פוסטים

התירוצים שקיבלנו מח״כים בעקבות בדיקת נוכחותם בכנסת. ותגובתנו: פרסמו יומנים, תקנו את הכנסת

ח״כים רבים פנו ל״שקוף״ בעקבות פרסום בדיקת הנוכחות בכנסת. חלק הסבירו למה לא הגיעו, כמה טענו לתקלות בספירה. והיו מי שהסבירו שח״כ לא נמדד בנוכחותו בכנסת, שיותר חשוב להיות בשטח. הנה התשובות לכל התירוצים והטענות, וגם הפתרונות. יש רק 120 אזרחים שקיבלו כוח ופריבילגיה להיות ח״כים. הכוח לשנות בידיים שלהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הייתי שלושה שבועות בבידוד", "ישנתי בכנסת כמה ימים", "נכנסתי בכניסה צדדית", "השומר בכנסת פיספס ולא הספקנו לעדכן את הרישום", "חבר כנסת בכלל לא צריך להימדד בנוכחות שלו בכנסת". אלו הם רק חלק מהתירוצים והטענות שהעבירו אלינו חברי כנסת במהלך הימים שחלפו לאחר שפרסמנו את דירוג נוכחות הח״כים במשכן הכנסת.

התירוצים האלו מצטרפים לתגובות שקיבלנו לכתבה. ״לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית״, אמר לנו ח״כ חיים כץ, הליכוד, יו״ר ועדת העבודה והרווחה; "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", מסר יו״ר ימינה נפתלי בנט. 

האמת? הכל נכון. אבל גם הפתרונות ברורים: כדי להתמודד עם החלק הראשון של הטענות, לגבי האופן שבו ערכנו את בדיקת הנוכחות, הח״כים מוזמנים פשוט לפרסם את היומנים שלהם לציבור. ולגבי החלק השני של טענותיהם – אם הכנסת לא מספיק משמעותית, תהפכו אותה לכזאת. 

מי משתמש בפריביליגיה שקיבל

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת פרסמנו את סיכום הנוכחות של הח"כים במהלך מושב הקיץ הראשון של הכנסת ה-23. בדקנו מי מגיע לעבוד בכנסת – שם צריכים הח״כים להיות לפחות בין הימים שני-רביעי, כדי להשתתף בדיונים, בהצבעות, בקבלת החלטות. בדקנו את מספר הימים בהם הם נכחו בכנסת, את מספר השעות, וכן בכמה דיונים בוועדות הכנסת הם השתתפו. 

הממצאים בקצוות – בחלק העליון של הטבלה ובחלק התחתון – היו ברורים. בין הח״כים שאינם שרים או סגני שרים, בלט מעל כולם בראש הטבלה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן). אחריו יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם). בתחתית הצבענו על שתי הפתעות: יו״ר ימינה הנמרץ נפתלי בנט, וח״כ חיים כץ, עד לא מזמן שר הרווחה, שאולי מנווט את הדיונים בוועדת העבודה והרווחה אבל ממעט לשהות במשכן. נזכיר, כץ קיבל לא מזמן מחבריו הח״כים חסינות מפני העמדה לדין. 

יודע להתחמק. ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מדד הנוכחות הוא כמובן לא המדד היחיד שבו ניתן לבחון את עבודת נבחרי הציבור, כפי שהבהרנו גם בכתבה הקודמת. לאורך השנים אנחנו צוברים עוד מידע ועוד נתונים, ומפרסמים אותו לציבור, כדי לתת תמונה מלאה ככל הניתן. אנחנו מפרסמים מידע על הגשת שאילתות, טיסות, נוכחות בדיוני הוועדות ואפילו הצבעות ואנו חושבים עוד איך למדוד חקיקה ואפילו שיח מכבד. בשבוע שעבר פרסמנו לצד דירוג הנוכחות גם את מפת הח״כים לכנסת ה-23. פרויקט ענק שמרכז את כל המידע שאספנו על חברות וחברי הכנסת המכהנים כרגע. 

אבל מדד הח״כים נותן לנו אינדיקציה מי הח"כים שמשתמשים בכנסת כפלטפורמה לעשייה. יש רק 120 אזרחים ואזרחיות במדינה שקיבלו את הפריבילגיה והכוח לקבל החלטות שמשפיעות על החיים של מיליונים. את המשכורת הציבורית הגבוהה והמוצדקת, את הרכב הצמוד, היועצים ותקציב של מיליונים מידי שנה – הם אמורים לנצל כדי בסופו של דבר לפעול באמצעות הכלים שמעניקה להם הכנסת. 

כשבנט אומר שאין מה לעשות בכנסת זה ממש עצוב. היו גם מגיבים אצלנו בדיון שהתפתח ברשתות החברתיות, שטענו שנבחרי הציבור לא צריכים לבזבז את הזמן שלהם במשכן. אבל זה לא משנה אם אתה אופוזיציה או קואליציה, זה מספיק שאתה נוכח בדיון, שואל את השאלות הנכונות, מדליק נורות אדומות, מביא קולות של אזרחים, בעיות שהועברו אליך, שאלות – כל זה משפיע. אם הח״כים לא יהיו שם כדי לדון עם הפקידים ועם ח״כים אחרים – מי בדיוק יעשה את זה? אם הח״כים לא יהיו נוכחים בכנסת איך הם יקימו קואליציות כדי לקדם נושאים שונים, שדולות, יעבירו חוקים? מי יצביע במליאה? בוועדות?

זהו התפקיד של הח״כים. אין מישהו אחר במדינה שזהו תפקידו. ואם יש מי שלא רוצים לבצע אותו – הם יכולים לפנות את המקום למי שרוצים, או לחילופין – לשנות. הם יכולים למשל להתחיל להצביע לפי אמונתם ודעותיהם ולא רק לפי משמעת סיעתית. הם יכולים לצקת ומשמעות תוכן בתפקיד שלהם. אין עוד אנשים שיש להם כזה כוח בידיים. 

מליאת הכנסת

ח״כים יקרים, כדי שלא נצטרך לעקוב אחריכם: פרסמו יומנים!

היינו מעדיפים שהח״כים יקלו עלינו את העבודה וינגישו את העשייה שלהם לציבור. אבל הבעיה היא אצלם ולא אצלנו. הח״כים מסרבים לפרסם את היומן שלהם. בעינינו זה דבר אלמנטרי. 

אז במקום שהח״כים יפרסמו פעם בשבוע או פעם בחודש, את היומן שלהם, יציינו מתי הם היו במליאה, איפה הם סיירו, עם מי נפגשו, באיזה דיון בוועדה הם השתתפו, ואפילו מתי נגזר עליהם בידוד – אנחנו נאלצים להקדיש שעות רבות של צוות ומתנדבים כדי לחשוף טפח אחר טפח מהמידע שיכול ללמד אותנו על האופן שבו נבחרי ציבור מבלים את זמנם הציבורי ומבצעים את עבודתם.

לחבר את הכנסת למאה ה-21

נסביר: הדרך בה הכנסת רושמת את הנוכחות ועל בסיסה אנחנו מסתמכים הוא רישום ידני – בכל פעם שח"כ נכנס ויוצא מהכנסת השומרים צריך לסמן אותו או אותה – וכאן, מטבען, יכולות ליפול טעויות אנוש. היו ח"כים שסיפרו לנו שהם נכנסו בכניסות צדדיות, היו כאלו שטענו כי ישנו בכנסת ולכן לא נספרו ביום למחרת, היו כאלו שחלקו על הספירה וטענו שכמה ימים שלהם התפספסו, היו גם כאלו שחלקו איתנו כי נכנסו לבידוד ולכן לא יכלו להגיע לכנסת (למעט הצבעות). 

בכנות מלאה – אנחנו מאמינים לכל אחד מהם. אבל למרות שכחלק מבחינת נתוני המדד הצלבנו מקורות רבים ולקחנו בחשבון אירועים כאלו, צריך להדגיש – בבסיס, אלו הנתונים שאנחנו יכולים להתבסס עליהם. כי ככה עובדת הכנסת. בצורה של רישום נוכחות ידני. 

למה הכנסת לא התקדמה למאה ה-21 מבחינת רישום נוכחות? שאלה טובה. חשבנו שאם זה כל כך מטריד את הח"כים הם ינסו לתקן את המצב. הרי הם מקבלי ההחלטות. אבל הם גלגלו את הכדור אלינו. (אימוגי' של מכה במצח) אז פנינו לדוברות הכנסת והצענו להוסיף מערכת רישום אלקטרונית במשכן, כזו שכל ח״כ יוכל להעביר בה כרטיס נוכחות. ככה פשוט, כמו בכל מקום עבודה. בכנסת סירבו.
**

כך או כך, בין אם אתם מבינים את החשיבות העצומה של הפעילות בכנסת, וגם אם אתם לא מסכימים איתנו שהכנסת וחושבים שהיא בזבוז זמן ולכן עדיף להסתובב בארץ – חברי הכנסת צריכים לפרסם יומן. לאפשר לציבור לדעת מהם הם עושים. אנחנו לא מוכנים להסתפק בפרסומי יחסי ציבור של סיורים בפייסבוק ובאינסטגרם. אנחנו דורשים מידע אמיתי ושקוף. פרסמו יומנים. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

ראש עיריית ירושלים הבטיח לפרסם את יומנו – ולא עשה זאת

משה ליאון הבטיח שיפרסם את יומנו לשנת 2019 בחודש מרץ 2020. היומן טרם פורסם. לשכת ראש העיר ביקשה מחברת המועצה, שדרשה את הפרסום, לשלם אגרה בסך 3,000 ש"ח – עלות השחרת מידע חסוי ביומן

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בפברואר 2019, הבטיח ראש עיריית ירושלים משה ליאון לראשונה לפרסם את היומן שלו. זאת, בעקבות שאלה של עליזה ארנס חברת מועצת העיר ירושלים.

תהודת ההבטחה הגיעה גם אלינו, וקצת אחרי, במרץ 2019 פנינו ללשכתו וביקשנו לדעת מתי זה יקרה. רצינו לפרגן לו. התשובה שקיבלנו לא הייתה יכולה להיות ברורה יותר: "כל שנה במרץ ראש העיר מפרסם את היומן שלו. קרי, היומן יתפרסם במרץ 2020".

עוד על עיריית ירושלים:

עליזה ארנס. "אני מצפה מראש העיריה שייעתר לבקשתי מיד" (צילום: סטודיו קופיצ'ינסקי & יאדו)

מרץ חלף עבר והיומן לא התפרסם. פנינו שוב ושאלנו מדוע ליאון לא פרסם את היומן. הפעם התחבאו בלשכה של ליאון מאחורי בקשת חופש מידע. לטענתם, בקשת חופש המידע היא שמעכבת את פרסום היומן. מה עומד מאחורי התשובה התמוהה?

3,000 ש"ח תמורת שקיפות

עליזה ארנס ששאלה את ליאון באותה התקופה האם יפרסם את היומן שלו, טרחה ועברה, לבקשת העירייה, בערוצים הרשמיים, אך נתקלה בדרישה מוזרה: "ביקשתי מראש העיר לחשוף יומן הפגישות שלו לפני למעלה משנה (פברואר 2019)", סיפרה ארנס.

משה ליאון. (צילום: סטודיו קפוצ'ינסקי)

"היענותו לכך בחיוב בפני כלל חברי המועצה, גלגלה אותנו לסאגה נמשכת ששיאה הגיע היום: בקשה לתשלום מופרך של אגרה בסך 3,000 ש״ח עבור 100 שעות עבודה המיועדות להשחרה של מידע. אני מצפה מראש העירייה שייעתר לבקשתי מייד, ויפרסם את יומנו ללא עלות וללא דיחוי נוסף".

פנינו שוב ללשכתו של ליאון בבקשת הבהרה, מדוע הוא לא מפרסם את היומן? טרם התקבלה תשובה. בשורה התחתונה – משה ליאון הבטיח לפרסם את היומן שלו מדי שנה ולא קיים את ההבטחה.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע):  חשוב שנדע שנבחרי הציבור שלנו דוברי אמת. ההבטחה לפרסם את היומן הייתה ברורה ואי היכולת של נבחרי ציבור לעמוד בהבטחה פשוטה עשויה לעורר חוסר אמון של הציבור בנבחריו. לשמחתנו, חלקם עומדים בהבטחתם והיום יש 19 ראשי רשויות שעושים זאת.

בנוסף, חשיפת יום העבודה של ראש העיר באופן שוטף תצמצם שחיתויות (הנפוצות ברחבי הארץ), ותגן עליו (ועלינו) מבעלי אינטרסים צרים, האשמות והסתבכויות. ראש העיר יחשוב פעמיים לפני פגישות שהוא לא אמור לעשות לבד. בעלי עסקים ועסקנים למיניהם יתרחקו מסדר היום שלו.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): ספרו לירושלמים שראש העיר לא מסוגל לעמוד בהבטחה פשוטה של פרסום יומן. אנחנו נמשיך להזכיר זאת אם ימשיך להתחמק.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ מסרב לפרסם את יומנו מחשש לפגיעה בפרטיות – של עצמו

ביקשנו לדעת מה עשה יעקב פרץ למען תושבי עירו בשנת 2019, למעט חודש נובמבר בו שהה במעצר בחשד לעבירות שחיתות. בניגוד לנהוג במרבית הרשויות המקומיות, בקריית אתא סבורים כי מסירת היומן תפגע בפרטיות של ראש העיר וצדדים שלישיים. על תושבי הקריות לדעת: ראשי הערים שלכם פועלים בעלטה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ב-4 בנובמבר 2019 נעצר ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, והוכנס למעצר בחשד לעבירות שחיתות. לאחר 10 ימים שוחרר פרץ אבל הועבר למעצר בית למשך 15 יום נוספים, ונאסר עליו להיכנס לבניין העירייה למשך 40 יום. כתוצאה אנחנו יודעים מה עשה ראש העירייה של קרית אתא בחודש נובמבר – מעצר ומעצר בית. אבל כיצד פעל למען תושבי העיר בשאר ימות השנה? 

אז ביקשנו את יומנו במסגרת חוק חופש המידע. 

חשוב לציין כי הלו"ז הציבורי של ראש העיר – שייך לתושבים שמממנים את שכרו ומינו אותו לתפקיד. במילים אחרות, יומן ראש העיר הוא רכושם הציבורי של  תושבי העיר. לכן שלל ראשי ערים כבר חשפו את יומנם בתגובה לבקשת חופש מידע: כמו יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, או רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וגם ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב.

ואם זה לא מספיק, הצלחנו להוביל 19 ראשי רשויות  לפרסם בעצמם את יומנם, באופן יזום, מדי רבעון ללא בקשות מיוחדות. ביניהם ניתן למצוא את ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, יובל ארד יו"ר מועצה מקומית צור יגאל ושושי כחלון כידור ראש עיריית כפר יונה ועוד 16 עשר נוספים.  

קרית אתא: זה יפגע בפרטיות ראש העיר

אלא שפרץ חושש שפרטיותו תיפגע ומסרב למסור את יומן העבודה שלו: "מסירת המידע המצוי ביומנו של ראש העיר, בו מתנהל רישומן של כל פגישותיו", נמסר לנו מהעיריה, "עלולה לפגוע בפרטיותם הן של ראש העיר והן של צדדים שלישיים אשר עמם נפגש". 

זו תגובה חריגה. המקום היחיד בו ראינו התנהלות דומה הוא קריית מוצקין.

אנחנו כבר יודעים שניחוח רע עולה מעיריית קרית אתא. פרסמנו לאחרונה כי פרץ מקיים ישיבות מועצה שאורכות דקות בודדות במקרה הטוב. למעשה הפרוטוקול של אותן ישיבות קצר יותר מהכתבה הזו. פרץ כאמור גם נעצר בפרשת שחיתות שהיקפה טרם נגלה לציבור. עומדת לראש העיר חזקת החפות אבל הפרשה הזו רק מחזקת את זכות הציבור לדעת מה נמצא ביומן שלו – אותו הוא מסתיר בניגוד לחוק.

יומן של איש ציבור אינו "אישי"

יומן ראש העיר אינו רכושו הפרטי של ראש העיר. מקבל ההחלטות מספר 1 ברשות המקומית אמור לעבוד למען תושבי העיר (לפחות כשהוא לא במעצר). 

גם מי שנפגש איתו צריך לדעת שאילו אינן פגישות "אישיות". אם קבלן מסוים מעוניין לשבת לשיחה אישית עם ראש העיר  – עליו לדעת שהפגישה הזו תתפרסם. אין שום הצדקה להסתרת פגישה שכזו – חלוקת נדל"ן בעיר ופיתוחו הוא עניינם של תושבי העיר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלייך): ראש העיר עובד אצלנו. חשיפת יום העבודה של ראש העיר באופן שוטף תצמצם שחיתויות (שנפוצות ברחבי הארץ), ותגן עליו (ועלינו) מבעלי אינטרסים צרים, האשמות והסתבכויות. ראש העיר יחשוב פעמיים לפני פגישות שהוא לא אמור לעשות לבד. בעלי עסקים ועסקנים למיניהם יתרחקו מסדר היום שלו. 

מעש"י (מה אפשר לעשות (כדי) שיתוקן)? טוב יהיה אם פרץ יפרסם בהקדם את היומן המלא. להבנתנו את חודש נובמבר הוא בילה במעצר, אז אין בעיה לוותר על חודש זה.

כתבות קודמות על קרית אתא בשקוף:

ראשי הרשויות שהבטיחו וקיימו

אחת הדרכים הטובות למדוד מעשים של אדם בכלל ונבחר ציבור בפרט, היא לבדוק אותו כשהוא חושב שאף אחד לא מסתכל. אז באווירת החגים, החלטנו לבדוק איפה עומדים ראשי הרשויות שהבטיחו לפרסם יומן. מצאנו ש-13 מתוך 19 שהבטיחו, המשיכו לפרסם את יומנם בחודשים האחרונים באופן קבוע ושקוף מבלי שפנינו להזכיר להם. מעשה שלדעתנו מעיד על כוונה אמיתית לפעול בשקיפות.  

  • יובל ארד, ראש מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל.
  • רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר.
  • גלית שאול, ראשת מועצה אזורית עמק חפר.
  • אסיף איזק, ראש מועצה אזורית חוף הכרמל.
  • קרן גרין, ראשת מועצה מקומית קדימה צורן.
  • אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון.
  • ערן דורון, ראש מועצה אזורית רמת נגב.
  • שושי כחלון כידור, ראשת עיריית כפר יונה.
  • ארקדי פומרנץ, ראש עיריית מעלות תרשיחא.
  • שי שמעון רוזנצוויג, ראש מועצה מקומית אלפי מנשה.
  • ניצן פלג, ראש מועצה אזורית גליל תחתון.
  • אושרת גני גונן, ראשת מועצה איזורית דרום השרון.
  • רפי סער, ראש עיריית כפר סבא.

קישור ליומנים

ראש העיר שלכם אינו ברשימה? כתבו לו/ה ושאלו אם יסכים לפרסם את יומנו?

אנחנו נפנה לשאר המבטיחים המתמהמהים ונזכיר להם את שהבטיחו.

 

יומנים שקופים – הנה ראשי הרשויות שאחרי החפירות שלנו החלו לחשוף יומן!

לפני כשנה וחצי יצאנו למסע שמטרתו להביא לשקיפות ביומנים של ראשי רשויות – כל מי שהבטיח החל לקיים. הרשימה המלאה פה בפנים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יצאנו למסע שמטרתו לדרוש שקיפות מהמועמדים לראשות הרשויות המקומיות. הדרישה הפשוטה, שהגיעה ברובה דרך תושבים ברשות, היא לשקיפות שתלויה רק במועמד עצמו: פרסום יומן הפגישות אחת לרבעון, באופן יזום, באתר הרשות. ביום הבחירות באוקטובר האחרון לא פחות מ-95 מועמדים הבטיחו זאת. 17 מהם גם נבחרו וקיימו.

ובונוס: שניים נוספים הצטרף לאחר הבחירות.

אנחנו מתרגשים עד תקרת הזכוכית המנופצת והשקופה שלנו.

להלן ראשי הרשויות השקופים:

  • עידו גרינבלום, מועצה מקומית קריית טבעון – לצפייה ביומן.
  • רמי גרינברג, עיריית פתח תקוה – לצפייה ביומן (יומן חסר – בבדיקה).
  • ניב ויזל, מועצת מטה יהודה – לצפייה ביומן.
  • קובי אביבי, מועצת באר טוביה – לצפייה ביומן.
  • רפי סער, עיריית כפר סבא – לצפייה ביומן.
  • אושרת גני גונן, דרום השרון – לצפייה ביומן.
  • ראש הרשות שלכם לא נמצא ברשימה? לא נורא – שלחו לו את הכתבה ושאלו אותו לדעתו. הבקשה מאד פשוטה – פרסום היומן באופן יזום אחת לרבעון באתר העירייה. 

    רוצים לדעת מה עושה ראש הרשות המקומית בה אתם גרים?

    1. נזרקות כעת לאוויר הבטחות רבות של מועמדים/ות לראשי הרשויות המקומיות. ברוכים הבאים לשנת בחירות. רוב ההבטחות לא יהיו תלויות בהם. כך, תמיד יוכלו לטעון לאי-אחריותם כשידרשו למימושן.
    הם עוד יתרצו: אין כסף, מורכבות קואליציונית, הממשלה אשמה וכו'.

    המשך קריאה…

    מידע לעם – בואו לנבור בריכוז חדש של יומנים, הוצאות, ואינפורמציה שלטונית מגוונת

    איגדנו שלל ארגונים חברתיים כדי ליצור אתר שירכז את כל המידע שהחברה האזרחית משיגה מהשלטון- ואנו מרכזים אותו במקום אחד למען הגברת השקיפות.

    אתר "מידע לעם" נועד לספק פלטפורמה להנגשת מידע ציבורי שהתקבל ונאסף ע"י עמותות ופעילים. את האתר מובילים המתכנתים מתנדבים גיא זומר ואורי הוך, עמותת הצלחה, התנועה לחופש המידע ואנחנו.

    למה נבחרי ציבור צריכים לחשוף יומן?

    אנחנו יודעים. זה קשה. הלו"ז זה קודש הקודשים. ועדיין, רבים הבינו: יש לנו זכות לראות את קרבי הפעילות של אלו שהפקדנו בידיהם את הזכות החשובה מכולן – עיצוב המציאות שלנו, בניכוי פגישות מסוימות וארועים פרטיים.

    ראו איזה יופי: לא מעט משרתי ציבור הפנימו שהם עובדים עבורו. חלוצי השקיפות בכנסת ה-20 שלא מתביישים בלו״ז שלהם: השרים אבי גבאי, איילת שקד, חיים כץ ואורי אריאל, וחברות הכנסת מירב בן ארי, יעל כהן פארן, וטלי פלוסקוב וחבר הכנסת דב חנין (הנה שבועיים של חנין: ראשון, שני). גם שר האוצר משה כחלון חשף לאחר דיאלוג ארוך מולנו את הלוז שלו (לוז שר האוצר). למטה השמות של עוד כמה שהצטרפו לאורך הקדנציה.

    זה אולי נראה מעט, אבל מדובר בהיסטוריה. לאט לאט גם מגיעים אלינו יותר ויותר פירוטים טקסטואליים שאיננו תמונה סטטית ומאפשר ׳גירוד׳, ניתוחים וחיפושים. אין לכם זמן לנבור ביומנים? זה גם בסדר. עצם הידיעה כי היומן שקוף מוביל את נבחרי הציבור לגוון את פגישותיהם ולשמוע דעות מכל הצדדים, ומסייע לתחקירנים ומנתחי מידע שלטוני.

    קרדיט איור: רועי פרידלר

    למה אנו רוצים יומנים שקופים?

    • נבחרי הציבור עובדים בשבילנו ומקבלים שכר מכספי המסים שלנו
    • הם מקבלים החלטות שמשפיעות על כולנו – זכותנו לדעת מי משפיע עליהם. כפי ששרת המשפטים התבטאה:"מי שבוחר בפוליטיקאי, בוחר גם בכל האנשים שמשפיעים עליו".

    מה היתרונות ביומנים פומביים?

    • מאפשר ביקורת מעמיקה על הנציגים שלנו ועל העבודה שלהם
    • מוביל את הנבחרים לגוון את היומן שלהם ולהיפגש לא רק עם לוביסטים וטייקונים אלא גם עם אקטיביסטים, אנשי אקדמיה וכו. זה אולי מתחיל למען מראית העין, אך אחרי המעשים באים הלבבות
    • מה השעות בהן הם עובדים? היום אין לנו מושג. בימי ראשון וחמישי הכנסת כלל לא פועלת. יש 4 חודשים פגרה בשנה. מה הם עושים בימים האלו?
    • זה מייצר סטנדרט של עבודה לח"כ. שיעשו מה שהם חושבים נכון – אך בשקיפות
    • מסייע לנציגים להראות שהם עובדים בשביל הציבור שהצביע להם

    מי חושף את הלו"ז שלו היום?

    • כיום יש יותר ויותר נבחרים שחושפים את הלו"ז שלהם. לפני שנתיים היו 0
    • בין החושפים: אורי אריאל, מירב בן ארי, אבי גבאי (כשהיה שר), יעל גרמן, קרין אלהרר, דב חנין, סופה לנדבר, חיים כץ, טלי פלוסקוב, איתן ברושי ועוד לרבות שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד. הם לא מסתירים ולו פגישה אחת! הם מראים שזה אפשרי. שהעולם לא קורס.
    • באיחוד האירופי כלל הנבחרים והפקידות הבכירה חייבת לחשוף את פגישותיהם עם לוביסטים מדצמבר 2014, לרבות נושאי השיחה שעלו בפגישות.
    • נשיא ארה"ב הקודם. כן כן, גם הוא

    טיעונים לגיטימיים נגד חשיפה

    • יש לח"כים גם פגישות שחייבות להישאר חסויות- למשל פוליטיות רגישות או עם חושפי שחיתויות שחשיפתן תפגע בהם.
      • פתרון: אפשר לפרסם את היומן בדיעבד- כל יום ראשון את השבוע הקודם.
      • כמו כן אפשר להגדיר פגישות רגישות ביומן הפומבי למשל כ'פגישה עם חושף שחיתות' ללא השם. או 'פגישה פוליטית'. עדיין יומן שכזה יסייע להבין על פעילות הח"כ פי כמה וכמה לעומת המידע הלא קיים כלל היום.

    לסיכום נזכיר כי לפגישות האלו יש משמעות מעשית לגבינו. אם ראש הממשלה נפגש למשל עם יזם גז או טייקון תקשורת – ולאחר מכן שניהם מקבלים הטבות על חשבוננו, חשוב שנוכל לשרטט את הקשר ביניהם. חשוב שנוכל לראות מבעד לסטטוסים את הקשרים האישיים בין המנהיגים שלנו לאנשים ספציפיים שזוכים להגנות רגולטוריות, מתחזקים מונופולים ומשמרים את כוחם שנוגס ביום יום של האדם העובד והלא-מחובר.

    אלה לא זוטות. פגישות עם דמויות שלטוניות – שוות הרבה כסף כפי שמחקר חדש מראה.

    אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת בהצלחה מוסיף כי "חשיפת יומן הפגישות של נבחרי ופקידי ציבור מאפשר ביקורת ודיון איכותיים ומודעים יותר על בסיס נתונים ועובדות. אנחנו למדים שאין סטנדרטים אחידים באופן שבו יומנים אלה מוגשים לנו, ואין הטמעת מדיניות של מידע פתוח בכל הקשור ללוחות הזמנים המלאים של שרים. זה כלי חשוב בחיזוק אחריותיות בשירות הציבורי".

    שם       פורמט הערות
    קרין אלהרר תמונה מעלה בפייסבוק מדי שבוע
    אורי אריאל גוגל/PDF מעלה בפייסבוק מדי חודשיים. יומנים עדכניים  וינואר – מרץ 2016

    אורי-אריאל-אוגוסט-עד-נובמבר-2016
    מירב בן ארי תמונות מעלה בפייסבוק מדי שבוע
    אבי גבאי PDF1

    PDF2

    PDF3

    פרש
    יעל גרמן גוגל מעלה בפייסבוק מדי שבוע
    שרן השכל תמונה  סיכום שבועי חלקי בבלוג שלה ולעתים בפייסבוק
    דב חנין גוגל שולח לנו לפי בקשה
    חיים ילין גוגל מעלה עצמונית ליומן גוגל פומבי
    יעל כהן פארן גוגל מעלה עצמונית ליומן גוגל פומבי
    משה כחלון PDF והנה יומן 2016
    חיים כץ רשימה שולח לפי דרישה
    טלי פלוסקוב תמונות מעלה בפייסבוק מדי שבוע
    איילת שקד PDF מעלה לאתר משרד המשפטים מדי חצי שנה
    עאידה תומא סולימאן הכל פה

     

    פריטי פורטפוליו