיא את עליית שכר הח"כים הצפויה בינואר הקרוב. כעת עובר הכדור להצבעה בכנסת. חברי הוועדה בחרו שוב שלא לשנות את המנגנון הקובע כי חברי הכנסת הם אלו שקובעים את שכרם. 

בדברי ההסבר להצעת החוק שהניח יו"ר הוועדה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן) בשם הוועדה נכתב כי: "נוכח המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה בישראל ורצונם של חברי הכנסת להשתתף בנטל הכלכלי, מוצע לקבוע כי על אף העובדה ששכר חברי הכנסת צפוי היה להתעדכן בחודש ינואר 2021 בהתאם לשינוי שחל בשכר הממוצע במשק, השכר יוקפא ולא יתבצע בו עדכון בשנה זו". 

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ איתן גינזבורג

ההצעה אושרה פה אחד וכבר ביום רביעי הקרוב היא יכולה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. חבר הכנסת אלעזר שטרן מ"יש עתיד" הוסיף הסתייגות כי יש צורך להוציא באופן גורף את האחריות על קביעת שכר ותנאי נבחרי הציבור מידי נבחרי הציבור.

גינזבורג התחיב כי במקביל יעלה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הצעת החלטה שתקפיא את עליית שכר השרים והשופטים. 

נזכיר שעל הדרך הזו כבר כתבנו לפני יותר מחודש. שר האוצר כ"ץ אמנם גזר קופון על הודעות יחסי הציבור שלו על כוונתו להקפיא את עליית השכר, אבל אנחנו תיארנו את המסלול המסובך והארוך בו הוא בחר, במקום לבחור בדרך הקצרה והיעילה, בדומה לדרך שבה הולך גינזבורג עכשיו. 

עלות של שישה מליוני שקלים

אם לא יוקפא, שכר חברי הכנסת צפוי לעלות בינואר 2021 ביותר מששת אלפים שקל. כיום הוא עומד על כ-45 אלף שקלים ברוטו. 

מדובר בעליית שכר גבוהה באופן חריג. הסיבה: שכר הח״כים מוצמד לשכר הממוצע במשק. בשל משבר הקורונה, בשנת 2020 פוטרו עובדים רבים ואחרים הוצאו לחל"ת. רבים מהמפוטרים הם עובדים ברמות השכר הנמוכות יותר. כעת חישוב השכר הממוצע במשק מתבצע ללא משכורותיהם הנמוכות ולכן הוא עולה. 

עוד בנושא:

על פי הצעת החוק, עליית השכר הבאה תעודכן רק בינואר 2022 בממוצע שישקלל את שנת 2021 ושנת 2022. בהנחה שהמשק ישוב בשנה הקרובה חזרה למסלולו ותחל תקופת התאוששות, גם שכר הח"כים צפוי לעלות בשנת 2022, אבל באופן מתון יותר. "אנו צופים ששכר הח"כים בשנת 2021 יעלה בין 10-13 אחוז. אנחנו מדברים על עלות של כשישה מיליון שקלים בשנה, וזאת ללא חברי הכנסת הגמלאים", אמר במהלך הדיון טל שחר, רפרנט שכר במשרד האוצר. 

לשנות את המנגנון

באופן עקרוני לא צריך חקיקה כדי להקפיא את עליית שכר החכ"ים. אבל הוועדה הציבורית שתפקידה לדון בשכר ובתנאי הח"כים עדיין לא הוקמה. למעשה היא לא קיימת מאז ינואר 2019. תפקידה של הוועדה להמליץ לוועדת הכנסת איך לפעול בנושאים שנוגעים לתנאי העסקת חברי הכנסת. ועדת הכנסת יכולה היתה לקבל המלצה של הוועדה להקפיא את עליית השכר, ובא לציון גואל.

אבל גם לו היתה קיימת – יש לזכור כי מדובר בוועדה שממליצה בלבד. הח״כים יכולים לקבל את המלצותיה, או לדחות אותן. וזו גם הסיבה לכך שלא מצליחים למנות ועדה חדשה – קשה למצוא מי שירצו גם להתקוטט עם הח״כים על תנאי השכר שלהם וגם לעשות זאת בידיעה שהם חסרי סמכות לחלוטין ומהווים חותמת גומי. 

במהלך הדיון בוועדת הכנסת התייחס חבר הוועדה אלעזר שטרן לסוגיה, ואמר, "אני מרגיש לא נוח כבר שנים שאנחנו חלק מתהליך קביעת השכר של עצמנו". שטרן הצביע על שורש הבעיה. "נפלה לידינו הזדמנות״, הוא הוסיף, "אני חושב שמה שצריך להיות בתוך ההצעה היא הוצאת חברי הכנסת מההשפעה על השכר שלנו. ואני הולך להוסיף את זה בתור הסתייגות להצעה. גם בזמנים יותר טובים אנחנו לא צריכים להיות אלו שמחליטים על השכר שלנו".   

זו לא הפעם הראשונה שחברי ועדת הכנסת מפספסים, בכוונה, הזדמנות לתקן את המנגנון. בספטמבר, הוועדה אישרה הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. פנינו אז ליו״ר הוועדה גינזבורג וביקשנו שיכניס תיקון, ויעביר את המילה האחרונה לוועדה הציבורית. גם ח"כ עידן רול ניסה להעלות את התיקון בוועדת הכנסת. אך יו"ר הוועדה גינזבורג הוריד אותו מסדר היום במהרה.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תיענה להצעה של ח"כ שטרן ובהזדמנות הזו תוציא, אחת ולתמיד, את הסמכות לקבוע הטבות לח״כים מידי הח״כים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

כך העברת תקציב 2020 תאפשר לנתניהו לצאת לבחירות במרץ 2021

שר האוצר וראש הממשלה טוענים שהם עובדים על תקציב ל-2021 למעשה הם מחזיקים את התקציב כבן ערובה שיאפשר לנתניהו לצאת לבחירות במועד שהכי מתאים לו, לפני שבני גנץ יספיק להיות ראש ממשלה כשכ"ץ אינו מעביר תקציב מדינה הוא מועל בתפקידו כשר האוצר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"בקרוב נתחיל לעבוד על תוכנית תקציב 2021" אמר שר האוצר, ישראל כ"ץ בתחילת החודש. שבוע אחר כך הוא התבטא שוב בנושא ואמר כי תקציב 2021 יוצג בפני הממשלה עוד חודשיים. כ"ץ גם צייץ על הנושא יותר מפעם אחת וכתב בין היתר: "משרד האוצר בהנחייתי כבר פועל לקדם את תקציב 2021, בהתאם לחוק וכל הקריטריונים המקצועיים". 

גם רה"מ נתניהו אמר כי: "במקביל להעברת תקציב 2020 כבר מכינים את תקציב 2021". בישראל היום שאלו אם "הלחץ עובד?" ועדכנו שכ"ץ מקדם את העברת התקציב. מי שקורא את העיתון של שלדון אדלסון יכול להבין שמשאת נפשם של חברי כחול לבן היא תקציב מדינה לשבעת הימים האחרונים של דצמבר. שם כתבו על כוונתו של כ"ץ להעביר את תקציב 2020, והודיעו כי "המהלך יאפשר קידום העברת תקציב ל-2021, כפי שדורש גנץ". 

מחזיק בתקציב כבן ערובה לצרכיו הפוליטיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

בשבועות האחרונות אנו עדים לבליץ תקשורתי של בכירי הליכוד שמנסים להסביר עד כמה חשוב להעביר תקציב, אבל רק לשנת 2020. בכחול לבן, מצד שני, מתעקשים שהם דורשים להעביר כבר עכשיו גם את תקציב 2021. 

לפעמים יש פער בין המסרים שמתפרסמים בתקשורת, לבין המציאות בפועל. לכן, החלטנו לפרש עבורכם חלק מהמידע, לברור את העובדות מתוך התעמולה, ולהסביר מה המשמעות שלהן.

עוד בשקוף:

כל התרגילים בדרך לבחירות לפני הרוטציה

  • במאי, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן הוסכם על העברת תקציב לשנתיים. למה שנותר מ-2020 ולכל שנת 2021. אבל בניגוד להסכם, בליכוד טענו שנכון להעביר תקציב רק לשנת 2020. ורק אחר כך ל-2021. 

  • חוק יסוד הממשלה קבע שאם הממשלה לא מעבירה תקציב תוך 100 יום מרגע הקמתה – הכנסת מתפזרת. תאריך היעד המקורי להעברת התקציב של ממשלת נתניהו-גנץ היה ה-25 באוגוסט. אבל הממשלה לא עמדה בו. לכן, כדי שהכנסת לא תתפזר וכדי למנוע מאזרחי ישראל בחירות רביעיות תוך שנה וחצי בעיצומו של משבר הקורונה – העבירו בכנסת חוק לדחיית מועד הגשת התקציב ב-120 יום נוספים. הכנסת לא פוזרה באוגוסט, והאיום נדחה באופן זמני. כבר בדצמבר עלולה הכנסת להתפזר ואנחנו נמצא את עצמנו בבחירות במרץ 2021. 
  • ב-23 בדצמבר 2020 תגיע לקיצה תוספת 120 הימים והממשלה תהיה חייבת להעביר תקציב לשבוע האחרון של 2020. אם לא כן – הכנסת תתפזר ונלך לבחירות. שימו לב: מבחינה חוקית, תקציב 2021 לא חייב לעבור עד לאותו מועד. למעשה, תקציב 2021 חייב לעבור בכנסת עד ה-31 במרץ – שלושה חודשים לתוך השנה התקציבית. עד אז תתבסס עבודת הממשלה על תקציב 2020, אם יאושר. כלומר: התקציב שיאושר לשמונה הימים האחרונים של דצמבר יהפוך בפועל לתקציב 2021.

כשל בתפקידו. שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: עמוס בן גרשום דוברות הכנסת)

  • ה-23 בדצמבר הוא לא התאריך האחרון בו נדע אם יעבור תקציב 2021. למעשה ההחלטה של כ"ץ שלא להציג את תקציב 2021 עד מועד כתיבת שורות אלו מצביעה על כך שהוא מעדיף שלא לאשר אותו. לפי החוק את תקציב 2021 יש להגיש לכנסת בתחילת חודש נובמבר. אחר כך צריך לעבור הליך חקיקה בכנסת בתוך פחות מחודשיים. וכל זה אחרי שעבר אישור בממשלה – מה שעד כה לא קרה, וגם לא נראה באופק. 
  • עד עכשיו דיברנו על צורה ולא מהות – תקציב לשנה ושבוע או תקציב לשנה. אבל הריבים הקשים על התקציב אמורים בכלל לעסוק בתוכן התקציב עצמו. כלומר – כמה כסף הולך לאן. אבל נכון להיום אף אחד לא יודע מה יגיש שר האוצר לממשלה. במצב כזה, אם ירצו כ"ץ ונתניהו לסחוט את כחול לבן עד תום הם יציגו בממשלה, ברגע האחרון, תקציב שהאחרונים לא יכולים לחיות איתו. לדוגמא: קיצוץ רק במשרדים של כחול לבן. במצב כזה לכחול לבן כבר לא יהיה שום מנוף לחץ. הם יוכלו לאכול את התקציב שמגישים להם או להיות אלו שחתומים על פיזור הכנסת והליכה לבחירות. לכן, הצעת פשרה שאולי תונח אז על השולחן תציע לאשר קודם רק את תקציב 2020, ואז לנהל מו"מ מתמשך עד מתי שירצה רה"מ נתניהו.
  • במקביל, שר האוצר מבקש לאשר רק את תקציב 2020 בהקדם האפשרי. שימו לב, זו לא סתירה. זו בעצם המטרה של הליכוד: להעביר את תקציב 2020 במהרה ולמסמס את הדיון על תקציב 2021. נתניהו וכ"ץ מבקשים לעבור את משוכת ה-23 בדצמבר כדי לאפשר את פיזור הכנסת במרץ. עד אז אפשר יהיה להכניס לתקציב 2021 מספיק נושאים שנויים במחלוקת כדי שהאופוזיציה, כחול לבן, ומי יודע אולי גם ש"ס ויהדות התורה, לא ירצו לאשר אותו. כך בסוף חודש מרץ נצא לבחירות שיתקיימו ביוני. זהו מועד שלפחות על הנייר כרגע נראה נוח יותר לנתניהו. הוא עדיין יהיה ראש הממשלה כשנגיע לבחירות, עוד לפני הרוטציה.

ספינים ותרגילים כדי לצאת לבחירות לפני שהוא יספיק להיות ראש ממשלה בפועל. שר הבטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

הספין של שר האוצר 

בשורה התחתונה: התקציב מוחזק כבן ערובה על ידי רה"מ בנימין נתניהו. כוונתו ברורה: לצאת לבחירות בנקודת הזמן שהכי מתאימה לו, לפני העברת המנדט לבני גנץ בחודש נובמבר 2021. באופן עקרוני, ככל שמועד פיזור הכנסת יהיה מאוחר יותר, כך יהיה יותר טוב לנתניהו, שרוצה להישאר בכסא רה"מ כמה שיותר זמן, גם בזמן שהוא עומד למשפט, ולצאת לבחירות נוספות בזמן המאוחר ביותר האפשרי מבלי להגיע למועד מימוש הרוטציה. 

אבל זה לא הסוף. נתניהו יכול להחליט שיש לו נקודות יציאה טובות יותר לבחירות. כמו שהכנסת הצליחה למצוא לנתניהו פתרונות ודחתה את מועד העברת חוק התקציב של שנת 2020 בפעם הקודמת ככה יוכלו, אולי, לדחות את מועד הגשת התקציב של 2021.

מה שברור זה שכל הטיעונים של כ"ץ על "תהליכי עבודה" במשרד האוצר הם רק ספין להסית את תשומת הלב מהתוכנית להפר את ההסכם הקואליציוני. כשנכנס לתפקיד במאי השנה שר האוצר ידע שהתפקיד המרכזי שלו הוא להעביר תקציב וכי ההסכם הקואליציוני קובע שמדובר בתקציב דו-שנתי. אבל למרות שקיבל תוספת זמן של 120 ימים – הוא לא ניסה לנצל אותה כדי לקדם תקציב. 

נראה שכ"ץ מועל בתפקידו כשר האוצר. במשימה המרכזית שעליה הוא אחראי – תקציב מדינה – הוא כשל. כעת יש סיכוי סביר שכ"ץ יזכר כשר האוצר שלא העביר אפילו תקציב אחד. לא כי התנגדו לו בכנסת – אלא כי הוא פשוט בחר שלא.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בלעדי: 400 שאילתות שהגישו ח״כים לשרים לא נענו, למרות שחלף הזמן הקבוע לתגובה

על פי התקנון השרים צריכים לענות לשאילתות רגילות או ישירות תוך 21 ימים. חלק מהשאילתות שלא נענו הוגשו לפני חמישה חודשים. זמן האיחור הממוצע עומד על 53 יום. בראש רשימת השרים המזלזלים בכנסת ומאחרים לענות: אמיר אוחנה וישראל כ״ץ. יו״ר הכנסת יריב לוין יכול לכפות על השרים להגיב לשאילתות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הח״כים שואלים, אבל ממשלת ישראל אינה עונה. כ-400 שאילתות ישירות ורגילות שהגישו חברי וחברות הכנסת לשרים עדיין מחכות למענה. זאת למרות שבניגוד לתקנון הכנסת, עברו כבר לפחות 21 ימים מאז הוגשו השאילתות. כך עולה ממידע בלעדי שהגיע לידי "שקוף".

בין השרים שמשרדיהם הם המאחרים ביותר במענה לשאילתות מן הכנסת: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שמאחר במענה ל-86 שאילתות; שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין לא הגיב ל-54 שאילתות; שרת התחבורה מירי רגב שלא ענתה ל-36 שאילתות; ושר המשפטים אבי ניסנקורן שמאחר במענה ל-29 שאילתות. זמן האיחור הממוצע (מעבר ל-21 הימים) של כלל משרדי הממשלה עומד על 53 ימים. כמעט חודשיים. 

השרים אוחנה, כ״ץ, רגב וניסנקורן (צילומים: ששון תירם, קמפיין כחול לבן, בן חדד, יונתנו / ויקימדיה)

שאילתה היא אחד הכלים המשמעותיים שעומדים לרשות נבחרי הציבור בכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה. חברי הכנסת יכולים להגיש שאילתות לשרים על נושאים בהם עוסק משרדם. השרים חייבים לענות. על פי התקנון יש להם זמן מוגדר לענות. במקרה של שאילתה רגילה מדובר ב-21 יום לתגובה במליאת הכנסת, על שאילתא ישירה השרים נדרשים לענות בכתב באותו פרק זמן. יש גם שאילתות דחופות (מענה תוך יומיים). חשוב לציין – נראה כי תרבות האיחורים במענה לשאילתות אינה ייחודית לכנסת הזאת, אולם הגיע הזמן לעשות לזה סוף. 

שלושה סוגי שאילתות: ישירה, רגילה ודחופה

  • שאילתה רגילה: מוגשת בכתב. התשובה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת על ידי השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד שלושים שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתה רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • שאילתה דחופה: מוגשת בעל-פה. השר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד, בעל פה ובמליאה. ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד ארבע שאילתות דחופות במושב.
  • שאילתה ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני. גם המענה נמסר אלקטרונית, בכתב, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד שמונים שאילתות ישירות במושב.

הכוח בידיים של יו״ר הכנסת לוין

"אני רואה את זה מאוד בחומרה, את ההימענות במענה לשאילתות. בכנסת שמחוקקת מעט זה מאוד מצמצם את הכלים המעטים שניתנו לחברי הכנסת לפעול כשליחי הציבור", אמר לנו ח"כ לשעבר דב חנין שהיה שכיהן בכנסת ה-17 עד ה-20. "אני חושב שהח"כים חייבים לפעול בעניין ולא לשתוק. הם חייבים להגן על עצמם ולהגן על הזכויות שלהם שבסופו של דבר הן הזכויות של הציבור". "חנין הוסיף: "אני מצפה מיו"ר הכנסת שיעמוד מאחורי ההתחייבות שלו להגן על מעמד הכנסת. יש פה פגיעה קיצונית וישירה במעמדה של הכנסת וזו חובתו של יו"ר הכנסת, לא רק לדבר על מעמדה של הכנסת אלא אף לפעול. יש לו הרבה כלים לעשות את זה ביניהם לעכב חקיקה או תקנות של השרים הסוררים". 

ואכן, הכוח לגרום לשרי הממשלה לענות לשאילתות נמצא בידיים של יו״ר הכנסת יריב לוין (הליכוד). על פי תקנון הכנסת, יו״ר הכנסת הוא זה שגם יכול להפוך כל "שאילתא רגילה" שלא נענתה ל"שאילתה דחופה". על שאילתה דחופה חייב השר לענות תוך יומיים במליאה. פנינו ללשכתו של לוין ושאלנו כיצד היו"ר מתכוון לפעול מול השרים שלא עומדים בהוראות תקנון הכנסת. אולם עד לזמן פרסום הכתבה לא נתקבלה התייחסות. 

יכול לנקוט סנקציות כדי לחייב את השרים לענות. יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אין ספק שהתעלמות חלק מהשרים מלוחות הזמנים הקבועים לטיפול בשאילתות פוגע בעבודת הכנסת, ביכולתה לפקח כהלכה על עבודת הממשלה וביחסי העבודה התקינים בין הרשויות", נמסר לנו מלשכתו של ח"כ משה ארבל (ש"ס), שמרבה להשתמש בשאילתות. "בישיבת נשיאות הכנסת האחרונה העלה ח״כ ארבל בפני יו״ר הכנסת סוגיה זו. היו"ר ציין כי הנושא מטופל על ידי לשכתו באופן אישי ויחסית לכנסות קודמות המצב טוב יותר למרות שאינו משביע רצון. הקושי העיקרי הוא בתרבות הארגונית בחלק מהמשרדים אשר רואה בשאילתות טרחה, שלא מבינה את חשיבותן בשיטת הממשל הפרלמנטרית״. בלשכתו של ארבל גם הוסיפו כי ״אין ספק שמעקב ציבורי אחר נושא זה יעודד שינוי".

עוד בשקוף:

גם חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) מרבה להגיש שאילתות. "במושב הקודם, והראשון שלי כחברת כנסת, הזמנתי את הציבור להעביר ללשכה שלי בקשות והצעות לשאילתות למשרדי ממשלה. קיבלנו עשרות שאלות, את הרוב המוחלט העברנו", היא מסרה לנו. אבל, היא מספרת, היא עדיין לא קיבלה מענה לרבות מהשאילתות שהגישה. "ההתעלמות היא גם תשובה, וגם סמלית, לזלזול של הממשלה בציבור״. סאלח מספרת כי השאילתות שהגישה נוגעות לבעיות של אנשים פרטיים, ושל ארגונים, שמבקשים לקבל תשובות ממשרדי הממשלה. ״אני מתכוונת להמשיך עם זה גם במושב הזה, ועד שנחליף את הממשלה הרעה הזאת", היא אמרה.

בלשכתו של מיקי לוי, ח"כ ותיק במשכן, דווקא מציינים שיפור: "זו בעיה שפחות נפוצה בכנסת ה-23 מהכנסת הקודמת, דווקא היו"ר, יריב לוין, פועל כדי לקבל מענה מהשרים, יותר מאשר נעשה בעבר. אנחנו פונים באופן תדיר למזכירות הכנסת בכל עת שיש חריגה במתן תשובה ובמזכירות הכנסת עושים מאמצים מול לשכות השרים". עם זאת, מציינים בלשכה, ״יש שרים כמו השרים גמליאל ישראל כ״ץ וגנץ שמובילים בהיעדר מענה לאורך חודשים רבים".

הח״כים חייבים להגן על זכויות הציבור. ח״כ לשעבר דב חנין (צילום: ויקימדיה)

גם ח״כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) סיפר לנו כי על איחורים במענה לשאילתות שהגיש. כסיף אף פנה בנושא ליו״ר הכנסת. "בעקבות פנייתי, הוציא היו"ר מכתב לשרי הממשלה בדרישה מהם להשיב לשאילתות במועד. יש להבין שהמענה המאוחר על שאילתות מונע פתרון בעיות הזקוקות לטיפול מיידי, כאשר לא אחת נענית שאילתה לאחר שהנושא הפך לא רלוונטי", הוא אמר ל"שקוף". כסיף הוסיף כי לדעתו "חמורה יותר החלטתם של מרבית השרים לענות לשאילתות באמירות כלליות ומתחמקות. לרוב התשובה מכילה אמירה כללית לפיה הכל נעשה על פי חוק וללא התייחסות לגופו של עניין. עובדה זו הופכת את כלי השאילתות לפחות אפקטיבי בפיקוח על משרד הממשלה. בשורה התחתונה, השילוב בין איחור במענה לשאילתות לתשובות המתחמקות הוא שלב נוסף במחיקת הכנסת והכפפתה באופן מלא לממשלה".

פנינו לשרים אמיר אוחנה, ישראל כ״ץ, מירי רגב, אבי ניסנקורן, יואב גלנט וגילה גמליאל – כולם עומדים בראש רשימת המשרדים שאינם עונים לשאילתות. אולם כולם בחרו שלא למסור תגובה. כאמור, אנחנו עדיין ממתינים גם לתגובתו של יו״ר הכנסת. אם היא תתקבל – היא תתפרסם כאן. 

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע)?: הציבור בוחר את נציגיו לכנסת. אלו חייבים לפקח בשמו על עבודת הרשות המבצעת (הממשלה). אם שרי הממשלה לא עונים לשאיתות הם לא מאפשרים לחברי הכנסת לבצע את עבודתם. 

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש״י): זה בידיים של יו"ר הכנסת. הוא יכול להחליט להפוך את כל 400 השאילתות למעמד של "דחופות", וכך לאלץ את השרים להתייצב במליאה, לענות ולהחזיר את הכוח לציבור. וכפי שאמר דב חנין, חברי הכנסת יכולים גם להעניש: לעכב תקנות וחקיקה ממשלתית של השרים הסוררים.

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין