פוסטים

שלוש שנים ל-MeToo#: קולות הנפגעות הושמעו בכנסת. מה הממשלה יכולה לעשות עכשיו?

חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית – כתזכורת לממשלה לקיים את הבטחותיה בנושא ● יש חשיבות גדולה להשמעת קול הקורבנות, אבל זה לא מספיק: צריך להעביר תקציבים שהובטחו, ולקדם חוקים שנתקעו ● הנה רשימה של דברים שהממשלה יכולה לעשות עכשיו כדי להיאבק באלימות מינית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

תנועת MeToo#, שהובילה נשים ברחבי העולם לשתף ולחשוף עדויות על הטרדות מיניות ותקיפות שחוו, הצליחה לראשונה להמחיש את היקף התופעה. היא נתנה קול לנפגעות, שמה זרקור על התוקפים, חשפה אותם ודרשה שישאו בתוצאות מעשיהם. לציון שלוש שנים לתחילת המהפכה שהובילה התנועה, חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו אתמול (שלישי) במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות מינית.

חברות הכנסת תמר זנדברג, מיקי חיימוביץ', אתי עטיה וחבר הכנסת רם שפע בהקראת העדויות במליאה, אתמול (צילום: ערוץ הכנסת)

אירוע הקראת העדויות הוא יוזמה של הלובי למלחמה באלימות מינית ושל שדולת הנשים. הארגונים מסרו כי "האירוע בכנסת הוא הזדמנות עבורנו להזכיר לנבחרי הציבור ולממשלה לעמוד בהתחייבויותיהם לתקצוב מלא לתכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים". 

״בפנים גלויות ובלי בושה״

לציבור הרחב אין אפשרות לנאום במליאת הכנסת, ועליו להסתמך על נבחרות ונבחרי הציבור שיבחרו להשמיע את קולו. חברות וחברי הכנסת הקריאו את עדויות הנפגעות – כשאלה יושבות במשכן וצופות במתרחש מקרוב – ונתנו את הזכות היקרה להשמיע את קולן לאזרחיות מן השורה. נזהיר, מדובר בעדויות קשות, של נשים שנתקלו במשך שנים בניסיונות של השתקה, נשים שאזרו אומץ לחשוף את עצמן גם למען אחרות. 

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) הקריאה על דוכן הנאומים את עדותה של יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "היום ה- 13 באוקטובר, זה יום ההולדת של אבא שלי – ד"ר משה שרר. בגלל שאבא שלי הורשע במה שנקרא 'מעשים מגונים בבן משפחה' אפשר להגיד את השם שלו. בגלל שאני עתרתי כנגד המדינה אני יכולה להגיד את השם שלי: אני יעל שרר, אבא שלי פגע בי מינית. בבית המשפט קראו לי 'המתלוננת', הרווחה קראה לי 'הקורבן', בעיתון קראו לי 'הקטינה' בבית החולים שלוותה קראו לי 'הפרעת אישיות גבולית', 'אנורקסיה' ו 'ניסיון התאבדות'. אבל אני לא מתה. ואני לא צריכה שידביקו לי תוויות, יש לי קול ויש לי פנים, מה שיש לי לומר אני אגיד בעצמי – בפנים גלויות ובלי בושה. שהוא יתבייש. אני אדבר בשביל כל מי שעדיין לא יכולים. כי אני עדיין כאן, ואני אדבר על מה שאבא שלי עשה לי ועל מה שאבאים עדיין עושים לבנות שלהם גם היום. עד שתקשיבו".

יעל שרר (צילום: עופר קידר)

גם חברות וחברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), אתי עטיה (ליכוד), רם שפע (כחול לבן), אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) הקריאו עדויות של נפגעות ונפגעים.

