פוסטים

איך נולדו פגרות הכנסת האינסופיות?

הכנסת הוציאה את עצמה לפגרה חסרת תקדים בת שנה. חפרנו בפרוטוקולים כדי לגלות – איך בכלל נולדה הפגרה בה כל מי שאיננו ח"כ יכול רק לקנא. גילינו ויכוחים מרתקים שהתרחשו במליאה לכל אורך שבעים השנה האחרונות. שוב ושוב התווכחו ח"כים על קיצור חודש פה ותוספת שבועיים שם. אז חילצנו את הציטוטים המרתקים ביותר

| תומר אביטל, מרינה פובולוצקי |

הייתם מסכימים שעובד שלכם יעבוד רק 100 יום בשנה? אה, ושתמשיכו לממן עבורו 3 עוזרים ותקציב לשכה ב-265 היום האחרים, מבלי שיש לכם מושג מה קורה בהם? זה בדיוק מה שקורה בכנסת מדי שנה.

ואת זה אנחנו כבר מכירים. אך מה לגבי עובד שיעבוד 0 ימים בשנה? 

כבר בשנות החמישים היו פוליטיקאים שלא רצו לבוא לכנסת

חברי הכנסת יצאו ב-2019 לסוג של חופשה אינסופית מהעבודה שלהם. לאחר חצי שנה בה הכנסת הייתה בפגרת בחירות, במאי שוב 74 ח"כים מהליכוד, ישראל ביתנו, איחוד הימין, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד פיזרו את עצמם – לחצי שנה נוספת.

אז לכבוד שנת הפגרה החלה כעת, עברתי עם מרינה פובולוצקי על פרוטוקולים מקום המדינה. ניסינו להבין כיצד השתרש מצב בו הפגרות, מלכתחילה, כה ארוכות. 

בתחילה הייתי משוכנע שהסיבות לוגיסטיות. למשל קשיים פיזיים להגיע למשכן (כבישי הגישה היו רעועים בשנות החמישים והשישים). לחלופין חשבתי שזה בגלל שחברי הכנסת בעבר החזיקו עבודה נוספת.

טעיתי.

סיבות אלו מוזכרות בקומץ מן הפעמים. מקריאת אינספור פרוטוקולים עולה המסקנה העגומה כי חלק מהפוליטיקאים ראו עצמם, עוד בשנות החמישים (!) כמורמים מהעם. 

הם האמינו שמגיעה להם חופשה אקסטרא – מעבר לאזרח הממוצע. 

כמות המלל בנושא כמובן עצומה, ולא סקרנו את כולה. אך סרקנו לא מעט דיונים שהתרחשו במליאת הכנסת בשבעים השנה האחרונות. הנה הדובדבנים.

דוד בן גוריון בכנסת

28/8/1949 – בן גוריון במליאה: "לא מזלזל במנוחה הדרושה לח"כים"

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון: מוסר, כי יש הכרח בדבר שהכנסת לא תצא לפגרה מבלי לאשר שני חוקים… אם כי אינו מזלזל במנוחה הדרושה לחברי הכנסת.

מאיר גרבובסקי: אין לדחות את היציאה לפגרה מאחר והיא הכרחית ליעילות עבודת חברי הכנסת.

אליהו מזור: לדעתו יש לקחת בחשבון את חודש החגים בקביעת זמן הפגרה כי החגים אינם חופש. מציע לקבוע את הפגרה עד י"ח חשון, תש"י ז"א תהיה פגרה של חודשיים.

21/3/1951  – "אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת"

יאיר שפרינצק: ישנם 15-18 חוקים המתעכבים בועדות ולא בממשלה. בעתונים כותבים שהכנסת אינה עובדת די. אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת.

היו"ר יזהר הררי: העיתונים כותבים מה שהיו"ר הכנסת רוצה שהם יכתבו. בכל יום ד' בסוף ישיבה, יו"ר הכנסת נושא נאום לעיתונים ומסית אותם לכתוב שהכנסת אינה עובדת די. מה שנחליט ואיך שנחליט העיתונים ממילא ימשיכו לכתוב נגד הכנסת. אם הפחד הוא רק מהעיתונאים אז לא צריך להחליט על שבועיים מתוך 4, להתכנסות הועדות. ומה  אם יהיה צורך לקרוא את הועדות במשך שלושה שבועות מתוך ה 4? נודיע שהפגרה היא ל 4 שבועות והוועדה שיהא להן צורך לקיים ישיבות באותו זמן- תתכנסנה.

שלמה בן עמי: מה האסון אם אחרי 6 חודשי עבודה הכנסת יוצאת לחופשה של חודש חג פסח? האם העולם עלול להתמוטט? נקבע פגרה לחודש ימים ואם יהיה הכרח לקיים ישיבות של ועדות הן תתכנסנה לפי החוק הקיים (רוב של שליש המעוניין בכך). אל תהססו להופיע ברבים כאנשים הזקוקים למנוחה של חודש ימים.

אהרון ציזלינג: יתכן שישנם אנשים המשוחררים מעבודת הכנסת, אבל אני מעיד על עצמי כי בעבודתי כחבר ממשלה ובעבודות אחרות לא הייתי עייף כפי שאני עייף כיום כחבר כנסת.. בימי הפגרה לא אעסוק בנופש. לחבר כנסת יש עבודה ציבורית רבה הקשורה בתפקידו זה ושעליו לעשות בימי הפגרה.

שמואל כץ: אנו נמצאים במצב קונסטיטוציוני מיוחד במינו. הממשלה היא ממשלה תוך כדי התפטרות ולא הייתי רוצה שהכנסת תתפזר לזמן ארוך מדי ושהממשלה באותו זמן תעשה ככל העולה על רוחה. על כן אני מציע לקצר את הפגרה עד למינימום אשר הוא 3 שבועות.

שושנה פרסיץ: ידוע לי העול הכבד בו נושאים חברי הכנסת במשך ימי עבודתם. מאידך, אני רוצה לקבוע כי במדינה כשלנו אי אפשר לקבוע חופשה למשך 2-3 חודשים בשנה. שום חברה או מוסד לא היו יכולים לשאת על עצמם מעמסה כזו. איננו צריכים לדרוש לעצמינו זכויות שאין לעובדים אחרים במדינה אשר אינם עובדים עבודה קלה משלנו. בנסיבות שלנו מספיק אם נסתפק בחופשה של שבועיים למשך תקופת הפסח.

מאיר ארגוב: אני קובע כי עבודתינו היא עבודה מפרכת. ההצעה שלא לקבל פגרה תפגע בעצבי חברי הכנסת.

מרדכי נורוק: ברצוני להדגיש כי בכל הפרלמנטרים בעולם יש חופשה של 2-4 חודשים בשנה.

בן ציון רובין: במקרה שתתקבל הצעת הגב' פרסיץ, הריני מציע שנעבוד בחול המועד פסח ונוותר על המשכורת עבור הימים בהם לא נעבוד.

11/7/1950

היו"ר דוד בר רב האי: מכיוון שאנו רוצים חופש רצוף של שני חודשים וחופש רצוף זה נצמד באופן הכרחי לחגים היהודיים, הרי למעשה אנו קובעים כי אלול ותשרי הם חודשי החופש.

צבי יהודה: מציע שהפגרה תתחיל ב 23 לאוגוסט ולקבוע 6 שבועות של פגרה. כי הם כל כך מפגרים בסידור העניינים שיש צורך לעבוד יותר בשנים הראשונים של הכנסת.

ישראל בר יהודה: אם בזמן הפגרה הועדות ידונו בעניינים דחופי אני בעד פגרה של 8 שבועות.

8/7/1952

היו"ר דוד בר- רב- האי: הטילו עליו לברר עם יו"ר ועדת הכספים האם הוועדה תסיים עבודתה קודם על מנת להתחיל פגרה ב 13 לאוגוסט אבל היו"ר ענה שהם יסיימו רק בסוף אוגוסט. ומלבד זאת ועדת הכספים צריכה לסיים חוקי מס הכנסה וכעת נוסף להם הנושא של חוק הנפט.  ולכן לא יוכלו להקדים את הפגרה. לכן בעניין זה מתכנן יור הכנסת  לחלק את הפגרה לשני חלקים: לחודש אחד ואז שוב לחודש, ולא לקבוע חודשיים רצופים .

חנן רובין: מציע לקבוע תאריך מסוים ולא לסטות ממנו. הוא רוצה שהממשלה תביא לוועדות הכנסת את כל החומר החשוב והדחוף ביותר באופן שיוכלו לסיים את העבודה החשובה לפני או עד התאריך שנקבע, וכדי שלא יופיעו לפתע דברים דחופים ויבטלו את התאריך.

22/7/1952

ישראל הר יהודה: מוזר ומקורי הוא לבוא לכנסת לפני הפגרה עם רשימה ארוכה כזו של חוקים. על כל פנים יחס מקורי לתנאיי עבודתה ולשולחן עבודתה של הכנסת- אחר כך יטענו שהכנסת אשמה בכך שהחוקים לא נסתיימו.

מכיוון שאין כל אפשרות להקדים את הפגרה אני מציע להחליט שאין משנים את הרואה בתקנון הקובעת שהפגרה מתחילה בא באלול והממשלה רשאית בכל עת שתמצא לנכון לכנס את הכנסת על מנת לדון בחוק דחוף.

חנן רובין: מאשים את הממשלה בכך שעבודת הכנסת במושב זה לא הייתה מתוכננת. הוא מתנגד לכך שהחוקים יוגשו לכנסת ושהיא תדון בהם תחת לחץ של דחיפות. הוא מוכן לקיים יותר ישיבות ולדחות את חופשתו השנתית מאשר לעבוד בשיטת הצלפה בבית.

יוסף שפרינצק

4/8/1953

יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת: אנו נמצאים בחודש אוגוסט ואני מציע לקבוע סדר עבודה מאומץ בו נצטרך לקיים ישיבות גם ביון ד' אחהצ ובערב וביום ה'. או לוותר על ההצעות לסדר היום שאינן דחופות".

עוד הוסיף: "מדובר רק ביום אחד המוקדש להצעות לסדר היום בעוד שבועיים. יום זה יום רביעי הוא בעל דמות מיוחד. ואני עומד להציע כי הזמן המוקדש להצעות לסדר היום יועתק ליום שני או שלישי כי אין האווירה השוררת באותו יום הולמת את תכנו המיוחד של העניין. הצעתי היא רק לוותר על היום הזה פעם אחת כדי שלא נצטרך לשבת כאן יום נוסף".

12/3/1958 – פעם ראשונה שמצאנו בסבך הפרוטוקולים אזכור לכך שהכנסת בימי ראשון וחמישי בחופשה קבועה

היו"ר ברוך אזניה: לפי חישוב השעות שערכנו מסתבר שדרושות לנו 94 שעות כדי לסיים את דיון התקציב ובחוקים השונים.

עזרא איכילוב: לדעתי עלינו לקבוע כבר היום שהכנסת תסיים את עבודתה ב 31 למרץ ומתוך הנחה זו לקבוע את סדר עבודתה.  בשום אופן אין הכנסת יכולה לשבת ביום א' שכן יום זה הוא יום מנוחה של הנוצרים. לא כל החוקים צריכים להיות נדונים לפני הפגרה. חוק המהנדסים וחוק רופאי השיניים למשל סובלים דיחוי.

ישראל שלמה רוזנברג: מסכים שיש חוקים שסובלים דיחוי אך לא יכול להסכים שידחו דיון על חוק שירותי הסעד שמחכים לו אלפי אנשים.

יו"ר הכנסת והסגנים אשמים בכך שאנו נמצאים עתה במצוקה של זמן, אבל אני מציע שכבר היום נתחיל לשבת עד 24.

היו"ר ברוך אזניה: אתה צודק בהאשמותיך עובדה שאנו החלטנו בשעתו שהכנסת צריכה לשבת גם ביום חמישי והם שינו את החלטתנו.

דבורה נצר: אין לדחות את חוק רופאי השיניים כי הגענו בשאלה זו לנקודה שיש לסיים אוםתה.

שמחה בבה: החישובים שנעשו הם פיקטיביים. איננו זקוקים לכל כך הרבה שעות כדי לסיים את העבודה.

מליאת הכנסת – ריקה (מסתבר שגם פעם זה היה ככה)

24/6/1958

שמחה בבה: הפרלמנטים בעולם כולו יושבים פחות מאיתנו. אבל מכיוון שהחוק הכנסת קובע שעל הכנסת לשבת לפחות 8 חודשים בשנה, עלינו לתאם את הפגרות בהתאם לכך. אני מסכים להצעה שהפגרה תתחיל ב 11 לאוגוסט ותסתיים ב 13 באוקטובר.

28/6/1966

היו"ר ברוך אזניה: הצעה להאריך את המושב הנוכחי של הכנסת.

פ.ארם: מתנגד להצעה זו. אני מבין שהיא הועלתה כדי לשמור על החוק. אבל נדמה לי שמוטב היה לקצר את תקופת הפגרה ולא להאריך את המושב הנוכחי. בעקבות ההחלטה אשר נתקבלה בוועדת הכנסת עשו חברי הכנסת סידורים שונים והתאימו עצמם למה שנקבע ושינוי ההחלטה עלול  לפגוע בהם.

שולמית אלוני: המושב הנוכחי של הכנסת התחיל באיחור מפני שהיתה זו שנת בחירות. היות והחוק קובע שכל אדם, כולל אשה, מגיל 21 יכולים להבחר ולהיות חבר כנסת, יש צורך להתחשב גם בחופשותיהם של הילדים אשר לחברי הכנסת ולקבוע שאותו חודש שהילדים נמצאים בחופשה יינתן כפגרה גם לחברי הכנסת כדי שיוכלו לבלות את החופשה עם בני המשפחה. יש לקבוע שבשנת בחירות יהיה דין אחר למושב הכנסת.

4/6/1968 – דיון על הארכת המושב על חשבון פגרת קיץ או שינוי ימי העבודה

דבורה נצר: מה השוני בין יום ד' לבין יום ב' בערב? אתמול בערב היו בקושי עשרה חברים במליאה. בימי ד' מבקרים תלמידים בכנסת וזו בושה שהכנסת ריקה במליאה. מתנגדת להחליף את סדר הישיבות כי עבודת הוועדות היא יסוד עבודתה של הכנסת. וחברי הוועדה יהיו עייפים אחרי ישיבת המליאה ועבודתם לא תהיה יעילה. עבודת הוועדות תיפגם במיוחד בוועדות שזה היום היחיד בו הן מתכנסות. כמו ועדת החינוך והתרבות. מתנגדת להוספת שבוע בפגרה שכן מדובר בישיבה ממושכת בימי אוגוסט החמים.

ג'בר מועדי: יש חברי כנסת הגרים בצפון, כיצד יגיעו לבתיהם ביום ד' בערב? לחברי הכנסת יש עבודות אחרות מלבד העבודה בכנסת, אבל העבודה בכנסת עומדת במקום הראשון וזכות הקדימה ניתנת לוועדת הכנסת. יש חברי כנסת שאינם באים לכנסת בימי ב' ו – ג', אבל ביום ד' הם באים, וביום ה' יכול להיות שגם יבואו. אם נתחיל ביום ד' את הישיבה בשעה 16:00 וביום ה' נתחיל את הישיבה בבוקר- נפתור את בעיית חוסר הזמן.

18/2/1969

דבורה נצר: בדרך כלל ישיבות מרכזי המפלגות מתקיימות בערבי יום ה'. ואין זה מונע קיום ישיבת הכנסת בימי ה' עד שעות אחר הצהריים. אין יחס של כבוד בצבור לח"כ, הציבור שופט את חברי הכנסת לפי נוכחותם במליאת הכנסת, לכן איננו צריכים להוסיף על יחס זה של הציבור.

יצחק גולן מתנגד לח"כ נצר שכן הוא מכיר הרבה ח"כים שעובדים קשה בימי חמישי. הם אינם משתתפים רק בישיבות מרכזי המפלגות. ביום ה' קובעים פגישות בעניינים שונים ורבים אינם נוסעים לבתיהם ביום זה. קיום ישיבה ביום ה' זו גזירה קשה מאוד. איננו יכולים להתנתק מהציבור. אני חושב שזה לרעת הדיונים בכנסת.

שמואל תמיר: מסכים עם רפאל וגולן. אומר שאין כל אפשרות למלא 3 ימים בתוכן של ממש, אם אין משאירים לחברי הכנסת אפשרות ללמוד את הנושאים ולמלא את תפקידיהם בשדה. לחברי הכנסת יש נוהג להיפגש בים ה' עם אזרחים,  מתי יפגשו איתם? מתי ישוחחו עם משרדי הממשלה בעקבות פניות האזרחים, אם יצטרכו לשבת בישיבות הכנסת  בימי ה'? לסיכום: אפשר להאריך את הישיבה ביום ד' ולוותר על ישיבה ביום ה'.

יו"ר הכנסת קדיש לוז:  אם רוצים להאריך את הישיבות, אדרבא ואדרבא, אלא מה? אמש בשעה 20:00 ישבו באולם רק 12 חברי כנסת.

שמואל תמיר: במצב 18:00 המצב אינו טוב יותר.

יור" הכנסת קדיש לוז: בשבוע שעבר.. כאשר עלה שר המסחר והתעשייה בשעה 19:30 להשיב על השאילתות, לא היה אף חבר כנסת באולם.  

29/7/1975

אברהם כץ: מקבל את ההצעה כי יש צורך לקבוע מכסה של ישיבות בזמן הפגרה, מבקש שיאמר במפורש שבחודש אוגוסט לא תתקיימה ישיבות ועדות. יש חברי הכנסת רבים שהם אבות לילדים קטנים. זהו הזמן שנותר לבלות יחד עם חופש הקיץ. אנחנו מתכננים כך שנהיה ביחד עם משפחותינו. לא מספר הישיבות הוא הבעיה, אלא שהוועדות לא תתכנסה בחודש אוגוסט אלא בספטמבר.

ששונה ארבלי אלמוזילנו:  לא רק בוועדת הכספים יש עניינים סטטוטוריים שאינם ניתנים לדחייה. בועדת העבודה יש צווים תקנות וחוקים שאי אפשר להתחיל לטפל בהם בחודש נובמבר ואח"כ להביאם לכנסת  בחודש ינואר. כמו כן מציע שלא נקיים מספר ישיבות כמו בימים הרגילים של הכנסת, נתחשב בכך שיש פגרה ובזמן זה אין עובדים כרגיל. אין איש מאיתנו השש לעבוד בפגרה בגלל שיש לו תענוג גדול מהעבודה, אלא בגלל שיש נושאים דחופים שאינם ניתנים לדחייה. מצפוני אינו נותן לי לשבת בשקט בפגרה אם לא אטפל בנושאים הדחופים. ועדת העבודה לא תשב בחודש ספטמבר בגלל החגים.

