פוסטים

גם אם הכנסת תושבת – ח"כים יכולים להפר בידוד

בניגוד לכל אזרח ואזרחית – ח"כים יכולים להסתובב חופשי גם אם הנחו אותם להיכנס לבידוד, או אפילו אם חלו בקורונה ● בחודשי הסגר הנהלת הכנסת נקטה בקו חמור, אך ח"כים הפרו בידוד ונכנסו למשכן בחסות חוק החסינות ● מנכ"ל הכנסת היוצא: "להחזיר מיידית את ההגבלות, גם במחיר פגיעה בפעילות הפרלמנטרית"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עקיבא נוביק |

מכל מוסדות השלטון, הכנסת נקטה את הקו הכי קיצוני וחריף מול ההגבלות: שלושה ימים אחרי הבחירות האחרונות, ב-5 במרץ, הודיע מנכ"ל הכנסת דאז אלברט סחרוביץ' על יציעים ריקים בטקס ההשבעה,על ביטול כל טקס מתוכנן ועל צמצום דרמטי של ההזמנות למשכן. 

יולי אדלשטיין לפני ההשבעה לכנסת. ח"כים יכולים להפר בידוד ולהסתובב חופשי

כעבור שבוע החליט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות, ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שאפילו משרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

עוד באותו נושא:

בזמן אמת, ההחלטה של סחרוביץ' עוררה זעם. בחודשים ההם הליכוד ניסה לסגור את הכנסת ולמנוע הקמת ועדות לעומתיות ודיונים שיאתגרו את הממשלה. המנכ"ל, שהינו חבר ליכוד ותיק, נתפס כמי שמקבל החלטות ששירתו את האינטרס הליכודי ולא את האינטרס הדמוקרטי והציבורי. בכחול לבן של אז זעמו על סחרוביץ' ואדלשטיין והאשימו את הליכוד בניצול ציני של המשבר.

הנגבי נשבע – והאסימון נפל

הזעם הזה נמשך ימים ספורים. ביום ההשבעה (16 במרץ) הגיע למשכן השר צחי הנגבי, ומייד נקרא ללשכת קצין הכנסת. זה הבהיר לו כי הוא נדרש להימצא בבידוד, וביקש ממנו לעזוב מיידית את הכנסת. 

השר צחי הנגבי. הגיע למליאה חרף ההזהרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנגבי בחר להיכנס בכל זאת למליאה ולהישבע אמונים. התנהלותו הדליקה את כל הנורות האדומות במשכן. כל הסכנות צפו מייד אל מול המצלמות: ח"כים ושרים אינם מחויבים לציית לכל הוראה המגבילה את תנועתם.

על פי החוק, הכנסת או גוף אחר כלשהו לא יכולים לומר לח"כ איפה להסתובב או לאן לא להגיע. חוק חסינות הח"כים קובע כי "לא ניתן להגביל את תנועתו של ח"כ. שום הוראה שמגבילה תנועה במקום ציבורי לא חלה על חברי כנסת" (סעיף 9 א) "אלא אם ההגבלה נובעת מנימוק של ביטחון המדינה או שמירה על סוד צבאי".

הסכנה: הפצת הווירוס במשכן

תאורטית, גם ח"כ חולה בקורונה יכול להגיע למשכן ולהשתתף בכל פעילות שימצא לנכון. זה תסריט אימים מבחינת האחראים. לכן, ב- 22 במרץ פרסמה הכנסת הודעה חריגה ונואשת: מנכ"ל הכנסת וקצין הכנסת, פנו לכלל חברי הכנסת והשרים המצויים בבידוד וביקשו מהם "לנהוג באחריות, לא להפר את הנחיות משרד הבריאות ולא להגיע למחרת למשכן הכנסת ובכך לסכן את עמיתיהם ואת עובדי הכנסת". 

לאחר מכן הותקן מסלול מיוחד ביציע האורחים שבו ח"כים יוכלו להיכנס בצורה סטרילית מכניסה נפרדת להצביע, ולשוב לבידוד. אבל כאב הראש נשאר. כעבור שבוע הוחלט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שמשרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

בבוקר ה-22 באפריל התעמת סחרוביץ' עם חברי הכנסת  ובעיקר עם ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תלם), שסירבו לחבוש מסכות בדיון בוועדה בכנסת. המנכ"ל דרש מכל עובדי הוועדה לצאת והשבית, הלכה למעשה, את הדיון. 

מאז חלפו הימים, סחרוביץ' הוחלף במנכ"ל חדש וכל הגבות שהורמו בתחילת הגל הראשון ירדו אחת אחת. אחרי שר וח"כ שחלו בקורונה, עשרות מבודדים ווועדה שהושבתה (חוץ וביטחון), ומשראינו איזה 'קצוץ' שמים חלק מהשרים והח"כים על ההנחיות והכללים, התברר כי סחרוביץ' צדק. 

"אין ברירה אלא לפגוע בפעילות הפרלמנטרית"

מאז 14 ביוני מתנהלת הכנסת בשגרת קורונה: לא ניתן לשבת באף אחד ממזנוני המשכן, רק ח"כים מורשים להיכנס למזנון הח"כים. בחדרי הוועדות והסיעות הותקנו מחיצות שקופות ומליאת הכנסת פוזרה ביציעים ובאגף האורחים לצורך ריחוק. 

עתה גורס סחרוביץ' כי יש להחזיר את ההגבלות המחמירות באופן מיידי. "הכנסת צריכה להגיב עכשיו", אמר ל'שקוף'. "יש משמעות למהירות התגובה. ככל שמדברים והעסק לא פועל זה גורם נזק. מה שעמד לזכותנו בגל הראשון זה מהירות התגובה. היינו מהראשונים שנקטנו פעולות. התגובה המהירה הוכיחה את עצמה".

אלברט סחרוביץ', מנכ"ל הכנסת לשעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו "עכשיו התגובה הזו פחות קורית. אין ברירה אלא לפגוע כרגע בפעילות הפרלמנטרית. חד משמעית צריך להחזיר מיידית את ההגבלות. כל מה שלא קשור באופן מובהק וברור בפעילות הליבה של הכנסת צריך להתבטל. כל מי שלא קריטי לא צריך להתקרב לכנסת, גם בכירים. זה לא קורה עכשיו וחבל".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מיידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

הציבור נלחם על הדמוקרטיה – אלה המחאות המתוכננות

תלונות אזרחיות למשטרה. אקדמאים, יזמים ועורכי דין מתאגדים באסיפות פרטיות. עוצר תרומות של אנשי עסקים. עוד ועוד ארגונים – מימין ומשמאל – מוחים על התגבשות חוק החסינות ופסקת ההתגברות. הנה סקירה על אירועי המחאה השונים ברחבי הארץ

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין, תומר אביטל |

"שביתה כללית למען הדמוקרטיה"
איפה? כל הארץ. מעגלי למידה בירושלים, תל אביב, באר שבע, חיפה וקרית שמונה
מתי? יום חמישי, 30/5

בתכנית: עצירה של שעה במהלך יום העבודה, מעגלי לימוד במרכזי הערים בשעה 17:00 ושתי צעדות, אל קרית הממשלה בתל אביב ואל בית ראש הממשלה בירושלים, בשעה 19:00.
"דמוקרטיה זה לא רק ללכת להצביע פעם בארבע שנים, אלא גם איך להתייחס למגזרים שהם לא כמוך ולהבין שיש זכויות לאנשים ששונים ממך", אמר לנו יאיא פינק, לשעבר מנכ"ל "לובי 99", ברשימת העבודה לכנסת ויוזם השביתה. לדבריו, ליוזמה כבר הצטרפו עסקים גדולים וקטנים, עמותות, עורכי דין, מורות ומורים לאזרחות, רופאות ורופאים, אנשי אקדמיה והרבה אזרחיות ואזרחים פרטיים.

Image may contain: text

"מדינת ישראל חשובה לי ואני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו למדינה שהיא פחות דמוקרטית. אני חושב שיש פה צומת היסטורית – לאיזה כיוון המדינה תלך. אני חושב שהיהסטוריה תשאל מה עשינו בימים האלה". פינק החליט לקדם יום שבו תילמד מהות הדמוקרטיה: "אנשים ילמדו בכיכרות הערים על חשיבות הדמוקרטיה – בנינו מערך שיעור שנעביר יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון ואנשים שהוכשרו להעביר את התכנים. המטרה שמדינת ישראל תהיה חברת מופת. לייצר פה מדינה יותר מתוקנת – שלא תהיה רגרסיה ונהפוך למדינה פחות דמוקרטית".

התארגנויות אזרחיות
בתחילת השבוע הודיעה קבוצה גדולה של עורכות ועורכי דין שתצא בקמפיין להגנה על מערכת המשפט, ואולי גם בשביתה. מנגד, 120 עורכי דין הביעו עמדה הפוכה והודיעו כי "ההתנגדויות האוטומטיות לכל שינוי והטענות על 'קץ הדמוקרטיה', מזיקות ושגויות".

לאחר מכן, כ-100 שופטים בדימוס, בהם אליקים רובינשטיין, הצטרפו לקבוצה הראשונה. הם טענו שצמצום סמכויות בתי המשפט יפגעו בציבור.
בנוסף, מעל 100 מורות ומורים לאזרחות חתמו על מכתב שמזהיר כי החקיקה המתוכננת מסכנת את עקרון הגבלת השלטון, וקראה למחוקקים לגלות אחריות ולקיים דיון מעמיק בנושא תוך שיתוף הציבור.

למחאה גם הצטרפו כ-100 יזמות ויזמים שכתבו מכתב לחברי הכנסת וקראו להם לא לפגוע בשלטון החוק, וכ-130 נשות ואנשי אקדמיה מהפקולטות למשפטים חתמו גם הם על מכתב בו כתבו כי היוזמות שמקדמים מרכיבי הקואליציה "אינן באות לתקן ולשפר את מערכת המשפט. הן עלולות לפגוע בעצמאותה ולהחליש את יכולתה למלא את תפקידה החיוני בדמוקרטיה. יתרה מזאת, נראה שהן באות לפגוע ביכולתה של מערכת המשפט הפלילי להעמיד לדין ולשפוט משפט צדק חשודים בפלילים, ללא משוא פנים וללא חשש. אלה הן פגיעות קשות ביסודות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק והשוויון בפני החוק" (המכתב המלא כאן).

יוזמות פרטיות
איש העסקים איזי שרצקי שהעיד על עצמו כי הוא "יותר ימני משמעון ריקלין", הכריז שיפסיק את תרומותיו לקריית שמונה אם יקדמו את חוק החסינות ולא יאפשרו ביקורת משפטית.
אור-לי ברלב הגישה תלונה במשטרה נגד ראשי מפלגות הקואליציה, בטענה שנתינת תפקיד שר בממשלה תמורת חוק שמבטיח את חסינות ראש הממשלה החשוד בשחיתות – היא בעצמה עבירת שוחד.

באופוזיציה בכנסת

אתם יכולים לקרוא את סיקורי הצל שלנו לאופוזיציה. היילייטס: ח"כ פנינה תמנו שטה הודיעה כי היא מוותרת על החסינות שלה במחאה על כך שהכנסת הופכת ל"מקלט לעבריינים". ח"כים נוספים בהם גבי אשכנזי הצטרפו למהלך. ח"כ מירב כהן השתמשה בחסינות שלה כדי להקריא בנאום הבכורה במליאה את שמותיהן של שורת חברות עסקיות שפגעו בקשישים, ואמרה כי "החסינות נועדה לעזור לנו, נבחרי הציבור, להגן על החלשים ביותר בחברה הישראלית – זו המטרה שלה".

ח"כ פנינה תמנו שטה (כחול לבן). התמונה מעמוד הטוויטר של חברת הכנסת

 

וגם הפגנות
איפה? רחבת מוזיאון תל אביב
קרתה ב: 25.5.19, 20:30

השתתפו: כ-50 אלף איש. צפויות הפגנות נוספות.

"בשנה-שנתיים האחרונות התחלתי להיחשף לשחיתות ולראות את הקשר בינה ובין שאר העוולות במדינה – העניים, התורים בבתי החולים. חוסר שלטון החוק מחלחל מלמעלה לכל שכבות האוכלוסיה", אמרה לנו רוני שניידר, פעילה חברתית מיודפת בצפון הארץ, שיזמה את ההפגנה בתחילת הדרך.
מה שהתחיל כיוזמה אזרחית, הפך להפגנה בהובלת סיעת כחול לבן, בשיתוף מפלגות האופוזיציה, ארגונים חברתיים וכ-50 אלף מפגינים.


לדברי שניידר, "ראיתי שאף אחד לא מרים את הכפפה וחשבתי – את זה אני יכולה לעשות. יום אחד קמתי ואמרתי, אני לא יכולה יותר. התחלתי להתקשר לאנשים ואחד אחד הם הצטרפו אליי ועזרו לי להתחיל לארגן את ההפגנה. הצטרפו חברים, פעילים חברתיים והרבה אנשים מהמחאות שמתקיימות כבר שנתיים וחצי ברחבי הארץ. המטרה – לשמור על הדמוקרטיה. לחזור לשלטון חוק אמיתי".

מכירים עוד התארגנויות אזרחיות למען הדמוקרטיה? ספרו לנו!

ועד אז, הצטרפו אלינו – אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה בכל יום בעזרת תקשורת עצמאית ונטולת אינטרסים.