פוסטים

הגרלת השוויון

רוב הח"כים שלנו מגיעים לכנסת מתוך נכונות לשפר את החיים של כולנו. אבל המערכת מעודדת אותם לעתים לקדם את האינטרסים האישיים שלהם או של המקורבים להם על פני הדאגה לציבור הרחב. במיזם חדש ננסה לגרום לחברי הכנסת להתמקד בבעיה מסוימת הנוגעת לקבוצה באוכלוסייה שלא הכירו מספיק עד היום. בתקווה כך נתמרץ נבחרי ציבור מכלל הסיעות לחזור לעבוד עבור… הציבור

| יעל פינקלשטיין |

הזדמנות שווה לכולם – הוא ערך שקשה למצוא לו מתנגדים. בחברה ללא שוויון הזדמנויות המשק נפגע, ואפילו תוחלת החיים משתנה בהתאם להזדמנויות הנוצרות עקב הבדל במקום מגורים, רמת השכלה ומעמד חברתי-כלכלי. 

רוב מוחלט בציבור יסכים ששוויון הזדמנויות חייב להיות יעד אליו חותרות כלל הסיעות בכנסת – בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. למרבה המזל, מי שיכול לצמצם את אי השוויון – זו אכן הכנסת. 

אלא שמערכת התמריצים מעודדת את הח"כים לעסוק בעיקר בנושאים שמביאים כותרות. כדי לשנות את השיטה – יצרנו מיזם סמלי שיכול לשפר את המצב הקיים ולעזור לחברות וחברי הכנסת לקדם שוויון הזדמנויות. 

איך זה יעבוד?

  1. בתחילת הכנסת ה-22, כל ח״כ ינקוב בבעיה ספציפית של קהילה מוחלשת כלשהי. יוצאי אתיופיה, תושבות ותושבי פריפריה, ערביות, חרדיות, עולים חדשים – כל קבוצה שירצו, מתוך הנחה שיבחרו את הנושא הכי קרוב אליהם. 
  2. אחרי שיוצעו מגוון נושאים, נערוך הגרלה וכמו במשלוח מנות – כל ח״כ מקבל בעיה אמיתית, שח״כית אחרת הציעה. ההיכרות עם בעיות של אוכלוסיות נוספות, מלבד אלה שהח"כ דואג/ת להן באופן טבעי, תאפשר לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו לקבל החלטות שמיטיבות עם הציבור הרחב ולא עם קבוצה מסוימת.
  3. חלוקת הבעיות בין הח"כים תהיה פומבית, וכך נוכל לעקוב אחרי הטיפול בה בכלים פרלמנטריים במהלך הקדנציה.

אילו נושאים מתאימים?

ישנם שני כללים פשוטים לנושאים שהח"כים יכולים להציע:

  1. הבעיות חייבות להיות קשורות לחוסר שוויון בהזדמנויות.
  2. הבעיות צריכות להיות מדויקות ופתירות בתקופת קדנציה אחת ובתקציב ריאלי, עד 5 מיליון שקל (בדיוק הסכום שמעליו נדרשים יותר מ-50 ח"כים לקידום חוק).

הנה כמה דוגמאות לנושאים שיכולים להתאים:

  • נגישות לנכים במקומות מסוימים שאינם נגישים (אפשר להתחיל עם משרד רה"מ)
  • תכנית לשיפור בתי הספר הבדואים בנגב 
  • חובת ניסוח בלשון שוויונית של מבחנים וטפסים במוסדות חינוך
  • תכנית לשילוב בתעסוקה של נשים שורדות זנות
  • תמיכה בחרדים שיצאו בשאלה
  • הקמת תחנת אוטובוס ביישוב בפריפריה

 

יתרונות המיזם

  1. המיזם מחייב את הח"כים לחשוב על חוסר השוויון שהכי מפריע להם, ולעשות זאת באופן קונקרטי: למצוא בעיה אמיתית שהיא אפשרית לפתרון כך שח"כ אחר יוכל – וירצה – להתמודד איתה. זה גם יעזור למצוא מכנה משותף שמחבר בין המפלגות השונות – במקום להתעסק רק בדברים עליהם לא מסכימים.
  2. תהליך בחירת הבעיות יכול להפוך לחגיגה דמוקרטית. אזרחים רבים ודאי יצרו קשר עם חברי הכנסת אחרי הבחירות ויעשו לובי אזרחי במטרה שהקהילה/בעיה שלהם תיבחר. נבחרות ונבחרי הציבור ייחשפו בזכות זה לבעיות שמפריעות באמת ל… ציבור.
  3. אם מישהו פתר את הבעיה שקיבל, הח"כ שהציע אותה ירגיש מחויב לפתור את הבעיה שהוא קיבל – וכך יווצר מעגל של פתרונות.
  4. אפקט איקאה: ברגע שעבדתי על משהו או הכנתי אותו בעצמי, אני מרגישה שהוא שלי ומעריכה אותו יותר. זה יכול לעודד ח"כים להמשיך לסייע לאותה קהילה גם בעתיד.

בעיות אפשריות במיזם – והפתרונות

בעיה: "הח"כים לא יסכימו – הם דואגים רק לעצמם".

פתרון: להיות ח"כ זה תפקיד קשה ותובעני. חברות וחברי כנסת חדשים נאלצים לוותר על עבודתם ולהיכנס לתפקיד חדש ומאתגר, לפעמים מתגמל פחות ומלא בביקורת ציבורית קשוחה – לעיתים מעליבה ומאיימת. בסוף, רובם לא מושחתים. ההיפך. רובם אכפתיים מטבעם ורוצים לעשות טוב. המערכת לעומת זאת, מאפשרת להם לפעול בחוסר שקיפות ולקדם בקלות רבה את מה שחשוב להם ולמקורביהם. לכן התכנית שלנו מתאימה בול: הרצון לעזור לאזרחיות ואזרחי ישראל – קיים. מיזם כמו זה שמספק תמריצים כמו סיקור חיובי, יכול לשמש מנוע של שינוי שהשיטה זקוקה לו.

בעיה: לח"כ מהאופוזיציה יש פחות כוח מלחברת קואליציה ולכן יתקשה לפתור את הבעיה שתקבל. 

פתרון: אפשר להחליט שכל חברי הכנסת מהאופוזיציה יקבלו בעיה של חבר קואליציה. ככה נוודא שכל חברי הקואליציה יקבלו את כל בעיות האופוזיציה, ועוד כמה בעיות של חבריהם לקואליציה (לאור ההבדל הכמותי). כך יווצר שיתוף פעולה בין האופוזיציה לקואליציה סביב סוגיות אזרחיות שמנותקות מהסכסוך הקלאסי של ימין-שמאל. כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך.

בעיה: למה שיעשו את זה? 

פתרון: כי הם מאמינים בשוויון הזדמנויות. אם הם לא חושבים שצריך לקדם שוויון – אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה. וגם – הם יקבלו נקודות אצל הבוחרים שלהם ואצל כלל האוכלוסיה. 

בעיה: יש להם כבר מספיק עבודה.

פתרון: אבל הם לא תמיד עושים אותה. רבים נעדרים מהמשכן. אין לנו מושג מה הם עושים בפגרות הארוכות. המליאה מתכנסת כ-100 ימים בשנה.

זאת אפשרות וולנטארית (לפחות בשלב ראשון) לגרום לנבחרים להתחייב לפתרון בעיה שבוודאות תועיל לציבור הרחב ולדמוקרטיה שלנו. זאת גם הזדמנות להגברת הדמוקרטיה: לרתום את הציבור לפקח על עבודה פרלמנטרית מדידה.

בעיה: מספיק שח"כ אחד לא יסכים (וכנראה יותר יסרבו להשתתף, לפחות בשנה הראשונה) ומשלוח המנות לא עובד. 

פתרון: הבעיות יחולקו בין הח"כים שכן הסכימו להשתתף, ואלו יזכו לפרגון קבוע. מי שלא ישתתף יחטוף ביקורת מאיתנו ומהציבור, בקביעות. בכל מקרה, אנחנו רצים למרחקים ארוכים – והמיזם יצמח משנה לשנה.

בעיה: אם ח"כ ירצה להצטרף אחרי שהשקנו את המיזם? 

פתרון: הוא יחויב למצוא פרטנרית בצד השני של המפה הפוליטית. 

*

חשוב לציין: מלכתחילה יש נציגות מצומצמת לאוכלוסיות מוחלשות במשכן, ביחס לחלקם באוכלוסייה. אלה מהם שכן הגיעו לעמדות מפתח לאו דווקא יקדמו שוויון, מאחר ולפעמים נראה שזו הפכה לבעיה של האופוזיציה. 

נכון, לעיתים חברי כנסת מכלל הסיעות משתפים פעולה לצמצום פערים חברתיים, כמו למשל בחקיקת חוק איסור צריכת זנות שעבר השנה. אבל זה נדיר.

השיטה בישראל בנויה כך שלא מעט מפלגות דואגות בעיקר למצביעיהן. לא רק זאת, הקואליציה לעתים פוסלת מראש חוקים של האופוזיציה ללא קשר לחשיבותם – רק בגלל שיזמו אותן ח"כים מהצד השני של המתרס.

וכך לא מעט אוכלוסיות חלשות פוליטיות – נופלות בין הכיסאות. מיזם השוויון יכול להיות צעד ראשון של תיקון בכיוון הנכון. ויש גם בונוס: הוא יכול לגרום לכלל הח"כים לעסוק פחות בעצמם – ויותר בנו.

הפתרון לאו דווקא עוסק בחקיקה. הוא יכול לכלול פניה של הח"כ במכתב רשמי לרשות כלשהי, ביקור במוסד מסוים, הגשת שאילתה למשרד הממשלתי הרלוונטי – וכל שימוש באחד מכליו הפרלמנטריים – כדי לעורר מודעות לסוגיה.

*

מה אתם חושבים על הרעיון? יש לכן הצעות לשיפור? כתבו לנו בפייסבוק או במייל: [email protected]

יחד נעזור לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו להפוך את ישראל למדינה שוויונית יותר.

תחקיר: מצפצפים על החוק – הח"כים שמסרבים לחשוף האם נפגשו עם חברות הטבק

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: פגישות עם חברות טבק. אז מי נפגש עם חברות הטבק, מי דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף את המידע

| שבי גטניו |

ה-15 באוקטובר 2018, תמלול דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:

  • אני: האם נפגשת עם חברות טבק?
  • עיסאווי פריג' (מרצ): מי אתה בכלל שתשאל אותי שאלה כזאת?

פריג' הוא רק אחד מעשרה חברי כנסת בעניינם פנינו ב"עמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (בראשה עומד הכותב) ליועץ המשפטי לכנסת – בדרישה לחייב אותם לחשוף לציבור האם נפגשו עם חברות טבק או מי מטעמן בהקשר לחוק המדובר.

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: מפגשיהם של נבחרינו ופקידנו עם חברות טבק.

בחצי השנה האחרונה יצאנו למאבק להחלתה של חובת השקיפות החשובה הזו. על הסיבות להחרגת תעשיית הטבק מכל שאר הגורמים אפרט בהמשך, אך תחילה אפנה אתכם לטבלה החושפת לראשונה מי מחברי הכנסת שנכחו בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, אכן נפגש עם חברות טבק, מי מהם דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף ולדווח את המידע.

לחצו על התמונה להגדלה

כפי שניתן לראות, רק 13 מתוך 22 חברי הכנסת שפנינו אליהם חזרו אלינו עם תשובות:

  • שבעה מהם דיווחו כי לא נפגשו כלל עם חברות טבק: תמר זנדברג (מרצ, "תמר לא נפגשה עם נציגי חברות טבק"), מיקי רוזנטל (העבודה, "היו בקשות לפגישות אך מיקי לא אישר אף פעם פגישה עם חברות הטבק"), יעל גרמן (יש עתיד, "לא זוכרת שנפגשתי עם אף אחת מהחברות או באות כוחן"), יעל כהן-פארן (התנועה, "לא נפגשתי עם אף גורם טבק. אף גורם, לא סיגריות לא ג׳ולס ולא אלקטרוניות"), דב חנין (חד"ש, "לא היו לי מפגשים עם חברות טבק"), עליזה לביא (יש עתיד, "לא נפגשתי!"), אוסנת הילה מארק (הליכוד).
  • שישה חברי כנסת נוספים העבירו דיווח על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק: איתן כבל (העבודה), לאה פדידה (העבודה), שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש), איל בן ראובן (העבודה), יהודה גליק (הליכוד), מוסי רז (מרצ). ראו דיווח מפורט אודות הפגישות הללו בסוף התחקיר.

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח לגבי לגיטימיות המפגשים של נבחרי ציבור עם חברות טבק ולוביסטים מטעמן. חלק הולך וגדל מחברי הכנסת מסרבים כיום לפגוש נציגי חברות טבק באופן גורף. מי שהגדילה לעשות בתחום זה בכנסת ה-20 הייתה תמר זנדברג, שאף הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול הנוגעות למדיניות המאבק בחברות טבק, בראשה היא עומדת. מהיכן נובעת העמדה הזו וחובת השקיפות בנושא?

תמר זנדברג. הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה בראשותה.

מדינות העולם מתאחדות נגד הטבק

חברות הטבק הן גורם מסחרי האחראי למותם של כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה. בישראל מתים בכל שנה כ-8,000 אנשים. להשוואה: מדובר במספר הגדול פי 20 מקורבנות תאונות הדרכים.

לאור הנתונים המזעזעים הללו, התגייסו באופן חריג אומות העולם ויצרו את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם. מטרת האמנה היא מאבק במי שהוא אולי אויב הבריאות מספר אחד בעידן המודרני – חברות הטבק החזקות. ישראל חתמה על האמנה ב-2003 ואשררה אותה ב-2005.

מחברי האמנה זיהו מיד בתחילה את תחלואי קשרי הון-שלטון כגורם מרכזי בפגיעה בבריאות הציבור. סעיף 5.3 באמנה נועד להחליש את הקשר בין חברות הטבק ומקבלי ההחלטות, והוא קובע כי: "בבואם לגבש ולהוציא לפועל את מדיניות בריאות הציבור שלהם מבחינת הפיקוח בתחום הטבק, הצדדים יפעלו על מנת להגן על מדיניות זו מפני אינטרסים מסחריים או אינטרסים אחרים של תעשיית הטבק בהתאם לחוק המקומי".

מנגנוני האמנה מקיימים כנסים שנתיים על מנת להפיק לקחים מהמדינות השונות ולהבין כיצד פועלות חברות הטבק ואיך ניתן להתמודד עם פעילותן זו. הכנס של 2008 הוליד מסמך הבהרות והמלצות למדינות החתומות. עקרון מספר 2 במסמך קובע כי: "הצדדים, כאשר מתמודדים עם תעשיית הטבק או עם אלה המייצגים אינטרסים שלה, צריכים להיות אחראים ושקופים […] הצדדים צריכים לוודא כי כל התקשרות עם תעשיית הטבק בנושאים הקשורים לפיקוח על טבק או מדיניות בריאות הציבור היא אחראית ושקופה". משם ממשיך המסמך להמלצות: "הפעולות החשובות הבאות מומלצות לטיפול בהתערבות תעשיית הטבק במדיניות בריאות הציבור […] אימוץ צעדים להגבלת המגעים עם תעשיית הטבק ולהבטיח את השקיפות של התקשרויות שהתרחשו".

כלומר, אם נפרש את כוונת מחברי האמנה, אז הרי שעל נבחרי ופקידי ציבור במדינות החתומות עליה חלה חובה להימנע ממפגשים עם חברות טבק – כיוון שהאמנה קובעת שכל התחשבות באינטרסים שלהן, כולל אינטרסים מסחריים, תהווה פגיעה בבריאות הציבור. מה שלבטח לא נתון לפרשנות היא חובת השקיפות החלה על נבחרי ופקידי ציבור לגבי המפגשים שלהם עם חברות טבק.

הגושפנקא החוקית הסופית בנושא הוענקה על ידי מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2018: "על מקבלי ההחלטות ליידע את הציבור על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק".

שנים של הסתרה, התחלה של שינוי

הדיווח אודות הפגישות שמקיימים חברי הכנסת עם נציגי חברות הטבק הוא קריטי עבור ארגוני הבריאות ואלה הנאבקים בעישון – ולציבור בכלל. כל המסתיר מידע זה, כך על-פי האמנה עליה חתומה כאמור גם ישראל, למעשה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

בישראל, חברי הכנסת ושרי ממשלה, בכללם שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), התעלמו לאורך שנים מהחובה הזו כאשר נפגשו עם חברות טבק ולא טרחו ליידע על כך את הציבור הישראלי. בשנים 2013-2014 קידמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הצעת חוק ממשלתית להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. ההצעה לבסוף טורפדה ע"י חברי כנסת משני צידי המתרס, שדאגו "לרכך" את החוק בוועדת הכלכלה עד מצב בו שרת הבריאות משכה את ההצעה כי לא הייתה מוכנה לקדם את החוק באופן המסורס שהתקבל בוועדה.

בראשית 2018, הונח חוק דומה שוב על שולחן הכנסת, הפעם בהובלת איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן. החוק החדש היווה הזדמנות עבורנו להכפיף באופן רשמי את הנבחרים והפקידים לדרישות השקיפות הכלולות באמנה הבינלאומית.

איתן כבל. פתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש.

כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שיתף פעולה מההתחלה עם הדרישה ופתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש. כבל הגדיל לעשות ואף דיווח על גורמים מהעיתונות איתם נפגש בהקשר לחוק האמור (הגבלת פרסום הטבק צפויה הייתה לפגוע בכלי התקשורת).

כך לדוגמא פתח כבל את ישיבת הוועדה ב-12 לנובמבר בשנה שעברה: "נפגשתי עם ועדי עובדים – גם של דובק, גם של פיליפ מוריס. אני הצגתי בפניהם את העניין, נפגשתי עם עוד חבורה – יושב פה דודו מתתיהו, נציג סוחרים, שבאים לדבר", ובדיון נוסף באוקטובר 2018: "נפגשתי עם נציגי ג'ול, נפגשתי עם נציגי ועד העובדים של דובק שהציגו בפניי את המצוקות שלהם שנובעות מתוך התהליך. שוחחתי עם הגב' הלנה ביילין שהציגה בפניי את הבעיות שלה. הסתמסתי עם עמוס שוקן לעניין ההתחייבות שלנו לעיתונות הכתובה. אני מקווה שלא פספסתי". עוזריו של כבל העבירו לידינו גם פירוט נוסף על המפגשים, אותו תוכלו למצוא בסוף התחקיר.

לצד זאת, קיווינו כי כבל ינסה להחיל את חובת השקיפות על כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים, אך לכך הוא סירב. לטעמו, העובדה כי שימש בעצמו דוגמא להתנהלות שקופה הייתה אמורה לסחוף אחריו גם את יתר חברי הוועדה. נוכחנו לדעת שאין זה המקרה.

(בסרטון: דיון בוועדת הכלכלה בו חבר הכנסת עיסאווי פריג' מסרב לחשוף את פגישותיו עם חברות הטבק)

אין כללי דיווח? אנחנו דואגים שהח"כים ידווחו

כחלק מהמאבק לשקיפות, פנינו לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיוני חוק הטבק וביקשנו דיווח בפורמט אחיד על פגישותיהם עם נציגי החברות:

  1. גורם הטבק עמו נפגשו.
  2. תאריך המפגש.
  3. רשימת כלל הנוכחים.
  4. מיקום המפגש.
  5. פרוטוקול ו/או סיכום פגישה.
  6. במקרה שלא נרשם פרוטוקול או סיכום פגישה – לציין האם סוכמו דברים בעל-פה מול אותו גורם ו/או הובטחו הבטחות לגבי תמיכה באינטרסים של אותו גורם.

חברי הכנסת שבחרו להשיב עשו זאת במהירות וללא התנגדות. עם זאת, כפי שניתן לראות בפירוטים בתחתית התחקיר, הדיווחים שהתקבלו הגיעו ברמות שקיפות שונות.

בין חברי הכנסת שסירבו לחזור אלינו עם דיווח נציין במיוחד את יצחק וקנין (ש"ס), לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, עיסאווי פריג' (מרצ) – שבלט לרעה מבין חברי מפלגתו שדווקא הובילו בכנסת החולפת את המאבק בחברות הטבק – דודי אמסלם ודוד ביטן (שניהם מהליכוד), שנכנסו לדיונים לייצג את בעלי הקיוסקים בניסיונם להפעיל לחץ בטענה לפגיעה אפשרית בפרנסתם, וכן את איילת נחמיאס-ורבין (העבודה), שיתכן סרבנותה קשורה לשיקולי אישיים ולא ענייניים (בעקבות תלונה על ניגוד עניינים אפשרי שהגשנו נגדה בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת).

המסקנה המרכזית היא שעם המשך קידום הפרויקט בכנסת ה-21, נעמוד על כך שתוחל רמת שקיפות אחידה על כל חברי הכנסת, השרים והצוותים הפרלמנטריים שלהם. באופן אידיאלי, משרד הבריאות הוא הגוף שהיה צריך לדרוש, לרכז ולפרסם בזמן אמת את המידע אודות הפגישות עם חברות הטבק. בכוונתנו לפנות למשרד הבריאות בנושא, אולם הציפיות שזה יקרה הן לצערנו נמוכות כל עוד סגן השר יעקב ליצמן הוא הגורם המוביל במשרד.

שיאני הפגישות עם הח"כים

בהתבסס על דיווחי הח"כים שהסכימו לחשוף את פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק (שישה בסה"כ), ניתן להרכיב רשימה של שיאני הפגישות:  

  • פיליפ מוריס: נציגי החברה נפגשו לא פחות משמונה פעמים עם ששת חברי הכנסת. חמש מהפגישות התקיימו עם מגישי החוק – איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן מנחם. עוד עולה כי החברה הפעילה מול חברי הכנסת גם את ועד העובדים שלה.
  • ג'ול (JUUL): הגורם השני בכמות המפגשים. החברה קיימה חמש פגישות עם חברי הכנסת, וגם היא פגשה את כל מגישי החוק. מעניין לציין כי הלוביסטית שייצגה את ג'ול בחלק מהמפגשים, היא קרן ברק, בעלת חברת הלובי "קונטקטי", שנבחרה למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה.
  • דובק: מיעטה באופן יחסי בפגישות עם חברי הכנסת, כאשר כל הפגישות נערכו באמצעות ועד העובדים של דובק.

פירוט פגישות חברי הכנסת עם נציגי חברות טבק

כאמור, מבין 22 חברי הכנסת שלקחו חלק בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, שישה אישרו כי נפגשו עם נציגי חברות הטבק והעבירו מידע אודות פגישות אלה, להלן:

(קוראים מטלפון נייד? מומלץ לסובב את המסך לרוחב לקריאה נוחה של הפירוט)

איל בן ראובן

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איל בן ראובן פיליפ מוריס 14/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דוד קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
– טל אשכנזי
תיאור: חברת פיליפ מוריס ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב הדירקטיבה האירופית, בה מבחינים בין מוצרי טבק לעישון ומוצרי טבק לא לעישון. וניסו להסביר לח״כ על הצורך בהפרדה זו גם בחוק הנוכחי.
סיכום: ח״כ בן ראובן שמע את טענותיהם, אך לא ראה לנכון לקדם את בקשתם בדיוני הוועדה.
איל בן ראובן ג'ול – JUUL 14/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
תיאור: חברת Jull ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב מוצר החברה ומדוע הוא מעודד לכאורה אנשים להפסיק לעשן. ציינו שהחוק המקודם עושה עוול עימם מאחר והוא נוסח באופן פרסונלי נגדם. ציינו את התנגדותם לתיקון בחוק שמגביל את כמות הניקוטין במחסניות המוצר שלהם.
סיכום: ח״כ בן ראובן, ציין במפורש שהוא תומך בהגבלת כמות מחסניות הניקוטין כמופיע בהצעת החוק, שכן הן גורמות להתמכרות בעיקר בקרב בני נוער, שלמענם הוא מקדם את הצעת החוק הנוכחית.
ח״כ בן ראובן בחר להיפגש ולשמוע את דבריהם של נציגי החברות, כפי שנוהג לעשות עם כל גורם המבקש להיפגש עמו. למרות זאת, בחר ח״כ בן ראובן שלא לאמץ את טענותיהם.

איתן כבל

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איתן כבל פיליפ מוריס 11/01/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– ד"ר כלשהו שאינם זוכרים את שמו
איתן כבל ג'ול – JUUL 10/10/2018 – צח בורוביץ', לוביסט
– רן שטרית
איתן כבל פיליפ מוריס (ועד עובדים) 08/11/2018 – זאב פרץ, יו"ר ועד עובדי פיליפ מוריס
איתן כבל פיליפ מוריס 08/11/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן

יהודה גליק

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
יהודה גליק פיליפ מוריס 29/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
נציגי חברות הטבק שהח"כ נפגש איתם שטחו בפניו את טענותיהם לגבי מוצריהם ובקשותיהם להחרגה או להתחשבות בנוסח הצ"ח איסור פרסום מוצרי טבק.
הח"כ הסביר לנציגים הנ"ל שהוא רואה בחומרה רבה את העובדה שהם מרוויחים כסף משיווק מוצר שהם יודעים בוודאות שהורגת את מי שצורך אותו ואת העובדה שהם מנסים בכל דרך להפוך אותו לכמה שיותר ממכר. שהדרך הטובה ביותר לטפל במחדל נזקי העישון היא דרך איסור פרסום. שכולנו חייבים תמיד לקחת בחשבון ש-8,000 בני אדם מתים כל שנה מנזקי העישון, יותר מתאונות הדרכים. כ-10% מתוכם כלל לא מעשנים, אלא נפגעו ממעשנים סביבם (עישון פאסיבי).
שהחוק שהוא מקדם בנושא עומד להציל חיי אדם ולכן הוא משמעותי ביותר ומהפכני.
שמנסיעותיו לחו"ל ופגישות עם חברי פרלמנט העוסקים בנושא שביקרו בכנסת – הוא למד שהעולם מתקדם בסוגיה הזאת כמה צעדים לפנינו. שבמקומות שבהם יישמו את הגבלת הפרסום של מוצרי הטבק, העישון אכן ירד דרסטית. שהחוק חייב לעבור והמטרה המפורשת זה לפגוע בהכנסותיהם מתעשיית הרצח שהם עוסקים בו.סיכומים שהגעתי אליהם מול נציגי חברת הטבק: הח"כ סיכם עם נציגי חברות הטבק שיעיין בחומר כתוב אם ישלחו אליו, אבל שסיכויים קלושים שישנה משהו בהצ"ח.
יהודה גליק ג'ול – JUUL 17/07/2018 לשכת חבר הכנסת – שגיא אהרון
– אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
– Daniel Lester Cruise
יהודה גליק פורום יבואני טבק וסיגרים 19/11/2018 מזנון חברי הכנסת פז אגמון

לאה פדידה

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
לאה פדידה The Consumer Choice Center
(ארגון הנתמך גם ע"י חברות טבק)
15/05/2018 לשכת חברת הכנסת – ג'ף סטייר
– בהירה ברדוגו, לוביסטית
– מתן אלקלעי, לוביסט
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: פגישה הצ"ח שנידונה בוועדת כלכלה בנושא הצעת החוק איסור פרסום מוצרי טבק. במהלך השיחה פרסו לפני המשתתפים את הצורך באבחנה בין מוצרים שונים המשמשים לעישון. השיחה ערכה כרבע שעה.
לאה פדידה ג'ול – JUUL 05/11/2018 לשכת חברת הכנסת – קרן ברק, לוביסטית
– אסף שניר
– רן שטרית
– שגיא אהרון, איש הקשר
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: חשיפת המוצר, במהלך הפגישה שנערכה כעשר דקות הסבירו כי המוצר שלהם תורם להפחתת נזקי עישון ואף הציגו מחקרים תומכים בעניין.
לאה פדידה פיליפ מוריס 17/12/2018 לשכת חברת הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: הציגו את המוצר כמפחית נזק ומסייע לגמילה מעישון. כמו כן הציגו את הקושי באריזה זהה.

מוסי רז

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
מוסי רז פיליפ מוריס 08/05/2018 משרדי מרצ בתל-אביב – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
פגישת היכרות.
לא סוכם דבר.
לא הועברו חומרים.
מוסי רז ג'ול – JUUL 08/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר, מנכ"ל ג'ול ישראל
– רן שטרית, מנהל רגולציה ויועץ משפטי
– קרן ברק, לוביסטית
– שגיא אהרון, לוביסט
לא סוכם דבר.

שולי מועלם

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
שולי מועלם פיליפ מוריס 08/05/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם