פוסטים

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח – אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לדרור גורני – [email protected] 

חקיקה בשעת חירום: כך דרסה הממשלה את הכנסת

אתמול באישון לילה, תוך התחמקות מביקורת ציבורית, הממשלה הגדילה את סמכויותיה בעת חירום רק לפני שבועיים הכנסת הבהירה שכל הגבלה על הציבור מחייבת את אישורה – אז בממשלה העדיפו להעביר תיקון לחוק שמשנה את יחסי הכוחות ● היחסים בין שתי הרשויות לא ייראו עוד כמו שזכרנו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב"ש, טור אורח |

נחזור לרגע לשיעורי האזרחות על מהות המשטר הדמוקרטי כדי להבין את משמעות החקיקה שעברה הלילה (ארבע לפנות בוקר) בכנסת, ומדוע היא עוררה כעס בקרב חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד.

בני גנץ בנימין נתניהו. הצעת החוק הממשלתית דורסת את הכנסת (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא בעלת הסמכות לקבוע כללים ונורמות המחייבות את הציבור. היא עושה כך לאחר ליבון ודיון ציבורי, ורמת שקיפות מהגבוהות הקיימות בשירות הציבורי. וכמובן, הכנסת מקבלת את כוחה ישירות מהציבור.

עוד באותו נושא:

הממשלה היא הרשות המבצעת המנהלת את ענייני המדינה באופן שוטף. חלק מארגז הכלים שלה הוא קידום הצעות חוק ממשלתיות, תקנות וצווים. גם שני האחרונים תלויים, בדרך כלל, ברשות המחוקקת לפני כניסתם לתוקף, וכך נתונים לביקורת ציבורית ולפיקוח.

בחקיקה שעברה הלילה הממשלה כמו אותתה לכנסת: אני לא זקוקה לך כדי להעביר החלטות בשעת חירום. כן, גם כשהן משפיעות על הציבור באופן חריג. ויותר מזה, אני עוקפת אותך אפילו שלפני שבועיים הבהרת בבירור שאת עומדת על הצורך בפיקוח מצדך.

כך זה התחיל: תקנות החירום הפכו לחוקים

בתחילת המשבר השתמשה הממשלה בתקנות לשעת חירום כדי להתנהל בצל המגיפה ולאפשר הגבלות משמעותיות של האזרחים. השימוש בתקנות לטיפול במשבר אזרחי, זכה לביקורת מבג"ץ כמו גם לקריאה של היועץ המשפטי לממשלה לחזור להסדיר את ההוראות בחקיקה רגילה. בנוסף, יש לדעת כי חקיקה לשעת חירום תקפה רק לשלושה חודשים, אלא אם הכנסת מחליטה לחוקק אותה מחדש.

מליאת הכנסת. הצעת החוק עלתה באישון לילה ללא ביקורת ציבורית (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה חזרה בלית ברירה לכנסת והחלה בהליכי החקיקה. הצעת החוק המרכזית ביותר, שמאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את הציבור במרחב הציבורי כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד, נקראת בקיצור "הצעת חוק הסמכויות". 

אחד הקשיים המהותיים עם הצעת החוק, הוא שהכנסת מאשרת רק בדיעבד את הגבלות הממשלה על הציבור. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, ועדה בכנסת תאשר את הגבלות הממשלה בתוך 7 ימים או 14 (תלוי סוג המגבלה) עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, וככל שהיא לא תקבל החלטה או לא תדון, האישור יעבור למליאה. 

ההצעה זכתה לביקורת ציבורית רבה (קרוב ל-20,000 מגיבים על ההצעה), ובימים אלו היא נדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הבעייתיות בהליך הזה עולה ממסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, וכן מההערות הרבות שהגיעו לוועדה מהציבור.

אין ספק: ההסדר האמור חריג עד מאוד אל מול המצב החוקתי הקיים. הכנסת היא הרשות המחוקקת, ורק היא רשאית להסדיר את הנורמות הראשוניות המחייבות את הציבור. ההיפוך הזה חמור על אחת כמה וכמה כשמדובר בחקיקה שפוגעת באופן משמעותי בחירויות הפרט ועשויה לגרור אחריה ענישה פלילית.

כשאת אומרת לא – למה את מתכוונת?

בינתיים, תקנות החירום ממשיכות לשמש את הממשלה ולאפשר הטלה של הגבלות משמעותיות על הציבור. על מנת שיהיה בידי ועדת החוקה זמן מספק לדון ב"הצעת חוק הסמכויות" המורכבת והייחודית בצורה מקיפה, ומצד שני להשאיר בידי הממשלה כלים להתמודד עם המגיפה, אושרו מספר חוקים המאריכים תקנות חירום מסוימות ב-45 ימים. 

הפגנה נגד חוק הקורונה בכיכר רבין (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בין החוקים: חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום שפורסם ב-22 ביוני. בעזרת החוק המדינה יכולה להמשיך להסדיר ולהגביל פעילות במגוון תחומים, כגון תחבורה ציבורית, אירועים, הפעלת מקומות עבודה וכו'. 

סעיף 2 לחוק קובע שהממשלה רשאית לשנות את מספר השוהים באירוע, ולשנות את האיסור או ההיתר של עסקים ומקומות לפעול בתנאים שונים משנקבע, ובתנאי שוועדה בכנסת תאשר את השינוי. 

לא זה ההסדר שהממשלה רצתה.  בהצעת החוק המקורית הממשלה ניסתה לקבל סמכות לשנות את מספר השוהים בצו ללא אישור הכנסת כלל. אך הנוסח לא התקבל. הכנסת החליטה כי שינויים אלו שהממשלה מעוניינת לבצע, ואחרים שנוספו אליהם, יהיו חייבים מנגנון אישור מראש של ועדה בכנסת, וכך נקבע בחוק. 

אתמול, רק שבועיים לאחר שהחוק הקודם אושר, ביקשה הממשלה לתקן את החוק באופן שנותן בידה את הסמכות לשנות תנאים נוספים בתקנות – באישור בדיעבד בלבד מצד הכנסת. זאת, בדומה למה שביקשה לעשות מלכתחילה בחוק הסמכויות. 

התעקשות הממשלה: אירוע חריג שעוד ישפיע עלינו

הליך החקיקה אתמול היה חריג משני טעמים מרכזיים – בדרך בה הוא קודם ובמהות. ככלל, נהוג לקדם חקיקה באופן המאפשר ביקורת ציבורית ופרלמנטרית. אך במקרה זה, החוק הונח אתמול על שולחן הכנסת ובפחות מ-24 שעות הפך לחוק מוגמר. מדובר באירוע חריג, שקרה פעמים בודדות בלבד בעבר.

יתר על כן, התיקון שעבר לפנות בוקר מתקן נוסח שאושר אך לפני שבועיים בו הכנסת החליטה במפורש, ובניגוד לבקשת הממשלה, כי תהיה ביקורת פרלמנטרית על החלטת הממשלה, טרם כניסת שינויים לתוקף. 

הכנסת מעוניינת לפקח על כל הגבלה ממשלתית בזמן הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

במהות, התיקון מאפשר לממשלה לקבוע הסדרים חוקיים ראשוניים, שיש להם השלכה מהותית על פעילות הציבור במרחב הציבורי, וזאת ללא אישורה ומעורבותה של הכנסת.

זו הסיבה שבדיון הלילי בוועדת הקורונה חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, נזעקו. הממשלה החליטה להפעיל לחץ על הכנסת, שהתעקשה על פיקוח ואישור לכל החלטה שתשפיע על הציבור – ודאגה לעגן הסדר שפשוט יעקוף אותה.

במובן זה, התיקון "המינורי" שעבר בהליך חקיקה מזורז ובאישון לילה, פותח את הפתח למערכת יחסים חדשה. מה שקרה אתמול בלילה, עשוי להוביל לשינוי מהותי בחלוקת הכוחות בין הממשלה לכנסת. הלוואי ואטעה.

***

רבקי דב"ש היא יועצת ומרצה בתחום הממשל והטכנולוגיה, ולשעבר בכירה במשרד המשפטים.

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף