פוסטים

לא מוכנים לגלח את הזקן: ועד הכבאים גרר את הנציבות למשפט מיותר

ויכוח על גילוח בסכין או במכונה וטענות ל"סגירת חשבונות": ועד הכבאים הגיע עד לבית המשפט כדי לבטל הנחיות של נציבות הכבאות למשבר הקורונה. לאחר האשמות חמורות על פגיעה בזכויות אדם, בבית המשפט הצדדים הגיעו להסכמות וההנחיות כמעט לא השתנו. אז למה לבזבז את זמנו של השופט? תלוי את מי שואלים. כתבה חמישית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הנחיה חדשה שמחייבות את הכבאים לגלח את זקנם לאור משבר הקורונה, הגיעה אתמול (רביעי) עד לדיון בבית הדין לעבודה בתל אביב. ההנחיה היא חלק מנהלים חדשים שפרסמה נציבות הכבאות במטרה להתמודד עם המשבר, ביניהם גם חובה על הורדת אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. אך ועד הכבאים, שמצוי בסכסוך חריף ומתמשך עם הנציבות, רואה בה סגירת חשבונות ו"ניצול ציני של המגיפה".

לפני כשבועיים פרסמנו על תחילת המחלוקת בנושא ההנחיות, שהגיעה אז למכתב זועם מטעם הוועד. הופתענו לגלות שמה שהצטייר אז כחוסר הסכמה סביר הגיע היום עד לבית המשפט. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות והשופט כלל לא התערב בהחלטה – סוף פושר שמעלה את השאלה: האם באמת היה צורך להגיע עד לבית המשפט ועוד בימים כאלה?

הכתבה היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות, עוד לפני הקורונה. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע את הסכסוך הקשה המתנהל בין נציבות הכבאות לוועד העובדים, שלא נפסק גם בצל המגיפה – ואולי אף מחמיר.

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן

סגירת חשבונות?

זה התחיל עם פרסום ההנחיות החדשות בחודש האחרון, לאחריו החלה מיד לנשב רוח רעה בין הוועד לנציבות: יו"ר ועד העובדים אבי אנקורי שלח מכתב חריף לנציבות הכבאות בו הוא דרש ממנה לבטל את אחת ההנחיות. זה עבד – בנציבות החליטו לבטל את ההנחיה. אך במקום להמשיך את המשא ומתן כדי להגיע לעוד הסכמות, ביום ראשון פנה ועד הכבאים לבית המשפט, כדי להכריח את הנציבות לערוך שינויים.

לטענת הוועד, בנציבות החליטו לנצל את אווירת החירום כדי להכריע בוויכוחים ותיקים. "מקום עבודה אחד החליט לנצל את משבר הקורונה כדי לסגור חשבונות עם עובדיו המאורגנים", נכתב מטעם הוועד בתביעה. "הנציבות חוצה קווים אדומים של זכויות אדם". מאוחר יותר טענו ש"מדובר בניצול ציני של המגיפה, שום הנחיה של הנציבות לתקופת הקורונה לא באמת רלוונטית לוירוס".

כבאים מחטאים שטחים ציבוריים מחשש לוירוס הקורונה

חלק מהנושאים שעלו בכתב התביעה התייחסו להנחיות הכבאות למשבר הקורונה, וחלק מהם אינם קשורים ישירות להנחיות אלא נמצאים בשיח בין הוועד לנציבות כבר תקופה ארוכה. הטענה המרכזית שחזרה בכתב התביעה היא שהנציבות לא התייעצה עם נציגי הוועד טרם קיבלה החלטות אלה.

יורדים לרמת אורך הזיפים

הנושא הראשון שעורר זעם הוא חובה על גילוח הזקן. בכבאות כל הכבאים מחוייבים להתגלח לחלוטין, חוץ מאלו שקיבלו פטור זקן מטעמי דת או מטעמים רפואיים – שיכולים להישאר עם זקן קצוץ. נציין כי הוויכוח בנושא זה בכבאות מתנהל כבר זמן רב והנחיות בנושא שהוציאה הנציבות בתחילת מרץ מסדירות את הנושא לאחר זמן רב שנשאר באפלה. 

ההנחיות שיצאו החמירו את התנאים שהיו נהוגים עד עכשיו בנושא הזקנים – בעלי פטור רפואי יחויבו לגלח את הזקן לחלוטין (בסכין או במכונה) ולחדש את הפטור אחת ל-3 חודשים. בעלי פטור מטעמי דת יגלחו את הזקן לגובה 3 מ"מ ובצורה שמאפשרת למסיכה של הכבאי להיצמד ישירות לעור.

כבאי עם מסיכת פנים. הזקן פוגע ביעילות המסיכה

בכתב התביעה נכתב כי האיסור על גידול זקנים משמעותו חדירה אסורה לאוטונומיה של היחיד ואפליה על רקע אמונה דתית. הוועד דרש כי יוקפאו הליכים משמעתיים נגד מי שלא התגלח, ודרש פיצוי כספי עבור מי שאולץ להתגלח לגובה 0 למרות שבידיו אישור רפואי. בנוסף, הכבאים טענו שחלק מהמפקדים דרשו גילוח בסכין בלבד – החמרה שחורגת מההנחיות, ולטענתם נשלחו כבאים הביתה בעקבותיה. הם דרשו מבית המשפט להבהיר את הנושא.

הצדדים הגיעו להסכמה וההנחיות החדשות שאוסרות על גידול זקן נשארו בתוקף, ללא ההחמרה. למה היה צורך בהתערבות בית משפט? לא ברור. נציין כי ההסתדרות בראשית עו"ד גיל בר טל מגבה החלטה זו.

רוצים להיות מוגנים מ"המגן"

נוסף על הגילוח, הנציבות דרשה שכל כבאי יוריד את אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות לנייד. הדבר ייבדק על ידי המפקדים בכניסה למשמרת ובמידה וכבאי לא התקין את האפליקציה – הוא לא יכנס לתחנת הכיבוי. לטענת ועד הכבאים אכן הוטלו סנקציות כאלה על מספר כבאים שלא הורידו את האפליקציה. בנוסף, דרשו מכל כבאי להוריד גם את האפליקציה "מה בוער", ששולחת התראות לכבאים בנושאים מקצועיים. 

"המגן" מנטרת את מיקום בעל המכשיר ומצליבה את מיקומו עם מיקומים של חולי קורונה כדי להמליץ במידת הצורך לבעלי המכשיר להיכנס לבידוד. בכתב התביעה צוין כי עובדי מדינה אחרים לרבות רופאים ועובדי מד"א לא נדרשו להוריד את האפליקציה. הוועד טען שהנציבות לא יכולה להכריח את הכבאים להוריד אפליקציות לניידים הפרטיים שלהם.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות

גם כאן, בסופו של דבר ההנחיות כמעט לא השתנו: נקבע בדיון הבוקר כי על כלל הכבאים להוריד את שתי האפליקציות. ישנה החרגה בנוגע לאפליקציית "המגן" – בית המשפט אסר על המפקדים להיכנס לנייד של הכבאים, אלא להסתפק בהצהרה שלהם. כלומר, זה למעשה נשאר תלוי בשיקול דעתו של הכבאי.

טענה נוספת בתביעה: שימוש במייל הארגוני

בעבר ועד הכבאים קיבל אפשרות להשתמש במייל הארגוני כדי להפיץ מיילים לכלל העובדים, זכות שניתנה לבעלי תפקידים מעטים בכבאות. הנציבות החליטה להפסיק לתת לוועד להשתמש במייל הארגוני, מפני שהוועד הפיץ דרכו מכתבים שהכפישו את שמו של נציב הכבאות דדי שמחי תחת מייל ממלכתי (עם הסיומת gov.il).

מכתב מכפיש שהופץ בתפוצה רחבה ע"י ועד הכבאים

גם כאן מדובר על עניין שנמצא בוויכוח עוד בימים שלפני הקורונה, אך עלה בכתב התביעה מפני שהוועד מעוניין בימי הקורונה לנהל קשר ישיר עם כלל העובדים. ועד הכבאים פנה לנציבות בנושא זה בשבועות האחרונים – אך לא נמסרה התייחסות לפניות. הנציבות מסרה ל"שקוף" כי דעתם בנושא לא השתנתה. 

בסופו של דבר השופט בתביעה הנוכחית לא דן בעניין המייל הארגוני והמצב נותר על כנו.

אז למה להיגרר למשפט מיותר?

לטענת הנציבות, ועד הכבאים כלל לא ניסה לנהל שיח לגבי הנושאים שעלו בכתב התביעה טרם פנה לבית המשפט. מדוע בחר הוועד לפנות לכלי המשפטי לפני שניסה לשנות את ההנחיות לקורונה, כפי שניסה והצליח יו"ר הוועד במכתב הקודם?

"אין שיח בריא בכבאות בין הארגון להנהלה", טען אחד מאנשי הוועד. "הם לא עומדים במילה שלהם. קודם כל מורידים הנחיות ואז יושבים לדבר עליהן. אנחנו לא סומכים על הנציבות. אפשר להגיע איתם להסכמות רק בבית דין".

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

לעומתם, נציג אחר הסכים כי יכול להיות שהיה צריך לנהוג בדרך פחות לוחמנית, אך חוסר אמון העמוק בין הצדדים לא מאפשר זאת בינתיים. 

בנציבות רואים את הדברים אחרת. לדבריהם, הרצון של הוועד להיות שותפים בהחלטה על הנחיות הקורונה חסרת היגיון, וה"ריצה" לבית המשפט מכבידה על התקדמות הכבאות. "בכל הכבוד, נראה כי המבקשים (הוועד) מבקשים לקחת לעצמם תפקידים לא להם (…) כאשר הם חסרים את הסמכות לקבל החלטות בעניין והם גם לא ישאו בסופו של יום באחריות הכבדה הנגזרת מהחלטות אלה", השיבו בכתב התביעה.

*

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

תחקיר הכבאות של שקוף 3: על מה נלחם ועד הכבאים?

סיכון של פי שלושה למות במהלך העבודה, סיכוי מוגבר לחלות בסרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, ומערך תגמולים כושל – אלה רק חלק מהבעיות שעומדות בבסיס מאבק הכבאים. בכתבה השלישית בסדרה על המתרחש בשירותי הכיבוי שמנו בצד את הביקורת על ההתנהלות השנויה במחלוקת של הוועד, כדי להציג את הצד שלהם 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שני הפרקים הראשונים בסדרת המעקב אחר המתרחש ברשות הארצית לכבאות והצלה, עסקו בסכסוך הקשה המתנהל בשנים האחרונות בין נציב הכבאות דדי שמחי, לוועד העובדים בראשות אבי אנקורי. אי השקט הארגוני החל עוד קודם לתקופתו של שמחי, שנכנס לתפקיד ב-2016, בעקבות העברת האחריות והניהול של תחנות הכיבוי מהרשויות המקומיות לרשות הארצית ב-2013, כלקח מאירועי אסון הכרמל. 

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן

למרות התראות רבות על כך שהסכסוך ברשות הכבאות עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע אנו מסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

במקביל לפרסום סדרת הכתבות הודיע לאחרונה מבקר המדינה על פתיחת בדיקה של מוכנות הארגון, בין השאר בעקבות העיצומים של ועד העובדים, שגרמו לביטול אימונים והכשרות. ברשות הכבאות וההצלה מועסקים מעט יותר מ-3,000 עובדים, בהם 2,100 לוחמי אש מבצעיים, 300 מפקחי מניעת דליקות וכ-600 עובדי מנהלה.

לאחר שבשתי הכתבות הראשונות דיווחנו על מהלכים כוחניים ובעייתיים מבחינה אתית של הוועד, הפרק הנוכחי נועד לתאר את הסיבות העיקריות שבגינן מנהל הוועד את המאבק. טענת הגג של העובדים היא ששמחי, תא"ל במיל' שהיה ראש מטה פיקוד העורף, מזלזל בכבאים, אינו מבין את אופי הארגון ומתנהל בו כאילו היה עדיין בצה"ל. כתבה על טענות הכבאים בעניין יחסי האנוש של שמחי תפורסם כאן בהמשך.

במהלך העבודה על הכתבה הזאת, כמו גם על שתי הכתבות הקודמות, סיפקו אנשי ועד העובדים שיתוף פעולה חלקי בלבד, שהקשה על הנגשת המידע המלא על המתרחש בארגון מנקודת מבטם. לקראת סיום העבודה על הכתבה הוועד אף הטיל חרם מלא על "שקוף". אף שטענות העובדים אינן ברורות, בחלק מהנושאים ישנה באופן מפתיע הסכמה בינם ובין שמחי, אך היעדר משאבים ותקשורת לקויה בין הצדדים מונעים יישום פתרונות.

85% מהכבאים: מישהו בסביבתנו הקרובה אינו כשיר לתפקיד

כבכל ארגון עובדים, גם טענות ועד עובדי רשות הכבאות וההצלה מתמקדות במינויים ובתפקידים בארגון, ובתנאי שכר, פנסיה וביטוחים. הטענה הראשונה נוגעת לכבאים שאיבדו את היכולת המבצעית ואמורים לעבור לתפקידי מטה. לטענת הוועד, מעבר בין תפקיד מבצעי לתפקיד מטה גורר איתו ירידה של כ-7,000 שקל בממוצע בשכר, מה שיוצר תמריץ להשארת לוחמי אש לא כשירים בתפקידי שטח, ועלול לסכן את הציבור.

על פי תוצאות סקר אנונימי שהעבירה בשנה שעברה רשות הכבאות בין העובדים, 85% מהם מעידים כי בסביבה הקרובה אליהם ישנם כבאים שאינם כשירים לביצוע תפקידם. הסביבה הקרובה יכולה להיות צוות המונה שלושה כבאים, או עמית למשמרת המונה תשעה כבאים. המציאות הזאת מתאפשרת משום שכיום לא ניתן לדעת מה מצבו הרפואי של כבאי – אלא אם הוא מדווח על כך בעצמו.

מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח ביקורת מ-2016: "לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במשך כל שירותם, בדרישות הגופניות והרפואיות לביצוע התפקיד. זאת על אף המחקרים המלמדים על ירידה ככלל בתפקוד הגופני עם העלייה בגיל, ואף שהשירות בתפקיד זה הוא עד גיל 67". המציאות שתיאר המבקר לא השתנתה מאז. 

גורמים בוועד הסבירו ל"שקוף" את נקודת מבטם על בנושא: לדבריהם, אין דבר כזה כבאי לא כשיר לחלוטין, מכיוון שלא כל כבאי צריך להיות זה שרץ לקומה העשירית, או זה שסוחב על הגב שלו אדם במשקל 100 ק"ג. בעת שריפה, טוענים בוועד, מחלקים ביניהם הכבאים בשטח את המשימות בהתאם ליכולות הפיזיות של כל אחד.

בנציבות טוענים אחרת: במצב תקין כל צוות הכיבוי אמור לפעול יחד בעת שריפה, וכל אחד ממרכיביו צריך להיות מסוגל לבצע כל משימה. המצב הרפואי הבעייתי של כבאים רבים הוביל לכך שבמציאות אין ברירה אלא ללמוד להתנהל עם כבאים מבוגרים, פצועים, כבדי משקל או כבדי נשימה, שבשבילם "הומצא" עניין חלוקת התפקידים.

בשורה התחתונה נראה כי בין הוועד לנציבות שוררת הסכמה שהדברים צריכים להשתנות. מהנציבות נמסר: "מעבר ממשמרת לתפקיד יום וגיל פרישה מוקדם הינם בראש סדר העדיפות של הנציב, והוא עוסק בכך באופן אישי".

יוצאי צה"ל בכבאות – טענה לבעיות במכרזים

טענה נוספת של ועד הכבאים נוגעת למכרזים לאיוש תפקידים בכבאות. העובדים טוענים כי נציבות הרשות מבצעת שינויים חד-צדדיים בתנאי הסף ובקריטריונים במכרזים שהיא מפרסמת לאיוש התפקידים. ע"פ הוועד, המצב מוביל לתסכול מצד הכבאים, ולכך שתפקידי ליבה מאוישים על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון מקצועי, לא פעם קצינים לשעבר בצה"ל.

מבדיקה מול הנציבות עולה כי טענות הוועד בעניין שינוי תנאי הסף מבוססות. "נציב הכבאות פועל נמרצות ובאופן אישי לשנות את תנאי הסף למכרזי הקצונה בדרג הבכיר והביניים במערך המבצעי", נמסר מהנציבות, "ולכן כבאות והצלה לישראל הינה הגוף היחידי בשירות המדינה בו ניתן היתר חריג לקציני כבאות צעירים להתמודד במכרזי קצונה גם ללא תואר, וגם עם פחות משנתיים בדרגת הכתף". 

נציב הכבאות, דדי שמחי

בוועד טוענים פעם אחר פעם כי לא רק שהנציב שמחי מוביל שינוי לא רצוי בתנאי הסף, אלא הוא גם "תופר" מכרזים שיאפשרו למנות לתפקידים בכירים את מקורביו ואנשי שלומו מהצבא. הוועד אף העביר ל"שקוף" כמה תלונות בנושא שהגיש לנציבות שירות המדינה. 

שקוף לא הצליחה למצוא הוכחות לטיעון זה. בנציבות שירות המדינה אומרים כי תלונות הוועד על מכרזים תפורים נבדקו מיד עם קבלתן ונמצאו לא מבוססות. "הוחלט לדחות את הפניות", נמסר מהנציבות, "מאחר והטענות המועלות בהן אינן מגלות עילה מספקת לפתוח בחקירה, או לנקוט בהליכים אכיפתיים אחרים מטעם נציבות שירות המדינה".

על פי נתונים שהגיעו ל"שקוף" מנציבות הכבאות, 91% ממכרזי כוח האדם שפורסמו מאז מונה שמחי לתפקיד הסתיימו בזכייה של עובדים מתוך רשות הכבאות וההצלה. למרות זאת, בוועד מתקשים לקבל את זכייתם של קצינים לשעבר בצה"ל במכרזים, וטוענים שמדובר בפגיעה במקצועיות הארגון.

יש לציין כי שמחי שינה את הרכב ועדת המכרזים בכבאות, והגדיל בה את מספר נציגיו מאחד לשניים. לצד נציגיו, חברים בוועדה נציג/ה של ועד העובדים ונציג/ה של נציבות שירות המדינה.

רשות הכבאות כארגון התנדבותי

תלונה נוספת של הוועד נוגעת לתפקידים כמו דוברות, הדרכה וריכוז מתנדבים. בוועד טוענים כי בעבר היה נהוג להקצות תקנים ייעודיים לתפקידים הללו, אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.

נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות – תכונות קריטיות בפיתוח לוחמים ומפקדים איכותיים. דרישת תוספת כספית על "הגדלת ראש", סבור שמחי, אינה עולה בקנה אחד עם רוח הארגון, ומי מהכבאים שמעוניין לתרום מזמנו עבור שיפור מערך הכבאות, יתוגמל ביציאה לקורסים, משלחות וכד'.

אפליה בפרישה ובפנסיה לעומת מערכת הביטחון

אחת הטענות המדהימות בנוגע ללוחמי האש היא שתוחלת החיים שלהם קצרה בעשר שנים מהממוצע. כך אמרו בעבר נציבי הכבאות שמעון רומח ושחר איילון, וכך נכתב גם באתר ארגון Future Firefighters, המסתמך על מחקרים המגלים פגיעות יוצאת דופן של לוחמי אש למחלות בדרכי הנשימה, סרטן, מחלות לב, פגיעה מרעלים וסיבוכים נוספים. 

על פי הארגון, סיכויי התמותה של כבאים במהלך העבודה גבוהים פי שלושה משל בעלי מקצוע אחרים. אתר מרקט-ווטש פירסם כי אקטוארים שבחנו את תוחלת החיים הצפויה של כבאים שהגיעו לגיל 60, הגיעו למסקנה שהיא נמוכה בשנה בלבד מהממוצע – 24 שנים לעומת 25. נתון זה מבהיר כי עיקר הסיכון לכבאים טמון בעבודה השוטפת.

בוועד הכבאים דורשים להתמודד עם הנתונים הללו באמצעות הרחבת הביטוח שלו זוכים לוחמי האש, כדי שיכסה מחלות קשות והשתלות. במצב הנוכחי, אומרים בוועד, כל כבאי נאלץ להוציא מכיסו כ-7,000 שקל בשנה על ביטוחים פרטיים.

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

בעיה נוספת היא גיל הפרישה של הכבאים, העומד כמו בכל המשק על 67, אף שבגילאים המתקדמים רוב הכבאים כבר אינם כשירים לבצע את הפעולות הפיזיות שהמקצוע מחייב. למרות זאת, כבאים מבוגרים אינם מעוניינים לפרוש מוקדם בגלל המשמעויות הכלכליות של פרישה כזאת. מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2016 כי 18% מהכבאים במערך המבצעי הם בני 45 או יותר.

בוועד אומרים כי גם הפנסיה התקציבית שממנה נהנים כבאים בני 45 ומעלה וגם הפנסיות הצוברות של הכבאים הצעירים אינן מאפשרות פרישה מוקדמת. במצב תקין, אומרים שם, תנאי הפוליסות השונות היו משקללים את ההפחתה בתוחלת החיים וגורמים לכך שהכבאים יכולים לפרוש בגיל מוקדם יותר, בדומה לנהוג בצה"ל. בשונה מצה"ל, רשות הכבאות וההצלה אינה נחשבת לגוף ביטחוני. לכן עובדיה יכולים להתארגן בוועד, אך מנגד אינם זוכים ליחס ותנאים של אנשי מערכת הביטחון.

גם בנושא החשוב הזה שוררת הסכמה בין הוועד לנציבות, שמסרה כי "זה שגיל הפרישה לכבאים הוא 67 זו בעיה. כבאי לא יכול להישאר בשיא כשירותו בגיל כזה. המענה לאזרחי המדינה נפגע, ובמקרה של הכבאות המענה שווה להצלת חיי אדם".

*

בכתבות הבאות נמשיך לעדכן בהתפתחויות ביחסים בתוך מערך הכבאות, נמשיך לצלול לעומק של טענות הצדדים, והכי חשוב: נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית.

לבקר את התקשורת 4: "כתבות" ו"תחקירים" מלטפים בהזמנה אישית – מכספי הציבור שלכם

"חברת החדשות הפרטית" מוכרת "כתבות" ו"תחקירים" בהזמנה אישית, בהן כל התוכן מוכתב מראש על ידי המשלם. למעשה מוכרים לך פרסומת סמויה מתוחכמת, הנראת ונשמעת כמו כתבה חדשותית-עיתונאית אמיתית. החברה משווקת את ה"כתבות" שלה בכלי תקשורת מרכזיים כמו וואלה, ישראל היום, ועוד. תחקיר "שקוף" מגלה כי כתבות בהזמנה אישית פופולריות במיוחד בקרב חברות ממשלתיות, שרוכשות "כתבות" מפרגנות רבות על עצמן. גם ועדי עובדים משתמשים בשירותי החברה, כמו ועד הכבאים שרכש מהחברה "תחקיר" המכפיש בכירים בכבאות.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כולנו נחשפים לחדשות כמעט כל שעה, אך אף אחד מעולם לא לימד אותנו איך לקרוא אותן בצורה ביקורתית. הגיע הזמן לשנות את זה. נכון, כל ילד יודע שהתקשורת מציגה רק חלק מהאמת, ופייק ניוז הפך למושג חם – אבל זה רק חלק קטן מהבעיה: עורכים משתמשים בכותרות ובתמונות שמפעילים אצלנו רגשות. עיתונאים מוהלים עובדות בתעמולה, ובעלי עניין בפייסבוק מציגים עצמם כעיתונאים.

כל ערוץ תקשורת מבנה לקוראיו מציאות מעוגנת בנרטיבים משלו הנותנים משמעות לעובדות, ומעצבים תפיסת עולם – בכוונה ובלי כוונה – גם אנחנו. לאף אחד מאיתנו אין זמן להפוך לחוקר תקשורת, להכיר את מפת האינטרסים ואת שלל המניפולציות בהן משתמשים הכותבים והעורכים. לכן החלטנו ב"שקוף" לצאת בסדרת כתבות והמלצות במטרה לסייע לכן ולכם לפתח יכולת להערכה ביקורתית של המדיה: כדי שתוכלו לעשות שימוש מושכל בחדשות, ולהבין מסרים ומה עומד מאחוריהם.

חברת החדשות הפרטית: "תחקירים" ו"כתבות" המתאימים את המציאות למי שמשלם

בשבועות האחרונים אני מפרסמת סדרת כתבות על המחדלים בשירותי כבאות. תוך כדי כתיבה, נחשפתי במקרה לתחקיר וידאו שעסק בכבאות ובמחדלים הנוראיים שמתרחשים בה. ראיתי שהתחקיר עלה בערוץ יוטיוב שנקרא "החדשות הפרטיות", ותהיתי – אולי מדובר בגוף תקשורת עצמאי, כמו שקוף? 

במהלך הצפייה בתחקיר עלו נקודות שנראו לי משונות, ולא עיתונאיות. למשל, ניסו להפריך כל מיני טענות שעלו בתחקיר של "עובדה" על הכבאות. הקריין השתמש בשפה מוגזמת, והטון היה חד צדדי –  הכפיש בכירים בכבאות אך האדיר את ועד הכבאים. אז חקרתי יותר לעומק, כדי להבין האם מדובר בתחקיר עיתונאי או במשהו אחר.

להפתעתי גיליתי שמה שנראה לי כמו כתבה  – הוא למעשה פרסומת. הופתעתי. ואז הבנתי: אם אני כעיתונאית נפלתי בפח – זה יכול לקרות לכולם. אז ברוכים הבאים לכתבה מספר 4 בסדרת הקריאה הביקורתית: מי עומד מאחורי מה שנראה כמו 'תחקירים', שאתם רואים ברחבי הרשת.

כי"ל, בנק לאומי, בזק, בז"ן: כולם רוכשים סרטי פרסומת "עיתונאיים" מחברת החדשות

חברת החדשות הפרטית נוסדה ב-2006 ע"י איתי רפופורט, כתב לשעבר בערוץ 11. החברה מפיקה ומפיצה תוכן שיווקי שנראה כמשדר חדשות אמיתי, ובעזרת כתבים ויוצאי מערכות חדשות, מצליחה לספק תוכן שיווקי שנראה כמשדר חדשותי אותנטי. החברה מפיצה את התוכן שלה בערוצים המסחריים, בערוצי השידור בטיסות אלעל, בכנסים, בדוא"ל ובסלולר. בין לקוחותיה: כי"ל, בנק לאומי, בזק, בז"ן, תנובה, ועוד. 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

"אמת עיתונאית, אובייקטיביות, ואפילו לא גרם אחד של שיווקיות"

"הכתבות" וה"תחקירים" הם פרסומת מתוחכמת ואפקטיבית, שנערכת כמבזק חדשות או תחקיר במטרה להסוות מפני הצופים את העובדה שמדובר בתוכן שיווקי. באתר החברה נכתב מפורשות: "84% תופסים את החדשות הפרטיות כחדשות אמיתיות לכל דבר!", וגם: "כמעט איש מהצופים לא העלה על דעתו שמדובר בתכני חדשות שנעשו ע"י חברה פרטית. מכאן גם עלה שמבזקי החדשות הן הדרך האפקטיבית ביותר להעביר מסר: יש בהן אותנטיות, אמת עיתונאית, אובייקטיביות, ואפילו לא גרם אחד של שיווקיות או קידום מכירות". 

"חדשות אמיתיות לכל דבר". מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

איך זה עובד, ומה המחיר?

החברה מציעה ללקוחותיה את מה שמצופה מחברת הפקה: צוות צילום, במאי, עריכה ועוד. 

רפופורט כוללת בשירותיה גם "כתיבת תסריטים מרתקים וסוחפים עם ערך עיתונאי אמיתי לכל המשדר, לכתבה המרכזית, ולראיונות". הדגש הרב בסרטוני התדמית ובאתר החברה על החשיבות של "ערך עיתונאי" ו"אותנטיות" ב"כתבות" שלה גורמת לך לחשוב של"כתבים" או ה"עורכים" יש מידה של שיקול דעת.  

אלא שהצעת המחיר שקיבלנו מהחברה מגלה שאין ולו קמצוץ של "ערך עיתונאי" – כל התוכן מתוכנן בקפידה ומותאם לחלוטין לרצון המשלם. נציג של החברה עמו שוחחנו טלפונית אמר לנו בנוגע לכתיבת התסריט לכתבה: "החכמה היא להוציא את כל הפגמים החוצה ולהשאיר את המסר. המסר הוא הכי חשוב".

עלות הפקה של "כתבה" של חברת החדשות הפרטית: 30 אלף ש"ח. 

מתוך הצעת מחיר שקיבלה "שקוף" מחברת החדשות הפרטית

הפצה באתרי חדשות אמיתיים: ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

חברת החדשות הפרטית מוכרת אף שירותי הפצה: פרסום ה"כתבה" באתרי החדשות, כתוכן ממומן. בשיחת טלפון עם נציג החברה נאמר לנו כך: "אנחנו מפרסמים את זה לא עם אחד הכתבים שלהם, אלא 'בשיתוף עם חברת החדשות הפרטית', או 'בשיתוף עם בנק הפועלים'… כשאומרים 'בשיתוף' זה שם קוד לכתבות ממומנות". 

בהמשך השיחה סופר לנו על מגוון אתרי חדשות איתם עובדת החברה: "זו ארץ אינסוף האפשרויות. הכל יכול לקרות, אנחנו עובדים עם כולם". באתר החברה נכתב שהיא מפיצה את התוכן שלה בין היתר בעזרת: "מייל מעוצב ומגרה לצפייה בקישור כהודעה לתקשורת לכתבים".

ואכן, באתר החברה ניתן למצוא "כתבות" של החברה, שהתפרסמו בכלי התקשורת השונים. למשל, כתבה ב"ישראל היום" שעסקה בליגת הכדורגל של המרכזים הקהילתיים של עמידר, וכתבה בערוץ 12 עסקה בהשמדת קורנפלקס מזוהם של חברת "יונילוור". 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

מהצעת המחיר שקיבלנו מחברת החדשות הפרטית, עולה כי פרסום ה"כתבה" באתר וואלה יעלה חמשת אלפים שקלים נוספים.

  • להצעת המחיר המלאה כפי שקיבלנו אותה מחברת החדשות הפרטית: לחצו כאן

מתוך הצעת מחיר שקיבלה "שקוף" מחברת החדשות הפרטית

"לפעמים לקוחות מבקשים מאיתנו 'אל תספרו שאנחנו ביקשנו את זה', שזה לא יראה כאילו הזמינו את הכתבה או החדשות"

משיחת טלפון עם נציג החברה עולה כי היא מפיצה את הכתבות גם כתוכן אותנטי באתרי החדשות ובטלוויזיה, ולא רק כתוכן ממומן. נציג החברה: "לפעמים לקוחות מבקשים מאיתנו 'אל תספרו שאנחנו ביקשנו את זה', שזה לא יראה כאילו הזמינו את הכתבה או החדשות".  כששאלנו האם החברה יכולה לעזור לפרסם "כתבה" שלה בתכנית בוקר, נאמר לנו: "זה בעיקר תלוי אם זה יעניין מישהו בתכנית הבוקר… אבל לא צריכה להיות איזושהי בעיה".

כתבה מאתר Ynet מוכיחה שאכן תוכן שיווקי של החברה מצליח להכנס כתוכן אמיתי לאתרי החדשות: בידיעה באתר מופיעה "כתבה" מצולמת של חברת החדשות הפרטית שמפרגנת לחברת חשמל על ציון 'שבוע האחריות החברתית'. הלוגו של Ynet מופיע לכל אורך ה"כתבה" של חברת החדשות, כך שהיא נראית כתוכן אותנטי. הקורא הממוצע לעולם לא יבין זאת: ניתן לגלות שמדובר בתוכן של חברת החדשות הפרטית, רק מפני שהכתבה הזו מופיעה באתר של חברת החדשות הפרטית.

מתוך כתבה באתר Ynet

מאות אלפי שקלים מהקופה הציבורית: משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות קונים "כתבות" מפרגנות

חברת רפופורט מייצרת "כתבות" רבות עבור חברות ממשלתיות ומשרדים ממשלתיים, שתקציבם מגיע מהכיס שלנו.

מעבר על אתר חברת החדשות הפרטית וערוץ היוטיוב שלה מראה כי חברות ממשלתיות הן לקוח משמעותי. ניתן למשל למצוא באתר החברה 10 סרטונים על חברת "עמידר", 10 סרטונים עבור קופות חולים שונות, וכפי שניתן להסיק מהצעת המחיר שקיבלו מחברת החדשות הפרטית – מדובר בסרטונים שעלותם עלולה להגיע למאות אלפי שקלים, מהכיס שלנו. נבהיר שוב: אלו לא "כתבות", אלא תוכן שיווקי בתחפושת. 

כך למשל כתבה אחת מתהדרת בכותרת: "תחקיר מיוחד – סוד השיפור במאזנים הכספיים של החברות הממשלתיות", ומפארת מנהלים בחברות ממשלתיות. נשמעים בכתבה משפטים כמו: "הנהלת חברת החשמל מצליחה לייצר נוסחה שמביאה אותה לרווחים כספיים שלא ידעה כבר שנים". 

מתוך ערות היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

מבדיקה בתקציבים ממשלתיים עולה כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר – גם הם השתמשו בשירותי החברה. רשות החברות הממשלתיות שבאוצר שילמה לחברה ב-2016 כ-11 אלף שקלים, עבור סיקור כנס כלכלי והפקת מבזק חדשות בעניינו. (נראה שמדובר בכנס "אלי הורוביץ"). המשרד להגנת הסביבה הפיק ב-2011 "תחקיר מיוחד" בנושא "פינוי אסבסט מהגליל המערבי". מצאנו גם סרטון של משרד הבריאות, אך הוא לפחות הכיל מידע לתועלת הציבור: הסרטון מסביר מה התהליך שעוברים חולים סיעודיים או תשושי נפש עד לכניסתם למסגרת אישפוזית. 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

ועד הכבאים קונה "תחקיר" כדי להכפיש את שמו של נציב הכבאות

גם ועדי עובדים משתמשים בשירותיה של חברת החדשות הפרטית כדי לקדם את מטרותיהם. באתר החברה ניתן למצוא "כתבות" שהופקו עבור ארגון העובדים הסוציאלים, הסתדרות המורים, ההסתדרות, ולשכת רואי החשבון. 

בולט במיוחד ה"תחקיר" המושקע שהפיקה לאחרונה חברת החדשות הפרטית עבור ועד עובדי הכבאות: כתבה בסגנון "עובדה" או "המקור", בארבעה חלקים(!). התחקיר נרכש ע"י ועד העובדים כחלק ממלחמה המתנהלת בשנים האחרונות בין יו"ר הוועד אבי אנקורי, לבין נציב הכבאות דדי שמחי. בהתאם, התחקיר מאדיר את ועד העובדים, ושם דגש החשיבות שלו בארגון הכבאות, ומצד שני – מכפיש בכירים בכבאות.

מה שמדהים הוא ש"התחקיר" מציג תיקים שכבר נסגרו על ידי נציבות שירות המדינה. למשל, ב"תחקיר" שולבה הקלטה של נציב הכבאות דדי שמחי, בו הוא נשמע אומר כי במידה וכבאי הופך לא כשיר רפואית, "מפטרים אותו בלי כסף ויורים לו בראש".

  • כתבנו כתבה נפרדת שעוסקת במחדלים ב"תחקיר" הכבאות של חברת החדשות הפרטית: קראו כאן

מתוך ערוץ היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

בדקנו. נציבות שירות המדינה חקרו את הנושא, וקיבלו את תמליל ההקלטה המלאה. מהחקירה עלה כי הדברים של שמחי הוצאו מהקשרם לחלוטין: מיד לאחר שאמר שמחי "מפטרים אותו בלי כסף יורים לו בראש" הוא המשיך ואמר: "תפסיקו לחשוב שכל דבר זה ישר פיטורים. תירגעו. מה נראה לכם, שאנחנו רוצים לדפוק אתכם? אני דואג לכם יותר מכולם, לא נגדכם".

התלונה נסגרה ביוני 2019, אך ההקלטה מופיעה ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית שעלה ליוטיוב בספטמבר 2019.

הקלטה ערוכה של נציב הכבאות דדי שמחי מופיעה ב"תחקיר". מתוך ערוץ היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית מובאות גם עדויות להטרדה מינית של עובדת במערך הכבאות ע"י עובד אחר במערך. גם בנושא הזה הוגשה תלונה לנציבות שירות המדינה, שנחקרה ונסגרה מחוסר אשמה. נבהיר כי שקוף לא מתיימרת לשפוט את פרטי המקרה הספציפי בשום אופן, אך ראוי לציין כי בתחקיר של חברת החדשות הפרטית מוצגת תמונה חלקית: לא הוזכר כי התלונה נחקרה ונסגרה, למעשה כלל לא צוין כי הוגשה תלונה בנושא. לטענת ועד הכבאים העובדת הגישה לאחרונה ערעור על תוצאות החקירה. 

נקודה מעניינת נוספת היא שוועד הכבאים רכש את סדרת הכתבות הזו  כתשובה לתחקיר "עובדה" על הכבאות, בו הוועד מצטייר כחסר אחריות ובריוני. היה מפליא לראות כי כחלק מהניסיון של ועד הכבאים לשפר את תדמיתו, ה"תחקיר" שרכש מנסה להפריך את הטענות שעלו בתחקיר העיתונאי האמיתי "בעובדה". 

 

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע)? כשאנו צופים קוראים חדשות, לא נבחין בקלות בין חדשות מזויפות לבין חדשות אמיתיות – וזו בדיוק החולשה שחברת החדשות הפרטית ולקוחותיה מצליחים לנצל. רפופורט TV מודעת להשפעה העצומה שיש לתקשורת על הציבור ומנצלת אותה בחכמה כדי לשטות בנו. כולנו עלולים להאמין שתוכן מסוים מופיע בתקשורת מפני שהוא חשוב  – כשבפועל הוא נמצא שם בגלל ששילמו עליו.

מה עושים כדי שיתוקן (מעש"י)? חברת החדשות הפרטית מתנהלת בצורה חוקית לחלוטין. לכן הגיע הזמן לשנות את החוק. בקדנציה הקודמת הופלה הצעת חוק של מיקי רוזנטל שביקשה לסמן היטב פרסומת סמויה. נלחץ על הח"כים בקדנציה הבאה (מתי שלא תהיה) – לחוקק את החוק החשוב הזה. בינתיים – קראו את פרויקט שקוף לקריאה ביקורתית, וזכרו: החובה להיות קוראים מודעים וביקורתיים מוטלת על כולנו.

 

תגובות: פנינו לחברת החדשות ולויינט – שניהם בחרו שלא להגיב לכתבה זו. אולם חברת החדשות כן הגיבה לכתבה קודמת שפרסמנו ועסקה אך ורק בכבאות והם הוזכרו בה: "כמי שזכה בפרס מצוינות עיתונאית ע״ש גדעון לב ארי ז״ל (2003) על כתבת יומן שחשפה את היקף המחלות ומקרי המוות הרבים בקרב לוחמי האש וכיצד המדינה מפקירה אותם – יש בי מחויבות לציבור הכבאים שהיא הרבה ומעבר לכל התקשרות עסקית. הערכה שלי אליהם עצומה. לגופו של עניין – רפופורט חברת החדשות הפרטית נשכרה על ידי ארגון הכבאים הארצי להפקת סדרת סרטים תיעודיים שיחשפו לציבור הישראלי, לראשונה, כיצד מתנהל מערך הכבאות הארצי, בדגש על צמרת הארגון. לצוות ההפקה והתחקירנים שלנו הגיעו עדויות קשות, צילומים והקלטות שאין יותר מדרך אחת לפרש אותם וסיפורים מסמרי שיער מפיהם של לוחמות ולוחמי אש אשר התייצבו מול המצלמות שלנו, הפגינו אומץ רב, ושיתפו. כל הסרטים מביאים עדויות אמיתיות, אותנטיות – את כולם קיבלנו מהכבאים עצמם".

לדברי החברה, "מערך משפטי מקצועי בחן את הסרטים פריים אחר פריים, שוט אחר שוט ומשפט אחר משפט – כולם נמצאו נכונים, אמיתיים, אמינים ושדירים. רפופורט חברת החדשות הפרטית הינה החברה הראשונה בישראל והמובילה בארץ בכל הקשור להפקת סרטים המביאים את המסר של לקוחותיה בסגנון עיתונאי (והכל חייב להיות אמיתי!). ביום שבו עזבתי את עבודתי ככתב טלוויזיה בערוץ הראשון , החלטתי להקים חברה אשר, לראשונה, תאפשר גם לגופים וארגונים לספר את סיפורם מבלי להיות תלויים בכלי תקשורת זה או אחר – ולא כפרסומת, אלא כיצירה עיתונאית פרטית מעניינת ואפקטיבית. בדיוק כך נהגנו עם הכבאים היקרים – מהרגע שבו אומת החומר שנחשפנו אליו – חשנו שליחות להפיצו לציבור. אני וכל רפופורט חברת החדשות הפרטית גאים שעמדנו לצידם של לוחמי האש האמיצים וסייענו בידם להביא את סיפורם, גרסתם לכלל הציבור".

בונוס: מה זה חוק הפרסום הסמוי?

חוק שהוגש במטרה להילחם בתופעה בה גורמים מסחריים רוכשים בכסף כתבות קנויות מהתקשורת – ואלו מופיעות ללא סימון ראוי. כלומר לציבור אין שום דרך לדעת שהכתבה איננה עיתונאית אלא פרסומית. החוק ביקש להגביל את תופעת הפרסום הסמוי ("תוכן שיווקי") בתקשורת ולקדם כללים לסימון של תכנים ממומנים. החוק הוגש ב-2015 ע"י ינון מגל ומיקי רוזנטל (ובהמשך עם בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש)  ונפל ב-2016. 

את החוק הפילו חברי הליכוד, כולנו, הבית-היהודי, ש"ס, יהדות-התורה וישראל-ביתנו – ומהאופוזיציה הצביעו נגדו איציק שמולי, יואל חסון, חיליק בר ורויטל סויד.