פוסטים

איך הוציאו הח"כים את התקציב שנועד להשאיר אותם מחוברים אליכם? חלק ב'

יותר יועצים חיצוניים ופחות כיבוד ללשכות: בחלק השני של ניתוח הוצאות הקשר עם הציבור אנו למדים כי הח"כים השקיעו יותר כסף על יועצים חיצונים, הפחיתו את הוצאות הסלולר שלהם ולמדו אנגלית. וגם: איזה מפלגה הפסיקה להזמין כיבוד לחלוטין ולמה הקבלות של מירי רגב על לימודי אנגלית רשומות על קרדיולוג?

| יוגב שרביט, עידן בנימין |

זו השנה השישית בה אנחנו מסקרים את תקציב הקשר עם הבוחר, ובהחלט עברנו כברת דרך. כלי התקשורת הולכים ומצטרפים למגמה שהתחלנו: במקום להתמקד רק בכמה כסף הוציא כל ח"כ – מנתחים על מה יצא והאם שימש למטרתו. אלא שהכנסת עדיין מנגישה רק את עיקרי ההוצאות, ועלינו לדרוש מדי שנה בעצמנו את הפירוט. גם היום אתם תיחשפו כאן למידע בלעדי שהיינו צריכים לבקש – ולא נמצא באתר הכנסת.

בכתבה הקודמת למדנו שהח"כים לא מנצלים את התקציב במלואו, שחלקם מתעניינים בעצמם יותר מבחדשות וגם שבליכוד משקיעים יותר בקשר ישיר עם הבוחרים. 

מהו תקציב הקשר עם הציבור?

תקציב שנתי בסך של כ-94 אלף שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ביניהם ההוצאות לשמירה על הקשר עם הבוחרים. שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת זכאי לסכום חלקי בסך של 53 אלף שקל. ח"כ שלא הוציא את מלוא הסכום זכאי להעביר לשנה שלאחר מכן סכום של עד 12 אלף שקל. 

יותר כסף על יועצים ועתירות משפטיות

הוצאת הח"כים על יועצים חיצוניים עלתה עם השנים מ-241 אלף שקל בשנת 2015 ל-856 אלף שקל בשנת 2018. הליכוד והמחנה הציוני הובילו הוצאה זו, והגדילו אותה כל שנה באופן עקבי. מפלגת יש עתיד לעומת זאת הוציאה 59,594 שקל ב-2016 וקפצה ל-116,913 ב-2017 בעקבות עתירות לבג"צ, ביניהן עתירתו של אלעזר שטרן שעתר לקיצור תקופת הצינון לאלופי צה"ל (בעלות של כ-35 אלף שקל). נציין כי אכן ניתן לשלם אגרות ושכר עו"ד במסגרת תקציב זה, ואכן הוצאת הייצוג המשפטי חוצה מפלגות.

גם ישראל ביתנו החלה להעסיק יועצים חיצוניים באופן לא עקבי. חברי הסיעה נעזרו בשרותיהם של שלושה יועצים המתמחים במגזר דובר הרוסית – סופיה וסיליאבה, אלונה כץ-זאיקין וסרגיי פונשטיין וכן בשירותיה של 'בדק מדיה' ששמה נקשר בעבר לפרשת ישראל ביתנו

המפלגה הוציאה על ייעוץ חיצוני כ-23 אלף שקל בשנת 2015, 74 אלף שקל ב-2016, 14 אלף שקל ב-2017 ו-95 אלף שקל ב-2018. 

המורה רפאלה ביגל ולמה יש קבלות ללימודי אנגלית מקרדיולוג? 

14 ח"כים השקיעו בשנת 2018 בשיפור האנגלית שלהם בסכום כולל של 31 אלף שקל, שבעה מתוכם בחרו במורה רפאלה ביגל מחברת TALK: מאיר כהן, מיקי לוי, יואל רזבוזוב ועליזה לביא מיש עתיד, רויטל סוויד מהמחנה הציוני ואמיר אוחנה ונורית קורן מהליכוד.

הוצאה מפתיעה על לימודי אנגלית הייתה של השרה מירי רגב, אצל פרופ' שטרסברג ("שרותי רפואה וייעוץ בע"מ"). שאלנו את לשכתה של רגב מדוע הקבלות על שם פרופ' שטרסברג שהוא בכלל קרדיולוג, ומלשכתה נמסר כי: "שיעורי האנגלית ניתנים ע"י מורה לאנגלית בעלת עסק משותף עם בעלה, המשתמשת בתיק המופיע בחשבוניות לצורך דיווח על ההכנסה. החשבוניות תקינות. הכנסת בדקה את מהות ההוצאה מול נותנת השירות בפועל".

ח"כים בדיאטה

הוצאה שקטנה ב-2018 היא כיבוד. אם בשנת 2017 הח"כים הזמינו כיבוד בכ-282 אלף שקל, ב-2018 ההוצאה ירדה לכ-172 אלף שקל (יותר מ-33%). עיקר "הדיאטה" הייתה של 'ישראל ביתנו' שם הח"כים הפסיקו להזמין כיבוד לחלוטין.  מרצ והרשימה המשותפת צמצמו את הוצאות הכיבוד ביותר מ-80%. יהדות התורה בהיקף הקרוב ל-50%. רק בש"ס הגדילו את הוצאה זו כמעט פי 2 (עיקר ההוצאה היא של ח"כ מיכאל מלכיאלי). הח"כים משתמשים בתקציב זה לטובת אירועים שהם מקיימים (כמו אירועים של שדולות), אך גם לטובת קפסולות לקפה וכיבוד קל לאורחים. מח"כ מיכאל מלכיאלי טרם נמסרה תגובה.

גם בהוצאות הטלפון ניכר חיסכון – בשנת 2016 הוצאת שיחות הפלאפונים של הח"כים היו גבוהות במיוחד – בהתחשב בחבילות התקשורת שהיו קיימות בשוק. אבל מאז הן ירדו ב-40% (כ-20% מידי שנה). 

מיקי זוהר מתקן במקום לקנות חדש

במסגרת תקציב קשר עם הבוחר רוכשים הח"כים גם כלי עבודה כמו טלפונים חכמים, מחשבים וטאבלטים. ככלל נראה שיש העדפה לרכישת מחשבי לנובו ודל. ואתם יודעים איך זה לפעמים עם טכנולוגיה – היא מתקלקלת. בשנת 2018 הוציאו הח"כים כ-26 אלף שקל על תיקוני מכשירים, כשאת הרשימה מוביל מיקי זוהר עם הוצאה של 2,799 שקל בשנה על תיקון ניידים. למה? שאלנו את זוהר שמסר ש "אחרי שלוש שנים של פעילות היה צריך לתקן מספר מכשירים ומחשב – עדיף מאשר לקנות חדשים".

ח"כ מיקי זוהר

*

בשורה התחתונה, כשיורדים לפרטים, הוצאות הח"כים מתקציב הקשר עם הציבור מנוהלות בסך הכל באופן ראוי. 

למה? פשוט – ההוצאות שקופות. מאז שהתחלנו לפרסם את הקבלות עצמן – הוצאות חריגות הלכו והצטמצמו. שקיפות שינתה את המציאות. מושלם. 

קשר עם הציבור זה הכסף הקטן 

לצערנו, הכסף הגדול נמצא בכספי מימון מפלגות, בהיקף של מיליון שקל לשנה לח"כ(!) לפעילות השוטפת של המפלגה – כסף שאינו שקוף ומנוהל ברשלנות. כמו כספי הקשר עם הציבור, גם כספי מימון מפלגות חייב להיות שקוף. הכנסת לא יכולה לעשות זאת בעצמה ונדרש תיקון חקיקה. הקואליציות האחרונות סירבו לעסוק בנושא, ואנחנו נפעל בקדנציה הקרובה בכל הכוח לקדם את התיקון הנחוץ.

רוצים לנבור עוד איך הוציאו הח"כים את הכסף שלכם? כאן תוכלו למצוא את בסיס הנתונים המלא.

מדד השאילתות של הכנסת ה-20

השאילתות, מהכלים היעילים לפיקוח על הממשלה, לא זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. לאחר מאמץ ממושך הצלחנו להשיג את המידע מהכנסת – ועתה אנו מציגים בפניכם את "מדד השאילתות": מי המפלגה שעוסקת הכי הרבה בפיקוח על הממשלה? מי זנחה את תפקידה כמעט לחלוטין? ומי הם חברי הכנסת שלא הגישו אפילו שאילתא אחת בארבע שנים?

| נתון בראש, אסף נתיב |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

בכתבה זו נסקור את פעילות חברי הכנסת והסיעות דרך השאילתות – אחד הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות חברי הכנסת בפיקוח על הממשלה – ולצערנו, בגלל שהנושא לא סקסי, גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות", נוכל ללמוד מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח את התפקיד החשוב הזה.

אז מהי שאילתא? פנייה של חבר כנסת לשר עם שאלה בתחום משרדו. הטוויסט? השר מחויב לענות! הלוואי וכולנו היינו יכולים לשאול את השרים שאלות ישירות ואשכרה לקבל תשובה – אבל הזכות הנהדרת הזאת ניתנה רק לח"כים.

שלושה סוגים של שאילתות: רגילה, דחופה וישירה
  • רגילה: מוגשת בכתב והתשובה לה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת ע"י השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד 30 שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • דחופה: מוגשת בעל-פה והשר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד! ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד 4 שאילתות דחופות במושב.
  • ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני וגם המענה נמסר אלקטרונית, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות ישירות במושב.
  • לפרטים טכניים נוספים על השאילתות השונות, ניתן לבקר באתר הכנסת.

המפלגה המצטיינת

המפלגה המצטיינת (בניכוי שרים וסגני שרים) היא ש"ס – עם 165 שאילתות בממוצע לח"כ. זהו נתון מרשים במיוחד שכן ש"ס חברה בקואליציה – כלומר, היא עושה את עבודת הפיקוח גם "מבפנים". המפלגה הבאה בתור היא הרשימה המשותפת, עם ממוצע של 130 שאילתות לח"כ. פה ישנה הפתעה מסוימת, שכן חברי הרשימה המשותפת לא הצטיינו (בלשון המעטה) במדדים קודמים שנבדקו. בתחתית הטבלה נמצאות הליכוד וישראל ביתנו, עם כ-16 שאילתות בממוצע לח"כ.

ציון נכשל

ישנם חמישה חברי כנסת בלבד שכיהנו לאורך הכנסת ה-20 במלואה ולא הגישו אף לא שאילתא אחת: שני חברי אופוזיציה: ציפי לבני (המחנה הציוני) ויאיר לפיד (יש עתיד), ושלושה חברי קואליציה מהליכוד – אבי דיכטר, דוד אמסלם ובני בגין – מה שלא מנקה אותם מאחריות להגשת שאילתות (ראו הח"כים של ש"ס לעיל, לדוגמא).

כל הניתוחים

מתודולוגיה

ריכזנו את כלל הנתונים על מספר השאילתות וסוגן שהגישו כל חברי הכנסת. חשוב להדגיש: שרים וסגני שרים לא נכללו במדד, שכן הם-הם הממשלה אליה מגישים את השאילתות.

דגשים נוספים:

  • לגבי חברי כנסת שכיהנו חלק בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 (בדרך כלל בשל החוק הנורווגי), בדקנו את מספר השאילתות שהגישו בזמן היותם חברי כנסת בלבד – תוך השוואה לממוצע החודשי לח"כ.
  • אורלי לוי אבקסיס נכנסה לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אך פרשה מהמפלגה באוגוסט 2016 – אך המשיכה לכהן כח"כ. במדד הזה החשבנו אותה כסיעת יחיד לאורך כל הכנסת ה-20, והנתונים לגביה לא נכנסו תחת מפלגת ישראל ביתנו.
  • תאריכי השאילתות: בין ה-31/03/2015 ועד ה-26/12/2019 (מלוא כהונת הכנסת ה-20).
  • מוזמנים ומוזמנות לעיין בקובץ הנתונים הגולמיים.
  • גיליתם נקודה מעניינת שפספסו או טעות? ספרו לנו!

איפה המידע הזה היה עד היום?

אתר הכנסת מנגיש לציבור רק שניים מתוך שלושה סוגי שאילתות (ראו קופסה פה למטה) – ולכן היה זה בלתי אפשרי לבצע את הבדיקה הזו, עד היום.  בשביל לקבל את הנתונים נפגשנו עם נציגים מהנהלת הכנסת והגשנו שורה של בקשות חופש מידע – ובזכות כך הצלחנו להשלים את המידע החסר אודות השאילתות הישירות שהגיש כל ח"כ – ולבנות מדד שאילתות אמין.

השאילתות משמשות לדברים רבים – החל מקבלת מידע לצורך חקיקה, דרך בירור מקרים פרטניים ועד שאלות לצורך בקרת הנעשה במשרדי הממשלה השונים. לדוגמה, ניתן להגיש שאילתא מדוע קצבת הזקנה של פלוני לא הגיעה או לחילופין לשאול מהי פירוט תוכנית העבודה למיגון גדרות ההפרדה בכבישים לצמצום הפגיעה ברוכבי אופנוע.

בכנסת ה-20 הוגשו 6,643 הצעות חוק. שאילתות, לעומת זאת, הוגשו רק 6,021. זה מצב מטורף, שמעיד על כך שהכנסת לא משתמשת בכלי השאילתות מספיק. ישנם חוקים רבים שהועלו מבלי שהח"כ המגיש אפילו בירר אם מתקיימים כבר הליכי חקיקה מקבילים במשרד הממשלה הרלוונטי – שהיו כמובן מייתרים את ההצעה המקורית וחוסכים לכולם הרבה זמן.

*

"נתון בראש" הוא מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים (דאטה ג'ורנליזם) בישראל.

מי הח"כים שהזכירו זה את זה הכי הרבה בפייסבוק?

ניתוח שקוף – האזכורים ההדדיים של חברי הכנסת ברשת החברתית: מי הח"כ שמזכיר הכי הרבה את ראש הממשלה נתניהו? את מי נתניהו עצמו מזכיר הכי הרבה? האם יש הבדל בכתיבה בין מפלגות דמוקרטיות לאלה שאינן דמוקרטיות? וכתמיד – כל המידע הגולמי עומד לעיונכם

| דרור מרקוס, אסף נתיב |

בפוסטים שלהם בפייסבוק, חברי הכנסת מדברים בעיקר על עצמם. אבל בלא מעט מקרים, הם כותבים גם על חבריהם למשכן. בניתוח שערכנו בשיתוף עם דרור מרקוס, דוקטורנט במדעי המדינה באוניברסיטה העברית (המתמחה בכריית טקסט), בחנו את כל הפוסטים של חברי הכנסת בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 – ובדקנו מי הזכיר את מי, וכמה פעמים.

איוב קרא (הליכוד), הוא "שיאן המזכירים": ראש הממשלה נתניהו מככב ב-89 פוסטים שהעלה שר התקשורת בתקופה של פחות מארבע שנים. קרא מוביל בהפרש ניכר מהשנייה אחריו, קסניה סבלטובה (התנועה), שמרבית אזכוריה, 65 במספר, היו גם הם של נתניהו.

הנתונים שנותחו נאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".

למה זה מעניין?

ניתוח האזכורים בפייסבוק מאפשר לנו לראות, בצורה הבסיסית ביותר, את מפת הקשרים של הכנסת. ניתן לזהות למי ראש הממשלה נותן תשומת לב ומי תופס מקום גדול בתשומת הלב של האופוזיציה. בנוסף, האזכורים בפייסבוק מאפשרים לזהות דפוסים, לדוגמא: מידת המרכזיות של היו"ר בהשוואה בין מפלגות דמוקרטיות ללא-דמוקרטיות.

הניתוח הנוכחי אינו כולל אבחנה בין אזכורים שליליים לחיוביים ("סנטימנט"), בשל המורכבות הטכנית הגדולה שמעורבת בבדיקה זו, בעיקר בשפה העברית (עבדנו עם מספר מומחים על הנושא, ולבסוף החלטנו לבצע את הפרסום הראשוני בלעדיו).

השלב הבא בפרויקט יהיה ניתוח נושאי הפוסטים – כך שנוכל להראות במה מתעסקים נבחרי הציבור שלנו (לפחות כלפי חוץ). בעלי כישורים ורוצים לעזור בשלבים הבאים של הפרויקט? נשמח לשמוע!

איך ביצענו את הבדיקה?
  • השתמשנו בנתונים הנאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".
  • מתוכם שלפנו את הפוסטים שפרסם כל ח"כ החל מתחילת הכנסת ה-20 (31/3/2015) ועד פיזורה (24/12/2018).
  • לאחר מכן חיפשנו את השמות המלאים של הפוליטיקאים וכן תיוג של הדפים הרשמיים שלהם, ובדקנו מי הזכיר את מי וכמה. חשוב לציין: פוסטים שנעשה בהם שימוש בשם חלקי או בכינוי (לדוגמא "ביבי" או "נתניהו") לא נכללו בניתוח מסיבות טכניות.
  • הניתוח כולל רק במקרה וההצלבה (ח"כ מזכיר – ח"כ מוזכר) התבצעה לפחות 3 פעמים מתחילת המדידה. לא ניתן לכלול את כל המידע, מפאת הגודל.
  • כמו כן, בדקנו פוסטים בעברית בלבד.

כאן תוכלו לעיין באקסל הגולמי ולבצע חיתוכי מידע באופן עצמאי. גיליתם משהו מעניין? ספרו לנו!

מוזמנים ומוזמנות לעיין בקוד שלנו, להציע תיקונים ושיפורים.

הפוליטיקאים המובילים באזכור אחרים

בראש מצעד הפוליטיקאים המזכירים את עמיתיהם נמצא שר התקשורת איוב קרא, שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-89 מהפוסטים שלו. במקום השני נמצאת קסניה סבלטובה (התנועה), שהזכירה את נתניהו לא פחות מ-65 פעמים. את המקום השלישי כבש סגן שר הבינוי והשיכון לשעבר, ז'קי לוי (הליכוד), שאזכר 59 פעמים את השר של משרדו, יואב גלנט (בעבר במפלגת כולנו, וכיום בליכוד).

בדיקה של מספר האזכורים ביחס לכמות הכללית של הפוסטים, מעלה את ז'קי לוי לראש: ב-11% מהפוסטים שלו הוא הזכיר את גלנט (59 מתוך 537). המקרה של לוי וגלנט הוא ייחודי, מפני שלאורך הכנסת ה-20 גלנט השניים לא השתייכו לאותה מפלגה – מה שהופך את ז'קי לוי, באופן יחסי, למי שהזכיר הכי הרבה פוליטיקאי שאינו ממפלגתו. במקום השני נמצאת טלי פלוסקוב (כולנו), שהזכירה את יו"ר המפלגה, משה כחלון, ב-10.6% מהפוסטים שלה (47 מתוך 441). במקום השלישי נמצא עפר שלח (יש עתיד), שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-8.4% מהפוסטים שלו (41 מתוך 485).

את מי נתניהו מזכיר הכי הרבה?

מתוך עשרת הפוליטיקאים שנתניהו מזכיר הכי הרבה – רק חמישה ממפלגתו. בראש האזכורים של נתניהו נמצא יאיר לפיד (יש עתיד), עם 14 אזכורים. אחריו אריה דרעי (ש"ס) עם 13 אזכורים, ובמקום השלישי יריב לוין (הליכוד) עם 11 אזכורים – בכך מוכתר לוין לפוליטיקאי מהליכוד שנתניהו מזכיר הכי הרבה.

מעניין לציין כי אמיר אוחנה (הליכוד) זוכה למספר זהה של אזכורים לאלה של ציפי לבני (התנועה, 8 אזכורים לכל אחד), בעוד השרים גלעד ארדן ומירי רגב, מסיעתו של נתניהו, זוכים למעט פחות תשומת לב (7 ו-6 אזכורים, בהתאמה). סגנית השר של נתניהו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, לא זכתה להיכנס להיות מבין 14 חברי הליכוד שנתניהו הזכיר יותר משלוש פעמים במהלך הכנסת ה-20.

מי הסיעה החנפנית ביותר ליו"ר?

בישראל ישנן כיום ארבע מפלגות דמוקרטיות בלבד (עם פריימריז לבחירת מרבית הרשימה לכנסת): הליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ. בשלוש הראשונות, האזכורים ההדדיים של יו"ר המפלגה הם הנמוכים ביותר בהשוואה לכלל המפלגות (בהקשר זה ראוי לציין כי מרצ עברה לשיטת פריימריז פתוחים רק בראשית שנת 2018).

מהצד השני, עולה מהנתונים כי במפלגות לא-דמוקרטיות מזכירים הרבה יותר את ראש המפלגה: כולנו וישראל ביתנו נמצאות בראש במדד הזה – עם ממוצע האזכורים הגבוה ביותר (5.33 ו-2.17 אזכורים לכל ח"כ, בהתאמה).

נתון מעניין נוסף הוא ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה בהקשר הזה: בעוד שרמת אזכור היו"ר בקרב מפלגות הקואליציה עומד על 2.47 בממוצע, במפלגות האופוזיציה הממוצע נמוך ועומד על 1.44 בלבד. ההבדל המהותי הזה מוסבר בעיקר בגלל השיאניות שזה עתה הזכרנו: כולנו וישראל ביתנו.

להלן הניתוחים המפלגתיים של אזכור היו"ר – מי מה"חכים הזכיר אותו/אותה הכי הרבה, ואת מי היו"ר עצמו הזכיר הכי הרבה:

הליכוד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הבית היהודי

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

כולנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

 

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

ישראל ביתנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

העבודה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

יש עתיד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

מרצ

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

התנועה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הרשימה המשותפת

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה: