פוסטים

מה אפשר לעשות עם 63 מיליון ש"ח – במקום עוד קמפיין?

המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן לבחירות השלישיות בעוד 63 מיליון שקלים, כך שלפחות 253 מיליון שקלים יוקצו בבחירות הקרובות לקמפיינים של המפלגות. הפעם ב#טרחנות_לשבת: במקום עוד תעמולת בחירות – מה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים לטובת הציבור? 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחרונה פרסמנו כי המפלגות הגדילו את תקציב קמפיין הבחירות שלהן בעוד 63 מיליון שקלים. תוך 24 שעות החליטו חברי הכנסת על התוספת השמנה, שתוביל לכך שלפחות 253 מיליון שקלים(!) ייצאו במערכת הבחירות הקרובה – אך ורק על הקמפיין של המפלגות. הגדלת התקציב קודמה ע"י מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, ועברה באישון לילה, הרחק מעיני הציבור.

מדהים איך המפלגות יודעות לקבל החלטות בנוגע להגדלת תקציבן תוך יממה – בזמן שהחלטות חשובות ומועילות לציבור מתעכבות ונותרות תקועות במשך שנים בכנסת, בשלל תירוצים.

לפחות 253 מיליון ש"ח ייצאו במערכת הבחירות הקרובה על הקמפיין של המפלגות

הדוחות הסודיים של המפלגות

זה זמן טוב להזכיר: הדוחות הכספיים של כלל המפלגות – חסויים. לאן ילכו עשרות מיליוני השקלים שהחליטו המפלגות להעביר לעצמן עכשיו, ולאן הלכו כלל הכספים בבחירות הקודמות? זה נשמע הזוי – אבל אנחנו לא יודעים.

הכסף הזה הוא שלנו, של הציבור, וזכותנו לדעת לאן הוא הולך, כדי להיות בטוחים שנעשה בו שימוש ראוי.
כתבנו רבות על הנושא בעבר, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן.

אז מה עוד היה אפשר לעשות עם 63 מיליון שקלים?

הנה כמה מהלכים שהיו מועילים לציבור הרבה יותר מעוד קמפיין בחירות:

  • 17 מיליון ש"ח – השלמת התקציב לתכנית הלאומית למניעת אובדנות: התקציב של היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות עומד על 27 מיליון שקל, שמתחלקים בין שישה משרדי ממשלה שונים. מפרסומים מהשנתיים האחרונות, עולה כי המשרד קיצץ את תקציב התכנית בצורה משמעותית, והקצה לה בפועל רק 10 מיליון שקל. כתוצאה מכך לא קיבל משרד הרווחה כל תקציב עבור הפעלת התכנית, ומשרדים אחרים קיבלו תקציב חלקי.
    משרד הבריאות

    משרד הבריאות קיצץ את תקציב התכנית למניעת אובדנות

  • 3 מיליון ש"ח – הפעלת תכנית "אשת חיל" להעצמת נשים בפריפרייה: תכנית "אשת חיל" מסייעת לנשים ממשפחות מסורתיות החיות בעוני, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה. במהלך התכנית, הנשים המשתתפות מקבלות שלוש שנים של ליווי תעסוקתי מקצועי ופרטני, ומשתתפות בסדנאות ובקורסים יעודיים שונים. התכנית פועלת ב-74 יישובים ברחבי הארץ, ומסייעת למשתתפות לגשר על חסמים בכניסה לשוק העבודה כמו פערי תרבות, שפה וטכנולוגיה. ע"פ מחקר שנערך ב-2017, התכנית הוכחה כיעילה, ונמצא כי הובילה לשיפור המצב הכלכלי של המשתתפות. השנה, התכנית עומדת בפני סגירה ב-11 יישובים, עקב אי העברת תקציבים ממשרד הרווחה עבור הפעילות ב-2020.
    שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

    שרת הרווחה, יפעת שאשא-ביטון

  • 3.5 מיליון ש"ח – הקמת מרכז מורשת יהודי אתיופיה בירושלים: ע"פ חוק, המרכז למורשת יהודי אתיופיה היה צריך לקום בירושלים עוד ב-2013. מטרת המרכז היא איסוף חומר ארכיוני בנוגע למורשת יהדות אתיופיה וריכוז הפעילות שנעשתה בתחום חקר בנושא זה. משרד התרבות, האמון על מתן תקציב למרכז, לא העביר את התקציב ליעדו, ועד היום לא קם המרכז בירושלים. לאחרונה עניין אי הקמתו המרכז עלה לכותרות לאחר תגרה מתוקשרת בנושא בין ח"כ גדי יברקן, בן העדה האתיופית, לבין שרת התרבות מירי רגב.
    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

    ח"כ גדי יברקן. מתוך אתר הכנסת

  • 10 מיליון ש"ח – רכישת מכ"ם חדש לשירות המטאורולוגי: גופים רבים נסמכים על השירות המטאורולוגי בפעילותם ונערכים על פי תחזיותיו, ביניהם גם גופי הביטחון כמו המשטרה, כיבוי האש, ועוד. המכ"ם של השירות המטאורולוגי נרכש לפני 26 שנים, ובשנתיים האחרונות הוא שובק חיים אחת לכמה זמן ולא מספק נתונים מדוייקים. באין מכ"ם הפועל כראוי – ההערכות שייתן השירות המטאורולוגי לגופים אלה לא יהיה מדויק, והם יהיו צריכים לקחת שולי ביטחון גדולים יותר בפעילותם. כבר בשנה שעברה הבטיחה הממשלה שתפעל לרכישת מכ"ם חדש, אך בעקבות תקופת ממשלת המעבר התקציב התעכב. במקום זאת הוחלט לנסות להקצות תקציב של 2.5 מיליון ש"ח לשיפוץ מקיף של המכ"ם הנוכחי, אך גם תקציב זה לא הגיע לשירות המטאורולוגי: משרד האוצר החליט לעצור את כל ההתקשרויות באין תקציב מאושר.
  • 22 מיליון ש"ח – השלמת ההיערכות לטיפול בזיהומי ים בשמן: כדי לעמוד בתנאי התכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת) שעברה ב-2008, מבקש המשרד להגנת הסביבה ממשרד האוצר לאשר הקצאה חד-פעמית של 22 מיליון שקל עוד מסוף שנת 2010. את הכסף יקצה המשרד להרחבת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. ליחידה הקטנה הזו התווספה משימה חשובה לאחרונה, והיא הגנה על הסביבה הימית מפני שפך שמן חמור מאסדות הגז.
    תוצאותיו של שפך כזה, באם יתרחש, עלולות להיות הרות אסון. כרגע אמנם יש תכנית להתמודדות עם זיהום ים בשמן – אך אין תקציב שמגבה את תכנית זו, כך שלא ניתן להוציא אותה לפועל בשלמותה.

    אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

    אסדת הגז לווייתן

  • 3.5 מיליון ש"ח – שילוב סטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים בטכניון:תכנית ייחודית שהייתה אמורה לשלב חרדים בטכניון לא יצאה לפועל עקב חוסר מימון. הטכניון לא קיבל את המימון מהמל"ג לטובת מלגות המחיה עבור 35 המשתתפים. בפברואר אשתקד קיבלו התלמידים הודעה שהתכנית לא תיפתח, שבועות בודדים לפני שהיו אמורים להתחיל את לימודיהם. התקציב החסר הוא סביב ה-3.5 מיליון ש"ח.

    הטכניון. 35 תלמידים חרדים לא התחילו את לימודיהם

אורח הכבוד בטקס הקמת המרכז לחקר הסרטן בטכניון: הלוביסט של חברות הסיגריות

שיא האבסורד: בוריס קרסני, המייצג בישראל את תאגיד הסיגריות "פיליפ מוריס", היה שותף בהחלטה לממן מכון לחקר הסרטן בכובעו כנאמן ב"קרן רפפורט"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

מימין: בוריס קרסני, מוריאל מטלון, פרופ' פרץ לביא, עירית רפפורט, ראשת עיריית חיפה עינת קליש-רותם, ד"ר ורד דרנגר, פרופ' אהרן צ'חנובר

הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת "פוליסי", מייצג בישראל כמעט 30 שנה את תאגיד הטבק העולמי "פיליפ מוריס", שמוצריו הקטלניים ממיתים מיליוני אנשים בשנה. בישראל מתים מעישון כ-8,000 אזרחים בשנה, חלק גדול מהם ממחלת הסרטן. בשקלול הנתונים, ניתן לומר בזהירות כי קרסני הוא אולי הגורם הוותיק בישראל שמקדם אינטרסים של גוף מסחרי הניצב בצמרת רשימת הגורמים לסרטן בישראל.

העובדה הזאת לא מנעה מ"קרן רפפורט", גוף פילנתרופי התורם לטכניון, להכליל את קרסני בין האנשים שהניחו את אבן הפינה בטקס להקמת מרכז בין-תחומי בטכניון לחקר – ניחשתם נכון – מחלת הסרטן. הטקס התקיים ב-11 ביולי 2019

וזה עוד לא הכל. קרן רפפורט יוסדה בידי רות וברוך רפפורט ז"ל. ביתם היא עירית רפפורט, המועסקת שנים רבות אצל אותו בוריס קרסני בחברת "פוליסי". קרסני עצמו הוא נאמן בקרן רפפורט – שכאמור הוקמה בידי הורי העובדת שלו. המשמעות: הוא לא רק הוזמן לטקס, אלא למעשה היה מהמחליטים להעניק למכון מימון. 

בוריס קרסני (משמאל). מייצג את פיליפ מוריס בישראל מזה כ-30 שנה

קרן רפפורט היא קרן פרטית. נאמניה ובעליה יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולא חייבים דין וחשבון לאף אחד. אבל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – הוא מוסד ציבורי, והוא דווקא מחויב בתגובה – וכך גם ראשת העיר חיפה, מתוקף היותה נבחרת ציבור שמצאה לנכון לכבד בנוכחותה את האירוע. 

האם יוזמי האירוע והנוכחים בו ידעו שקרסני מייצג את אחד הגורמים מחוללי הסרטן הגדולים ביותר? ואם לא ידעו – עכשיו, כאשר יידענו אותם, האם הם סבורים שראוי שאבן פינה למכון לחקר הסרטן תונח בידי מייצג האינטרסים של "פיליפ מוריס" בישראל כמעט 30 שנה?

להלן התגובה המדהימה של הטכניון: 

״הטכניון מוקיר את נדיבותה של משפחת רפפורט ותמיכתה ארוכת השנים בפקולטה לרפואה. תמיכתה של קרן רפפורט מאפשרת לטכניון לעמוד בחזית המחקר הרפואי בעולם ולהעמיד דורות של חוקרים ורופאים מעולים, לרווחת אזרחי המדינה. הקמתו של מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של מחלת הסרטן תאפשר לטכניון להוסיף ולעמוד בחזית המחקר המדעי למיגורה של המחלה. למותר לציין כי ההחלטה לגבי זהותם של בעלי התפקיד שייצגו את קרן רפפורט בטקס היא של הקרן וכי מר קרסני הוא אורח רצוי בטכניון״.

בניכוי המילים היפות, התגובה אומרת למעשה: בעל המאה הוא לא רק בעל הדעה, הוא גם בעל הערכים. 

חברת "פוליסי" נשאלה אם הם אינם סבורים שבמקרה זה הם שברו אפילו את שיאי הציניות שלהם עצמם. תגובתם: "אין תגובה". 

לראשת העיר חיפה ‏עינת קליש-רותם‏ נשלחה השאלה אם הייתה מודעת לכך שקרסני מייצג את "פיליפ מוריס" וגם כי ייצג בעבר את "חיפה כימיקלים" – שבשם האינטרסים שלהם פגעו בבריאות תושבי העיר שלה. כמו כן היא נשאלה אם לדעתה ראוי שאדם כזה יניח עימה אבן פינה למרכז מחקר לסרטן. עד כה טרם קיבלנו התייחסות לנושא, אף שגורמים מטעמה אישרו כי השאלות הגיעו לידיהם. 

בתמונה בראש הכתבה ניתן לראות שבאירוע נכח גם את חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' אהרן צ'חנובר. אם מישהו או מישהי יודעים כיצד להגיע אליו ומכיר דרך  ולשאול אותו האם היה מודע לפרטים המתוארים לעיל ומה דעתו בעניין – אתם מוזמנים/ות לכתוב לנו.