פוסטים

התירוצים שקיבלנו מח״כים בעקבות בדיקת נוכחותם בכנסת. ותגובתנו: פרסמו יומנים, תקנו את הכנסת

ח״כים רבים פנו ל״שקוף״ בעקבות פרסום בדיקת הנוכחות בכנסת. חלק הסבירו למה לא הגיעו, כמה טענו לתקלות בספירה. והיו מי שהסבירו שח״כ לא נמדד בנוכחותו בכנסת, שיותר חשוב להיות בשטח. הנה התשובות לכל התירוצים והטענות, וגם הפתרונות. יש רק 120 אזרחים שקיבלו כוח ופריבילגיה להיות ח״כים. הכוח לשנות בידיים שלהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הייתי שלושה שבועות בבידוד", "ישנתי בכנסת כמה ימים", "נכנסתי בכניסה צדדית", "השומר בכנסת פיספס ולא הספקנו לעדכן את הרישום", "חבר כנסת בכלל לא צריך להימדד בנוכחות שלו בכנסת". אלו הם רק חלק מהתירוצים והטענות שהעבירו אלינו חברי כנסת במהלך הימים שחלפו לאחר שפרסמנו את דירוג נוכחות הח״כים במשכן הכנסת.

התירוצים האלו מצטרפים לתגובות שקיבלנו לכתבה. ״לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית״, אמר לנו ח״כ חיים כץ, הליכוד, יו״ר ועדת העבודה והרווחה; "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", מסר יו״ר ימינה נפתלי בנט. 

האמת? הכל נכון. אבל גם הפתרונות ברורים: כדי להתמודד עם החלק הראשון של הטענות, לגבי האופן שבו ערכנו את בדיקת הנוכחות, הח״כים מוזמנים פשוט לפרסם את היומנים שלהם לציבור. ולגבי החלק השני של טענותיהם – אם הכנסת לא מספיק משמעותית, תהפכו אותה לכזאת. 

מי משתמש בפריביליגיה שקיבל

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת פרסמנו את סיכום הנוכחות של הח"כים במהלך מושב הקיץ הראשון של הכנסת ה-23. בדקנו מי מגיע לעבוד בכנסת – שם צריכים הח״כים להיות לפחות בין הימים שני-רביעי, כדי להשתתף בדיונים, בהצבעות, בקבלת החלטות. בדקנו את מספר הימים בהם הם נכחו בכנסת, את מספר השעות, וכן בכמה דיונים בוועדות הכנסת הם השתתפו. 

הממצאים בקצוות – בחלק העליון של הטבלה ובחלק התחתון – היו ברורים. בין הח״כים שאינם שרים או סגני שרים, בלט מעל כולם בראש הטבלה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן). אחריו יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם). בתחתית הצבענו על שתי הפתעות: יו״ר ימינה הנמרץ נפתלי בנט, וח״כ חיים כץ, עד לא מזמן שר הרווחה, שאולי מנווט את הדיונים בוועדת העבודה והרווחה אבל ממעט לשהות במשכן. נזכיר, כץ קיבל לא מזמן מחבריו הח״כים חסינות מפני העמדה לדין. 

יודע להתחמק. ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מדד הנוכחות הוא כמובן לא המדד היחיד שבו ניתן לבחון את עבודת נבחרי הציבור, כפי שהבהרנו גם בכתבה הקודמת. לאורך השנים אנחנו צוברים עוד מידע ועוד נתונים, ומפרסמים אותו לציבור, כדי לתת תמונה מלאה ככל הניתן. אנחנו מפרסמים מידע על הגשת שאילתות, טיסות, נוכחות בדיוני הוועדות ואפילו הצבעות ואנו חושבים עוד איך למדוד חקיקה ואפילו שיח מכבד. בשבוע שעבר פרסמנו לצד דירוג הנוכחות גם את מפת הח״כים לכנסת ה-23. פרויקט ענק שמרכז את כל המידע שאספנו על חברות וחברי הכנסת המכהנים כרגע. 

אבל מדד הח״כים נותן לנו אינדיקציה מי הח"כים שמשתמשים בכנסת כפלטפורמה לעשייה. יש רק 120 אזרחים ואזרחיות במדינה שקיבלו את הפריבילגיה והכוח לקבל החלטות שמשפיעות על החיים של מיליונים. את המשכורת הציבורית הגבוהה והמוצדקת, את הרכב הצמוד, היועצים ותקציב של מיליונים מידי שנה – הם אמורים לנצל כדי בסופו של דבר לפעול באמצעות הכלים שמעניקה להם הכנסת. 

כשבנט אומר שאין מה לעשות בכנסת זה ממש עצוב. היו גם מגיבים אצלנו בדיון שהתפתח ברשתות החברתיות, שטענו שנבחרי הציבור לא צריכים לבזבז את הזמן שלהם במשכן. אבל זה לא משנה אם אתה אופוזיציה או קואליציה, זה מספיק שאתה נוכח בדיון, שואל את השאלות הנכונות, מדליק נורות אדומות, מביא קולות של אזרחים, בעיות שהועברו אליך, שאלות – כל זה משפיע. אם הח״כים לא יהיו שם כדי לדון עם הפקידים ועם ח״כים אחרים – מי בדיוק יעשה את זה? אם הח״כים לא יהיו נוכחים בכנסת איך הם יקימו קואליציות כדי לקדם נושאים שונים, שדולות, יעבירו חוקים? מי יצביע במליאה? בוועדות?

זהו התפקיד של הח״כים. אין מישהו אחר במדינה שזהו תפקידו. ואם יש מי שלא רוצים לבצע אותו – הם יכולים לפנות את המקום למי שרוצים, או לחילופין – לשנות. הם יכולים למשל להתחיל להצביע לפי אמונתם ודעותיהם ולא רק לפי משמעת סיעתית. הם יכולים לצקת ומשמעות תוכן בתפקיד שלהם. אין עוד אנשים שיש להם כזה כוח בידיים. 

מליאת הכנסת

ח״כים יקרים, כדי שלא נצטרך לעקוב אחריכם: פרסמו יומנים!

היינו מעדיפים שהח״כים יקלו עלינו את העבודה וינגישו את העשייה שלהם לציבור. אבל הבעיה היא אצלם ולא אצלנו. הח״כים מסרבים לפרסם את היומן שלהם. בעינינו זה דבר אלמנטרי. 

אז במקום שהח״כים יפרסמו פעם בשבוע או פעם בחודש, את היומן שלהם, יציינו מתי הם היו במליאה, איפה הם סיירו, עם מי נפגשו, באיזה דיון בוועדה הם השתתפו, ואפילו מתי נגזר עליהם בידוד – אנחנו נאלצים להקדיש שעות רבות של צוות ומתנדבים כדי לחשוף טפח אחר טפח מהמידע שיכול ללמד אותנו על האופן שבו נבחרי ציבור מבלים את זמנם הציבורי ומבצעים את עבודתם.

לחבר את הכנסת למאה ה-21

נסביר: הדרך בה הכנסת רושמת את הנוכחות ועל בסיסה אנחנו מסתמכים הוא רישום ידני – בכל פעם שח"כ נכנס ויוצא מהכנסת השומרים צריך לסמן אותו או אותה – וכאן, מטבען, יכולות ליפול טעויות אנוש. היו ח"כים שסיפרו לנו שהם נכנסו בכניסות צדדיות, היו כאלו שטענו כי ישנו בכנסת ולכן לא נספרו ביום למחרת, היו כאלו שחלקו על הספירה וטענו שכמה ימים שלהם התפספסו, היו גם כאלו שחלקו איתנו כי נכנסו לבידוד ולכן לא יכלו להגיע לכנסת (למעט הצבעות). 

בכנות מלאה – אנחנו מאמינים לכל אחד מהם. אבל למרות שכחלק מבחינת נתוני המדד הצלבנו מקורות רבים ולקחנו בחשבון אירועים כאלו, צריך להדגיש – בבסיס, אלו הנתונים שאנחנו יכולים להתבסס עליהם. כי ככה עובדת הכנסת. בצורה של רישום נוכחות ידני. 

למה הכנסת לא התקדמה למאה ה-21 מבחינת רישום נוכחות? שאלה טובה. חשבנו שאם זה כל כך מטריד את הח"כים הם ינסו לתקן את המצב. הרי הם מקבלי ההחלטות. אבל הם גלגלו את הכדור אלינו. (אימוגי' של מכה במצח) אז פנינו לדוברות הכנסת והצענו להוסיף מערכת רישום אלקטרונית במשכן, כזו שכל ח״כ יוכל להעביר בה כרטיס נוכחות. ככה פשוט, כמו בכל מקום עבודה. בכנסת סירבו.
**

כך או כך, בין אם אתם מבינים את החשיבות העצומה של הפעילות בכנסת, וגם אם אתם לא מסכימים איתנו שהכנסת וחושבים שהיא בזבוז זמן ולכן עדיף להסתובב בארץ – חברי הכנסת צריכים לפרסם יומן. לאפשר לציבור לדעת מהם הם עושים. אנחנו לא מוכנים להסתפק בפרסומי יחסי ציבור של סיורים בפייסבוק ובאינסטגרם. אנחנו דורשים מידע אמיתי ושקוף. פרסמו יומנים. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?

בראש הרשימה: חברי הכנסת גינזבורג, סגלוביץ, קושניר והאוזר. בתחתית: נפתלי בנט וחיים כץ. ומי הח״כ הראשון של הליכוד בעשיריה הפותחת? בדיקת הנוכחות של חברי הכנסת במשכן ובוועדות במושב הקיץ מגלה מיהם הח"כים שמשקיעים את זמנם בכנסת ומי פועלים במקומות אחרים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, בדיקת שקוף מעלה: מיהם חברי הכנסת שנכחו הכי הרבה במשכן מאז הושבעה הכנסת ה-23? ומי הכי פחות? 

בראש הרשימה ניצב ח״כ איתן גינזבורג מכחול לבן שהצטיין בנוכחות במשכן ובדיוני הוועדות. אחריו מופיע ח״כ יואב סגלוביץ מיש עתיד. נציג הליכוד הראשון בנוכחות בכנסת הוא ח״כ שלמה קרעי, שסוגר את העשיריה הפותחת. בתחתית הרשימה ממוקמים שני חברי כנסת בולטים ומוכרים: יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט מהאופוזיציה שמסר בתגובה כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", וח״כ חיים כץ מהקואליציה שמצד אחד הפגין נוכחות דלה בכנסת באופן כללי ומצד שני מחזיק בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה – תפקיד משמעותי שמאפשר לו להשפיע בוועדה שקיימה דיונים רבים.  

איתן גינזבורג. אתר הכנסת

למה זה חשוב? חברי הכנסת הם לא פעילים פוליטיים מהשורה, הם הנבחרים. הם מקבלים שכר, עוזרים ויועצים, ושלל כלים פרלמנטריים. הם מקבלים את הכוח והזכות לפעול בפרלמנט כדי לקדם את האג׳נדה שלמענה נבחרו. עבודתם קשה ומורכבת, ויש לה פנים רבות: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור, סיוע פרטני ועוד. אבל הכנסת היא מקום העבודה הראשי שלהם. לאורך השנים אנחנו ב"שקוף" מנגישים לכם באופן קבוע ניתוחים מכל הזוויות, ויוצרים במקביל מדדים שונים במטרה לנטר ולפקח על עבודת נבחרי הציבור. אנחנו חושבים שהציבור זכאי לדעת מי מהח"כים עובדים בשבילנו ומי לא, ואיך. 

החמישיה הפותחת והסוגרת

בעזרתם של מתנדבי שקוף עומר ברון ונבות זילברשטיין בדקנו את נוכחות כלל חברי וחברות הכנסת במליאה ובוועדות השונות, מרגע השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-20 בספטמבר (ארבעה  ימים לפני תום המושב). מדובר ב-79 ימי עבודת כנסת (נספרו ימי המליאה, שני-רביעי) בסך הכל. 

בחנו את מספר הימים ומספר השעות בהם נכחו חברי הכנסת במשכן, ואת מספר הדיונים בהם הם נכחו בוועדות. במקרים חריגים ניסינו לבדוק עוד אלמנטים בעבודת חברי הכנסת, לבחון למשל האם היתה סיבה להיעדרות, ולהשוות לנתונים אחרים. 

מצאנו שיש חברי כנסת שמקדישים את מירב זמן העבודה שלהם למשכן, ויש כאלה שממש לא. בראש הרשימה, כאמור, חברי הכנסת גינזבורג וסגלוביץ', ואיתם בחמישיה הפותחת: אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צביקה האוזר (דרך ארץ) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס), ומיד אחריהם עוד שורה של חברי כנסת שרשמו נוכחות גבוהה במשכן: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעקב מרגי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו). הנציג הראשון של הליכוד ברשימה סוגר את העשירייה הפותחת: שלמה קרעי (הליכוד).

בתחתית, כאמור: נפתלי בנט (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפניהם ממוקמים בחמישיה האחרונה של חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים – יו״ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן (הליכוד), יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) והיבא יזבק (הרשימה המשותפת).

הערה חשובה: אנחנו מתייחסים כאן רק לקצה העליון והתחתון של הח״כים. אחת הסיבות היא שמדובר בתקופה מורכבת בה יש ח"כים שנאלצו לקיים דיונים מרחוק בלי לנכוח בכנסת. לדוגמא ח"כים  שנשלחו לבידוד. במצבים כאלו הח"כים משתתפים ב״זום״ ואינם נרשמים נוכחים בכנסת. עם זאת, אפשר לומר ברמת מובהקות גבוהה למדי איך מתנהלים הח"כים שנמצאים בקצה – לטוב ולרע.

אלופי הנוכחות של מושב הקיץ

  1. ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן)

גינזבורג הגיע ל-88 ימי עבודה בכנסת וסה"כ השקיע 854 שעות עבודה במשכן; הוא יו"ר ועדת הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת חוק חוקה ומשפט ועדת החוץ והביטחון. במהלך 88 ימים גינזבורג השתתף סה"כ ב-164 דיונים. יש לציין שחלק מדיוני ועדת הכנסת הם פרוצדורליים וקצרים אך כמות השעות שהשקיע מעידה כי למרות זאת מדובר בתופעה ייחודית. הבא אחריו, סגלוביץ, נכח 143 שעות פחות.

  1. ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד)

סגלוביץ הגיע ל-87 ימים ונכח 711 שעות בכנסת. הוא חבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, בוועדה המיוחדת לקרן העושר לאזרחי ישראל וממלא מקום מקום בוועדת החוץ והביטחון. במהלך המושב הוא נכח ב-137 דיונים רובם בוועדת החוקה אך חלקם גם בוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכנסת וכן בוועדה לקידום מעמד האישה.

יואב סגלוביץ', אתר הכנסת

מלשכתו של סגלוביץ נמסר: "רוב הכינוסים האחרונים של ועדת החוקה נגעו לתקנות וחוקים שנוגעים למצב החירום המיוחד, שם נאבק על שמירת האיזון שבין מיגור התחלואה לשמירת זכויות האזרחים בצל הקורונה (כמו המאבק על זכויות אסירים ועצורים או האפשרות להפגין בשיירות רכבים ). בנוסף, סגלוביץ פעיל בוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית וקידום מעמד האישה בעיקר סביב נושאי המאבק באלימות כלפי נשים: הציע את הצעת החוק לאלימות כלכלית (שכעת הפכה לממשלתית) ואת הצ"ח איזוק אלקטרוני לגברים אלימים (עבר בטרומית)".

  1. ח״כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו)

קושניר הגיע ל-85 ימי עבודה במשכן ונכח 700 שעות בכנסת. במהלך תקופת הזמן שבחנו הוא השתתף ב-114 דיונים בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים ובוועדת העליה והקליטה.

קושניר מסר בתגובה כי: "אני גאה לשרת את אזרחי ואזרחיות המדינה. בשירות כזה אין שעון ואין זמן !יש עשייה!"

אלכס קושניר – אתר הכנסת

  1. ח״כ צביקה האוזר (דרך ארץ)

האוזר נכח ב -82 ימים בכנסת והגיע ל-683 שעות. על פי המידע שגלוי לציבור במהלך המושב הוא השתתף ב-38 דיונים בוועדות. זהו מספר נמוך כביכול, אבל יש לציין שהאוזר הוא יו"ר ועדת חוץ ובטחון שחלק גדול מהדיונים שהיא מקיימת חסויים (הפרוטוקולים שלהם ואף מועדי התכנסות שלהם לא ידועים) ולכן לא הם נכנסו לספירה. זוהי אחת הסיבות לכך שנוצר פער משמעותי בין כמות הדיונים בהם נכח כביכול האוזר לבין הנוכחות שלו. בנוסף, חלק מהדיונים לא מתקיימים בכנסת עצמה כך שסביר שהוא נכח ביותר שעות משכן ממה שתועד.

האוזר מסר בתגובה: "שמח לבצע את תפקידי נאמנה בשביל אזרחי המדינה. ישראל נערכת לשגרה חדשה, מאתגרת ולא פשוטה, בסימן התפרצות מחודשת ומשמעותית יותר, של נגיף הקורונה. המגפה ואיתה המשבר הבריאותי והכלכלי מחייבים אותנו באחדות. 

"מגפת הקורונה לא פגעה במוטיבציה של אויבנו לערער את בטוחנינו וקיומנו. האיומים על מדינת ישראל לא נפסקים לרגע, זאת לצד אתגרים חדשים והזדמנויות מרתקות. ועדת החוץ והביטחון, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, ממשיכה, גם בעת הזו, לעבוד ללא לאות, למען בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".

  1. ח״כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס)

יו״ר סיעת ש״ס הגיע הכי הרבה פעמים לכנסת במהלך המושב – 90 ימים. אבל הוא נכח פחות שעות מקודמיו ברשימה – 613 שעות, וגם בפחות דיונים – 98. מדובר בנתונים מכובדים כך או כך שמכניסים אותו הישר לתוך החמישיה הפותחת של הח״כים הפעילים ביותר במשכן. 

מלכיאלי מסר בתגובה כי: "אנחנו בש"ס הגענו לעבוד למען הציבור והשכבות החלשות ונמשיך לעשות את המירב".

הח״כים ששכחו את הכתובת של מקום העבודה שלהם

ח״כ נפתלי בנט (ימינה): ״פועל בשטח״

מתוך 79 ימי עבודה נטו בסך הכל, בנט נכח רק ב-34 ימים במשכן, מאז הושבעה הכנסת ה-23, ו-249 שעות. מדובר בהיקף שעות שהוא שווה ערך לכחמישה שבועות עבודה במשרה מלאה. יו״ר ימינה חבר רק בוועדת החוץ והביטחון ושם על פי הרישומים שבידינו בנט נכח בששה דיונים בלבד. עם זאת סביר להניח כי הוא נכח בעוד דיונים חסויים (עליהם נוכל לדעת רק בסוף השנה כשנבדוק את הנוכחות בוועדה). בהשוואה לשאר חברי הכנסת, ולמעט חיים כץ, הוא נכח בכנסת הכי פחות. 

בדקנו כמה פעמים הוא נאם במליאת הכנסת, וספרנו 15 פעמים בהן הופיע בפרוטוקול המליאה. לשם השוואה: תמר זנדברג (יו"ר מרצ) הופיעה בפרוטוקול המליאה 39 פעמים, אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) הופיע 19, ויאיר לפיד (יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד) הופיע 35 פעמים בפרוטוקול. בדקנו אם בנט השתמש בכלים פרלמנטרים אחרים ונראה כי הוא הגיש רק הצעה אחת לסדר היום ולא הגיש בכלל שאילתות דחופות. בנט כנראה מעדיף למקד את עבודתו כחבר כנסת בהסברה בפייסבוק, סיורים בשטח ובכתיבת ספרים

‏אני קורא לממשלה לצאת בקמפיין פרסומי עוצמתי לעטיית מסיכות.להתאים מסרים למגזרים השונים (כללי, ערבי, חרדי-ליטאי,…

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Wednesday, September 30, 2020

מלשכתו של בנט נמסר כי: "בנט פועל במערכה מול הקורונה בשטח, לא במריבות ובקטטות פוליטיות בכנסת. צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן. הוא ישתדל ככל האפשר להמשיך לרדת לשטח, לסייע לראשי רשויות, לעסקים במצוקה, לבתי החולים ולציבור הישראלי במעשים".

ח״כ חיים כץ (הליכוד): ״הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה; הייתי בבידוד קורונה״

כץ הגיע רק 31 פעמים לכנסת במהלך המושב, ונכח 223 שעות. בפרוטוקולים של הכנסת מצאנו כי כץ עלה לדבר במליאה רק פעמיים. זה נתון מפתיע מאחר שכץ מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה שם ניהל 32 דיונים מתוך 87 שהתקיימו (לעיתים חבר ועדה מחליף את היו"ר בייחוד כשהוא מבקש דיון שקרוב לתחום עיסוקו). לצורך ההשוואה בוועדת הכלכלה התקיימו 78 דיונים בכנסת ה-23 ובוועדת הפנים והגנת הסביבה 79 ישיבות. שתיהן ועדות הדומות בהיקף הפעילות שלהן לוועדה בראשותו של כץ. לכן נראה שכץ מגיע ומנהל את הדיונים המשמעותיים יותר וחותך הביתה, פעמים רבות לפני המליאה. 

נסייג ונאמר כי כץ מחזיק בתפקיד משמעותי (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), תפקיד שמאפשר לו למקסם את עבודתו בכנסת. בנוסף ניתן לראות לחיוב את העובדה שהוא נותן לח"כים אחרים לנהל דיונים שקרובים לליבם.

ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה כי: "ח"כ חיים כץ הינו משרת ציבור פעיל וחרוץ ולא בכדי הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה, עם 180 חוקים שהעביר בקריאה שנייה ושלישית. גם משרד העבודה והרווחה בראשותו הגיע לשיאים יוצאי דופן, בין היתר כץ כמעט והכפיל את תקציב המשרד לרווחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. 

״נזכיר כי כל הדיונים בוועדה מתקיימים באישורו של כץ. כמקובל, חבר ועדה שנבחר מטעמו יכול לנהל את הדיון. לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית, יחד עם זאת, כץ פועל במירב הכלים העומדים לרשותו ליצירת מנגנון פיקוח ושיפור שירותים לטובת אזרחי ישראל, לראשונה בהובלתו, הוקמה לאחרונה ועדת משנה לטיפול בנכי צה"ל וקמה ועדה לבטיחות בעבודה. יש לציין כי כץ נכנס פעמיים לבידוד, ובמקרה נוסף אושפז ועל כן נבצר ממנו להגיע למשכן במשך תקופה ארוכה".

היחיד שהגיעו לכנסת פחות הם רה"מ נתניהו ושר הפנים אריה דרעי שעיקר עבודתם לא מתקיימת בכנסת, ודרעי כבר לא מכהן כח"כ בגלל שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי. אפילו שר הבריאות, יולי אדלשטיין הגיע לכנסת יומיים יותר מבנט ושישה ימים יותר מכץ. למעשה, אחרי שורה של שרים, ומשה גפני (יהדות התורה) שהספיק לעבור צינתור ועדיין להגיע לכנסת יותר מבנט וכץ – מופיעה ברשימה מירב מיכאלי שהגיעה ל-46 ימים אך נכחה (412 שעות)  ומאי גולן שנכחה 49 ימים (296 שעות). מבחינת כמות השעות, לפני בנט בתחתית הרשימה נמצאים דוד ביטן (263 שעות) ויאיר לפיד (296).

ככה בדקנו ועוד כמה סייגים

בבדיקה שביצענו ליקטנו בזכות המתנדב נבות זילברשטיין את המידע על נוכחות הח"כים מאתר הכנסת וכפי שדווח על ידיה. בסיוע המתנדב עומר ברון, אספנו נתונים על נוכחות הח"כים בוועדות בהתאם לפרוטוקולים של הדיונים.

לאחר מכן ניכינו מהספירה את הח"כים שכיהנו בתפקיד פרק זמן חלקי ואת השרים שרוב עבודתם אינה מתבצעת בכנסת ולכן ההשוואה אליהם אינה הוגנת מאחר ושר מבצע את רוב עבודתו ממשרדו בקרית הממשלה. 

בנוסף, במהלך התקופה שנבחנה, אתר הכנסת שודרג פעמיים, פעם אחת במהלך פגרה והשניה במהלך שבוע עבודה, לכן לא יכולנו לאסוף מידע על אותם מים ספורים. אולם להערכתנו אין בימי השדרוג האלו כדי להשפיע על חישוב הנתונים. 

הצגנו בפניכם רק את דירוג הח״כים המצטיינים ואת אלו שבתחתית. כולם מראים מובהקות בנתונים. כפי שכבר ציינו, תקופת הקורונה מקשה על איסוף המידע שכן היו חברי כנסת שהשתתפו בדיונים מרחוק, ואחרים ששהו בבידוד. 

השבוע הראשון של הכנסת ה-23: ממשלת המעבר רמסה אותה ואז היו"ר הזמני החליט לסגור אותה

הממשלה ניסתה להשתמש בכנסת כחותמת גומי לתקנות שיאפשרו לה לרגל אחרי אזרחים. כשהכנסת סירבה – רה"מ דרס אותה. יו"ר הכנסת הזמני הודיע כי לא יאפשר הצבעה לבחירת יו"ר חדש רק בגלל שלא היה לו רוב. ובמקביל, החליט שלא לאפשר הקמת ועדות. סיכום שבוע ראשון לכנסת ה-23

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מגיפה ה covid-19 (הקורנה) היא ממשית ויש חשש אמיתי לחיי אזרחים אם לא ישמעו להנחיות משרד הבריאות. המשמעויות רבות אך הן נעות בין מאות אלפי מובטלים, סגירת עסקים, עצירת מערכת החינוך, בדידות ועוד. בימים של החלטות קשות היינו רוצים שנבחרי הציבור שלנו יפקחו שבעתיים על הממשלה, וייצגו אותנו באומץ.  אך כרגע מי שמקבל את ההחלטות הוא אך ורק רה"מ זמני שלא נבחר ולא זכה באמון הציבור. למי שפספס מה באמת קרה פה השבוע בחסות הפחד (המוצדק), אז הנה הסיכום.

צילום: רענן טל

יום ראשון – אדלשטיין הודיע שלא יוותר על הכסא

ביום ראשון בבוקר החלו ראשי סיעות הכנסת ה-23 להגיע לבית הנשיא ולהמליץ על המועמד שלהם. בני גנץ קיבל 61 חתימות ונתניהו 58. אורלי לוי לא הופיעה וקולה לא נספר.

לאחר שאדלשטיין הבין שהשלב הבא הוא בחירת יו"ר כנסת חדש, התיישב היו"ר הזמני וכתב שאיננו מתכוון לוותר על מקומו ולהביא את הנושא להצבעה. "מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה", הודיע בעמוד הפייסבוק שלו. "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות שמטרתו לבצע מחטפים בבית המחוקקים", עוד הוסיף והלך להתבצר בלשכתו.

יולי אדלשטיין. תמונה: אתר הכנסת

במילים אחרות, אדלשטיין סירב להביא סוגייה להצבעה אף שרוב חברי הכנסת ביקשו זאת, רק בגלל שלא הובטח לו רוב. בכנסת ה-21 במאי 2019, הובא מינוי היו"ר להצבעה מייד לאחר השבעת הכנסת. אדלשטיין אז ניגש לנושא בשמחה כי ידע שיש לו רוב ולמרות שעדיין לא הייתה הסכמה על הרכבת ממשלה. כעת הוא נאחז בפרצה: החוק מאפשר בחירת יו"ר עד השבעת הממשלה.

יום שני – גנץ מקבל את המנדט ואת ראשות הוועדה המסדרת

ביום שני בבוקר העניק הנשיא לגנץ את המנדט להרכיב ממשלה ומאותו הרגע החלו להיספר 28 ימים (הוא יוכל לקבל הארכה של עוד 14 יום מהנשיא). במקביל לכך, ואולי חשוב יותר, הוא קיבל לידיו את ראשות הוועדה המסדרת, הוועדה שיכולה להקים את שאר ועדות הכנסת ולהחזיר את הכנסת לתפקד. אבל מסתבר שמה שנראה כפרוצדורה טכנית הפך להיות בידיו של היו"ר אדלשטיין למשבר שכמוהו טרם ראינו. עוד נגיע לזה.

בני גנץ. צלם: יוסי זמיר

ועדת החוץ והביטחון מתכנסת כדי לדון בריגול אחרי אזרחי המדינה

במוצ"ש הודיע נתניהו על כך שהמדינה תפעיל אמצעים טכנולוגיים אזרחים כדי להילחם במגפה. במילים אחרות: אמצעי ריגול. מהלך שנוי במחלוקת, בייחוד שפרטיו מעורפלים. 

התקנות הובאו לאישור הוועדה לשירותים חשאיים , ולטענת היועצת המשפטית של הוועדה, אביטל סומפולינסקי, הממשלה הערימה קשיים והיה עליה להעביר את התקנות בהליך חקיקה מסודר. הוועדה לשירותים חשאיים הורכבה מכמות מצומצמת של ח"כים ובראשה עמד הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. לבסוף, החליט רה"מ להעביר את התקנות, ללא פיקוח, מעל לראשה של הכנסת, בתקנות לשעת חירום. ולכן, מיום שני בלילה, כשמתגלה חולה, השב"כ בודק את המסלול שעבר בשבועיים הקודמים וגם את כל מי שהיה בסביבתו באותו הזמן. מה זה בדיוק סביבתו? 5 מטר, 100 מטר? אנחנו לא יודעים, מי שהיה אמור לשאול את השאלות האלו לא קיבל תשובות.

 טקס השבעה עגום עם יחצ"ן שמחלק ציונים לח"כים

שלושה, שלושה פסעו חברי הכנסת ביום שני למליאה כדי להצהיר אמונים למדינת ישראל. למעט נשיא המדינה, נשיאת ביהמ"ש העליון, יו"ר הכנסת הזמני, מזכירת הכנסת והסדרן שהכניס אותם לחדר – לא היה אף אחד במליאה. מי שרצה לצפות בהשבעה, לרבות עיתונאים, נאלץ להסתכל באתר הכנסת (שם פרשן את הנושא רני רהב – עד שעצרנו זאת). 

את הישיבה פתח נשיא המדינה רובי ריבלין שהמשיך לקרוא לממשלת אחדות: "יקיריי חברי הכנסת, הצופים בנו במקום שבו הם נמצאים כרגע מפאת אילוצי המקום והזמן וההוראות, אתם נבחרי העם. הפוליטיקה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל פוליטיקה נועדה להיות אומנות האפשר, והרבה פעמים תפקידה של הפוליטיקה הוא לשמש כאומנות הפשרה – כן, הכורח והפשרה".

רני רהב – מחלק ציונים לפוליטיקאים בשידור ממלכתי

אחרי שהצהיר אמונים והתרווח מחדש על כסא היו"ר אמר אדלשטיין: " אתם רואים לפניכם מליאה ריקה, אבל היא לא ריקה – היא מלאה. נמצאים כאן מיליוני אזרחי ישראל ומעיניהם ניבטת ציפייה אחת – להתעלות. הם מצפים מאיתנו להקים עכשיו ממשלת חירום לאומית – ממשלת חירום שהעם יוכל להקשיב לה, שהעם יוכל לסמוך עליה; ממשלה שתטפל בבעיות החמורות של משבר הקורונה, אבל לא רק בהן; ממשלת חירום שתתחיל למלא את הבור העצום שנפער בשנה שלמה של חוסר אחריות פוליטית, בור שחפרו יחד נבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית". 

אדלשטיין המשיך לחלק בין כולם את האחריות הקולקטיבית, ועדיין לא לקח אחריות על חלקו במשבר. 

יום שלישי – במליאה משחקים כאילו הכנסת עובדת

ביום שלישי התקיימו נאומים בני דקה בהם ח"כים יכולים לדבר על כל נושא שעל ליבם. אדלשטיין בשלו, סרב להקים את הוועדה המסדרת ובכך המשיך למנוע מהכנסת לעשות את שאר עבודתה. אבל נאומים היו.

יואב סגלוביץ' (כחול לבן) אמר לאדלשטיין בעודו עומד בודד בין ספסלים נטושים (למען האמת, מחזה שגרתי גם בימי טרום קורונה לאור הנוכחות העלובה במליאה): "היום היינו צריכים להצביע על הקמת ועדה מסדרת, ואחריה על הקמת ועדות זמניות – ועדת חוץ וביטחון, ועדת בריאות, ועדת קורונה מיוחדת. כל זה לא נעשה. זה לא נעשה כי יש גורמים פוליטיים – ויש להם שם, קוראים לו בנימין נתניהו, שמפעיל את אנשיו, כולל את הבלוק – שאומרים שזה מסוכן לעבוד בבית הזה. אז אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: אתה לא רק היושב-ראש הפרלמנטרי של הכנסת, אתה גם מנהל המקום הזה…המקום הזה מאורגן, המקום הזה מסודר, המקום הזה צריך לפעול כל הזמן. אי-אפשר להחליף חברי כנסת בהצבעות. צריך לשנות את התקנון שיאפשר הצבעה מרחוק. צריך לעשות פה דברים שהכנסת לא מאורגנת אליהם לגמרי. אדוני, זו אחריות שלך. הכנסת הזאת תמשיך לעבוד. אין שום תקנה, אין שום חוק שהוא מעל הריבון – שהוא הכנסת…".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) יצא להגנתו של אדלשטיין ואמר: "כאשר אני ראיתי בחדר שלי איך שיושב היושב-ראש הנבחר, האיש הכי ממלכתי בכנסת הזאת, ותוקפים אותו בצורה כל כך גסה בדברים שלא נוגעים בכלל לחיים של האזרחים אלא ברצון שלהם להמשיך את התעמולה – אני רוצה לומר משהו חריף מאוד, אדוני היושב-ראש. הם ממשיכים – אני מדבר על ישראל ביתנו בעיקר – במלחמת ההסתה האנטישמית של ליברמן, שהשווה את החרדים ואת הרבנים לנגיף שצריך להדביר. הם האנשים הכי אנטי-דמוקרטיים שיש, והם עכשיו באים אל אסיר ציון, יהודי שהגיע מברית המועצות, שמתנהג בממלכתיות כזאת, ואומרים לו – לא שהוא עובר על החוק – שלא ימלא את התפקיד הכי ממלכתי שיש היום: לשמור על המוסד האחרון שעדיין קיים, שזה הכנסת. לפי התקנון של הכנסת, היא, הכנסת – שזה אומר אתה, היושב-ראש, קובע את סדר-היום. כל זמן שאין קואליציה יש יושב-ראש, ואז, כשיש קואליציה, בוחרים ביושב-ראש חדש, ממשלה חדשה, שרים חדשים".

לדבריו, "מנסים לעשות עליך עליהום, לבזות אותך ברבים ואין פוצה פה ומצפצף, כי הצד של שלושה מיליון אזרחים, שחושבים שאתה כן צריך עכשיו לשבת פה ולשמור על הדמוקרטיה ולשמור על הכנסת עד שתוקם הממשלה – הם שותקים, כי הם חושבים שזה דבר פשוט ומובן מאלי ולכן באתי רק למחות נגד אותה קבוצה". 

אדלשטיין סירב כאמור להעלות להצבעה הקמת הוועדות .

ביררנו עם יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר מדוע הליכוד מסרב להקים את הוועדה המסדרת. הוא אמר לנו שבכחול לבן לא מוכנים לקבוע שיהיו עשרה חברי ועדה. לטענתו זה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. זוהר גם צייץ את זה.

הבקשה לקבוע עשרה חברי ועדה משמעותה להנדס תיקו ולקבוע באופן טכני את ביטול הרוב שהכנסת משקפת. מעשה שבליכוד לא היו מאשרים לעולם בעצמם. המעשה מתנגש גם עם עמדתו האישית של מיקי זוהר שתמיד טען שהרוב קובע. נזכיר שבתחילת הכנסת ה-20 נתניהו הקים את הממשלה ה-34 עם 61 ח"כים בלבד. רוב שהשתקף גם במאזן הכוחות בכנסת. 

יש פתרונות רבים לקידום דיונים בעת קורונה – למשל הצבעה מרחוק או בפתק, שיחות וידאו ועוד – בליכוד לא מעוניינים בהם.

יום רביעי: הכנסת שוב יוצאת מתפקוד 

אדלשטיין פתח השיבה לזמן קצר ורק כדי להודיע שהוא לא מתכוון להצביע על הקמת הוועדה המסדרת עד שהמפלגות יגיעו להסכמות. במילים אחרות לא קמו ועדות והכנסת עדיין לא אישרה את הפיקוח אחר הריגול שמופנה כלפי אזרחי המדינה וגם לא תהיה שום בקרה אחרי צעדי הממשלה – כולל האיום בסגר כללי. עד מתי? אדלשטיין טוען שעד יום שני. בימים בהם אינספור אזרחים מפוטרים, חברי הכנסת, בחסות נתניהו ואדלשטיין, שוב הוצאו לחופשה כפויה.

לאחר שאדלשטיין "יצא להפסקה", הוא טרח להסביר בעמוד הפייסבוק מדוע: "..אני מבקש להבהיר כי פתחתי את מליאת הכנסת הבוקר בשעה 11. מליאת הכנסת יצאה להפסקה ולא ננעלה, כדי לאפשר למצות את המו"מ בין נציגי הליכוד לכחול לבן. על הכנסת להקים בהקדם האפשרי את הוועדות הרלוונטיות ולקיים פיקוח פרלמנטרי מלא על הממשלה".

נוכח הפייק ניוז שמופץ בשעה האחרונה על ידי גורמים חסרי אחריות, אני מבקש להבהיר כי פתחתי את מליאת הכנסת הבוקר בשעה 11….

Posted by ‎Yuli Edelstein – יולי אדלשטיין‎ on Wednesday, March 18, 2020

אדלשטיין חזר לאחר כמה שעות וסגר את הישיבה. עד כה הכנסת לא התאוששה מאותה הפסקה. היו"ר הזמני הודיע שהיא תשוב להתכנס רק ביום שני.

מה קורה בפרלמנטרים אחרים בעולם?

פרלמנטרים באסטוניה, גרמניה וליטא, ממשיכים לעבוד ומאפשרים הצבעה מרחוק. בפינלנד הכל מתקתק. בדנמרק, שבדיה ונורבגיה רק חלק מהח"כים ממשיכים להגיע, בצורה שמשקפת יחסי הכוחות בין מפלגות ושומרת על הריחוק הפיזי הדרוש. הסקירה המלאה נמצאת בקובץ בטלגרם שלנו.

מי אישרר את החסינות של חיים כץ במליאת הכנסת? הרשימה המלאה, לרבות הנעדרים

לאחר דיון שארך מעל לשלוש שעות במליאת הכנסת, החליטו הח"כים לפטור את חיים כץ ממשפט. כץ ביקש חסינות בשתי עילות וקיבל. בנימין נתניהו הצביע בעד. האם שיקר לגבי קיזוז שהבטיח לתמר זנדברג? ניצן הורוביץ: "נתניהו הופיע לפתע במליאה והצביע בעד חסינות לחיים כץ, למרות שהיה מקוזז עם ח״כ תמר זנדברג, שילדה אתמול". מבדיקת שקוף עולה שאכן היה סיכום שכזה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

שלוש שעות דיון נינוחות יחסית עברו על מליאת הכנסת בדיון החסינות שבסופו קיבל חיים כץ פטור ממשפט, לפחות בקדנציה הנוכחית. לאורך הדיון קם כץ מדי פעם לקבל את פני הח"כים שנכנסים לדיון. לשר האוצר משה כחלון נתן תפיחה קלה על השכם, לאיילת שקד חיבוק אבהי ועם איימן עודה ישב דקות ארוכות לשיחה צפופה. בסוף הדיון הוא קיבל את החסינות.

כץ, נזכיר, חשוד שרימה את חבריו לחקיקה, שיקר לוועדת האתיקה וקידם חוק שנתפר מתוך נקמה אישית. אף שהיועמ"ש הציג התנהלות עבריינית לכאורה של כץ, בחרה הכנסת להעניק לו כאמור פטור ממשפט שם יכלו העובדות להתברר. 

החסינות, נדגיש, תקפה רק לכנסת הנוכחית. אם יתעקש היועמ"ש יאלץ כץ לבקש חסינות פעם נוספת לאחר הבחירות בשני במרץ. בנוסף, החסינות כפופה לביקורת שיפוטית של בג"ץ: משמר הדמוקרטיה כבר עתר בצהריים ודרש מביה"מ לבטל את החלטת הכנסת. במשמר נימקו בין היתר כי "עבירות של טוהר המידות אינן חוסות תחת החסינות המהותית, ואינן יכולות להיחשב פעולות במילוי תפקידו של ח"כ".

ועכשיו לרשימה המלאה:

מבחינת נוכחות ניתן לראות כי 'גוש הימין' הגיע במלואו, למעט ח"כ אחד מהימין החדש: מוטי יוגב.

אלו הח"כים שהצביעו בעד החסינות לכץ (63):

הליכוד (32/32): אופיר כץ. גילה גמליאל, זאב אלקין, יובל שטייניץ, יפעת שאשא ביטון, ישראל כץ, מירי רגב, קרן ברק, אופיר אקוניס, אמיר אוחנה, גדעון סער, דוד ביטן, יואב קיש, מיכל שיר, קטרין שטרית, שרן השכל, דוד אמסלם, חיים כץ, יואב גלנט, יריב לוין, משה כחלון, ציפי חוטובלי, שלמה קרעי, אבי דיכטר, אלי כהן, בנימין נתניהו, גלעד ארדן, אתי עטייה, מיקי זוהר, ניר ברקת, צחי הנגבי, יולי אדלשטיין.

ישראל ביתנו (8/8): אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, עודד פורר, אביגדור ליברמן, אלכס קושניר, יוליה מלינובסקי, מרק איפראימוב.

ש"ס (9/9): אריה מכלוף דרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, יעקב מרגי, משה אבוטבול, משולם נהרי, מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור, יצחק כהן.

יהדות התורה (7/7): יעקב אשר, יעקב אייכלר, יעקב ליצמן, יעקב טסלר, מאיר פורוש, משה גפני, אורי מקלב.

הימין החדש (6/7): מתן כהנא, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, רפי פרץ, נפתלי בנט.

כחול לבן (1/33): צביקה האוזר.

המצביעים שנמנעו הם מכחול לבן: מיכאל ביטון (נמנע בשתי ההצבעות), צביקה האוזר (בהצבעה אחת נמנע ובשניה תמך).

אלו הח"כים שהתנגדו למתן חסינות (43): 

כחול לבן (27/33): אורלי פרומן, אלעזר שטרן, יואב סגלוביץ', יעל גרמן, מירב כהן, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, בני גנץ, יאיר לפיד, יזהר שי, מיקי לוי, קרין אלהרר, איתן גינזבורג, בועז טופורובסקי, יועז הנדל, מיקי חיימוביץ', פנינה תמנו שטה, רם שפע, אבי ניסנקורן, אורנה ברביבאי, אסף זמיר, גבי אשכנזי, מאיר כהן, עמר ינקלביץ', עופר שלח, רם בן ברק, יוראי להב-הרצנו.

העבודה גשר (6/ 5): עומר בר לב, רויטל סויד, עמיר פרץ, איציק שמולי, מירב מיכאלי.

המחנה הדמוקרטי (5 / 3): אילן גילאון,יאיר גולן, ניצן הורביץ.

הרשימה המשותפת (8/13): ג'אבר עסקאלה, עאידה תומה סולימן, איימן עודה, סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, עופר כסיף, יוסף ג'אברין.

נעדרו מההצבעה לא מעט ח"כים: 

כחול לבן (4/33): חילי טרופר, רדיד מריח', יואל רזבוזוב, משה יעלון.

המשותפת (5/13): מנסור עבאס, ווליד טאהא, היבא יזבק, מטנס שחאדה, סמי אבו שחאדה. 

העבודה גשר (1/6): אורלי לוי אבקסיס.

המחנה הדמוקרטי (5/ 2): תמר זנדברג וסתיו שפיר.

הימין החדש (6 / 1): מוטי יוגב. 

נתניהו שיקר לגבי הקיזוז?

ח"כ תמר זנדברג נעדרה מאחר שילדה אמש תינוק. אלא שבנימין נתניהו שהבטיח להתקזז עימה, הגיע במפתיע והצביע בעד החסינות. ניצן הורוביץ כתב בטוויטר: "נתניהו הופיע לפתע במליאה והצביע בעד חסינות לחיים כץ, למרות שהיה מקוזז עם ח״כ תמר זנדברג, שילדה אתמול". מבדיקת 'שקוף' למדנו שזה לכאורה אכן מה שקרה (חוץ מהעובדה שזנדברג ילדה ביום שישי). מהליכוד לא נמסרה תגובה.

נתניהו נכנס למליאה דקה לפני ההצבעה

ח"כ חיים כץ עצמו אמר בדיון: "לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. לא באתי לבקש גם טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת, יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא – יש פה אנשים שלא ישבו בוועדה. מחר יגידו, אם אתה מכיר בוועדה את זה ואת זה, למה לא דיווחת? מרמה והפרת אמונים. למה הלוביסט לא אמר? לא יודע ¬– למלא את לב התפקיד שלנו, שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו".

נסכם עם מילותיו של ח"כ יואב סגלוביץ' (כחול לבן) במליאה: "את כל הטענות שיש לחבר הכנסת חיים כץ, נכון שייטענו בבית המשפט. אנחנו בית המחוקקים, אנחנו איננו בית משפט. הכנסת איננה עיר מקלט לנאשמים וחוק החסינות אינו הדרך ואינו הנתיב שבהם נאשמים צריכים לכלכל את צעדיהם".