פוסטים

איך הוציאו הח"כים את התקציב שנועד להשאיר אותם מחוברים אליכם? חלק ב'

יותר יועצים חיצוניים ופחות כיבוד ללשכות: בחלק השני של ניתוח הוצאות הקשר עם הציבור אנו למדים כי הח"כים השקיעו יותר כסף על יועצים חיצונים, הפחיתו את הוצאות הסלולר שלהם ולמדו אנגלית. וגם: איזה מפלגה הפסיקה להזמין כיבוד לחלוטין ולמה הקבלות של מירי רגב על לימודי אנגלית רשומות על קרדיולוג?

| יוגב שרביט, עידן בנימין |

זו השנה השישית בה אנחנו מסקרים את תקציב הקשר עם הבוחר, ובהחלט עברנו כברת דרך. כלי התקשורת הולכים ומצטרפים למגמה שהתחלנו: במקום להתמקד רק בכמה כסף הוציא כל ח"כ – מנתחים על מה יצא והאם שימש למטרתו. אלא שהכנסת עדיין מנגישה רק את עיקרי ההוצאות, ועלינו לדרוש מדי שנה בעצמנו את הפירוט. גם היום אתם תיחשפו כאן למידע בלעדי שהיינו צריכים לבקש – ולא נמצא באתר הכנסת.

בכתבה הקודמת למדנו שהח"כים לא מנצלים את התקציב במלואו, שחלקם מתעניינים בעצמם יותר מבחדשות וגם שבליכוד משקיעים יותר בקשר ישיר עם הבוחרים. 

מהו תקציב הקשר עם הציבור?

תקציב שנתי בסך של כ-94 אלף שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ביניהם ההוצאות לשמירה על הקשר עם הבוחרים. שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת זכאי לסכום חלקי בסך של 53 אלף שקל. ח"כ שלא הוציא את מלוא הסכום זכאי להעביר לשנה שלאחר מכן סכום של עד 12 אלף שקל. 

יותר כסף על יועצים ועתירות משפטיות

הוצאת הח"כים על יועצים חיצוניים עלתה עם השנים מ-241 אלף שקל בשנת 2015 ל-856 אלף שקל בשנת 2018. הליכוד והמחנה הציוני הובילו הוצאה זו, והגדילו אותה כל שנה באופן עקבי. מפלגת יש עתיד לעומת זאת הוציאה 59,594 שקל ב-2016 וקפצה ל-116,913 ב-2017 בעקבות עתירות לבג"צ, ביניהן עתירתו של אלעזר שטרן שעתר לקיצור תקופת הצינון לאלופי צה"ל (בעלות של כ-35 אלף שקל). נציין כי אכן ניתן לשלם אגרות ושכר עו"ד במסגרת תקציב זה, ואכן הוצאת הייצוג המשפטי חוצה מפלגות.

גם ישראל ביתנו החלה להעסיק יועצים חיצוניים באופן לא עקבי. חברי הסיעה נעזרו בשרותיהם של שלושה יועצים המתמחים במגזר דובר הרוסית – סופיה וסיליאבה, אלונה כץ-זאיקין וסרגיי פונשטיין וכן בשירותיה של 'בדק מדיה' ששמה נקשר בעבר לפרשת ישראל ביתנו

המפלגה הוציאה על ייעוץ חיצוני כ-23 אלף שקל בשנת 2015, 74 אלף שקל ב-2016, 14 אלף שקל ב-2017 ו-95 אלף שקל ב-2018. 

המורה רפאלה ביגל ולמה יש קבלות ללימודי אנגלית מקרדיולוג? 

14 ח"כים השקיעו בשנת 2018 בשיפור האנגלית שלהם בסכום כולל של 31 אלף שקל, שבעה מתוכם בחרו במורה רפאלה ביגל מחברת TALK: מאיר כהן, מיקי לוי, יואל רזבוזוב ועליזה לביא מיש עתיד, רויטל סוויד מהמחנה הציוני ואמיר אוחנה ונורית קורן מהליכוד.

