פוסטים

איכוני השב"כ עלולים להישאר איתנו לפחות עד תחילת יולי

החוק היה אמור לפקוע החודש. בגלל פיזור הכנסת הוא ימשיך אוטומטית עד שלושה חודשים מהשבעת הכנסת הבאה. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון התברר כי הממשלה מעריכה שתתקשה להגיע להסכמות לגבי חוק חדש ומתוקן. לכן, למרות הפגיעה החמורה בפרטיות והביקורת על יעילות האיכונים, השב״כ ימשיך לעקוב אחר אזרחי המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

למרות הדעות החלוקות לגבי היעילות שלהם במאבק במגפת הקורונה ולמרות הפגיעה החמורה בפרטיות, איכוני השב"כ עשויים להישאר איתנו לפחות עד ה-6 ביולי 2021. כך עלה מדיון שהתקיים השבוע (ג׳) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה כדי לדון בבקשת הממשלה להאריך את חוק איכוני השב״כ הנוכחי עד ל-28 לחודש. בתום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את הארכתו רק עד ה-20 לחודש, יום לפני מועד הפקיעה המקורי של החוק שאפשר את מעקב השב"כ אחרי כל אזרחיה המדינה. 

דיון על חוק איכוני השב״כ בוועדת החוץ והביטחון, יולי 2020 (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

אם הכנסת לא היתה מתפזרת, החוק היה פוקע ב-21 לינואר, והממשלה היתה נדרשת להציג הצעת חוק חדשה שתעבור דיונים במליאה, בוועדות הכנסת וגם בקרב הציבור. היא היתה נדרשת להוכיח את יעילות הכלי ואת הצורך בו, גם שנה לאחר תחילת משבר הקורונה ולעשות שינויים בהתאם. 

אבל בגלל שהכנסת התפזרה החוק ממשיך בינתיים באופן אוטומטי עד שלושה חודשים ממועד השבעת הכנסת הבאה. הממשלה יכולה לבחור להמשיך להאריך אותו ב-21 יום בכל פעם, או להעלות חוק חדש ולקיים דיון בכנסת. כעת, בגלל התנאים הפוליטיים, הממשלה מעריכה כי לא תוכל להעביר חוק כזה, ולכן מעדיפה לא לקיים דיון, ופשוט להמשיך לנטר את הטלפונים הסלולריים של כולנו, גם כשיעילות הכלי מוטלת בספק.

פוגע בפרטיות ולא יעיל

החוק המאפשר שימוש באיכוני שב"כ אושר בכנסת ביולי, כארבעה חודשים לאחר תחילת השימוש בכלי הריגול. עד אז התבססה הממשלה על תקנות לשעת חירום. הכלי מאפשר לאתר מיקומים ומגעים של חולים מאומתים עם כל מי שהם באו איתו במגע קרוב בתקופה של 14 יום לפני ההדבקה.

בעקבות עתירה לבג"ץ, נאלצה הממשלה להפסיק להסתמך על התקנות, שינתה מסלול והסמיכה את השב״כ, באמצעות מנגנון שקבוע בחוק השב״כ. על פי אתר האגודה לזכויות האזרח "מנגנון זה מתיר לממשלה להסמיך את השב"כ לבצע פעולות נוספות, שלא קבועות במפורש בחוק, בכפוף לשני תנאים: הראשון – אישור ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת; והשני – שהפעולה נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". החוק כאמור היה אמור לפקוע ב-21 בינואר, ועד אז הממשלה היתה אמורה להחליט אם להגיש הצעת חוק חדשה, או לפעול בדרך אחרת.

מדובר בחוק חריג במשמעות שלו לפגיעה בזכויות האזרחיות שלנו. הממשלה טוענת כי מטרת החוק היא לסייע למשרד הבריאות במאבק במגיפת הקורונה, אבל אין אף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שעושה שימוש בכלי ריגול נגד אזרחיה, גם בזמן המגפה המשתוללת. 

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

על הספקות הרבות לגבי יעילות הכלי כתבנו כבר רבות. טענה שהיו שותפים לה גורמים רבים – כולל מבקר המדינה והרשות להגנת הפרטיות. אבל יותר מכל, אולי, יעיד גל התחלואה השלישי על חולשתו של כלי הריגול, שלא הצליח לייצר תוצאות בשטח. 

החוק קובע כי מדי 21 יום הממשלה נדרשת לדון ולהחליט אם היא מאריכה את השימוש בכלי השב״כ. לאחר מכן, ועדת החוץ והבטחון של הכנסת מחויבת לאשר את ההחלטה מדי פעם שניה שהממשלה מאשרת את המשך השימוש בכלי. כלומר – במצב אופטימלי כל 42 יום. 

עוד בשקוף:

הוועדה יכולה לאשר את ההחלטה כמו שהיא, להאריך אותה לזמן קצר יותר, או לדחות אותה וכתוצאה להפסיק את האיכונים לחלוטין. אבל הוועדה לא יכולה לתקן את ההחלטה בנוגע לתנאי השימוש באיכונים או להכניס סייגים נוספים. 

את כל ההסתייגויות, כל השאלות וכל התיקונים ניתן להעלות רק בחקיקה מחודשת. אבל כעת, עם פיזור הכנסת נדחה המועד שבו היה אמור לעלות לדיון חוק חדש. ובתקופת הזמן הזו חברי כנסת אינם יכולים להניח הצעות חוק פרטיות, אלא רק מטעם הממשלה.

"מחסום פוליטי"

סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי חוק שפוקע לאחר שהכנסת התפזרה יוארך באופן אוטומטי עד שלושה חודשים לאחר כינון הכנסת הבאה. הגיוני בסך הכל – הקפאת מצב בזמן בחירות. כלומר, חוק איכוני השב"כ תקף עד ה-6 ביולי מבלי שהכנסת יכולה לתת את הדעת לנושא אלא אם כן הממשלה מניחה הצעת חוק מתוקנת.

"כל עוד אין לנו כלי זמין אחר, אפקטיבי, ואני לא רואה מקומות שבהם הכלי הזה קיים – אז אנחנו נרצה להמשיך להשתמש בכלי השב"כ", אמר סגן שר הבריאות, יואב קיש בדיון שהתקיים, לפני כחודש, ב-8 בדצמבר. "משרד הבריאות ביקש – אני לא יודע אם הבקשה הפורמלית כבר יצאה, אבל עשינו דיון פנימי בראשות השר שהנחה לבקש חידוש של החקיקה". את הדברים אמר לאחר שיו"ר הוועדה, צביקה האוזר שאל מה מתוכנן בממשלה לגבי הארכת החקיקה שתיכף מסתיימת. 

אז, עוד בטרם התפזרה הכנסת, עמדו על השולחן שתי אפשרויות: הממשלה תבקש להאריך את החקיקה ואז לכנסת תהיה האפשרות לתקן ולשפר את החוק ואולי אפילו להפסיק אותו או שהממשלה עצמה תחליט שהיא מיצתה את השימוש בו. אבל מאז הממשלה עדיין לא הניחה הצעת חוק חדשה ובוחרת להיתלות בסעיף 38 ולא קיימה עדיין דיון בנושא. 

בדיון שהתקיים בצוות השרים לנושא לפני כשבוע היועץ המשפטי לממשלה הבהיר דרך נציג כי בעיניו זהו תפקידה של הממשלה לגבש מדיניות, ולא של הכנסת: "הדגש הוא שהממשלה והמשרדים הרלוונטיים לעניין יגבשו עמדה עדכנית לפי הנסיבות הקיימות ויציגו אותה לכנסת בצורה של הצעת חוק".

שוטרות במהלך אכיפת סגר הקורונה השלישי (צילום: דוברות משטרת ישראל)

במהלך הדיון שהתקיים השבוע בוועדת חוץ וביטחון הסביר קיש כי הוא מעריך שהממשלה תתקשה להגיע להסכמה לגבי הנחת חוק חדש: "להערכתי, בכנסת מפוזרת, ובממשלה פריטטית בתקופת בחירות, אין כל היתכנות לאשר חקיקה חדשה בנושא. אם יש מי בממשלה שחושב שניתן, שינסה, אבל אני לא רואה דרך פרקטית לכך ועמדת משרד הבריאות היא שאין בכך צורך בעת הזו. הממשלה טרם גיבשה עמדתה הסופית בעניין ואמורה לעשות זאת ב-20 לחודש". 

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, כתב בסקירת שהגיש לקראת הדיון לחברי ועדת החוץ והביטחון כי: "אין חולק כי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת חלות על חוק הסמכת השב"כ, אך אנו ממליצים לוועדה לשקול לקרוא לממשלה, שאם ברצונה להאריך את ההסדר, לעשות זאת בדרך של חקיקה ראשית. כך גם יתאפשר לממשלה לבחון את ההסדר הקיים ולהציע שינויים וכמו כן, יתאפשר לכל חברי הכנסת לקיים דיון מעמיק ופומבי בהסדר ובהשלכותיו על הציבור הרחב".

בסיום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את המשך השימוש בכלי השב"כ עד ל-20 לחודש, אולם חברי הוועדה ביקשו מהממשלה, להגיש הצעת חוק חדשה, לפתוח את הנושא לדיון ולאשר אותה בדרך המלך.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

למרות שיעילותו מוטלת בספק: משרד הבריאות מבקש להרחיב שימוש באיכוני שב"כ

האם הממשלה מתמכרת למעקב אחר אזרחי המדינה? בדיון בוועדת החוץ והביטחון ביקש סגן שר הבריאות יואב קיש מהוועדה להרחיב את השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם לימים בהם יש פחות מ-200 חולים. קיש טען כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

במהלך דיון שהתקיים השבוע (ב׳', 3 בנובמבר) בוועדת החוץ והביטחון עדכן סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, כי פנה ליו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר בבקשה "לשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

הוועדה התכנסה כדי לדון שוב בהארכת השימוש בכלי השב״כ על ידי הממשלה. הפעם עד ל-18 בנובמבר. זאת למרות שהאפקטיביות של כלי המעקב של השב״כ מוטלת בספק גדול והנזק ההיקפי שלו מתגלים כהרסניים, ובזמן שנכון להיום, סוף סוף עומד לרשות הממשלה מערך אפידימולוגי מספק.

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה מבקשת לעקוב אחרינו להודעה חדשה

"השב"כ עד היום זיהה באופן בלעדי מעל ארבעים אלף מאומתים… אנשים שלא עלו בחקירות האפידמיולוגיות. וזה מתוך כ-300 אלף מאומתים במדינת ישראל", אמר במהלך הדיון סגן שר הבריאות. עוד הוסיף כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים. אכן, הכלי עזר במאבק במגיפה, לפחות בתחילת הדרך. אבל הסיבה האמיתית לכך שאחוז המאומתים שזיהה השב"כ גבוה היא שרק ממש לאחרונה הצליחה הממשלה להעמיד מערך אפידימולוגי שגודלו מספיק כדי להתמודד עם היקף התחלואה.

כל זה רק היה הקדמה לבקשה הבאה של קיש, שעברה בשקט מטריד בוועדה: "ברור לנו כבר שגם בחקירות האפידמיולוגיות הכי טובות לא ניתן להגיע לכולם, בין אם כי אנשים לא מוסרים את כל המידע, או באמת לא זוכרים, אבל ברור שיש כאן כלי ייחודי ומשמעותי. נוכח זאת פניתי ליו"ר הוועדה מתוך רצון לתקן את החוק ולשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

נסביר: כיום החוק מגביל את הממשלה לעשות שימוש בכלי השב״כ רק בימים בהם יש יותר מ-200 חולים מאומתים. הממשלה מבקשת לבטל את ההגבלה. אם תמשיך המגמה המיוחלת של ירידה בתחלואה אנו צפויים להגיע לרמות של פחות מ-200 מאומתים ביום, והממשלה מבקשת לוודא שגם במצב הזה היא תוכל להמשיך לעקוב אחרינו. כאגע לא ידוע לנו האם ישנו קו תחתון שהממשלה מתכוונת לא לרדת תחתיו, או שהאיכונים יוכלו להימשך גם ללא מגפה פעילה.

בסיום הדיון, התייחסה ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לדבריו של קיש. היא אמרה כי "בקשתו של סגן השר מוכיחה שהמדינה התמכרה לאיכוני השב"כ". אלטשולר המשיכה: "בכל העולם יש חוסר אמון באפליקציות שאוספות מידע, לא רק של הממשלות, אלא גם אלה שמתבססות על המערכות של גוגל ואפל. יש היום בעולם מגמה של תנועה מלמטה של בתי ספר, מפעלים, גופים קטנים שיוצרם לעצמם מערכת של חקירת מגעים. היכולת לטכנולוגיה לאיתור מגעים לא תבוא מהשלטון כי לאנשים אין אמון, אלא תצטרך לבוא מלמטה. במקום רק להקדיש את זמננו לדיונים בזמני בידוד, צריך לשאול איך יוצרים מדיניות לאפליקציות כאלה, איך גורמים להן לדבר אחת עם השנייה, איך יישמר המידע ואיך הוא יימחק".

הדיון צפוי להמשיך בשבוע הבא ואם התנהלות הדיונים עד כה מלמדת אותנו משהו – לא יהיו הפתעות – הוועדה תאשר את המשך השימוש במעקבים ועוד עשויה להרחיב אותם כפי שביקש ח״כ קיש. 

משרד הבריאות ויתר על "המגן 2"

למי שעקב אחר דיוני ועדת החוץ והביטחון, זה היה ברור כבר בתחילת הדרך – הממשלה השקיעה באפליקציית המגן רק למראית עין. במהלך דיון שנערך בוועדת השרים לאיכוני השב"כ לפני כשבועיים אמרה רונה קייזר, מנהלת מערכות מידע במשרד הבריאות כי "בשלב זה אנו סבורים שאם ניתן להשיג שיפור ביכולת הטכנולוגית של מגן 2, היא מזערית ולכן הפסקנו להשקיע בפיתוח טכנולוגי של המערכת". היא הסבירה כי נכון להיום האפליקציה מורכבת על גבי קצת יותר ממיליון מכשירי טלפון, "אולם 96 אחוז מהמשתמשים שהורידו את מגן 2 לאחר השקתה כבר הסירו אותה".

במהלך הדיון אמרה מנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, עינב שמרון כי "מניתוח שלבי הקמפיין עד כה זיהינו שקמפיינים מובילים להסרות בשיעור דומה לשיעור ההורדות, ולכן לא ממהרים להשיק שלב נוסף בקמפיין".

עוד בנושא:

"אנו סבורים שאפליקציית מגן 2 בשום שלב לא היתה חלק משמעותי באסטרטגיה הלאומית כפי שנדרש בחוק, וגם היקף ההשקעה בקמפיין משקף זאת", אמרה ד"ר שלומית ווגמן, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. "לא היו אמירות ברורות לציבור בנוגע לאפליקציה, לא היו תמריצים להתקנתה וגם מובילי דעת קהל או גורמי ממשל בכירים לא הראו דוגמא אישית של שימוש באפליקציה ולא קראו לציבור להתקינה", הוסיפה. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה אמר במהלך הדיון כי: "מגן היא החלופה הנכונה שאינה פוגעת בפרטיות ומאפשרת איתור מגעים האיכותי ביותר, טוב בהרבה מזה של כלי השב"כ". הוא הדגיש כי "הזמן הטוב ביותר לקידום המגן יהיה כעת לקראת צעדים ליציאה מסגר מלא". אלקין הציע לשנות את הגדרות האפליקציה כך שניתן יהיה לשתף את המגעים עם החוקרים האפידימיולוגים באופן אוטומטי.

"מבנה האפליקציה מעודד את אמון הציבור ושינוי מבנה זה יוביל לקריסת האמון ולהסרה מאסיבית של משתמשים", אמרה לו קייזר. "נראה שכבר כעת אמון הציבור נמוך והאפקטיביות של האפליקציה אפסית", השיב אלקין. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

נציין שלפי המידע הקיים היום בעולם, השימוש בכלים טכנולוגים כדוגמת המגן 2 לא הוכח כיעיל. הכלי שכן הוכח כיעיל הוא דווקא חקירות אפידמיולוגיות אנושיות.

גם בנייר עמדה שהגישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לממשלה ולוועדת החו"ב נכתב כי "על רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד". 

ברשות מציעים פתרון למקרים בעייתים: "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל". 

אפילו מבקר המדינה לא יכול היה להתעלם מהמחדל

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה על איכוני השב"כ דיווח מבקר המדינה על מה שכולם כבר מכירים. הממשלה עצלנית ונסמכה על האיכונים באופן בלעדי. ההתנהלות הזו כבר גרמה לנזק רחב ולא מידתי לאוכלוסיה האזרחית. 

בדו״ח הפושר שלו התייחס אנגלמן למספר סוגיות:

  • היחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי שב"כ לבין כלל המגעים שאותרו: "כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים", נכתב בדו״ח המבקר. המשמעות: רבים נשלחו לבידוד ללא צורך.עוד נכתב בדו״ח כי התשאול האנושי יעיל יותר מכלי השב״כ הדיגיטלי: "בביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של שב"כ". "על פי הדו״ח גם לאחר שיפור שנעשה בכלי, החקירות האפדימיולוגיות אפקטיביות כמעט פי שש מהאיכון של שב״כ. (נציין כי השב"כ לא מאכן קרובי משפחה שנמצאים באותו הבית, מה שיכול להסביר חלק מהפער. אך כפי שגם מציין מבקר המדינה – בהחלט לא את כולו).

מבקר המדינה שאינו חובב ביקורת. מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90).

  • מיצוי יכולות שב"כ: הכלי אומנם הביא לאיתור של 30% מהחולים אך לקה בחסר מאחר ולא התקיימו חקירות אפידמיולוגיות משלימות. כלומר, אנשים קיבלו הודעה ונשכחו מה שלא אפשר סגירת מעגל החקירה. ראש השב"כ אף אמר למשרד מבקר המדינה כי "יש לחזק בצורה משמעותית את מכלול התחקורים האפידמיולוגיים המהווים גורם משלים לתוצאות איכוני שב"כ".
  • בכמה מקרים השב״כ פגע בפרטיות של אזרחים: על פי דו״ח המבקר, "התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות".
  • פגיעה בפעילות השב״כ כפועל יוצא מהסיוע למשרד הבריאות: על פי מבקר המדינה, כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה של יכולות השירות, באופן שעלול לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו. 

הדמוקרטיה היחידה שבה עוקבים אחרי כל האזרחים

במהלך ביקור במפקדת "אלון" – מערך החקירות האדפימיולוגיות של צה״ל – בו השתתפו גם שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי אמר השבוע פרויקטור הקורונה רוני גמזו כי "הוקמו כאן המנוע, המערך והמכלול הטובים ביותר בעולם לקטיעת שרשראות הדבקה". 

כיום ברור כי חקירות אפדימיולוגיות אנושיות הוכיחו עצמן כיעילות ומדוייקות בהרבה מהכלים הדיגיטליים הקיימים. לממשלה לקח זמן רב מדי להקים מערך חקירות יעיל ומספק בגודלו. אבל עכשיו, כשיש לנו מערך מתפקד, ראוי לבחון שוב את השימוש באיכוני השב"כ. 

לוועדת החוץ והביטחון אסור להיכנע לגחמה המבקשת לבטל את מגבלת מאתיים המאומתים ביום על השימוש באיכוני שב"כ ואולי אפילו להעלות את הרף כדי לוודא שהממשלה תעשה שימוש בכלי הזה רק במקרים של התפרצות חמורה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חזרנו לבדוק: השרים שעדיין לא הגישו הצהרות הון לשנת 2020

שישה שרים ושרות לא הגישו עד היום את הצהרת ההון שלהם לשנת 2020 למבקר המדינה ● הם מאחרים בשלושה חודשים ● השר אלקין עדיין לא הגיש הצהרות הון לשנים 2018-2019 ● אמנם על השרים המאחרים לא מוטל קנס כספי, אבל הציבור יכול לגרום להם לשלם על הזלזול

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שבעה שרים וסגנים עדיין לא הגישו את הצהרת ההון שלהם עבור 2020, זאת למרות שכבר ב-17 ביולי חלף המועד שבו היו צריכים להגיש את המידע למבקר המדינה. 

ברשימת המאחרים בשלושה חודשים: אמיר אוחנה ויואב קיש (הליכוד), אורית פרקש הכהן והשר לשעבר אסף זמיר (כחול לבן), אורלי לוי אבקסיס (גשר), ויעקב אביטן (ש"ס). אליהם מצטרף גם השר זאב אלקין (הליכוד), שאמנם הגיש הצהרת הון לשנת 2020, אך עדיין לא הגיש הצהרת הון לשנים 2019 ו-2018. 

נבהיר: כל השרים ברשימה החליטו לצפצף על ככלי השקיפות ועל מבקר המדינה ולא ביקשו הארכה של מועד הגשת הצהרת ההון. 

 

הגשת הצהרת הון למבקר המדינה היא קריטית: המבקר הוא הגורם היחיד שנחשף בצורה מלאה למידע על ההון של השרים, כלומר, לאינטרסים הכלכליים שלהם. הצהרות הון שמוגשות בזמן מאפשרות למבקר לעקוב באופן קבוע אחרי ההכנסות של השרים ולוודא שהם לא פועלים באופן מושחת. למשל: שפתאום לא התגלגל לידיהם סכום כסף או נכס בדרך שאינה ברורה. 

לשם השוואה: אזרחים שמאחרים בהגשת הצהרת ההון שלהם לרשות המיסים מקבלים קנס בגובה מאות שקלים על כל חודש איחור. אך על שרים שמאחרים בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה, לא מוטלת כל סנקציה. 

נציין כי רק לאחר שבאוגוסט האחרון חשפנו כי לא פחות מ-12 שרים מאחרים להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה, שישה מהם החליטו לכבד את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים ולהגיש הצהרות. 

מעקב "שקוף" – הצהרות ההון של נבחרי ציבור:

ואלו הם השרים שלא הגישו הצהרות הון לשנת 2020, ובונוס:

1. השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה: מאחר כרוני
למרות שתוזכר לא פחות מחמש פעמים על ידי המבקר, אוחנה לא הגיש את הצהרת ההון שלו עד היום. לשר אוחנה היסטוריה בעייתית בתחום: הוא הגיש את הצהרת ההון שלו ל-2019 באיחור של שנה, רק לאחר פניית "שקוף" אליו בנושא. מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה.

השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

2. שר הדתות, יעקב אביטן: הבטיח להגיש ולא ביצע

גם השר אביטן תוזכר חמש פעמים על ידי מבקר המדינה, אך ללא הועיל. ההצהרה שלו עדיין לא הוגשה. בכתבה שפרסמנו בנושא כבר באוגוסט האחרון אביטן מסר כי יגיש את ההצהרה בשבועיים הקרובים. מאז חלפו חודשיים, והפעם מהשר אביטן לא נמסרה תגובה.
נציין כי השר אביטן חשף את האינטרסים הכלכליים שלו לציבור ב"שקוף".

3. השרה לקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס: הגישה רק לאחר פניית שקוף
לוי אבקסיס תוזכרה ארבע פעמים בנושא על ידי מבקר המדינה, אולם רק יום לאחר פניית ״שקוף״ היא הגישה את הצהרת ההון שלה סופסוף, ביום שני האחרון, 26.10 באיחור של שלושה חודשים. לוי מסרה כי "ההצהרה הוגשה אתמול לאחר סיום הטיפול בה".

4. שרת התיירות והשרה לעניינים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן: ״עניין טכני שמתעכב״
פרקש-הכהן לא הגישה את הצהרת ההון שלה למבקר המדינה עד היום. המבקר לא שכח לתזכר גם אותה: הוא פנה אליה שלוש פעמים, אך זה לא עזר. מהשרה נמסר: "מדובר בעניין טכני לחלוטין שמתעכב. השרה תגיש את ההצהרה במלואה". שאלנו את השרה פרקש-הכהן מתי זה יקרה. היא ענתה: "בהקדם האפשרי".

השרה אורלי לוי אבקסיס (צילום: יוסי זמיר)

5. סגן שר הבריאות, יואב קיש: ״עסוק בקורונה״
קיש לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה, אף על פי שתוזכר על ידו לא פחות מארבע פעמים. בכתבה הקודמת טענו בלשכתו כי לא הגיש את הצהרת ההון מפני שהוא "עסוק מבוקר עד ערב במשבר העולמי סביב נגיף הקורונה. נושא הצהרת ההון נמצא בטיפול ויוגש בקרוב". ההצהרה לא הוגשה מאז, ומסגן השר לא נמסרה הפעם תגובה.

6. שר התיירות לשעבר, ח"כ אסף זמיר: זה מסובך
שר התיירות לשעבר אסף זמיר טרם הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה. אצל ח"כ זמיר המצב מורכב: הוא התפטר מתפקידו כשר לפני מספר שבועות, אבל מפני שלא טרח להגיש את הצהרת ההון שלו בזמן, לפני שהתפטר, עליו להגיש הצהרת סיום כהונה מפני שהתפטר, נוסף על הצהרת תחילת כהונה.

עבור שתי ההצהרות קיבל זמיר הארכה במועד הגשת הצהרת ההון ממבקר המדינה עד ה-15.11, ומלשכתו נמסר שהוא עובד על הגשתה בימים אלה וכי בכוונתו להגיש את ההצהרה עד למועד זה.


בונוס: שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין, שם פס על הכללים
עד היום אלקין לא הגיש את הצהרות ההון שלו עבור השנים 2018-2019. מדובר במקרה חריג ומרתיח: השר פשוט מצפצף על הכללים במשך שנים, מונע ממבקר המדינה לפקח על הנכסים שלו, ולנו לא נותר אלא לתהות מה יש לשר אלקין להסתיר ממבקר המדינה. בזכות הפעילות של חברי סיירת השקיפות, השר הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020.

ממבקר המדינה נמסר כי אלקין קיבל הארכה במועד הגשת הצהרות ההון 2018-2019 עד לתאריך 10.11.2020. מלשכתו של שר ההשכלה הגבוהה והמים לא נמסרה תגובה.

השר זאב אלקין. לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ההתעקשות על הצהרות הון נושאת פירות

ההתעקשות על הגשת הצהרות ההון בזמן משתלמת: העובדה שהשר אלקין הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020 היא תוצאה של הפעילות של "שקוף" וסיירת השקיפות בנושא. בשנה האחרונה גם הצלחנו לגרום לשר אמיר אוחנה, לשר ישראל כ"ץ ולשר לשעבר סמוטריץ' להגיש את הצהרת ההון שלהם. יחד, נצליח לגרום גם לששת השרים שנותרו ברשימה להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר. 

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע)?

כשהשרים לא מגישים את הגשת הצהרת ההון שלהם, או מאחרים לעשות זאת, קשה יותר לגלות שחיתויות: מבקר המדינה לא יכול לעקוב אחרי ההון שלהם, ולא יכול לגלות האם יש חריגות בהכנסות או בנכסים הנמצאים ברשותם. באופן הזה לא נדע אם הם פועלים למען האינטרסים שלהם או למען האינטרס של ציבור הבוחרים, ולא יהיה אף גורם שיוכל לפקח על החתולים ששומרים על השמנת. 

מה עושים כדי לתקן את המצב (מעש"י)?

  1. בשבועיים הקרובים כל אחד מהשרים שלא הגישו הצהרת הון למבקר המדינה יקבלו הודעה אישית מכל חברי סיירת השקיפות. חברי הסיירת יתזכרו אותם להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה, ועל הדרך יבהירו: על התעלמות מהכללים וסיכון הציבור בשחיתות – משלמים. אם לא בכסף, אז בתדמית.
  2. ל"שקוף" מאגר מידע שנקרא "מפת הח"כים", בו אנו אוספים מידע לגבי שקיפות או שחיתות על כל אחד ואחת מחברי הכנסת. כל השרים שמאחרים או לא מגישים הצהרת הון – מקבלים טר"ש במפת הח"כים, ככה שהמידע לגביהם נשאר שם לנצח. הציבור לא ישכח לעולם מי הם השרים שלא הגישו הצהרת הון.
  3. "שקוף" יפנה שוב למבקר המדינה ויבקש ממנו לפרסם באופן יזום וקבוע מה מצב הגשת הצהרות ההון של השרים. כרגע צריך לבקש את המידע הזה דרך בקשת חופש מידע, כך שאינו נגיש לכל הציבור ולא ניתן לקבל אותו במהירות. כאשר המידע יהיה נגיש ומעודכן באופן שוטף על ידי המבקר, ניתן להאמין שהשרים יזדרזו יותר להגיש את הצהרת ההון שלהם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

הקורונה הפכה לתירוץ הטרנדי של מוסדות השלטון

למה לא הוצאתם מכרז אחרי 17 שנה? קורונה. איך לא מיניתם את מי שהייתם צריכים למנות? קורונה. מדוע לא דיווחתם על הוצאות בזמן? קורונה. בחודשים האחרונים קיבלנו כמה תגובות מביכות מאוד למחדלי השלטון. איך לא סיפרנו לכם עד עכשיו? קורונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה כהן |

גם אתם חשבתם בתמימות שנגיף הקורונה הוא בסך הכל מחלה? טוב, גם אנחנו. אבל לפי משרדי הממשלה ונבחרי הציבור שלנו, הנגיף המסתורי לא רק מייצר אבטלה ועוני, אלא גם מסוגל לשבש רטרואקטיבית תהליכים שהיו צריכים לקרות הרבה לפני ש-covid 19 פרץ לחיינו. 

בשורת כתבות שפרסמנו בחודשים האחרונים על מחדלים ומריחות זמן מצד נבחרי הציבור, קיבלנו שוב ושוב את התשובה: "הקורונה עיכבה אותנו". אספנו עבורכם את כל התגובות שהשאירו אותנו פעורי פה.

כבר 17 שנה אין לנו מגנזיום במים – בגלל הקורונה?

המחדל הראשון הוא מחסור המגנזיום במים. בקצרה: בשנת 2003, הממשלה נחשפה לכך שהיעדר מגנזיום במים המותפלים פוגע בבריאות הציבור. עד כמה פוגע? לפי משרד הבריאות, הוספת מגנזיום יכולה למנוע כ-250 מקרי מוות בשנה. ב-2009 קבעה ועדה ייעודית כי יש להוסיף מגנזיום למי השתייה. חרף זאת, המים שלנו נטולי מגנזיום עד עצם היום הזה, תוכלו לקרוא את הכל בתחקיר המגנזיום של מאיה קרול.

עוד כתבות ב"שקוף":

הפיילוט של הוספת המגנזיום טרם יצא לפועל, על אף שחלפו שמונה שנים מאז שמשרד ראש הממשלה קבע כי יש לבצעו, ושמועדו כבר נדחה מספר פעמים. אבל מזל שפרץ לחיינו נגיף הקורונה, כי הוא תירוץ שמתאים בדיוק לדוברות משרד הבריאות כדי להסביר את המחדל.

"כידוע בוודאי, בחודשים האחרונים משרד הבריאות עסוק מאוד במשבר הקורונה, ורוב המשאבים של משרד הבריאות וממשלת ישראל מתועדפים לנושא זה", בחרו להסביר במשרד הבריאות. 

"מסיבות אלו קשה להעריך מתי יותנע הפיילוט, שרק על פי תוצאותיו יוחלט האם ומתי יוסף מגנזיום למים המותפלים. אנו כמובן מקווים שהנושא יתקדם בקרוב". 

ב-14 רשויות מקומיות אין מבקר פנים מעל לשנה – בגלל הנגיף, כמובן

מסתבר שמחלת הקורונה האכזרית לא פסחה גם על הרשויות המקומיות, ולכאורה מנעה מינויים של מבקרי פנים בשלל עיריות ומועצות. להזכירכם, נכון ליוני, ב-19 רשויות מקומיות אין מבקר פנים, כ-14 מתוכן בפער חמור, כך כתב עידן בנימין בכתבה על מבקרי הפנים. רק שהעובדות לא ממש מעניינות את הרשויות המקומיות. מבחינת קריית ים ומבשרת ציון לדוגמה, משבר הקורונה הוא תירוץ לגיטימי לעובדה שלא מינו מבקר פנים כשנתיים.

"בשל הקורונה – הוקפא הנושא וההליך יחל שוב בימים הקרובים", אמרו במבשרת ציון. "הנושא מוכר, אך ועדת המכרזים בוטלה בשל משבר הקורונה", הסבירו בקריית ים.

יואב קיש לא הגיש הצהרת הון למדינה – כי הוא עסוק בקורונה

כל שנה, כל שר בממשלה נדרש להגיש הצהרת הון למבקר המדינה. וכל שנה, אנחנו נתקלים בעשרות בקשות דחייה במקרה הטוב, והתעלמויות במקרה הרע, מחוק זה. מי שעוקב אחרינו באדיקות כבר מכיר את שלל התירוצים המגוונים שקיבלנו, כשבחרנו לא להרפות עד שכולם יגישו אותה. 

נרדמת בישיבה? אנחנו לא. מחכים להצהרת ההון שלך – אין תירוצים

השנה, סגן שר הבריאות יואב קיש מיהר להשתמש במילת הקסם החדשה. "סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, עסוק מבוקר עד ערב במשבר העולמי סביב נגיף הקורונה. נושא הצהרת ההון נמצא בטיפול ויוגש בקרוב", נמסר מלשכתו.

סגן השר, נראה לך סביר שכל האזרחים יאחרו בתשלומי ארנונה, מיסים ומשכורות – בגלל הקורונה? חוק אחד לך וחוק אחד לנו? אולי אין לנו את התרופה למחלה, אך יש לנו את התרופה לשחיתות: שקיפות. ואנחנו לא נרפה עד שתשמש בה. 

משרד הבריאות עובר על החוק כל שנה – אבל הפעם זה בגלל הקורונה

כל שנה משרד הבריאות מתבקש לפרסם את שמות התורמים למוסדות הרפואיים ולהסתדרות הרפואית עד האחד במאי. בכל שנה הוא מתעכב. כך, הדו"ח של שנת 2018 פורסם באיחור של חצי שנה, וכל דו"ח החל מ-2014 הגיע לעינינו באיחור מעצבן. אבל השנה, כשכתב שקוף, עידן בנימין, פנה למשרד הבריאות, הם זכו בתירוץ חדש להתהדר בו: משבר הקורונה כמובן. 

"לאחרונה הסבנו את עיקר המאמצים לטיפול במשבר הקורונה", הסבירו במשרד הבריאות. "הטיפול בנתוני התרומות נמצא כרגע בעשייה והדו״ח יתפרסם בזמן הקרוב". 

כבר שנה שאנחנו לא יודעים מה חברי הכנסת עשו עם 14 מיליון ש"ח 

יותר משנה חלפה מאז שנדרש מבקר המדינה לדווח לציבור כיצד התנהלו חברי הכנסת עם הכסף שקיבלו לטובת הפריימריז. אין לנו שום דרך לדעת אם עשו שימוש הגון בכסף שלנו. אבל לפי תשובת מבקר המדינה לכתב שלנו, עידן בנימין, הקורונה היא תירוץ סביר לכך.

משרד מבקר המדינה טען כי "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת. משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". 

בלי נאומים מר מבקר המדינה, פשוט תעשה את העבודה שלך (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

אין ספק שמשבר הקורונה משפיע כמעט על כל תחום בחיינו, וכן על עבודתו של כל משרד ממשלתי. אין ספק שהוא מייצר כאוס וחוסר וודאות, ותוקע תהליכים ותכניות. אבל הוא לא לגיטימציה לצפצף על הציבור. כבר באפריל סיפרנו לכם איך הטייקונים מכניסים לנו יד לכיס בחסות הקורונה, ומסתבר שהשיטה הזו מתפשטת ממש כמו המגיפה. אסור לנו לתת לקורונה להיות מילת קסם לטרפוד חובות אמיתיות לציבור. 

  • מכירים תשובות מביכות נוספות מכתבות במקומות אחרים? קיבלתן תשובה כזאת בעצמכן מרשות מקומית או גוף רשמי אחר? כתבו לנו לכתבת מאיה כהן

שורת הקומבינות: כך שדדו חברי הכנסת את כספי הציבור פעם אחר פעם

ועדה ציבורית שהייתה אמורה למנוע מהמפלגות להגדיל את תקציבן זכתה להתעלמות מוחלטת יועצת משפטית אחת שניסתה להתריע הושתקה חברי כנסת נדרשו להתיישר וראשי המפלגות הגדילו את תקציבן בקומבינות חוזרות ונשנות 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

"לפני שנתחיל רוצה להציג פה חבר הכנסת מקלב נושא…" כך פתח ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת במרץ 2017, את הישיבה האחרונה בנושא תיקון מספר 35 לחוק מימון מפלגות ("חוק V15"). מאחורי האמירה הזו מסתתר סיפור חסר תקדים והוא לא יהיה האחרון. צעד אחר צעד, עקפו חברי הכנסת את שומרי הסף, פלשו לכיס שלנו ולקחו ממנו לא פחות מ-22 מיליון ש"ח נוספים, בכל שנה, לתקציבי המפלגות.

אורי מקלב (מימין) ויואב קיש. התעלמו מהביקורת והעלו לח"כים את מימון המפלגות – על חשבוננו

"

 שנועד להיאבק בארגוני השמאל ובדרכים עקיפות להעביר כספים למפלגותיהם, ביקש לכאורה לחייב ארגונים שפועלים בבחירות לפעול בשקיפות ולדווח על הכנסותיהם. יעילותו של החוק מוטלת בספק, לאור העובדה שעד היום אף לא ארגון אחד דיווח על הכנסותיו.

עוד כתבות בנושא:

בפועל החוק שימש כמסך עשן לתיקון אחר שבו באמת חפצו חברי הכנסת: הגדלת המימון הציבורי השוטף למפלגות. ההחלטה להשתמש בחוק כדי להגדיל את תקציב המפלגות התבצעה בדיון האחרון על החוק (מרץ 2017), בתחכום רב ובחטף תוך רמיסת ביקורת של היועצת המשפטית של הוועדה ועקיפת ועדה ציבורית שתפקידה היה לרסן זאת.

מהו תקציב מימון מפלגות?

התקציב ממנו מנהלות המפלגות את המימון השוטף שלהן הוא ציבורי, כלומר מכיסנו. הוא ניתן עבור קמפיין הבחירות ובנוסף באופן שוטף בזמן כהונת הכנסת. הסכום נקבע בחישוב מסובך: לפי כמות הח"כים ובצמידות למדד שנקרא "יחידת מימון", בשווי 1,388,600 שקלים. כל מפלגה זוכה בכל חודש לשישה אחוזים מיחידת המימון כפול מספר המנדטים שיש לה בתוספת עוד שישה אחוזים נוספים. למה? אין סיבה מפורשת, זה החישוב שקבעו הח"כים בחוק.

מעטפות כפולות קולות פתק

מימון הקמפיינים של המפלגות מגיע מכיסנו (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

עד לפני שלוש שנים עמד המימון השוטף על חמישה אחוזים ולא שישה. את האחוז הנוסף העניקו לעצמם הח"כים באותו תיקון לחוק, שהעלה את המספר מחמישה לשישה אחוזים, עלייה של 20%. הם עשו זאת מבלי לפנות לוועדה הציבורית שתפקידה לעסוק באופן בלתי תלוי בשינוי כגון זה. 

כיצד התחמקו מפניה לוועדה זו? בדרך יצירתית: הם לא שינו את יחידת המימון אלא שינו "רק" את האחוז שיקבלו ממנה.

כך השתיק ח"כ קיש את הביקורת

כדי להבין איך זה קרה, נחזור לסיפור שלנו מ-2017, שבו בחסות חוק השקיפות, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) יחד עם יו"ר הוועדה יואב קיש (הליכוד) ובשיתוף כל הח"כים בוועדה, סובבו את גלגל הכספת והוציאו את השלל.

באותו דיון אחרון, לפני קריאה שניה ושלישית, הכניסו חברי הכנסת סעיף חדש לחוק שלא נדון עד לאותה עת. הח"כים ביקשו להעלות את התקציב ב-20% ללא היוועצות בוועדה הציבורית וחרף אזהרתה של היועצת המשפטית ארבל אסטרחן, שטענה שמתבצעת פה עבירה. 

ח"כ יואב קיש. עקף את ועדת המימון בדרך מתוחכמת כדי להגדיל את מימון המפלגות

"אני רוצה לומר עוד מילה אחת לגופו של עניין וחשוב לי לומר את זה", פתחה ואמרה. "צריך לזכור שכל נושא יחידת המימון מסור בידי ועדה ציבורית שהכנסת הקימה מכוח חוק מימון מפלגות.[…] הרעיון היה שהעלאת המימון תיעשה על-ידי הוועדה הציבורית ולא בתיקונים מסוג זה". 

היו"ר קיש: "זה שינוי חוק. זה תפקידה של הכנסת, עם כל הכבוד לוועדה הציבורית". (תרגום: זה לא ממש מעניין אותי).

אסטרחן: "בשביל זה הקימו אותה…" (תרגום: אז למה הקימו ועדה ציבורית?).

ח"כ מקלב: "אדוני, אני מציע. אני מקבל את ההסתייגות. תגיש אתה עוד משהו…" (תרגום: בוא נדלג על השטויות האלו של ייעוץ משפטי).

היו"ר קיש: "אני אגיד לכם מה נעשה. אנחנו – הקואליציה – נצביע בעד העניין הזה. אני מבקש להוסיף הסתייגות שלי לביטול הסעיף הזה, ואנחנו נצביע במליאה על ההסתייגות שלי במידת הצורך". (תרגום: צודק, משפטנים לא יעצרו אותנו).

אסטרחן: "בסדר, ויצוין ש…" (תרגום: רגע, יש לי מה להוסיף כי אנו בדמוקרטיה).

היו"ר קיש: "חברים, מי בעד קבלת ההסתייגות שהגדרנו אותה לתיקון סעיף 3 כפי שאמר חבר הכנסת אורי מקלב?" (תרגום: בואו נתקדם).

ח"כ מקלב: "כולם בעד, מה זה?" 

בהמשך, ההסתייגות של חבר הכנסת קיש הוסרה במליאת הכנסת עוד לפני שעלתה להצבעה. כלומר, קיש הגיש בעצמו בקשה למליאת הכנסת לקבוע את נושא העלאת המימון שנתון בידי ועדה ציבורית, אך כשהגיע מועד ההצבעה הסיר את האפשרות הזו והחוק עבר כמו שהוא, כולל העלאת המימון ובניגוד גמור לעקרון שלא נותנים לחתול לשמור על השמנת. במליאה עצמה, העזה חברת הכנסת לשעבר יעל גרמן (יש עתיד) להביע את התנגדותה למחטף אך נשלחה לבדוק את עצמה מול ראש המפלגה שלה. הנושא הושתק.

מי יושב בוועדת המימון הציבורית שנרמסה?

אז מי זו הוועדה הציבורית שאמורה הייתה לדון בהעלאת יחידת המימון ולשמור על הקופה הציבורית, אך נרמסה? כדי שהח"כים לא יכניסו יד לכיס שלנו בכל פעם שירצו, הכנסת קבעה בחוק ועדה ציבורית שתפקידה לקבוע את גובה יחידת המימון. זוהי ועדה דומה בתכליתה לוועדה הציבורית שקובעת את שכר חברי הכנסת.

הכנסת מינתה את הוועדה ב -1 בפברואר 2017, תוקף מינוי החברים בה הוא לארבע שנים. ואלו החברים:

  • שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה (יו"ר הוועדה) – מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון
  • חבר הכנסת לשעבר, רו"ח אהוד רצאבי – מונה על ידי יו"ר הכנסת
  • פרופ' אסף מידני – מונה על ידי יו"ר הכנסת

אך נראה כי הח"כים לא מתעניינים כל כך בקיומה של הוועדה. בקשת חופש מידע של "שקוף", גילתה כי מאז מרץ 2015 אף אחד לא פנה לוועדה. במקרה המתואר, הח"כים לא הזדקקו לפניה אליה כי לא שינו את יחידת המימון אלא את האחוזים שהם לוקחים לעצמם ממנה. ניסיונות לשוחח עם שלושת חברי הוועדה לא צלחו.

שורת הקומבינות

הדרך הפתלתלה בה העלו חברי הכנסת את מימון המפלגות שלהם, איננה סוף הסיפור. בסבבי הבחירות האחרונים הפגינו הח"כים תושיה רבה ויצירתיות כדי לעשות זאת שוב וכך המשיך הציבור לממן ולשמן את מכונות התעמולה של המפלגות.

מסתבר כי הן יכולות לחרוג מהסכומים המוגדרים מראש ולהיכנס לחובות. לכן, בשנה האחרונה שהייתה רווית בחירות, "השקיעו" אזרחי ישראל קרוב למיליארד שקלים בקמפיינים של חברי הכנסת. 

בשנה האחרונה השקענו מיליארד שקלים בבחירות – מכיסנו (צילום: יוסי זמיר)

מה בדיוק עשו עם הכסף? אנחנו לא יודעים, כיוון שהוא לא שקוף. בנוסף, מבקר המדינה – הגוף היחיד שמבקר את המפלגות טרם פרסם דוח אפילו לשנת 2018. הסיבה: ראשי המפלגות ביקשו וקיבלו דחייה מהמבקר

לפי הבדיקה האחרונה שלנו במרץ 2019 עמד החוב על כ-192 מיליוני שקלים. המפלגות מחזירות את החוב מהמימון השוטף (אותו העלו כזכור מ-5% ל-6%). איך מגדילים את החוב? בכנסת ה-21, שפיזרה את עצמה אחרי חודש, מצאו טריק פשוט. בגלל שהמפלגות היו בחובות והיו זקוקות למקור תקציבי לקראת הבחירות בסבב ב' (הכנסת ה-22), הן פרסו את החזר ההלוואה למספר גדול יותר של תשלומים.

הסיעה היחידה שהתנגדה לחוק: ישראל ביתנו. ח"כ עודד פורר

בכנסת ה-22 לאחר שכבר פנינו היו מועדות לבחירות שלישיות, הח"כים פעלו במהירות ובערפל הבחירות לבצע שורת קומבינות נוספות כדי לעקוף את הוועדה הציבורית ולהגדיל את המימון. הטריק שעבד בפעם הקודמת הצליח שוב: הם הגדילו את האחוז מתוך יחידת המימון ב-31%, תוספת של חצי יחידת מימון נוספת לכל מפלגה והגדלת ההוצאה שהחוק מתיר. 

בכל שלוש הפעמים הללו עקפו הח"כים את הוועדה הציבורית ואת העיקרון של יחידת המימון, באופן שנוגד את רוח החוק עצמו. ראוי לציין שהמפלגה היחידה שהצביעה נגד החוק הייתה "ישראל ביתנו".

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): שורת השינויים היצירתיים שביצעו הח"כים בחוקי המימון עלו לנו מאות מיליוני שקלים נוספים בשנים האחרונות. ישראל מצוייה בגירעון ובמשבר כלכלי חמור. אם הוועדה הציבורית הייתה מפקחת על הנושא ושומרת על הכסף, הממשלה הייתה יכולה עכשיו להשקיע אותו בשיפור מערכת הבריאות או בסיוע לעסקים קטנים.

כל עוד חברי הכנסת לא מעוניינים לפנות לוועדה הציבורית, זו לא תוכל לשמור על הכסף שלנו כדי שיגיע למקומות שחשובים לציבור. למפלגות יש די כסף למימון הפעילות שלהן אבל מאחר שהכסף לא שקוף הן מתנהלות בו כאילו מדובר בכסף הפרטי של ראש המפלגה. רק לאחרונה הודו בליכוד שרכשו פרסום ממומן מהכסף שלנו כדי להכפיש עיתונאים ברשתות החברתיות. 

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): בשנים האחרונות אנחנו מתריעים שוב ושוב ודורשים שקיפות של תקציבי המפלגות. המהלך יצמצם באופן משמעותי את בזבוז הכסף ויפנה אותו לשיפור השירות הממשלתי לאזרח במקום לכיסם של מקורבים.

חלוקת הכיבודים על חשבוננו נמשכת: 8 סגני שרים חדשים

תחת מהומת משפטם של נתניהו, אלוביץ ומוזס – ראש הממשלה חילק עוד שמונה כסאות סגני שרים. תפקידם חסר כל סמכות, והעלות לציבור – 17.6 מיליון שקל בשנה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הממשלה אישרה היום בכנסת (שני) את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות שמונה סגני שרים חדשים. הללו נוספים על 33 השרים, על רה"מ ורה"מ החלופי. כעת מספרם הכולל של חברי הממשלה הוא 43, מתוך 120 חברי כנסת, יחס של כ-1:3.

מהו תפקידו של סגן שר? הגדרה זו נעדרת מספר החוקים. על פי מסמך הנחיות היועמ"ש שעסק בנושא, מדובר בשוליה מנהלית, תפקיד חסר כל סמכות או אחריות, שתכליתו המקורית לסייע לשר בעומס העבודה. גם מתשובותיהם של כל אחד מהסגנים החדשים לשאלה זו – ניכר שלא מדובר בתפקיד בעל תוכן ברור.

עוד על הממשלה המנופחת:

למרות זאת מדובר בעלות לא מבוטלת לציבור, שכוללת את משכורת הסגן, שכר צוות המשרד ויועציו. לפי הצעת ההחלטה, העלות המשוערת של כל סגן שר עומדת על 2.2 מיליון שקל בשנה, כך ששמונה שרים מנפחים את עלות הממשלה בעוד 17.6 מיליון שקלים.

נכנסים לתפקיד שאינם יודעים את מהותו

חברי הכנסת שצפויים להיכנס לתפקידים הרשמיים בממשלת ישראל, עדיין לא יודעים להשיב על השאלה הפשוטה: "מה מהות תפקידך החדש?" לא מדובר בשאלת עומק על התפקיד שטרם נכנסו אליו, אלא רק על תחומי האחריות הבסיסיים ביותר של המשרה אותה הם עתידים למלא.

אורי מקלב במעמד ההשבעה לממשלה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הנה רשימת תשובותיהם המלאה:

  1. ח"כ יואב קיש, סגן שר במשרד הבריאות: "במשרד כמו משרד הבריאות לא חסרים תחומי אחריות, בטח לא בתקופה הזו. המינוי הרשמי טרם התקבל (אמור להתקבל היום) והשר ואני בלוז חפיפה אינטנסיבי ולכן אני מאמין שבימים הקרובים תבוצע חלוקת אחריות".
  2. ח"כ דסטה גדי יברקן, סגן שר במשרד לביטחון פנים: מלשכתו נמסר כי "במהלך הימים הקרובים הוא והשר יסגרו את תחומי האחריות".
  3. ח"כ יצחק כהן, סגן שר במשרד האוצר: טרם התקבלה תגובה.
  4. ח"כ יואב בן צור, סגן שר במשרד הפנים, ולסגן שר במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: טרם התקבלה תגובה.
  5. ח"כ אורי מקלב, סגן שר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים: מלשכתו נמסר שהוא יהיה ממונה על הרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי.
  6. ח"כ מאיר פרוש, סגן שר במשרד החינוך: אמר שטרם מונה (המינוי דורש אישור בכנסת).
  7. ח"כ משולם נהרי, סגן שר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: טרם התקבלה תגובה.
  8. ח"כ פטין מולא, סגן שר במשרד ראש הממשלה: "ממונה על המגזר בכל מובן המילה". בדף הפייסבוק שלו מצאנו טקסט מפורטיותר בו ציין "בין תפקידיי אהיה אחראי על המנהלת לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שתועבר לאחריות משרד ראש הממשלה במקום המשרד לפיתוח איזורי בנוסף לעוד תפקידים רבים שיוטלו עליי מטעם הממשלה".

התשובה המשפטית: עזר כנגדו

גם בחקיקה אין הגדרת סמכות לסגן שר. הנחיות היועמ"ש משנת 2013 מסבירות כי מהות התפקיד היא לעזור לשר בעומס עבודתו ובעבודה מול הכנסת. כך לדוגמה, נהוג שסגני שרים עונים על שאילתות במליאת הכנסת

פטין מולא במעמד ההשבעה לממשלה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לפי הנחיות היועמ"ש, השר יכול למסור לסגנו "עניינים ציבוריים" ולא סמכויות חוקתיות כמו אישור תקנות. בהבהרה אחרת בהנחיות היועמ"ש נכתב: "היקף התפקידים שהשר רשאי להטיל על הסגן אינו מוגבל ובלבד שמתקיימים ונשמרים שני תנאים: האחד – שהאחריות לענייני המשרד, הן כלפי ראש הממשלה והן כלפי הכנסת, מוטלת היא על השר; והשני – שסגן השר פועל בשמו של השר, מכוחו ועל דעתו […]".

גם תחקיר העבר של "שקוף" אודות שגרת עבודתו של סגן שר, מעלה תמונה דומה. התחקיר כלל מעקב של חוקר פרטי אחר סגן השר להגנת הסביבה, ירון מזוז. התגלה כי הוא כלל אינו מגיע ללשכתו שבירושלים, מתחיל את יום העבודה מאוחר ומבלה אותו בקניות ובפגישות עם חבריו.

לצפייה בסרטון המעקב ב"צינור":

החלשה נוספת של הכנסת

למרות שאין לו סמכויות חוקתיות, סגן שר הוא חלק מהממשלה, מייצג אותה, ואינו יכול להצביע כנגדה בכנסת. הוא לא יכול להיות חבר בוועדות הכנסת וגם לא להגיש הצעות חוק או שאילתות. לכן, הוספה של שמונה סגני שרים נוספים אף מקטינה את מספר הח"כים הפעילים בקואליציה ל-30 סך הכל.

הקואליציה שולחת לוועדות ניצבים שמצביעים בלי לחשוב (צילום: יוסי זמיר)

כאמור, יחס חברי ממשלה – כנסת עומד כעת על שלושה ח"כים על כל חבר או חברת ממשלה. כך נוצר מצב שבו הקואליציה שולחת לוועדות רק ניצבים שרצים מחדר לחדר בשביל להצביע כפי שהורו להם, ולא מתאפשר דיון רציני ומעמיק.

חברי כנסת מהקואליציה שאינם יושבים בממשלה, הינם דמויות מפתח משמעותיות ביותר לקידום חקיקה. בשונה מחברי אופוזיציה, הם יכולים להשיג רוב בהצבעה, ושלא כמו חברי ממשלה, הם יכולים, גם אם לא תמיד עושים זאת, לפעול באופן עצמאי, ללחוץ על חברי מפלגתם ולבלום מהלכים על פי השקפת עולמם. כך למשל, בכנסת ה-20 בני בגין מהליכוד יחד עם חלק מחברי הכנסת מסיעת כולנו התנגדו לשורת חוקים, ביניהם "חוק ההמלצות".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): 17.6 מיליון שקלים בשנה ישולמו למימון סגני השרים מהכיס של כולנו, בתקופת משבר כלכלי וגירעון חמור. מעבר לכך, סגני השרים מנוטרלים מעבודת הכנסת ומוותרים הלכה למעשה על יכולת ייצוג הבוחרים שלהם בעשייה משמעותית. בד בבד, כמות חברי הממשלה המנופחת מחלישה את עבודת הכנסת ומעקרת את כוחה.

מעש"י: (מה לעשות כדי שיתוקן?): להמשיך לעקוב ולחשוף את חוסר התועלת בתפקיד בתקווה שסגני השרים יוותרו על הכיבודים, אם לא עכשיו אז בהמשך הדרך. להיות ח"כ הוא תפקיד משמעותי יותר מאשר נציג השר בכנסת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת סרק: הכנסת ה-20 אישרה לעצמה כל הטבה שרצתה

מהעלאת שכר ועד נסיעה בנתיב המהיר: לראשונה ביקשנו את כלל הפניות של חברי הכנסת ה-20 לוועדה הציבורית שאמורה לעסוק בעניינם. בדיקת "שקוף" מעלה כי חברי הכנסת הצליחו לקבל את כל ההטבות שרצו. יו"ר הוועדה חיים לוי: "זו ועדה ללא שיניים". הפירוט המלא בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בחודש ינואר הקרוב יעלה שכר הח"כים ב1,320 שקלים. הסיבה? כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של ועדה ציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. שכר השרים הוא רק חלק מהבקשות שדחתה אותה ועדה, שהתעלמו מהמלצותיה שוב ושוב. תכירו את "הוועדה הציבורית", הוועדה שהייתה אמורה להרחיק את החתולים מהשמנת והפכה לחסרת תועלת. יו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי: "הדברים החשובים התקבלו, חלק בהסכמתי וחלק בניגוד לדעת חברי הוועדה. אנחנו רק ממליצים. זו ועדה ללא שיניים".

מבדיקת "שקוף" עולה: כל הבקשות התקבלו, קטנות כגדולות, שערוריתיות והגיוניות.

פרופ' חיים לוי – יו"ר הוועדה: זו ועדה ללא שיניים

הוועדה הציבורית 

בכנסת ישנה ועדה ציבורית, שהוקמה בשנת 2002 ועוסקת בשכר חברי הכנסת ותשלומים נוספים. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. תפקידה? לדון בענייני שכר הח"כים והטבות נוספות. במסגרת חופש המידע, ביקשנו בסוף הכנסת ה-20 את כל הבקשות שהוגשו לוועדה, וגילינו שבשורה התחתונה כולן אושרו – אם בתמיכת הוועדה או בלעדיה. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הייתם כנראה מצפים שהמילה האחרונה תהיה שלה. טעות. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועידה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. ואם יוצא שהוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהבקשה כאילו אושרה. למה? ככה קבעו הח"כים בתחילת הכנסת ה-20. שירות ציבורי מצויין, אבל רק להם.

כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

שואלים את הוועדה ועושים מה שהם רוצים

בעזרת מתנדבת "שקוף", מוריה סגל, עברנו על כל הבקשות שהופנו לוועדה בכנסת ה-20 ובדקנו את התוצאה הסופית שלהם. ישנן בקשות שהוועדה הסכימה לקבל, ישנן בקשות שהוועדה לא הסכימה לקבל, וישנם בקשות שהוגשו לאחר שהנזק כבר נעשה. המשותף לכל המקרים האלה הוא שהח"כים, בסופו של דבר, עשו מה שבא להם.

ריכזנו כאן את כל ההחלטות: חלקן סבירות ונדרשות, וחלקן תמוהות. החלטנו שלא לסנן אותן אלא להשאיר לשיפוטכן. בכל מקום שכתוב שהבקשה אושרה אין זה מעיד שהוועדה אישרה את הבקשה אלא שחברי הכנסת פעלו לבסוף כפי שרצו. לא נתקלנו בפעם אחת שהוועדה התנגדה והח"כים קיבלו את דעתה.

נציין כי יו"ר ועדת הכנסת בכנסת ה-20 היו דוד ביטן, יואב קיש ומיקי זוהר ולכן שמם חוזר ועולה בדוגמאות למרות שלא תמיד הבקשה מיועדת עבורם.

שכר הח"כים והטבות אישיות

דוד ביטן משיג תוספת שכר לחברי הכנסת

הוועדה הציבורית לבחינת שכר הח"כים דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים וקבעה כי על השכר להיות מוצמד למדד המחירים לצרכן (יוקר המחייה) ולא לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, שכר הח"כים היה אמור לרדת בכאלף שקלים, מהלך שחברי הכנסת לא היו מוכנים לסבול. אז מה עשו? ועדת הכנסת בראשות דוד ביטן פשוט דחתה את ההמלצה. במקום זאת, הח"כים קבעו כי השכר יוצמד לשכר הממוצע במשק. המשמעות הישירה: העלאת שכר של בין 700 – 1400 ש"ח בחודש. יש לציין כי חברי אופוזיציה מהמחנה הציוני, יש עתיד ומרצ נלחמו, ללא הצלחה, בניסיון לקבל את המלצות הוועדה הבלתי תלויה. הבקשה אושרה, למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

שינוי תקציבי הוצאות חברי הכנסת

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת בבקשה לאחד את התקציבים השונים הניתנים לח"כ אשר אינם תמיד מנוצלים במלואם (קשר עם הבוחר, תקשורת סלולרית, משלוח דואר) לידי תקציב אחד כללי המאפשר להוציא את הכסף בהתאם לצרכיו של אותו הח"כ. בתמורה, הוא מוכן להפחית את הסכום מ- 130,000 ל- 105,000 ש"ח. הבקשה אושרה. כמה חודשים קודם ביקש אורן חזן מהוועדה הציבורית לקצץ את הקצבה לחשבון הסלולר של הח"כים. הבקשה הפכה למיותרת בהמשך כתוצאה מהבקשה של ביטן. 

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לאחר אישור שינוי התקציב הפרלמנטרי וצמצומו, כפי שביקש בעבר, ומבקש להגדיל את תקציב השרים וסגני השרים. הסכום שהוקצב להם, כ-34,500 ש"ח איננו מספיק להם לעריכת כנסים, אחזקת אתר אינטרנט, והדפסת מסמכים על פעילותם. הבקשה אושרה.

הנתיב המהיר

ח"כ מיקי לוי פונה בבקשה לאשר לח"כים לנסוע בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, על מנת להימנע מפקקים. הבקשה אושרה וכל ח"כ כנסת יכול לנסוע בנתיב המהיר בהשתתפות עצמית של 15 שקלים. עם זאת לא מצאנו בהתקשרויות הכנסת כי הוצא בפועל כסף על כך.

יועצים פרלמנטרים

אורלי לוי אבקסיס - העסקת עוזרת רביעית בגלל מחלה של אחת מהעוזרות

אחת היועצות הפרלמנטריות של ח"כ אורלי לוי אבקסיס חלתה במחלה קשה ומתמשכת. לוי ביקשה להעסיק במקומה עוזרת רביעית ולא לפטר אותה. לוי פנתה לוועדה, שסיכמה כי אכן מדובר באירוע חריג ויש מקום לאשר לה העסקה של יועצת רביעית באופן חריג וזמני. במקום לאשר את החריגה הזמנית, הח"כים הפכו את הבקשה לגורפת. הבקשה אושרה לצמיתות למרות אישור זמני מהוועדה ולכל ח"כ מותר להעסיק יועץ רביעי במקרה של מחלה ממושכת של אחד היועצים. 

אלי כהן מבקש עוזר שלישי לוועדה להתחדשות עירונית

השר אלי כהן בהיותו יו"ר הוועדה הזמנית לתכנון עירוני ביקש יועץ זמני נוסף לעבודת הוועדה. הבקשה אושרה.

שלי יחימוביץ' מבקשת מחליף לעוזר פרלמנטרי במילואים

ח"כ שלי יחימוביץ' ביקשה מהוועדה לאפשר לה ולחברי כנסת נוספים להעסיק עוזר פרלמנטרי נוסף, מכיוון ששני העוזרים נקראים באופן תכוף למילואים, דבר אשר משבש את עבודת הלשכה. יחימוביץ' טענה כי בשל ההחזר הכספי מביטוח לאומי בעד ימי המילואים אין בכך תוספת תקציב לכנסת עצמה. הבקשה אושרה.

ח"כ דוד ביטן מצטרף ומבקש להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף באם אחד מהם יוצא לשירות מילואים של מעל 7 ימים, ומוסיף בקשה לדון בהצעתה של ח"כ יחימוביץ' להחזיק רשימה של עוזרים מחליפים, שניתן יהיה להעסיק לתקופות קצרות יותר ולשלם להם במצטבר. הבקשה אושרה.

עוזר פרלמנטרי שלישי ואז רביעי ליושבי ראש ועדות

ח"כ דוד ביטן מבקש לשנות החלטה זמנית שהוארך תוקפה, בעניין עוזר פרלמנטרי שלישי לחברי הכנסת המכהנים כראשי ועדות, ולהפוך אותה להחלטה קבועה. אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית

ארבעה חודשים לאחר מכן, פנה ח"כ דוד ביטן שוב לוועדת הכנסת וביקש לאפשר לחברי הכנסת להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף – בסה"כ שלושה עבור חבר כנסת וארבעה עבור ראשי ועדות. עלות ההחלטה, כ-20 מיליון ש"ח. לאחר דחייה של הוועדה הציבורית הוגשה בקשה נוספת, הכנסת אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

עוזר נוסף גם לוועדות המיוחדות

את הבקשה לדיון בשוויון נהלי עבודת הוועדות המיוחדות הגישו חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, ישראל אייכלר, סתיו שפיר, אלי כהן ותמר זנדברג- כולם ראשי ועדות מיוחדות. הבקשה נגעה להגדלת צוות הוועדה בדומה לוועדות הקבועות ובעיקר עוזר פרלמנטרי נוסף ליו"ר הוועדה. הבקשה אושרה. 

עוזר רביעי למרכז האופוזיציה ויושב ראש הקואליציה

ח"כ מיקי זוהר פנה בבקשה לאשר עוזר פרלמנטרי רביעי עבור ח"כ אמסלם וחסון, המשמשים כיו"ר הקואליציה והאופוזיציה, בעלות של 432,000 ש"ח נוספים. אושרה למרות התנגדות ראשונית של הוועדה הציבורית.

מענק לעוזרים פרלמנטרים

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת, בפניה לטובת עוזרים פרלמנטריים שהשתתפו בקורס להכשרת יועצים פרלמנטריים שבגינו הובטח להם מענק בגובה 5,000 שקלים. תוך כדי הקורס חלק מהח"כים קודמו להיות סגני שר, ולכן עוזריהם כבר לא זכאים לאותו מענק, אך הם המשיכו לבוא לקורס מכיוון שלא הודיעו להם על משמעות השינוי. לא הצלחנו להתחקות אחר האישור. 

נסיעות ולינה

פטור ממס על לינה

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לביטול תשלום מס בעבור לינת הח"כים בבתי מלון כאשר הישיבות בכנסת נמשכות עד לשעה 22:00. לאחר שהוועדה דוחה את הבקשה, ביטן פונה לוועדה שוב ומעלה את הצעתו. ביטן מבקש שחברי הכנסת והעוזרים פרלמנטריים אשר גרים במרחק של יותר מ-50 ק"מ מירושלים ואשר נכחו בישיבה עד השעה 22:00 לא יחויבו בתשלום המס עבור לילה במלון. הבקשה אושרה.

ח"כ אלעזר שטרן ביקש אישור ללינה בבית מלון פעם-פעמיים בשבוע מכיוון שביתו נמצא כ-160 ק"מ מירושלים והוא נאלץ לנהוג במשך שעות רבות. הבקשה אושרה.

בקשות הלינה של יואב קיש

ח"כ קיש פנה לוועדה בבקשה לאשר שבאופן קבוע יוכלו חברי הכנסת ללון בירושלים במהלך השבוע ללא חובת תשלום מס, בלי להטריח עצמם בהגשת בקשות חריגות לעניין זה, בטענה שכתיבת הבקשות גוזלת מהם זמן עבודה. קיש טען שח"כ תמיד יעדיף ללון בביתו ולכן ברור שהלינה בבית מלון היא כבר הקרבה מצידו. 

קיש ביקש שהאישור הקבוע הניתן ליועצים פרלמנטרים ללון בבית מלון לאחר השעה 23:00, יוקדם לשעה 22:0, שסכום השתתפות הכנסת יעלה מ-330 ל-400 ש"ח, וכן שהשעה לפיה תקבע הזכאות תהיה שעת סיום המליאה ולא הנוכחות בה בפועל.  

בנוסף: עוזר פרלמנטרי אשר מתגורר בעיר המרוחקת כ-100 ק"מ מירושלים מקבל אש"ל לפי חישוב זה. קיש ביקש שהמרחק לחישוב העניין יעשה לפי כביש 6 (המגיע בדרך עקיפה), זאת בשל הפקקים.  הבקשות אושרו.

שתי פניות בעל פה על לינה מחנין זועבי וניסן סלומינסקי

פניה מח"כ חנין זועבי בעניין לינה בירושלים ליועצת פרלמנטרית שגרה באשקלון ונוסעת בתחבורה ציבורית, ופנייה מח"כ ניסן סלומינסקי בעניין גילום תשלומי לינה בבית מלון בירושלים ליושב ראש ועדה קבועה. 

לפי הבקשות של קיש שאושרו גם בקשות אלו אושרו

ניידות 

ניידות של חברי כנסת

ח"כ דוד ביטן פנה בשנית לוועדה לדון בדחיפות בעניין סמכות הגדרת ח"כ כבעל מוגבלות בניידות והעסקת נהג בשל כך. הבקשה התקבלה.

ח"כ יואב בן צור, בשל מוגבלות תנועה זמנית, ביקש להאריך את תקופת ההעסקה של הנהג שהוצמד לו. הבקשה התקבלה

אישור בדיעבד

קודם עושה ואז מתנצלת - השרה מירי רגב מבקשת אישור לאחר מעשה

ח"כ מירי רגב פונה לוועדה בבקשה לאשר הוצאה לא כדין ובדיעבד. השרה רגב שלחה לחברי מרכז הליכוד כיסויי טלפון מתוך תקציב קשר עם הציבור. השרה רגב ביקשה אישור בדיעבד, בטענה לחוסר הבנה בלשכתה. המכתב הופנה לחשב הכנסת שהעביר את המכתב לוועדה הציבורית. הבקשה אושרה בדיעבד.

*

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): גם אם לעיתים ההחלטות נראות שוליות יש להן משמעויות עמוקות יותר. לדוגמא, לאחר שהוצמד שכר הח"כים לשכר הממוצע במשק ועלה, נפתח תאבונם של השרים שדרשו (וקיבלו) העלאת של כ-5,000 שקל. העלאה שאושרה תוך שעתיים בלבד בוועדת הכספים. לשכר השרים מוצמד שכר הבכירים במגזר הציבורי ושכר הגימלאים (ראשי ערים, מנכ"לים בעבר ובהווה ששכרם נגזר משכר שר), כך שהמשמעות המקיפה יותר של העלאת השכר  לא הייתה ברורה מראש ועשויה הייתה להגיע אף למאה מיליון שקל בשנה. שבוע אחרי ההחלטה הראשונית, התכנסה שוב הוועדה כדי להבהיר שהשינוי נוגע רק לשרים. כלומר, הלחץ לכיס האישי שלהם הביא אותם לחקיקה חובבנית.

מה עושים (כדי) שיתוקן (מעש"י): הכנסת חייבת להחזיר לוועדה הציבורית את כוחה. יש מקום לתת לח"כים לערער, אך ההחלטה הסופית כשזה נוגע לכיס של נבחרי הציבור חייבת להיות החלטה בלתי תלויה, ללא ניגוד עניינים, ובידיה של הוועדה הציבורית.