פוסטים

מטרחנות לשבת לטיעון בבג"ץ

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"זו כנראה אחת הכתבות הטרחניות ביותר שכתבנו". כך סיכמנו, תומר ואני, את הכתבה המגה טרחנית שפרסמנו באוגוסט, לפני הבחירות לכנסת ה-22. לפחות כך חשבנו אז. הטרחנות המדוברת ההיא דנה בכיתוב שמופיע בפתק של מפלגת הליכוד: "מחל – בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה". 

כתבנו שם שהפתק של מפלגת הליכוד (בו נכתב "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה) מטעה, מכיוון שבקלפי בוחרים רק מפלגה ולא ראש ממשלה, וטענו כי שינויים בדמוקרטיה עושים בצעדים קטנים, חלקם סימבוליים בלבד, כדוגמת הפתק. 

בנימין נתניהו משתמש בפתק כטיעון לגיטימי למועמדותו

וזה אכן מה שקרה: באוקטובר, לאחר הבחירות, כשחשש נתניהו שבליכוד מעוניינים להחליף אותו כמועמד לראשות הממשלה, שלף את הפתק מהמעטפה וכתב בחשבון הטוויטר שלו: ""למעלה ממיליון איש הצביעו עבורי באופן ישיר לראשות הממשלה, בפתק מחל שעליו כתוב: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה".

אבי הלוי מציג את טיעון הפתק בבג"ץ

ביום שלישי האחרון, במסגרת הדיון בבג"ץ בשאלה האם נתניהו יוכל להקים את הממשלה הבאה, שלף עורך הדין של הליכוד, אבי הלוי, את אותו פתק מפורסם.

כחלק מקו ההגנה, הלוי טען שהציבור הוא שבוחר. ולמרות שאין בחירה ישירה לראשות הממשלה, על פתק הליכוד נכתב "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, זה מה שהציבור רוצה". כך הוא טען. עוד הוסיף, כי לבדיקתו הליכוד היא גם המפלגה היחידה שעושה זאת (מה שאגב נכון, בדקנו).

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות בכנסת ה-21 וה-22, הזכיר לו שאין לדבר הזה שום תוקף. 

העובדה שנתניהו כבר השתמש בטיעון הזה כנגד החלפתו בראשות הליכוד, ושהשבוע עו"ד הלוי בחר להוסיף אותו לקו ההגנה מול ההרכב הכי בכיר של בג"ץ מעידה שלא בסתם טרחנות עסקינן – אלא בניסיון ליצור שינוי מהותי בתפיסה הדמוקרטית של הציבור הישראלי.

מדינת ישראל מחברת תקע לשקע: תחנת ניטור האוויר בקרית מוצקין, פרק רביעי בסדרה

ההמתנה נמשכת: תחנת ניטור האוויר בקריית מוצקין עדיין מנותקת. עכשיו, הבעיה היא בחיבור שעשתה חברת המים המקומית לתחנת הניטור

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|עידן בנימין|

חודש עבר מאז פנינו בפעם האחרונה למשרד להגנת הסביבה כדי לבדוק מדוע תחנת ניטור האוויר בקריית מוצקין לא מחוברת. השבוע פנינו בפעם הרביעית, לאחר שגילינו שהתחנה עדיין עומדת מנותקת. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בבדיקה של חברת החשמל, נמצא כי ישנם ליקויים שיש לתקן בחיבור החשמל החדש שביצע תאגיד מי-כרמל (מדובר בפילר שלהם) שנעשה לתחנת ניטור האוויר בקריית מוצקין". 

פילר חשמל

בקריית מוצקין לא יכלו "להתמודד עם טיפשות" אז ניתקו את התחנה

תזכורת: ביולי האחרון חשפנו כאן כי עיריית קריית מוצקין ניתקה תחנה לניטור אוויר מהחשמל מאחר וחששה כי הדירוג ישפיע באופן שלילי על תדמית העיר. "לקחו אותנו ושמו אותנו העיר הכי מזוהמת בארץ מבחינת תחבורה. אנחנו הוצאנו מאז את התחנה מהחשמל. אתה לא יכול להתמודד עם טיפשות, אז ניתקנו…", כך תיאר אז סגן ראש עיריית קרית מוצקין, יוסי מרקוביץ', את הדרך בה התמודדו בעירייה העניין.

מרקוביץ' טען כי בעיית הזיהום בציר כביש 4 היא אזורית, ואינה שייכת רק לקריית מוצקין, והתנה את הסכמתו להצבת התחנה בדרישה ששמה של התחנה לא יהיה "מוצקין". במשרד להגנת הסביבה לא נענו לתנאים – ולכן העירייה ניתקה את התחנה מהחשמל.  לאחר שפנינו למשרד להגנת הסביבה, החלו לטפל בנושא – אך הדרך עדיין נראית ארוכה. המשרד הגיע להסכם עם העירייה כי שם התחנה ישונה ל "דרך עכו חיפה" והתחנה תחובר מחדש. השם אכן שונה, אך התחנה לא חוברה, מאחר וחיפשו לה חיבור מתאים לחשמל

השבוע, לאחר שפנינו בפעם הרביעית למדנו כי ישנה תקלה בחיבור שעשתה חברת המים המקומית. 

*

אתם בטח תוהים מדוע חברת המים המקומית מחברת תחנת ניטור אוויר לחשמל. שאלנו בדיוק את אותה השאלה, והמשרד מסר לנו תשובה מפורטת. 

התשובה המפורטת

"המשרד להגנת הסביבה  מתכנן לעשות שימוש בפילר / ארון חשמל השייך למי כרמל, הנמצא בסמיכות לתחנת הניטור. ארון חשמל זה אמור לשמש את תאגיד מי כרמל לצרכיו (מגופים) והמשרד עושה שימוש משני – אספקת חשמל לתחנת הניטור.

מכיוון שלארון חשמל זה טרם חובר מונה, המשרד הפעיל יועץ חשמל וניסה לקדם הליכים על מנת לצמצם את לוחות הזמנים לחיבור מהיר יותר. החלופות האחרות לחיבור חשמל היו יקרות יותר מורכבות יותר כולל פרקי זמן ארוכים יותר, ולכן זו החלופה שנבחרה. אנחנו מקדישים מאמצים רבים כדי לחבר תחנה זו, דבר שיקרה בקרוב".

נזכיר, כי התחנה נותקה בחודש פברואר. נמשיך לעקוב ולעדכן אתכם.

בקלפי בישראל מצביעים למפלגה ולא לראש ממשלה – בליכוד חושבים ההפך

ועדת הבחירות המרכזית אישרה לליכוד בבחירות הקודמות להציג על פתק ההצבעה את בנימין נתניהו כמועמד "לראשות הממשלה". אלא שבקלפי בוחרים במפלגה, ולא בראש ממשלה. האם זו הטעייה? ברוכים הבאים למגה #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|עידן בנימין, תומר אביטל|

צילום: יוסי זמיר

בשנות ה-90 ניסו בישראל את שיטת הבחירה הישירה גחמה שזירזה את התפוררות המפלגות הגדולות, ולא החזיקה מעמד זמן רב. בבחירות שנערכו בשיטה זו הניחו בקלפי פתק אחד למפלגה ופתק נוסף לראש הממשלה. המהלך יצר חוסר יציבות בקואליציה מאחר ומי שנפגעו ממנו הן בעיקר המפלגות שהציגו מועמד לראשות הממשלה. 

החוק בוטל בשנת 2001 ומאז וחזרנו להצביע רק למפלגות.

בראשות המפלגה או לראשות הממשלה?

בפתקים שהונחו בפניכם בקלפי בבחירות האחרונות הופיעו האותיות של המפלגות (מחל, אמת, וכו') ומתחתם כינוי הרשימה. 

חלק מהרשימות בחרו לציין גם את מי שעומד בראשן, לדוגמא:"ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן", "הימין החדש בראשות שקד ובנט", "העבודה בראשות אבי גבאי".. 

אבל יש רשימה אחת שלדעתנו הטעתה את הבוחר – הליכוד. על פתק המפלגה בבחירות לכנסת ה-21 נכתב: "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה". אלא שאיננו בוחרים ראש ממשלה בקלפי – אלא מפלגה. 

על הפתק בהחלט יכול להיות כתוב: "בהנהגת בנימין נתניהו" או "בראשות בנימין נתניהו". הטקסט הנוכחי הופך למעשה את כל הליכוד לשולייה של נתניהו.

שינוי השיטה – באמצעים סמליים

גם שינויים קטנים, קוסמטיים, עשויים להוביל אט-אט לשינוי בדעת הקהל. גלי ההדף של סגנון שונה אך רשמי – יכולים לסחוף את כל המדינה, במיוחד כשהם מובלים על ידי מפלגת השלטון. מקרה זה, לצד מהלכים כמו הצהרת הנאמנות של חברי הליכוד לנתניהו והכרזה שהוא המנהיג היחיד – ממקמים את הרעיון כי המפלגה היא אדם אחד בלבד – למרכז הבמה.

לצד המנהיג – תכניסו שורת אנשים למרכז העצבים של המדינה

שיטת הבחירות בישראל היא כזו בה האזרחים בוחרים במפלגות. לאחר מכן, המפלגות ממליצות על ח"כ שלדעתם מתאים להרכיב ממשלה. אם אותו ח"כ מצליח להרכיב קואליציה הוא גם יהיה ראש הממשלה. 

כשמגיע בוחר מתלבט לקלפי – כזה שעשוי להיות שרוי בלחץ ולא תמיד להכיר את הפרטים בהליך הרכבת הממשלה – פתק עליו כתוב כי "לראשות הממשלה"עשוי לחזק את אמונתו כי הוא בוחר עכשיו ראש ממשלה – אף שהוא למעשה בוחר ברשימה עתירת מועמדים – שלכל אחד מהם תהיה השפעה עצומה על חייו.

כשפנינו לוועדת הבחירות המרכזית בנושא מסרו לנו כי רשימה יכולה לבחור בכל כינוי שאיננו מטעה. כדי להגדיר פתק זה כמטעה – יש להגיש עתירה לוועדת הבחירות.

זו כנראה אחת הכתבות הטרחניות ביותר שכתבנו. ועדיין, אם אתם מסכימים איתנו: אתן מוזמנות לעתור לוועדת הבחירות או פשוט לפנות לליכוד (כאן) בבקשה לשנות את הכיתוב ל"מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו". 

פנינו לליכוד שלא מסר תגובה.

משרד התרבות עבר על החוק בסירובו למסור את היומן של מירי רגב – אבל הטרחנות משתלמת

במשך למעלה מחצי שנה שמשרד התרבות והספורט סרב לפרסם את יומן השרה מירי רגב, כנדרש. המשרד התעלם, מרח, הפר את החוק – ואז חזר להתעלם. היחידה הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים מתגלה כבעלת רצון טוב, אך חלשה וחסרת שיניים. מי שהציל את כבודו של המשרד היא דווקא מחלקת הדוברות – 24 שעות לאחר שהתקבלה תגובה לכתבה זו, קיבלנו גם את היומן

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ב-24/9 פניתי (עידן) למשרד התרבות בבקשת חופש מידע פשוטה ושגרתית: ביקשתי לקבל את יומן השרה מירי רגב לשנת 2017. מילאתי את הטופס, שילמתי 20 ש"ח (כאזרח פרטי) וקיבלתי אישור במייל על פנייתי. מה שהגיע לאחר מכן הם חודשיים של התעלמות מוחלטת, למרות תזכורות והפצרות חוזרות ונשנות בנושא.

חשוב להבהיר: מסירת יומני השרים מחויבת על-פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת חוק חופש המידע.

תזכורת: איך מגישים בקשת חופש מידע?

חוק חופש המידע הוא אחד החשובים שנחקקו בישראל ונותן את זכות הגישה למידע ציבורי לכל אזרח. החוק נכנס לספר החוקים בשנת 1998, וחתומים עליו מי שהיה בזמנו שר המשפטים, צחי הנגבי, ומי שהיה אז – והוא גם היום – ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

החוק מאפשר לכל אחד לשאול את הרשויות פחות או יותר מה שהוא רוצה – החל מבקשת יומן של ראש העיר ועד פירוט נוכחות הח"כים בוועדת החוץ והביטחון. וכן – גם את היומנים של שרי הממשלה.

אז איך עושים זאת?

  1. נכנסים לדף הגשת הבקשה באתר חופש המידע: https://www.foi.gov.il/he/inforequest
  2. לוחצים על כפתור "מידע בתשלום"
  3. בוחרים את הרשות הרלוונטית (ניתן להגיע לרשימה המלאה בלחיצה על כפתור "רשימת כל הרשויות")
  4. משלמים אגרה של 20 ש"ח
  5. ממלאים את פרטי הבקשה ושולחים

חשוב להיות מדויקים ומפורטים בתוכן הבקשה עצמה – כדי להבטיח שהמענה שיתקבל בסוף אכן יכלול בדיוק את המידע שרציתם.

ומבחינת לוחות זמנים: על פי חוק חופש המידע המענה חייב להתקבל בתוך 30 יום, אלא אם הרשות מודיעה לכם על ארכה, ואז היא יכולה לקבל 30 יום נוספים (אבל לא יותר מ- 60 יום במצטבר).

שאלתם וקיבלתם תשובה לנושא מעניין? עדכנו אותנו!

בשלב זה, פניתי לממונה חופש המידע במשרד המשפטים והגשתי תלונה. משרד המשפטים הוציא מצידו מכתב שהפציר במשרד התרבות להשיב לבקשתי – כנדרש על-פי חוק. מה עשו במשרד התרבות? ניחשתם נכונה, התעלמו גם ממשרד המשפטים.

אחד מהמכתבים שהוציא משרד המשפטים למשרד התרבות

מה שכן, זמן קצר לאחר מכן קיבלתי לפתע תשובה מ"מידען" בשם אלעד, שכתב לי כך:

"שמי אלעד (שם מלא שמור במערכת-ע.ב.), מידען חדש במשרד התרבות והספורט. קבל את התנצלותי מראש על עיכוב המענה. בימים אלו ממש אני מתחיל להיכנס לעניינים, ואשתדל לסייע במענה והתייחסות לפנייתך בהקדם האפשרי".

וכך מדי שבוע במשך שלושה שבועות, תזכרתי את אלעד בנושא, והוא הגיב במה שנדמה היה כרצינות מלאה וכוונות טובות:

"…אני מאייש את הכסא כשבועיים ימים בסה"כ, מרכז נתונים, לומד את העבודה ומכיר את הנפשות הפועלות […] הבקשה שלך בטיפול. שוב, אינני יכול להתחייב על תאריך מענה לפנייתך, אך הנני מבטיח כי אני עושה מאמצים עילאיים בכדי להשיב בהקדם האפשרי…". אלעד אולי ניסה אך את היומן לא קיבלתי.

משרד המשפטים גם הוא עשה את עבודתו והמשיך להוציא מכתבים למשרד התרבות, כולל למנכ"ל, יוסי שרעבי, שהתעלם גם הוא. מאלעד המידען כבר לא שמעתי יותר. במקביל פניתי לדובר של השרה רגב, אלי סבתו, וגם ממנו לא קיבלתי התייחסות.

מנכ"ל משרד התרבות: התעלם ואח"כ התנצל

איפה אנחנו עומדים היום?

כאמור, כבר למעלה מחצי שנה עברה מאז הגשתי לראשונה את בקשת חופש המידע למשרד התרבות – ומענה עדיין אין. המשרד עבר על החוק – והחלק העצוב הוא שלא נראה שזה הזיז למישהו. משרד המשפטים מצידו השתדל לעזור, אך אין לו שיניים לחייב את השרה או מי מטעמה לציית לחוק.

הדוגמא הזו אינה היחידה ומשרדי ממשלה ורשויות מקומיות ממשיכות לצפצף על החוק, כאשר הדרך היחידה כיום לקבל תשובה במקרים שכאלו היא לגרור אותם לבית המשפט. התהליך דורש משאבים רבים ובהחלט שלא נגיש לכל אזרח.

עוד על חולשת היחידה לחופש המידע תוכלו ללמוד מראיון שקיימה נעה לנדאו בהארץ עם רבקי דב"ש – מי שהקימה וניהלה את היחידה בשבע השנים האחרונות, ופרשה לא מזמן מהתפקיד. דב"ש טוענת שעזבה מחשש שתשמש "עלה תאנה", בניהול יחידה עם סמכויות מוגבלות וללא יכולת אכיפה. אין ספק כי סמכויות כאלה, אם היו ניתנות, היו יכולות לפתור את הבקשה השגרתית לקבל היומן של השרה רגב.

תגובות

ממשרד התרבות והספורט נמסר:

"משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה במחויבות לשקיפות ומתן מענה מלא לפניות חוק חופש המידע.

חרף הפניות הרבות לקבלת תקן ייעודי לנושא שלא נתקבל עד רגע זה, החליט המשרד לגייס לפני כחצי שנה עובד חיצוני כמידען שיסייע למנכ"ל המשרד שממלא את תפקיד הממונה על החוק עד לאיוש המשרה על ידי אחד מעובדי המשרד. בימים אלו נסגר המכרז הפנימי לאיוש המשרה על ידי עובד משרד שימלא את התפקיד בנוסף על תפקידו וצפוי לעבור חפיפה ולהכנס לתפקיד בקרוב. משרד התרבות והספורט עושה את מירב המאמצים להשלים את הפער שנוצר בתקופה שהתפקיד היה לא מאוייש ועל רקע כמות הפניות הגדולה שמגיעה למשרד שכמעט והוכפלה מכניסת השרה רגב לתפקידה".

*

עדכון: התקדמות משמעותית בשקיפות

24 שעות לאחר קבלת התגובה הנ"ל ממשרד התרבות, הגיע לפתע מאלעד המידען גם יומן השרה לשנת 2017, לצד מכתב התנצלות חתום על-ידי המנכ"ל. מסקירה מהירה של היומן ראינו כי בהשוואה לזה שנמסר ב-2016, שרובו הושחר, היומן של 2017 הרבה יותר שקוף. וקיבלנו אותו אפילו בקובץ אקסל. לעיונכם.

הטרחנות משתלמת.

כתבה מתגלגלת: חברי כנסת חשודים – תמונת מצב (עדכון אחרון: 2/12/2019)

בכנסת ובממשלה לבדם ישנם כיום חמישה נבחרים מכהנים שעומדות נגדם חקירות גלויות וידועות. בשביל להדגיש כמה המצב הזה לא נורמלי, החלטנו לפתוח בפינה חדשה וקבועה: סטטוס חקירות הח"כים. עדכון אחרון: 27/11/2019

המשך קריאה…