פוסטים

חזרנו לבדוק: השרים שעדיין לא הגישו הצהרות הון לשנת 2020

שישה שרים ושרות לא הגישו עד היום את הצהרת ההון שלהם לשנת 2020 למבקר המדינה ● הם מאחרים בשלושה חודשים ● השר אלקין עדיין לא הגיש הצהרות הון לשנים 2018-2019 ● אמנם על השרים המאחרים לא מוטל קנס כספי, אבל הציבור יכול לגרום להם לשלם על הזלזול

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שבעה שרים וסגנים עדיין לא הגישו את הצהרת ההון שלהם עבור 2020, זאת למרות שכבר ב-17 ביולי חלף המועד שבו היו צריכים להגיש את המידע למבקר המדינה. 

ברשימת המאחרים בשלושה חודשים: אמיר אוחנה ויואב קיש (הליכוד), אורית פרקש הכהן והשר לשעבר אסף זמיר (כחול לבן), אורלי לוי אבקסיס (גשר), ויעקב אביטן (ש"ס). אליהם מצטרף גם השר זאב אלקין (הליכוד), שאמנם הגיש הצהרת הון לשנת 2020, אך עדיין לא הגיש הצהרת הון לשנים 2019 ו-2018. 

נבהיר: כל השרים ברשימה החליטו לצפצף על ככלי השקיפות ועל מבקר המדינה ולא ביקשו הארכה של מועד הגשת הצהרת ההון. 

 

הגשת הצהרת הון למבקר המדינה היא קריטית: המבקר הוא הגורם היחיד שנחשף בצורה מלאה למידע על ההון של השרים, כלומר, לאינטרסים הכלכליים שלהם. הצהרות הון שמוגשות בזמן מאפשרות למבקר לעקוב באופן קבוע אחרי ההכנסות של השרים ולוודא שהם לא פועלים באופן מושחת. למשל: שפתאום לא התגלגל לידיהם סכום כסף או נכס בדרך שאינה ברורה. 

לשם השוואה: אזרחים שמאחרים בהגשת הצהרת ההון שלהם לרשות המיסים מקבלים קנס בגובה מאות שקלים על כל חודש איחור. אך על שרים שמאחרים בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה, לא מוטלת כל סנקציה. 

נציין כי רק לאחר שבאוגוסט האחרון חשפנו כי לא פחות מ-12 שרים מאחרים להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה, שישה מהם החליטו לכבד את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים ולהגיש הצהרות. 

מעקב "שקוף" – הצהרות ההון של נבחרי ציבור:

ואלו הם השרים שלא הגישו הצהרות הון לשנת 2020, ובונוס:

1. השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה: מאחר כרוני
למרות שתוזכר לא פחות מחמש פעמים על ידי המבקר, אוחנה לא הגיש את הצהרת ההון שלו עד היום. לשר אוחנה היסטוריה בעייתית בתחום: הוא הגיש את הצהרת ההון שלו ל-2019 באיחור של שנה, רק לאחר פניית "שקוף" אליו בנושא. מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה.

השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

2. שר הדתות, יעקב אביטן: הבטיח להגיש ולא ביצע

גם השר אביטן תוזכר חמש פעמים על ידי מבקר המדינה, אך ללא הועיל. ההצהרה שלו עדיין לא הוגשה. בכתבה שפרסמנו בנושא כבר באוגוסט האחרון אביטן מסר כי יגיש את ההצהרה בשבועיים הקרובים. מאז חלפו חודשיים, והפעם מהשר אביטן לא נמסרה תגובה.
נציין כי השר אביטן חשף את האינטרסים הכלכליים שלו לציבור ב"שקוף".

3. השרה לקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס: הגישה רק לאחר פניית שקוף
לוי אבקסיס תוזכרה ארבע פעמים בנושא על ידי מבקר המדינה, אולם רק יום לאחר פניית ״שקוף״ היא הגישה את הצהרת ההון שלה סופסוף, ביום שני האחרון, 26.10 באיחור של שלושה חודשים. לוי מסרה כי "ההצהרה הוגשה אתמול לאחר סיום הטיפול בה".

4. שרת התיירות והשרה לעניינים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן: ״עניין טכני שמתעכב״
פרקש-הכהן לא הגישה את הצהרת ההון שלה למבקר המדינה עד היום. המבקר לא שכח לתזכר גם אותה: הוא פנה אליה שלוש פעמים, אך זה לא עזר. מהשרה נמסר: "מדובר בעניין טכני לחלוטין שמתעכב. השרה תגיש את ההצהרה במלואה". שאלנו את השרה פרקש-הכהן מתי זה יקרה. היא ענתה: "בהקדם האפשרי".

השרה אורלי לוי אבקסיס (צילום: יוסי זמיר)

5. סגן שר הבריאות, יואב קיש: ״עסוק בקורונה״
קיש לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה, אף על פי שתוזכר על ידו לא פחות מארבע פעמים. בכתבה הקודמת טענו בלשכתו כי לא הגיש את הצהרת ההון מפני שהוא "עסוק מבוקר עד ערב במשבר העולמי סביב נגיף הקורונה. נושא הצהרת ההון נמצא בטיפול ויוגש בקרוב". ההצהרה לא הוגשה מאז, ומסגן השר לא נמסרה הפעם תגובה.

6. שר התיירות לשעבר, ח"כ אסף זמיר: זה מסובך
שר התיירות לשעבר אסף זמיר טרם הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה. אצל ח"כ זמיר המצב מורכב: הוא התפטר מתפקידו כשר לפני מספר שבועות, אבל מפני שלא טרח להגיש את הצהרת ההון שלו בזמן, לפני שהתפטר, עליו להגיש הצהרת סיום כהונה מפני שהתפטר, נוסף על הצהרת תחילת כהונה.

עבור שתי ההצהרות קיבל זמיר הארכה במועד הגשת הצהרת ההון ממבקר המדינה עד ה-15.11, ומלשכתו נמסר שהוא עובד על הגשתה בימים אלה וכי בכוונתו להגיש את ההצהרה עד למועד זה.


בונוס: שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין, שם פס על הכללים
עד היום אלקין לא הגיש את הצהרות ההון שלו עבור השנים 2018-2019. מדובר במקרה חריג ומרתיח: השר פשוט מצפצף על הכללים במשך שנים, מונע ממבקר המדינה לפקח על הנכסים שלו, ולנו לא נותר אלא לתהות מה יש לשר אלקין להסתיר ממבקר המדינה. בזכות הפעילות של חברי סיירת השקיפות, השר הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020.

ממבקר המדינה נמסר כי אלקין קיבל הארכה במועד הגשת הצהרות ההון 2018-2019 עד לתאריך 10.11.2020. מלשכתו של שר ההשכלה הגבוהה והמים לא נמסרה תגובה.

השר זאב אלקין. לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ההתעקשות על הצהרות הון נושאת פירות

ההתעקשות על הגשת הצהרות ההון בזמן משתלמת: העובדה שהשר אלקין הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020 היא תוצאה של הפעילות של "שקוף" וסיירת השקיפות בנושא. בשנה האחרונה גם הצלחנו לגרום לשר אמיר אוחנה, לשר ישראל כ"ץ ולשר לשעבר סמוטריץ' להגיש את הצהרת ההון שלהם. יחד, נצליח לגרום גם לששת השרים שנותרו ברשימה להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר. 

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע)?

כשהשרים לא מגישים את הגשת הצהרת ההון שלהם, או מאחרים לעשות זאת, קשה יותר לגלות שחיתויות: מבקר המדינה לא יכול לעקוב אחרי ההון שלהם, ולא יכול לגלות האם יש חריגות בהכנסות או בנכסים הנמצאים ברשותם. באופן הזה לא נדע אם הם פועלים למען האינטרסים שלהם או למען האינטרס של ציבור הבוחרים, ולא יהיה אף גורם שיוכל לפקח על החתולים ששומרים על השמנת. 

מה עושים כדי לתקן את המצב (מעש"י)?

  1. בשבועיים הקרובים כל אחד מהשרים שלא הגישו הצהרת הון למבקר המדינה יקבלו הודעה אישית מכל חברי סיירת השקיפות. חברי הסיירת יתזכרו אותם להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה, ועל הדרך יבהירו: על התעלמות מהכללים וסיכון הציבור בשחיתות – משלמים. אם לא בכסף, אז בתדמית.
  2. ל"שקוף" מאגר מידע שנקרא "מפת הח"כים", בו אנו אוספים מידע לגבי שקיפות או שחיתות על כל אחד ואחת מחברי הכנסת. כל השרים שמאחרים או לא מגישים הצהרת הון – מקבלים טר"ש במפת הח"כים, ככה שהמידע לגביהם נשאר שם לנצח. הציבור לא ישכח לעולם מי הם השרים שלא הגישו הצהרת הון.
  3. "שקוף" יפנה שוב למבקר המדינה ויבקש ממנו לפרסם באופן יזום וקבוע מה מצב הגשת הצהרות ההון של השרים. כרגע צריך לבקש את המידע הזה דרך בקשת חופש מידע, כך שאינו נגיש לכל הציבור ולא ניתן לקבל אותו במהירות. כאשר המידע יהיה נגיש ומעודכן באופן שוטף על ידי המבקר, ניתן להאמין שהשרים יזדרזו יותר להגיש את הצהרת ההון שלהם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

בלעדי ל״שקוף״: ח"כים ושרים חושפים לראשונה את האינטרסים הכלכליים שלהם

במיזם ראשון מסוגו פנינו לכל חברי הכנסת והשרים וביקשנו מהם לחשוף לציבור את מפת האינטרסים הכלכליים שלהם ● כעת חלקם חושפים את המידע לציבור ● כך נוכל לוודא שנבחרי הציבור פועלים עבורנו – ללא שיקולים זרים 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחרונה פנינו ב"שקוף" לכל חברי הכנסת והשרים בבקשה להשקיף לציבור את המידע לגבי האינטרסים הכלכליים שלהם. הרעיון פשוט, ואנחנו מקדמים אותו כבר שנים: ככל שנגרום לנבחרי הציבור להיות שקופים יותר, כך הם יהיו מושחתים פחות.

לשמחתנו, לראשונה אי פעם, 15 שרים וח"כים והחליטו לענות על שאלון שעוסק באינטרסים הכלכליים שלהם ובזיקות של קרובי משפחתם לחברות גדולות. הרשימה כוללת את השרות מירב כהן, פנינה תמנו שטה (כחול לבן), השר יעקב אביטן (ש״ס), השר מיכאל ביטון (כחול-לבן), השר יועז הנדל (דרך-ארץ), ואת הח״כים בצלאל סמוטריץ' (ימינה), אלכס קושניר ויבגני סובה (ישראל ביתנו), היבא יזבק ועופר כסיף (הרשימה המשותפת), תהלה פרידמן ורם שפע (כחול לבן), גדעון סער (ליכוד), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), וח"כ משה ארבל (ש"ס).

הכתבה מתעדכנת: כשעוד חברי כנסת ושרים יחשפו אינטרסים כלכליים, נפרסם אותם כאן.

אנחנו שמחים להציג את האינטרסים שהסכימו לחשוף בפני הציבור, ולפרגן להם על שהסכימו לפעול בשקיפות באופן וולנטרי. אנחנו מקווים כי זו יריית הפתיחה לעתיד בו כלל חברי הכנסת והשרות יפרסמו את האינטרסים שלהם לציבור – ונמשיך לפעול שכך יקרה.

מה ביקשנו מחברי הכנסת והשרים לעשות?

כל אחת ואחד מ-120 הח"כים, וכן השרים שאינם ח"כים, קיבלו שאלון בו התבקשו לספק תמונת מצב מקיפה על על הנכסים שלהם והזיקות שלהם לגופים עסקיים.

ביקשנו מהם להשקיף מידע לגבי נכסי נדל"ן שברשותם, מניות, חובות, הלוואות, ועוד. השאלון עסק בעיקר בפן הכלכלי של האינטרסים של נבחרי הציבור, אך גם כלל שאלות בנוגע לזיקות של קרובי משפחה ומקורבים אחרים לחברות גדולות. המטרה בשאלון היא לקבל מידע כמה שיותר מקיף לגבי מפת האינטרסים שלהם.

חשוב להדגיש: האינטרסים של נבחרי הציבור משתנים במהלך הזמן. זאת ועוד, לעיתים קשה לדייק מתי מידע מסוים הוא רלוונטי לציבור ומתי לא. לכן נתנו לנבחרי הציבור לבחור לעצמם את רמת השקיפות בה הם רוצים לפעול: השאלות היו כלליות, והם לא היו מחוייבים לענות על כולן. בעתיד, מי מהם שירצו להוסיף מידע לגבי האינטרסים יוכלו לעשות זאת, ובכל מקרה "שקוף" יפנה אליהם לעדכון מצב האינטרסים בעוד שנה.

  • לשאלון המלא שעליו ענו נבחרי הציבור: לחצו כאן

למה צריך להשקיף אינטרסים כלכליים?

"אינטרסים כלכליים" אולי נשמע כמו מושג משעמם, אך מדובר במידע קריטי שיכול למנוע משחיתות להיוולד, או לפחות להוות "באמפר" בדרכם של נבחרי ציבור עייפים שעלולים לסטות מדרך הישר. ככל שהמידע שקוף יותר, הציבור יכול לעקוב ולוודא שהאינטרסים הפרטיים של הפוליטיקאים, לא משפיעים על שיקול דעתם בקבלת החלטות שמשפיעות עלינו.

מה לא ביקשנו מחברות הכנסת והשרות להשקיף?

לא ביקשנו מהם להשקיף את סכום הכסף שיש להם בעו"ש או בחיסכון. אין זה משנה אם נבחרי הציבור הם עניים או עשירים, זו רכילות. מה שכן משנה הם הנכסים והזיקות שלהם: בכנסת ובממשלה אפשר להשפיע על ערכם של נכסים, או לקבל החלטות שישפיעו על עסקים של מקורבים

עוד בשקוף:

בשגרה, חברי הכנסת מחוייבים להגיש את הצהרת ההון שלהם ליו"ר הכנסת. אך, למרבה הצער, אין מי שבודק אותן. הן נשארות סגורות במעטפה בתוך כספת וניתן לעיין בהן רק במקרים חריגים. 

אצל שרים לעומת זאת, מוגשת הצהרת ההון אחת לשנה למבקר המדינה, שם הם חייבים לחשוף את כל המידע לגבי ההון שלהם, כולל כמה כסף יש להם בבנק. מבקר המדינה יכול להשוות בין הצהרות ההון השונות, וכך לגלות אם שרה מסויימת התעשרה באופן חריג שאינו תואם את נכסיה אשר מצריך בדיקה מעמיקה. ב"שקוף" אנחנו בודקים באופן קבוע מי מהשרים לא מגישים את הצהרת ההון בזמן, ודואגים שזה יקרה.

הנחת הבסיס: אמון

אין לנו דרך לבדוק אם חברי הכנסת והשרים שהשיבו לשאלון ענו אמת או שבחרו במכוון להסתיר מהציבור מידע. לכן יש לסמוך על חברי הכנסת שפעלו מתוך רצון לפעול בשקיפות.

גם אם מי מחברי או חברות הכנסת בחרו שלא לחשוף בפנינו את כל המידע לגביהם, רק עצם המענה על השאלון עושה שירות לציבור: הוא פותח פתח לבקר את נבחרי הציבור באופן שעד היום לא היה אפשרי, ומאפשר שיח פתוח לגבי אינטרסים.

אלו האינטרסים הכלכליים של השרים וחברי הכנסת, כפי שנמסרו לנו על ידם:

  • ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה):

ח"כ בצלאל סמוטריץ'. צילום: אתר הכנסת

לח״כ בצלאל סמוטריץ' יש דירה בקדומים בה הוא מתגורר, עבורה הוא לקח משכנתא מבנק מזרחי טפחות. בנוסף הוא לקח הלוואה מול קרן השתלמות הלמן אלדובי והלוואה מהוריו עבור שיפוץ ביתו.

טרם היבחרו לכנסת ניהל את עמותת "רגבים" ואת הישיבה הגבוהה בקדומים.

"אני מאמין בשקיפות בכלל, ובשקיפות של אינטרסים כלכליים כדי לחזק את אמון הציבור במערכת הפוליטית". הסביר ח"כ לנו סמוטריץ' מדוע החליט לענות על השאלון של שקוף. "במפגש שלי בעשור האחרון עם מאות נבחרי ציבור אני יודע שרובם המכריע פועלים בניקיון כפיים למען אזרחי ישראל. אציין כי אני מאוד מתנגד לרדיפה פופוליסטית אחרי נבחרי ציבור ולניסיון להציג אותם כעבריינים בפוטנציה והגבול בעניין הזה דק מאוד".

  • שר הדתות, יעקב אביטן (ש"ס):

לשר הדתות יעקב אביטן יש דירה באשקלון בה הוא מתגורר, עליה הוא משלם משכנתא. הוא מכהן כרב במועצה אזורית חוף אשקלון משנות התשעים. ב-2018 נבחר לכהן כסגן ראש עיריית אשקלון. בחודש מאי השנה החל לכהן כשר הדתות. 

שאלנו את השר אביטן מדוע החליט להשקיף את האינטרסים הכלכליים שלו. "מה יש להחביא?" הוא מסר.

  • ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו):

ח"כ אלכס קושניר. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת קושניר יש דירה באשקלון, עליה הוא משלם משכנתא. בנוסף לקח הלוואה מהבנק. 

בין השנים 2016 ל-2019 כיהן קושניר כמנכ"ל משרד הקליטה ובמקביל כיהן כראש ארגון "נתיב" – שהוא זרוע של ממשלת ישראל ברוסיה. בין השנים 2010-2014 היה סמנכ"ל קמעונאות ותפעול ברשת תחנות הדלק "Gulf" בגיאורגיה. בין השנים 2015-2016 כיהן כמנכ"ל בחברת המימון "Swiss Capital MFO" שפעלה ברחבי מזרח אירופה. בשנים 2014-2015 כיהן כראש נציגות הג'וינט בבלרוס.

"אני חושב שחובתו של נבחר ציבור להיות שקוף בפני בוחריו. כך ניתן להגדיל את האמון של הציבור בנבחריו. על חברי הכנסת להוות דוגמא אישית ליושרה. יש בכך חשיבות עליונה", מסר ח"כ קושניר. "הציבור חייב להיות בטוח שנבחריו אינם מפעילים שיקולים אישיים בקבלת החלטות כלכליות שלהן השפעה על הציבור".

ח"כ קושניר התחייב לפרסם את היומן שלו באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ תהלה פרידמן (כחול-לבן):

ח"כ תהלה פרידמן. צילום: אתר הכנסת

יש שתי דירות בבעלות חברת הכנסת תהלה פרידמן: דירת מגוריה בירושלים, ודירה נוספת להשקעה בדימונה. על הדירה בירושלים היא לקחה משכנתא. לכהן-פרידמן קרוב משפחה שעובד בבנק לאומי. 

ח"כ פרידמן עבדה בין השנים 2003-2005 כיועצת לשר נתן שרנסקי כאשר כיהן כשר לענייני תפוצות. בין השנים 2006 עד 2012 היא ניהלה את הפדרציה היהודית של מרכז ניו ג'רזי. בין השנים 2015-2017 היא ניהלה את בית המדרש "קולות". מ-2015 ועד שנבחרה לכנסת הייתה חוקרת במכון הרטמן בתחומי יהדות וחברה.

שאלנו את ח"כ פרידמן מדוע בחרה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלה: "נבחרי ציבור כשמם כן הם. נבחרו על ידי הציבור לשמש להם פה במוקדי קבלת ההחלטות ולייצג את האינטרס הציבורי. לכן מבחינתי אין כל שאלה לגבי שיתוף הציבור ושקיפות הפעילות שלי. אי אפשר לייצג אחרת ציבור. זה מובן מאליו".

"באופן כללי אני חושבת שככל שהציבור יחשף לפעילותם של חברי הכנסת, ככה אמונו במוסד הכנסת יגבר. ומהצד השני נדמה לי שככל שחבר כנסת יודע שעליו לפעול בשקיפות, כך הנטיה לתחומים ׳אפורים׳ וצפונה, תקטן. שקיפות כלכלית מציגה את מפת האינטרסים לציבור. מי שמניותיו חשופות לעיני כל ויש לו מניות בחברה גדולה מסוימת, לא יקבע בעניינה וכן הלאה".

ח"כ פרידמן התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת):

ח"כ עופר כסיף. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת עופר כסיף יש דירה בראשון לציון, עבורה לקח משכנתא מבנק אגוד. טרם היבחרו לכנסת עבד כמרצה באוניברסיטה העברית ובמכללת ספיר.

"אנחנו נבחרי ציבורי ונציגי ציבור ואנחנו מחוייבים לשקיפות. חלק מהחובות שלנו, כמו שאני רואה את זה, זה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלנו כדי שהציבור ישפוט", סיפר ח"כ כסיף. "האינטרסים הכלכליים צריכים להיות שקופים כדי שידעו שאנחנו לא פועלים למען עצמנו. בתור נבחר ציבור ונציג אני חושב שזו חובתי. אין לי מה להסתיר".

ח"כ כסיף התחייב לפרסם את היומן שלו אחת לרבעון באופן יזום. כל הכבוד!

  • שרת העלייה הקליטה, פנינה תמנו שטה (כחול-לבן):

השרה פנינה תמנו-שטה. צילום: חיים צח, לע"מ

לשרה פנינה תמנו-שטה דירה בפתח תקווה, עבורה לקחה משכנתא בגובה 900 אלף שקל ומתוכם שילמה 200 אלף שקל. השרה גם לקחה הלוואה בגובה 15 אלף שקל.

בן זוגה של תמנו-שטה עובד כמנהל עבודות שטח בחברת "מקורות", חברה ממשלתית למים הפועלת תחת משרד משאבי המים ומשרד האוצר. תמנו-שטה עבדה בין השנים 2008-2012 בערוץ הראשון ככתבת משפטים. 

שאלנו את השרה מדוע בחרה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלה. היא ענתה: "אני מאמינה בקידום השקיפות לציבור ובמניעת ניגוד אינטרסים של מקבלי ההחלטות ופעילות מתוך ניקיון כפיים ויושרה מלאה".

השרה תמנו-שטה התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ח"כ יבגני סובה. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת יבגני סובה דירת ארבעה חדרים בבאר יעקב בה זכה במסגרת תוכנית למשתכן ב-2017. סיום בניית הדירה צפוי להיות ביולי 2022.

ב-2005 החל סובה לעבוד ככתב בעיתון "וסטי" ובחדשות 2. ב-2007 עבד כפרשן פוליטי בערוץ 9. בין 2014-2019 עבד ככתב ומגיש בערוץ RTVI. ב-2017 הגיש תכנית רדיו בתאגיד השידור הציבורי.

"מיד עם היבחרי לכנסת בחרתי לפעול בשקיפות ולהשקיף את המידע אודותיי לציבור. אני רואה בשקיפות ערך עליון ומהותי לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור", סיפר ח"כ סובה. "חשוב לשתף את הציבור בהשקפת האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת בעיקר כאשר הדבר נוגע לדיונים בוועדות השונות, בהן עלולות להתעורר שאלות ועלולים לצוף ניגודי עניינים".

  • ח"כ הבא יזבק (הרשימה המשותפת):

ח"כ היבא יזבק. צילום: אתר הכנסת

לחברת הכנסת היבא יזבק דירה בה היא מתגוררת בנצרת. טרם היבחרה לכנסת עבדה כמרצה באוניברסיטה הפתוחה.

שאלנו את ח"כ יזבק מדוע חשפה את האינטרסים הכלכליים שלה: "כנבחרת ציבור אני כאן כדי לדאוג קודם כל לאינטרסים של ציבור בוחריי, זה העיקרון המנחה אותי בעבודתי. אני מאמינה שכל חבר כנסת צריך להיות גלוי ככל האפשר לגבי אינטרסים כלכליים וניגודי עניינים, כדי לבסס אמון בינו ובין הציבור. באווירה הפוליטית היום, שקיפות היא כלי הכרחי למניעת שחיתות.״

ח"כ יזבק התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול-לבן):

השרה מירב כהן. צילום: אתר הכנסת

לשרה מירב כהן יש דירת שלושה חדרים בירושלים עבורה היא לקחה משכנתא. לשרה היו שתי חברות, אחת כבר נסגרה והשנייה נמצאת בתהליך סגירה. בן זוגה של השרה כהן, יובל אדמון, עובד כסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

לאחר שחרורה מצה"ל עבדה כהן ככתבת כלכלית ב-Ynet. בין 2006-2004 שימשה כדוברת הכלכלית של משרד ראש הממשלה. בהמשך שימשה כמנכ"לית ארגון הצרכנים "אמון הציבור".

"כמו כל עובד, עליי לדווח על הפעילות שלי לממונים עליי", מסרה השרה כהן. "אני שליחת ציבור והמנדט שלי לפעול הגיע מהציבור. השקפת מידע של חברי הכנסת מסייעת בהגדלת אמון הציבור בנבחריו, ומחזקת את הקשר ביניהם".

השרה כהן התחייבה לפרסם יומן באופן יזום אחת לחודשיים – כל הכבוד!

 

  • ח"כ גדעון סער (ליכוד):

לחבר הכנסת גדעון סער שתי דירות, אחת בתל אביב ואחת בעכו. על הדירה בתל אביב הוא משלם משכנתא, שכרגע עומדת על גובה של כ-1.3 מיליון ש"ח. לסער חברה לא פעילה, שנמצאת בהליכי סגירה, באמצעותה ניהל את עסקיו בעבר. בת-זוגו של סער, גאולה אבן-סער, עובדת כמגישה בתאגיד השידור הציבור "כאן".

טרם היבחרו לכנסת עבד כעוזר לפרקליט המדינה, וכמזכיר הממשלה בממשלות נתניהו, וכן כיהן כשר הפנים וכשר החינוך. עבד כיועץ למשרד עורכי הדין GKH.

 

  • השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון (כחול לבן)

לשר מיכאל ביטון שתי דירות ומגרש בירוחם, והלוואה ושתי משכנתאות בבנק הפועלים.  קרוב משפחתו הוא היועץ המשפטי באיו"ש.

בעבר שימש כמנהל אזור באר שבע – בני שמעון של הסוכנות היהודית, וכן כיהן במשך שמונה שנים כראש המועצה המקומית ירוחם.

מהשר ביטון נמסר: "בכל תפקידיו הציבוריים – כראש מועצת ירוחם וכחבר כנסת בעבר וכעת כשר במשרד הביטחון, פעל ופועל מיכאל ביטון בשקיפות מלאה בנושא האינטרסים הכלכליים שלו. השר ביטון מאמין כי גילוי המידע לציבור של נבחרי הציבור הינו כלי חשוב בשמירת טוהר המידות.

על נבחרי הציבור חלה החובה לשמש דוגמה אישית ועל כן השר ביטון רואה בחשיפת האינטרסים של כלל נבחרי הציבור, לרבות חברי הכנסת ושרי הממשלה, ככלי חשוב ומתבקש".

  • חבר הכנסת רם שפע (כחול לבן)

לחבר הכנסת רם שפע בני דודים שהם מהבעלים של רשת בתי הקפה "ארומה". בת זוגו של שפע עוסקת בקולנוע – ח"כ כתב ל"שקוף" שהוא ציין זאת מפני שהוא יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, שיש לה נגיעה לנושא זה.

טרם היבחרו לכנסת, ח"כ שפע עבד כרכז בתנועת הנוער "אחריי!", היה יו"ר אגודת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים, בהמשך כיהן שנתיים כסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית וארבע שנים כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית (שתי קדנציות).

ח"כ שפע ציין כי בכוונתו לקנות בית בקרוב, והוא יעדכן את האינטרסים הכלכליים שלו ב"שקוף" כשיעשה זאת.

מח"כ שפע נמסר: "בשלב זה של חיי, אמנם אין לי יותר מידי קשרים עסקיים ונכסים כלכליים. אבל בכל אופן חשוב מאוד שלציבור תהיה יכולת להבין את האינטרסים הכלכליים המשמעותיים שיש לנו כנבחריו ונציגיו. על כן, בחרתי להשקיף ולשתף את האינטרסים הכלכליים שלי.

"לעניות דעתי, לצד הצורך המקסימלי בשיתוף ושקיפות, כפי שבחרתי לעשות, צריך לומר ביושר שאינטרסים כלכליים יכולים להתווסף במרוצת הדרך וחשיפה חד פעמית חשובה, אך לא מספקת. לכן העקרון החשוב ביותר הוא לפעול לאורך הדרך בשקיפות ולהציג בגילוי נאות בכל פעם שאתה מרגיש שאינטרס שלך לא תואם את אינטרס הציבורי. לכן פרסום האינטרסים הכלכליים של נבחרי הציבור מסייע לפעול בשגרה בצורה שקופה וגלויה. התנהגות זו מדגישה בפני הציבור את ההתכוונות לעשיית פעולות ולקיחת החלטות לא על פי אינטרסים סמויים".

ח"כ שפע התחייב לפרסם יומן באופן יזום אחת לרבעון – כל הכבוד!

  • חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (כחול לבן)

ח"כ יוראי להב הרצנו מחזיק בבעלות חלקית בשתי דירות: אחת בתל אביב, ואחת ברחובות. אמו של ח"כ הרצנו היא שליחה בחו"ל מטעם קרן היסוד, ואביו הוא הבעלים של חברת אריג'נט.

טרם היבחרו לכנסת שירת בצה"ל כשש שנים, ולאחר מכן עבד כראש מטה הצעירים של מפלגת "יש עתיד".

שאלנו את ח"כ להב הרצנו מדוע בחר להשקיף אינטרסים כלכליים. הוא מסר: "התשובה פשוטה: אני עובד אצל הציבור וככזה עליי לחשוף את הפעילות הציבורית שלי, וקל וחומר גם את האינטרסים הכלכליים שלי".

ח"כ להב הרצנו התחייב לפרסם יומן באופן יזום אחת לרבעון – כל הכבוד!

  • שר התקשורת, יועז הנדל (דרך ארץ)

שר התקשורת יועז הנדל מחזיק בדירה אחת ביישוב נס הרים, היא דירת מגוריו, עבורה לקח משכנתא לתקופה של 25 שנה מבנק מזרחי טפחות. חברו לצוות בצבא בשייטת 13, עובד כמנהל ביטחון בחברת "פלאפון".

טרם היבחרו לכנסת, כיהן הנדל כראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, עבד כמרצה להיסטוריה צבאית באוניברסיטת בר אילן, וכן כיהן כיו"ר המכון לאסטרטגייה ציונית (תפקיד התנדבותי). בנוסף עבד ככתב וכמגיש במגוון כלי תקשורת: ידיעות אחרונות, מקור ראשון, ערוץ 10, מעריב, וגלי צה"ל.

השר הנדל התחייב לפרסם יומן באופן יזום אחת לרבעון – כל הכבוד!

  • חבר הכנסת משה ארבל (ש"ס)

לחבר הכנסת משה ארבל דירה בבעלותו בפתח תקווה, בה הוא מתגורר, עליה הוא משלם משכנתא בבנק לאומי למשכנתאות.

ב-2015 היה ארבל מועמד לתפקיד דירקטור חיצוני בשותפות חנ"ל (חברת נפט לישראל), הנשלטת חברת האחזקות "אקויטל". אקויטל נשלטת על ידי איש העסקים חיים צוף, אך על פי הערכות, איש העסקים קובי מימון שולט בה בפועל. ח"כ ארבל, לדבריו, מיודד עם איש העסקים קובי מימון מימון.

לארבל שני אחים שעוסקים בתחום החינוך: אחד מנהל בית ספר באשדוד תחת רשת החינוך אמי"ת, ושני מנהל בית ספר לבנות בכפר סבא מטעם מרכז הישיבות בני עקיבא. בן-דודתו של ארבל, מוני מעתוק, הוא סמנכ"ל משרד הפנים.

טרם היבחרו לכנסת, עבד כמנכ"ל מכון "כתר שלום" לשימור מורשתו של הרב משאש. בהמשך היה עוזר פלרמנטרי לענייני חקיקה של ח"כ יואב בן צור (ש"ס), ומאוחר יותר היה ראש המטה של שר הפנים אריה ודרעי וגם אחראי המשרד לשירותי דת.

***

סייע רבות בהכנת הכתבה: גל עופר, המתנדב החרוץ של שקוף, שפנה לכל חברי הכנסת וביקש מהם להשקיף את האינטרסים הכלכליים שלהם. תודה רבה וכל הכבוד!

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול