פוסטים

תפקיד ללא הגדרה: ראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף על תפקידו של חבר הכנסת

בראיון עם ד"ר שילה הטיס רולף בעקבות הוצאת ספרה החדש על תפקיד חברי הכנסת, דיברנו על היחסים בין הממשלה לכנסת, על בזבוז הזמן בחקיקה הפרטית ואפילו הצלחנו להאיר אור על כמה תכונות חשובות התורמות ליעילות חבר הכנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

 "בשנת 1996, כשהשתתפתי בהקמת  את אתר האינטרנט של הכנסת, התכוונתי להכניס לאתר את הגדרת תפקיד חבר הכנסת. שמואל יעקבסון מזכיר הכנסת דאז אמר לי: 'שילה, אי אפשר להכניס את זה מאחר ואין הגדרה לתפקיד חבר הכנסת, לא בתקנון ולא בחוק'". כך מספרת לנו שילה (שהעדיפה להשתמש בשמה הפרטי לאורך הראיון) על הרגע בו הבינה שבעצם לא קיימת הגדרה רשמית לתפקיד חבר הכנסת וכל ח"כ יכול להחליט איך הוא רוצה לבצע את תפקידו ואיך לשרת את הציבור, כל עוד זה נעשה במסגרת החוק.

שילה הטיס רולף. "מספר תפקידי הח"כ הוא כמספר הח"כים" (צילום: תומס המרלינק)

שילה היא האדם המתאים ללמוד ממנו על עבודת הכנסת. לשילה שנים רבות של ניסיון במסדרונות הכנסת. גם במישור המחקרי וגם במישור המעשי. היא עבדה עם יגאל אלון בשנות ה-70 המאוחרות וכתבה לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל (1998). בשנים 2010-1994 היא מילאה תפקידים שונים בכנסת: בין היתר, כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) וכן סייעה למחלקה לקשרי חוץ. היא מתמחה בהשוואה בין-לאומית של פרלמנטים וכיום, כגמלאית, היא חזרה לכתוב טור אישי שבועי ב-Jerusalem Post. בשנת 2019 פרסמה ספר בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה".

לאחר שקראנו בעיון את הספר קבענו ראיון טלפוני ואנו מביאים בפניכם את עיקרי הדברים.

"בהעדר הגדרה כל ח"כ יכול למלא את תפקידו כראות עיניו, במסגרת החוק"

בשיחה עם שילה ניסינו לחלץ ממנה מהי הגדרת התפקיד של חבר כנסת. שוב ושוב היא התעקשה: אין הגדרה רשמית לתפקיד, למרות שיש משימות שאין עוררין שהן חלק מהתפקיד. חבר כנסת אינו חייב לבצע את כולן כדי להיחשב ח"כ מוצלח. "כל ח"כ יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות. יכול להיות שלאחד חשוב יותר לעסוק בחקיקה ולאחר חשוב יותר לעסוק בפיקוח על הממשלה.

שילה מקליטה את יגאל אלון. 1979

לדוגמה, סתיו שפיר (מפלגת העבודה) התרכזה בתחום הפיקוח הפרלמנטרי, בעוד שנחמן שי (קדימה, המחנה הציוני) התעניין מאד בקשרים של הכנסת עם פרלמנטים אחרים וארגונים בינ"ל, והקדיש לכך מאמצים רבים. הדבר דומה לתפקידו של רופא. יש רופא שיניים, יש רופא אף אוזן גרון ויש מי שמנהל בית חולים – כל אחד מהם בוחר במה להתמחות וכולם רופאים. למעשה, מספר הדרכים לבצע תפקיד של חבר כנסת הוא כמספר הח"כים".

מגמה נוספת, אותה אנו רואים בשנים האחרונות, היא שחברי הכנסת מעדיפים לעסוק בתחומים שיזכו אותם בתמיכה גדולה של חברי מפלגתם. הדבר ניכר במיוחד במפלגות בהן יש בחירות מקדימות, ונראה שתחומי ההתמחות של חברי הכנסת הולכים ומצטמצמים לאלו שיזכו אותם במספר הרב ביותר של קולות בבחירות המקדימות במפלגה שלהם והם פחות יתעניינו בתחומים שמעניינים אחרים.

"אנחנו הפרלמנט היחיד בעולם שלח"כים אסור לעבוד בעבודה נוספת"

שאלנו את שילה מה דעתה על שכר הח"כים והיכן אנחנו עומדים בהשוואה בין-לאומית. שילה הצביעה על הייחודיות של הכנסת שלנו בכך שזהו הפרלמנט היחיד שמאז 1996 אינו מרשה לחברי הכנסת לעבוד בעבודות אחרות בשכר בנוסף למשרתם בכנסת.

הח"כים הישראלים הם היחידים שלא עובדים בעוד משרה (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

יחד עם הקביעה שהמשרה בכנסת היא משרה מלאה והאיסור לעסוק בעבודות אחרות הוחלט גם להעלות את שכר חברי הכנסת כך שתהיה להם פרנסה ראוייה והם ירכזו את כל מאמציהם בעבודתם כחברי כנסת. המגרעת בשיטה זו היא שהכנסת איבדה הרבה אנשים מצוינים שהעדיפו לא לוותר על הקריירות האזרחיות שלהם.

בבריטניה, שבה יש בחירות אזוריות, קיימת בעיה מיוחדת בתחום זה. נמצא שרבים מבין 650 חברי הפרלמנט ממעטים להגיע לבנייניי הפרלמנט בלונדון ומעדיפים להישאר באזור הבחירה שלהם ולסייע לצרכי האזור והתושבים וכך להגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש. בנוסף, חברי פרלמנט רבים עובדים במשרות נוספות במגזר הפרטי. לפני כמה שנים נמצא שכ-20 חברי פרלמנט הרוויחו יותר מעבודות פרטיות מאשר ממשכורתם בפרלמנט".

80% מהצעות החוק הפרטיות הן בזבוז זמן עצום

"הממשלה ואפילו הנהלת הכנסת מאד לא אוהבות את כמות הצעות החוק הפרטיות", אומרת לנו שילה. "80% מהצעות החוק הפרטיות לא מגיעות אפילו לדיון מוקדם, אבל יש סביבן עבודה טכנית בכנסת ובוועדת השרים לענייני חקיקה הגורמת לבזבוז זמן עצום של הכנסת ושל הממשלה.

השאלה היא איך אפשר להפחית את כמות הצעות החוק הפרטיות בלי לפגוע ברצון של חברי הכנסת להציע הצעות חוק חשובות לדעתם. לשם כך דרושה עסקת חבילה בין הכנסת לבין הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות". שילה מספרת, ש"לקראת סוף כהונתה של ממשלת אולמרט, נעשה ניסיון של מזכיר הכנסת דאז, איל ינון ושל עובד יחזקאל מזכיר הממשלה, להגיע להסכמה כזו. אבל אז התחלף השלטון והממשלה החדשה בראשותו של בנימין נתניהו לא התעניינה בנושא".

ממשלה שלא אוהבת פיקוח? אנחנו לא חריגים

"אפשר להאשים את שני הצדדים בחוסר הפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הרשות המבצעת. מצד אחד יש לך ממשלה שעושה כל דבר אפשרי להימלט מפיקוח אמיתי, בעיקר בשנים האחרונות, בזמן שהכנסת לא יכולה לעשות דבר ללא שיתוף פעולה של הממשלה", אומרת שילה. "צריך סידור משתלם לכולם.

צריך לומר לממשלה: 'חקיקה ממשלתית חשובה לכם? אנחנו לא נערים קשיים, אבל בתמורה שתפו איתנו פעולה בפיקוח'". שילה גם מביאה דוגמה מוועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, שניסתה לפקח על מתווה הגז במהלך הכנסת ה-20.

"קיימו שימועים מאד מרשימים, הזמינו את נתניהו והוא ישב שם הרבה זמן אבל לא ענה על השאלות. שלי יחימוביץ' המטירה עליו שאלות ואמרה לו: 'אדוני ראש הממשלה אתה אינך עונה על השאלות'. תשובתו הייתה: 'אני עונה על פי דרכי'. בסופו של דבר הדרך היחידה שבה הצליחו לשנות משהו במתווה הגז הייתה להגיע עם זה לבג"ץ. הבעיה הזאת אינה ייחודית לנו. גם בהשוואה בין-לאומית. בכל המדינות שיש להן שיטה פרלמנטרית הממשלה מנסה לחמוק מפיקוח. כדי שזה יעבוד בצורה אפקטיבית חייבת להיות אווירה מסוימת ותרבות של פיקוח"..

 "פעם שאלתי את היועץ המשפטי לכנסת מדוע תקנון הכנסת כל כך מסובך, ומבוסס לפעמים על אירועים שהתרחשו פעם אחת בהיסטוריה. הוא ענה לי שזה מכיוון שאצלנו הכול צריך להיות כתוב בתקנות ובחוקים". אחת הדוגמאות ששילה מציגה היא העובדה שהעבירו חקיקה כדי לקיים הסכם קואליציוני ,כאילו שזה לא מספיק שזה נכתב בהסכם פוליטי. במקומות אחרים בעולם זה לגמרי ברור שאם מסכימים על נושא כמו רוטציה, יש למלא את ההסכם. pacta sunt servanda – הסכמים יש למלא.

 יושב ראש הכנסת – לא "יס מן" אבל רצוי שישתף פעולה עם הממשלה

בד"כ בשיטה הפרלמנטרית, יו"ר הפרלמנט מייצג את הממשלה ועליו לדאוג שהממשלה תוכל להעביר את סדר היום שלה בכלל ואת החקיקה שלה בפרט, אחרת הממשלה לא יכולה לפעול. בשיטה נשיאותית, כמו זו בארה"ב, ייתכן מצב לעומתי, שבו אין לנשיא רוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

היום, זה המצב בארה"ב כשלנשיא, דונלד טראמפ, אין רוב בבית הנבחרים. ננסי פלוסי יושבת הראש של של בית הנבחרים, היא מהמפלגה הדמוקרטית והליכי ממשל שונים נתקעים. בישראל צריכה להיות הרמוניה מסוימת בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה. היו"ר לא צריך להיות "יס מן" אבל הוא לא יכול להיות לעומתי. מצב לעומתי קרה אצלנו בתקופה שאהוד ברק היה רה"מ. המועמד שלו ליו"ר הכנסת, שלום שמחון, לא נבחר, ונבחר אברום בורג, שיחסיו עם ברק היו גרועים, מצב שגרם לחריקות בשיתוף הפעולה בין הכנסת והממשלה.

סופר ח"כ – שילוב של יריב לוין, שלי יחימוביץ' ודב חנין

שאלה נוספת ששאלנו את שילה הייתה: "מתוך עשרות שנות ניסיונך בכנסת מה לדעתך המרכיבים שהופכים ח"כ ליעיל?" היא מביאה דוגמאות של ארבעה ח"כים, כשלכל אחד מהם לפחות תכונה בולטת אחת שאפשרה לו להיות חריג ויעיל במיוחד:

 יריב לוין (ליכוד) – שילה מספרת לנו שבתקופה שהיה יו"ר ועדת הכנסת, הוועדה בראשותו, בסיוע הלשכה המשפטית של הכנסת, עברה על כל סעיפי התקנון. התקנון היה מלא בסתירות פנימיות ובנוי טלאים טלאים, והוועדה בראשותו שיפרה את נוסח התקנון באופן משמעותי.

בנוסף, לוין דחף כל העת, גם כשכבר היה חבר בממשלה, לשיפור הפיקוח של הכנסת על הממשלה. כלומר, בנוסף לפעילותו לקדם את סדר היום הפוליטי שלו, לוין פעל לקידום איכות עבודתה של הכנסת, וללא ספק בתחום זה יש ברכה לכנסת ממינויו ליושב ראשה.

שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה) – יצרה שיתופי פעולה לטובת חקיקה פרטית שהאמינה בה. בעיקר הצליחה ליצור שיתופי פעולה עם חברי כנסת מכל סיעות הבית. לדוגמה, היא פעלה בנושאים רבים יחד עם גדעון סער (ליכוד). "ראיתי אותה פעם יושבת בכנסת ה-18 בבית הקפה באגף הדרומי של הכנסת עם יעקב ליצמן (סגן שר הבריאות, יהדות התורה), ד"ר אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), ד"ר אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ויואל חסון (קדימה) ומנהלת אתם דיון על חקיקה בתחום רפואי כלשהו.

ח"כ לשעבר דב חנין. "הצליח לקדם מהלכים בזכות נועם הליכותיו"

מיקי איתן (ליכוד) הוא דוגמה נוספת לח"כ שבמהלך הכנסת ה-16 הצליח להביא לשיתוף פעולה של כל סיעות הבית בנסיונו, כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, לגבש חוקה בהסכמה רחבה. בסופו של דבר היוזמה נכשלה, אך הוא הצליח להביא גם חברי כנסת חרדים וגם את עזמי בשארה (בל"ד) להשתתף בדיונים.

 דב חנין (חד"ש) – "לא תמצא מישהו שידבר נגדו, למרות היותו קומוניסט. חנין הצליח ליצור שיתופי פעולה רבים באמצעות דרכו נעימת ההליכות, והצליח בדרך זו להעביר חקיקה חשובה בתחומים רבים, לרבות בתחום איכות הסביבה. הייתי רואה אותו מדבר עם אריה אלדד, למרות שהוא בא מבית קומוניסטי ואלדד היה בנו של אחד ממנהיגי הלח"י. היום כמעט ואי אפשר למצוא חיבורים כאלה".

תפקיד התקשורת

"אני מתרשמת שרוב הכתבים הפרלמנטרים אינם מכירים את מה שכתוב בספרי", אומרת לנו שילה, כשאנו שואלים אותה על תפקיד התקשורת בעת שהיא מסקרת את חברי הכנסת. היא טוענת שלעתים קרובות התקשורת דווקא מטעה ולא מציגה נאמנה את התמונה, ומביאה דוגמה מכתבה של ערוץ 2 ממארס 2017 שבה שלושה אזרחים הפנו בקשות ל־ 120 חברי הכנסת לקבל סיוע בטיפול בעוולות שנתקלו בהן אצל הרשויות.

"רק 40 מחברי הכנסת נענו ופעלו בדרך כזו או אחרת בעניינם של שלושת האזרחים. הרושם שהתקבל בתקשורת היה ששני שלישים מחברי הכנסת הם חסרי לב או שלא מילאו כראוי את תפקידם. הרושם הזה מטעה. חברי הכנסת אינם יכולים ואינם אמורים לשמש תחליף לרשויות האמונות על הטיפול בבעיותיהם של אזרחים, אלא לנסות ולתקן עיוותים במערכות השונות לטובת כלל האזרחים, אף שטיפול פרטני אינו אסור".

ח"כ משה גפני. טען שאסור למנוע מענה לפניות הציבור

שילה מספרת שבתקופת הכנסת ה-16,כאשר ועדת זמיר דנה בחידוש כלליי האתיקה לחברי הכנסת, עלתה השאלה של היענות לפניות הציבור – "האם על חבר הכנסת לסייע למי שפונה אליו בנושא פרטי או שתפקידו לפתור בעיות חוזרות ונשנות עבור כלל הציבור?

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הופיע בפני הוועדה וטען שאם יחליטו שאסור לחברי הכנסת לסייע לאזרחים באופן פרטני תיפגע עבודתו האישית שלו כח"כ. גם חה"כ שלי יחימוביץ' טענה שלפעמים צריך לסייע לאזרח באופן מיידי ולא לנסות להניע את כל גלגלי הממשל כדי לפתור בעיה רחבה". שילה מוסיפה שצריך לזכור שכל ח"כ מקבל אלפי פניות כל שנה. "אם הוא ישב ויענה על כל פניות הציבור, הוא לא יעשה שום דבר אחר".

 תקראו את התקנון ואת כללי האתיקה

כששאלנו את שילה מה היא מציעה לח"כים החדשים לעשות כדי להכיר את עיקרי תפקידם, וממה כדאי להם להיזהר, היא מציעה להם: "קודם כל תקראו את תקנון הכנסת ואת כללי האתיקה של חברי הכנסת", ומוסיפה: "אני מבטיחה לך שרה"מ, בנימין נתניהו, מאז שנבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, מעולם לא קרא את כללי האתיקה.

אילו היה קורא אותם הוא בוודאי היה נמנע מחלק גדול של המעשים שבגינם הוטלו עליו כתבי אישום. היא גם מציעה לחברי הכנסת החדשים לקרוא את ספרה. "אינכם צריכים לבצע את כל מרכיבי התפקיד המוזכרים שם, מתוך שלל התפקידים זכותכם לבחור את אלה המעניינים אתכם ולעצב את פעילותכם לטעמכם, אך שימו לב למה שלא נכלל בתפקיד ובעיקר למה שאסור לכם לעשות."

ספרה של ד"ר שילה הטיס רולף, 'תפקידו של חבר הכנסת: תפקיד ללא הגדרה', פורסם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביולי 2019. מומלץ בחום לכל ח"כ ובכלל לכל אדם שמעוניין להעמיק בעבודת הכנסת.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הפוליטיקאים מסתירים איך בזבזו מעל מיליארד שקל עבור תעמולת הבחירות שלהם

תוך טענה שריבוי הדוחות מקשה עליהם ולאחר שכבר קיבלו דחייה של מועד ההגשה של הדוחות לשנת 2018, הח"כים דרשו וקיבלו, שוב, דחייה בהגשת דוחות המפלגות. לאור התנהלות עבר נראה שהח"כים מסתירים את ההתנהלות הבעייתית שלהם בכספי הציבור

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"בוא נצביע ישר, כולם מסכימים" אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' עוד לפני שהחל הדיון ביום שני שעבר בוועדת הכספים. הנושא: סעיף לכאורה משמים בסדר היום – "בקשת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות – התשל"ג". אלא שמאחוריו עומדים כמיליארד שקל שבוזבזו בשנה וחצי האחרונות, סכום שהפוליטיקאים שלנו מנסים להסתיר על מה הוציאו אותו וכיצד.

אנחנו יכולים רק לחלום על ההטבות שחברי כנסת מסדרים לעצמם

אם אתם עצמאיים שמגישים עכשיו דוחות למס הכנסה אתם יכולים לחלום על דחיות שכאלו. בעולם שהוא לא "ארץ הפלאות" של חברי הכנסת, כל חברה שלא הייתה מגישה דוחות בזמן או מבקשת אורכה הייתה רואה צניחה חדה במחיר מניותיה מחשש שההנהלה מסתירה מידע שלילי מהציבור. בנוסף הייתה מתקיימת חקירה של הרשות לניירות ערך. 

במפלגות? המצב שונה לחלוטין. התנהלותן בעבר כללה "איבוד חשבוניות" בגובה מיליוני שקלים (הבית היהודי), בזבוז כסף עבור מקורבים (הליכוד), העברת מאות אלפי שקלים לבית דפוס של קרוב משפחה (מרצ) ועוד.

עוד על ההטבות שח"כים מסדרים לעצמם:

"יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות" 

חנה רותם ממשרד מבקר המדינה הבהירה בדיון, שוועדת הכספים כבר אישרה אורכה אחת. "אנחנו מבינים את הבקשה", הדגישה, "אך סבורים שיש להגיש את הדוחות עבור הכנסת ה-21 וה-22  מוקדם יותר (31 באוגוסט, ע.ב) ולכנסת ה-23 לתת אורכה עד לסוף דצמבר". עוד הוסיפה: "יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות". 

מאור חמו, רואה החשבון  של הליכוד ייצג בדיון את כלל המפלגות. "אנו מבקשים לדחות את הגשת כל שש הדוחות לינואר 2021", אמר. מבקר המדינה הציע לפצל את הגשת הדוחות כך שהדוחות של הכנסת ה-21 וה-22 יוגשו בסוף אוגוסט השנה והדוחות של הכנסת ה-23 והתקופה הנלווית אליה יוגשו ב-31 בדצמבר השנה. 

כך תסדר לעצמך הטבה תוך ארבע דקות (אם אתה ח"כ)

למרות זאת, לאחר שלחצו, קיבלו הח"כים כמעט את כל תאוותם. בהסכמתה של רותם נדחתה הגשת הדוחות לסוף דצמבר 2020. למבקר המדינה יקחו עוד 32 שבועות עד להגשת הדוחות ועם עוד כמה שבועות של עיכוב עד הפרסום (כפי שהיה בפרסום הדוחות לרשויות המקומיות) נזכה לראות איך בזבזו המפלגות את הכסף שלנו בשנת 2018 רק לקראת סוף שנת 2021, כמעט שלוש שנים לאחר שהסתיימה השנה התקציבית ולאחר שנתיים תקציביות מלאות.

הדיון בכנסת היה קצר להחריד. צפו איך מקבלים פוליטיקאים הטבות שאף גורם אחר לא יכול לקבל.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בשנה וחצי האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית בגינם לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

יתר על כן, הגשת כל הדוחות במועד אחד, בניגוד להגשתם במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות, תביא לפרסומם בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית שלהן.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): הפתרון שאנחנו תמיד מציעים הוא החלת חוק חופש המידע על כספי מימון מפלגות. כלומר – שקיפות. כאשר תקציבי המפלגות יהיה חשוף לביקורת ציבורית – הם ינהגו בו בזהירות רבה יותר.
***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת סרק: הכנסת ה-20 אישרה לעצמה כל הטבה שרצתה

מהעלאת שכר ועד נסיעה בנתיב המהיר: לראשונה ביקשנו את כלל הפניות של חברי הכנסת ה-20 לוועדה הציבורית שאמורה לעסוק בעניינם. בדיקת "שקוף" מעלה כי חברי הכנסת הצליחו לקבל את כל ההטבות שרצו. יו"ר הוועדה חיים לוי: "זו ועדה ללא שיניים". הפירוט המלא בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בחודש ינואר הקרוב יעלה שכר הח"כים ב1,320 שקלים. הסיבה? כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של ועדה ציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. שכר השרים הוא רק חלק מהבקשות שדחתה אותה ועדה, שהתעלמו מהמלצותיה שוב ושוב. תכירו את "הוועדה הציבורית", הוועדה שהייתה אמורה להרחיק את החתולים מהשמנת והפכה לחסרת תועלת. יו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי: "הדברים החשובים התקבלו, חלק בהסכמתי וחלק בניגוד לדעת חברי הוועדה. אנחנו רק ממליצים. זו ועדה ללא שיניים".

מבדיקת "שקוף" עולה: כל הבקשות התקבלו, קטנות כגדולות, שערוריתיות והגיוניות.

פרופ' חיים לוי – יו"ר הוועדה: זו ועדה ללא שיניים

הוועדה הציבורית 

בכנסת ישנה ועדה ציבורית, שהוקמה בשנת 2002 ועוסקת בשכר חברי הכנסת ותשלומים נוספים. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. תפקידה? לדון בענייני שכר הח"כים והטבות נוספות. במסגרת חופש המידע, ביקשנו בסוף הכנסת ה-20 את כל הבקשות שהוגשו לוועדה, וגילינו שבשורה התחתונה כולן אושרו – אם בתמיכת הוועדה או בלעדיה. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הייתם כנראה מצפים שהמילה האחרונה תהיה שלה. טעות. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועידה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. ואם יוצא שהוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהבקשה כאילו אושרה. למה? ככה קבעו הח"כים בתחילת הכנסת ה-20. שירות ציבורי מצויין, אבל רק להם.

כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

שואלים את הוועדה ועושים מה שהם רוצים

בעזרת מתנדבת "שקוף", מוריה סגל, עברנו על כל הבקשות שהופנו לוועדה בכנסת ה-20 ובדקנו את התוצאה הסופית שלהם. ישנן בקשות שהוועדה הסכימה לקבל, ישנן בקשות שהוועדה לא הסכימה לקבל, וישנם בקשות שהוגשו לאחר שהנזק כבר נעשה. המשותף לכל המקרים האלה הוא שהח"כים, בסופו של דבר, עשו מה שבא להם.

ריכזנו כאן את כל ההחלטות: חלקן סבירות ונדרשות, וחלקן תמוהות. החלטנו שלא לסנן אותן אלא להשאיר לשיפוטכן. בכל מקום שכתוב שהבקשה אושרה אין זה מעיד שהוועדה אישרה את הבקשה אלא שחברי הכנסת פעלו לבסוף כפי שרצו. לא נתקלנו בפעם אחת שהוועדה התנגדה והח"כים קיבלו את דעתה.

נציין כי יו"ר ועדת הכנסת בכנסת ה-20 היו דוד ביטן, יואב קיש ומיקי זוהר ולכן שמם חוזר ועולה בדוגמאות למרות שלא תמיד הבקשה מיועדת עבורם.

שכר הח"כים והטבות אישיות

דוד ביטן משיג תוספת שכר לחברי הכנסת

הוועדה הציבורית לבחינת שכר הח"כים דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים וקבעה כי על השכר להיות מוצמד למדד המחירים לצרכן (יוקר המחייה) ולא לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, שכר הח"כים היה אמור לרדת בכאלף שקלים, מהלך שחברי הכנסת לא היו מוכנים לסבול. אז מה עשו? ועדת הכנסת בראשות דוד ביטן פשוט דחתה את ההמלצה. במקום זאת, הח"כים קבעו כי השכר יוצמד לשכר הממוצע במשק. המשמעות הישירה: העלאת שכר של בין 700 – 1400 ש"ח בחודש. יש לציין כי חברי אופוזיציה מהמחנה הציוני, יש עתיד ומרצ נלחמו, ללא הצלחה, בניסיון לקבל את המלצות הוועדה הבלתי תלויה. הבקשה אושרה, למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

שינוי תקציבי הוצאות חברי הכנסת

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת בבקשה לאחד את התקציבים השונים הניתנים לח"כ אשר אינם תמיד מנוצלים במלואם (קשר עם הבוחר, תקשורת סלולרית, משלוח דואר) לידי תקציב אחד כללי המאפשר להוציא את הכסף בהתאם לצרכיו של אותו הח"כ. בתמורה, הוא מוכן להפחית את הסכום מ- 130,000 ל- 105,000 ש"ח. הבקשה אושרה. כמה חודשים קודם ביקש אורן חזן מהוועדה הציבורית לקצץ את הקצבה לחשבון הסלולר של הח"כים. הבקשה הפכה למיותרת בהמשך כתוצאה מהבקשה של ביטן. 

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לאחר אישור שינוי התקציב הפרלמנטרי וצמצומו, כפי שביקש בעבר, ומבקש להגדיל את תקציב השרים וסגני השרים. הסכום שהוקצב להם, כ-34,500 ש"ח איננו מספיק להם לעריכת כנסים, אחזקת אתר אינטרנט, והדפסת מסמכים על פעילותם. הבקשה אושרה.

הנתיב המהיר

ח"כ מיקי לוי פונה בבקשה לאשר לח"כים לנסוע בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, על מנת להימנע מפקקים. הבקשה אושרה וכל ח"כ כנסת יכול לנסוע בנתיב המהיר בהשתתפות עצמית של 15 שקלים. עם זאת לא מצאנו בהתקשרויות הכנסת כי הוצא בפועל כסף על כך.

יועצים פרלמנטרים

אורלי לוי אבקסיס - העסקת עוזרת רביעית בגלל מחלה של אחת מהעוזרות

אחת היועצות הפרלמנטריות של ח"כ אורלי לוי אבקסיס חלתה במחלה קשה ומתמשכת. לוי ביקשה להעסיק במקומה עוזרת רביעית ולא לפטר אותה. לוי פנתה לוועדה, שסיכמה כי אכן מדובר באירוע חריג ויש מקום לאשר לה העסקה של יועצת רביעית באופן חריג וזמני. במקום לאשר את החריגה הזמנית, הח"כים הפכו את הבקשה לגורפת. הבקשה אושרה לצמיתות למרות אישור זמני מהוועדה ולכל ח"כ מותר להעסיק יועץ רביעי במקרה של מחלה ממושכת של אחד היועצים. 

אלי כהן מבקש עוזר שלישי לוועדה להתחדשות עירונית

השר אלי כהן בהיותו יו"ר הוועדה הזמנית לתכנון עירוני ביקש יועץ זמני נוסף לעבודת הוועדה. הבקשה אושרה.

שלי יחימוביץ' מבקשת מחליף לעוזר פרלמנטרי במילואים

ח"כ שלי יחימוביץ' ביקשה מהוועדה לאפשר לה ולחברי כנסת נוספים להעסיק עוזר פרלמנטרי נוסף, מכיוון ששני העוזרים נקראים באופן תכוף למילואים, דבר אשר משבש את עבודת הלשכה. יחימוביץ' טענה כי בשל ההחזר הכספי מביטוח לאומי בעד ימי המילואים אין בכך תוספת תקציב לכנסת עצמה. הבקשה אושרה.

ח"כ דוד ביטן מצטרף ומבקש להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף באם אחד מהם יוצא לשירות מילואים של מעל 7 ימים, ומוסיף בקשה לדון בהצעתה של ח"כ יחימוביץ' להחזיק רשימה של עוזרים מחליפים, שניתן יהיה להעסיק לתקופות קצרות יותר ולשלם להם במצטבר. הבקשה אושרה.

עוזר פרלמנטרי שלישי ואז רביעי ליושבי ראש ועדות

ח"כ דוד ביטן מבקש לשנות החלטה זמנית שהוארך תוקפה, בעניין עוזר פרלמנטרי שלישי לחברי הכנסת המכהנים כראשי ועדות, ולהפוך אותה להחלטה קבועה. אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית

ארבעה חודשים לאחר מכן, פנה ח"כ דוד ביטן שוב לוועדת הכנסת וביקש לאפשר לחברי הכנסת להעסיק יועץ פרלמנטרי נוסף – בסה"כ שלושה עבור חבר כנסת וארבעה עבור ראשי ועדות. עלות ההחלטה, כ-20 מיליון ש"ח. לאחר דחייה של הוועדה הציבורית הוגשה בקשה נוספת, הכנסת אושרה למרות התנגדות הוועדה הציבורית.

עוזר נוסף גם לוועדות המיוחדות

את הבקשה לדיון בשוויון נהלי עבודת הוועדות המיוחדות הגישו חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, ישראל אייכלר, סתיו שפיר, אלי כהן ותמר זנדברג- כולם ראשי ועדות מיוחדות. הבקשה נגעה להגדלת צוות הוועדה בדומה לוועדות הקבועות ובעיקר עוזר פרלמנטרי נוסף ליו"ר הוועדה. הבקשה אושרה. 

עוזר רביעי למרכז האופוזיציה ויושב ראש הקואליציה

ח"כ מיקי זוהר פנה בבקשה לאשר עוזר פרלמנטרי רביעי עבור ח"כ אמסלם וחסון, המשמשים כיו"ר הקואליציה והאופוזיציה, בעלות של 432,000 ש"ח נוספים. אושרה למרות התנגדות ראשונית של הוועדה הציבורית.

מענק לעוזרים פרלמנטרים

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדת הכנסת, בפניה לטובת עוזרים פרלמנטריים שהשתתפו בקורס להכשרת יועצים פרלמנטריים שבגינו הובטח להם מענק בגובה 5,000 שקלים. תוך כדי הקורס חלק מהח"כים קודמו להיות סגני שר, ולכן עוזריהם כבר לא זכאים לאותו מענק, אך הם המשיכו לבוא לקורס מכיוון שלא הודיעו להם על משמעות השינוי. לא הצלחנו להתחקות אחר האישור. 

נסיעות ולינה

פטור ממס על לינה

ח"כ דוד ביטן פנה לוועדה לביטול תשלום מס בעבור לינת הח"כים בבתי מלון כאשר הישיבות בכנסת נמשכות עד לשעה 22:00. לאחר שהוועדה דוחה את הבקשה, ביטן פונה לוועדה שוב ומעלה את הצעתו. ביטן מבקש שחברי הכנסת והעוזרים פרלמנטריים אשר גרים במרחק של יותר מ-50 ק"מ מירושלים ואשר נכחו בישיבה עד השעה 22:00 לא יחויבו בתשלום המס עבור לילה במלון. הבקשה אושרה.

ח"כ אלעזר שטרן ביקש אישור ללינה בבית מלון פעם-פעמיים בשבוע מכיוון שביתו נמצא כ-160 ק"מ מירושלים והוא נאלץ לנהוג במשך שעות רבות. הבקשה אושרה.

בקשות הלינה של יואב קיש

ח"כ קיש פנה לוועדה בבקשה לאשר שבאופן קבוע יוכלו חברי הכנסת ללון בירושלים במהלך השבוע ללא חובת תשלום מס, בלי להטריח עצמם בהגשת בקשות חריגות לעניין זה, בטענה שכתיבת הבקשות גוזלת מהם זמן עבודה. קיש טען שח"כ תמיד יעדיף ללון בביתו ולכן ברור שהלינה בבית מלון היא כבר הקרבה מצידו. 

קיש ביקש שהאישור הקבוע הניתן ליועצים פרלמנטרים ללון בבית מלון לאחר השעה 23:00, יוקדם לשעה 22:0, שסכום השתתפות הכנסת יעלה מ-330 ל-400 ש"ח, וכן שהשעה לפיה תקבע הזכאות תהיה שעת סיום המליאה ולא הנוכחות בה בפועל.  

בנוסף: עוזר פרלמנטרי אשר מתגורר בעיר המרוחקת כ-100 ק"מ מירושלים מקבל אש"ל לפי חישוב זה. קיש ביקש שהמרחק לחישוב העניין יעשה לפי כביש 6 (המגיע בדרך עקיפה), זאת בשל הפקקים.  הבקשות אושרו.

שתי פניות בעל פה על לינה מחנין זועבי וניסן סלומינסקי

פניה מח"כ חנין זועבי בעניין לינה בירושלים ליועצת פרלמנטרית שגרה באשקלון ונוסעת בתחבורה ציבורית, ופנייה מח"כ ניסן סלומינסקי בעניין גילום תשלומי לינה בבית מלון בירושלים ליושב ראש ועדה קבועה. 

לפי הבקשות של קיש שאושרו גם בקשות אלו אושרו

ניידות 

ניידות של חברי כנסת

ח"כ דוד ביטן פנה בשנית לוועדה לדון בדחיפות בעניין סמכות הגדרת ח"כ כבעל מוגבלות בניידות והעסקת נהג בשל כך. הבקשה התקבלה.

ח"כ יואב בן צור, בשל מוגבלות תנועה זמנית, ביקש להאריך את תקופת ההעסקה של הנהג שהוצמד לו. הבקשה התקבלה

אישור בדיעבד

קודם עושה ואז מתנצלת - השרה מירי רגב מבקשת אישור לאחר מעשה

ח"כ מירי רגב פונה לוועדה בבקשה לאשר הוצאה לא כדין ובדיעבד. השרה רגב שלחה לחברי מרכז הליכוד כיסויי טלפון מתוך תקציב קשר עם הציבור. השרה רגב ביקשה אישור בדיעבד, בטענה לחוסר הבנה בלשכתה. המכתב הופנה לחשב הכנסת שהעביר את המכתב לוועדה הציבורית. הבקשה אושרה בדיעבד.

*

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): גם אם לעיתים ההחלטות נראות שוליות יש להן משמעויות עמוקות יותר. לדוגמא, לאחר שהוצמד שכר הח"כים לשכר הממוצע במשק ועלה, נפתח תאבונם של השרים שדרשו (וקיבלו) העלאת של כ-5,000 שקל. העלאה שאושרה תוך שעתיים בלבד בוועדת הכספים. לשכר השרים מוצמד שכר הבכירים במגזר הציבורי ושכר הגימלאים (ראשי ערים, מנכ"לים בעבר ובהווה ששכרם נגזר משכר שר), כך שהמשמעות המקיפה יותר של העלאת השכר  לא הייתה ברורה מראש ועשויה הייתה להגיע אף למאה מיליון שקל בשנה. שבוע אחרי ההחלטה הראשונית, התכנסה שוב הוועדה כדי להבהיר שהשינוי נוגע רק לשרים. כלומר, הלחץ לכיס האישי שלהם הביא אותם לחקיקה חובבנית.

מה עושים (כדי) שיתוקן (מעש"י): הכנסת חייבת להחזיר לוועדה הציבורית את כוחה. יש מקום לתת לח"כים לערער, אך ההחלטה הסופית כשזה נוגע לכיס של נבחרי הציבור חייבת להיות החלטה בלתי תלויה, ללא ניגוד עניינים, ובידיה של הוועדה הציבורית. 

מיזם חדש: הגרלת השוויון

רוב הח"כים שלנו מגיעים לכנסת מתוך נכונות לשפר את החיים של כולנו. אבל המערכת מעודדת אותם לעתים לקדם את האינטרסים האישיים שלהם או של המקורבים להם על פני הדאגה לציבור הרחב. במיזם חדש ננסה לגרום לחברי הכנסת להתמקד בבעיה מסוימת הנוגעת לקבוצה באוכלוסייה שלא הכירו מספיק עד היום. בתקווה כך נתמרץ נבחרי ציבור מכלל הסיעות לחזור לעבוד עבור… הציבור.

| יעל פינקלשטיין |

הזדמנות שווה לכולם – הוא ערך שקשה למצוא לו מתנגדים. בחברה ללא שוויון הזדמנויות המשק נפגע, ואפילו תוחלת החיים משתנה בהתאם להזדמנויות הנוצרות עקב הבדל במקום מגורים, רמת השכלה ומעמד חברתי-כלכלי. 

רוב מוחלט בציבור יסכים ששוויון הזדמנויות חייב להיות יעד אליו חותרות כלל הסיעות בכנסת – בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. למרבה המזל, מי שיכול לצמצם את אי השוויון – זו אכן הכנסת. 

אלא שמערכת התמריצים מעודדת את הח"כים לעסוק בעיקר בנושאים שמביאים כותרות. כדי לשנות את השיטה – יצרנו מיזם סמלי שיכול לשפר את המצב הקיים ולעזור לחברות וחברי הכנסת לקדם שוויון הזדמנויות. 

איך זה יעבוד?

  1. בתחילת הכנסת ה-22, כל ח״כ ינקוב בבעיה ספציפית של קהילה מוחלשת כלשהי. יוצאי אתיופיה, תושבות ותושבי פריפריה, ערביות, חרדיות, עולים חדשים – כל קבוצה שירצו, מתוך הנחה שיבחרו את הנושא הכי קרוב אליהם. 
  2. אחרי שיוצעו מגוון נושאים, נערוך הגרלה וכמו במשלוח מנות – כל ח״כ מקבל בעיה אמיתית, שח״כית אחרת הציעה. ההיכרות עם בעיות של אוכלוסיות נוספות, מלבד אלה שהח"כ דואג/ת להן באופן טבעי, תאפשר לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו לקבל החלטות שמיטיבות עם הציבור הרחב ולא עם קבוצה מסוימת.
  3. חלוקת הבעיות בין הח"כים תהיה פומבית, וכך נוכל לעקוב אחרי הטיפול בה בכלים פרלמנטריים במהלך הקדנציה.

אילו נושאים מתאימים?

ישנם שני כללים פשוטים לנושאים שהח"כים יכולים להציע:

  1. הבעיות חייבות להיות קשורות לחוסר שוויון בהזדמנויות.
  2. הבעיות צריכות להיות מדויקות ופתירות בתקופת קדנציה אחת ובתקציב ריאלי, עד 5 מיליון שקל (בדיוק הסכום שמעליו נדרשים יותר מ-50 ח"כים לקידום חוק).

הנה כמה דוגמאות לנושאים שיכולים להתאים:

  • נגישות לנכים במקומות מסוימים שאינם נגישים (אפשר להתחיל עם משרד רה"מ)
  • תכנית לשיפור בתי הספר הבדואים בנגב 
  • חובת ניסוח בלשון שוויונית של מבחנים וטפסים במוסדות חינוך
  • תכנית לשילוב בתעסוקה של נשים שורדות זנות
  • תמיכה בחרדים שיצאו בשאלה
  • הקמת תחנת אוטובוס ביישוב בפריפריה

יתרונות המיזם

  1. המיזם מחייב את הח"כים לחשוב על חוסר השוויון שהכי מפריע להם, ולעשות זאת באופן קונקרטי: למצוא בעיה אמיתית שהיא אפשרית לפתרון כך שח"כ אחר יוכל – וירצה – להתמודד איתה. זה גם יעזור למצוא מכנה משותף שמחבר בין המפלגות השונות – במקום להתעסק רק בדברים עליהם לא מסכימים.
  2. תהליך בחירת הבעיות יכול להפוך לחגיגה דמוקרטית. אזרחים רבים ודאי יצרו קשר עם חברי הכנסת אחרי הבחירות ויעשו לובי אזרחי במטרה שהקהילה/בעיה שלהם תיבחר. נבחרות ונבחרי הציבור ייחשפו בזכות זה לבעיות שמפריעות באמת ל… ציבור.
  3. אם מישהו פתר את הבעיה שקיבל, הח"כ שהציע אותה ירגיש מחויב לפתור את הבעיה שהוא קיבל – וכך יווצר מעגל של פתרונות.
  4. אפקט איקאה: ברגע שעבדתי על משהו או הכנתי אותו בעצמי, אני מרגישה שהוא שלי ומעריכה אותו יותר. זה יכול לעודד ח"כים להמשיך לסייע לאותה קהילה גם בעתיד.

בעיות אפשריות במיזם – והפתרונות

בעיה: "הח"כים לא יסכימו – הם דואגים רק לעצמם".

פתרון: להיות ח"כ זה תפקיד קשה ותובעני. חברות וחברי כנסת חדשים נאלצים לוותר על עבודתם ולהיכנס לתפקיד חדש ומאתגר, לפעמים מתגמל פחות ומלא בביקורת ציבורית קשוחה – לעיתים מעליבה ומאיימת. בסוף, רובם לא מושחתים. ההיפך. רובם אכפתיים מטבעם ורוצים לעשות טוב. המערכת לעומת זאת, מאפשרת להם לפעול בחוסר שקיפות ולקדם בקלות רבה את מה שחשוב להם ולמקורביהם. לכן התכנית שלנו מתאימה בול: הרצון לעזור לאזרחיות ואזרחי ישראל – קיים. מיזם כמו זה שמספק תמריצים כמו סיקור חיובי, יכול לשמש מנוע של שינוי שהשיטה זקוקה לו.

בעיה: לח"כ מהאופוזיציה יש פחות כוח מלחברת קואליציה ולכן יתקשה לפתור את הבעיה שתקבל. 

פתרון: אפשר להחליט שכל חברי הכנסת מהאופוזיציה יקבלו בעיה של חבר קואליציה. ככה נוודא שכל חברי הקואליציה יקבלו את כל בעיות האופוזיציה, ועוד כמה בעיות של חבריהם לקואליציה (לאור ההבדל הכמותי). כך יווצר שיתוף פעולה בין האופוזיציה לקואליציה סביב סוגיות אזרחיות שמנותקות מהסכסוך הקלאסי של ימין-שמאל. כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך.

בעיה: למה שיעשו את זה? 

פתרון: כי הם מאמינים בשוויון הזדמנויות. אם הם לא חושבים שצריך לקדם שוויון – אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה. וגם – הם יקבלו נקודות אצל הבוחרים שלהם ואצל כלל האוכלוסיה. 

בעיה: יש להם כבר מספיק עבודה.

פתרון: אבל הם לא תמיד עושים אותה. רבים נעדרים מהמשכן. אין לנו מושג מה הם עושים בפגרות הארוכות. המליאה מתכנסת כ-100 ימים בשנה.

זאת אפשרות וולנטארית (לפחות בשלב ראשון) לגרום לנבחרים להתחייב לפתרון בעיה שבוודאות תועיל לציבור הרחב ולדמוקרטיה שלנו. זאת גם הזדמנות להגברת הדמוקרטיה: לרתום את הציבור לפקח על עבודה פרלמנטרית מדידה.

בעיה: מספיק שח"כ אחד לא יסכים (וכנראה יותר יסרבו להשתתף, לפחות בשנה הראשונה) ומשלוח המנות לא עובד. 

פתרון: הבעיות יחולקו בין הח"כים שכן הסכימו להשתתף, ואלו יזכו לפרגון קבוע. מי שלא ישתתף יחטוף ביקורת מאיתנו ומהציבור, בקביעות. בכל מקרה, אנחנו רצים למרחקים ארוכים – והמיזם יצמח משנה לשנה.

בעיה: אם ח"כ ירצה להצטרף אחרי שהשקנו את המיזם? 

פתרון: הוא יחויב למצוא פרטנרית בצד השני של המפה הפוליטית. 

חשוב לציין: מלכתחילה יש נציגות מצומצמת לאוכלוסיות מוחלשות במשכן, ביחס לחלקם באוכלוסייה. אלה מהם שכן הגיעו לעמדות מפתח לאו דווקא יקדמו שוויון, מאחר ולפעמים נראה שזו הפכה לבעיה של האופוזיציה. 

נכון, לעיתים חברי כנסת מכלל הסיעות משתפים פעולה לצמצום פערים חברתיים, כמו למשל בחקיקת חוק איסור צריכת זנות שעבר השנה. אבל זה נדיר.

השיטה בישראל בנויה כך שלא מעט מפלגות דואגות בעיקר למצביעיהן. לא רק זאת, הקואליציה לעתים פוסלת מראש חוקים של האופוזיציה ללא קשר לחשיבותם – רק בגלל שיזמו אותן ח"כים מהצד השני של המתרס.

וכך לא מעט אוכלוסיות חלשות פוליטיות – נופלות בין הכיסאות. מיזם השוויון יכול להיות צעד ראשון של תיקון בכיוון הנכון. ויש גם בונוס: הוא יכול לגרום לכלל הח"כים לעסוק פחות בעצמם – ויותר בנו.

הפתרון לאו דווקא עוסק בחקיקה. הוא יכול לכלול פניה של הח"כ במכתב רשמי לרשות כלשהי, ביקור במוסד מסוים, הגשת שאילתה למשרד הממשלתי הרלוונטי – וכל שימוש באחד מכליו הפרלמנטריים – כדי לעורר מודעות לסוגיה.

*

מה אתם חושבים על הרעיון? יש לכן הצעות לשיפור? כתבו לנו בפייסבוק או במייל: [email protected]

יחד נעזור לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו להפוך את ישראל למדינה שוויונית יותר.

תחקיר: מצפצפים על החוק – הח"כים שמסרבים לחשוף האם נפגשו עם חברות הטבק

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: פגישות עם חברות טבק. אז מי נפגש עם חברות הטבק, מי דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף את המידע

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

ה-15 באוקטובר 2018, תמלול דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:

  • אני: האם נפגשת עם חברות טבק?
  • עיסאווי פריג' (מרצ): מי אתה בכלל שתשאל אותי שאלה כזאת?

פריג' הוא רק אחד מעשרה חברי כנסת בעניינם פנינו ב"עמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (בראשה עומד הכותב) ליועץ המשפטי לכנסת – בדרישה לחייב אותם לחשוף לציבור האם נפגשו עם חברות טבק או מי מטעמן בהקשר לחוק המדובר.

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: מפגשיהם של נבחרינו ופקידנו עם חברות טבק.

בחצי השנה האחרונה יצאנו למאבק להחלתה של חובת השקיפות החשובה הזו. על הסיבות להחרגת תעשיית הטבק מכל שאר הגורמים אפרט בהמשך, אך תחילה אפנה אתכם לטבלה החושפת לראשונה מי מחברי הכנסת שנכחו בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, אכן נפגש עם חברות טבק, מי מהם דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף ולדווח את המידע.

לחצו על התמונה להגדלה

כפי שניתן לראות, רק 13 מתוך 22 חברי הכנסת שפנינו אליהם חזרו אלינו עם תשובות:

  • שבעה מהם דיווחו כי לא נפגשו כלל עם חברות טבק: תמר זנדברג (מרצ, "תמר לא נפגשה עם נציגי חברות טבק"), מיקי רוזנטל (העבודה, "היו בקשות לפגישות אך מיקי לא אישר אף פעם פגישה עם חברות הטבק"), יעל גרמן (יש עתיד, "לא זוכרת שנפגשתי עם אף אחת מהחברות או באות כוחן"), יעל כהן-פארן (התנועה, "לא נפגשתי עם אף גורם טבק. אף גורם, לא סיגריות לא ג׳ולס ולא אלקטרוניות"), דב חנין (חד"ש, "לא היו לי מפגשים עם חברות טבק"), עליזה לביא (יש עתיד, "לא נפגשתי!"), אוסנת הילה מארק (הליכוד).
  • שישה חברי כנסת נוספים העבירו דיווח על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק: איתן כבל (העבודה), לאה פדידה (העבודה), שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש), איל בן ראובן (העבודה), יהודה גליק (הליכוד), מוסי רז (מרצ). ראו דיווח מפורט אודות הפגישות הללו בסוף התחקיר.

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח לגבי לגיטימיות המפגשים של נבחרי ציבור עם חברות טבק ולוביסטים מטעמן. חלק הולך וגדל מחברי הכנסת מסרבים כיום לפגוש נציגי חברות טבק באופן גורף. מי שהגדילה לעשות בתחום זה בכנסת ה-20 הייתה תמר זנדברג, שאף הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול הנוגעות למדיניות המאבק בחברות טבק, בראשה היא עומדת. מהיכן נובעת העמדה הזו וחובת השקיפות בנושא?

תמר זנדברג. הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה בראשותה.

מדינות העולם מתאחדות נגד הטבק

חברות הטבק הן גורם מסחרי האחראי למותם של כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה. בישראל מתים בכל שנה כ-8,000 אנשים. להשוואה: מדובר במספר הגדול פי 20 מקורבנות תאונות הדרכים.

לאור הנתונים המזעזעים הללו, התגייסו באופן חריג אומות העולם ויצרו את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם. מטרת האמנה היא מאבק במי שהוא אולי אויב הבריאות מספר אחד בעידן המודרני – חברות הטבק החזקות. ישראל חתמה על האמנה ב-2003 ואשררה אותה ב-2005.

מחברי האמנה זיהו מיד בתחילה את תחלואי קשרי הון-שלטון כגורם מרכזי בפגיעה בבריאות הציבור. סעיף 5.3 באמנה נועד להחליש את הקשר בין חברות הטבק ומקבלי ההחלטות, והוא קובע כי: "בבואם לגבש ולהוציא לפועל את מדיניות בריאות הציבור שלהם מבחינת הפיקוח בתחום הטבק, הצדדים יפעלו על מנת להגן על מדיניות זו מפני אינטרסים מסחריים או אינטרסים אחרים של תעשיית הטבק בהתאם לחוק המקומי".

מנגנוני האמנה מקיימים כנסים שנתיים על מנת להפיק לקחים מהמדינות השונות ולהבין כיצד פועלות חברות הטבק ואיך ניתן להתמודד עם פעילותן זו. הכנס של 2008 הוליד מסמך הבהרות והמלצות למדינות החתומות. עקרון מספר 2 במסמך קובע כי: "הצדדים, כאשר מתמודדים עם תעשיית הטבק או עם אלה המייצגים אינטרסים שלה, צריכים להיות אחראים ושקופים […] הצדדים צריכים לוודא כי כל התקשרות עם תעשיית הטבק בנושאים הקשורים לפיקוח על טבק או מדיניות בריאות הציבור היא אחראית ושקופה". משם ממשיך המסמך להמלצות: "הפעולות החשובות הבאות מומלצות לטיפול בהתערבות תעשיית הטבק במדיניות בריאות הציבור […] אימוץ צעדים להגבלת המגעים עם תעשיית הטבק ולהבטיח את השקיפות של התקשרויות שהתרחשו".

כלומר, אם נפרש את כוונת מחברי האמנה, אז הרי שעל נבחרי ופקידי ציבור במדינות החתומות עליה חלה חובה להימנע ממפגשים עם חברות טבק – כיוון שהאמנה קובעת שכל התחשבות באינטרסים שלהן, כולל אינטרסים מסחריים, תהווה פגיעה בבריאות הציבור. מה שלבטח לא נתון לפרשנות היא חובת השקיפות החלה על נבחרי ופקידי ציבור לגבי המפגשים שלהם עם חברות טבק.

הגושפנקא החוקית הסופית בנושא הוענקה על ידי מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2018: "על מקבלי ההחלטות ליידע את הציבור על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק".

שנים של הסתרה, התחלה של שינוי

הדיווח אודות הפגישות שמקיימים חברי הכנסת עם נציגי חברות הטבק הוא קריטי עבור ארגוני הבריאות ואלה הנאבקים בעישון – ולציבור בכלל. כל המסתיר מידע זה, כך על-פי האמנה עליה חתומה כאמור גם ישראל, למעשה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

בישראל, חברי הכנסת ושרי ממשלה, בכללם שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), התעלמו לאורך שנים מהחובה הזו כאשר נפגשו עם חברות טבק ולא טרחו ליידע על כך את הציבור הישראלי. בשנים 2013-2014 קידמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הצעת חוק ממשלתית להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. ההצעה לבסוף טורפדה ע"י חברי כנסת משני צידי המתרס, שדאגו "לרכך" את החוק בוועדת הכלכלה עד מצב בו שרת הבריאות משכה את ההצעה כי לא הייתה מוכנה לקדם את החוק באופן המסורס שהתקבל בוועדה.

בראשית 2018, הונח חוק דומה שוב על שולחן הכנסת, הפעם בהובלת איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן. החוק החדש היווה הזדמנות עבורנו להכפיף באופן רשמי את הנבחרים והפקידים לדרישות השקיפות הכלולות באמנה הבינלאומית.

איתן כבל. פתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש.

כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שיתף פעולה מההתחלה עם הדרישה ופתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש. כבל הגדיל לעשות ואף דיווח על גורמים מהעיתונות איתם נפגש בהקשר לחוק האמור (הגבלת פרסום הטבק צפויה הייתה לפגוע בכלי התקשורת).

כך לדוגמא פתח כבל את ישיבת הוועדה ב-12 לנובמבר בשנה שעברה: "נפגשתי עם ועדי עובדים – גם של דובק, גם של פיליפ מוריס. אני הצגתי בפניהם את העניין, נפגשתי עם עוד חבורה – יושב פה דודו מתתיהו, נציג סוחרים, שבאים לדבר", ובדיון נוסף באוקטובר 2018: "נפגשתי עם נציגי ג'ול, נפגשתי עם נציגי ועד העובדים של דובק שהציגו בפניי את המצוקות שלהם שנובעות מתוך התהליך. שוחחתי עם הגב' הלנה ביילין שהציגה בפניי את הבעיות שלה. הסתמסתי עם עמוס שוקן לעניין ההתחייבות שלנו לעיתונות הכתובה. אני מקווה שלא פספסתי". עוזריו של כבל העבירו לידינו גם פירוט נוסף על המפגשים, אותו תוכלו למצוא בסוף התחקיר.

לצד זאת, קיווינו כי כבל ינסה להחיל את חובת השקיפות על כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים, אך לכך הוא סירב. לטעמו, העובדה כי שימש בעצמו דוגמא להתנהלות שקופה הייתה אמורה לסחוף אחריו גם את יתר חברי הוועדה. נוכחנו לדעת שאין זה המקרה.

(בסרטון: דיון בוועדת הכלכלה בו חבר הכנסת עיסאווי פריג' מסרב לחשוף את פגישותיו עם חברות הטבק)

אין כללי דיווח? אנחנו דואגים שהח"כים ידווחו

כחלק מהמאבק לשקיפות, פנינו לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיוני חוק הטבק וביקשנו דיווח בפורמט אחיד על פגישותיהם עם נציגי החברות:

  1. גורם הטבק עמו נפגשו.
  2. תאריך המפגש.
  3. רשימת כלל הנוכחים.
  4. מיקום המפגש.
  5. פרוטוקול ו/או סיכום פגישה.
  6. במקרה שלא נרשם פרוטוקול או סיכום פגישה – לציין האם סוכמו דברים בעל-פה מול אותו גורם ו/או הובטחו הבטחות לגבי תמיכה באינטרסים של אותו גורם.

חברי הכנסת שבחרו להשיב עשו זאת במהירות וללא התנגדות. עם זאת, כפי שניתן לראות בפירוטים בתחתית התחקיר, הדיווחים שהתקבלו הגיעו ברמות שקיפות שונות.

בין חברי הכנסת שסירבו לחזור אלינו עם דיווח נציין במיוחד את יצחק וקנין (ש"ס), לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, עיסאווי פריג' (מרצ) – שבלט לרעה מבין חברי מפלגתו שדווקא הובילו בכנסת החולפת את המאבק בחברות הטבק – דודי אמסלם ודוד ביטן (שניהם מהליכוד), שנכנסו לדיונים לייצג את בעלי הקיוסקים בניסיונם להפעיל לחץ בטענה לפגיעה אפשרית בפרנסתם, וכן את איילת נחמיאס-ורבין (העבודה), שיתכן סרבנותה קשורה לשיקולי אישיים ולא ענייניים (בעקבות תלונה על ניגוד עניינים אפשרי שהגשנו נגדה בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת).

המסקנה המרכזית היא שעם המשך קידום הפרויקט בכנסת ה-21, נעמוד על כך שתוחל רמת שקיפות אחידה על כל חברי הכנסת, השרים והצוותים הפרלמנטריים שלהם. באופן אידיאלי, משרד הבריאות הוא הגוף שהיה צריך לדרוש, לרכז ולפרסם בזמן אמת את המידע אודות הפגישות עם חברות הטבק. בכוונתנו לפנות למשרד הבריאות בנושא, אולם הציפיות שזה יקרה הן לצערנו נמוכות כל עוד סגן השר יעקב ליצמן הוא הגורם המוביל במשרד.

שיאני הפגישות עם הח"כים

בהתבסס על דיווחי הח"כים שהסכימו לחשוף את פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק (שישה בסה"כ), ניתן להרכיב רשימה של שיאני הפגישות:  

  • פיליפ מוריס: נציגי החברה נפגשו לא פחות משמונה פעמים עם ששת חברי הכנסת. חמש מהפגישות התקיימו עם מגישי החוק – איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן מנחם. עוד עולה כי החברה הפעילה מול חברי הכנסת גם את ועד העובדים שלה.
  • ג'ול (JUUL): הגורם השני בכמות המפגשים. החברה קיימה חמש פגישות עם חברי הכנסת, וגם היא פגשה את כל מגישי החוק. מעניין לציין כי הלוביסטית שייצגה את ג'ול בחלק מהמפגשים, היא קרן ברק, בעלת חברת הלובי "קונטקטי", שנבחרה למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה.
  • דובק: מיעטה באופן יחסי בפגישות עם חברי הכנסת, כאשר כל הפגישות נערכו באמצעות ועד העובדים של דובק.

פירוט פגישות חברי הכנסת עם נציגי חברות טבק

כאמור, מבין 22 חברי הכנסת שלקחו חלק בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, שישה אישרו כי נפגשו עם נציגי חברות הטבק והעבירו מידע אודות פגישות אלה, להלן:

(קוראים מטלפון נייד? מומלץ לסובב את המסך לרוחב לקריאה נוחה של הפירוט)

איל בן ראובן

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איל בן ראובן פיליפ מוריס 14/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דוד קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
– טל אשכנזי
תיאור: חברת פיליפ מוריס ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב הדירקטיבה האירופית, בה מבחינים בין מוצרי טבק לעישון ומוצרי טבק לא לעישון. וניסו להסביר לח״כ על הצורך בהפרדה זו גם בחוק הנוכחי.
סיכום: ח״כ בן ראובן שמע את טענותיהם, אך לא ראה לנכון לקדם את בקשתם בדיוני הוועדה.
איל בן ראובן ג'ול – JUUL 14/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
תיאור: חברת Jull ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב מוצר החברה ומדוע הוא מעודד לכאורה אנשים להפסיק לעשן. ציינו שהחוק המקודם עושה עוול עימם מאחר והוא נוסח באופן פרסונלי נגדם. ציינו את התנגדותם לתיקון בחוק שמגביל את כמות הניקוטין במחסניות המוצר שלהם.
סיכום: ח״כ בן ראובן, ציין במפורש שהוא תומך בהגבלת כמות מחסניות הניקוטין כמופיע בהצעת החוק, שכן הן גורמות להתמכרות בעיקר בקרב בני נוער, שלמענם הוא מקדם את הצעת החוק הנוכחית.
ח״כ בן ראובן בחר להיפגש ולשמוע את דבריהם של נציגי החברות, כפי שנוהג לעשות עם כל גורם המבקש להיפגש עמו. למרות זאת, בחר ח״כ בן ראובן שלא לאמץ את טענותיהם.

איתן כבל

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איתן כבל פיליפ מוריס 11/01/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– ד"ר כלשהו שאינם זוכרים את שמו
איתן כבל ג'ול – JUUL 10/10/2018 – צח בורוביץ', לוביסט
– רן שטרית
איתן כבל פיליפ מוריס (ועד עובדים) 08/11/2018 – זאב פרץ, יו"ר ועד עובדי פיליפ מוריס
איתן כבל פיליפ מוריס 08/11/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן

יהודה גליק

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
יהודה גליק פיליפ מוריס 29/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
נציגי חברות הטבק שהח"כ נפגש איתם שטחו בפניו את טענותיהם לגבי מוצריהם ובקשותיהם להחרגה או להתחשבות בנוסח הצ"ח איסור פרסום מוצרי טבק.
הח"כ הסביר לנציגים הנ"ל שהוא רואה בחומרה רבה את העובדה שהם מרוויחים כסף משיווק מוצר שהם יודעים בוודאות שהורגת את מי שצורך אותו ואת העובדה שהם מנסים בכל דרך להפוך אותו לכמה שיותר ממכר. שהדרך הטובה ביותר לטפל במחדל נזקי העישון היא דרך איסור פרסום. שכולנו חייבים תמיד לקחת בחשבון ש-8,000 בני אדם מתים כל שנה מנזקי העישון, יותר מתאונות הדרכים. כ-10% מתוכם כלל לא מעשנים, אלא נפגעו ממעשנים סביבם (עישון פאסיבי).
שהחוק שהוא מקדם בנושא עומד להציל חיי אדם ולכן הוא משמעותי ביותר ומהפכני.
שמנסיעותיו לחו"ל ופגישות עם חברי פרלמנט העוסקים בנושא שביקרו בכנסת – הוא למד שהעולם מתקדם בסוגיה הזאת כמה צעדים לפנינו. שבמקומות שבהם יישמו את הגבלת הפרסום של מוצרי הטבק, העישון אכן ירד דרסטית. שהחוק חייב לעבור והמטרה המפורשת זה לפגוע בהכנסותיהם מתעשיית הרצח שהם עוסקים בו.סיכומים שהגעתי אליהם מול נציגי חברת הטבק: הח"כ סיכם עם נציגי חברות הטבק שיעיין בחומר כתוב אם ישלחו אליו, אבל שסיכויים קלושים שישנה משהו בהצ"ח.
יהודה גליק ג'ול – JUUL 17/07/2018 לשכת חבר הכנסת – שגיא אהרון
– אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
– Daniel Lester Cruise
יהודה גליק פורום יבואני טבק וסיגרים 19/11/2018 מזנון חברי הכנסת פז אגמון

לאה פדידה

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
לאה פדידה The Consumer Choice Center
(ארגון הנתמך גם ע"י חברות טבק)
15/05/2018 לשכת חברת הכנסת – ג'ף סטייר
– בהירה ברדוגו, לוביסטית
– מתן אלקלעי, לוביסט
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: פגישה הצ"ח שנידונה בוועדת כלכלה בנושא הצעת החוק איסור פרסום מוצרי טבק. במהלך השיחה פרסו לפני המשתתפים את הצורך באבחנה בין מוצרים שונים המשמשים לעישון. השיחה ערכה כרבע שעה.
לאה פדידה ג'ול – JUUL 05/11/2018 לשכת חברת הכנסת – קרן ברק, לוביסטית
– אסף שניר
– רן שטרית
– שגיא אהרון, איש הקשר
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: חשיפת המוצר, במהלך הפגישה שנערכה כעשר דקות הסבירו כי המוצר שלהם תורם להפחתת נזקי עישון ואף הציגו מחקרים תומכים בעניין.
לאה פדידה פיליפ מוריס 17/12/2018 לשכת חברת הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: הציגו את המוצר כמפחית נזק ומסייע לגמילה מעישון. כמו כן הציגו את הקושי באריזה זהה.

מוסי רז

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
מוסי רז פיליפ מוריס 08/05/2018 משרדי מרצ בתל-אביב – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
פגישת היכרות.
לא סוכם דבר.
לא הועברו חומרים.
מוסי רז ג'ול – JUUL 08/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר, מנכ"ל ג'ול ישראל
– רן שטרית, מנהל רגולציה ויועץ משפטי
– קרן ברק, לוביסטית
– שגיא אהרון, לוביסט
לא סוכם דבר.

שולי מועלם

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
שולי מועלם פיליפ מוריס 08/05/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם

האם זו הכנסת שבה הח"כים גזלו מאיתנו הכי הרבה לטובת עצמם?

הכנסת ה- 20 דואגת בעיקר לעצמה: פטורים ממס, העלאות שכר חפוזות, טיסות, חיזוק החסינות וקומבינות לאור יום. חלק ראשון של סקירת שקוף את החלטות הכנסת הנוכחית, והפעם: דאגה לפרט (כלומר: שיפור התנאים של עצמם)

המשך קריאה…