19/9/1975

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי:  בשבוע שעבר, ביום ג' בבוקר, כאשר באתי לכנסת ראיתי את הבקשה של סיעת הליכוד. אינני יכול לכנס את הכנסת תוך 24 שעות. לא כל החברים כל הזמן מאזינים לרדיו וספק אם הזמנה באמצעות שידורי ישראל מספקת. חבר הכנסת יכול לטעון שלא קיבלת את ההזמנה ולכן לא הופיע לישיבת הכנסת וישאל מדוע הצביעה הכנסת בלעדיו. ליום חמישי נועד טכס חלוקת האותות שהיה מפואר מאוד ותפס את בניין הכנסת מהבוקר ואי אפשר היה נוסף לזה לכנס את הכנסת לשעה וחצי שעתיים. לא לא יכולתי לקיים ישיבת הכנסת ביום חמישי. אף על פי כן הושמעה הטענה שהתפרסמה מעל גלי האתר והעיתונות והיא גרמה לי לעגמת נפש.

הוחלט: ועדת הכנסת מכירה בצורך לקיים דיון כללי על כינוסם של כנסים מיוחדים של הכנסת בימי פגרת הכנסת והיא תדון בנושא זה במושב הקרוב של הכנסת.

2/12/1975

פניית יו"ר הכנסת בדבר נהלי הדיון בכנסת בתקופת הפגרה: צריך לקבוע כללים רבים בשאלות המתעוררות: מי הם 30 החברים, כמה אנשים רשאים לדבר בשם 30 החברים, מה פירוש: כהצעה דחופה לסדר היום, האם יחול עליה אישור יו"ר הכנסת והסגנים, או לא וכו'. בשעה שאנו יוצאים לפגרה חברי הכנסת אינם יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יבהילו אותם מחול להצבעה. המינימום שח"כ יכול לצפות הוא שיהיה הסדר קבוע.

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי: הפגרה איננה מעוגנת בשום מקום, לא בחוק ולא בתקנון. בתקנון היא נזכרת דרך אגב בסעיף שאומר שאפשר לכנס ישיבת הוועדה בפגרה על פי דרישת שליש מחברי הוועדה, או שוועדת הכנסת מטילה על ועדה מסוימת לעבוד בזמן הפגרה. אין שום כללים והוראות מה היא פגרה, מה היא מזכה, ומה היא מחייבת.

18/6/1979

מרדכי וירשובסקי: כתבתי ליור הכנסת שאנחנו יוצאים לפגרות יותר מדי ממושכות? אני חושב שאנחנו עובדים פחות מידי בכנסת. פגרת קיץ של חודשיים וחצי כאשר מאז הפגרה הקודמת חלפו חודש וחצי, זו איננה מידת העבודה שצריך לתת. אני יודע שעל השולחן הכנסת יש חוקים והצעות שמונחים זה חודשים אורכים ואולי יותר מזה. ואינני יודע מדוע צריכה הכנסת לסגור את הבית ולא לעבוד תקופה כל ארוכה. הדבר איננו מתקבל על הדעת. זאת דוגמא שלילית. לקצר הפגרה לחודש עד ששה שבועות ולא יותר מזה.

היו"ר יצחק ברמן: בפרלמנטים אחרים תקופת העבודה קצרה יותר מאשר אצלינו.

א. לין: הנושא הוא מהותי והוא קשור בראייתנו את החברות בכנסת. אני רואה את חבר הכנסת כנציג של אזור, גם אם עדיין לא הגענו לבחירת אזוריות שאני דוגל בהן. אדם שרואה את עצמו כנציג של אזור חייב להקדיש זמן לפעולה באזורו, לקשור קשרים באזור, ללמוד את בעיות האזור.

תמר אשל: מרגישה שהכנסת לא מספיקה לעשות עבודה בשלושת ימי העבודה שלה. אני מבקשת שהועדה תתן דעתה על כך שגם בשלושת הימים בהם הכנסת מתכנסת  איננו עובדים כמו שהיינו צריכים. קשה מאוד לקבוע ישיבות של ועדות וועדות משנה, והרבה נושאים דחופים אינם מגיעים לדיון בזמן. החלטנו להציע שהישיבות ביום רביעי בשבוע יתחילו ב 12 ולא היתה עדיין התייחסות של יו"ר הכנסת. הייתי רוצה שנקבל ההצעה שהמליאה תוכל בזמן הפגרה לעסוק בחוקים גם, וכדי שלא יחששו מפי ניצול לרעה של הדבר אני מוכנה גם להציע תיקון להצעה.

1980

שבח וייס: אצלי היו פגרות הכי קצרות בתולדות הכנסת, וכל פעם ראש הממשלה יצחק רבים המנוח היה אומר לי – תעשה פגרה יותר ארוכה קצת, לא בגלל שהוא לא רצה לעבוד, אלא בגלל שהוא רצה לעבוד, בלי שהכנסת תפריע לו.

שבח וייס

היו"ר רפאל פנחסי: שלא יוכלו להביע אי אמון. יש גם פניה של חבר הכנסת רענן כהן, אשר פנה רק לוועדת הכנסת, אליי. הוא מבקש ישיבה דחופה של ועדת הכנסת- קיצור פגרת הקיץ. כותרות שלו בעיתון כבר ישנן.

שבח וייס: הנטייה שלי היתה אולי קצת מפורזת, אני אומר כבר היום בראיה רטרוספקטיבית להחמרה. אני חשבתי שהכנסת צריכה לעבוד תשעה חדשים וחצי בשנה, זאת היתה השקפתי. רוב הפרלמנט האמריקאי עובד עשרה חודשים, האנגלי תשעה וחצי, רוב הפרלמנטים באזור, אז אמרתי כמוהן. הייתה עלי ביקורת קשה מצד חברי כנסת אחדים, ואני חושב שבחלקה הייתה גם מוצדקת. אני היום רואה את זה בראיה יותר רכה. מה שקרה ליושב ראש הכנסת החדש, לדעתי הוא עשה כאן מעשה בתום לב מוחלט, ואני אגיד גם מדוע – בגלל החגים. על רקע תום הלב שלו, אפשר לפנות פניה של תום לב, ורצוי שבפניה יהיו גם שניים שלושה חברי קואליציה, אז נדמה לי שאפשר באיזושהי הרמוניה להאריך אולי ולהיכנס עד ה 10 לאוגוסט או ה 15 לאוגוסט.

היו"ר רפאל פנחסי: לא. אנחנו לא נסכים לזה. מי שיש לו ילדים, זו תקופה היחידה שאפשר לצאת לחופש.

שבח וייס: אפשר לאולי בספטמבר. אבל יש בעיה חוקית.. החוק קובע שאנחנו צריכים לשבת מינימום שמונה חודשים בשנה, השנה זה כבר יוצא שבעה חודשים וחצי. אני נותן לכן רעיון עדין, נימוסי, ואני בטוח שיושב ראש הכנסת ינהג כאן ביושר מוחלט. 

תחקיר: מצפצפים על החוק – הח"כים שמסרבים לחשוף האם נפגשו עם חברות הטבק

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: פגישות עם חברות טבק. אז מי נפגש עם חברות הטבק, מי דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף את המידע

| שבי גטניו |

ה-15 באוקטובר 2018, תמלול דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:

  • אני: האם נפגשת עם חברות טבק?
  • עיסאווי פריג' (מרצ): מי אתה בכלל שתשאל אותי שאלה כזאת?

פריג' הוא רק אחד מעשרה חברי כנסת בעניינם פנינו ב"עמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (בראשה עומד הכותב) ליועץ המשפטי לכנסת – בדרישה לחייב אותם לחשוף לציבור האם נפגשו עם חברות טבק או מי מטעמן בהקשר לחוק המדובר.

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: מפגשיהם של נבחרינו ופקידנו עם חברות טבק.

בחצי השנה האחרונה יצאנו למאבק להחלתה של חובת השקיפות החשובה הזו. על הסיבות להחרגת תעשיית הטבק מכל שאר הגורמים אפרט בהמשך, אך תחילה אפנה אתכם לטבלה החושפת לראשונה מי מחברי הכנסת שנכחו בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, אכן נפגש עם חברות טבק, מי מהם דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף ולדווח את המידע.

לחצו על התמונה להגדלה

כפי שניתן לראות, רק 13 מתוך 22 חברי הכנסת שפנינו אליהם חזרו אלינו עם תשובות:

  • שבעה מהם דיווחו כי לא נפגשו כלל עם חברות טבק: תמר זנדברג (מרצ, "תמר לא נפגשה עם נציגי חברות טבק"), מיקי רוזנטל (העבודה, "היו בקשות לפגישות אך מיקי לא אישר אף פעם פגישה עם חברות הטבק"), יעל גרמן (יש עתיד, "לא זוכרת שנפגשתי עם אף אחת מהחברות או באות כוחן"), יעל כהן-פארן (התנועה, "לא נפגשתי עם אף גורם טבק. אף גורם, לא סיגריות לא ג׳ולס ולא אלקטרוניות"), דב חנין (חד"ש, "לא היו לי מפגשים עם חברות טבק"), עליזה לביא (יש עתיד, "לא נפגשתי!"), אוסנת הילה מארק (הליכוד).
  • שישה חברי כנסת נוספים העבירו דיווח על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק: איתן כבל (העבודה), לאה פדידה (העבודה), שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש), איל בן ראובן (העבודה), יהודה גליק (הליכוד), מוסי רז (מרצ). ראו דיווח מפורט אודות הפגישות הללו בסוף התחקיר.

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח לגבי לגיטימיות המפגשים של נבחרי ציבור עם חברות טבק ולוביסטים מטעמן. חלק הולך וגדל מחברי הכנסת מסרבים כיום לפגוש נציגי חברות טבק באופן גורף. מי שהגדילה לעשות בתחום זה בכנסת ה-20 הייתה תמר זנדברג, שאף הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול הנוגעות למדיניות המאבק בחברות טבק, בראשה היא עומדת. מהיכן נובעת העמדה הזו וחובת השקיפות בנושא?

תמר זנדברג. הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה בראשותה.

מדינות העולם מתאחדות נגד הטבק

חברות הטבק הן גורם מסחרי האחראי למותם של כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה. בישראל מתים בכל שנה כ-8,000 אנשים. להשוואה: מדובר במספר הגדול פי 20 מקורבנות תאונות הדרכים.

לאור הנתונים המזעזעים הללו, התגייסו באופן חריג אומות העולם ויצרו את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם. מטרת האמנה היא מאבק במי שהוא אולי אויב הבריאות מספר אחד בעידן המודרני – חברות הטבק החזקות. ישראל חתמה על האמנה ב-2003 ואשררה אותה ב-2005.

מחברי האמנה זיהו מיד בתחילה את תחלואי קשרי הון-שלטון כגורם מרכזי בפגיעה בבריאות הציבור. סעיף 5.3 באמנה נועד להחליש את הקשר בין חברות הטבק ומקבלי ההחלטות, והוא קובע כי: "בבואם לגבש ולהוציא לפועל את מדיניות בריאות הציבור שלהם מבחינת הפיקוח בתחום הטבק, הצדדים יפעלו על מנת להגן על מדיניות זו מפני אינטרסים מסחריים או אינטרסים אחרים של תעשיית הטבק בהתאם לחוק המקומי".

מנגנוני האמנה מקיימים כנסים שנתיים על מנת להפיק לקחים מהמדינות השונות ולהבין כיצד פועלות חברות הטבק ואיך ניתן להתמודד עם פעילותן זו. הכנס של 2008 הוליד מסמך הבהרות והמלצות למדינות החתומות. עקרון מספר 2 במסמך קובע כי: "הצדדים, כאשר מתמודדים עם תעשיית הטבק או עם אלה המייצגים אינטרסים שלה, צריכים להיות אחראים ושקופים […] הצדדים צריכים לוודא כי כל התקשרות עם תעשיית הטבק בנושאים הקשורים לפיקוח על טבק או מדיניות בריאות הציבור היא אחראית ושקופה". משם ממשיך המסמך להמלצות: "הפעולות החשובות הבאות מומלצות לטיפול בהתערבות תעשיית הטבק במדיניות בריאות הציבור […] אימוץ צעדים להגבלת המגעים עם תעשיית הטבק ולהבטיח את השקיפות של התקשרויות שהתרחשו".

כלומר, אם נפרש את כוונת מחברי האמנה, אז הרי שעל נבחרי ופקידי ציבור במדינות החתומות עליה חלה חובה להימנע ממפגשים עם חברות טבק – כיוון שהאמנה קובעת שכל התחשבות באינטרסים שלהן, כולל אינטרסים מסחריים, תהווה פגיעה בבריאות הציבור. מה שלבטח לא נתון לפרשנות היא חובת השקיפות החלה על נבחרי ופקידי ציבור לגבי המפגשים שלהם עם חברות טבק.

הגושפנקא החוקית הסופית בנושא הוענקה על ידי מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2018: "על מקבלי ההחלטות ליידע את הציבור על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק".

שנים של הסתרה, התחלה של שינוי

הדיווח אודות הפגישות שמקיימים חברי הכנסת עם נציגי חברות הטבק הוא קריטי עבור ארגוני הבריאות ואלה הנאבקים בעישון – ולציבור בכלל. כל המסתיר מידע זה, כך על-פי האמנה עליה חתומה כאמור גם ישראל, למעשה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

בישראל, חברי הכנסת ושרי ממשלה, בכללם שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), התעלמו לאורך שנים מהחובה הזו כאשר נפגשו עם חברות טבק ולא טרחו ליידע על כך את הציבור הישראלי. בשנים 2013-2014 קידמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הצעת חוק ממשלתית להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. ההצעה לבסוף טורפדה ע"י חברי כנסת משני צידי המתרס, שדאגו "לרכך" את החוק בוועדת הכלכלה עד מצב בו שרת הבריאות משכה את ההצעה כי לא הייתה מוכנה לקדם את החוק באופן המסורס שהתקבל בוועדה.

בראשית 2018, הונח חוק דומה שוב על שולחן הכנסת, הפעם בהובלת איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן. החוק החדש היווה הזדמנות עבורנו להכפיף באופן רשמי את הנבחרים והפקידים לדרישות השקיפות הכלולות באמנה הבינלאומית.

איתן כבל. פתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש.

כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שיתף פעולה מההתחלה עם הדרישה ופתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש. כבל הגדיל לעשות ואף דיווח על גורמים מהעיתונות איתם נפגש בהקשר לחוק האמור (הגבלת פרסום הטבק צפויה הייתה לפגוע בכלי התקשורת).

כך לדוגמא פתח כבל את ישיבת הוועדה ב-12 לנובמבר בשנה שעברה: "נפגשתי עם ועדי עובדים – גם של דובק, גם של פיליפ מוריס. אני הצגתי בפניהם את העניין, נפגשתי עם עוד חבורה – יושב פה דודו מתתיהו, נציג סוחרים, שבאים לדבר", ובדיון נוסף באוקטובר 2018: "נפגשתי עם נציגי ג'ול, נפגשתי עם נציגי ועד העובדים של דובק שהציגו בפניי את המצוקות שלהם שנובעות מתוך התהליך. שוחחתי עם הגב' הלנה ביילין שהציגה בפניי את הבעיות שלה. הסתמסתי עם עמוס שוקן לעניין ההתחייבות שלנו לעיתונות הכתובה. אני מקווה שלא פספסתי". עוזריו של כבל העבירו לידינו גם פירוט נוסף על המפגשים, אותו תוכלו למצוא בסוף התחקיר.

לצד זאת, קיווינו כי כבל ינסה להחיל את חובת השקיפות על כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים, אך לכך הוא סירב. לטעמו, העובדה כי שימש בעצמו דוגמא להתנהלות שקופה הייתה אמורה לסחוף אחריו גם את יתר חברי הוועדה. נוכחנו לדעת שאין זה המקרה.

(בסרטון: דיון בוועדת הכלכלה בו חבר הכנסת עיסאווי פריג' מסרב לחשוף את פגישותיו עם חברות הטבק)

אין כללי דיווח? אנחנו דואגים שהח"כים ידווחו

כחלק מהמאבק לשקיפות, פנינו לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיוני חוק הטבק וביקשנו דיווח בפורמט אחיד על פגישותיהם עם נציגי החברות:

  1. גורם הטבק עמו נפגשו.
  2. תאריך המפגש.
  3. רשימת כלל הנוכחים.
  4. מיקום המפגש.
  5. פרוטוקול ו/או סיכום פגישה.
  6. במקרה שלא נרשם פרוטוקול או סיכום פגישה – לציין האם סוכמו דברים בעל-פה מול אותו גורם ו/או הובטחו הבטחות לגבי תמיכה באינטרסים של אותו גורם.

חברי הכנסת שבחרו להשיב עשו זאת במהירות וללא התנגדות. עם זאת, כפי שניתן לראות בפירוטים בתחתית התחקיר, הדיווחים שהתקבלו הגיעו ברמות שקיפות שונות.

בין חברי הכנסת שסירבו לחזור אלינו עם דיווח נציין במיוחד את יצחק וקנין (ש"ס), לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, עיסאווי פריג' (מרצ) – שבלט לרעה מבין חברי מפלגתו שדווקא הובילו בכנסת החולפת את המאבק בחברות הטבק – דודי אמסלם ודוד ביטן (שניהם מהליכוד), שנכנסו לדיונים לייצג את בעלי הקיוסקים בניסיונם להפעיל לחץ בטענה לפגיעה אפשרית בפרנסתם, וכן את איילת נחמיאס-ורבין (העבודה), שיתכן סרבנותה קשורה לשיקולי אישיים ולא ענייניים (בעקבות תלונה על ניגוד עניינים אפשרי שהגשנו נגדה בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת).

המסקנה המרכזית היא שעם המשך קידום הפרויקט בכנסת ה-21, נעמוד על כך שתוחל רמת שקיפות אחידה על כל חברי הכנסת, השרים והצוותים הפרלמנטריים שלהם. באופן אידיאלי, משרד הבריאות הוא הגוף שהיה צריך לדרוש, לרכז ולפרסם בזמן אמת את המידע אודות הפגישות עם חברות הטבק. בכוונתנו לפנות למשרד הבריאות בנושא, אולם הציפיות שזה יקרה הן לצערנו נמוכות כל עוד סגן השר יעקב ליצמן הוא הגורם המוביל במשרד.

שיאני הפגישות עם הח"כים

בהתבסס על דיווחי הח"כים שהסכימו לחשוף את פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק (שישה בסה"כ), ניתן להרכיב רשימה של שיאני הפגישות:  

  • פיליפ מוריס: נציגי החברה נפגשו לא פחות משמונה פעמים עם ששת חברי הכנסת. חמש מהפגישות התקיימו עם מגישי החוק – איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן מנחם. עוד עולה כי החברה הפעילה מול חברי הכנסת גם את ועד העובדים שלה.
  • ג'ול (JUUL): הגורם השני בכמות המפגשים. החברה קיימה חמש פגישות עם חברי הכנסת, וגם היא פגשה את כל מגישי החוק. מעניין לציין כי הלוביסטית שייצגה את ג'ול בחלק מהמפגשים, היא קרן ברק, בעלת חברת הלובי "קונטקטי", שנבחרה למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה.
  • דובק: מיעטה באופן יחסי בפגישות עם חברי הכנסת, כאשר כל הפגישות נערכו באמצעות ועד העובדים של דובק.

פירוט פגישות חברי הכנסת עם נציגי חברות טבק

כאמור, מבין 22 חברי הכנסת שלקחו חלק בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, שישה אישרו כי נפגשו עם נציגי חברות הטבק והעבירו מידע אודות פגישות אלה, להלן:

(קוראים מטלפון נייד? מומלץ לסובב את המסך לרוחב לקריאה נוחה של הפירוט)

איל בן ראובן

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איל בן ראובן פיליפ מוריס 14/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דוד קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
– טל אשכנזי
תיאור: חברת פיליפ מוריס ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב הדירקטיבה האירופית, בה מבחינים בין מוצרי טבק לעישון ומוצרי טבק לא לעישון. וניסו להסביר לח״כ על הצורך בהפרדה זו גם בחוק הנוכחי.
סיכום: ח״כ בן ראובן שמע את טענותיהם, אך לא ראה לנכון לקדם את בקשתם בדיוני הוועדה.
איל בן ראובן ג'ול – JUUL 14/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
תיאור: חברת Jull ביקשה להיפגש עם חבר הכנסת לאור הצעת החוק שהוא מקדם בוועדת הכלכלה בנושא איסור פרסום מוצרי טבק ועישון. נושא הפגישה נסב סביב מוצר החברה ומדוע הוא מעודד לכאורה אנשים להפסיק לעשן. ציינו שהחוק המקודם עושה עוול עימם מאחר והוא נוסח באופן פרסונלי נגדם. ציינו את התנגדותם לתיקון בחוק שמגביל את כמות הניקוטין במחסניות המוצר שלהם.
סיכום: ח״כ בן ראובן, ציין במפורש שהוא תומך בהגבלת כמות מחסניות הניקוטין כמופיע בהצעת החוק, שכן הן גורמות להתמכרות בעיקר בקרב בני נוער, שלמענם הוא מקדם את הצעת החוק הנוכחית.
ח״כ בן ראובן בחר להיפגש ולשמוע את דבריהם של נציגי החברות, כפי שנוהג לעשות עם כל גורם המבקש להיפגש עמו. למרות זאת, בחר ח״כ בן ראובן שלא לאמץ את טענותיהם.

איתן כבל

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
איתן כבל פיליפ מוריס 11/01/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– ד"ר כלשהו שאינם זוכרים את שמו
איתן כבל ג'ול – JUUL 10/10/2018 – צח בורוביץ', לוביסט
– רן שטרית
איתן כבל פיליפ מוריס (ועד עובדים) 08/11/2018 – זאב פרץ, יו"ר ועד עובדי פיליפ מוריס
איתן כבל פיליפ מוריס 08/11/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן

יהודה גליק

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
יהודה גליק פיליפ מוריס 29/05/2018 לשכת חבר הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
נציגי חברות הטבק שהח"כ נפגש איתם שטחו בפניו את טענותיהם לגבי מוצריהם ובקשותיהם להחרגה או להתחשבות בנוסח הצ"ח איסור פרסום מוצרי טבק.
הח"כ הסביר לנציגים הנ"ל שהוא רואה בחומרה רבה את העובדה שהם מרוויחים כסף משיווק מוצר שהם יודעים בוודאות שהורגת את מי שצורך אותו ואת העובדה שהם מנסים בכל דרך להפוך אותו לכמה שיותר ממכר. שהדרך הטובה ביותר לטפל במחדל נזקי העישון היא דרך איסור פרסום. שכולנו חייבים תמיד לקחת בחשבון ש-8,000 בני אדם מתים כל שנה מנזקי העישון, יותר מתאונות הדרכים. כ-10% מתוכם כלל לא מעשנים, אלא נפגעו ממעשנים סביבם (עישון פאסיבי).
שהחוק שהוא מקדם בנושא עומד להציל חיי אדם ולכן הוא משמעותי ביותר ומהפכני.
שמנסיעותיו לחו"ל ופגישות עם חברי פרלמנט העוסקים בנושא שביקרו בכנסת – הוא למד שהעולם מתקדם בסוגיה הזאת כמה צעדים לפנינו. שבמקומות שבהם יישמו את הגבלת הפרסום של מוצרי הטבק, העישון אכן ירד דרסטית. שהחוק חייב לעבור והמטרה המפורשת זה לפגוע בהכנסותיהם מתעשיית הרצח שהם עוסקים בו.סיכומים שהגעתי אליהם מול נציגי חברת הטבק: הח"כ סיכם עם נציגי חברות הטבק שיעיין בחומר כתוב אם ישלחו אליו, אבל שסיכויים קלושים שישנה משהו בהצ"ח.
יהודה גליק ג'ול – JUUL 17/07/2018 לשכת חבר הכנסת – שגיא אהרון
– אסף שניר
– רן שטרית
– צח בורוביץ', לוביסט
– Daniel Lester Cruise
יהודה גליק פורום יבואני טבק וסיגרים 19/11/2018 מזנון חברי הכנסת פז אגמון

לאה פדידה

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
לאה פדידה The Consumer Choice Center
(ארגון הנתמך גם ע"י חברות טבק)
15/05/2018 לשכת חברת הכנסת – ג'ף סטייר
– בהירה ברדוגו, לוביסטית
– מתן אלקלעי, לוביסט
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: פגישה הצ"ח שנידונה בוועדת כלכלה בנושא הצעת החוק איסור פרסום מוצרי טבק. במהלך השיחה פרסו לפני המשתתפים את הצורך באבחנה בין מוצרים שונים המשמשים לעישון. השיחה ערכה כרבע שעה.
לאה פדידה ג'ול – JUUL 05/11/2018 לשכת חברת הכנסת – קרן ברק, לוביסטית
– אסף שניר
– רן שטרית
– שגיא אהרון, איש הקשר
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: חשיפת המוצר, במהלך הפגישה שנערכה כעשר דקות הסבירו כי המוצר שלהם תורם להפחתת נזקי עישון ואף הציגו מחקרים תומכים בעניין.
לאה פדידה פיליפ מוריס 17/12/2018 לשכת חברת הכנסת – עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם, לוביסטית
הפגישה תואמה על-ידי יועץ פרלמנטרי.
תיאור: הציגו את המוצר כמפחית נזק ומסייע לגמילה מעישון. כמו כן הציגו את הקושי באריזה זהה.

מוסי רז

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
מוסי רז פיליפ מוריס 08/05/2018 משרדי מרצ בתל-אביב – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
פגישת היכרות.
לא סוכם דבר.
לא הועברו חומרים.
מוסי רז ג'ול – JUUL 08/10/2018 בית קפה דובנוב 8, תל-אביב – אסף שניר, מנכ"ל ג'ול ישראל
– רן שטרית, מנהל רגולציה ויועץ משפטי
– קרן ברק, לוביסטית
– שגיא אהרון, לוביסט
לא סוכם דבר.

שולי מועלם

חבר הכנסת חברת הטבק תאריך מיקום נוכחים מטעם החברה פרוטוקול/סיכום
שולי מועלם פיליפ מוריס 08/05/2018 – נילי ברוש, לוביסטית
– עו"ד דודי קינן
– קורל אבירם

איך היה נראה תחקיר טיסות הח"כים אם לא היינו מגלים את כל הטעויות במידע הרשמי של הכנסת?

האם עיסאווי פריג' טס בשנה שעברה ל- 37 ימים לסן מרינו, אחת המדינות הקטנות בעולם? הייתכן שמירב מיכאלי שהתה 24 ימים ברצף בנסיעת עבודה בארה"ב באפריל 2016? למה יואל רזבוזוב טס באוקטובר 2017 לכנס ברוסיה שבכלל התקיים בספטמבר?
אלה הם נתונים שהופיעו בדיווח הרשמי של ועדת האתיקה על טיסות הח"כים לחו"ל. הם כולם שגויים. אלה רק שלוש דוגמאות מתוך שלל בעיות לכאורה שמצאנו.

| ניר בן-צבי |

כאשר התחלנו לנתח את נתוני הטיסות בעבור התחקיר המקיף שפרסמנו בשבוע שעבר, הבנו די מהר שמשהו לא בסדר. המידע, שכלי תקשורת אחרים הסתמכו עליו בצורה עיוורת, התברר כרווי טעויות.
חלק מהטיסות נראו ארוכות מדי, חלק קצרות באופן לא הגיוני ומעטות מהטיסות פשוט שגויות (דוגמא אחת קטנה: נכתב כי אחמד טיבי טס למקסיקו, בעוד יעד הטיסה האמיתי היה בעצם מוסקבה – Moscow – שאולי באנגלית באמת נשמע מעט דומה).
השגיאות האלה עושות עוול גם לח"כים (למרות שבחלק מהמקרים הטעות התרחשה באשמתם) וגם לציבור, שיוצא מנקודת הנחה שמה שהכנסת מפרסמת הוא מדויק וניתן להסתמך עליו.

בשביל להדגים את העוול שהיה עלול להיגרם אם לא היינו ספקנים ובודקים את המידע לעומק (בסיוע נתון בראש ועוד מתנדבים נהדרים) – אפשר לקחת את המקרה של מירב מיכאלי: לפני שביקשנו את תגובתה, אז היא הוכיחה לנו כי הטיסה המדוברת לארה"ב נמשכה 6 ימים ולא 24, היא הופיעה גם בטופ-10 של שיאני הטיסות במצטבר וגם במקום השני ברשימת הטיסות הכי ארוכות.
מיכאלי אמנם עדיין טסה לא מעט בכנסת ה-20 (כפי שתוכלו לראות בתחקיר, שם חשפנו לכם את הנתונים המלאים ולא רק המעובדים), אבל ההבדל התדמיתי הוא ברור.

אם אנחנו כבר מטרחנים, אז ישנן עוד לא מעט בעיות באופן בו המידע על הטיסות מונגש לציבור
(1) הגורמים המממנים כתובים באופן לא אחיד. שמו של אותו גורם עשוי להיות להופיע באופן שונה בכל טיסה. לדוגמא, ארגון הלובי הפרו-ישראלי (אחד המטיסים הגדולים של הח"כים) כתוב פעם אחת כ-AIPAC, פעם אחרת אייפ"ק, לפעמים אייפק (בלי מרכאות) ועוד פעם בשם המלא באנגלית – The American Israel Public Affairs Committee. זו הסיבה שהתחקיר לא כולל עדיין ניתוח של הגורמים המממנים – כי פשוט לא הספקנו לנקות את המידע! הערת צד: נשמח לסיוע במשימה זו. מעוניינים לעזור? הירשמו להתנדבות וציינו את תחקיר הטיסות בטופס: https://shakuf.press/volunteer
(2) גם האופן שבו נכתב יעד הטיסה אינו קבוע. לפעמים תהיה כתובה שם העיר (בריסל, וושינגטון) ולפעמים מדינה (בלגיה, ארה"ב). היעד בטיסה הנ"ל של טיבי מופיע כרגע כ"מוסקו".
(3) המידע משותף עם הציבור בקובץ PDF, ולא כאקסל או פורמט טבלאי אחר. כל לוחם שקיפות מתחיל יודע כמה זה מקשה על ניתוח אוטומטי של הנתונים.

ועוד משהו: הצורך לפקפק בנתונים ולבדוק אותם לעומק כמובן האריך בצורה משמעותית את משך העבודה שלנו על הפרויקט.

ואמנם כל זה די מעצבן, אבל צריך גם לומר מילה טובה לכנסת שהגיבה במהירות ובענייניות וכבר תיקנה את הטעויות הספציפיות עליהן דיווחנו. בהמשך אף קיבלנו פנייה אקטיבית שבה הם ביקשו שנדווח את כל הטעויות שמצאנו בשביל שהמידע יתוקן לאחור והבטיחו כי הנהלים יחודדו לקראת הכנסת הבאה.

תגובת הכנסת:

"הכנסת עושה מאמצים רבים להנגיש לציבור מידע רב ככל הניתן ומפרסמת באתר האינטרנט שלה באופן יזום נתונים מסוגים שונים הרלוונטיים לפעילותם של חברי הכנסת, ובין היתר נתונים אודות נסיעות חברי הכנסת לחו"ל במימון גופים ציבוריים. מטבע הדברים, ונוכח ההיקף הרב של הנתונים המתפרסמים, עלולות לקרות טעויות אנוש, והכנסת עושה את מירב המאמצים לצמצמן למינימום האפשרי.
אשר למקרים שהוצגו – בנסיעות של חברי הכנסת מרב מיכאלי ויואל רזבוזוב, הטעות במועדי הנסיעות שפורסמו נבעה מכך שבטופס הבקשה שהוגש לוועדת האתיקה הוזנו על ידי חברי הכנסת מועדים שאינם נכונים (אלה שפורסמו). ועדת האתיקה אמנם הסבה בשעתו את תשומת ליבם של חברי הכנסת לטעות בטופס הבקשה, אולם כתוצאה מטעות אנוש הדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום. לגבי הנסיעה של חה"כ פריג' – הטעות נבעה מטעות אנוש בהקלדה.
אנו מודים לכם על הפניית תשומת לבנו למקרים אלה. בעקבות פנייתכם תיערך בדיקה של הנתונים אודות הנסיעות לחו"ל המפורסמים באתר ויופקו הלקחים לעתיד".