ח"כ אתי עטיה הקריאה את עדותה של גליה אנג'ל: "לא התלוננתי – כי מי היה מאמין לי? הוא היה החבר שלי אחרי הצבא. בן טובים ממשפחה אמידה מאוד. חייל בלונדיני עם עיניים ירוקות ביחידה קרבית מובחרת. אני הגעתי ממשפחה חסרת אמצעים. מי היה מאמין לי שהבחור שאהבתי כל כך, אנס אותי בדירה של אבא שלו אחרי חגיגת יום ההולדת שארגנתי לו? במשך חמש שנים הלילה הזה היה חור שחור בתוך הראש שלי. כאילו זה לא קרה. היום אני זוכרת רק שהתעוררתי מזה באמצע הלילה, ששאלתי אותו מה הוא עושה, שהוא הצמיד אותי עם הידיים למיטה ולא יכולתי לזוז, שביקשתי ממנו לעצור, שהוא לא ענה, שהלכתי להתקלח לפנות בוקר ושהתנגבתי במגבת ידיים משומשת. כשאני רואה את היחס שמקבלות נפגעות אחרות, עם סיפורים מובהקים בהרבה משלי, אני מבינה שאף אחד לא היה מאמין לי. אז לא התלוננתי".

עוד בשקוף:

הגיע הזמן לקיים הבטחות

יש חשיבות להעלאת המודעות לנושא האלימות המינית, והבחירה של הח"כים לנצל את מעמדם כדי לעשות זאת ראויה. אבל הגיע הזמן גם לקיום הבטחות וליישום תוכניות ומהלכים שיאפשרו להילחם בתופעת הפגיעות המיניות, ויעזרו לטפל ולשקם את הנפגעות והנפגעים. 

לאורך השנים האחרונות הבטיחו הממשלות לקדם שורה של מהלכים שיש קונצנזוס מקצועי לגבי נחיצותם. התקבלו החלטות על תקציבים, תוכניות אושרו, אבל לא הרבה קרה במציאות. 

לכן גיבשנו לנבחרי הציבור רשימת מהלכים שבאפשרותם לקדם כבר עכשיו כדי לעזור לנפגעות ולנפגעים:

  • להעביר את התקציבים שהובטחו למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

עשרה חודשים עברו מתחילת השנה, ולמרכזי הסיוע הועבר בינתיים רק כרבע מהתקציב השנתי. וזה למות הוצאות חריגות בגלל משבר הקורונה. מדובר בהשלמת התמיכה שהובטחה כבר בעבר, אבל במשרד הרווחה והאוצר מתעכבים עם הכסף כבר חודשים רבים. בתור התחלה, צריך להעביר את התקציב עכשיו. 

שר הרווחה, איציק שמולי

  • שיפור והרחבת הטיפול הראשוני בחירום בחדרים האקוטיים 

החדרים האקוטיים בבתי החולים מספקים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית סיוע חירום. יש רק שישה חדרים כאלו ברחבי הארץ. באוגוסט השנה נפתח חדש אקוטי חדש באילת בעקבות אונס קבוצתי של נערה בעיר. הקמת החדר החדש מבורכת, אבל אסור לחכות לאונס המזעזע הבא. לאחרונה אושרה העברת חמישה מיליון שקלים בדיוק למטרה זו. בידי הממשלה להקים כבר עכשיו חדרים נוספים ולייעל את הטיפול שניתן בחדרים הקיימים.

  • חינוך למיניות בריאה ולמניעת אלימות

שיח פתוח ובריא מגיל צעיר בנושא מיניות יכול להגביר את תחושת הביטחון של ילדות וילדים. יכול לתת להם כלים לפנות לעזרה, להבין כשמשהו לא בסדר, לקבל בחירות נכונות ולפתח דימוי עצמי בריא יותר. הכנסת יכולה לקבל הצעת חוק שמציעה לקדם תוכניות חינוכיות למיניות בריאה. "הצעת החוק תחייב את מערכת החינוך להעביר שיעורים על מיניות בריאה, על משמעות המילה הסכמה, מה היא פגיעה מינית. זה לא קיים היום", הסביר לנו ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, יוזם הצעת החוק.

  • הכשרה ייחודית לחוקרות וחוקרי נפגעות אלימות מינית

שנה לאחר שנולדה תנועת #MeToo החלה ברשת מחאת #לאהתלוננתי: נשים וגברים רבים הסבירו באופן חשוף למה לא התלוננו על התקיפה שעברו – בין אם בגלל השתקה של הסביבה, תחושת בושה ואשמה או אטימות וחוסר רגישות של הרשויות. 

