פוסטים

על המשבר הדמוקרטי והקורונה: צוות שקוף מסבירים

השבועיים האחרונים היו מבלבלים במיוחד, כשבכל יום התבשרנו על "גזירות קורונה" חדשות ועוד ספין פוליטי. צוות שקוף עושים סדר בעניינים: איך הגענו למצב של מלחמה על הדמוקרטיה, מה הם הצעדים מסכני הדמוקרטיה שננקטו כאן לאחרונה, למה היינו חייבים להקים ועדות ומה קרה כשהן כבר קמו, וגם – היכן בעולם מתבצעים איכוני טלפון של אזרחים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

איך הגענו מריב על התקנון למלחמה על הדמוקרטיה? // תומר אביטל

הקמת ועדות הכנסת, דו"ח מבקר המדינה המיותר ולמה מיקי זוהר ממשיך להחרים את הוועדות? // עידן בנימין

 

 

על העיכוב של אדלשטיין את עבודת הכנסת והחלפת יו"ר הכנסת // אסף נתיב

 

 

על הצעדים מסכני הדמוקרטיה שננקטו כאן לאחרונה, וגם – אילו עוד מדינות משתמשות באיכון טלפונים של אזרחים? // מאיה קרול

 

מה קורה לדמוקרטיה שלנו ומה אנחנו עושים בהפגנה הדיגיטלית? // תומר אביטל

15 ציטוטים שאסור לפספס מפסיקת בג"ץ

בג"ץ פרסם בלילה את החלטתו לחייב את ח"כ יולי אדלשטיין לקיים הצבעה לבחירת יו"ר הכנסת עד יום רביעי. מעבר לדרישה הפרקטית לקיום ההצבעה, בג"ץ פרש משנה רחבה בה נימק מדוע על הכנסת להישאר עצמאית וחזקה. אספנו את הציטוטים שחייבים לקרוא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נועה כחלון |

בשעת 22:09, שעה בדיוק לאחר שח"כ יולי אדלשטיין נתן תשובתו לבג"ץ, פרסם בית המשפט פסק דין באורך 17 עמודים. המהירות מרימה גבה ליחס של השופטים לתגובתו של אדלשטיין. עם זאת, פסק הדין מנומק ונותן מענה גם למרבית טענותיו של אדלשטיין. אספנו את הציטוטים העיקריים מפסק הדין, שתוכלו לשפוט בעצמכם ובעצמכן.

1. מתי יתערב בית המשפט בהחלטות הכנסת?

"כלל הוא שהסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועד דיוניה נתון ליו"ר הכנסת. סוגיות אלו הן עניין "פנים פרלמנטרי" מובהק ועל כן, ככלל, נמנע בית משפט זה מלהתערב בהן… זאת, להוציא מקרים מיוחדים שבהם קיים חשש לפגיעה "במרקם החיים הדמוקרטיים" או ביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית…"

2. התקנון מתיר לדחות בחירת יו''ר עד לכינון ממשלה אך לא מתיר לסכל זאת קודם לכן

"…סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, שאף הוא מסתפק בקביעת המועד המאוחר ביותר לבחירת יו"ר הכנסת – (קובע) "לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה". מתקין התקנון התיר לדחות את בחירת היו"ר עד לתאריך מאוחר זה, אך בוודאי שלא התיימר לסכל בחירת יו"ר קודם לתאריך זה".

3. מתחם שיקול הדעת הנתון ליו''ר הכנסת בעניין הנוגע בו ישירות - מוגבל

"אנו סבורים כי בהינתן העובדה שמדובר ביו"ר בפועל המכהן מתוקף דין הרציפות וכן בהינתן העובדה כי מדובר בעניין הנוגע בו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו בהקשר זה אינו רחב אלא מוגבל ותחום ביותר. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהינתן העובדה שבמהלך השנה האחרונה התקיימו במדינת ישראל לא פחות משלוש מערכות בחירות והמשיב 1 (אדלשטיין, נ"כ) מכהן למעשה כיו"ר בפועל כבר מאז השבעת הכנסת ה-22".

"במקרה דנן, אין מנוס מהמסקנה כי החלטתו של יו"ר הכנסת שלא להעלות להצבעה במליאה את סוגיית בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת אינה עולה בקנה אחד עם היקף הסמכות המסורה לו כיו"ר בפועל והיא חורגת ממתחם שיקול הדעת המסור לו". 

4. על יו''ר כנסת זמני לנהוג בריסון ואיפוק

"כפי שציין היועץ המשפטי לכנסת בתגובתו לעתירות, יו"ר הכנסת מחזיק בתפקיד זה "כפיקדון זמני" עד לבחירת יו"ר קבוע לכנסת ומצב דברים חריג זה משליך בהכרח על היקף סמכותו של יו"ר הכנסת ועל שיקול הדעת המסור לו. בדומה לממשלת מעבר הפועלת מכוח עיקרון הרציפות, הנדרשת לפעול באיפוק ובריסון, כך גם יו"ר הכנסת בפועל, והחשיבות שבאיפוק ובריסון מצידו מתחדדת במיוחד נוכח אופי תפקידו של יו"ר הכנסת, המחייבו לאי תלות ולממלכתיות".

5. סיכול רצון הבוחר

"…הפגם בהתנהלות זו טמון בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר. כידוע, הבחירות לכנסת מהוות יישום של כלל ההכרעה היסודי במשטר הדמוקרטי – הכרעה על פי עמדת הרוב".

"בענייננו, מבקשות סיעות הבית, המונות 61 חברי כנסת, להשתמש בכוחן הפוליטי כדי לנסות ולמנות יו"ר קבוע לכנסת ה-23… לפיכך, התערבות במאמץ זה של רוב חברי הכנסת יש בה משום פגיעה בהכרעת הבוחר."

6. הכנסת אינה ''להקת המעודדות של הממשלה''

"עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה "להקת המעודדות של הממשלה".

"המשיב 1 (אדלשטיין, נ"כ) נימק את סירובו בציינו, בין היתר, כי אזרחי ישראל מייחלים לכך שסוף סוף תקום ממשלה בישראל לאחר שלוש מערכות בחירות… אך תקווה זו – המשותפת לכולנו – אינה יכולה להוות נימוק לסירובו של יו"ר הכנסת להביא להצבעה בחירה של יו"ר כנסת קבוע, שכן בכך הוא מעמיד בלב סירובו שיקול פוליטי הנוגע להקמת ממשלה – תהא מתכונתה אשר תהא. שיקול פוליטי כזה אין לו מקום במתחם שיקול הדעת המסור לו בשאלה אם לכלול או שלא לכלול הצעות לסדר יום בדיוני מליאת הכנסת, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה של יו"ר הכנסת עצמו".

7. עקרון הרציפות והרציונל בבסיסו

"מסורת העבודה של הכנסת על פי הנהוג והמקובל בה נושאת אף היא משקל בענייננו… היועץ המשפטי של הכנסת ציין כי בפועל, במרבית הכנסות נבחר יו"ר הכנסת כבר ביום כינוס הכנסת. בהקשר זה לא למותר לציין כי אחד הרציונלים שעמד בבסיס ההצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, אשר החיל את דין הרציפות על תפקיד יו"ר הכנסת, היה שעל פי הנוהג היו"ר הקבוע של הכנסת נבחר בסמוך למועד כינונה של הכנסת החדשה, ובדרך כלל בישיבתה הראשונה של מליאת הכנסת".

8. תגובת בית המשפט לחשש של יועמ''ש לכנסת בבחירת יו''ר שעלול להתברר כחבר אופוזיציה

"היועץ המשפטי של הכנסת הוסיף והעלה את החשש ל"תקלה משטרית" העלולה להתרחש אם ייבחר כעת יו"ר כנסת ובהמשך יתברר שהוא נמנה עם האופוזיציה. לעת הזו מדובר בחשש שהיתכנותו אינה ברורה. מכל מקום, חזקה על כל מי שיבחר לכהן כיו"ר קבוע של הכנסת שימלא תפקידו בממלכתיות, בהתאם לחוק, לנוהג ולנהלים שהתגבשו בכנסת".

9. הגנה על הזכות הגרעינית של הרוב לממש זכויותיו

"בפעילות הפרלמנטרית, שלטון הרוב אינו רשאי לדרוס את זכויות המיעוט הפרלמנטרי. מכאן נכונותו של בית המשפט להעביר תחת שבט ביקורתו גם החלטות "פנימיות" של בית המחוקקים כדי לשמור על זכויות המיעוט, על אף הריסון השיפוטי בו הוא נוהג לגבי התערבות בהחלטות הכנסת".

"'כוחות השוק הפוליטי לא עשו את שלהן, ובית המשפט התבקש על ידי העותרים להושיט סעד לרוב הפרלמנטרי ולהגן על זכות היסוד המוסדית וה"גרעינית" של הרוב לממש את זכויותיו. הפגיעה ברוב הפרלמנטרי שמבקש לבחור ביו"ר הכנסת אשר "בעת מילוי תפקידו מייצג את כל סיעות הכנסת והוא עומד בראשה של הכנסת.. היא פגיעה במרקם החיים הדמוקרטי וביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטארית".

10. במקרה הזה השיקולים פוליטיים אינם רלוונטיים

"לעיתים שיקולים פוליטיים-קואליציוניים בבחירה, מינוי או הדחה של חבר כנסת זה או אחר הם שיקולים לגיטימיים פנים-פרלמנטריים, שאין דרכו של בית משפט זה להתערב בהם… לא כן השיקול הפוליטי שהנחה את יו"ר הכנסת במקרה דנן – המתנה בתקווה לכינונה של ממשלת אחדות. שיקול זה אינו ממין העניין (וכשלעצמי התקשיתי להבין את הקשר הסיבתי בין בחירת יו"ר כנסת לבין סיכול האפשרות לכינונה של ממשלת אחדות בשל כך)."

11. ממשלה שטרם כוננה - אינה יכולה לשלוט על הכנסת

"ממשלה לחוד וכנסת לחוד, האחת נוגעת ברעותה, אך עדיין שתי רשויות נפרדות המה. נחזור למושכלות יסוד – הממשלה היא שיונקת את חיותה מהכנסת, ולא להיפך. על אחת כמה וכמה, שממשלה שטרם באה לעולם אינה יכולה לשלוט על הכנסת ולהורות לה "לדומם מנועים" עד אשר תיכון, אם בכלל".

12. החלטה ''רגילה'' אל מול החלטה ''ממלכתית''

"טענתו של יו"ר הכנסת, כפי שנתמכת על ידי סיעת הליכוד, היא שהסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועדי דיוניה היא בליבת שיקול הדעת של יו"ר הכנסת, כעניין פנים-פרלמנטרי מובהק שבית משפט זה אינו צריך להידרש לו.  איני סבור כך. העתירות שבפנינו אינן נסבות על החלטה "רגילה" כזו או אחרת שצד מבקש להביא לסדר היום של הכנסת".

"ההחלטה שבפנינו היא מסוג שונה לחלוטין. המדובר בהחלטה "מלכותית"… הנוגעת לבחירתו של המוציא והמביא בפעילותה של הכנסת, המנצח באופן ממלכתי על התזמורת הפרלמנטרית. התערבותו של בית משפט זה נדרשת על מנת לאפשר לרוב הפרלמנטרי לממש את זכותו לבחור את היו"ר".

13. שיתוק הכנסת בזמן ממשלת מעבר מונע מהכנסת לבצע את תפקידה כמפקחת על הממשלה

"אפשר לומר כי לכנסת יוחדו שלושה תפקידים עיקריים:

א. חקיקה ראשית.

 ב. פיקוח על פעולות הממשלה.

 ג. תפקידה כרשות מכוננת.

"… מאז פיזור הכנסת ה-20 ועד לימים אלה שלאחר הבחירות לכנסת ה-23 – הכנסת (מטעמים מובנים) כמעט שלא הפעילה את סמכויות החקיקה שלה (שלא לדבר על תפקידה כרשות מכוננת), ולמעשה מה שהיא הייתה אמורה לעשות זה לפקח על פעולות הממשלה, שהפכה מאז פיזור הכנסת ה-20 למה שמכונה: "ממשלת מעבר". 

"האירועים שהולידו את העתירות שבפנינו… המדגימות את האפשרות שהכנסת עלולה להיות משותקת למעשה ולא תוכל להפעיל כהלכה אפילו את סמכויות הפיקוח הנ"ל. אין לקבל מצב דברים זה, שכן דווקא בעת שמכהנת "ממשלת מעבר", שסובלת מ"גירעון דמוקרטי" -.. תפקידי הפיקוח של הכנסת אמורים להתעצם, ולו מכוח חובת האמון הכללית שחבה הממשלה כלפי הכנסת מכוח סעיף 3 לחוק-יסוד: הממשלה. והכנסת, בית הנבחרים של המדינה – אמורה במקרה שכזה לפקח באופן הדוק על "ממשלת המעבר" ולהתנהל על פי רצונם של רוב חבריה, תוך כיבוד זכויות המיעוט."

14. איך זה במדינות אחרות?

"בארה"ב הליך ה-Impeachment (הדחה של הנשיא) נערך בפני הסנאט, כאשר בראש הסנאט יושב במעמד זה, מכוח החוקה האמריקאית, נשיא בית המשפט העליון, ולא סגן הנשיא, המנהל בדרך כלל את ישיבות הסנאט. הטעם העיקרי לדבר הוא ניגוד העניינים המובנה שיש לסגן הנשיא בנושא זה, שכן יש לו אינטרס בתוצאות ההליך".

15. האם זו יכולה להיות הפעם הראשונה בה יכהן יו''ר כנסת שאינו מקובל על מפלגת השלטון?

"… לאחר מותו של יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק בינואר 1959 (שכיהן כיו"ר הכנסת מאז יסודה) ביקשה מפלגת השלטון אז (מפא"י) לבחור במקומו בחבר הכנסת ברל לוקר מסיעתה. 

"מנהיג האופוזיציה דאז, חה"כ מנחם בגין, יחד עם חברו, חה"כ ד"ר יוחנן בדר, הציעו כי חה"כ ד"ר נחום ניר-רפאלקס, איש אחדות העבודה, שהיה משפטן פרלמנטרי מנוסה ומוערך (והיה חבר בקואליציה של מפא"י), יציג את מועמדותו לתפקיד הכנסת השלישית עד לתום הקדנציה של אותה כנסת, והוא נענה לכך. 

"הייתה התמודדות, ובסופה ניצחה "קואליציית ניר" ב-53 קולות של: חירות, הציונים הכלליים, אחדות העבודה, מפ"ם, המפד"ל ומק"י את מועמד מפא"י, חה"כ ברל לוקר, שקיבל רק 41 קולות (המפלגה הפרוגרסיבית, שהיו לה שבעה מנדטים – נמנעה מהצבעה). מאז המושג "קואליציית ניר" הפך למטבע לשון, המתאר תופעה חיובית במשפט החוקתי הישראלי, שכן קואליציה זו הוכיחה שאפשר להציב מועמד שאיננו מקובל על מפלגת השלטון, להביא לבחירתו ולקדם את עצמאות הכנסת".

בצל הקורונה, ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה – הנה כל מה שצריך לדעת עליהם

התפרצות נגיף הקורונה מביאה לקדמת הבמה את חשיבות הערבות ההדדית, והצורך באמון במערכות השלטון • לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לשורת צעדים בעלי פוטנציאל הרסני לדמוקרטיה הישראלית • תהליכי קבלת החלטות פגומים ולא-שקופים, דמיון מדאיג לימים שאחרי פיגועי התאומים בארה"ב ומעקב אחר אזרחים ששם את ישראל ברשימה לא מכובדת של מדינות • גם בשעת משבר, חייבים להמשיך לפקח על השלטון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עידן בנימין, אסף נתיב, ניר בן-צבי |

התפרצות נגיף הקורונה מעמידה את העולם – את כולנו – בהתמודדות קיצונית שלא נראתה כמותה שנים רבות. מחד, בתוך המשבר מתגלה החשיבות הגדולה של ערבות הדדית בתוך קהילות, וחשיבות לא פחותה במתן אמון במערכות השלטון – ובתוך כך הקפדה על הוראות משרד הבריאות.

אך לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לצעדים מסוכנים ומפחידים לדמוקרטיה. אנחנו לא משתמשים במילות התואר האלה בקלות דעת. 

בראשית הכתבה, אסף נתיב סוקר את הצעדים הקיצוניים שנקטה הממשלה בשבוע האחרון, ואת התהליך הפגום והלא-שקוף באמצעותו התקבלו ההחלטות. בהמשך מביא עידן בנימין בקצרה את סיפורה של ארה"ב המטולטלת אחרי פיגועי 11 בספטמבר, אז העביר הממשל חוקים דרקוניים שהמשיכו לפגוע בפרטיות האזרחים במשך שנים רבות – זמן רב אחרי שהגורמים החשודים בפיגועים כבר התפרקו, נתפסו או נהרגו. לבסוף, מאיה קרול בדקה כיצד השתמשו מדינות אחרות בעולם בכלים טכנולוגיים חודרניים בצל משבר הקורונה. רשימת המדינות הרלוונטית קצרה, וברובן כנראה לא היינו מעוניינים להתגורר בעצמנו.

נדגיש: במאמר זה אין בכוונתנו לשפוט מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקורונה – אלא להתמקד בדרך קבלות ההחלטות ובמנהל התקין. גם בשעת משבר, חשוב להגביל ולפקח על השלטון. 

  • מסכימים איתנו? חולקות עלינו? מה עוד חסר לכן ולכם בסיקור משבר הקורונה? נשמח לשמוע ממך.

יו"ר הכנסת הזמני, יולי אדלשטיין, עובר בדיקת חום בכניסה למשכן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

סוגרים בתי משפט, משתקים את הכנסת, מתחילים לעקוב אחרי אזרחים

בשעת לילה מאוחרת, בין שבת לראשון, הורה שר המשפטים לסגור את בתי המשפט. יומיים לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת גם כן, רה"מ העביר באמצעות תקנות שעת חירום החלטה המאפשרת למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר אזרחים ישראליים. זה קרה אחרי שהכנסת – ליתר דיוק ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים – לא השלימה את דיוניה לגבי המהלך ולכן לא אישרה אותו. מאז פורסם כי גם צה"ל עשוי לקבל אישור לאכן אזרחים בלי צו בית משפט, במטרה לאתר משפחות חיילים במקרי אסון.

ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר יכולות המעקב אחר אזרחים הופכות זמינות – השלטון עושה בהן שימוש הולך וגובר, החורג מן ההגדרות הראשוניות (עוד על כך בהמשך הכתבה). מה אם, למשל, יתחילו לעקוב אחר עיתונאים ביקורתיים לשלטון באמצעות המערכת? האם משרד ראש הממשלה וגורמים פוליטיים יקבלו גישה למאגר? מי מבטיח שהמידע נאגר בצורה בטוחה ולא ידלוף? בערפל הקרב, לשאלות הללו אין כרגע תשובות. זה לא משהו שאפשר להשאיר תלוי ופשוט לקוות לטוב.

חשוב לומר: ייתכן והצעדים הללו נדרשים. יותר מכך, נראה כי חלקם בהחלט נחוצים. אך הדרך בה התבצעו מטרידה ביותר. הממשלה דרסה את הגוף המפקח (הכנסת), והעניקה כוח אדיר ולא מפוקח לכוחות הביטחון. בעולם מתוקן היה מתייצב ראש הממשלה בחדר ועדת החוץ והביטחון ודואג לשכנע את חברי הכנסת בחשיבות הדברים. במקום, נתניהו בחר להתעלם מהכנסת, ובכך מאיתנו, הציבור הישראלי.

אם זה לא מספיק, יושב ראש הכנסת הזמני מעכב הצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש, מפני שהוא יודע שיפסיד בה. הצעד הזה גם מעכב הקמת ועדות חדשות שיאפשרו לח"כים להתחיל לפקח (אחרי יותר משנה) על פעולות הממשלה, בין היתר גם על תפקודה במשבר הקורונה.

בעולם תקין היה מתייצב ראש הממשלה בכל ערב למסיבת עיתונאים, ומאפשר שאלות בסופה. הוא גם היה דואג שיתפרסמו סיכומי הדיונים והשיקולים השונים בקבלת ההחלטות, כדי שהציבור יוכל להבין את ההיגיון מאחוריהן. הוא היה דואג שמשרד הבריאות יפרסם את התרחישים האפשריים שהוא צופה ואת הצעדים שהוא צפוי לנקוט בכל שלב, כדי להפחית, ולו במידת מה, את חוסר הודאות של אנשים פרטיים ובעלי עסקים. 

חוסר המוכנות לספק הסברים, חוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, יחד עם דריסת הכנסת ופרטיות האזרחים צריכה להדאיג את כולנו – גם אם הצעדים הללו באמת נדרשים לטיפול בנגיף.

חוק "הפטריוט" האמריקאי – התחיל עם טרור, סיים עם מעלימי מס

באוקטובר 2001, כחודש לאחר אסון התאומים, העביר הנשיא ג'ורג בוש בקונגרס את "חוק הפטריוט". החוק איפשר לממשל לעקוב אחר אזרחים אמריקאים על ידי ניטור פעילות אשראי, חיפוש בבתים ואיסוף מידע על שימוש בטלפונים. 

למרות שהחוק נועד במקור לחול שנה אחת בלבד במטרה להתמודד עם איום הטרור בטווח הקצר – הוא הוארך שוב ושוב, במשך כמעט 15 שנה. כמה טרוריסטים נעצרו בזכות החוק שפגע בפרטיות של מיליוני אזרחים אמריקאים? על כך יש מחלוקות, אבל הטווח נע בין 0 ל-47. דבר אחד בטוח: החוק נוצל לאורך הזמן לאיתור עבריינים מן השורה – מעלימי מס וסוחרי סמים, למשל – אשר בעבר השימוש בכלים חודרניים כנגדם היה בלתי נתפס. 

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, במעמד החתימה על חוק הפטריוט

רק ב-2015 (!) שונה החוק והוסרה ממנו האפשרות לעקוב אחרי אזרחים ללא צו בית משפט.

האם היה צריך להשתמש בחוק הפטריוט? קשה לומר. אבל ברור כי ממשלות ינצלו שעות משבר כדי להטיל צווים שלאחר מכן קשה עד בלתי אפשרי יהיה להיפטר מהם. פוליטיקאים לא אוהבים לוותר על סמכויות וכוח, ומדובר בנושאים מורכבים שקשה לייצר סביבם מאבק ציבורי.

צפו במערכון של ג'ון אוליבר שמסביר בפירוט את הבעיה במעקב ממשלתי:

אילו מדינות משתמשות במעקב אחר אזרחים כחלק מהטיפול בקורונה?

טייוואן
לפני כחודשיים השלימה טייוואן אינטגרציה בין מאגרי המידע של רשות ההגירה ומערכת הביטוח הרפואי. כיום יכולים כל בתי החולים, המרפאות ובתי המרקחת בטייוואן לקבל מידע אודות המדינות בהן ביקרו המטופלים בתקופה האחרונה.
טייוואן גם מנטרת את הטלפונים של האזרחים החייבים בבידוד. לפני כחודש פורסם כי הממשלה בטייוואן חילקה למבודדים טלפונים ניידים, ייעודיים וכי היא מנטרת אותם ולא את את המכשירים האישיים של האזרחים – אולם לא ברור אם הפרקטיקה הזו ממשיכה גם היום. במידה ומתרחקים מאזור הבידוד, האזרחים מקבלים התראה לנייד בה נכתב כי עליהם לחזור לבידוד, ולא – יקנסו באופן כבד.

דרום קוריאה

הממשלה הדרום קוריאנית פיתחה אפליקציה ייעודית המאפשרת למבודדים לדווח על מצב הבריאות שלהם ומתריעה לגורמי האכיפה במידה והמבודדים מתרחקים מאזור הבידוד. מפני שאין חובה להתקין את האפליקציה, הרשויות בדרום קוריאה משתמשות גם באיכון של טלפונים ועסקאות אשראי כדי להשלים את החקירה האפידימיולוגית של הנדבקים וכן כדי לאכוף את הבידוד.

הרשויות בקוריאה מפרסמות חקירות אפידימיולגיות בסגנון דומה למשרד הבריאות בישראל, אך אזרחים המתגוררים באזור בו הסתובבו חולים מקבלים התראה ישירות למכשירי הטלפון שלהם.

איראן

איראן מנטרת את הטלפונים של אזרחיה ללא ידיעתם, וכנראה שלא רק לצורך צמצום ההדבקה בקורונה: לפני כשבועיים משרד הבריאות האיראני שלח סמסים לאזרחים כדי לעודד אותם להוריד אפליקציה ששמה AC19. האפליקציה, כך ע"פ ההודעה, יכולה לסייע לאזרחים לבדוק אם חלו בקורונה. לפי פורבס, האפליקציה הציגה למשתמשים שאלון כן/לא פשוט לגבי להופעת תסמיני קורונה, ובמידה והמשתמש/ת העידו על תסמינים – האפליקציה המליצה על הגעה לבית החולים הקרוב.

לאחר כמה ימים חשף חוקר סייבר איראני כי האפליקציה התמימה למעשה מאפשרת לממשלה לרגל אחרי אזרחים ולאסוף עליהם מידע. כמה ימים לאחר הפצתה, הסירה גוגל את האפליקציה מחנות האפליקציות שלה. נציין כי אין זו הפעם הראשונה שהממשלה האיראנית מנסה לגנוב מידע מאזרחים – היא חסמה את אפליקציית טלגרם במדינה ופיתחה במקום את האפליקציות "גולדן-טלגרם" ו"הוט-טלגרם", אותן היא משווקת לאזרחים כאלטרנטיבה. בעזרת האפליקציות האלה הממשלה עוקבת אחר התכתבויות של אזרחים.

סין

סין מרבה להשתמש בשגרה בטכנולוגיות מגוונות למעקב אחר הציבור, כולל איכון טלפונים. בימים אלה המעקבים בסין הפכו אינטנסיביים מאי פעם: בכניסה לכל בניין דירות או מקום עבודה האזרחים הסינים צריכים למדוד חום, להזין פרטים אישיים, ולעיתים גם להראות ברקוד שמוכיח כי מותר להם להסתובב ברחבי העיר. 

זאת ועוד, חברות התקשורת בסין מנטרות את התנועה של כל האזרחים ע"פ הטלפונים הניידים.

בד בבד, אפליקציה בשם "Health-Code" פועלת כרגע בכמאה ערים בסין, שם חובה להשתמש בה. האפליקציה מסווגת כל אזרח ע"פ שהות באזורים בהם יש התפרצות קורונה, שהות בקרבה לחולי קורונה מאומתים וע"פ היסטוריית טיולים לחו"ל. האפליקציה מופעלת בשיתוף עם כל הרשויות במדינה, ומסווגת את האזרחים לשלושה צבעים: ירוק, צהוב, ואדום. 

אפליקציה סינית מחלקת את האזרחים לפי רמת החשיפה לקורונה

צבע ירוק מאפשר להסתובב חופשי ברחבי העיר, צהוב משמעו שבעה ימי בידוד, ואדום 14 ימי בידוד. האפליקציה הזו מספקת את הברקוד שהאזרחים צריכים לסרוק בכניסה לכל בניין. 

חוץ מזה, ישנן מגוון אפליקציות שמשתמשות במידע הבריאותי של כלל האזרחים כדי להתריע על קרבה לחולים נגועים. 

מדינות אירופה

באירופה אף מדינה לא החלה נכון לעכשיו לעשות שימוש בפרקטיקות הפוגעות בפרטיות האזרחים לשם צמצום הדבקה בקורונה, אך מתקיים דיון ער בנושא. ייתכן כי בתקופה הקרובה נשמע שמדינות מסוימות יתחילו להשתמש באמצעים כאלה בקרוב.

מה אפשר לעשות?

  • גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון. דרום קוריאה, לדוגמא, מציינת את הנגשת המידע והקפדה על שקיפות הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד ראשון בהתמודדות עם המגיפה.
  • יצרנו הפגנה דיגיטלית בה משתתפים כבר 16,000 איש, במטרה שהכנסת תשוב לתפקד ותפקח על הממשלה. הצטרפו גם!

ולגבי "שקוף"

אנחנו נמצאים בעיצומם של שני משברים: הדמוקרטי והקורונה. 

על אף שהנגיף תופס את תשומת הלב התקשורתית, אנחנו נמשיך לסקר ללא הרף את המשבר הדמוקרטי שפוקד אותנו: ממשלה שלא זכתה באמון הציבור עם סמכויות חירום בידייה, כנסת משותקת, ואזרחים שנעולים בבתיהם ועתה גם נתונים תחת מעקב דיגיטלי. אנחנו לא מבינים באפידמיולוגיה – אבל מבינים בדמוקרטיה.

משבר הקורונה מקשה על כולנו, אך לא נרפה עד שהכנסת תחזור לעבוד, תקים ועדותיה ותפקח בצורה יעילה על הממשלה. מעבר להצלת הדמוקרטיה – מדובר בהצלת חיים.

אדלשטיין מתבצר בתפקיד שאינו שלו – בחירת יו"ר כנסת חדש אינה "הדחה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה", כתב ח"כ יולי אדלשטיין בעמוד הפייסבוק שלו. "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות שמטרתו לבצע מחטפים בבית המחוקקים", עוד הוסיף. 

אז אמנם טרם אושרה ממשלה בישראל – אבל הכנסת כבר נבחרה. בגלל זה יש 120 ח"כים שמקבלים שכר מלא, אפילו אם הם יושבים בבית (כמו בשנה האחרונה) – כי תמיד צריך כנסת. אותם הנציגים יצהירו היום אמונים למדינה וזכותם לבחור יו"ר לעצמם – זה יכול להיות אדלשטיין או כל ח"כ אחר שירצו. אדלשטיין רק מכהן בתפקיד באופן זמני.

יולי אדלשטיין. תמונה: אתר הכנסת

החוק שונה בכנסת ה-20

אדלשטיין, להזכיר, נבחר לתפקיד היו"ר בכנסת ה-19, ה-20 וה-21, שאותה אגב חיסל במו ידיו כשניצח על פיזורה. בכנסת ה-22 כבר לא נבחר יו"ר, ואדלשטיין מילא את התפקיד כממלא מקום, מכוח החוק (ששונה אגב בכנסת ה-20) וקובע שמי שימלא את התפקיד באופן זמני עד הבחירה של יו"ר חדש – הוא היו"ר מהכנסת הקודמת. 

במהלך שינוי החוק ב-2015 אמרה מרב מיכאלי (העבודה) כי מדובר בהצעה פרסונאלית למען אדלשטיין. הפתרון שהיא הציעה היה להכניס את התיקון שתי כנסות קדימה (כלומר מהכנסת ה-22), כדי שזהות היו"ר היוצא לא תהיה ידועה. זה לא קרה.

רוב רגיל לבחירה, 90 ח"כים להדחה

הכנסת כאמור יכולה לבחור יו"ר ברוב רגיל, בכל שלב עד להקמת ממשלה וזכותה לעשות זאת. אבל ברגע שבחרה – היא נדרשת לתשעים ח"כים כדי להדיח יו"ר מכהן. למרות ניסיונות המסגור שלו ושל התקשורת, אדלשטיין לא מודח מתפקידו בכנסת ה-23, הוא מעולם לא קיבל אותו. הוא רק ממלא מקום זמני.

הכנסת חייבת לחזור לשגרה אחרי שנה ושלושה חודשים של חוסר פעילות. הצעד הראשון הוא בחירת יו"ר ואדלשטיין יכול להעמיד את עצמו לבחירה. כל ניסיון למנוע הצבעה על כך היא הפגיעה האמיתית ברצון הבוחר וכרסום ממשי במוסדות הדמוקרטיים.

בעקבות מחלוקת מי יהיה היו"ר – אפילו הוועדות הזמניות לא קמות

לאחר שהוחלט להקים שלוש ועדות זמניות, שגם הן לא יוכלו לעשות הרבה, עכשיו רבים בכנסת מי יעמוד בראשן. ובינתיים? נגיף הקורונה יחכה, תלמידי החינוך המיוחד ישארו בחוסר ודאות, ומערך החירום וההצלה של ישראל יחכה לאסון הבא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נגיף הקורונה גבה, נכון לבוקר יום שלישי, מעל לאלף קורבנות מדווחים. המגיפה מתפשטת ברחבי העולם ומדינות שונות נקטו כבר בצעדים לעיכוב כניסת הנגיף לשטחן. גם ישראל עצרה טיסות לסין, הזמינה מסכות והוציאה אזהרות מטעם משרד הבריאות כנגד ביקור במדינות נוספות במזרח הרחוק. האם זה מספיק? האם הממשלה כבר ערוכה להתפרצות הנגיף בשטחה? אנחנו לא יודעים. מי שאמורה לדרוש את הדיווח על כך מהרשות המבצעת היא הכנסת – שלא מתפקדת מעל לשנה. להבנתנו, טרם התגלו עדויות לכך שהנגיף יודע להבחין בין מצביעי כחול לבן לליכוד. 

הוועדה קמה בתאוריה

נזכיר כי בדיון סוער בשלישי שעבר, לאחר ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ, הוקמו שלוש ועדות זמניות:  הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה; הוועדה לרפורמה בחוק החינוך המיוחד; והוועדה לכוחות ההצלה והחירום בזמן סופה. כבר אז הנחנו שלאור חילוקי הדעות, וסד הזמנים הדחוק לבחירות, ספק אם בכלל יתכנסו. 

צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הקרב הפוליטי שתוקע את הכל: מי יהיה היו"ר?

כעת מסתבר שבין כחול לבן לליכוד אין הסכמה מי יעמוד בראש הוועדות. הבקשה לאשר את הקמת הוועדות צריכה להיות מאושרת במליאת הכנסת ועכשיו תקועה אצל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. 

כשפנינו לכחול לבן הם מסרו כי: "אין עדיין סגירה על יו"רים. הוגשה בקשה לאדלשטיין להעלות את הנושא לסדר היום במליאה אך זה טרם קרה". כששאלנו את ח"כ מיקי זוהר על המחלוקת הוא מסר כי "זה שקר מוחלט. לא היה ויכוח כזה". לאחר ששאלנו אותו אם לא הציעו שמות יושבי ראש לוועדות מסר כי" הציעו לנו כל מיני דברים וחשבו שבפגרת בחירות זה אפשרי לעשות מהלכים חד צדדיים. החלטתי שלא להשתתף בקרקס שלהם, עובדתית ההתנהלות שלהם לא הוכיחה את עצמה".

מאדלשטיין טרם נמסרה תגובה.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

לשקוף נודע שבכל הנוגע לוועדה לחינוך המיוחד המועמדים הם: קרין אלהרר מכחול לבן מול יעקב מרגי מש"ס.

מאלהרר נמסר: "סוגיית החינוך המיוחד בוערת ופוגעת בעשרות אלפי ילדים ועל כן היה עדיף אם הוועדה הייתה קמה כבר מזמן. אני קוראת לכל סיעות הבית להתכנס ולאשר הקמת ועדה באופן בהול, כל עיכוב מעמיק את הפגיעה בילדים ובאחריותנו לפתור את המשבר בהקדם".

ממרגי נמסר: "לא ידוע לי על מחלוקת, אני לא חולק על אף אחד. אם לא תקום ועדת חינוך משרד החינוך צריך לשכור חברה בלתי תלויה שתבחן את תוצאות הפיילוט במחוז צפון. בהעדר כנסת פעילה יש לי קושי כמחוקק הרפורמה לקבוע אם הפיילוט הצליח או נכשל".

ובינתיים? אין ועדות, אין הערכות לחירום, וחברי הכנסת ממשיכים בפגרה.

גם אם תכונס המליאה בשבוע הבא – הוועדות כבר מוסמסו

זה רק עוד סיפור עצוב על מה שעובר על הכנסת שלנו בשנה האחרונה. הפעם זה איך ועדות זמניות, אך דחופות, מוסמסו עד למצב שהתקבלה החלטה להקימן בעיתוי מאוחר מדי. ואף שנותר זמן – קרבות אגו חיסלו כל אפשרות לדיונים מעמיקים. נציין שכל זאת קורה בזמן שפועלת ממשלת מעבר משולשת ששריה לא זכו לאמון הכנסת ועדיין הם מקדמים מהלכים ומייצגים את אזרחי המדינה. והכנסת? בתרדמה. 

עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הסיעה שהתעקשה על הקמת הוועדות אומר: "לצערי הוועדות לא הוקמו כי לא שמו את זה על סדר היום במליאה. חוסר הרצון של כחול לבן והליכוד להקים את הוועדות, שיעסקו בדברים החשובים ביותר לאזרחי ישראל בימים אלו, היה ידוע". 

לדבריו, הקמת הוועדות אושרה בוועדת הכנסת כבר לפני כשבוע. והעובדה שיו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן פנה ליו"ר הכנסת על מנת שישים את הנושא על סדר היום רק ביום ראשון, עלולה להצביע על כך שהוא לא באמת רוצה להקים את הוועדות. "ככל שחולף הזמן מצליחים כחול לבן והליכוד להפוך את הקמת הוועדות ללא רלוונטית רק בגלל שלליכוד זה לא נוח פוליטית שיהיה פיקוח על השרים שלהם ולכחול לבן זה לא נוח פוליטית כי הם לא רוצים לפגוע בגפני בוועדת הכספים ובאחמד טיבי שהשתולל בהתנגדותו להקמת הוועדות".

עודד פורר, מתוך אתר הכנסת

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): האנשים שבחרנו ומשקפים את רצון כלל הבוחרים – יושבים בכנסת. תפקידם הוא לבקר את עבודת הממשלה ולדאוג לאינטרסים של כולנו. כנסת שאין בה ועדות אינה באמת כנסת – רק אסופה של אנשים שמקבלים משכורת, רכב צמוד ושלושה יועצים. 

מעש"י: בטווח הקצר בכחול לבן ובליכוד יכולים להתעלות על האגו ולמנות שני יו"רים לאותה ועדה. בטווח הקצר פחות: הקמת ועדות בסמוך לבחירות באמת מעוררת בעיה. לא ניתן לבצע פיקוח כשאתה מקיים בקושי דיון אחד שעלול להפוך לקרקס תעמולתי. המפלגות צריכות להגיע להסכמה שכבר ביום השבעת הכנסת בעוד כחודשיים – תתכנס הוועדה המסדרת ותקים מייד את כל הוועדות הקבועות על פי מפתח מפלגתי. דווקא מסך הבערות פה יעבוד מצוין: המפלגות אינן יודעות איך בדיוק תראה הממשלה הבאה וזה יוכל לעזור להן לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר.

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

סיקור צל אופוזיציה – שבוע ראשון: דממה

התקשורת שמה זרקור על המגעים הקואליציוניים – אבל כמעט חצי מאזרחי ישראל הצביעו למפלגות שלא ברור מה הן עושות היום. בשבועות הקרובים נצא בסיקור צל מיוחד לבדיקת פעילות האופוזיציה בכנסת ישראל. בפרק ראשון: האופוזיציה בראשות "כחול לבן" הבטיחה למרר לממשלה החדשה את החיים – האם זה כבר קורה? באילו כלים יכולים חברי הכנסת הרבים של האופוזיציה להשתמש, עוד בימים שלפני הקמת הממשלה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

האם האופוזיציה נראית לכם קצת רדומה בימים אלה? תוהים מה עושה בני גנץ בכל בוקר כאשר הוא קם לעבודתו כחבר כנסת? אנחנו יוצאים לבדוק איך אופוזיציה לוחמנית הייתה יכולה לפעול אם הייתה מעוניינת בכך. הימים שלפני הרכבת הממשלה, כאשר מפלגות הקואליציה עסוקות במו"מ ולא בשיתוף פעולה ביניהן, יכולות אולי להיות הזדמנות עבור ראשי כחול לבן, המפלגה הגדולה בכנסת ה-21, לקדם מהלכים אותם הבטיחו לבוחרים.

אמנם לפי החוק ראש האופוזיציה מוכרז רק 14 ימים לאחר הקמת הממשלה – אך עם זאת, בכנסת הנוכחית מפת הגושים (אופוזיציה/קואליציה) כבר ברורה למדי. בזמן שהקואליציה עוד בהקמה, האופוזיציה כבר יציבה וקיימת.

סיקור צל ראשון, תוכן עניינים:

כיצד נבדוק את הפעילות בשטח?

ביום שלישי שעבר הושבעה הכנסת החדשה והתכנסה הוועדה המסדרת לבחירת ח"כים זמניים לוועדות חוץ וביטחון ולוועדת הכספים. מליאת הכנסת התכנסה שוב השבוע לדיון אחד ביום שני, ותחזור לעבודה רציפה שתתחיל בעיקר בנאומים, לאחר יום העצמאות.

הבדיקה שלנו תתבצע על הפעילות במליאה, בוועדות (הזמניות), על פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות (טוויטר ופייסבוק) של ראשי כחול לבן וכן באמצעות שאלות ישירות לראשי המפלגה.

"בלי אופוזיציה אין דמוקרטיה" – שיחת המוטיבציה של נשיא המדינה

במהלך נאומו לפני השבעת הכנסת פנה ריבלין לאופוזיציה במילים אלו: "מכובדיי, מכובדותיי, בבחירות דמוקרטיות העם אף פעם איננו טועה. ההכרעה הדמוקרטית היא רצון העם, והעם הוא הריבון היחיד בדמוקרטיה. הזכות לשרת את העם מהאופוזיציה היא הוכחה נאמנה לדמוקרטיה, היא החובה לבקר ולפקח והיא האתגר והאחריות לשכנע. אנשי חרות יודעים וזוכרים: כדי ללכת במדבר האופוזיציה נדרשים מנהיגות ואורך רוח. צריך חזון, צריך שיהיה מה להציע, וצריך שיהיו שותפים ללכת איתם. כמי שישב באופוזיציה אני יודע: צריך לכבד את האתגר הטמון בתוצאות הבחירות, את החובה לשכנע ולהיות משכנעים; לא להתנשא, לא לפתור את זה בכך שהעם לא יודע מה הוא בוחר, שאין עם, או שהעם טיפש. לא, לא. העם החליט. הוא החליט אחרת.

אני מוטרד מהקולות שאני שומע, של אנשים שאומרים: אם איבדתי את המושכות, אין לי מה לחפש כאן. כאשר נמצאים באופוזיציה פירושו של דבר שהאחריות וחובת ההוכחה עליי. חובת ההוכחה היא על המשכנעים, מתוך כבוד עמוק לריבון שהוא העם, ועד שהעם, כמו שאמר בגין, יחליט אחרת. זהו האמון שניתן לכם מידי הציבור הגדול שתמך בכם, ועל כולנו, על כל היושבים כאן, לזכור: בלי אופוזיציה אין דמוקרטיה".

מה הייתה יכולה האופוזיציה לעשות כבר היום בשביל להקשות על הממשלה?

לדחות את מינוי יו"ר הכנסת

עם פתיחת המושב הראשון של הכנסת ה-21, נבחר בשלישית יולי אדלשטיין (הליכוד) לכהן כיו"ר הכנסת. 110 ח"כים הצביעו בעדו, 4 נמנעו (חברי סיעת מרצ). מול אדלשטיין לא התמודד אף אחד.

אמנם נהוג כי המפלגה הגדולה זוכה לקבוע את תפקיד יו"ר הכנסת, אך לצד זאת, אין חובה לבחור יו"ר קבוע עד כינון הממשלה (שלב שנראה רחוק, נכון לרגע זה). אדלשטיין היה נשאר יו"ר זמני. אבל האופוזיציה סגרה את הדלת בפני מו"מ עתידי על תפקיד היו"ר. 

צריך לזכור – יש רק מפלגה אחת שנמצאת כרגע רשמית בקואליציה והיא הליכוד. כל השאר: נמצאות במו"מ איתה. זהו מצב שברירי והזדמנות לבקיעת סדקים במו"מ. תארו לכם שבמקום שיאיר לפיד, מראשי כחול לבן, יצהיר שמפלגתו תתמוך ביולי אדלשטיין – הוא היה מכריז על ניהול דיונים עם יתר הסיעות בכנסת על המועמד הטוב ביותר, ומציע לליכוד לחכות עם המינוי עד שתהיה לו ממשלה. הליכוד היה ניגש להצבעה במתח רב ואולי אף דוחה אותה.

נקודה רגישה במיוחד במו"מ הקואליציוני, כך נדמה, נוגעת לנושאים של דת ומדינה: אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), תוקף את השותפות העתידיות שלו מהסיעות החרדיות – ובסיעת יהדות התורה מצידם מחרימים את המו"מ בגלל עבודות בשבת.

מרגע שאדלשטיין נבחר, נדרש רוב של 90 ח"כים כדי להדיח אותו – כך שקלף המיקוח הזה כבר "נשרף" (למפלגתו של היו"ר הותיק 35 מנדטים בכנסת הנוכחית).

זו אולי הייתה הזדמנות לבקש לפחות כמה דברים בתמורה. כנראה שלא מהפכות, אבל כן להשפיע על סדר היום של המליאה, להוציא הנחיות לשקיפות מנגנון הכנסת (לדוגמא: להפוך את השאילתות הישירות לשקופות) ואפילו פשוט לתת אוזן קשבת לאופוזיציה.

אבל האופוזיציה אפילו לא הכניסה את הליכוד למתח סביב הנושא – וההצהרה של לפיד מיתקה את חיי הליכוד. וכך הוכרע הקרב הראשון, ללא התנגדות.

לפעול לבחירת מבקר מדינה ראוי

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את תפקידו בתחילת יולי, לאחר כהונה מלאה בת שבע שנים. רצה הגורל והליך בחירת המבקר נפל בדיוק על תחילת הכנסת ה-21, כאשר עדיין לא הורכבה קואליציה (על-פי חוק, יש לבחור מבקר חדש עד ה-3 ביוני).

בזמן שבליכוד מפריחים שמות לבדיקת היתכנות ציבורית, בשאר המפלגות, כולל בכחול לבן – דממה.

הצעות למבקר מדינה מוגשות בכתב ודורשות חתימה של 10 ח"כים לפחות. וההצבעה? אנונימית. זו הזדמנות של כחול לבן לאתגר את הקונצנזוס הקואליציוני ולהביא מועמד ראוי שעשוי להיות מקובל על ח"כים מכלל סיעות הבית, ואולי אף לסדוק את ניסיונות הליכי הרכבת הממשלה. האם תצליח כחול לבן להביא מועמד ראוי ו"למרר את חיי הליכוד"? נדע בקרוב.

להחזיר את ועדת השקיפות

נכון להיום גורלה של ועדת השקיפות להיגנז. אנחנו היינו עדים לחשיבות הוועדה בשנים האחרונות – וליחודיות שלה בכך שהיא עוסקת אך ורק בשקיפות של משרדי ממשלה. כדי לפקח על עבודת הממשלה חברי הכנסת חייבים לראות אותה, והוועדה השקיעה את זמנה בחשיפת מסמך אחר מסמך: החל מהכסף שהיה אמור להגיע למפוני גוש קטיף, תקציבי חגיגות שנות ה-70, עבודת לוביסטים בכנסת ובממשלה וכלה בפרויקטים עלומים של מלחמה ב-BDS שאף אחד לא מפקח עליהם.

לרוב – הוועדה מתעכבת על מידע שהממשלה רוצה להסתיר. וזה חשוב. לממשלה נוח שהוועדה לא תהיה, אז היא לא מתכוונת להקים אותה שוב. אבל בכנסת מי שאמור להחליט הם חברי הכנסת – לא הממשלה. ועל המאבק העקרוני וכבודה – הכנסת חייבת להיאבק. אנחנו מאמינים שיש ח"כים נוספים – גם מהקואליציה המתהווה – ששקיפות חשובה להם.

כרגע נראה שהדברים נעשים על מי מנוחות. בשיחה קצרה שקיימו יעל פינקלשטיין ותומר אביטל עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הם שאלו אותו אם ילחם על ועדת השקיפות. גנץ אמר כי "שקיפות זה חשוב. ואנו נבחן את הדברים".

בני גנץ מדבר על שקיפות בססמאות

"שקיפות זה דבר חשוב ואני מקווה שהוועדה תישאר", במילים ריקות אלו ענה לנו ראש האופוזיציה בני גנץ כששאלנו אותו האם יילחם נגד ביטול ועדת השקיפות. גנץ לא הרחיב, ונראה שאין לו תכנית בנושא אף שחלפו שבועיים מאז.כאשר שאלנו אותו בהמשך כיצד יילחם בהצעות לאפשר לראשי ממשלות להיות מושחתים ולקבל חסינות – שוב ענה לנו תשובות מתחמקות וכלליות. דמיינו מה היה קורה אם התקשורת המסורתית הייתה גם שואלת שאלות כאלו כל הזמן. אם התקשורת הייתה שואלת שוב ושוב איך הם יעצרו את השחיתויות הבאות.זה היה מחרפן אותם. ואז משנה את ההתנהגות שלהם וגורם להם לפעול בנושא.הצטרפו אלינו. אנחנו זקוקים לכם בקדנציה הקרובה כדי לקבוע סדר יום חדש: https://shakuf.press/join

Posted by ‎שקוף – מאה ימים של שקיפות‎ on Wednesday, May 1, 2019

להקים ממשלת צללים

תומר אביטל הציע להקים ממשלת צללים. "מודל לפיו לכל שר מהממשלה 'מתמנה' בצורה לא רשמית שר צללים מהאופוזיציה. הוא מתמחה בענייני המשרד וכך יכול לבקר את השר 'שלו' עניינית, לבקר כל פעולה, ולהציע מדיניות חלופית דרך קבע. זה עובד מעולה בבריטניה. מזה שנים שסתיו שפיר (העבודה) דוחפת את הרעיון החינמי והכה חיוני הזה לאופוזיציה לוחמת".

אז למה לא הייתה בפעם הקודמת ממשלת צללים? כדי חברי הכנסת של המחנה הציוני "לא הצליחו להסכים על תיקים". כולם רוצים להיות שרי צללים, אבל רק בכירים (חוץ, ביטחון, אוצר), והמחלוקת משאירה את היוזמה במגירה.

מדובר בתפקידים דמיוניים, כן?

ומה הערך בכינון ממשלת צללים עוד לפני הקמת הממשלה האמיתית? זו יכולה הזדמנות פז לאופוזיציה להציג מדיניות אלטרנטיבית משלה במגוון תחומים (חינוך, בריאות, רווחה וכו'), עוד לפני שהממשלה תספיק לעשות זאת בעצמה.  

שורת הצעות של יוסי צרפתי

יוסי צרפתי, עד לאחרונה מנכ"ל הארגון האזרחי "המשמר החברתי", מציע עוד רעיונות בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו:

  • תקציב: כחול לבן צריכים לכתוב ולפרסם תקציב מדינה משלהם – מפורט, עם אקסלים וכל החומר הנלווה. רוצים להנהיג את המדינה? תראו לנו מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף שלנו.
  • דרשו לכנס מיד את ועדת החוקה של הכנסת: רשימה ארוכה של חברי כנסת ושרים עם אישומים פליליים יתחילו בקרוב קדנציה נוספות. דרשו דיון בוועדת החוקה עם והיועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת כדי לבקש מהם תשובות על הטירוף הזה.
  • הקמת ועדת האופוזיציה לחקיקה: כחול לבן צריכה להקים ועדה עם נציגי סיעות האופוזיציה. הוועדה הזאת צריכה להתכנס באופן קבוע, ולסנכרן את העבודה הפרלמנטרית של האופוזיציה.

ברשתות החברתיות

בני גנץ

ב-23 באפריל כתב בני גנץ בפייסבוק ובטוויטר: "הקמת ממשלה שכל מטרתה היא חסינות לנתניהו. העסקת נתן אשל בניגוד לכל נורמה, ניסיון לדחיית השימוע, מכירת ערכי היסוד של הדמוקרטיה. כמה עצוב וכמה לא מפתיע. כחול לבן תוביל את המאבק נגד הניסיון של ראש הממשלה לקנות לו קואליציה של מבצר משפטי. לא ניתן לזה לקרות".

כיצד כחול לבן "לא תיתן לזה לקרות"? שאלנו את המפלגה כיצד תוביל את המאבק נגד הניסיון של ראש הממשלה לקנות לו קואליציה של מבצר משפטי – ושם סירבו להגיב.

יאיר לפיד

יאיר לפיד היה קצת יותר שיטתי, וניסה להציג בפוסטים שונים את הבעיות בקואליציה המתגבשת: החל מהצורך בהגבלת מספר התיקים בממשלה, את ויתורו של נתניהו לאיחוד מפלגות הימין, את העיסוק של הליכוד בחסינות לרה"מ, ואף הציג שאלות לממשלה על סוגיות שמעסיקות את אזרחי ישראל: "מה אתם הולכים לעשות עם קצבאות הקשישים וקצבאות הנכים? מה אתם הולכים לעשות עם דמי מחלה ודמי אבטלה לעצמאים? מה אתם הולכים לעשות עם עזה? מה אתם הולכים לעשות עם חוקי דת? מה אתם הולכים לעשות עם הגירעון?"

בפוסט נוסף, הציג לפיד את דרישות כחול לבן (התיאורטיות בלבד, לטענתו) אם היו נכנסים לממשלה. בהמשך תקף לפיד גם את נתניהו בנאום לפני טקס השבעת הכנסת.

אבי ניסנקורן, מי שעתיד לרכז את עבודת האופוזיציה בכנסת לא כתב ולא שיתף אפילו לא הודעה אופוזיציונית אחת מאז הבחירות ב-9 באפריל, וכך גם גבי אשכנזי.

*

בשורה התחתונה: המאבק ההסברתי של המפלגה המובילה באופוזיציה מתמצה בכמה פוסטים וסרטון של יאיר לפיד.   

חייבים ללמוד את העבודה

אם הייתם מתקבלים לעבודה חדשה והיו מארגנים עבורכם יום אוריינטציה מיוחד – האם הייתם שוקלים להבריז ממנו? בני גנץ וגבי אשכנזי (כחול לבן) וכן אבי גבאי (העבודה) עשו בדיוק את זה – הבריזו מיום ההדרכות (שהתקיים בשני מועדים שונים) שאורגן עבור הח"כים שזו כהונתם הראשונה. שאלנו את השלושה מדוע לא הגיעו – ולא קיבלנו תגובה.

וחשוב להבין: העבודה של חברי כנסת היא מסובכת ביותר. יום חפיפה אחד אינו מספיק בכלל בשביל ללמוד את כל החוקים והכלים שעומדים לרשות נבחרי הציבור הבכירים שלנו – אך הוא נקודת התחלה שמראה על נכונות ללמוד. וזו בדיוק הנקודה: איך אופוזיציה "תמרר את החיים" לממשלה – אם היא לא יודעת באילו אמצעים תוכל לעשות זאת.

על הדרך, החלטנו לבדוק גם אם בכחול לבן ביקשו חפיפה לתפקיד מרכז האופוזיציה. פנינו ליואל חסון, שריכז את עבודתה בכנסת הקודמת, ושאלנו האם התקבלה בקשה כזו לחניכה/חפיפה בתפקיד. חסון מסר כי אכן אבי ניסנקורן (כחול לבן) פנה אליו – והם קיימו שיחת טלפון ופגישה בנושא. ישר כוח.

***

בכחול לבן סירבו להגיב לכל שאלותינו.

אדלשטיין יתמנה מחדש לתפקיד יו"ר הכנסת – כך יוכל להציל אותה

אדלשטיין מודע לכך ש"מניות הכנסת צוללות", אבל במקום להטיל את האחריות על ילדים בבית ספר יסודי, הגיע הזמן שיוביל שינוי בעצמו. הנה שורה של מהלכים שיכולים להביא את הציבור להסתכל על הנבחרים שלנו בהערצה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

יולי אדלשטיין יתמנה פעם נוספת לאחד התפקידים החשובים בישראל: יושב ראש כנסת ישראל.

לאחר 6 שנים בלשכת היו"ר, כהונתו היא השלישית באורכה מאז קום המדינה. מגשר הפיקוד, יש לו עמדת תצפית מעולה על התרסקות הספינה: הכנסת כיום אינה מבצעת את תפקידה העיקרי – לפקח על הממשלה. במקום, היא נשלטת על ידה ותדמיתה בקרשים.

החדשות הטובות הן שאדלשטיין איננו כלוא במגדל שן. הוא לא עיוור לרחשי הציבור.

בטור שאדלשטיין כתב לאחרונה למגזין "שומרי הסף" ציין ש"המניות של הכנסת צוללות". הוא צוטט מחקר לפיו פחות משליש מהציבור נותנים אמון בממשלה או בכנסת. אבל אל דאגה. יש לו פתרון, והוא יבוא מהציבור.

מה הוא עושה למען השינוי? מרבה להגיע לבתי ספר יסודיים. שם הוא מבקש מהילדים לקחת אחריות ולפתח "יוזמות קהילתיות". הדמוקרטיה הישראלית, לדבריו, "אינה מתחילה ומסתיימת בכנסת".  לדעתו, הערך של מניות הכנסת ירקיע שחקים רק אם הציבור יהפוך ל"יזמים אקטיביים". בנוסף מימן אדלשטיין סרטוני תדמית לכנסת מהכיס שלנו (עד כה בעלות של למעלה מ-5 מיליון שקל).

יו"ר הכנסת כמובן צודק. ככל שהחברה יותר מעורבת ולא מסתפקת בשלשול פתק בקלפי בלבד, כך הדמוקרטיה מתחזקת.

אבל זריקת האחריות הזו גם מעוררת תמיהה. ליולי אדלשטיין עצמו יש כל כך הרבה יותר הזדמנויות מיידיות לתקן את הדמוקרטיה השבורה שלנו מאשר לילד בכיתה ד'.

ארוע נדיר: המליאה מלאה

מה שיכול לשפר את התדמית של הכנסת הוא מעל הכל – שינוי בליבת המנגנון.

כבוד היו"ר אדלשטיין – יש כל כך הרבה מהלכים בסמכותך הבלעדית: אתה יכול להקפיא מהלכי ממשלה עד שייחקקו חוקים שיחשפו את הפער השנתי בהצהרות ההון של הח"כים, וגם במחי יד לקבוע בנוהל פרסום של לוחות הזמנים של הח"כים שיכללו פגישות עם לוביסטים ואנשי עסקים.

בנוסף, אם תיקח מהח"כים את האפשרות לקביעת שכרם – הציבור יבין שיש שחקן חדש בשכונה, ויסתכל על הנעשה בירושלים בהערצה.

אבל אינך מעז לגעת באינטרסים האישיים של נבחרי הציבור. חמור מכך, אתה עצמך הפלת את הצעות החוק למען שקיפות שעלו במהלך כהונתך והצבעת נגד. אפילו ברמה הערכית, אתה מסרב לרוב לנקוט עמדה ולדבר נגד פוליטיקאים שסרחו או חשודים בפלילים.

הרי מה שחשוב מהשקיפות זו הנורמה. ראה כמה עוצמה הייתה להדלפה על דבריך, לפיהם חבריך לליכוד מביישים את הכנסת.

נכון, יש ועדת אתיקה בכנסת: אך היא בדיחה. כשח"כים מסוימים מנצלים יום-יום את כוחם למען אינטרסים צרים ופועלים בחוסר שקיפות – הוועדה לא עושה כמעט דבר פרט להטלת הערות, אזהרות ונזיפות. אולי זה בגלל שאת כסאות ועדת האתיקה ממלאים לא אחרים מהקולגות – חברי הכנסת עצמם. נכון, הכי נוח שהחברים שלך הם השופטים והתליינים – אבל בהיבט הציבורי מדובר באסון. אתה יכול להקים ועדת אתיקה עצמאית, חיצונית, בראשות שופט בדימוס. אך לא עשית זאת.

בידיך יו"ר הכנסת הכוח להפוך את הכנסת ליותר מאשר תפאורה להחלטות ממשלה. ומהפכה שכזו הציבור יעריך הרבה יותר מאשר טיפול בקרב גידופים בחניון.

יו"ר כנסת שיגביה את הרף הנורמטיבי ויוביל "שיימינג" בלתי מתפשר לפעולות מסואבות – ללא קשר לשיוך פוליטי – ישנה את המציאות יותר מאלף תשדירים למען תדמית הכנסת. זה לא בשמיים. למעשה, תפקידו המרכזי של ראש הרשות המחוקקת אינו ישיבה זקופה בטקסים. תפקידו להבטיח פיקוח יעיל על הרשות המבצעת ולעגן הפרדת רשויות אמיתית.

אבל מעולם לא השתמשת בכוחך האדיר למנוע מוועדת השרים לחקיקה שהופכת את הח"כים לבובות, למשל, לדרוס את הכנסת. כמעט אף פעם לא עצרת את הממשלה מלהשתמש בכנסת כחותמת גומי. ואת מחיר הרפיסות כולנו משלמים:  הציבור רואה שוב ושוב ח"כים מצביעים נגד מה שהם מאמינים בו וחוקים שהם עצמם הגישו (זה קרה מעל למאה פעם בקדנציה האחרונה). בטווח הארוך והעמוק, זה לא פחות פוגע בתדמיתה מאשר קללות במליאה.

היית יכול ביום אחד לחסל את הביזיון הזה. היית יכול להודיע לממשלה, נניח, שהכנסת לא תעלה לדיון הצעות חוק ממשלתיות עד שוועדת השרים לחקיקה תפסיק להכריע בחוקים שלא עולים כסף ושלא סותרים הסכמים קואליציוניים (כפי שהיה נהוג בעבר).

מהלך כזה היה מחזיר את החיוניות לכנסת ואת הסומק ללחיים של כלל חבריה – יותר מאלף פרסומות בדקה לשמונה וממאה ביקורים שלך בבתי ספר יסודיים.

וביננו, ממה יש לך לפחד? רוב מוחלט מכל הצדדים יגבה אותך (על החוק לשינוי ועדת השרים לחקיקה, למשל, חתמו ח"כים מכל הסיעות).

ובכלל, לשם הדחת יו"ר כנסת מכהן נדרש רוב מיוחד של 90 חברי כנסת!

במרוצת השנים, ההיסטוריה והעם וכן, גם הממשלה, יעריכו מהלכים לביצור הפרדת הרשויות, וחיזוק הדין וחשבון של הנבחרים. הרי לזה בדיוק קורא דה-טוקוויל שהרבת לצטט.

נכון. סייעת להפוך את הכנסת לשקופה מאי פעם – יש שידורים חיים מוועדות, מאגר חקיקה דיגיטלי, הלוביסטים צריכים לחשוף יותר מידע ועוד. כל אלה מאפשרים לנו להבין מה מייצר המקום החשוב במדינה. ועדיין, הוא מייצר לא מעט בושה.

הסיבה? שקיפות קוסמטית בלבד בשילוב רמה נורמטיבית נמוכה – איננה מספיקה. תוסיפו לכך את העובדה שהכנסת איבדה משמעות למול הממשלה – ותקבלו ח"כים שכדי להתבלט פונים להטחות רפש, להגשת הצעות חוק צהבהבות ושאר דרכים נלוזות למשיכת תשומת לב. הכל בגלל שתפקידם כמפקחים על הממשלה וכמחוקקים רוקן ממשמעות.

כבוד היו"ר – אל תעשה חישובים פוליטיים בקדנציה הזאת. תחולל שינויים דרמטיים.

זה בידיים שלך. אנחנו ניתן לך, כרגיל, את כל הרוח הגבית שרק אפשר. אנחנו וכל עם ישראל.

*

אדלשטיין סירב להגיב למגזין שומרי הסף בו הטור התפרסם לראשונה (עם שינויים קלים).

איך יולי אדלשטיין יכול לחזק את הכנסת ואת הדמוקרטיה

משהו מרענן עובר על הכנסת. כולנו ראינו את ועדת האתיקה של הכנסת חושפת שיניים. סוף סוף עונשים משמעותיים – הרחקה מהמליאה ומהוועדות. ח"כ חזן נבעט לחצי שנה, ח"כ שפיר ובירן הורחקו לשבוע. חבל שאת נשק יום הדין הזה שומרים בכנסת לעבירות מילוליות. זו בדיחה.

המשך קריאה…

כמה עולה הקמפיין הפרסומי של הכנסת? ואיך אדלשטיין יכול באמת לתקן את תדמיתה?

כמה השקיעה הכנסת בקמפיין הפרסומי על "שקיפות הכנסת" שכל מי שיש לו טלוויזיה ראה. איש המיזם Nir Ben-Zvi יצא לבדוק וחזר עם תשובה: הקמפיין הזה שאתם רואים ב- 19:59 על המרקע ובשלל זמנים אחרים עלה 3.34 מיליון ש"ח מהכסף שלנו. המשך קריאה…