פוסטים

יצאנו לבחירות והפרקליטות צפויה לקבל החלטה בעיניינם של ביטן, דרעי וליצמן

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

השלכה לא צפויה של הבחירות השלישיות: הפרקליטות תקבל החלטה זריזה לגבי דוד ביטן, יעקב ליצמן ואריה דרעי החשודים בפלילים. הפעם ב #טרחנות_חקירות על החלטת היועמ"ש שמנחה את המשטרה והפרקליטות כיצד לנהוג בנבחרי ציבור בסמוך לבחירות.

לא ליזום חקירות חדשות לקראת בחירות אבל כן לזרז קבלת החלטות

במסמך שפורסם על ידי היועמ"ש בשנת 1998 נקבע שעל הפרקליטות והמשטרה להביא לסיום הליכים משפטיים כשהנושא נמצא בטיפול מתקדם על ידם. אגב, לא רק זירוז: באותו מסמך בדיוק נקבע גם כי יש להתנהל בזהירות יתרה בכל הנוגע לפתיחת חקירות חדשות. 

"תעשיית השוחד" של ביטן, שיבוש הליכי משפט של דרעי והדחה בעדות של ליצמן

בבחירות הקרובות יתמודדו (שוב) שלושה חשודים בפלילים: 

  • בנובמבר 2018 המליצו המשטרה ורשות המסים להעמיד לדין את שר הפנים אריה דרעי. הוא חשוד כי קיבל מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים כהלוואה שלא הוחזרה, ומבלי לדווח. בנוסף נחשד שסחר במגרשים ובבתים עם בני משפחתו כדי להלבין כספים. בד בד דרעי חשוד בשיבוש מהלכי משפט ושבועת שקר למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.

  • במרץ 2019 המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד את ביטן לדין בגין: שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס ב-12 פרשיות! לדוגמא: במסגרת פרשת 'חברת דניה סיבוס', חשוד ביטן כי קיבל 430,000 ש"ח לעצמו ולאדם נוסף, על מנת לקדם היתרי בניה ואינטרסים נוספים של החברה. במסגרת פרשה נוספת עלה החשד שבשנים 2017-2011, סייע ביטן ליזמים לקדם אישורים והיתרים בתמורה ל 385,000 ש"ח.

דוד ביטן – צילום: יוסי זמיר

  • באוגוסט 2019 מצאה המשטרה תשתית ראייתית להעמיד את ליצמן לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב"פרשת ההסגרה" ועבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב"פרשת בית העסק לממכר מזון". ליצמן לכאורה לחץ על עובדי המשרד למנוע סגירה של עסק שבעליו מקורב אליו לאחר שנמצאו מפגעי תברואה חמורים שהביאו לתחלואה של מספר אנשים. בפרשה אחרת ניסה לכאורה להשפיע באופן פסול על חוות דעתם של פסיכיאטרים, עובדי משרד הבריאות, אשר מונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות.

בשורה התחתונה: אנו צפויים לראות בחודשיים הקרובים החלטה של הפרקליטות בעניינם של ליצמן, דרעי וביטן.

ומה עם שאר נבחרי הציבור ברשימת החשודים?

בעניינם של חיים כץ ובנימין נתניהו כבר התקבלה לאחר שימוע להעמיד אותם לדין. הראשון הגיש בקשת חסינות שמעכבת את פתיחת משפטו והשני טרם עשה זאת. וכל עוד אין הכנסת מתפקדת – משפטם יידחה. על כך כתבנו בטרחנות חקירות השבוע.

סגן השר שאהב קולה זירו

כמה כסף מוציאים על קולה זירו בלשכת סגן שר הבריאות? #חזרנו_לבדוק: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמנם הוביל רפורמה שתעודד אותנו לרכוש מזון בריא, אך נראה שהוא מתקשה לשמש דוגמה אישית – ע"פ הערכת "שקוף", בשנת 2018 לבדה נרכשו לא פחות מ-9,450 פחיות קולה זירו עבור לשכת סגן השר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

בשנת 2016 יצא משרד הבריאות בקמפיין נגד שתייה ממותקת, בניסיון לעודד את הישראלים להפסיק לצרוך משקאות כאלה ולסגל לעצמם אורח חיים בריא יותר. בעיצומו של הקמפיין, חשף כתבנו תומר אביטל כי דווקא בלשכת סגן שר הבריאות ליצמן, שותים משקאות ממותקים בכמויות מטורפות. במשרד הבטיחו להשתפר ולהפחית.

#חזרנו_לבדוק אם בשנת 2018 המצב השתפר – וגילינו שכן! אבל יש עדיין לאן לשאוף.

פגישה בלשכת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

פגישה בלשכת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (מתוך האתר JDN)

ע"פ הערכת "שקוף", בשנת 2018 לבדה נרכשו במשרד הבריאות לא פחות מ-9,450 פחיות קולה זירו עבור לשכת סגן השר, בסכום כולל של כ-35,000 שקל. בממוצע, מדובר על כ-790 פחיות קולה בחודש.

בשנה זו אכן הפחיתו במשרד הבריאות את כמות השתייה המתוקה ביחס לשנים עברו – אז, למרבה הפלא, המצב היה חמור אף יותר.

מתוך דף הפייסבוק של בנימין נתניהו

מתוך דף הפייסבוק של בנימין נתניהו

בשנת 2016, כאמור בעיצומו של הקמפיין נגד שתיית משקאות ממותקים, חשפנו כי נרכשו במשרד הבריאות כ-17 אלף בקבוקי שתייה מתוקה, בעלות של 70,000 שקל. לאחר החשיפה הבטיחו במשרד הבריאות שיפעלו להפחית את כמויות השתייה המתוקה. 

למרבה האכזבה גילינו כי בשנת 2017 המשיכו לצפצף במשרד על הקמפיין שלהם עצמם – בשנה זו רכשו עבור לשכתו של ליצמן שתייה ממותקת בסכום גבוה אף יותר: 87,345 שקל.

סגן שר הבריאות ליצמן, עם משה גפני ופחית קולה זירו (מתוך דף הטוויטר של דגל התורה)

נציין כי במשרד הבריאות טענו בפנינו בעבר כי בעקבות הקמפיין נגד השתייה המתוקה, בלשכת סגן השר מוגשים רק מים, סודה וקולה זירו.

לידיעת הקורא ליצמן, קולה זירו הוא משקה ממותק שמידת בריאותו מוטלת בספק.

בכל מקרה, שמחנו לגלות כי ב-2018 מתחילים במשרד הבריאות להיגמל מסוכר. נמשיך לעקוב.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "רק מים, סודה וקולה זירו"

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. בלשכה יש רק "מים, סודה וקולה זירו"

***

שקיפות עצמית: כיצד ביצענו את ההערכה לכמות הפחיות?

מצאנו כי תחת הסעיף התקציבי "שתייה עבור לשכת סגן השר" לשנת 2018, ביצעו במשרד הבריאות רכש בסך של 34,962 ש"ח. בקשת חופש מידע שהגשנו ומתייחסת לתאריכים 31.8-30.11.18 העלתה כי 10,740 ש"ח מתוך הסכום הופנו לרכישת פחיות קולה זירו בלבד (2880 פחיות).
מה לגבי ה- 24,222 ש"ח הנותרים? אנחנו מניחים שגם הם הופנו לרכישת קולה זירו בלבד, מהסיבה הבאה: עבור רכישת סודה ומים ישנם סעיפים תקציביים נפרדים ("ארגזי סודה שתייה עבור לשכת השר" ו-"מים מינרלים עבור המשרד הראשי") – ולכן, ניתן להניח, בהתאם לתשובת המשרד, כי השתייה היחידה שנרכשה עבור לשכת סגן השר בסעיף המדובר – היא קולה זירו.

המידע שנמסר העלה כי עלות פחית קולה בודדת היא 3.7 ש"ח, ומכאן החישוב של כ-9,449 פחיות שנרכשו בשנת 2018.

למטיבי לכת, הנה הנתונים:

  • להתקשרויות המשרד – לחצו כאן.
  • לתוצאות בקשת חופש המידע שהגשנו – לחצו כאן.

נורמה פסולה? חברות ציבוריות תורמות מיליונים לעמותות המקורבות לשרי ממשלה

צינור מימון סמוי לנבחרי ציבור? חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק, המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. האם כך החברות מרפדות את השרים שמשפיעים ישירות על הענף שלהן? אתגר שקיפות חדש וקריטי קורא לפרסום התרומות הסודיות של החברות הציבוריות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

נפתח בחידה: מה משותף לגופים המקושרים ליצחק תשובה, אלפרד אקירוב, שרי אריסון, היהלומן בני שטיינמץ, משפחת מירלשווילי, מרטין שלאף ונוחי דנקנר?

מסתבר שאכפת להם מאוד מחינוך נערות חרדיות.

לאורך השנים, תרמו אותם גופים מיליונים לעמותת "מפעלות שמחה", שעיקר פועלה הוא הקמת מוסדות חינוך עבור נערות חרדיות. העמותה, כזכור, הוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי.  צירוף מקרים מעניין: רוב טייקוני מדינת ישראל הזרימו כסף לאותה פנימייה הקשורה לשר בממשלה.

וזה לא הכל. תחקיר דה מרקר בספטמבר האחרון חשף מקרה מעניין נוסף: שטראוס, סנו, נטו ושלל חברות ציבוריות נוספות תרמו בשנים האחרונות מיליונים לצדקה. רק מה? התרומות נתרמו עבור עמותת הצדקה של חסידות גור, כאשר אחד מבכיריה, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, קידם סימון מוצרי מזון מזיקים, אחראי על אגרות רישוי לתמרוקים, והוביל מהלכים נוספים להם השפעה ישירה על רווחי החברות האלה. 

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בכיר בחסידות גור

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בכיר בחסידות גור

"השקעה לטווח הארוך"

נראה שמדובר לא בצירוף מקרים מטורף אלא בנורמה בעייתית. חברות ציבוריות תורמות, בסתר, את כספי הפנסיה שלך המושקעים אצלן לעמותות מקושרות לשרים.

השרים, מצידם, גוזרים קופון וזוכים לצינורות מימון עקיפים.

החברות עצמן שתרמו למוסדות גור מכחישות קשר לליצמן ומסרו בתגובה לתחקיר דה מרקר שהטענות מופרכות (התגובות המלאות בכתבה). אלא שבלובי 99 משוכנעים כי מדובר בפוטנציאל לצינור מימון סמוי. "התרומה היא בעצם 'השקעה לטווח רחוק' של החברה, שמצפה לתמורה בדמות רגולציה מקלה שיטיל עליה השר מתוקף תפקידו", אומרת לנו זהר אלטמן רפאל, לוביסטית ציבורית בלובי 99. לדבריה, "ככה נוצרים קשרי הון שלטון".

סכומי עתק מהפנסיות של כולנו 

בידי אלטמן-רפאל מידע נוסף על לשכות שרים נוספות שפונות לחברות עליהן מפקח השר האחראי, על מנת "לגייס" את התרומות לעמותות שלו. לדבריה, מידע זה ייחשף בהמשך. "מדובר בתופעה המחייבת שקיפות של תרומות החברות הציבוריות, כדי שהציבור יוכל לפקח ולדעת בדיוק לאיפה הכסף שלו מנותב, ולבחון האם מדובר בתרומה אמיתית או בהשקעה מולבנת ובקשרי קח-תן בעייתיים".

לא מדובר במספרים זניחים. כ'תורמים שבויים' מימנו ב- 2017 לא פחות מ- 432,000,000 ₪ תרומות מכיס חברות הציבוריות. 9 מהן תרמו מעל 9 מיליון ₪ בשנה. 

זהר אלטמן-רפאל, לוביסטית בלובי 99

זהר אלטמן-רפאל, לובי 99

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע- איך זה משפיע עליך? חברות ציבוריות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להם שום קשר ליעדים שלהם. ואם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מעש"י – מה עושים (כדי) לשנות? התקנות כיום מחייבות דיווח כללי בנוגע למדיניות התרומות, אבל לא דורשות רישום זהות הגופים המקבלים את התרומות. פתרון אחד הגיע מעמותת לובי 99 (שאני אחד מבעלי מניותיה, גילוי נאות ת.א) אשר פנתה לענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, בדרישה פשוטה: לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע ומהי מפת האינטרסים והלחצים.

לפי הצעת הלובי, ישונו כללי הדיווח כך שחברות ציבוריות התורמות לגופים ועמותות יכללו בדוח השנתי "תרומה מהותית". הכוונה היא לתרומה של מעל ל-10,000 ₪ או שהיקפה 5% מסך התרומות השנתיות של אותה החברה, על פי הנמוך מבין השניים, כאשר הדיווח יכלול את זהות הגורמים הנתרמים. 

מה דעתך?

האם ברשות לני"ע יטענו שמדובר ב"רגולציית יתר" אף שלחברות כבר קיים ומונגש מידע לגבי תרומות ענק שהן מחלצות מתקציבן? פנינו לרשות בבקשה לתגובה.

מהרשות לני"ע נמסר כי "הנושא מצוי בבדיקתנו, ונשיב במישרין לפונה".

עוד ציינו בתגובת הרשות את המצב הקיים לפיו כל תאגיד נדרש לפרט בדוח הדירקטוריון את המדיניות שלו בנושא תרומות (ככל שנקבעה מדיניות), וכללים נוספים. "עריכת שינוי בדרישות הגילוי האמורות תחייב בחינה של השיקולים העומדים בבסיסן תוך בחינת עיקרון מהותיות המידע עבור המשקיע ותיקון של התקנות בכנסת".

ומה דעתך? האם מדובר בטרחנות מיותרת? דעתי (תומר) ברורה – זו שקיפות קלה לביצוע, שבכוחה למנוע שחיתות של ממש. 

כתבה מתגלגלת: חברי כנסת חשודים – תמונת מצב

בכנסת ובממשלה לבדם ישנם כיום חמישה נבחרים מכהנים שעומדות נגדם חקירות גלויות וידועות. בשביל להדגיש כמה המצב הזה לא נורמלי, פינה קבועה: סטטוס חקירות הח"כים. עדכון אחרון: 27/02/2020

המשך קריאה…