השקעה בהכשרה ייחודית של חוקרות וחוקרי עבירות מין עשויה להקל מעט על תהליך הגשת התלונה ולעודד נשים נוספות להתלונן. יש אפילו הצעת חוק מוכנה בנושא שעלתה מוקדם יותר השנה. "כדי להביא לצדק אמיתי ולהקטנה משמעותית של סגירת תיקים בשל כשלי חקירה, חשוב לקיים הכשרות ייחודיות של חוקרי עבירות מין ואלימות במשפחה". סיפרה לנו יוזמת החוק, ח"כ היבה יזבק (הרשימה המשותפת). "אנחנו גם רוצות לוודא כי ההכשרות יותאמו במיוחד למאפיינים תרבותיים ולאומיים של קבוצות הנמצאות בסיכון מיוחד – כמו נשים ערביות, רוסיות ואתיופיות, שאחוזי האלימות כלפיהן גבוהים יותר". 

הציוץ של השחקנית אליסה מילאנו מ-2017, שהתחיל את מחאת #MeToo ברשת

 

  • הקמת יחידות לעבירות מין ברשויות אכיפת החוק

הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין בהליך הפלילי הגישה המלצותיה לפני כשנה. אחת ההמלצות שמוזכרות בדו"ח שפירסמה הוועדה היא לפתוח יחידות ייעודיות לטיפול בעבירות מין בבתי המשפט, במשטרה ובפרקליטות. המלצה מבוססת על עדויות של נפגעות שסיפרו כי תהליך החקירה במשטרה והמשפט היה חוויה קשה ולעתים מאשימה או משפילה עבורן. הקמת יחידות שיתמחו בטיפול בעבירות מין עשויה להקל על המפגש של נפגעות ונפגעים עם הרשויות, לאפשר להן להרגיש מוגנות ובכך להגביר את האמון במערכת ולאפשר לרבות ורבים יותר להתלונן ולהעניש תוקפים נוספים.

  • החמרת ענישה של תוקפים

לאחרונה הורשע רונן ביטי בהטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים בקטינות. העונש שקיבל: תשעה חודשי עבודות שירות. גם המורה אביתר גרוס קיבל עונש דומה לאחר שתקף מינית תלמידה בת שמונה בבית הספר. החמרת הענישה או קביעת עונש מינימום עשויה להתריע את התוקפים ולספק מעט צדק לנפגעות.

צעדת השרמוטות. צילום: שיר גבאי

להתחיל להתמודד עם משבר הקורונה

בזמן הקורונה קשיי הנפגעות והנפגעים רק מתעצמים. גם בשגרה נדרשים כוחות רבים לבקש עזרה רפואית ולהגיע לבית החולים, וכעת נוספו על הקשיים הללו סיבוכים נוספים. הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב הקיים:

  • לשפר את המענה בבתי החולים בחירום ואת הטיפול מרחוק

בתקופת הקורונה המענה לנפגעות תקיפה מינית צומצם, מה שמערים קשיים נוספים על הנפגעות. כך למשל, כעת על הנפגעות להודיע לבתי החולים לפני שהן מגיעות לבדיקה, ולעתים לעבור בין מספר אנשי צוות כדי לקבל מענה. למרות שבסגר המעבר מעיר לעיר הפך מורכב יותר, אין כיום אפשרות להסעה הביתה מבית החולים לאחר קבלת הטיפול – אף שנפגעות עשויות להגיע מותשות, מפוחדות, פצועות וללא כסף לאוטובוס או בגדים מספיקים. אם קיבלו טיפול מרחוק יאלצו הנפגעות לקנות את התרופות למניעת הריון ולמניעת מחלות לבד – במקום לקבל אותן בחינם בחדר האקוטי. 

  • להקים מרכז בידוד לנפגעות

יש להקים מרכז בו יוכלו לשהות נפגעות אלימות מינית שנאלצות לעזוב את ביתן לאחר שהותקפו, וזקוקות לבידוד בגלל חשש להדבקה בקורונה. מענה דומה ניתן לנפגעות אלימות במשפחה עבורן הוקם מקלט חירום בו יכולות משפחות לשהות בבידוד לפני מעבר למקלט על מנת למנוע הדבקה במקלטים הקבועים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

"נשים נאנסו בבידוד ואין להן לאן ללכת"

התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות על היציאה מהבתים הובילו לעלייה במקרי האלימות נגד נשים. במקלטים הוכנו חדרי בידוד לקליטת נשים הזקוקות לעזרה. 113 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הונחו להמשיך בעבודתם, והעובדים בהם הוכרו כחיוניים. האם הממשלה עושה מספיק? וגם: כל קווי הסיוע ופרטי העזרה לנשים במצוקה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

הגבלות על יציאה מהבתים, חרדה בריאותית וכלכלית וחוסר ודאות לגבי העתיד הם רק חלק מהשינויים שהביא איתו נגיף הקורונה. עבור נשים רבות בישראל לא מדובר במצב לא נוח שיש להסתגל אליו – אלא בסכנת חיים של ממש. 

"אחד הדברים שהכי מאפיינים את התקופה הזו היא שהבית הופך למקום הכי בטוח עבורנו. אבל לנשים שסובלות מאלימות בתוך הבית, זה הופך לסיוט", מסבירה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. "זה עלול להפוך למצב של סכנת חיים לאישה שעוברת את האלימות הזו. במצבי חירום שקרו בעבר מספר המתלוננות על אלימות טיפס מעלה, וגם היום יש צפי שתהיה עלייה במספר הנשים שמבקשות מקלט או מבקשות להתרחק ממקור האלימות שבתוך הבית שלהן". 

ח"כ עאידה תומא סלימאן


עליה במקרי האלימות במשפחה מאז תחילת המשבר

העליה הזאת כבר החלה: לפי משטרת ישראל, מאז החל משבר הקורונה מספר מקרי האלימות במשפחה ועבירות המין הידועים למשטרה עלה ב-5% בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. מדובר, כמובן, על מספר המקרים שדווחו – ולא על כלל מקרי האלימות ועבירות המין, שניתן להניח שהוא גדול הרבה יותר: לפי הערכות, בשנת 2017 היו כ-200 אלף נשים שנפגעות מאלימות במשפחה בישראל. באותה השנה נפתחו במשטרה תיקים נגד כ-9,000 תוקפים.

העליה בפגיעה בנשים מביאה איתה קשיים שמשרד הרווחה לא נערך אליהם, הדורשים פתרונות מידיים. ארגוני הנשים מדווחים על צורך דחוף בסיוע ממשרד הרווחה, בעוד שממשרד הרווחה נמסר כי הם עדיין "נערכים". האם ייערכו בזמן?

מקלטים הולכים ומתמלאים

בישראל 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות, בכל אחד מהם יש מקום ל-12 נשים ולילדיהן. בעקבות המצב החדש המקלטים עומדים בפני בעיות חדשות, שעלולות לגרום לכך שבקרוב יתמלאו. ארגוני הנשים מבקשים פתרון: הקמת מרכז שבו יוכלו נשים לשהות בבידוד במידה ונפגעו בביתן.

"יש כבר עכשיו יותר הפניות למקלטים, שהולכים ומתמלאים״, מספרת יעל לוין, מנהלת המקלט של נעמת ומשרד הרווחה לנשים נפגעות אלימות. ״אם לא יהיה פתרון ברמה המערכתית בקרוב, גם אם נשים יפנו ותהיה התרשמות שהן בסיכון וזקוקות למקלט כמקום מוגן – לא יהיה לאן להפנות אותן".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה"

לוין מוסיפה, "יש עוד מורכבות סביב ההפניה של נשים למקלטים: החשש מהידבקות. כשאישה מופנית למקלט אנחנו לא יודעים אם היא נחשפה לווירוס, אם היא חולה או נשאית, ואם לא עושים לה בדיקה לפני הכניסה למקלט אז היא עלולה להדביק נשים וילדים ואת צוות המקלט". למרות הצורך בבדיקות קורונה לפני הכניסה למקלטים, משרד הבריאות לא מאפשר בדיקות כאלה נכון לשעה זו.

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה, שייתן גם מענה טיפולי סביב הנושא של אלימות במשפחה״, אומרת לוין. ״זה לא קורה בינתיים וזה דורש הערכות ברמה הארצית – זאת לא בעיה של מקלט ספציפי כזה או אחר. זה נושא שמשרד הרווחה ומדינת ישראל צריכים לקחת עליו אחריות. נכון להיום נשים שמופנות למקלטים נכנסות. אנחנו נוקטים אמצעי זהירות אבל זה לא אידיאלי, בלשון המעטה".

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן פנתה למשרד הרווחה בבקשה להקים מרכז בידוד לנשים שנפגעו: "ביקשתי שהמדינה תכין מקומות שנשים יוכלו לשהות בהם במקרה של אלימות, מעבר למקומות הקיימים, ושיעשו בדיקות לנשים החדשות שנכנסות למקלטים, לפני שהן נכנסות. שהיה ממושכת בתוך הבית – עם ילדים ועם לחץ נפשי גדול – עלולה לגרום למקרים חדשים, בנוסף לנשים שסבלו בעבר. אני לא מבינה איך הם לא חושבים להתכונן למצב כזה. אם ישלחו נשים שיכנסו למקלטים וחס וחלילה אחת מהן תהיה עם הנגיף, מה יהיה?"

נשים סופגות אלימות בבידוד – ואין להן לאן ללכת

לדברי יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, חלק מהעבודה כבר נעשתה – ועל משרד הרווחה להשלים את הפתרון בדחיפות. "יש נשים שנאנסו בבידוד, אם זה על ידי השותף או בן הזוג, וגם נשים שהוכו בבידוד ולא היה לאן להוציא אותן. מתחם בידוד לנשים היה צריך לקום כבר מזמן. כבר ארגנו מקום, רק צריך שמשרד הרווחה יספק עובדות סוציאליות ומטבח מרכזי. שתהיה לנו אפשרות להוציא נשים מבידוד למקום שהוא עדיין מבודד. אף אחד פה לא רע – פשוט צריך להתמודד עם מצב חדש".

ממשרד הרווחה נמסר כי המרכזים לטיפול באלימות במשפחה והמקלטים לנשים יישארו פתוחים וימשיכו לקלוט מטופלות על פי הנחיות הבריאות החדשות: "113 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הונחו להמשיך ולטפל והעובדים בהם הוכרו כחיוניים", אומרים במשרד, "במידה ובעקבות הנחיות משרד הבריאות לא תתאפשר הגעה למרכז, יתאפשר טיפול מרחוק – בטלפון או בשיחת וידאו". 

יש לציין כי בעוד העובדות והעובדים הסוציאליים הוכרו כחיוניים, משרד הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לעבוד עם 30% מהעובדים בלבד, כך שהמענה המקצועי עדיין מצומצם והוא כפוף להחלטת הרשות. 

במשרד הרווחה אומרים עוד כי המקלטים הונחו להכין חדרי בידוד לקליטת נשים הזקוקות לכך: "יש עוד מקומות פנויים. עוד לא הגענו לתפוסה מלאה, אבל במידה ויהיה צורך בעוד מקום, נכשיר מבנים נוספים וייקלטו לשם נשים. יהיה לזה תקציב ממשרד הרווחה. אנחנו נערכים לזה".

שר הרווחה אופיר אקוניס

ומה עם התמיכה במקלטים הקיימים? "התקופה של המשבר הזה במקלט היא מאוד קשה״, אומרת יעל לוין, ״גם הנשים והילדים בתוך המקלט מאוד בלחץ ובחרדה. אין בתי ספר, כל הילדים נמצאים כל הזמן במקלט, התקופה הרבה יותר קשה אבל יש פחות חברות צוות במקלט שיכולות לתת מענה: חלק צריכות להיות בבידוד, חלק עם ילדים קטנים בבית ופחות זמינות לעבודה". 

במשרד הרווחה הודיעו כי אם המקלטים יידרשו להוצאות כספיות חריגות הם יקבלו תמיכה מוגברת מהמשרד, אך לא ברור מתי ובאיזו מידה זה יקרה. "יש עוד בעיה״, לוין מוסיפה, ״נשים ששוהות במקלטים וסיימו את התהליך הטיפולי והן לקראת יציאה, כרגע לא יכולות לצאת מהמקלט כי בתקופה כזאת קשה לשכור דירה וקשה למצוא עבודה. זה אומר שאם לא יהיו פתרונות נוספים אולי לא נוכל לתת מענה לכל הנשים שזקוקות למקלט". 

מתקיפה מינית – ישר לבידוד

על הבעיות הרבות שיש לפתור סביב אלימות מינית בשגרה נוספו בשבועות האחרונים בעיות חדשות שארגונים בודדים מנסים לפתור. יעל שרר מתארת מציאות של חיפוש פתרונות חירום מאולתרים. "יש נשים שנפגעו מינית בידי אנשים זרים, ולא יודעות אם הן צריכות להיות בבידוד. הן לא חזרו מחו"ל, אין להן מגע עם חולה קורונה מאומת אבל הן פשוט לא יודעות, כי הן לא יודעות מי האדם שעמד מולן.

במשרד הבריאות הנחו אותנו באופן לא רשמי שנמליץ להן להיות בבידוד. אבל כששאלנו אם הן יכולות להיבדק, ענו לנו שאם אין סימפטומים אין מה לבדוק. הנשים האלה לא יכולות לדווח על בידוד בית באתר של משרד הבריאות, כי יש רק שתי אופציות – חזרה מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. אם הן מגיעות עם סימנים הן שייכות לקטגוריה שלישית שהיא קטגוריית רפאים, שמשרד הבריאות יודע עליה, אבל אין לה הערכות מיוחדת או טפסים, ורק אנחנו כרגע מטפלות בדבר הקטן הזה, שהוא עולם ומלואו".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

"נכון לעכשיו אנחנו עוקבות אחרי נשים שנמצאות בבידוד אחרי תקיפה מינית. אנחנו נוודא שהנשים האלה משלימות את ימי הבידוד – וגם נוודא שהן משלימות אותם בלי לצאת מדעתן, כי בכל זאת הן עברו תקיפה מינית בידי אדם זר ועכשיו הן נמצאות בבידוד. המטרה שלנו היא לוודא שיש להן רשת תמיכה. כל המערכים לטיפול באלימות מינית בעולם בריאות הנפש בוטלו, אז יש לנו נפגעות שצריכות להיות בהשגחה פסיכיאטרית, והן לא. הן בבית. אני חושבת שהקורונה תגבה פה חיים כי נשים יתאבדו".

שרר מרחיבה על הקושי: "להשיג דברים כמו אנטיביוטיקה נגד מחלות שעוברות במגע מיני, או גלולת היום שאחרי, משהו שהוא לא מאוד מורכב בימים כתיקונם – היום זה כמו משוואה שהוציאו ממנה מיליון גורמים. פתאום צריך חיסון למישהי כשאין אותו בבית המרקחת, אבל אי אפשר להזמין כי הספקים לא שולחים כרגע, ויש רק רוקח אחד, והוא לא עובד עכשיו, והוא לא מוסמך להזריק את זה, והאחות במרפאה לא עובדת ואין קבלת קהל וזה רק אונליין, ויש אחות רק בעיר אחרת אבל אין תחבורה ציבורית, והבחורה בכלל נמצאת בבידוד".

צורך בחשיבה מגדרית

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, מסבירה שהשינוי צריך להגיע עוד בשלב קביעת המדיניות.

"אנחנו רואות שאין בכלל חשיבה מגדרית במשבר, למרות שמדוגמאות בעולם במשברים קודמים יש הרבה מדינות שכן השתמשו בחשיבה מגדרית בקביעת מדיניות. חלק מהעבודה שלנו עכשיו הוא לדרוש מהממשלה להבין שהמדיניות שהיא מייצרת משפיעה הרבה פעמים אחרת על גברים ועל נשים, ושהיא חייבת לתת מענה גם לנשים".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

עדויות ארגוני הנשים יוצרות תמונה לפיה משרדי הממשלה לא היו ערוכים לבעיות הרבות שנוצרו בעקבות המשבר. "נשים נאנסו בבידוד. ואז את צריכה להוציא אותן למקום אחר שבו הן יהיו בבידוד. מה המקום הזה? לאן?״ שואלת יעל שרר. ״אנחנו מאלתרות, כי אין כרגע שום אפשרות. זאת לא דילמה שיש ביום רגיל: אם מישהי נאנסת בידי השותף שלה, היא יכולה ללכת להורים או לחברה. עכשיו פתאום אין אופציות.

״משרדי הממשלה נאלצים בעצמם להבין תוך כדי תנועה מה קורה. הרבה פעמים זה אומר שאנחנו פשוט היחידות ששואלות כל מיני שאלות. וגם לא בטוח שיודעים לענות לנו וזה מאוד מאוד מתסכל. שלא באשמת אף אחד מהצדדים, פשוט כי אף אחד לא יודע את התשובה".

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קווי החירום של נעמת:

050-2030504

050-7811118

בימים א' עד ה', 8:00-15:00

משרדי נעמת: 03-6492468/9/70

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ רשימת הטלפונים כאן

אתר סה"ר סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר