פוסטים

למרות שיעילותו מוטלת בספק: משרד הבריאות מבקש להרחיב שימוש באיכוני שב"כ

האם הממשלה מתמכרת למעקב אחר אזרחי המדינה? בדיון בוועדת החוץ והביטחון ביקש סגן שר הבריאות יואב קיש מהוועדה להרחיב את השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם לימים בהם יש פחות מ-200 חולים. קיש טען כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

במהלך דיון שהתקיים השבוע (ב׳', 3 בנובמבר) בוועדת החוץ והביטחון עדכן סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, כי פנה ליו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר בבקשה "לשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

הוועדה התכנסה כדי לדון שוב בהארכת השימוש בכלי השב״כ על ידי הממשלה. הפעם עד ל-18 בנובמבר. זאת למרות שהאפקטיביות של כלי המעקב של השב״כ מוטלת בספק גדול והנזק ההיקפי שלו מתגלים כהרסניים, ובזמן שנכון להיום, סוף סוף עומד לרשות הממשלה מערך אפידימולוגי מספק.

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה מבקשת לעקוב אחרינו להודעה חדשה

"השב"כ עד היום זיהה באופן בלעדי מעל ארבעים אלף מאומתים… אנשים שלא עלו בחקירות האפידמיולוגיות. וזה מתוך כ-300 אלף מאומתים במדינת ישראל", אמר במהלך הדיון סגן שר הבריאות. עוד הוסיף כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים. אכן, הכלי עזר במאבק במגיפה, לפחות בתחילת הדרך. אבל הסיבה האמיתית לכך שאחוז המאומתים שזיהה השב"כ גבוה היא שרק ממש לאחרונה הצליחה הממשלה להעמיד מערך אפידימולוגי שגודלו מספיק כדי להתמודד עם היקף התחלואה.

כל זה רק היה הקדמה לבקשה הבאה של קיש, שעברה בשקט מטריד בוועדה: "ברור לנו כבר שגם בחקירות האפידמיולוגיות הכי טובות לא ניתן להגיע לכולם, בין אם כי אנשים לא מוסרים את כל המידע, או באמת לא זוכרים, אבל ברור שיש כאן כלי ייחודי ומשמעותי. נוכח זאת פניתי ליו"ר הוועדה מתוך רצון לתקן את החוק ולשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

נסביר: כיום החוק מגביל את הממשלה לעשות שימוש בכלי השב״כ רק בימים בהם יש יותר מ-200 חולים מאומתים. הממשלה מבקשת לבטל את ההגבלה. אם תמשיך המגמה המיוחלת של ירידה בתחלואה אנו צפויים להגיע לרמות של פחות מ-200 מאומתים ביום, והממשלה מבקשת לוודא שגם במצב הזה היא תוכל להמשיך לעקוב אחרינו. כאגע לא ידוע לנו האם ישנו קו תחתון שהממשלה מתכוונת לא לרדת תחתיו, או שהאיכונים יוכלו להימשך גם ללא מגפה פעילה.

בסיום הדיון, התייחסה ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לדבריו של קיש. היא אמרה כי "בקשתו של סגן השר מוכיחה שהמדינה התמכרה לאיכוני השב"כ". אלטשולר המשיכה: "בכל העולם יש חוסר אמון באפליקציות שאוספות מידע, לא רק של הממשלות, אלא גם אלה שמתבססות על המערכות של גוגל ואפל. יש היום בעולם מגמה של תנועה מלמטה של בתי ספר, מפעלים, גופים קטנים שיוצרם לעצמם מערכת של חקירת מגעים. היכולת לטכנולוגיה לאיתור מגעים לא תבוא מהשלטון כי לאנשים אין אמון, אלא תצטרך לבוא מלמטה. במקום רק להקדיש את זמננו לדיונים בזמני בידוד, צריך לשאול איך יוצרים מדיניות לאפליקציות כאלה, איך גורמים להן לדבר אחת עם השנייה, איך יישמר המידע ואיך הוא יימחק".

הדיון צפוי להמשיך בשבוע הבא ואם התנהלות הדיונים עד כה מלמדת אותנו משהו – לא יהיו הפתעות – הוועדה תאשר את המשך השימוש במעקבים ועוד עשויה להרחיב אותם כפי שביקש ח״כ קיש. 

משרד הבריאות ויתר על "המגן 2"

למי שעקב אחר דיוני ועדת החוץ והביטחון, זה היה ברור כבר בתחילת הדרך – הממשלה השקיעה באפליקציית המגן רק למראית עין. במהלך דיון שנערך בוועדת השרים לאיכוני השב"כ לפני כשבועיים אמרה רונה קייזר, מנהלת מערכות מידע במשרד הבריאות כי "בשלב זה אנו סבורים שאם ניתן להשיג שיפור ביכולת הטכנולוגית של מגן 2, היא מזערית ולכן הפסקנו להשקיע בפיתוח טכנולוגי של המערכת". היא הסבירה כי נכון להיום האפליקציה מורכבת על גבי קצת יותר ממיליון מכשירי טלפון, "אולם 96 אחוז מהמשתמשים שהורידו את מגן 2 לאחר השקתה כבר הסירו אותה".

במהלך הדיון אמרה מנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, עינב שמרון כי "מניתוח שלבי הקמפיין עד כה זיהינו שקמפיינים מובילים להסרות בשיעור דומה לשיעור ההורדות, ולכן לא ממהרים להשיק שלב נוסף בקמפיין".

עוד בנושא:

"אנו סבורים שאפליקציית מגן 2 בשום שלב לא היתה חלק משמעותי באסטרטגיה הלאומית כפי שנדרש בחוק, וגם היקף ההשקעה בקמפיין משקף זאת", אמרה ד"ר שלומית ווגמן, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. "לא היו אמירות ברורות לציבור בנוגע לאפליקציה, לא היו תמריצים להתקנתה וגם מובילי דעת קהל או גורמי ממשל בכירים לא הראו דוגמא אישית של שימוש באפליקציה ולא קראו לציבור להתקינה", הוסיפה. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה אמר במהלך הדיון כי: "מגן היא החלופה הנכונה שאינה פוגעת בפרטיות ומאפשרת איתור מגעים האיכותי ביותר, טוב בהרבה מזה של כלי השב"כ". הוא הדגיש כי "הזמן הטוב ביותר לקידום המגן יהיה כעת לקראת צעדים ליציאה מסגר מלא". אלקין הציע לשנות את הגדרות האפליקציה כך שניתן יהיה לשתף את המגעים עם החוקרים האפידימיולוגים באופן אוטומטי.

"מבנה האפליקציה מעודד את אמון הציבור ושינוי מבנה זה יוביל לקריסת האמון ולהסרה מאסיבית של משתמשים", אמרה לו קייזר. "נראה שכבר כעת אמון הציבור נמוך והאפקטיביות של האפליקציה אפסית", השיב אלקין. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

נציין שלפי המידע הקיים היום בעולם, השימוש בכלים טכנולוגים כדוגמת המגן 2 לא הוכח כיעיל. הכלי שכן הוכח כיעיל הוא דווקא חקירות אפידמיולוגיות אנושיות.

גם בנייר עמדה שהגישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לממשלה ולוועדת החו"ב נכתב כי "על רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד". 

ברשות מציעים פתרון למקרים בעייתים: "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל". 

אפילו מבקר המדינה לא יכול היה להתעלם מהמחדל

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה על איכוני השב"כ דיווח מבקר המדינה על מה שכולם כבר מכירים. הממשלה עצלנית ונסמכה על האיכונים באופן בלעדי. ההתנהלות הזו כבר גרמה לנזק רחב ולא מידתי לאוכלוסיה האזרחית. 

בדו״ח הפושר שלו התייחס אנגלמן למספר סוגיות:

  • היחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי שב"כ לבין כלל המגעים שאותרו: "כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים", נכתב בדו״ח המבקר. המשמעות: רבים נשלחו לבידוד ללא צורך.עוד נכתב בדו״ח כי התשאול האנושי יעיל יותר מכלי השב״כ הדיגיטלי: "בביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של שב"כ". "על פי הדו״ח גם לאחר שיפור שנעשה בכלי, החקירות האפדימיולוגיות אפקטיביות כמעט פי שש מהאיכון של שב״כ. (נציין כי השב"כ לא מאכן קרובי משפחה שנמצאים באותו הבית, מה שיכול להסביר חלק מהפער. אך כפי שגם מציין מבקר המדינה – בהחלט לא את כולו).

מבקר המדינה שאינו חובב ביקורת. מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90).

  • מיצוי יכולות שב"כ: הכלי אומנם הביא לאיתור של 30% מהחולים אך לקה בחסר מאחר ולא התקיימו חקירות אפידמיולוגיות משלימות. כלומר, אנשים קיבלו הודעה ונשכחו מה שלא אפשר סגירת מעגל החקירה. ראש השב"כ אף אמר למשרד מבקר המדינה כי "יש לחזק בצורה משמעותית את מכלול התחקורים האפידמיולוגיים המהווים גורם משלים לתוצאות איכוני שב"כ".
  • בכמה מקרים השב״כ פגע בפרטיות של אזרחים: על פי דו״ח המבקר, "התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות".
  • פגיעה בפעילות השב״כ כפועל יוצא מהסיוע למשרד הבריאות: על פי מבקר המדינה, כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה של יכולות השירות, באופן שעלול לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו. 

הדמוקרטיה היחידה שבה עוקבים אחרי כל האזרחים

במהלך ביקור במפקדת "אלון" – מערך החקירות האדפימיולוגיות של צה״ל – בו השתתפו גם שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי אמר השבוע פרויקטור הקורונה רוני גמזו כי "הוקמו כאן המנוע, המערך והמכלול הטובים ביותר בעולם לקטיעת שרשראות הדבקה". 

כיום ברור כי חקירות אפדימיולוגיות אנושיות הוכיחו עצמן כיעילות ומדוייקות בהרבה מהכלים הדיגיטליים הקיימים. לממשלה לקח זמן רב מדי להקים מערך חקירות יעיל ומספק בגודלו. אבל עכשיו, כשיש לנו מערך מתפקד, ראוי לבחון שוב את השימוש באיכוני השב"כ. 

לוועדת החוץ והביטחון אסור להיכנע לגחמה המבקשת לבטל את מגבלת מאתיים המאומתים ביום על השימוש באיכוני שב"כ ואולי אפילו להעלות את הרף כדי לוודא שהממשלה תעשה שימוש בכלי הזה רק במקרים של התפרצות חמורה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הממשלה יכולה ללמוד: דו״ח אמ״ן מסביר איך הצליחה ממשלת גרמניה להתמודד עם המגפה

דו"ח מיוחד של אגף המודיעין מסביר איך הצליחה גרמניה לבלום את הקורונה: להתאים מדיניות לכל מחוז, לתת למחוזות אחריות על ניהול חקירות אפידמיולוגיות תוכנית סדורה להתמודדות עם מגפות מנעה מהממשלה להיכנע ללחצים פוליטיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

גרמניה הצליחה עוד מפרוץ המגפה לקטוע את שרשראות ההדבקה של הקורונה באופן יעיל למדי. דו"ח המרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן, שפורסם ב-25 באוגוסט, מסביר איך הם עשו זאת. החל מגישה אקטיבית של שמירת קשר עם מבודדים, דרך ביצוע חקירה מהירה לחולה מאומת ועד לשימוש בבסיס אפידימולוגי קיים שמתוגבר לפי צורך. 

בעולם מצטבר ידע וניסיון, ובישראל יש מי שמנתח אותו. אבל משהו בחיבור להחלטות הממשלה כנראה לא עובד. אולי עכשיו, כשחצינו את כל הקווים האדומים עד להטלת סגר, מישהו בממשלה יקשיב למידע מתוך דו״ח שהיא חיברה בעצמה? 

אולי כדאי שהם ינצלו את החג כדי לקרוא את הדו״ח? ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90, עמוס בן גרשום / לע״מ)

העקרונות של ההתנהלות הגרמנית פשוטים: הם נשענים על תוכנית עבודה סדורה שנכתבה מראש ואיפשרה לממשלה לעקוף חילוקי דעות. והם קבעו מדדים וגבולות גזרה אפשרו לה לנהל את המשבר. 

גם לישראל יש תוכנית דומה שנכתבה כבר בשנת 2007 אבל ברגע האמת אמת, לא עבדו איתה. כך למשל, בתוכנית נקבע כי האחריות לניהול המשבר תעבור ממשרד הבריאות למשרד הביטחון – מה שקרה מאוחר מדי. הממשלה עדיין לא הצליחה לקבוע מדדים מוסכמים שיגדירו מהי התפרצות ומתי נדרש טיפול מיוחד. כך, גם כאשר כבר מתקבלות החלטות, פעמים רבות לחצים ושיקולים פוליטיים מכופפים אותן.

עוד בשקוף:

אז מתוך דו"ח שלמעשה היא כתבה בעצמה – הנה כמה נקודות שרצוי שרצוי שהממשלה שלנו תכיר, רגע לפני הסגר:

  • להיצמד לתוכנית שנכתבה מראש: לפני מספר שנים גיבשה גרמניה תוכנית ממשלתית מפורטת להתמודדות עם מגפות. תוכנית שהופעלה ביום פקודה עם תחילת המאבק בקורונה בגרמניה. מלבד העובדה שההיצמדות לתוכנית אפשרה לממשל לפעול במהירות היא גם אפשרה לכל המעורבים לעקוף חילוקי דעות בין הגורמים השונים במדינה ובתוך הממשל עצמו. כלומר, התוכנית דחקה לצד פוליטיקה צרה ואינטרסנטית. 
  • ניהול ברמה מקומית: התוכנית אומצה על ידי כל המחוזות בגרמניה, מה שעזר בהתמודדות עם המגפה שחלק משמעותי ממנה נוהל בכלל ברמה המקומית.
  • עבודה על בסיס נתונים: "הלב הפועם" של קבלת ההחלטות בגרמניה הוא מכון "רוברט כוך". המכון מפרסם מידע, מבצע הערכות סיכונים ומסייע לממשלה בקבלת החלטות. 
  • עצמאות מקומית: עם תחילת ההקלות הוחלט להפסיק להנהיג מדיניות אחידה בכל שטח גרמניה. גרמניה מחולקת למדינות שונות, ולכן נקבע כי במקום זה "כל מדינה תתנהל באופן עצמאי בתוך קווים מנחים כלליים שהוסכמו בין המדינות. במסגרת זאת, הממשלה הפדרלית הגדירה (6 במאי) קו אדום אפידמיולוגי על בסיס נתון של 50 חולים חדשים בשבוע לכל 100 אלף איש. במידה והקו נחצה, על המחוז לפעול לריסון המחלה״.

אולי הוא? רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)

  • במקום חל״ת – אפידמיולוגיה: עוד בפברואר הקצו המחוזות המקומיים כוח אדם ניכר משאר המערכות הציבוריות לטובת אגפי הבריאות שלהם. כן, במקום "לשלוח את העובדים לחל"ת" הפנו אותם לעבוד במערך החקירות האפידמיולוגיות. 
  • הממשל מגבה: הממשל המרכזי הציב למחוזות יעדים בנוגע למספר החוקרים האפידמיולוגים שצריך לגייס, ונתן להם לנהל את מערך החקירות בעצמם. הממשל מצידו בנה מערך גיבוי (עתודה) שיכול לסייע במוקדי התפרצות בהם המערך קורס. החוקרים האפידמיולוגים יכולים לעבוד גם מביתם.
  • האפליקציה עובדת: במערך החקירות נעשה שימוש גם באפליקציה (כזו שעובדת) שהושקה ב-16 ביוני תחת השם ״Corona Warn״ הפועלת באופן מבוזר על בסיס בלוטות' (בדומה לאפליקצית המגן 2). גרמניה לא חייבה את האזרחים להשתמש באפליקציה, ונכון ל-22 ביולי לאפליקציה היו כבר 16 מיליון הורדות – כרבע מבעלי הסמארטפונים במדינה.
  • מודלים שמותאמים לכל מחוז: בגלל שאין פרוטוקול עבודה אחיד לכל המחוזות בגרמניה, כל מחוז פיתח שיטות עבודה ייחודיות לו שמאפשרות לו, במגבלות שלו, לנהל מערך חקירות אפידימולוגי יעיל.
  • קשר עם המבודדים: בנוסף, מרגע שנשלחת לבידוד המחוז מתבקש להמשיך לנהל איתך קשר יומי. מאחר וזה דורש משאבי כח אדם רבים, חלק מהמחוזות נעזרים בטופס אלקטרוני שמאפשר לקבל מידע על מצבו הבריאותי של המבודד, על בסיס דיווח אישי. המבודדים גם נשלחים לבצע בדיקה, לעיתים שתיים.
  • הנחיות ברורות: הנחיית הממשלה היא לשלוח כל מי שבא במגע עם חולה מאומת לבדיקה ראשונה, בלי קשר להופעת סימפטומים. לאחר חמישה ימים הוא ישלח לבדיקה שניה כדי לוודא שהוא לא נדבק.

חשוב לציין שלא הכל ורוד. לפי הדו״ח של אמ"ן נקודת הכשל המרכזית בהתנהלות הגרמנית היא מערכות ניהול המידע. בתחילת המגפה חלק גדול מן הרישום התבצע ידנית. מאחר ובגרמניה יש חוקי פרטיות נוקשים לא היה ניתן לשתף מידע בין הרשויות השונות. ספק אם הנושא הזה נפתר עד היום. עם זאת, כותבים מחברי הדו״ח, המחוזות עצמם מצאו פתרונות מקומיים. 

בישראל: איכוני שב״כ, מערך חקירות כושל, ניהול ריכוזי ולא עקבי

בישראל, על כל יתרונותיה כ"אי" מבודד שלו יש שער כניסה אחד בנתב"ג, אפשר לומר שהממשלה כשלה. נראה כי החגיגות בתום הסגר הראשון היו מוקדמות מדי. יתכן שעוד ממשלות בעולם, כולל גרמניה, יחזרו בתקופה הקרובה יותר או פחות לסגר ויחוו גל שני קשה מהקודם, אבל ממשלת ישראל הצליחה לעשות זאת הכי מהר ומאוד יסודי. 

בדיקות קורונה במתחם דרייב אין בישראל. למרות שחלפה כבר חצי שנה מפרוץ מגפת הקורונה בישראל, מערך החקירות האפדימיולוגיותעדיין לא מוכן (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

אפליקציה המגן 2 שהושקה נחלה כישלון עוד בשלב הפיתוח (אזרחים התקינו אותה ואז הסירו תוך זמן קצר). מערך החקירות האפידמיולוגיות משתפר אולם הקמתו צפויה להסתיים רק בנובמבר. הממשלה מקבלת החלטות עמוק לתוך הלילה ומנחיתה אותן על בעלי העסקים והרשויות המקומיות ומבלי לנהל עם הציבור שיח כלשהו. ומעל כל זה ניצבת ההתמכרות של הממשלה לשימוש בכלי ריגול של השב"כ כביכול כדי להתמודד עם המגפה. למרות הפצרות ראש השירות להפסיק את השימוש בו ממשיך לפעול. בינתיים, מאות אלפי ישראלים נשלחו על ידו למעצר בית באופן שגוי.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בערב ראש השנה היהודי הטילה הממשלה סגר על המדינה למשך שבועות. אבל אף אחד לא יודע מה יקרה בצד השני של הסגר, ומתי נגיע אליו. האם יהיו מנגנוני לקטיעת שרשראות הדבקה, יותר חוקרים אפידמיולוגים, תוכנית הרמזור תחזור לפעולה?

בלי תוכנית סדורה ובלי מדדים ברורים (כמו למשל – איך נדע שאפשר לצאת מהסגר?) הממשלה צפויה לקבל שוב החלטות פזיזות תוך לחצים פוליטיים. זו נראית כמו דרך המלך לעוד כישלון בהתמודדות עם המגפה, שבסוף תשלח אותנו לסגר שלישי. אין צורך להרחיב בהפפעות המזיקות של הסגר על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, על החברה והכלכלה.

מה אפשר לעשות (מעש")י: ישראל צריכה להרים טלפון לעולם. לברר איך עשו את זה במקומות שהצליחו להתמודד הכי טוב עם המגפה. ואם אנשי אמ״ן כבר עשו את זה בשביל הממשלה ואפילו חיברו דו״ח, כדאי גם ללמוד. למשל מהדו״ח על ההתנהלות בגרמניה ניתן ללמוד שכדאי לבזר סמכויות: לאפשר לראשי ערים לנהל המשבר ברמה המקומית תוך יצירת עתודה וסיוע ארצי לרשויות שמתקשות או קורסות. זה יאפשר את מיקוד המשאבים במקומות שבהם באמת יש צורך.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין