פוסטים

8 הרגלים שצריכים להישאר איתנו אחרי הקורונה

יש שינויים שרק מגיפה אגרסיבית יכולה להכריח אותנו לעבור. התרגלנו לעבוד מהבית, לעמוד בתור כמו בני אדם ולהתעטש נכון. כולנו מחכים שהווירוס יעלם – אבל יש כמה הרגלים שהעיתונאי עידן בנימין מקווה שיישארו איתנו. טור אישי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין // דעה |

נראה שתקופת הסגר שהביאה מחלת הקורונה תהפוך במוקדם או במאוחר לזיכרון רחוק. אך אם להודות על האמת, יש כמה שינויים שההתמודדות עם המחלה כפתה עלינו, ואני מאחל שיישארו. לפני שנשכח את ימי העבודה מהבית, הנה רשימת התמורות שהשפיעו עלי לטובה. 

1. הגיע הזמן להחליף את מפלצות המשרדים

מה שנראה חריג למנהלות ולמנהלים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 מתחיל להתגבש מחדש. צריך להודות: משרדים ובתים הם נדל"ן מבוזבז לחצי מהזמן. כשאנחנו נוסעים לעבודה הבית שלנו ריק. משרדים מאויישים לרוב בין תשע לחמש. שעתיים נוספות אנחנו נבלה בבית המתכת הנייד שלנו על הכביש ונשרוף חיות מתות לאוויר העולם ולדרכי הנשימה שלנו. 

למה לשרוף זמן ברכב אם אפשר לעבוד מהבית?

רוב הנסיעות האלו מיותרות. אני מקווה שעסקים שדגלו לדחוף את העובדים למרחב רועש יחיד (open space) מבינים שאפשר אחרת. יש דרך זולה ויעילה יותר. עם קצת שיפור והדרכה העבודה מהבית יכולה להביא תועלת רבה יותר לחברה.
ייתכן שנהיה עדים למהפכה בעשור השלישי של המאה ה-21: נסיגת מפלצות המשרדים. במקומן נזכה, אולי, לראות מרחבי עבודה משותפים בבנייני המגורים עצמם. אם אפליג בדמיון, אולי ה-Airbnb הבא יתגלה כשכירות שעתית מוזלת לעובדים מהבית. תחשבו – אם אני חייב לצאת לעבוד במשרד או במפעל, אוכל להשכיר לשכן את הסלון שלי עם שולחן העבודה. זה יכניס לי כסף וגם יכריח אותי להשאיר את הבית מסודר. עכשיו זה נשמע מוזר, אבל לפני עשור גם לא היינו מאמינים שאנשים יתנו לזרים לישון להם במיטה מבלי להכיר אותם.

2. מצוננת? תישארי בבית

החשדנות כלפי אנשים חולים צריכה לטעמי להישאר איתנו. חולה? אל תגיעי לעבודה. לילד יש חום? תישאר איתו בבית. גם חוקי העבודה חייבים להשתנות כתוצאה מכך. עלינו לעבור למודל של יום מחלה בתשלום מהיום הראשון. יכול להיות שנכון להוריד לעובד יום וחצי או שניים על כל מחלה בימים הראשונים, אבל ככלל, אני מקווה שהמשק יפעל לעודד עובדים שלא להגיע חולים לעבודה, ולא להפך.

מעסיקים ילמדו לשחרר עובדים לימי מחלה ביתר קלות. (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

3. נעזוב את השמיים בשקט

הלוואי ונטוס פחות. לא באופן סגפני אידיאולוגי, אלא שנוכל לחסוך בטיסות, בייחוד לצרכי עבודה. הטיסות שיתאפשרו לנו יהיו רק כדי לטייל בעולם ולבקר קרובי משפחה, באופן מבוקר. 

צריך להגביל קודם כל את הטיסות העסקיות

הטיסות אחראיות ל-2.5 אחוז מפליטות הפחמן הדו חמצני בעולם. מעסיקים צריכים להבין שיש דרך אחרת. זה יחסוך להם כסף, לנו עוגמת נפש ולדורות הבאים נשאיר עולם נקי יותר. עם התפתחות טכנולוגית זה יתאפשר בקלות יותר.

רוצים לבקר בתערוכה עסקית בסין? כנסו לתערוכה מהסלון, במציאות מדומה. אהבתם מוצר שניתן לקנות רק בחו"ל? הדפיסו מודל של המוצר בבית או בחנות הדפוס הקרובה אליכם.

4. חיזוק הכפר הגלובלי 

על אף שהטיסות פסקו, העולם דווקא מרגיש קטן יותר. פתאום מפגש עם חבר מהבניין ממול דומה למפגש עם קרוב משפחה מעבר לים. נכון, אין תחליף למפגש אנושי, אבל הגבלות התנועה והסגר דחפו אותנו לנהל שיחות באופן תדיר עם קרובים וחברים רחוקים מעבר לים. 

5. למידה מרחוק 

הלמידה מהבית בזום עשויה, אם נהיה חכמים, לשפר את תהליך הלמידה ולהתאים אותו לעידן המודרני. אולי אנחנו עומדים בפני עידן בו יכולת למידה וסקרנות חשובים משינון החומר. 

נכון, לבית הספר יש ערך לרכישת כישורים חברתיים ויכולת עבודה בקבוצה. עם זאת, עבור חלק מהילדים התפוקה הלימודית שלו מוטלת בספק. ישנם כאלו, כמו עבדכם הנאמן, שזקוקים לשקט, דממה אמיתית, כדי שמשהו יכנס לקופסה. עבור אחרים, רעש דווקא מחדד את החושים. 

אולי יתחיל סוף סוף עידן טכנולוגי במשרד החינוך? (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

בניית מערך המשלב למידה בבית הספר יחד עם למידה עצמאית מהבית עם "מנטור/ית למידה" (מורה מלווה), יכול לעודד את הסקרנות של הדור הבא. מהלך כזה עשוי לאפשר לנו לראות את בית הספר כיותר מאשר שירות שמרטפות במימון המדינה. 

נכון, זה לא מתאים לכל שכבות הגיל וכדי ליישם זאת יש צורך בתכנון ובמחקר. אבל אי אפשר להתעלם מכך שכורח הנסיבות יצר פיילוט טבעי, שכבר עכשיו נוכל ללמוד ממנו.

6. אל תרוצו למיון

לא כולם צריכים להגיע למיון. בשגרה אם תגיעו למיון בשעות מסוימות תבלו שם בין שש לשבע שעות עד הבדיקה הראשונית. בדרך תשבו, במקרה טוב, על כסא פלסטיק רעוע עם חולים אחרים. בזמן הזה תהיו חשופים למחלות ווירוסים חדשים. 

מעכשיו נחשוב פעמיים אם ללכת למיון. הגיע הזמן לטפל בתוך הקהילה (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

שיפור מערך קופות החולים והכוונתו למתן טיפול מוקדם בקהילה, ימנע עוגמת נפש רבה לאזרחים. השירותים הללו יכולים לכלול רופא משפחה תורן בשכונה, שירותי רפואה ניידים ולא דחופים שיכולים להעניק לכם בדיקה – ושירות עד הבית בזמן קצר, כשאתם נחים במיטה.

7. היגיינה אישית

כן, צריך לדבר גם על זה. רובנו חטאנו בכך, מודה, גם אני. לא רחצנו ידיים כשחזרנו מהעבודה. לעיתים פסחנו על הפעולה החשובה להחריד גם טרם הארוחה. לחצנו ידיים כאילו אין מחר לפני שהתיישבנו לשולחן המסעדה. 

עכשיו כשמגיפה משתוללת בחוץ, שינינו את ההרגלים שלנו. מכונת התעמולה הממשלתית כוונה כדי ללמד אותנו לרחוץ ידיים נכון, לא לגעת בפנים ולהתעטש בלי לפזר את החיידקים כל עבר. 

לאחר הקורונה, אסור לנו לשכוח את זה. יכול להיות שבטווח הרחוק החינוך לשמירת ההיגיינה שלנו יציל יותר חיים וגם יחסוך כסף רב במגיפות הבאות. יכול להיות שבזכות החינוך להיגיינה אישית, אפילו מגיפת השפעת הבאה תעבור לנו בקלות.

8. לחכות בתור בנחת

התורים לביצים ובכניסה לסופר מוכיחים: גם אנחנו הישראלים יודעים לעמוד בתור. אנחנו מסוגלים לא להידחף ולא להיצמד אחד לשני, גם כשאנחנו יודעים שלא כולם יזכו לקבל את מה שרצו. הלוואי שנדע לשמור על כך גם ללא האיום להידבק במחלה קטלנית מאדם שעומד לפנינו.

*

  • אז מה אתם הייתם מבקשים שישאר איתנו לאחר המגיפה? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שילמנו השנה כ-66 אלף ש"ח על חבילות גלישה בחו"ל של ח"כים בחופשות פרטיות

שילמנו עשרות אלפי שקלים על חשבונות הטלפון של הח"כים בחופשות פרטיות בחו"ל בשנה החולפת. נתונים בלעדיים מספקים הצצה לאופן בו בחרו חלק מחברות וחברי הכנסת לנצל את שנת הפגרה, לאורכה קיבלו משכורת ותנאים מלאים
 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאחרונה חשפנו כי הח"כים טסו לפחות 219 פעמים לחופשות פרטיות במהלך הפגרה. הפעם, נפרט את עלות הטלפונים שלהם באותן טיסות: מהנתונים שבידנו – אותם קיבלנו בעזרת בקשת חופש מידע – עולה כי שילמנו לפחות 55,996 ש"ח על הטלפונים של חברות וחברי כנסת בחופשות פרטיות בשנת 2019 – זאת בנוסף לכ-14 אלף ש"ח על חשבון הטלפון שלהם בטיסות במסגרת התפקיד, במימון גורמים זרים.

כזכור, בנסיון לנסות ולהבין מה עשו עבורנו חברות וחברי הכנסת מאז פיזור הכנסת ה-20 לפני כשנה, ניסינו לבדוק כמה פעמים נסעו לחו"ל לאורך הפגרה הארוכה. פנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לדעת כמה פעמים יצאו הח"כים מהארץ בתקופה זו, אך הבקשה נדחתה מחשש לפגיעה בפרטיותם. פנינו גם לכנסת בשאלה דומה, אך טרם קבלנו מענה. בינתיים, החלטנו לנסות להשיג את הנתונים באופן יצירתי, וביקשנו לקבל את עלות חבילות הגלישה בחו"ל של הח"כים. ביקשנו – וקיבלנו.


