פוסטים

תפקיד ללא הגדרה: ראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף על תפקידו של חבר הכנסת

בראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף בעקבות הוצאת ספרה החדש על תפקיד חברי הכנסת, דיברנו על היחסים בין הממשלה לכנסת, על בזבוז הזמן בחקיקה הפרטית ואפילו הצלחנו להאיר אור על כמה תכונות חשובות התורמות ליעילות חבר הכנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

 "בשנת 1996, כשהשתתפתי בהקמת  את אתר האינטרנט של הכנסת, התכוונתי להכניס לאתר את הגדרת תפקיד חבר הכנסת. שמואל יעקבסון מזכיר הכנסת דאז אמר לי: 'שילה, אי אפשר להכניס את זה מאחר ואין הגדרה לתפקיד חבר הכנסת, לא בתקנון ולא בחוק'". כך מספרת לנו שילה (שהעדיפה להשתמש בשמה הפרטי לאורך הראיון) על הרגע בו הבינה שבעצם לא קיימת הגדרה רשמית לתפקיד חבר הכנסת וכל ח"כ יכול להחליט איך הוא רוצה לבצע את תפקידו ואיך לשרת את הציבור, כל עוד זה נעשה במסגרת החוק.

שילה הטיס רולף. "מספר תפקידי הח"כ הוא כמספר הח"כים" (צילום: תומס המרלינק)

שילה היא האדם המתאים ללמוד ממנו על עבודת הכנסת. לשילה שנים רבות של ניסיון במסדרונות הכנסת. גם במישור המחקרי וגם במישור המעשי. היא עבדה עם יגאל אלון בשנות ה-70 המאוחרות וכתבה לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל (1998). בשנים 2010-1994 היא מילאה תפקידים שונים בכנסת: בין היתר, כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) וכן סייעה למחלקה לקשרי חוץ. היא מתמחה בהשוואה בין-לאומית של פרלמנטים וכיום, כגמלאית, היא חזרה לכתוב טור אישי שבועי ב-Jerusalem Post. בשנת 2019 פרסמה ספר בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה".

לאחר שקראנו בעיון את הספר קבענו ראיון טלפוני ואנו מביאים בפניכם את עיקרי הדברים.

"בהעדר הגדרה כל ח"כ יכול למלא את תפקידו כראות עיניו, במסגרת החוק"

בשיחה עם שילה ניסינו לחלץ ממנה מהי הגדרת התפקיד של חבר כנסת. שוב ושוב היא התעקשה: אין הגדרה רשמית לתפקיד, למרות שיש משימות שאין עוררין שהן חלק מהתפקיד. חבר כנסת אינו חייב לבצע את כולן כדי להיחשב ח"כ מוצלח. "כל ח"כ יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות. יכול להיות שלאחד חשוב יותר לעסוק בחקיקה ולאחר חשוב יותר לעסוק בפיקוח על הממשלה.

שילה מקליטה את יגאל אלון. 1979

לדוגמה, סתיו שפיר (מפלגת העבודה) התרכזה בתחום הפיקוח הפרלמנטרי, בעוד שנחמן שי (קדימה, המחנה הציוני) התעניין מאד בקשרים של הכנסת עם פרלמנטים אחרים וארגונים בינ"ל, והקדיש לכך מאמצים רבים. הדבר דומה לתפקידו של רופא. יש רופא שיניים, יש רופא אף אוזן גרון ויש מי שמנהל בית חולים – כל אחד מהם בוחר במה להתמחות וכולם רופאים. למעשה, מספר הדרכים לבצע תפקיד של חבר כנסת הוא כמספר הח"כים".

מגמה נוספת, אותה אנו רואים בשנים האחרונות, היא שחברי הכנסת מעדיפים לעסוק בתחומים שיזכו אותם בתמיכה גדולה של חברי מפלגתם. הדבר ניכר במיוחד במפלגות בהן יש בחירות מקדימות, ונראה שתחומי ההתמחות של חברי הכנסת הולכים ומצטמצמים לאלו שיזכו אותם במספר הרב ביותר של קולות בבחירות המקדימות במפלגה שלהם והם פחות יתעניינו בתחומים שמעניינים אחרים.

"אנחנו הפרלמנט היחיד בעולם שלח"כים אסור לעבוד בעבודה נוספת"

שאלנו את שילה מה דעתה על שכר הח"כים והיכן אנחנו עומדים בהשוואה בין-לאומית. שילה הצביעה על הייחודיות של הכנסת שלנו בכך שזהו הפרלמנט היחיד שמאז 1996 אינו מרשה לחברי הכנסת לעבוד בעבודות אחרות בשכר בנוסף למשרתם בכנסת.

הח"כים הישראלים הם היחידים שלא עובדים בעוד משרה (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

יחד עם הקביעה שהמשרה בכנסת היא משרה מלאה והאיסור לעסוק בעבודות אחרות הוחלט גם להעלות את שכר חברי הכנסת כך שתהיה להם פרנסה ראוייה והם ירכזו את כל מאמציהם בעבודתם כחברי כנסת. המגרעת בשיטה זו היא שהכנסת איבדה הרבה אנשים מצוינים שהעדיפו לא לוותר על הקריירות האזרחיות שלהם.

בבריטניה, שבה יש בחירות אזוריות, קיימת בעיה מיוחדת בתחום זה. נמצא שרבים מבין 650 חברי הפרלמנט ממעטים להגיע לבנייניי הפרלמנט בלונדון ומעדיפים להישאר באזור הבחירה שלהם ולסייע לצרכי האזור והתושבים וכך להגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש. בנוסף, חברי פרלמנט רבים עובדים במשרות נוספות במגזר הפרטי. לפני כמה שנים נמצא שכ-20 חברי פרלמנט הרוויחו יותר מעבודות פרטיות מאשר ממשכורתם בפרלמנט".

80% מהצעות החוק הפרטיות הן בזבוז זמן עצום

"הממשלה ואפילו הנהלת הכנסת מאד לא אוהבות את כמות הצעות החוק הפרטיות", אומרת לנו שילה. "80% מהצעות החוק הפרטיות לא מגיעות אפילו לדיון מוקדם, אבל יש סביבן עבודה טכנית בכנסת ובוועדת השרים לענייני חקיקה הגורמת לבזבוז זמן עצום של הכנסת ושל הממשלה.

השאלה היא איך אפשר להפחית את כמות הצעות החוק הפרטיות בלי לפגוע ברצון של חברי הכנסת להציע הצעות חוק חשובות לדעתם. לשם כך דרושה עסקת חבילה בין הכנסת לבין הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות". שילה מספרת, ש"לקראת סוף כהונתה של ממשלת אולמרט, נעשה ניסיון של מזכיר הכנסת דאז, איל ינון ושל עובד יחזקאל מזכיר הממשלה, להגיע להסכמה כזו. אבל אז התחלף השלטון והממשלה החדשה בראשותו של בנימין נתניהו לא התעניינה בנושא".

ממשלה שלא אוהבת פיקוח? אנחנו לא חריגים

"אפשר להאשים את שני הצדדים בחוסר הפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הרשות המבצעת. מצד אחד יש לך ממשלה שעושה כל דבר אפשרי להימלט מפיקוח אמיתי, בעיקר בשנים האחרונות, בזמן שהכנסת לא יכולה לעשות דבר ללא שיתוף פעולה של הממשלה", אומרת שילה. "צריך סידור משתלם לכולם.

צריך לומר לממשלה: 'חקיקה ממשלתית חשובה לכם? אנחנו לא נערים קשיים, אבל בתמורה שתפו איתנו פעולה בפיקוח'". שילה גם מביאה דוגמה מוועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, שניסתה לפקח על מתווה הגז במהלך הכנסת ה-20.

"קיימו שימועים מאד מרשימים, הזמינו את נתניהו והוא ישב שם הרבה זמן אבל לא ענה על השאלות. שלי יחימוביץ' המטירה עליו שאלות ואמרה לו: 'אדוני ראש הממשלה אתה אינך עונה על השאלות'. תשובתו הייתה: 'אני עונה על פי דרכי'. בסופו של דבר הדרך היחידה שבה הצליחו לשנות משהו במתווה הגז הייתה להגיע עם זה לבג"ץ. הבעיה הזאת אינה ייחודית לנו. גם בהשוואה בין-לאומית. בכל המדינות שיש להן שיטה פרלמנטרית הממשלה מנסה לחמוק מפיקוח. כדי שזה יעבוד בצורה אפקטיבית חייבת להיות אווירה מסוימת ותרבות של פיקוח"..

 "פעם שאלתי את היועץ המשפטי לכנסת מדוע תקנון הכנסת כל כך מסובך, ומבוסס לפעמים על אירועים שהתרחשו פעם אחת בהיסטוריה. הוא ענה לי שזה מכיוון שאצלנו הכול צריך להיות כתוב בתקנות ובחוקים". אחת הדוגמאות ששילה מציגה היא העובדה שהעבירו חקיקה כדי לקיים הסכם קואליציוני ,כאילו שזה לא מספיק שזה נכתב בהסכם פוליטי. במקומות אחרים בעולם זה לגמרי ברור שאם מסכימים על נושא כמו רוטציה, יש למלא את ההסכם. pacta sunt servanda – הסכמים יש למלא.

 יושב ראש הכנסת – לא "יס מן" אבל רצוי שישתף פעולה עם הממשלה

בד"כ בשיטה הפרלמנטרית, יו"ר הפרלמנט מייצג את הממשלה ועליו לדאוג שהממשלה תוכל להעביר את סדר היום שלה בכלל ואת החקיקה שלה בפרט, אחרת הממשלה לא יכולה לפעול. בשיטה נשיאותית, כמו זו בארה"ב, ייתכן מצב לעומתי, שבו אין לנשיא רוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

היום, זה המצב בארה"ב כשלנשיא, דונלד טראמפ, אין רוב בבית הנבחרים. ננסי פלוסי יושבת הראש של של בית הנבחרים, היא מהמפלגה הדמוקרטית והליכי ממשל שונים נתקעים. בישראל צריכה להיות הרמוניה מסוימת בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה. היו"ר לא צריך להיות "יס מן" אבל הוא לא יכול להיות לעומתי. מצב לעומתי קרה אצלנו בתקופה שאהוד ברק היה רה"מ. המועמד שלו ליו"ר הכנסת, שלום שמחון, לא נבחר, ונבחר אברום בורג, שיחסיו עם ברק היו גרועים, מצב שגרם לחריקות בשיתוף הפעולה בין הכנסת והממשלה.

סופר ח"כ – שילוב של יריב לוין, שלי יחימוביץ' ודב חנין

שאלה נוספת ששאלנו את שילה הייתה: "מתוך עשרות שנות ניסיונך בכנסת מה לדעתך המרכיבים שהופכים ח"כ ליעיל?" היא מביאה דוגמאות של ארבעה ח"כים, כשלכל אחד מהם לפחות תכונה בולטת אחת שאפשרה לו להיות חריג ויעיל במיוחד:

 יריב לוין (ליכוד) – שילה מספרת לנו שבתקופה שהיה יו"ר ועדת הכנסת, הוועדה בראשותו, בסיוע הלשכה המשפטית של הכנסת, עברה על כל סעיפי התקנון. התקנון היה מלא בסתירות פנימיות ובנוי טלאים טלאים, והוועדה בראשותו שיפרה את נוסח התקנון באופן משמעותי.

בנוסף, לוין דחף כל העת, גם כשכבר היה חבר בממשלה, לשיפור הפיקוח של הכנסת על הממשלה. כלומר, בנוסף לפעילותו לקדם את סדר היום הפוליטי שלו, לוין פעל לקידום איכות עבודתה של הכנסת, וללא ספק בתחום זה יש ברכה לכנסת ממינויו ליושב ראשה.

שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה) – יצרה שיתופי פעולה לטובת חקיקה פרטית שהאמינה בה. בעיקר הצליחה ליצור שיתופי פעולה עם חברי כנסת מכל סיעות הבית. לדוגמה, היא פעלה בנושאים רבים יחד עם גדעון סער (ליכוד). "ראיתי אותה פעם יושבת בכנסת ה-18 בבית הקפה באגף הדרומי של הכנסת עם יעקב ליצמן (סגן שר הבריאות, יהדות התורה), ד"ר אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), ד"ר אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ויואל חסון (קדימה) ומנהלת אתם דיון על חקיקה בתחום רפואי כלשהו.

ח"כ לשעבר דב חנין. "הצליח לקדם מהלכים בזכות נועם הליכותיו"

מיקי איתן (ליכוד) הוא דוגמה נוספת לח"כ שבמהלך הכנסת ה-16 הצליח להביא לשיתוף פעולה של כל סיעות הבית בנסיונו, כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, לגבש חוקה בהסכמה רחבה. בסופו של דבר היוזמה נכשלה, אך הוא הצליח להביא גם חברי כנסת חרדים וגם את עזמי בשארה (בל"ד) להשתתף בדיונים.

 דב חנין (חד"ש) – "לא תמצא מישהו שידבר נגדו, למרות היותו קומוניסט. חנין הצליח ליצור שיתופי פעולה רבים באמצעות דרכו נעימת ההליכות, והצליח בדרך זו להעביר חקיקה חשובה בתחומים רבים, לרבות בתחום איכות הסביבה. הייתי רואה אותו מדבר עם אריה אלדד, למרות שהוא בא מבית קומוניסטי ואלדד היה בנו של אחד ממנהיגי הלח"י. היום כמעט ואי אפשר למצוא חיבורים כאלה".

תפקיד התקשורת

"אני מתרשמת שרוב הכתבים הפרלמנטרים אינם מכירים את מה שכתוב בספרי", אומרת לנו שילה, כשאנו שואלים אותה על תפקיד התקשורת בעת שהיא מסקרת את חברי הכנסת. היא טוענת שלעתים קרובות התקשורת דווקא מטעה ולא מציגה נאמנה את התמונה, ומביאה דוגמה מכתבה של ערוץ 2 ממארס 2017 שבה שלושה אזרחים הפנו בקשות ל־ 120 חברי הכנסת לקבל סיוע בטיפול בעוולות שנתקלו בהן אצל הרשויות.

"רק 40 מחברי הכנסת נענו ופעלו בדרך כזו או אחרת בעניינם של שלושת האזרחים. הרושם שהתקבל בתקשורת היה ששני שלישים מחברי הכנסת הם חסרי לב או שלא מילאו כראוי את תפקידם. הרושם הזה מטעה. חברי הכנסת אינם יכולים ואינם אמורים לשמש תחליף לרשויות האמונות על הטיפול בבעיותיהם של אזרחים, אלא לנסות ולתקן עיוותים במערכות השונות לטובת כלל האזרחים, אף שטיפול פרטני אינו אסור".

ח"כ משה גפני. טען שאסור למנוע מענה לפניות הציבור

שילה מספרת שבתקופת הכנסת ה-16,כאשר ועדת זמיר דנה בחידוש כלליי האתיקה לחברי הכנסת, עלתה השאלה של היענות לפניות הציבור – "האם על חבר הכנסת לסייע למי שפונה אליו בנושא פרטי או שתפקידו לפתור בעיות חוזרות ונשנות עבור כלל הציבור?

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הופיע בפני הוועדה וטען שאם יחליטו שאסור לחברי הכנסת לסייע לאזרחים באופן פרטני תיפגע עבודתו האישית שלו כח"כ. גם חה"כ שלי יחימוביץ' טענה שלפעמים צריך לסייע לאזרח באופן מיידי ולא לנסות להניע את כל גלגלי הממשל כדי לפתור בעיה רחבה". שילה מוסיפה שצריך לזכור שכל ח"כ מקבל אלפי פניות כל שנה. "אם הוא ישב ויענה על כל פניות הציבור, הוא לא יעשה שום דבר אחר".

 תקראו את התקנון ואת כללי האתיקה

כששאלנו את שילה מה היא מציעה לח"כים החדשים לעשות כדי להכיר את עיקרי תפקידם, וממה כדאי להם להיזהר, היא מציעה להם: "קודם כל תקראו את תקנון הכנסת ואת כללי האתיקה של חברי הכנסת", ומוסיפה: "אני מבטיחה לך שרה"מ, בנימין נתניהו, מאז שנבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, מעולם לא קרא את כללי האתיקה.

אילו היה קורא אותם הוא בוודאי היה נמנע מחלק גדול של המעשים שבגינם הוטלו עליו כתבי אישום. היא גם מציעה לחברי הכנסת החדשים לקרוא את ספרה. "אינכם צריכים לבצע את כל מרכיבי התפקיד המוזכרים שם, מתוך שלל התפקידים זכותכם לבחור את אלה המעניינים אתכם ולעצב את פעילותכם לטעמכם, אך שימו לב למה שלא נכלל בתפקיד ובעיקר למה שאסור לכם לעשות."

ספרה של ד"ר שילה הטיס-רולף, 'תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה', פורסם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביולי 2019. מומלץ בחום לכל ח"כ ובכלל לכל אדם שמעוניין להעמיק בעבודת הכנסת.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

פורר: "אפעל להכנסת גברים כחברים בוועדה למעמד האישה"

הוועדה לקידום מעמד האישה אישרה היום את מינוי ח"כ עודד פורר לתפקיד היו"ר. בהצבעה לא נכחה אף אחת מחברות הוועדה. פורר ציין כי הוא הגבר היחיד בוועדה, וכי יפעל "לתקן את המצב בשיח עם הסיעות" 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

ח"כ עודד פורר, שנבחר היום (שלישי) ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, אמר בנאום כניסתו לתפקיד כי יפעל לשינוי הרכב הוועדה ולהכנסת גברים לחברים בה. 

"כרגע מבחינת החברים הרשמיים בה זה חברות, אני הגבר היחיד, גם את זה נוכל לתקן בשיח יחד עם הסיעות", אמר היו"ר פורר בדיון. "אני חושב שצריכים לשבת פה חברים מכל גווני החברה. זה נושא חברתי, זה לא צריך להיות נושא נישה של מגדר מסוים".

"הוועדה לא קיימת רק לקידום נשים"

בחירתו של פורר עוררה ביקורת ציבורית בקרב ארגוני נשים, שטענו שאישה צריכה לעמוד בראש הוועדה. זו תהיה הפעם השניה שעומד בראש ועדה זו ח"כ ולא ח"כית: בכנסת ה-17 עמד בראשות הוועדה ח"כ גדעון סער (הליכוד).

אולי יעניין אותך גם:

"הנושא הזה הוא חברתי, אני מקבל באהבה את הביקורת ומאמין שמבחן התוצאה יקבע", ציין פורר. עוד ציין כי התחיל את דרכו הפוליטית כיועץ של השרה לימור לבנת, וכי היה מנכ"ל משרדה של סופה לנדבר.

ח"כ פורר במינויו היום ליו"ר הוועדה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"זה יכול להיות שינוי מרענן", הסכים ח"כ איתן גינזבורג בנושא. "הוועדה הזו לא קיימת רק לקידום נשים אלא כדי ליצור שוויון בחברה. זה נושא לא פחות חשוב בעת הזו. זה הוקם לקידום נשים אבל עם השנים הבנו שזה יותר רחב".

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, ציין כי מינויו של פורר הוא הזדמנות לעסוק בנושאים משפחה כואבים – בכך רמז ככל הנראה למאבק הגברים הגרושים. "יש טענה שהוועדה צריכה להיכנס עמוק יותר לעולם המשפחה בכלל, על כל המשמעויות שנגזרות ממנו. יש הרבה ציבורים שיכולים למצוא בית לדברים שאולי הכי מטרידים והכי כואבים שאדם נאלץ להתמודד איתם".

חברת הכנסת קטי שטרית הגיעה לברך את פורר ואמרה: "היותך גבר רק יתן לזה פן נוסף וחשוב".

"שינוי מרענן". ח"כ פורר עם גינזבורג ולוין בעת מינויו (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

משחק הכיסאות

בעוד שהדיון הציבורי עסק במינוי גבר לראשות ועדה שתפקידה לקדם נושאים שחשובים לנשים, הוויכוח על המינוי מאחורי הקלעים היה כולו פוליטי ועסק בחלוקת ג'ובים. ההצבעה על המינוי הייתה אמורה להתקיים לפני שבועיים אך נדחתה שוב ושוב לאחר שסיעות האופוזיציה לא הצליחו להגיע להסכמה על חלוקת התפקידים בכנסת. 

לאחר ויכוחים בין הסיעות על תפקיד יו"ר הוועדה ועל נציגי הסיעות בתפקיד סגן יו"ר הכנסת, הוחלט כי ראשות הוועדה תהיה בידי סיעת ישראל ביתנו. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. "זה היה הריון ארוך" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"המינוי הזה היה ההריון הכי ארוך בבחירת ראשי הוועדות", יאמר ו"ר הכנסת לוין. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הוסיף כי הוא "מברך את יו"ר הכנסת שקיבל החלטה אמיצה וחתך את המסטיק הזה". פורר המשיך וטען שה"מסטיק" לא היה "על זהות היו"ר, אלא על נושאים אחרים".

על הפרק: אלימות נגד נשים ופערי שכר

פורר ציין כי הנושאים הראשונים אותם יבחר לקדם יהיו אלימות נגד נשים ושבירת תקרת הזכוכית בשכר הנשים. "סיר הלחץ של הקורונה הבהיר את הדחיפות בעיסוק באלימות נגד נשים", אמר היו"ר הנכנס.

"הנושא השני הוא השתלבות של נשים בעבודה: פערי השכר, שכירות ועצמאיות שמרוויחות פחות. גם כאן נשים הן הראשונות להיפגע מהקורונה, גם בנתוני האבטלה וגם במצוקה הכלכלית. בכוונתי לפנות לכל הגופים הנוגעים לדבר, להתחיל ולקדם את הנושאים".

היו"ר היוצאת, ח"כ עאידה תומא סלימאן. לא הגיעה לדיון

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען כי "זו הזדמנות, במקום לעסוק בנשים המוכות, לקחת דווקא את הגברים המוכים ולהכניס אותם למקלטים, לבודד אותם מהחברה".

הוועדה לקידום מעמד האישה מוקדשת לקידום ותיקון סוגיות הנוגעות לאי-שוויון מגדרי. היו"ר היוצאת תומא סלימאן קידמה בוועדה דיונים בנושא המאבק בסחר בנשים ובזנות, אלימות כלפי נשים ואלימות מינית, בריאות נשים ונושאים רבים נוספים.

חברות הכנסת קטי שטרית וקרן ברק (ליכוד) הגיעו להשתתף בברכות לאחר ההצבעה. מלבדן, אף אחד מחברות הוועדה – מרב מיכאלי (העבודה), עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), תמר זנדברג (מרצ), יפעת שאשא ביטון (ליכוד), וע'דיר כאמל מריח (יש עתיד) – לא נכחה בהצבעה או בדיון. יש לציין שמועד ההצבעה פורסם כשעה בלבד לפני קיומו.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. פורר הכריז כי זה הנושא הראשון שיעסוק בו

על ההחלטה להמליץ על ח"כ פורר לתפקיד הצביעו לפני שבועיים שמונת חברי הוועדה שנכחו בדיון – גם אז לא היתה ביניהן אף לא חברת כנסת אחת.

כיום שתי נשים בלבד עומדות בראש ועדות בכנסת: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) בראשות וועדת הפנים והגנת הסביבה, ויפעת שאשא ביטון (ליכוד) שעומדת בראש הוועדה המיוחדת בנושא נגיף הקורונה. 

אישה נוספת שמועמדת לראשות ועדה היא ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) שמיועדת ליו"ר ועדת האתיקה. ועדה זו טרם הוקמה ומתעכבת במשרדו של יו"ר הכנסת יריב לוין.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

לוין לא מינה את ועדת האתיקה של הכנסת ומסרב להגיב

כמעט כל הוועדות הוקמו, אך ועדת האתיקה לא קרובה להתכנס. למעשה, היא לא מתפקדת מאז אפריל 2019. המשמעות: אין סנקציות על התנהגות לא ראויה, אין תהליך אישור טיסות במימון גורמים זרים. ח"כ טלי פלוסקוב מתגאה במינוי, אך הוא לא מתועד בשום מקום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת לא הקימה את ועדת האתיקה נכון להיום (שני). חברי המשכן הקימו כבר כמעט כל ועדות הכנסת, פרט לוועדה למעמד האישה שבה טרם התכנס דיון לאישור היו"ר החדש. דוברות הכנסת הפנתה את שאלת "שקוף" בנושא ללשכתו של היו"ר לוין, שבחר להתעלם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ועדת האתיקה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון להיום, באתר הכנסת שמתעדכן תדיר כתוב כי הוועדה טרם מונתה. 

עוד על מחדלי המינויים בכנסת:

בנוסף, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", פנה לכנסת בדבר על תלונה שהוגשה לוועדה וקיבל לפני כשבוע תשובה מפורשת: "טרם מונתה ועדת האתיקה". גם בפרוטוקולים של מליאת הכנסת מהשבועיים האחרונים לא נמצא אזכור לוועדה.

זוכרים את אורן חזן? 

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

(הדס פרוש, פלאש 90)

התגעגעתם? ח"כ לשעבר אורן חזן. ועדת האתיקה הקודמת הרחיקה אותו מהמשכן (הדס פרוש, פלאש 90)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

מעבר לכך, הוועדה אמורה לדון ולאשר כל נסיעה לחו"ל של חברי הכנסת, על חשבון גורמים זרים. בתקופת סבבי הבחירות, בכנסת ה-21, ה-22 ולמיטב בדיקתנו גם בכנסת ה-23, הוועדה לא קמה וחברי הכנסת המשיכו לטוס ללא התכנסותה.

ח"כ טלי פלוסקוב מכתירה את עצמה לתפקיד היו"ר

חרף העובדה שטרם מונתה הוועדה, הקואליציה הכתירה את טלי פלוסקוב (הליכוד) לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה. בפרסום על כנס של הליכוד כבר מוצגת פלוסקוב כיו"ר הוועדה.

מקור השאיפה כנראה בהבטחה שקיבלה מרה"מ, בנימין נתניהו, לכהן כיו"ר ועדה בשנה וחצי הראשונה של הממשלה. עם זאת, סמכות המינוי מצויה בידיו של יו"ר הכנסת בלבד, שכאמור טרם עשה זאת.

מח"כ פלוסקוב נמסר: "הוועדה עדיין לא הוקמה, אני מיועדת לתפקיד היו"ר". לשאלתנו מדוע מציגים אותה כיו"ר השיבה "עד התאריך הזה הנושא צריך להיות מוכרז". נכון להיום הנושא לא נמצא בסדר היום של מליאת הכנסת.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): ועדת האתיקה מהווה מעין מנוף לחץ על חברי הכנסת ועל השרים להגיע לכנסת. היא דואגת להבליט לציבור אילו ח"כ לא מבצעים את עבודתם. בנוסף, היעדר הוועדה מסלקת את אחת הסנקציות העיקריות על ח"כ שמקלל או ח"כית שנוהגת בתוקפנות כלפי חבריה למשכן.

כל זמן שהוועדה לא קיימת, ח"כים עלולים לדון בנושאים לא ענייניים באין מפריע. כמו שקרה עם ח"כ זוהר, כשהוועדה הזהירה אותו שלא להמשיך לעסוק בענייניו הכלכליים כראש ועדה. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): יו"ר הכנסת, יריב לוין, חייב למנות ועדה לאלתר. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מורי דרך, קנסות בלירות וגם לוביסטים – מי תוקע את חוק התיירות החדש?

כבר יותר משנה תקועה רפורמה מקיפה לענף התיירות על שולחן הכנסת, למרות שהיא זוכה לתמיכה מקיר לקיר. מי עוצר אותה?

המשך קריאה…