הוצאה מפתיעה על לימודי אנגלית הייתה של השרה מירי רגב, אצל פרופ' שטרסברג ("שרותי רפואה וייעוץ בע"מ"). שאלנו את לשכתה של רגב מדוע הקבלות על שם פרופ' שטרסברג שהוא בכלל קרדיולוג, ומלשכתה נמסר כי: "שיעורי האנגלית ניתנים ע"י מורה לאנגלית בעלת עסק משותף עם בעלה, המשתמשת בתיק המופיע בחשבוניות לצורך דיווח על ההכנסה. החשבוניות תקינות. הכנסת בדקה את מהות ההוצאה מול נותנת השירות בפועל".

ח"כים בדיאטה

הוצאה שקטנה ב-2018 היא כיבוד. אם בשנת 2017 הח"כים הזמינו כיבוד בכ-282 אלף שקל, ב-2018 ההוצאה ירדה לכ-172 אלף שקל (יותר מ-33%). עיקר "הדיאטה" הייתה של 'ישראל ביתנו' שם הח"כים הפסיקו להזמין כיבוד לחלוטין.  מרצ והרשימה המשותפת צמצמו את הוצאות הכיבוד ביותר מ-80%. יהדות התורה בהיקף הקרוב ל-50%. רק בש"ס הגדילו את הוצאה זו כמעט פי 2 (עיקר ההוצאה היא של ח"כ מיכאל מלכיאלי). הח"כים משתמשים בתקציב זה לטובת אירועים שהם מקיימים (כמו אירועים של שדולות), אך גם לטובת קפסולות לקפה וכיבוד קל לאורחים. מח"כ מיכאל מלכיאלי טרם נמסרה תגובה.

גם בהוצאות הטלפון ניכר חיסכון – בשנת 2016 הוצאת שיחות הפלאפונים של הח"כים היו גבוהות במיוחד – בהתחשב בחבילות התקשורת שהיו קיימות בשוק. אבל מאז הן ירדו ב-40% (כ-20% מידי שנה). 

מיקי זוהר מתקן במקום לקנות חדש

במסגרת תקציב קשר עם הבוחר רוכשים הח"כים גם כלי עבודה כמו טלפונים חכמים, מחשבים וטאבלטים. ככלל נראה שיש העדפה לרכישת מחשבי לנובו ודל. ואתם יודעים איך זה לפעמים עם טכנולוגיה – היא מתקלקלת. בשנת 2018 הוציאו הח"כים כ-26 אלף שקל על תיקוני מכשירים, כשאת הרשימה מוביל מיקי זוהר עם הוצאה של 2,799 שקל בשנה על תיקון ניידים. למה? שאלנו את זוהר שמסר ש "אחרי שלוש שנים של פעילות היה צריך לתקן מספר מכשירים ומחשב – עדיף מאשר לקנות חדשים".

ח"כ מיקי זוהר

*

בשורה התחתונה, כשיורדים לפרטים, הוצאות הח"כים מתקציב הקשר עם הציבור מנוהלות בסך הכל באופן ראוי. 

למה? פשוט – ההוצאות שקופות. מאז שהתחלנו לפרסם את הקבלות עצמן – הוצאות חריגות הלכו והצטמצמו. שקיפות שינתה את המציאות. מושלם. 

קשר עם הציבור זה הכסף הקטן 

לצערנו, הכסף הגדול נמצא בכספי מימון מפלגות, בהיקף של מיליון שקל לשנה לח"כ(!) לפעילות השוטפת של המפלגה – כסף שאינו שקוף ומנוהל ברשלנות. כמו כספי הקשר עם הציבור, גם כספי מימון מפלגות חייב להיות שקוף. הכנסת לא יכולה לעשות זאת בעצמה ונדרש תיקון חקיקה. הקואליציות האחרונות סירבו לעסוק בנושא, ואנחנו נפעל בקדנציה הקרובה בכל הכוח לקדם את התיקון הנחוץ.

רוצים לנבור עוד איך הוציאו הח"כים את הכסף שלכם? כאן תוכלו למצוא את בסיס הנתונים המלא.

איך הוציאו הח"כים את התקציב שנועד להשאיר אותם מחוברים אליכם? 

תקציב הקשר עם הבוחר של הכנסת ה-20 נחשף: במפלגת יש עתיד חסכו כסף, בליכוד השקיעו בקשר ישיר עם הציבור ובמחנה הציוני העדיפו את העולם הוירטואלי. וגם: הח"כים אוהבים לקרוא עיתונים, אבל בעיקר כדי לדעת מה כתבו עליהם

| יוגב שרביט ועידן בנימין |

זו השנה השישית שבה אנחנו מסקרים את תקציב הקשר עם הבוחר, ובהחלט עברנו כברת דרך. כלי התקשורת הולכים ומצטרפים למגמה שהתחלנו: במקום להתמקד רק בכמה כסף הוציא כל ח"כ – מנתחים על מה יצא והאם שימש למטרתו. אלא שהכנסת עדיין מנגישה רק את עיקרי ההוצאות. עלינו לדרוש מדי שנה בעצמנו את הפירוט. גם היום אתם תיחשפו כאן למידע בלעדי שהיינו צריכים לבקש – ולא נמצא באתר הכנסת.

חולה על הכנסת. אחרי שהשתדלו להשניא אותי על כל הכתבים (דאגו לציין בבדיקה הבטחונית – שזה בגלל תומר אביטל ובלגן שעשה עם…

Posted by Tomer Avital on Wednesday, March 15, 2017

השנה גם החלטנו גם לקחת את ניתוח ההוצאות צעד קדימה ולנתח את כל הוצאות הקשר עם הבוחר על פני הכנסת ה-20 בכללותה (מרץ 2015-אפריל 2019) ולא רק בשנה בודדת.

מהו תקציב הקשר עם הציבור?

תקציב שנתי בסך של כ-94 אלף שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ביניהם ההוצאות לשמירה על הקשר עם הבוחרים. שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת זכאי לסכום חלקי בסך של 53 אלף שקל. ח"כ שלא הוציא את מלוא הסכום זכאי להעביר לשנה שלאחר מכן סכום של עד 12 אלף שקל. 

לא ממצים את התקציב

על פי תקרת ההוצאה המפורטת באתר הכנסת, חברי הכנסת לא מיצו את תקרת ההוצאות שהגיעה להם. בשנת 2017 ו-2018 מיצו כ-70%, ואף ח"כ לא חרג מהתקציב. אפילו אורן חזן, שהוביל את 2018 עם הוצאות של 126,099 שקל הוציא רק 92.7% מסך התקציב שעמד לרשותו. מתוך 129 ח"כים סה"כ שכיהנו בכנסת ה-20, רק 31 הוציאו מעל ל-90% מסך התקציב שעמד לרשותם ו-42 הוציאו אף פחות מ-50%.

האם למצות את כלל התקציב זה טוב או רע? זו שאלה לא נכונה. השאלה החשובה היא: על מה הוציאו הח"כים את הכסף? ובדיוק את זה אנחנו מדי שנה בודקים.

האופוזיציה מוציאה יותר 

כאשר בוחנים את ההוצאה הממוצעת לח"כ לפי מפלגות ניתן לראות כי האופוזיציה מובילה בהוצאה לח"כ. צפוי, בהתחשב בכך שאין לה שרים שמשתמשים בתקציבי הלשכות לטובת ייעוץ ופרסום. מפלגה חריגה באופוזיציה היא מפלגת יש עתיד, שחברי הכנסת שלה מוציאים בממוצע פחות מהליכוד, כולנו ויהדות התורה אשר ישבו בקואליציה.

תקציב ממוצע לח"כ לפי מפלגות

גידול בהוצאות הפייסבוק

במהלך השנים חל זינוק בהוצאות הפרסום בפייסבוק וגידול בהוצאות ניו מדיה בכלל. בשנת 2018 נראה שהח"כים השתכללו והמשיכו להגדיל את ההוצאות על ניו מדיה, אך בשיטות מגוונות יותר, כמו יצירת סרטונים ותוכן מעוצב וגם באמצעות שיטות ישנות יותר – הודעות טקסט ודואר אלקטרוני. בנוסף, הח"כים גם "יצאו" מהפייסבוק והשקיעו יותר במפגשים ישירים עם הבוחרים.

בליכוד משקיעים יותר בקשר ישיר ובמחנה הציוני התמידו במישור הווירטואלי

במהלך השנים ניתן לראות כי סיעת הליכוד והמחנה הציוני הגדילו את הוצאותיהן במישור הדיגיטלי. במחנה הציוני הוציא לאורך כל התקופה יותר כסף מאשר בליכוד למרות שהיו להם פחות ח"כים (24 לעומת 30). מנגד, בסעיפים שמבטאים קשר ישיר עם הציבור (כגון: שכירת אולם, הזמנות לאירועים, נסיעה לכנסים וכיבוד) הוציאו בליכוד, באופן משמעותי, יותר כסף מאשר במחנה הציוני.

האם הח"כים מתעניינים בעיקר בעצמם?

ידיעות אחרונות, הארץ, ג'רוזלם פוסט ומקור ראשון הם העיתונים האהובים על הח"כים, ומהווים כ-78% מההוצאות בקטגוריית עיתון יומי. מגמה מעניינת היא ירידה של 15% בין 2017 ל-2018 בהוצאות אלו. מדוע? נראה כי הח"כים מצאו דרך יעילה יותר לצרוך את המידע שמעניין אותם במיוחד: בשנת 2018 קיבלה "יפעת המרכז למידע תקשורתי" (שמספקת קטעי עיתונים וריכוז ידיעות ממגוון מקורות) כ-400 אלף שקל – פי 2.5 מכל ההוצאות על עיתונים יומיים יחד! 

בכלל, הוצאות חברי הכנסת על שירותי "יפעת תקשורת" צמחו בשנים האחרונות. בשנת 2015 הן עמדו על 51 אלף שקל, שמינית מהסכום של 2018. ירידת העיתונים ועליית "יפעת תקשורת" מעידה, אם כן, שהח"כים נוטים יותר לקבל מידע ממוקד יותר. על מה בדיוק? גורם בכיר בעולם הדוברות של הכנסת, אמר לנו כי הח"כים רוצים לדעת מה כתבו עליהם בתקשורת כדי להדהד את זה אח"כ ברשתות החברתיות, וגם כדי לוודא איפה הם נמצאים על סדר היום.

צרכן המידע התקשורתי המוביל לשנת 2018 הוא דוד אמסלם, עם 23,284 שקל (כולם ל"יפעת תקשורת"), אחריו מיקי מכלוף זוהר, עם 22,750 שקל (רובם ל"יפעת תקשורת") ושלישית ברשימה היא רוויטל סוויד עם 21,168 שקל (רובם ל"יפעת תקשורת"). 

ח"כ זוהר מסר לנו כי: "התקשורת עוסקת בי לא מעט ו'יפעת' זו הדרך היחידה שלי לדעת מה נאמר עליי בזמן אמת על מנת להגיב ולטפל בסוגיות הדחופות במסגרת השיח היומי".

מלשכתו של אמסלם נמסר: "ח"כ מופיע לא מעט בתקשורת. מן הסתם, הורדנו באמצעותם את המדיה בכל פעם שהוא הופיע. לשם כך נועדה ההתקשרות עם יפעת וזה מה שעשינו".

מח"כ סויד טרם התקבלה תגובה.

יאיר לפיד הוביל את ההוצאות בקטגוריה זו ב-2017 עם הוצאה של 54 אלף שקל (קרוב ל-81% מהוצאותיו באותה שנה) אך חתך אותן באופן משמעותי ב-2018 ל-21,064 שקל (גם כאן רובם ל "יפעת תקשורת").  האם זה בעקבות הביקורת שמתחנו עליו אשתקד?

בכתבה הבאה: עוד הוצאות מפתיעות של מגוון חברי כנסת.