שיחות בחו"ל באלפי שקלים – במימון הציבור

על השימוש בטלפון בטיסותיו הפרטיות של ח"כ יואל רזבוזוב (כחול לבן) שילמנו 3,851 ש"ח. על הטלפון של ח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), שילמנו 3,575 ש"ח בסך הכל (כ-2,000 מהם בחודש אחד!). על של ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) – 2,479 ש"ח ושיחותיו של ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) עלו לציבור 2,007 ש"ח.

מח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, היחיד שנענה לבקשתנו לתגובה, נמסר: "חבר כנסת חרדי קשור לציבור שלו ולבוחרים 24 שעות ביממה והם אינם מודעים למתי אתה נמצא בחו'ל או לא. וכידוע כשמתקשרים למישהו בחו'ל מחזיק הנייד משלם. בנוסף ח'כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס לא מעורה בדרכי ההתקשרות דרך האפליקציות. מה גם שהוא לא יכול בכלל להתקשר דרך האפליקציות לציבור שלו. הם מסתובבים עם ניידים כשרים שכל האפשרות של הכשר הוא שיחות סנד ואנד. זה שעולה בחירות למעלה ממליון שקל לכל חבר לא מעניין. כבר פעם שלישית השנה".

מוזס, רזבוזוב וטסלר

מידע לציבור על טיסות? תלוי ברצון הח"כים לשתף אותו

בחודש מרץ האחרון, נסעו חבר הכנסת איציק שמולי (העבודה) ובן זוגו ללידת בנם בארצות הברית. הנסיעה זכתה לכיסוי נרחב ברשתות החברתיות של שמולי וכן בתקשורת. לאחר עיון בנתוני עלות הטלפונים של חברי הכנסת בחו"ל, גילינו שעל חשבון הטלפון של שמולי בנסיעה זו שילמנו 991 שקלים. מח"כ שמולי לא נמסרה תגובה.

ח"כ שמולי ובנו בארצות הברית (תמונה: צילום מסך מעמוד האינסטגרם של שמולי)

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ביקר בווינה באפריל, מיד לאחר הבחירות, וחזר עם חשבון טלפון של 164 ש"ח. אך ללא הפרסומים ברשתות החברתיות ובתקשורת – אין דרך לקשר בין עלות חשבונות הטלפון לבין טיסה ספציפית.
ח"כ ליברמן בחר שלא להגיב.

לציבור אין דרך לדעת לאן נסעו הח"כים ולכמה זמן, והוא תלוי ברצון הטוב של הח"כים עצמם – אף שהם עובדים עבורו.


בין חופשה אחת ל-9 חופשות בשנה לח"כ

הציבור משלם, גם בפגרה, על הוצאות רבות הקשורות לח"כים ולמשכן הכנסת, לעתים בסכומים גבוהים יותר מאלה. אז במה עלות השיחות בחו"ל מיוחדת?
נכון, הכנסת כבר שנה בפגרה, אבל פגרה היא לא חופשה: לכל אורכה קיבלו הח"כים משכורת של כ-44 אלף ש"ח בחודש, רכב, שלושה עוזרים ותנאים נוספים, כמו לשכה וטלפון. גם מעבר לשכר, נצפה שיעבדו עבור הציבור – הם הרי נבחרו לשם כך. יש עוד בעיה – חוסר השקיפות בעבודת חברי הכנסת מוביל לכך שאין לנו שום דרך לדעת מה עשו במהלך הפגרה: אין כמעט נוכחות בכנסת, והם לא מפרסמים את יומני הפגישות שלהם באופן קבוע.
נתוני חבילות הגלישה בחו"ל משקפים מציאות מטרידה, לפיה כמחצית מחברות וחברי הכנסת נסעו לחופשות פרטיות בחו"ל, בין פעם אחת לתשע (!) פעמים בשנה אחת.

מליאת הכנסת – ריקה

תמונה חלקית

הנתונים האלה משקפים רק חלק מעלות הטלפונים בשנה האחרונה: כדי לקבל את עלות הטלפונים של ח"כים שמשתמשים בטלפון הישן שלהם ולא בזה שמספקת הכנסת, התבקשנו לשלם 1,350 ש"ח והחלטנו שלא לעשות זאת בשלב זה. לכן, אלא אם אותם ח"כים לא טסו אפילו פעם אחת – מה שלא סביר בכלל בהתחשב בכך שרוב הח"כים שכן מופיעים ברשימה טסו לפחות פעם אחת – הסכום גבוה אף יותר מכפי שציינו בכתבה זו.

במהלך הפגרה: הח"כים טסו לפחות 219 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל

99 חברות וחברי כנסת טסו לחו"ל לפחות 219 פעמים בטיסות שאינן רשמיות בשנת 2019. הטיסות נערכו בזמן הפגרה, והח"כים המשיכו לקבל משכורת ותנאים נוספים לכל אורכה. הנתונים על הטיסות אינם שקופים לציבור, ונאלצנו להסיק אותם מתוך עלויות חבילות הגלישה בחו"ל של הח"כים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

המידע על טיסות חברות וחברי הכנסת לחופשות פרטיות בחו"ל אינו שקוף לציבור. לדעתנו יש חשיבות מיוחדת בקבלתו: כבר שנה שחברי הכנסת ממעטים בעבודה פרלמנטרית בשל הפגרה, והם גם לא מפרסמים יומן – כך שקשה לדעת מה הם באמת עושים. האם הם עובדים בשבילנו?

נדגיש: עבודתם של חברות וחברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקהפיקוח על הממשלהפעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה! לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה.

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברות וחברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

נתחיל מלבדוק אם הם בכלל בארץ: ביקשנו לקבל את מספר הטיסות של חברות וחברי הכנסת לחו"ל בשנה האחרונה, אך בקשתנו נדחתה (הגשנו בקשה נוספת וזו עדיין ממתינה לתשובה). כדי לעקוף את חוסר השקיפות ואי-שיתוף הפעולה, החלטנו לנסות להגיע אל הנתונים בדרך יצירתית, וביקשנו מהכנסת את עלות חבילות השימוש בטלפון בחו"ל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, בניסיון להסיק מתוכם כמה פעמים טסו הח"כים לחו"ל. מהכנסת קיבלנו נתונים חלקיים (למה חלקיים? הסבר מפורט בהמשך), אשר מתוכם הצלחנו לדלות כמה פרטים מעניינים.

219 חופשות בשנה

מהנתונים שהשגנו עולה כי 99 ח"כים (מתוך 169 שכיהנו לאורך התקופה בסך הכל) שהו בחו"ל לפחות 219 פעמים בחופשות פרטיות לאורך 2019: 80 טיסות במהלך פגרת הכנסת ה-20, 92 טיסות בכנסת ה-21 ועוד 47 טיסות במהלך הכנסת ה-22. זאת בנוסף ל-53 טיסות במימון גורמים זרים – נסיעות מתוקף תפקידם במימון ארגונים שאינם הכנסת, ו-7 טיסות למשלחות רשמיות של הכנסת, אשר המידע עליהן מפורסם באתר הכנסת.

מליאת הכנסת, כמעט ריקה


פגרה או הזדמנות לטיול מסביב לעולם?

ח"כ יואל רזבוזוב (כחול לבן), טס לא פחות מ-9 פעמים לחו"ל במהלך הפגרה – לפחות פעם אחת בכל חודש, מלבד החודשים פברואר ומרץ. גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) שהה בחו"ל ב-7 הזדמנויות שונות לפחות. אחריהם ברשימה מיקי לוי ואסף זמיר (כחול לבן) עם 6 טיסות לכל אחד, וגם שרן השכל ומיקי זוהר (הליכוד) – עם 5 טיסות לפחות לכל אחת ואחד.

כאמור, אף מידע על הטיסות האלו לא שקוף לציבור, גם לא הקיום שלהן, ואת כל הנתונים הנ"ל נאלצנו להסיק מתוך חשבונות הטלפון של הח"כים. כשפנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל את מספר היציאות מישראל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, לא קיבלנו את המידע מחשש לפגיעה בפרטיות (ביקשנו את המידע גם מהכנסת, ונעדכן כשתתקבל תשובה). נדגיש כי אנחנו חרדים בעצמנו לפרטיות הח"כים, אך משום שאינם חושפים ולו את היומן שקשור אך ורק לפעילותם הציבורית, אין מנוס מלבדוק את פעילותם בדרכים יצירתיות.

חברי הכנסת אחמד טיבי ויואל רזבוזוב, נסעו לפחות 6 פעמים לחו"ל מאז פיזור הכנסת ה-20


נציין כי הנתונים בכתבה מייצגים רק חלק מהטיסות:
בידינו המידע על כשני שליש מחברות וחברי הכנסת, המחזיקים בטלפון שניתן להם כשהחלו לעבוד במשכן. חלק מהח"כים המשיכו להשתמש במכשיר הישן שלהם לאחר כניסתם לתפקיד, ובינתיים אין לנו נתונים על חבילות הגלישה בחו"ל במכשירים אלה (הכנסת ביקשה מאיתנו תשלום של 1,350 ש"ח על איסוף וניתוח הנתונים הנוספים, אך משיקולי תקציב בחרנו שלא לשלם על המידע בשלב זה). בניתוח הנתונים לא הכללנו את טיסות דצמבר 2018, אף שקיבלנו אותם, משום שלאורך רובו הכנסת עדיין עבדה ועוד לא יצאה לפגרה. כמו כן, הנתונים מתייחסים לעלות השימוש במכשירים בחו"ל בכל חודש. לכן, במידה וחבר כנסת טס בעודו מחזיק בטלפון הישן שלו, או חברת כנסת טסה יותר מפעם אחת באותו חודש, אין באפשרותנו לדעת.


חופשה בחו"ל בקדנציה של 5 חודשים

נראה כי גם חברי הכנסת שכיהנו רק בחמשת חודשי חייה הקצרים של הכנסת ה-21, לא היססו לצאת לחופשה. מתוך שבעת הח"כים שנבחרו לכנסת ה-21 לראשונה ולא נבחרו שוב לכנסת ה-22, שלושה מהם נסעו לטייל במהלכה. עוזי דיין (הליכוד), עידן רול ויוראי להב הרצנו (כחול לבן), נסעו כל אחד פעם אחת לחו"ל. זאת בנוסף לטיסות במימון גורמים זרים אליהן הצטרפו עוזי דיין ויוראי להב הרצנו (עוזי דיין הוא שיאן הטיסות במימון ארגונים זרים בכנסת ה-21, עם שלוש טיסות).

תגובות

מח"כ מיקי זוהר נמסר: "מעולם לא נסעתי על חשבון הכנסת או על חשבון תורמים, כל נסיעותיי לחו"ל שולמו מכיסי הפרטי".

מח"כ מיקי לוי נמסר: ״אני מודה לכם על פנייתכם. בשנה האחרונה אכן טסתי מספר פעמים לטיסות פרטיות במימון עצמי. למעט חופשה אחת ארוכה של 10 ימים, שאר הטיסות היו במהלך הוויקנד ליעדים קרובים ולזמן קצר. בכל שאר הזמן עבדתי באופן מלא בוועדת הכספים, יזמתי דיונים בוועדה והייתי חלק מהדיונים וההצבעות על העברות התקציביות. כמו כן פעלתי להקמת צוות בדיקה לנושא רכש הגומלין אשר אני עומד בראשו. במקביל סיירתי בשורה ארוכה של מפעלים בדרום ובצפון כדי להכיר מקרוב את הקשיים של התעשייה הכחול לבן שלנו, ביצעתי אינספור פגישות בכנסת ומחוצה לה שקשורות לתפקידי וכמובן שזמן רב אחר הושקע בקריאת חומרים והתכוננות לדיונים בוועדת הכספים. כמו כן מתוקף תפקידי כמנהל יום הבחירות של כחול לבן אני מסייר בכל מטות המפלגה ברחבי הארץ ונפגש איתם ועם ציבורים שונים לכל אורך היום. זאת מעבר למענה פעיל ואקטיבי לפניות ציבור בלשכתי. חשוב לי לומר כי אינני רואה פסול בבחירתו של חבר כנסת פעיל ונמרץ לבלות חלק מזמנו החופשי במהלך סופש בחו״ל כל עוד הוא זמין ורלוונטי למה שקורה בארץ גם כשהוא בחו״ל״.

מח"כ שרן השכל נמסר: "להלן פירוט הנסיעות של חברת הכנסת השכל בין אפריל לדצמבר 2019.
חברת הכנסת שרן השכל מייצגת את מדינת ישראל בנסיעות מטעם הכנסת אך גם נשלחת לייצג את הכנסת והמדינה במשלחות מטעם ארגונים שונים כדוגמת ההסתדרות הציונית, JNF ו-ELNET בכנסים בינלאומיים.
בנסיעותיה הציבוריות וגם הפרטיות של חברת הכנסת השכל, היא נדרשת להתראיין, להתעדכן ולהגיב לארועים משמעותיים המתרחשים במדינת ישראל ובמפלגת הליכוד בפרט ולטפל בפניות ציבור דחופות המגיעות אליה. משום כך היא נדרשת להיות זמינה בטלפון 24/7 עם עיתונאים, נבחרי ציבור, צוות לשכתה וציבור הבוחרים. חברת הכנסת השכל היא מהחרוצות והפעילות בכנסת ה-20 והוכיחה כי העשייה הציבורית והמדינית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. מצ״ב פירוט הנסיעות בחודשים 04-12.2019
אפריל – ארה״ב, חופשה פרטית.
מאי – שטוטגרט, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
יוני – מיאנמר חופשה פרטית.
יולי – לונדון, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
אוגוסט – קנדה, ביקור מטעם ההסתדרות הציונית.
ספטמבר – קפריסין, חופשה פרטית.
נובמבר – פריז, כנס ELNET.
דצמבר – ניו-יורק, חופשה פרטית".

מח"כ לשעבר יוראי להב הרצנו נמסר: "נסעתי לפריז לחגוג יום הולדת 30 לבן זוגי (סוף שבוע ארוך, במימון אישי כמובן). הנסיעה היחידה בתפקיד היתה לפריז בשליחות הסוכנות היהודית במטרה לעודד עליית צעירים יהודים לישראל וללוות מטוס עולים ארצה. ארכה ימים בודדים (נדמה לי ששלושה ימי עבודה)".

מח"כ לשעבר עוזי דיין נמסר: "נסעתי בגפי לשלוש נסיעות קצרות (יום יומיים) בהזמנת קהילות יהודיות לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות. הנסיעות אושרו ע"י מנהלת ועדת האתיקה ואינן על חשבון משלם המיסים. בנוסף נסעתי לחופשה משפחתית שנדחתה, בתיאום עם הסיעה, לזמן הפגרה".

19 ח"כים לא פספסו הזדמנות לטוס לחו"ל בכנסת הקצרה בתולדות ישראל – אחרי שקיבלו אישור מוועדה שכלל לא הוקמה

חשיפה ראשונה: הכנסת ה-21 כיהנה חמישה חודשים בלבד ולא תפקדה כלל – אך למרות זאת לא פחות מ-19 ח"כים הספיקו לטוס במהלכה לחו"ל על חשבון גורמים זרים. טיסות מסוג זה מחייבות אישור ועדת האתיקה – אך זו כלל לא הוקמה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת ה-21 תיזכר לדיראון עולם כקצרה בתולדות המדינה (יש לקוות), ולא עשתה כמעט דבר למען הציבור לפני שפוזרה בידי עצמה. עובדה זו לא הפריעה לשורה של חברי כנסת לשהות בחו"ל לתקופה מצטברת של 79 ימים, במימון גורמים זרים (עמותות, קרנות וכדומה).

לאחר שחקרנו לעומק את טיסות הח"כים בכנסת ה-20, ניגשנו לבדוק את הנתונים גם עבור הכנסת האחרונה. באתר הכנסת לא מצאנו את פירוט הטיסות. 

פנינו לכנסת וביקשנו את הרשימה וממנה עולה כי 19 ח"כים שונים הספיקו לטוס לחו"ל בחמישה חודשים. השיאנים מביניהם – חברי כנסת חדשים – הם עוזי דיין (הליכוד), קרן ברק (הליכוד) וצבי האוזר (כחול לבן). 

טיסות ח"כים על חשבון גורמים זרים, כלומר כאשר לא מדובר בטיסות רשמיות מטעם המדינה או הכנסת, מצריכות קבלת אישור מקדים מוועדת האתיקה. על-פניו, נדמה כי האישור התקבל גם עבור הטיסות השונות בכנסת ה-21 – הבעיה היא שהוועדה כלל לא הוקמה באופן רשמי.

ונזכיר: לא מדובר בחופש פרטי של חברי הכנסת – אלא בנסיעות "עבודה" שגורם חיצוני ראה לנכון לממן עבור נבחרי הציבור שלנו.

שיאני הטיסות: עוזי דיין, קרן ברק וצבי האוזר

בריסל, לונדון וקורסיקה – אלו היעדים אליהם טס חבר הכנסת לשעבר עוזי דיין (הליכוד) שמוכתר בזאת כ"שיאן הטיסות" בכנסת ה-21, עם שלוש טיסות. דיין הוא גם הזריז בח"כים שהספיק לעבור בנתב"ג – בתוך חודש מיום הבחירות הוא כבר היה על מטוס. 

עוזי דיין – שיאן הטיסות

קרן ברק (הליכוד) וצבי האוזר (כחול לבן) טסו כל אחד פעמיים, ובשני המקרים לאותם היעדים: פעם אחת לכנס בפראג – אליו טסו גם מיכל שיר (הליכוד) וע'דיר כמאל מריח (כחול לבן); פעם שנייה לפריז על חשבון הסוכנות היהודית לכנס סביב הבחירות בישראל – לצד מגוון ח"כים משה ארבל (ש"ס), יואב סגלוביץ' (כחול לבן) יוראי להב-הרציאנו (כחול לבן) ומי גולן (הליכוד).

19 ח"כים בסה"כ קיבלו אישורי טיסות מוועדת האתיקה. נציין כי לא מצאנו משהו חריג בטיסות עצמן – כמעט כולן נמשכו ימים בודדים, לעיתים שעות כמו הטיסה של דיין ללונדון לטקס יום הזכרון על חשבון 'הליכוד העולמי'. 

טיסות החכים בכנסת ה-21

הוועדה שאישרה לח"כים את הטיסות לא קיימת

ועדת האתיקה היא שאמורה לאשר לח"כים טיסות על חשבון גורמים זרים. הוועדה, המורכבת בעצמה מחברי כנסת, נדרשת בעיקרון לדון בבקשה ולהחליט אם לאשר אותה או שלא. בתקנון האתיקה נכתב כי הוועדה תשקול ניגוד עניינים ולא תאשר בקשות מטעם גופים מסחריים. כמו כן, במקרים מסוימים, יכולה הוועדה לאסור טיסות מטעם גורמים שתמכו בחרם על מדינת ישראל.

כמו מרבית ועדות הכנסת, גם ועדת האתיקה לא הוקמה בכנסת ה-21 שלא הספיקה בשום שלב לתפקד באופן מלא. אז מי אישר לח"כים את הטיסות לחו"ל?

ראשית פנינו לשיאן הטיסות, עוזי דיין, ושאלנו אותו על הטיסות ואם קיבל להן אישור. דיין מסר שכן, ואפילו בכתב ממזכירת הוועדה. לשכתה של קרן ברק לא השיבה לשאלה ובמקום הפנתה אותנו חזרה לכנסת. מהכנסת טרם קיבלנו מענה לתעלומה. 

בשורה התחתונה: 23 טיסות אושרו על ידי ועדת רפאים, ואף אחד לא יוכל לומר לנו בבירור כיצד התנהל ההליך. אפשר לנחש שהוועדה פעלה במתכונת ביניים כלשהי, אך נראה כי למרבית הגורמים לא ברור באיזה אופן זה התרחש. זהו זה עוד סיפור שממחיש עד כמה הכנסת ה-21 הייתה הזויה.

מפרגנים לחברי הכנסת שטסו מעט

בניתוח הראשוני התמקדנו בשיאנים השליליים של הטיסות לחו"ל (טיסות לא רשמיות, שלא מטעם המדינה, במימון גורמים חיצוניים). הפעם נפרגן לח"כים שלא החמיצו ימי מליאה כלל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן-צבי |

בניתוח הראשוני של טיסות חברי הכנסת ה-20, סיפרנו לכם על השיאנים השליליים – אלה שהחמיצו ימי מליאה בסיטונאות ובילו המון בחו"ל במסגרת טיסות לא רשמיות – בזמן שאנחנו משלמים את משכורתם.

אבל יש גם צד שני לסיפור: 16 ח"כים שלא טסו אפילו פעם אחת! ועוד 4 ח"כים שטסו פחות מחמישה ימים, ועשו זאת מבלי להחמיץ אף יום מליאה.

חשוב לציין: הטיסות הן רק זווית אחת לבחינת איכות עבודתם הח"כים, אך כאשר המליאה מתכנסת רק כ-100 ימים בשנה – מגיע פרגון לנבחרי הציבור שלנו שלכל הפחות נמצאים בגבולות המדינה בזמן הזה.

אז הנה חברי הכנסת שלא טסו בכלל:

  • אורי מקלב (יהדות התורה)
  • אורלי לוי-אבקסיס (גשר)
  • אילן גילאון (מרצ)
  • איתן כבל (העבודה)
  • ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
  • בני בגין (הליכוד)
  • טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
  • ינון אזולאי (ש"ס)
  • יעל גרמן (יש עתיד)
  • יעקב אשר (יהדות התורה)
  • מיקי זוהר (הליכוד)
  • מוטי יוגב (הבית היהודי)
  • משה גפני (יהדות התורה)
  • עבד אל-חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
  • פנינה תמנו- שטה (יש עתיד)
  • רועי פולקמן (כולנו)

ואלה חברי הכנסת שטסו פחות מ-5 ימים במצטבר, ללא החמצה של אף יום מליאה:

  • איתן ברושי (העבודה)
  • מיקי רוזנטל (העבודה)
  • קארין אלהרר (יש עתיד)
  • שלי יחמוביץ' (העבודה)

הערה: ברשימת הפרגונים כללנו רק ח"כים שמכהנים כיום (עד מועד פיזור הכנסת), ועשו זאת במשך למעלה מחצי שנה. שרים וסגני שרים אינם נכללים בניתוח זה כלל, שכן אינם מורשים לטוס על חשבון גורמים זרים.

*

תודה לפרויקט "נתון בראש" שסייע בהכנת התוצאות לפרסום.

איך היה נראה תחקיר טיסות הח"כים אם לא היינו מגלים את כל הטעויות במידע הרשמי של הכנסת?

האם עיסאווי פריג' טס בשנה שעברה ל- 37 ימים לסן מרינו, אחת המדינות הקטנות בעולם? הייתכן שמירב מיכאלי שהתה 24 ימים ברצף בנסיעת עבודה בארה"ב באפריל 2016? למה יואל רזבוזוב טס באוקטובר 2017 לכנס ברוסיה שבכלל התקיים בספטמבר?
אלה הם נתונים שהופיעו בדיווח הרשמי של ועדת האתיקה על טיסות הח"כים לחו"ל. הם כולם שגויים. אלה רק שלוש דוגמאות מתוך שלל בעיות לכאורה שמצאנו.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן-צבי |

כאשר התחלנו לנתח את נתוני הטיסות בעבור התחקיר המקיף שפרסמנו בשבוע שעבר, הבנו די מהר שמשהו לא בסדר. המידע, שכלי תקשורת אחרים הסתמכו עליו בצורה עיוורת, התברר כרווי טעויות.
חלק מהטיסות נראו ארוכות מדי, חלק קצרות באופן לא הגיוני ומעטות מהטיסות פשוט שגויות (דוגמא אחת קטנה: נכתב כי אחמד טיבי טס למקסיקו, בעוד יעד הטיסה האמיתי היה בעצם מוסקבה – Moscow – שאולי באנגלית באמת נשמע מעט דומה).
השגיאות האלה עושות עוול גם לח"כים (למרות שבחלק מהמקרים הטעות התרחשה באשמתם) וגם לציבור, שיוצא מנקודת הנחה שמה שהכנסת מפרסמת הוא מדויק וניתן להסתמך עליו.

בשביל להדגים את העוול שהיה עלול להיגרם אם לא היינו ספקנים ובודקים את המידע לעומק (בסיוע נתון בראש ועוד מתנדבים נהדרים) – אפשר לקחת את המקרה של מירב מיכאלי: לפני שביקשנו את תגובתה, אז היא הוכיחה לנו כי הטיסה המדוברת לארה"ב נמשכה 6 ימים ולא 24, היא הופיעה גם בטופ-10 של שיאני הטיסות במצטבר וגם במקום השני ברשימת הטיסות הכי ארוכות.
מיכאלי אמנם עדיין טסה לא מעט בכנסת ה-20 (כפי שתוכלו לראות בתחקיר, שם חשפנו לכם את הנתונים המלאים ולא רק המעובדים), אבל ההבדל התדמיתי הוא ברור.

אם אנחנו כבר מטרחנים, אז ישנן עוד לא מעט בעיות באופן בו המידע על הטיסות מונגש לציבור
(1) הגורמים המממנים כתובים באופן לא אחיד. שמו של אותו גורם עשוי להיות להופיע באופן שונה בכל טיסה. לדוגמא, ארגון הלובי הפרו-ישראלי (אחד המטיסים הגדולים של הח"כים) כתוב פעם אחת כ-AIPAC, פעם אחרת אייפ"ק, לפעמים אייפק (בלי מרכאות) ועוד פעם בשם המלא באנגלית – The American Israel Public Affairs Committee. זו הסיבה שהתחקיר לא כולל עדיין ניתוח של הגורמים המממנים – כי פשוט לא הספקנו לנקות את המידע! הערת צד: נשמח לסיוע במשימה זו. מעוניינים לעזור? הירשמו להתנדבות וציינו את תחקיר הטיסות בטופס: https://shakuf.press/volunteer
(2) גם האופן שבו נכתב יעד הטיסה אינו קבוע. לפעמים תהיה כתובה שם העיר (בריסל, וושינגטון) ולפעמים מדינה (בלגיה, ארה"ב). היעד בטיסה הנ"ל של טיבי מופיע כרגע כ"מוסקו".
(3) המידע משותף עם הציבור בקובץ PDF, ולא כאקסל או פורמט טבלאי אחר. כל לוחם שקיפות מתחיל יודע כמה זה מקשה על ניתוח אוטומטי של הנתונים.

ועוד משהו: הצורך לפקפק בנתונים ולבדוק אותם לעומק כמובן האריך בצורה משמעותית את משך העבודה שלנו על הפרויקט.

ואמנם כל זה די מעצבן, אבל צריך גם לומר מילה טובה לכנסת שהגיבה במהירות ובענייניות וכבר תיקנה את הטעויות הספציפיות עליהן דיווחנו. בהמשך אף קיבלנו פנייה אקטיבית שבה הם ביקשו שנדווח את כל הטעויות שמצאנו בשביל שהמידע יתוקן לאחור והבטיחו כי הנהלים יחודדו לקראת הכנסת הבאה.

תגובת הכנסת:

"הכנסת עושה מאמצים רבים להנגיש לציבור מידע רב ככל הניתן ומפרסמת באתר האינטרנט שלה באופן יזום נתונים מסוגים שונים הרלוונטיים לפעילותם של חברי הכנסת, ובין היתר נתונים אודות נסיעות חברי הכנסת לחו"ל במימון גופים ציבוריים. מטבע הדברים, ונוכח ההיקף הרב של הנתונים המתפרסמים, עלולות לקרות טעויות אנוש, והכנסת עושה את מירב המאמצים לצמצמן למינימום האפשרי.
אשר למקרים שהוצגו – בנסיעות של חברי הכנסת מרב מיכאלי ויואל רזבוזוב, הטעות במועדי הנסיעות שפורסמו נבעה מכך שבטופס הבקשה שהוגש לוועדת האתיקה הוזנו על ידי חברי הכנסת מועדים שאינם נכונים (אלה שפורסמו). ועדת האתיקה אמנם הסבה בשעתו את תשומת ליבם של חברי הכנסת לטעות בטופס הבקשה, אולם כתוצאה מטעות אנוש הדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום. לגבי הנסיעה של חה"כ פריג' – הטעות נבעה מטעות אנוש בהקלדה.
אנו מודים לכם על הפניית תשומת לבנו למקרים אלה. בעקבות פנייתכם תיערך בדיקה של הנתונים אודות הנסיעות לחו"ל המפורסמים באתר ויופקו הלקחים לעתיד".

האם הח"כ שאתם מעריכים מקדם שחיתות או שקיפות?

ח"כ אילן גילאון פרש בזמנו מהמירוץ לראשות מרצ עקב נסיבות בריאותיות. ועדיין, גילאון החזיר את כל התרומות שקיבל – כמאה אלף שקל מ200 איש, עד השקל האחרון. אף שכבר הוציא חלק מהכסף, הוא התעקש שהכל יוצא בדיעבד מכיסו והחזיר 'בכוח' אחד-אחד גם למי שסירב. גילאון גם חושף את הצהרת ההון המלאה שלו. בנימין נתניהו ונפתלי בנט, לעומתו, רצו נגד מועמדי קש כדי לצבור תרומות, וגם סירבו לחשוף את הונם או נכסיהם.
*
יאיר לפיד הצביע נגד שלל חוקי שקיפות, ואף שיקר לגבי העדרויותיו מהכנסת. ח"כ מיכאל מלכיאלי הצביע בעד החוק שאמור היה למנוע שחיתות בשלטון המקומי, על אף שיו"ר הועדה יואב קיש הצביע נגד. והידעתם שהמשטרה המליצה להעמיד לדין חברי כנסת מבל"ד על זיוף מסמכים כדי להסוות כספי תרומות למפלגה?
*
אלו רק כמה "צל"שים" ו"צל"גים" אקראיים ממיזם חדש: מיפוי הח"כים בראי שקיפות ושחיתות.

המשך קריאה…

בית קברות לכתבות: הטיסות הלא מעניינות של מבקרי המדינה


לאור טענות ששמעתי לפיהן מבקר המדינה הקודם מיכה לינדנשטראוס טס אינספור פעמים ביקשתי פירוט. הנה הוא. ההיקף נראה הגיוני. בית קברות לכתבות, כבר אמרנו?

מה גם המבקר בישראל מכהן במקביל כנציב תלונות הציבור – כובע נוסף שדרכו מזמינים אותו לכנסים.

הדף הראשון כולל שלוש טיסות של המבקר הנוכחי יוסף חיים שפירא, ושאר הדפים את לינדנשטראוס. הם התחלפו ביולי 2012.

לפירוט המלאדוגמא. לחצו לפירוט המלא