פוסטים

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

קודם ותרו על תוספת השכר, אחר כך תתרמו

בעקבות משבר הקורונה הודיעו מגוון ח"כים כי יתרמו משכרם לעמותות. אבל רובם מסרבים להחזיר את תוספת השכר שקיבלו השנה לקופה הציבורית, אף שהחוק מאפשר לעשות זאת בקלות. יותר קל כנראה לגרוף לייקים מאשר להילחם בכנסת על חלוקת התקציב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאור משבר הקורונה הודיעו חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות כי יתרמו חלקים גדולים מהמשכורת שלהם לעמותות וארגונים חברתיים. השבוע למשל, הודיעה סיעת כחול לבן כי חבריה יתרמו 20% משכרם בכל חודש. בהודעה נכתב כי ההחלטה התקבלה לאחר ש"נבחנו האופציות החוקיות העומדות בפני חברי הכנסת בעת הזו". 

אילו אפשרויות יש לח"כ שרוצה שכר נמוך יותר? לפי חוק הכנסת, יש רק אפשרות חוקית אחת: ויתור על הסכום שנוסף לשכר הח"כים בינואר (1,255 שקלים שהתווספו ל-44 אלף ש"ח). כל מה שצריך כדי לעשות זאת זה רק לחתום על טופס אחד. יש כמה ח"כים מכחול לבן שבחרו לוותר על התוספת עד כה: יזהר שי, מיקי חיימוביץ', חילי טרופר ומיכאל ביטון. 

ח"כ מיקי חיימוביץ' – גם ויתרה על התוספת וגם תרמה חלק משכרה

שאר חברות וחברי הסיעה החליטו כאמור לתרום חלק מהשכר, מבלי לוותר על התוספת ולהחזירה לקופת המדינה. כחול לבן היא רק דוגמה: ח"כים מסיעות נוספות הודיעו בעבר כי יתרמו חלקים משכרם לעמותות. תרומה היא מעשה יפה וראוי ללא ספק. למרות זאת, היום לכבוד #טרחנות_לשבת נספר למה נעדיף לציין לטובה ח"כים שחתמו על ויתור – ולא לפרגן על תרומה.

לא מרוצים מהתקציב? שנו אותו במקום לתרום

על תרומות אי אפשר לפקח. בניגוד לוויתור על התוספת, שנעשה באמצעות טופס רשמי בכנסת ותקף לכל השנה, התרומה אינה שקופה ואין לציבור דרך לפקח עליה. אם ירצו להפסיק לתרום, או לא לעשות זאת בכלל, לא יהיה לנו מושג. כך למשל גילינו בדיעבד שחלק מהח"כים שטענו בשלב מסוים כי תרמו תרומה חודשית משכרם, הפסיקו לעשות זאת לאחר כמה חודשים.

בנוסף, בניגוד לוויתור על ההעלאה, תרומה אינה משיבה את כספי משלמי המסים לקופה הציבורית. 

תוספות השכר מצטברות לכ-2 מיליון שקלים בשנה, שיכולים לחזור לקופה הציבורית ולשמש למשל לקניית מכונות הנשמה, למקלטים לנשים מוכות, לקניית מחשבים לילדים עבור למידה מרחוק או לכל דבר חשוב אחר לטובת האזרחים. 

תרומה לעמותות היא חשובה מאוד – ויפה שח"כים, כמו אזרחים אחרים, תורמים מכספם לטובת מטרות שקרובות לליבם. אבל בניגוד לאזרחים אחרים, בידי הח"כים להזרים כסף לתקציב היחיד שבאמת מייצג את כולנו: תקציב המדינה.

מליאת הכנסת, ריקה יותר מדי זמן

יש שיגידו כי הם מעדיפים לתרום לעמותה ולדעת שהכסף הולך למטרה חשובה – כך ציין למשל ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) בפוסט בפייסבוק שלו: "חלק מהח"כים שלנו החזירו את הכסף לקופת המדינה. רוב חברינו נהגו אחרת. הם העדיפו לא להעביר את הכסף בחזרה למשרד האוצר. אין סיבה לראות אותו מתבזבז על משרדי ממשלה מיותרים, ניהול כושל וסחטנות קואליציונית. במקום זה תרמנו לעמותות חברתיות את התוספות במלואן, בכל חודש באופן מסודר".

לשפשף את העיניים ולא להאמין. הרי היחידים שבידם להשפיע על חלוקת תקציב המדינה הם הח"כים עצמם. לא מרוצים מהחלוקה? שנו אותה. בשביל זה אתם שם, כן גם ח"כים מהאופוזיציה. החזירו לנו את שני מיליון השקלים שהוספנו למשכורת שלכם – ואז תעשו מה שתרצו עם מה שנשאר. כך, למשל, עשתה ח"כ חיימוביץ'. 

אתם קובעי המדיניות. התבלבלתם

מעבר לחלוקת התקציב, חברות וחברי הכנסת יכולים להשפיע על המציאות בכל יום. רוצים לתרום במקביל? אין בעיה. אבל קודם בואו למשכן והילחמו בכל האמצעים הפרלמנטאריים שעומדים לרשותכם כך ששני מיליון השקלים (כשתחזירו לנו אותם), יושקעו על ידי המדינה בסוגיות חשובות כמו ניצולי שואה או חינוך. זה לא הוגן מצדכם לקבל לייקים בפייסבוק על תרומה לעמותה מסוימת. אתם קובעי המדיניות – נצלו את הכוח שלכם. 

ומעבר לכל זה, הוויתור על התוספת הוא הדבר הראוי לעשות. אחרי שהח"כים העלו לעצמם את השכר (בניגוד לעמדת הוועדה המייעצת בנושא), ואחרי שבמשך שנה וארבעה חודשים הכנסת כמעט ולא פעלה (מאז דצמבר 2018), והח"כים השקיעו זמנם בקמפיינים ולא בעבודה למען הציבור – לא מגיעה להם העלאה בשכר.

הוויתור על תוספת השכר זה רק צעד ראשון. יש לקדם שינוי מערכתי באופן קביעת שכר הח"כים (שכרגע נקבע על ידי הח"כים עצמם). אנחנו פועלים בנושא מזה שנים, מקדמים כעת הצעות חוק בנושא, ובסוף ננצח. בינתיים נמשיך להתקדם צעד אחד צעד כדי לחבר את הכנסת חזרה לציבור. הצעד הראשון הוא שכל 120 הח"כים יוותרו על תוספת השכר. רשימת 22 הח"כים שחתמו עד כה על הטופס כאן.