פוסטים

תפקיד ללא הגדרה: ראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף על תפקידו של חבר הכנסת

בראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף בעקבות הוצאת ספרה החדש על תפקיד חברי הכנסת, דיברנו על היחסים בין הממשלה לכנסת, על בזבוז הזמן בחקיקה הפרטית ואפילו הצלחנו להאיר אור על כמה תכונות חשובות התורמות ליעילות חבר הכנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

 "בשנת 1996, כשהשתתפתי בהקמת  את אתר האינטרנט של הכנסת, התכוונתי להכניס לאתר את הגדרת תפקיד חבר הכנסת. שמואל יעקבסון מזכיר הכנסת דאז אמר לי: 'שילה, אי אפשר להכניס את זה מאחר ואין הגדרה לתפקיד חבר הכנסת, לא בתקנון ולא בחוק'". כך מספרת לנו שילה (שהעדיפה להשתמש בשמה הפרטי לאורך הראיון) על הרגע בו הבינה שבעצם לא קיימת הגדרה רשמית לתפקיד חבר הכנסת וכל ח"כ יכול להחליט איך הוא רוצה לבצע את תפקידו ואיך לשרת את הציבור, כל עוד זה נעשה במסגרת החוק.

שילה הטיס רולף. "מספר תפקידי הח"כ הוא כמספר הח"כים" (צילום: תומס המרלינק)

שילה היא האדם המתאים ללמוד ממנו על עבודת הכנסת. לשילה שנים רבות של ניסיון במסדרונות הכנסת. גם במישור המחקרי וגם במישור המעשי. היא עבדה עם יגאל אלון בשנות ה-70 המאוחרות וכתבה לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל (1998). בשנים 2010-1994 היא מילאה תפקידים שונים בכנסת: בין היתר, כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) וכן סייעה למחלקה לקשרי חוץ. היא מתמחה בהשוואה בין-לאומית של פרלמנטים וכיום, כגמלאית, היא חזרה לכתוב טור אישי שבועי ב-Jerusalem Post. בשנת 2019 פרסמה ספר בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה".

לאחר שקראנו בעיון את הספר קבענו ראיון טלפוני ואנו מביאים בפניכם את עיקרי הדברים.

"בהעדר הגדרה כל ח"כ יכול למלא את תפקידו כראות עיניו, במסגרת החוק"

בשיחה עם שילה ניסינו לחלץ ממנה מהי הגדרת התפקיד של חבר כנסת. שוב ושוב היא התעקשה: אין הגדרה רשמית לתפקיד, למרות שיש משימות שאין עוררין שהן חלק מהתפקיד. חבר כנסת אינו חייב לבצע את כולן כדי להיחשב ח"כ מוצלח. "כל ח"כ יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות. יכול להיות שלאחד חשוב יותר לעסוק בחקיקה ולאחר חשוב יותר לעסוק בפיקוח על הממשלה.

שילה מקליטה את יגאל אלון. 1979

לדוגמה, סתיו שפיר (מפלגת העבודה) התרכזה בתחום הפיקוח הפרלמנטרי, בעוד שנחמן שי (קדימה, המחנה הציוני) התעניין מאד בקשרים של הכנסת עם פרלמנטים אחרים וארגונים בינ"ל, והקדיש לכך מאמצים רבים. הדבר דומה לתפקידו של רופא. יש רופא שיניים, יש רופא אף אוזן גרון ויש מי שמנהל בית חולים – כל אחד מהם בוחר במה להתמחות וכולם רופאים. למעשה, מספר הדרכים לבצע תפקיד של חבר כנסת הוא כמספר הח"כים".

מגמה נוספת, אותה אנו רואים בשנים האחרונות, היא שחברי הכנסת מעדיפים לעסוק בתחומים שיזכו אותם בתמיכה גדולה של חברי מפלגתם. הדבר ניכר במיוחד במפלגות בהן יש בחירות מקדימות, ונראה שתחומי ההתמחות של חברי הכנסת הולכים ומצטמצמים לאלו שיזכו אותם במספר הרב ביותר של קולות בבחירות המקדימות במפלגה שלהם והם פחות יתעניינו בתחומים שמעניינים אחרים.

"אנחנו הפרלמנט היחיד בעולם שלח"כים אסור לעבוד בעבודה נוספת"

שאלנו את שילה מה דעתה על שכר הח"כים והיכן אנחנו עומדים בהשוואה בין-לאומית. שילה הצביעה על הייחודיות של הכנסת שלנו בכך שזהו הפרלמנט היחיד שמאז 1996 אינו מרשה לחברי הכנסת לעבוד בעבודות אחרות בשכר בנוסף למשרתם בכנסת.

הח"כים הישראלים הם היחידים שלא עובדים בעוד משרה (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

יחד עם הקביעה שהמשרה בכנסת היא משרה מלאה והאיסור לעסוק בעבודות אחרות הוחלט גם להעלות את שכר חברי הכנסת כך שתהיה להם פרנסה ראוייה והם ירכזו את כל מאמציהם בעבודתם כחברי כנסת. המגרעת בשיטה זו היא שהכנסת איבדה הרבה אנשים מצוינים שהעדיפו לא לוותר על הקריירות האזרחיות שלהם.

בבריטניה, שבה יש בחירות אזוריות, קיימת בעיה מיוחדת בתחום זה. נמצא שרבים מבין 650 חברי הפרלמנט ממעטים להגיע לבנייניי הפרלמנט בלונדון ומעדיפים להישאר באזור הבחירה שלהם ולסייע לצרכי האזור והתושבים וכך להגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש. בנוסף, חברי פרלמנט רבים עובדים במשרות נוספות במגזר הפרטי. לפני כמה שנים נמצא שכ-20 חברי פרלמנט הרוויחו יותר מעבודות פרטיות מאשר ממשכורתם בפרלמנט".

80% מהצעות החוק הפרטיות הן בזבוז זמן עצום

"הממשלה ואפילו הנהלת הכנסת מאד לא אוהבות את כמות הצעות החוק הפרטיות", אומרת לנו שילה. "80% מהצעות החוק הפרטיות לא מגיעות אפילו לדיון מוקדם, אבל יש סביבן עבודה טכנית בכנסת ובוועדת השרים לענייני חקיקה הגורמת לבזבוז זמן עצום של הכנסת ושל הממשלה.

השאלה היא איך אפשר להפחית את כמות הצעות החוק הפרטיות בלי לפגוע ברצון של חברי הכנסת להציע הצעות חוק חשובות לדעתם. לשם כך דרושה עסקת חבילה בין הכנסת לבין הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות". שילה מספרת, ש"לקראת סוף כהונתה של ממשלת אולמרט, נעשה ניסיון של מזכיר הכנסת דאז, איל ינון ושל עובד יחזקאל מזכיר הממשלה, להגיע להסכמה כזו. אבל אז התחלף השלטון והממשלה החדשה בראשותו של בנימין נתניהו לא התעניינה בנושא".

ממשלה שלא אוהבת פיקוח? אנחנו לא חריגים

"אפשר להאשים את שני הצדדים בחוסר הפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הרשות המבצעת. מצד אחד יש לך ממשלה שעושה כל דבר אפשרי להימלט מפיקוח אמיתי, בעיקר בשנים האחרונות, בזמן שהכנסת לא יכולה לעשות דבר ללא שיתוף פעולה של הממשלה", אומרת שילה. "צריך סידור משתלם לכולם.

צריך לומר לממשלה: 'חקיקה ממשלתית חשובה לכם? אנחנו לא נערים קשיים, אבל בתמורה שתפו איתנו פעולה בפיקוח'". שילה גם מביאה דוגמה מוועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, שניסתה לפקח על מתווה הגז במהלך הכנסת ה-20.

"קיימו שימועים מאד מרשימים, הזמינו את נתניהו והוא ישב שם הרבה זמן אבל לא ענה על השאלות. שלי יחימוביץ' המטירה עליו שאלות ואמרה לו: 'אדוני ראש הממשלה אתה אינך עונה על השאלות'. תשובתו הייתה: 'אני עונה על פי דרכי'. בסופו של דבר הדרך היחידה שבה הצליחו לשנות משהו במתווה הגז הייתה להגיע עם זה לבג"ץ. הבעיה הזאת אינה ייחודית לנו. גם בהשוואה בין-לאומית. בכל המדינות שיש להן שיטה פרלמנטרית הממשלה מנסה לחמוק מפיקוח. כדי שזה יעבוד בצורה אפקטיבית חייבת להיות אווירה מסוימת ותרבות של פיקוח"..

 "פעם שאלתי את היועץ המשפטי לכנסת מדוע תקנון הכנסת כל כך מסובך, ומבוסס לפעמים על אירועים שהתרחשו פעם אחת בהיסטוריה. הוא ענה לי שזה מכיוון שאצלנו הכול צריך להיות כתוב בתקנות ובחוקים". אחת הדוגמאות ששילה מציגה היא העובדה שהעבירו חקיקה כדי לקיים הסכם קואליציוני ,כאילו שזה לא מספיק שזה נכתב בהסכם פוליטי. במקומות אחרים בעולם זה לגמרי ברור שאם מסכימים על נושא כמו רוטציה, יש למלא את ההסכם. pacta sunt servanda – הסכמים יש למלא.

 יושב ראש הכנסת – לא "יס מן" אבל רצוי שישתף פעולה עם הממשלה

בד"כ בשיטה הפרלמנטרית, יו"ר הפרלמנט מייצג את הממשלה ועליו לדאוג שהממשלה תוכל להעביר את סדר היום שלה בכלל ואת החקיקה שלה בפרט, אחרת הממשלה לא יכולה לפעול. בשיטה נשיאותית, כמו זו בארה"ב, ייתכן מצב לעומתי, שבו אין לנשיא רוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

היום, זה המצב בארה"ב כשלנשיא, דונלד טראמפ, אין רוב בבית הנבחרים. ננסי פלוסי יושבת הראש של של בית הנבחרים, היא מהמפלגה הדמוקרטית והליכי ממשל שונים נתקעים. בישראל צריכה להיות הרמוניה מסוימת בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה. היו"ר לא צריך להיות "יס מן" אבל הוא לא יכול להיות לעומתי. מצב לעומתי קרה אצלנו בתקופה שאהוד ברק היה רה"מ. המועמד שלו ליו"ר הכנסת, שלום שמחון, לא נבחר, ונבחר אברום בורג, שיחסיו עם ברק היו גרועים, מצב שגרם לחריקות בשיתוף הפעולה בין הכנסת והממשלה.

סופר ח"כ – שילוב של יריב לוין, שלי יחימוביץ' ודב חנין

שאלה נוספת ששאלנו את שילה הייתה: "מתוך עשרות שנות ניסיונך בכנסת מה לדעתך המרכיבים שהופכים ח"כ ליעיל?" היא מביאה דוגמאות של ארבעה ח"כים, כשלכל אחד מהם לפחות תכונה בולטת אחת שאפשרה לו להיות חריג ויעיל במיוחד:

 יריב לוין (ליכוד) – שילה מספרת לנו שבתקופה שהיה יו"ר ועדת הכנסת, הוועדה בראשותו, בסיוע הלשכה המשפטית של הכנסת, עברה על כל סעיפי התקנון. התקנון היה מלא בסתירות פנימיות ובנוי טלאים טלאים, והוועדה בראשותו שיפרה את נוסח התקנון באופן משמעותי.

בנוסף, לוין דחף כל העת, גם כשכבר היה חבר בממשלה, לשיפור הפיקוח של הכנסת על הממשלה. כלומר, בנוסף לפעילותו לקדם את סדר היום הפוליטי שלו, לוין פעל לקידום איכות עבודתה של הכנסת, וללא ספק בתחום זה יש ברכה לכנסת ממינויו ליושב ראשה.

שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה) – יצרה שיתופי פעולה לטובת חקיקה פרטית שהאמינה בה. בעיקר הצליחה ליצור שיתופי פעולה עם חברי כנסת מכל סיעות הבית. לדוגמה, היא פעלה בנושאים רבים יחד עם גדעון סער (ליכוד). "ראיתי אותה פעם יושבת בכנסת ה-18 בבית הקפה באגף הדרומי של הכנסת עם יעקב ליצמן (סגן שר הבריאות, יהדות התורה), ד"ר אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), ד"ר אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ויואל חסון (קדימה) ומנהלת אתם דיון על חקיקה בתחום רפואי כלשהו.

ח"כ לשעבר דב חנין. "הצליח לקדם מהלכים בזכות נועם הליכותיו"

מיקי איתן (ליכוד) הוא דוגמה נוספת לח"כ שבמהלך הכנסת ה-16 הצליח להביא לשיתוף פעולה של כל סיעות הבית בנסיונו, כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, לגבש חוקה בהסכמה רחבה. בסופו של דבר היוזמה נכשלה, אך הוא הצליח להביא גם חברי כנסת חרדים וגם את עזמי בשארה (בל"ד) להשתתף בדיונים.

 דב חנין (חד"ש) – "לא תמצא מישהו שידבר נגדו, למרות היותו קומוניסט. חנין הצליח ליצור שיתופי פעולה רבים באמצעות דרכו נעימת ההליכות, והצליח בדרך זו להעביר חקיקה חשובה בתחומים רבים, לרבות בתחום איכות הסביבה. הייתי רואה אותו מדבר עם אריה אלדד, למרות שהוא בא מבית קומוניסטי ואלדד היה בנו של אחד ממנהיגי הלח"י. היום כמעט ואי אפשר למצוא חיבורים כאלה".

תפקיד התקשורת

"אני מתרשמת שרוב הכתבים הפרלמנטרים אינם מכירים את מה שכתוב בספרי", אומרת לנו שילה, כשאנו שואלים אותה על תפקיד התקשורת בעת שהיא מסקרת את חברי הכנסת. היא טוענת שלעתים קרובות התקשורת דווקא מטעה ולא מציגה נאמנה את התמונה, ומביאה דוגמה מכתבה של ערוץ 2 ממארס 2017 שבה שלושה אזרחים הפנו בקשות ל־ 120 חברי הכנסת לקבל סיוע בטיפול בעוולות שנתקלו בהן אצל הרשויות.

"רק 40 מחברי הכנסת נענו ופעלו בדרך כזו או אחרת בעניינם של שלושת האזרחים. הרושם שהתקבל בתקשורת היה ששני שלישים מחברי הכנסת הם חסרי לב או שלא מילאו כראוי את תפקידם. הרושם הזה מטעה. חברי הכנסת אינם יכולים ואינם אמורים לשמש תחליף לרשויות האמונות על הטיפול בבעיותיהם של אזרחים, אלא לנסות ולתקן עיוותים במערכות השונות לטובת כלל האזרחים, אף שטיפול פרטני אינו אסור".

ח"כ משה גפני. טען שאסור למנוע מענה לפניות הציבור

שילה מספרת שבתקופת הכנסת ה-16,כאשר ועדת זמיר דנה בחידוש כלליי האתיקה לחברי הכנסת, עלתה השאלה של היענות לפניות הציבור – "האם על חבר הכנסת לסייע למי שפונה אליו בנושא פרטי או שתפקידו לפתור בעיות חוזרות ונשנות עבור כלל הציבור?

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הופיע בפני הוועדה וטען שאם יחליטו שאסור לחברי הכנסת לסייע לאזרחים באופן פרטני תיפגע עבודתו האישית שלו כח"כ. גם חה"כ שלי יחימוביץ' טענה שלפעמים צריך לסייע לאזרח באופן מיידי ולא לנסות להניע את כל גלגלי הממשל כדי לפתור בעיה רחבה". שילה מוסיפה שצריך לזכור שכל ח"כ מקבל אלפי פניות כל שנה. "אם הוא ישב ויענה על כל פניות הציבור, הוא לא יעשה שום דבר אחר".

 תקראו את התקנון ואת כללי האתיקה

כששאלנו את שילה מה היא מציעה לח"כים החדשים לעשות כדי להכיר את עיקרי תפקידם, וממה כדאי להם להיזהר, היא מציעה להם: "קודם כל תקראו את תקנון הכנסת ואת כללי האתיקה של חברי הכנסת", ומוסיפה: "אני מבטיחה לך שרה"מ, בנימין נתניהו, מאז שנבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, מעולם לא קרא את כללי האתיקה.

אילו היה קורא אותם הוא בוודאי היה נמנע מחלק גדול של המעשים שבגינם הוטלו עליו כתבי אישום. היא גם מציעה לחברי הכנסת החדשים לקרוא את ספרה. "אינכם צריכים לבצע את כל מרכיבי התפקיד המוזכרים שם, מתוך שלל התפקידים זכותכם לבחור את אלה המעניינים אתכם ולעצב את פעילותכם לטעמכם, אך שימו לב למה שלא נכלל בתפקיד ובעיקר למה שאסור לכם לעשות."

ספרה של ד"ר שילה הטיס רולף, 'תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה', פורסם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביולי 2019. מומלץ בחום לכל ח"כ ובכלל לכל אדם שמעוניין להעמיק בעבודת הכנסת.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לוין לא מינה את ועדת האתיקה של הכנסת ומסרב להגיב

כמעט כל הוועדות הוקמו, אך ועדת האתיקה לא קרובה להתכנס. למעשה, היא לא מתפקדת מאז אפריל 2019. המשמעות: אין סנקציות על התנהגות לא ראויה, אין תהליך אישור טיסות במימון גורמים זרים. ח"כ טלי פלוסקוב מתגאה במינוי, אך הוא לא מתועד בשום מקום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת לא הקימה את ועדת האתיקה נכון להיום (שני). חברי המשכן הקימו כבר כמעט כל ועדות הכנסת, פרט לוועדה למעמד האישה שבה טרם התכנס דיון לאישור היו"ר החדש. דוברות הכנסת הפנתה את שאלת "שקוף" בנושא ללשכתו של היו"ר לוין, שבחר להתעלם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ועדת האתיקה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון להיום, באתר הכנסת שמתעדכן תדיר כתוב כי הוועדה טרם מונתה. 

עוד על מחדלי המינויים בכנסת:

בנוסף, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", פנה לכנסת בדבר על תלונה שהוגשה לוועדה וקיבל לפני כשבוע תשובה מפורשת: "טרם מונתה ועדת האתיקה". גם בפרוטוקולים של מליאת הכנסת מהשבועיים האחרונים לא נמצא אזכור לוועדה.

זוכרים את אורן חזן? 

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

(הדס פרוש, פלאש 90)

התגעגעתם? ח"כ לשעבר אורן חזן. ועדת האתיקה הקודמת הרחיקה אותו מהמשכן (הדס פרוש, פלאש 90)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

מעבר לכך, הוועדה אמורה לדון ולאשר כל נסיעה לחו"ל של חברי הכנסת, על חשבון גורמים זרים. בתקופת סבבי הבחירות, בכנסת ה-21, ה-22 ולמיטב בדיקתנו גם בכנסת ה-23, הוועדה לא קמה וחברי הכנסת המשיכו לטוס ללא התכנסותה.

ח"כ טלי פלוסקוב מכתירה את עצמה לתפקיד היו"ר

חרף העובדה שטרם מונתה הוועדה, הקואליציה הכתירה את טלי פלוסקוב (הליכוד) לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה. בפרסום על כנס של הליכוד כבר מוצגת פלוסקוב כיו"ר הוועדה.

מקור השאיפה כנראה בהבטחה שקיבלה מרה"מ, בנימין נתניהו, לכהן כיו"ר ועדה בשנה וחצי הראשונה של הממשלה. עם זאת, סמכות המינוי מצויה בידיו של יו"ר הכנסת בלבד, שכאמור טרם עשה זאת.

מח"כ פלוסקוב נמסר: "הוועדה עדיין לא הוקמה, אני מיועדת לתפקיד היו"ר". לשאלתנו מדוע מציגים אותה כיו"ר השיבה "עד התאריך הזה הנושא צריך להיות מוכרז". נכון להיום הנושא לא נמצא בסדר היום של מליאת הכנסת.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): ועדת האתיקה מהווה מעין מנוף לחץ על חברי הכנסת ועל השרים להגיע לכנסת. היא דואגת להבליט לציבור אילו ח"כ לא מבצעים את עבודתם. בנוסף, היעדר הוועדה מסלקת את אחת הסנקציות העיקריות על ח"כ שמקלל או ח"כית שנוהגת בתוקפנות כלפי חבריה למשכן.

כל זמן שהוועדה לא קיימת, ח"כים עלולים לדון בנושאים לא ענייניים באין מפריע. כמו שקרה עם ח"כ זוהר, כשהוועדה הזהירה אותו שלא להמשיך לעסוק בענייניו הכלכליים כראש ועדה. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): יו"ר הכנסת, יריב לוין, חייב למנות ועדה לאלתר. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

סיקור צל אופוזיציה – שבוע ראשון: דממה

התקשורת שמה זרקור על המגעים הקואליציוניים – אבל כמעט חצי מאזרחי ישראל הצביעו למפלגות שלא ברור מה הן עושות היום. בשבועות הקרובים נצא בסיקור צל מיוחד לבדיקת פעילות האופוזיציה בכנסת ישראל. בפרק ראשון: האופוזיציה בראשות "כחול לבן" הבטיחה למרר לממשלה החדשה את החיים – האם זה כבר קורה? באילו כלים יכולים חברי הכנסת הרבים של האופוזיציה להשתמש, עוד בימים שלפני הקמת הממשלה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

האם האופוזיציה נראית לכם קצת רדומה בימים אלה? תוהים מה עושה בני גנץ בכל בוקר כאשר הוא קם לעבודתו כחבר כנסת? אנחנו יוצאים לבדוק איך אופוזיציה לוחמנית הייתה יכולה לפעול אם הייתה מעוניינת בכך. הימים שלפני הרכבת הממשלה, כאשר מפלגות הקואליציה עסוקות במו"מ ולא בשיתוף פעולה ביניהן, יכולות אולי להיות הזדמנות עבור ראשי כחול לבן, המפלגה הגדולה בכנסת ה-21, לקדם מהלכים אותם הבטיחו לבוחרים.

אמנם לפי החוק ראש האופוזיציה מוכרז רק 14 ימים לאחר הקמת הממשלה – אך עם זאת, בכנסת הנוכחית מפת הגושים (אופוזיציה/קואליציה) כבר ברורה למדי. בזמן שהקואליציה עוד בהקמה, האופוזיציה כבר יציבה וקיימת.

סיקור צל ראשון, תוכן עניינים:

כיצד נבדוק את הפעילות בשטח?

ביום שלישי שעבר הושבעה הכנסת החדשה והתכנסה הוועדה המסדרת לבחירת ח"כים זמניים לוועדות חוץ וביטחון ולוועדת הכספים. מליאת הכנסת התכנסה שוב השבוע לדיון אחד ביום שני, ותחזור לעבודה רציפה שתתחיל בעיקר בנאומים, לאחר יום העצמאות.

הבדיקה שלנו תתבצע על הפעילות במליאה, בוועדות (הזמניות), על פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות (טוויטר ופייסבוק) של ראשי כחול לבן וכן באמצעות שאלות ישירות לראשי המפלגה.

"בלי אופוזיציה אין דמוקרטיה" – שיחת המוטיבציה של נשיא המדינה

במהלך נאומו לפני השבעת הכנסת פנה ריבלין לאופוזיציה במילים אלו: "מכובדיי, מכובדותיי, בבחירות דמוקרטיות העם אף פעם איננו טועה. ההכרעה הדמוקרטית היא רצון העם, והעם הוא הריבון היחיד בדמוקרטיה. הזכות לשרת את העם מהאופוזיציה היא הוכחה נאמנה לדמוקרטיה, היא החובה לבקר ולפקח והיא האתגר והאחריות לשכנע. אנשי חרות יודעים וזוכרים: כדי ללכת במדבר האופוזיציה נדרשים מנהיגות ואורך רוח. צריך חזון, צריך שיהיה מה להציע, וצריך שיהיו שותפים ללכת איתם. כמי שישב באופוזיציה אני יודע: צריך לכבד את האתגר הטמון בתוצאות הבחירות, את החובה לשכנע ולהיות משכנעים; לא להתנשא, לא לפתור את זה בכך שהעם לא יודע מה הוא בוחר, שאין עם, או שהעם טיפש. לא, לא. העם החליט. הוא החליט אחרת.

אני מוטרד מהקולות שאני שומע, של אנשים שאומרים: אם איבדתי את המושכות, אין לי מה לחפש כאן. כאשר נמצאים באופוזיציה פירושו של דבר שהאחריות וחובת ההוכחה עליי. חובת ההוכחה היא על המשכנעים, מתוך כבוד עמוק לריבון שהוא העם, ועד שהעם, כמו שאמר בגין, יחליט אחרת. זהו האמון שניתן לכם מידי הציבור הגדול שתמך בכם, ועל כולנו, על כל היושבים כאן, לזכור: בלי אופוזיציה אין דמוקרטיה".

מה הייתה יכולה האופוזיציה לעשות כבר היום בשביל להקשות על הממשלה?

לדחות את מינוי יו"ר הכנסת

עם פתיחת המושב הראשון של הכנסת ה-21, נבחר בשלישית יולי אדלשטיין (הליכוד) לכהן כיו"ר הכנסת. 110 ח"כים הצביעו בעדו, 4 נמנעו (חברי סיעת מרצ). מול אדלשטיין לא התמודד אף אחד.

אמנם נהוג כי המפלגה הגדולה זוכה לקבוע את תפקיד יו"ר הכנסת, אך לצד זאת, אין חובה לבחור יו"ר קבוע עד כינון הממשלה (שלב שנראה רחוק, נכון לרגע זה). אדלשטיין היה נשאר יו"ר זמני. אבל האופוזיציה סגרה את הדלת בפני מו"מ עתידי על תפקיד היו"ר. 

צריך לזכור – יש רק מפלגה אחת שנמצאת כרגע רשמית בקואליציה והיא הליכוד. כל השאר: נמצאות במו"מ איתה. זהו מצב שברירי והזדמנות לבקיעת סדקים במו"מ. תארו לכם שבמקום שיאיר לפיד, מראשי כחול לבן, יצהיר שמפלגתו תתמוך ביולי אדלשטיין – הוא היה מכריז על ניהול דיונים עם יתר הסיעות בכנסת על המועמד הטוב ביותר, ומציע לליכוד לחכות עם המינוי עד שתהיה לו ממשלה. הליכוד היה ניגש להצבעה במתח רב ואולי אף דוחה אותה.

נקודה רגישה במיוחד במו"מ הקואליציוני, כך נדמה, נוגעת לנושאים של דת ומדינה: אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), תוקף את השותפות העתידיות שלו מהסיעות החרדיות – ובסיעת יהדות התורה מצידם מחרימים את המו"מ בגלל עבודות בשבת.

מרגע שאדלשטיין נבחר, נדרש רוב של 90 ח"כים כדי להדיח אותו – כך שקלף המיקוח הזה כבר "נשרף" (למפלגתו של היו"ר הותיק 35 מנדטים בכנסת הנוכחית).

זו אולי הייתה הזדמנות לבקש לפחות כמה דברים בתמורה. כנראה שלא מהפכות, אבל כן להשפיע על סדר היום של המליאה, להוציא הנחיות לשקיפות מנגנון הכנסת (לדוגמא: להפוך את השאילתות הישירות לשקופות) ואפילו פשוט לתת אוזן קשבת לאופוזיציה.

אבל האופוזיציה אפילו לא הכניסה את הליכוד למתח סביב הנושא – וההצהרה של לפיד מיתקה את חיי הליכוד. וכך הוכרע הקרב הראשון, ללא התנגדות.

לפעול לבחירת מבקר מדינה ראוי

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את תפקידו בתחילת יולי, לאחר כהונה מלאה בת שבע שנים. רצה הגורל והליך בחירת המבקר נפל בדיוק על תחילת הכנסת ה-21, כאשר עדיין לא הורכבה קואליציה (על-פי חוק, יש לבחור מבקר חדש עד ה-3 ביוני).

בזמן שבליכוד מפריחים שמות לבדיקת היתכנות ציבורית, בשאר המפלגות, כולל בכחול לבן – דממה.

הצעות למבקר מדינה מוגשות בכתב ודורשות חתימה של 10 ח"כים לפחות. וההצבעה? אנונימית. זו הזדמנות של כחול לבן לאתגר את הקונצנזוס הקואליציוני ולהביא מועמד ראוי שעשוי להיות מקובל על ח"כים מכלל סיעות הבית, ואולי אף לסדוק את ניסיונות הליכי הרכבת הממשלה. האם תצליח כחול לבן להביא מועמד ראוי ו"למרר את חיי הליכוד"? נדע בקרוב.

להחזיר את ועדת השקיפות

נכון להיום גורלה של ועדת השקיפות להיגנז. אנחנו היינו עדים לחשיבות הוועדה בשנים האחרונות – וליחודיות שלה בכך שהיא עוסקת אך ורק בשקיפות של משרדי ממשלה. כדי לפקח על עבודת הממשלה חברי הכנסת חייבים לראות אותה, והוועדה השקיעה את זמנה בחשיפת מסמך אחר מסמך: החל מהכסף שהיה אמור להגיע למפוני גוש קטיף, תקציבי חגיגות שנות ה-70, עבודת לוביסטים בכנסת ובממשלה וכלה בפרויקטים עלומים של מלחמה ב-BDS שאף אחד לא מפקח עליהם.

לרוב – הוועדה מתעכבת על מידע שהממשלה רוצה להסתיר. וזה חשוב. לממשלה נוח שהוועדה לא תהיה, אז היא לא מתכוונת להקים אותה שוב. אבל בכנסת מי שאמור להחליט הם חברי הכנסת – לא הממשלה. ועל המאבק העקרוני וכבודה – הכנסת חייבת להיאבק. אנחנו מאמינים שיש ח"כים נוספים – גם מהקואליציה המתהווה – ששקיפות חשובה להם.

כרגע נראה שהדברים נעשים על מי מנוחות. בשיחה קצרה שקיימו יעל פינקלשטיין ותומר אביטל עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הם שאלו אותו אם ילחם על ועדת השקיפות. גנץ אמר כי "שקיפות זה חשוב. ואנו נבחן את הדברים".

בני גנץ מדבר על שקיפות בססמאות

"שקיפות זה דבר חשוב ואני מקווה שהוועדה תישאר", במילים ריקות אלו ענה לנו ראש האופוזיציה בני גנץ כששאלנו אותו האם יילחם נגד ביטול ועדת השקיפות. גנץ לא הרחיב, ונראה שאין לו תכנית בנושא אף שחלפו שבועיים מאז.כאשר שאלנו אותו בהמשך כיצד יילחם בהצעות לאפשר לראשי ממשלות להיות מושחתים ולקבל חסינות – שוב ענה לנו תשובות מתחמקות וכלליות. דמיינו מה היה קורה אם התקשורת המסורתית הייתה גם שואלת שאלות כאלו כל הזמן. אם התקשורת הייתה שואלת שוב ושוב איך הם יעצרו את השחיתויות הבאות.זה היה מחרפן אותם. ואז משנה את ההתנהגות שלהם וגורם להם לפעול בנושא.הצטרפו אלינו. אנחנו זקוקים לכם בקדנציה הקרובה כדי לקבוע סדר יום חדש: https://shakuf.press/join

Posted by ‎שקוף – מאה ימים של שקיפות‎ on Wednesday, May 1, 2019

להקים ממשלת צללים

תומר אביטל הציע להקים ממשלת צללים. "מודל לפיו לכל שר מהממשלה 'מתמנה' בצורה לא רשמית שר צללים מהאופוזיציה. הוא מתמחה בענייני המשרד וכך יכול לבקר את השר 'שלו' עניינית, לבקר כל פעולה, ולהציע מדיניות חלופית דרך קבע. זה עובד מעולה בבריטניה. מזה שנים שסתיו שפיר (העבודה) דוחפת את הרעיון החינמי והכה חיוני הזה לאופוזיציה לוחמת".

אז למה לא הייתה בפעם הקודמת ממשלת צללים? כדי חברי הכנסת של המחנה הציוני "לא הצליחו להסכים על תיקים". כולם רוצים להיות שרי צללים, אבל רק בכירים (חוץ, ביטחון, אוצר), והמחלוקת משאירה את היוזמה במגירה.

מדובר בתפקידים דמיוניים, כן?

ומה הערך בכינון ממשלת צללים עוד לפני הקמת הממשלה האמיתית? זו יכולה הזדמנות פז לאופוזיציה להציג מדיניות אלטרנטיבית משלה במגוון תחומים (חינוך, בריאות, רווחה וכו'), עוד לפני שהממשלה תספיק לעשות זאת בעצמה.  

שורת הצעות של יוסי צרפתי

יוסי צרפתי, עד לאחרונה מנכ"ל הארגון האזרחי "המשמר החברתי", מציע עוד רעיונות בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו:

  • תקציב: כחול לבן צריכים לכתוב ולפרסם תקציב מדינה משלהם – מפורט, עם אקסלים וכל החומר הנלווה. רוצים להנהיג את המדינה? תראו לנו מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף שלנו.
  • דרשו לכנס מיד את ועדת החוקה של הכנסת: רשימה ארוכה של חברי כנסת ושרים עם אישומים פליליים יתחילו בקרוב קדנציה נוספות. דרשו דיון בוועדת החוקה עם והיועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת כדי לבקש מהם תשובות על הטירוף הזה.
  • הקמת ועדת האופוזיציה לחקיקה: כחול לבן צריכה להקים ועדה עם נציגי סיעות האופוזיציה. הוועדה הזאת צריכה להתכנס באופן קבוע, ולסנכרן את העבודה הפרלמנטרית של האופוזיציה.

ברשתות החברתיות

בני גנץ

ב-23 באפריל כתב בני גנץ בפייסבוק ובטוויטר: "הקמת ממשלה שכל מטרתה היא חסינות לנתניהו. העסקת נתן אשל בניגוד לכל נורמה, ניסיון לדחיית השימוע, מכירת ערכי היסוד של הדמוקרטיה. כמה עצוב וכמה לא מפתיע. כחול לבן תוביל את המאבק נגד הניסיון של ראש הממשלה לקנות לו קואליציה של מבצר משפטי. לא ניתן לזה לקרות".

כיצד כחול לבן "לא תיתן לזה לקרות"? שאלנו את המפלגה כיצד תוביל את המאבק נגד הניסיון של ראש הממשלה לקנות לו קואליציה של מבצר משפטי – ושם סירבו להגיב.

יאיר לפיד

יאיר לפיד היה קצת יותר שיטתי, וניסה להציג בפוסטים שונים את הבעיות בקואליציה המתגבשת: החל מהצורך בהגבלת מספר התיקים בממשלה, את ויתורו של נתניהו לאיחוד מפלגות הימין, את העיסוק של הליכוד בחסינות לרה"מ, ואף הציג שאלות לממשלה על סוגיות שמעסיקות את אזרחי ישראל: "מה אתם הולכים לעשות עם קצבאות הקשישים וקצבאות הנכים? מה אתם הולכים לעשות עם דמי מחלה ודמי אבטלה לעצמאים? מה אתם הולכים לעשות עם עזה? מה אתם הולכים לעשות עם חוקי דת? מה אתם הולכים לעשות עם הגירעון?"

בפוסט נוסף, הציג לפיד את דרישות כחול לבן (התיאורטיות בלבד, לטענתו) אם היו נכנסים לממשלה. בהמשך תקף לפיד גם את נתניהו בנאום לפני טקס השבעת הכנסת.

אבי ניסנקורן, מי שעתיד לרכז את עבודת האופוזיציה בכנסת לא כתב ולא שיתף אפילו לא הודעה אופוזיציונית אחת מאז הבחירות ב-9 באפריל, וכך גם גבי אשכנזי.

*

בשורה התחתונה: המאבק ההסברתי של המפלגה המובילה באופוזיציה מתמצה בכמה פוסטים וסרטון של יאיר לפיד.   

חייבים ללמוד את העבודה

אם הייתם מתקבלים לעבודה חדשה והיו מארגנים עבורכם יום אוריינטציה מיוחד – האם הייתם שוקלים להבריז ממנו? בני גנץ וגבי אשכנזי (כחול לבן) וכן אבי גבאי (העבודה) עשו בדיוק את זה – הבריזו מיום ההדרכות (שהתקיים בשני מועדים שונים) שאורגן עבור הח"כים שזו כהונתם הראשונה. שאלנו את השלושה מדוע לא הגיעו – ולא קיבלנו תגובה.

וחשוב להבין: העבודה של חברי כנסת היא מסובכת ביותר. יום חפיפה אחד אינו מספיק בכלל בשביל ללמוד את כל החוקים והכלים שעומדים לרשות נבחרי הציבור הבכירים שלנו – אך הוא נקודת התחלה שמראה על נכונות ללמוד. וזו בדיוק הנקודה: איך אופוזיציה "תמרר את החיים" לממשלה – אם היא לא יודעת באילו אמצעים תוכל לעשות זאת.

על הדרך, החלטנו לבדוק גם אם בכחול לבן ביקשו חפיפה לתפקיד מרכז האופוזיציה. פנינו ליואל חסון, שריכז את עבודתה בכנסת הקודמת, ושאלנו האם התקבלה בקשה כזו לחניכה/חפיפה בתפקיד. חסון מסר כי אכן אבי ניסנקורן (כחול לבן) פנה אליו – והם קיימו שיחת טלפון ופגישה בנושא. ישר כוח.

***

בכחול לבן סירבו להגיב לכל שאלותינו.