פוסטים

מה חושבות המפלגות על שקיפות בשלוש שאלות פשוטות?

לקראת הבחירות, פנינו לכל המפלגות וביקשנו מהן להציג את תפיסת עולמן בסוגיות של מניעת שחיתות, הגברת השקיפות ושינוי הדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

קודם כל, הנה המפלגות ששקיפות לא מעניינת אותן: הליכוד, זהות, ש"ס, רע"ם-בל"ד, כחול-לבן, ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין. למפלגות הללו פנינו שוב ושוב – אך הן החליטו לא לענות על שלוש השאלות הפשוטות ששאלנו. כנראה שלא חשוב להן לעצור את השחיתות הבאה.

ועכשיו למנה העיקרית – התשובות של המפלגות שכן ענו:

שאלה 1: כיצד, אם בכלל, אתם מתכוונים לשנות את הדרך בה פועלת ועדת השרים לענייני חקיקה?

לקריאה נוספת על הבעיות בדרכי עבודת הוועדה.

גשר

נדרוש תיקון תקנון הממשלה כדי שתהיה שקיפות מוחלטת על הצבעות השרים בוועדת השרים לחקיקה.

הימין החדש

כפי שמר תומר אביטל יודע, שרת המשפטים הנהיגה שקיפות שמעולם לא היתה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הודות לפעולתה, היום כל אזרח יכול לקבל לכתובת המייל שלו את מלוא החומרים ואת תוצאות ההצבעה של הוועדה. בנוסף, השרה שקד נהגה לפרסם מדי שבוע את אופן הצבעתה. שרת המשפטים מצדדת גם בפרסום הצבעות יתר השרים, אלא שדבר זה דורש החלטת ממשלה ונמצא לפתחו של ראש הממשלה.

ועדת השרים לחקיקה בראשות השרה שקד פועלת בשנים האחרונות באופן יסודי ומקצועי ביותר. מתוך התפיסה שחקיקה עודפת מזיקה לכלכלה ולאזרחי ישראל, השרה שקד בלמה עשרות אחוזים של הצעות חוק שמטרתן הטלת עוד רגולציה על האזרח ועל העסקים בישראל. מתוך 5,996 הצעות חוק שהוגשו, רק 3 אחוז אושרו סופית ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. ככל שהשרה שקד תמשיך בתפקידה כשרת המשפטים, בכוונתה להמשיך באותה התנהלות גם בקדנציה הבאה.

העבודה

אנחנו מאמינים שאופן הפעילות בוועדת השרים לחקיקה חייב להשתנות. נפעל לפרסום הצבעות השרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה באופן שוטף. בנוסף, נקפיד לקיים דיון ענייני ורציני בהצעות החוק על בסיס האינטרס הציבורי. לא נפסול או נאשר הצעות חוק על בסיס זהות הח"כ היוזם (האם הוא מהקואליציה או האופוזיציה) כפי שהממשלה הנוכחית עשתה לכל אורך כהונתה.

חדש

ועדת השרים לחקיקה קובעת אילו חוקים יזכו לתמיכת הממשלה ויעברו בכנסת ואילו חוקים ייגנזו. עד היום היו דיוני הוועדה חסויים, לא נרשמו תמלולי הדיונים ואופן הצבעת השרים לא תועד. היעדר השקיפות חיזק את היכולת של בעלי אינטרסים להפעיל לחצים, לסגור דילים ולחסל יוזמות חקיקה מבלי שלציבור תהיה יכולת לפקח על מהלכי הממשלה. חדש מציעה לבטל, באמצעות חקיקה, את החשאיות סביב הנושאים בהם דנה הוועדה, אופן ההצבעה של השרים ופרסום מלא של דיוניה.

יהדות התורה

המפלגה תומכת בשקיפות ציבורית ותפעל בכל דרך למימושה.

ישר

מפלגת ישר מציעה מהפך של שקיפות בדרך בה פועלת ועדת השרים לחקיקה. שקיפות מלאה בנוגע לסדר היום שלה, הצעות החוק שעולות בה, עמדת משרדי הממשלה, ההצבעות של כל החברים, הכל יהיה גלוי, יפורסם מראש, והציבור יוכל להשתתף ולהביע דעתו, באמצעות האפליקציה של ישר.

ד"ר יובל קרניאל מראשי ישר, היה יועץ בכיר לשר לבטחון פנים בועדת השרים לחקיקה בממשלת רבין והכין את חוות הדעת לשר על כל הצעת חוק. לדעתו, שאומצה על ידי המפלגה, ועדת השרים לחקיקה זקוקה למערכת של יעוץ עצמאי, בלתי תלוי של מומחים שיחוו את דעתם על הצעות החוק, ויכינו תזכיר על כל הצעה רצינית, וזאת לצד העמדות של משרדי הממשלה השונים. בדומה לגוף מקביל שקיים לחברי כנסת, שמספק להם מידע ורקע על הצעות החוק.

כולנו

מפלגת כולנו תתמוך בקידום שינויים מבניים בועדת השרים לענייני חקיקה, תוך הקפדה על ענייניות וטובת הציבור בפעילות הוועדה.

מרצ

מרצ רואה ערך עליון בשמירה על ערכי הדמוקרטיה ובראשם הפרדת הרשויות והקפדה על החופש של שומרי הסף לפעול ולהתבטא. בשנים האחרונות ישנה פגיעה חמורה של הממשלה בעיקרון זה, שמתבטאת בין השאר בהשתלחות חסרת רסן והתבטאויות חריפות נגד בית המשפט והתקשורת ובנסיונות רבים להגביל את כוחה של הרשות המחוקקת והרשות השופטת. הרשות המחוקקת מוגבלת יותר מתמיד, כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה מחליטה מראש מה יעלה בגורל הצעות החוק הפרטיות של חברי כנסת, עוד בטרם ההצעה הגיעה להצבעה במליאה. כך שבפועל הרשות המבצעת אינה מופרדת מהמחוקקת ואף מסרסת אותה. פגיעה נוספת באה לידי ביטוי בהחלטה של הממשלה להגביל את כמות הצעות אי האמון של האופוזיציה ל10 הצעות בלבד בשנה ועם ההכרח כי הצבעה להפלת הממשלה תהיה מותנית בהצבעה על ממשלה חלופית במועד ההצבעה על האי אמון. מרצ מציעה לשנות את שיטה זו, להגביל את כוחה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולהחזיר את הכח לרשות המחוקקת לחוקק באופן בלתי תלוי ברשות המבצעת.

מרצ גם מקדמת כמה הצעות חוק לשקיפות ועדת השרים לענייני חקיקה ולשיתוף הציבור בהליכי החקיקה. בתוך כך, יש לנו הצעת חוק שדורשת פרסום סיבת הדחייה/קבלה של הצעת חוק בועדה בכדי לדעת מה היו המניעים והעמדות של השרים שהתנגדו או תמכו בהצעות. הצעת חוק נוספת מבקשת ליצור מנגנון שיתוף של הציבור בהצעות חוק ממשלתיות על ידי הקמת אתר אינטרנט יעודי לפרסום יוזמות חקיקה ממשלתיות ובו הציבור יוכל להגיב לתזכיר החוק הממשלתי ושהממשלה לא תוכל להביא לכנסת את ההצעה לפני תום תקופת ההתייעצות הציבורית ועדכון ההצעה בהתאם.

שאלה 2: האם אתם מתכוונים להשקיף את האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת?

לכל ח"כ יש אחזקות, מקורבים ונכסים – אי-אפשר להעלים אותם ואין בכך בהכרח בעיה. אך מה שניתן וחשוב לעשות הוא להשקיף את המידע, כדי למנוע ניגודי עניינים.

גשר

כן.

הימין החדש

לאחר הבחירות והכניסה לכנסת נקבל החלטות לגבי שקיפות המידע ובכל מקרה המפלגה תפעל למניעה של ניגוד עניינים.

העבודה

כחלק מתכניתנו למאבק בשחיתות נפעל כמובן להגברת השקיפות בקרב חברי הכנסת. נפרסם קוד אתי מעודכן ומפורט לחברי הכנסת והשרים שינחה אותם כיצד לפעול ולממש את חובות הדיווח המוטלות עליהם. בנוסף, נעודד ונתמרץ פרסומים יזומים של מידע מסוג זה באופן וולונטרי לאזרחים.

חדש

חדש פעלה פועלת ותפעל לשקיפות סבך האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת ושרי הממשלה – כולל ראש הממשלה. כמקובל בארצות שונות על כל נבחר ציבור בכנסת ו/או הממשלה לפרסם דו"ח שנתי על נכסיו, קשריו העסקיים או המקצועיים, לפני כניסתו לחיים הציבוריים ובמהלכם. ח"כ דב חנין פעל רבות ברוח ובמשך שנים למען השקיפות בחיים הציבוריים – במסגרת עבודתו הפרלמנטרית ובעבודת הכנסת והממשלה.

יהדות התורה

בעד.

ישר

מפלגת ישר, שבין ראשיה ד"ר יובל קרניאל, שהיה שותף לייסוד התנועה לחופש המידע, תומכת בשקיפות מלאה של מלוא האינטרסים של חברי הכנסת ושל הסדרי ניגוד העניינים שהם חותמים. כל חבר כנסת יחתום על הצהרת הון מלאה ושקופה, ויצהיר על כל האינטרסים שלו ושל משפחתו ומקורביו.

כולנו

לא זו בלבד שבכוונתנו להמשיך לעשות זאת, אלא שעשינו זאת גם בכנסת הקודמת ונמשיך לפעול ברוח זו.

(הערת הכותב: זה לא נכון. לא כל חברי כולנו חשפו את אחזקותיהם, נכסיהם והסכמי ניגוד העניינים שלהם בכנסת החולפת).

מרצ

חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לנהל יומנים שקופים לציבור, למעט כשעסקינן בפגישות אישיות ולפרסם סיכום של פגישותיהם.

בנוסף, חברי הכנסת, שרי הממשלה ופקידי ממשל בכירים יחוייבו לדווח בפירוט על כל פגישה שכללה שדלנים, או שבמהלכה נתבקשו לקדם מהלכים, שיש בהם משום קידום אינטרסים כלכליים של גופים פרטיים.

מרצ תפעל להגברת השקיפות בעבודת השתדלנים בכנסת, ולפרסום ציבורי של המידע אותו הם מעבירים לחברי הכנסת.

שאלה 3: מהי תכנית העבודה שלכם למיגור השחיתות ברשויות המקומיות?

למשל, לפעול לחיזוק העצמאות של מבקר העירייה והיועץ המשפטי המקומי, ולחייב כל רשות לפרסם כיצד הוציאה את כספי התושבים.

גשר

כן. (הערה: זאת באמת התשובה שהם שלחו לנו)

הימין החדש

הצעת חוק בנושא עברה את אישור ועדת השרים לחקיקה, בתמיכת שרת המשפטים. ככל שהכוונה להרחיב את החקיקה לתחומים נוספים, הרי שהעניין נמצא באחריות משרד הפנים ועל השר הממונה לתכלל את הטיפול בנושא.

העבודה

נאבק בשחיתות ברשויות המקומיות, בדיוק כפי שנאבק בשחיתות בכלל המערכות הציבורית בארץ. נקצוב את כהונת ראשי הרשויות ל-3 קדנציות רצופות מקסימום, כדי למנוע סיאוב במנגנונים המקומיים ולאפשר תחלופה בריאה של מוקדי הכוח. נחזק את מעמדם החוקי של שומרי הסף המקומיים, לרבות היועץ המשפטי ומבקר העיריה, כדי למנוע מצבים של "אפקט מצנן" בעקבות התנכלויות מצד ראש רשות סורר. אנחנו משוכנעים שהשרשת נורמות של הוגנות, שקיפות ומנהל תקין בממשלה ובכלל המערכות הציבוריות, תחלחל גם לרשויות המקומיות".

בעבודה הוסיפו כי גיבשו תכנית "ישראל ללא שחיתות". לדבריהם: "זו תכנית מקיפה של מפלגת העבודה למאבק בשחיתות, לחיזוק שלטון החוק, להבטחת המנהל התקין ולהגברת השקיפות במערכות הציבוריות. התכנית כוללת הבטחה ברורה להפסיק את תרבות הג'ובים בשירות הציבורי, לתמרץ את הטובים ביותר למערכת, לחזק את גורמי אכיפת החוק והמשפט ולהכניס תרבות שלטונית מתקדמת במוסדות הממשל.

חדש

חדש פעלה, פועלת ותפעל לשקיפות מלאה של סבך האינטרסים של הנבחרים   ברשויות המקומיות – כולל ראשי הערים והרשויות, סגניהם, חברי מועצות הערים והמועצות המקומיות ומשרות האמון. כמו כן, חדש מציעה לפרסם באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות את התקציב העירוני המלא, סעיפיו, הכנסותיו והוצאותיו. צעדים ברוח זו כבר נעשו לפני שנים אחדות על ידי סיעת "עיר לכולנו" בראשות דב חנין ונמשכים כעת על-ידי נבחרי סיעת "אנחנו העיר" במועצת העיר ת"א-יפו. כמו כן, יש לאמץ את שיטת ה"תקציב השיתופי" הקיימת ברחבי העולם, לפיה לתושבי שכונות העיר חלק בקביעת יעדי התקציב העירוני והפיקוח על הוצאות העירייה.

יהדות התורה

אנו נדון לגופה של הצעה ונתמוך בהגברת השקיפות.

ישר

מפלגת ישר מחוייבת למאבק ללא פשרות בשחיתות בכלל, וברשויות מקומיות בפרט. יוקם בית דין מיוחד לשיפוט של עובדי ציבור בעבירות שחיתות, שינוהל על ידי שופט חוקר, בעל סמכויות, בדומה למערכת באירופה. ברשויות המקומיות יש לחזק את העצמאות ואי התלות של שומרי הסף, המבקר הפנימי, והיועץ המשפטי

כולנו

להבדיל ממפלגות אחרות שמדברות ומצהירות, מפלגת כולנו הובילה בכנסת הקודמת את קידום התיקון לפקודת העיריות המוכר בשמו "חוק טוהר המידות בשלטון המקומי", שגובש בהתבסס על דוח ועדה ממשלתית בינמשרדית בשיתוף המרכז לשלטון מקומי בנושא זה.

במסגרת זו, אף שניסינו להחתים ח"כים מסיעות אחרות בקואליציה ובאופוזיציה, אף סיעה למעט חברי סיעת כולנו לא חתמה על הצעת החוק בנימוק ש"לא רוצים להסתכסך עם ראש רשות כזה או אחר".

מפלגת כולנו מחויבת לקדם את הצעת החוק, הכוללת רפורמות מרחיקות לכת בעבודה הרשויות המקומיות, לרבות חיזוק מעמד שומרי הסף בראשות המקומית ועוד

מרצ

חד משמעית כן. הביקורת הציבורית על השלטון המקומי חלשה יותר ופרשות שחיתות נדחקות לשולי השיח הציבורי. על אף שבידי שר הפנים מצויים הכלים לטיפול בנושא (יכולת לפטר ראשי ערים, הקמת ועדה קרואה, הפעלת נוהל חיוב אישי) עדיין קיימות לא מעט תופעות של שחיתות בשלטון המקומי, הפוגעות, לעיתים, במצבם של ישובים שלמים. יש לנקוט בסדרה של צעדים פרטניים למיגור השחיתות ברמה המקומית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הפעלה נרחבת של הסנקציות המצויות בידי שר הפנים כלפי ראשי ערים ומועצות מקומיות, ובפרט נוהל חיוב אישי במקרים של עבירות.
  • חיוב ראשי ערים ומועצות בפרסום כל פגישותיהם עם מועמדים לקבלת מכרזים בכלל ובתחום התכנון והבנייה בפרט.
  • חיוב קיומן של ועדות חובה במועצות המקומיות (בנושאים כמו: סביבה, חינוך, רווחה ועוד) אשר יכינו תכנית פעולה למועצה ויפקחו על ביצועה.
  • כל נושאי המשרות הבכירות ברשות המקומית, וכן כל חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחויבו בהגשת הצהרת הון מיד עם מינוים ובכל שנה במשך השנתיים שלאחר עזיבת התפקיד למבקר המדינה או למוסד אחר שייקבע בחוק. הצהרות אלה יבדקו כחוק ע"י מבקר המדינה או מוסד אחר שייקבע לכך ויפורסמו באופן מוסדר.
  • קיום חובת רישום פרוטוקולים ופרסומם באינטרנט של דיונים בתהליכי רגולציה, הן ברשויות שלטוניות (כמו מנהל מקרקעי ישראל) והן בוועדות תכנון ובניה ברשויות מקומיות.
  • חיוב רשויות שלטוניות בפרסום דוחות חשבונאיים, המפרטים הטבות שלטוניות אשר הוענקו למגזרים שונים, כולל הנחות מס.
  • חיוב ראשי רשויות מקומיות בפרסום שיקוליהם לגבי מתן פטורים הקשורים להיתרי בנייה.
  • קיום חובת פרסום פניות אשר הוגשו לעובדי ציבור להטבות שלטוניות או סיוע של עובדי ציבור. רשויות המנהל הציבורי יהיו מחויבות לספק לאזרחים, ביוזמתן, מידע מלא על זכויותיהם על-פי חוק חופש המידע, אשר נחקק ביוזמת מרצ.
  • תובטח הגנה על צנעת הפרט מפני העברת מידע בעניינו של אדם ללא ידיעתו והסכמתו.

ועדת השרים לענייני חקיקה – מה קורה כשח"כ מנסה להיכנס פנימה? (הוא נצלה בשמש). סיקור צל 9

ברוכים הבאים לסיקור צל תשיעי לכנסת האמיתית של מדינת ישראל! 

אמל"ק:

  • ח"כ אילן גילאון מנסה להיכנס לדיון בוועדה במשרד רה"מ לבקשתנו – אך נכשל
  • הכנסת בטרפת של הגשת הצעות חוק –  אך הממשלה היא המחוקקת בפועל
  • חוזרים אחורה ובודקים מדוע בג"צ דחה את העתירה לשקיפות ועדת השרים לחקיקה
  • והשר יריב לוין משנס מותניים ומפגין יעילות בקבלת החלטת שטרם ראינו
  • לסיקור הקודם, ומדוע אנו נדבקים לוועדה בכלל?

חם מחוץ למשרד ראש הממשלה. במיוחד בצהרי היום בחודש יולי. במיוחד כשיושבים בכיסא גלגלים. תשאלו את ח״כ אילן גילאון, שישב השבוע שעתיים מחוץ למשרד כי רצה להיכנס לוועדת השרים לחקיקה שמתכנסת בו ולא הורשה. תשאלו את המאבטחים של משרד ראש הממשלה שלא הפסיקו להגיש לגילאון מים, מרוב שהרגישו לא נעים שחבר כנסת במדינת ישראל מתייבש בחוץ על כיסא גלגלים.

גילאון חוסם את הכניסה למשרד רה"מ במשך שעתיים

 

השבוע ניסה גילאון לקדם בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המבקשת להחשיב את היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים כיום בחירה עבור העובדים, כך שיוכלו ללוות את ילדיהם למסגרת בית הספר ביום הראשון ללימודים ברוגע וללא לחץ רגשי על הילד. ההצעה אינה עולה כסף מאחר ותבוא על חשבון ימי החופשה של העובד ומחריגה את העובדים במקצועות ההוראה.

בכל מקרה, זה לא חשוב אם אתם בעד או נגד החוק. מה שחשוב זה המנגנון: בוועדת שרים לחקיקה ה-כ-ל מוכרע. ועדיין היא מתנהלת בהיעדר שקיפות וכמו שוק. לא נותנים אפילו לח"כים להשתתף. אז כחלק מסיקור הצל ובשת"פ עם הצנרת הצענו לגילאון לנסות לראשונה בהיסטוריה להיכנס לדיון (שמתנהל בכלל במשרד רה"מ ולא בכנסת).

גילאון זרם, ואפילו הצליח לעבור את שער הרכבים הראשון במשרד, אבל אז נעצר בשער הכניסה. הוא גילה שאין כניסה מוסדרת לנכים. הוא ביקש להיכנס דרך שער הרכבים. המאבטחים סירבו להכניסו דרכו. פתרון אחר לא נמצא. כששאלנו בשער מדוע אין כניסה לנכים מסרו לנו כי אכן הנושא בטיפול (נעקוב).

במשך שעתיים ישב גילאון מול השער וחסם אותו. אבל אין כניסה.

ישבתי שם (עידן) עם שני יועציו של גילאון ויחד פנינו כמעט לכל עוזרי השרים החברים בוועדה. חלקם היו מנומסים, כמו העוזרים של איילת שקד וגילה גמליאל (כרגיל), שענו לנו ואמרו שהשרות לא נמצאות איתם ולכן לא יוכלו לאשר לו להיכנס. העוזר של סופה לנדבר ניסה לעזור. השאר התעלמו באופן מופגן ולא טרחו להגיב. האם זו מדיניות השרים או שמה עצלנות הדוברים? אנחנו לא יודעים. בכל מקרה אף אחד לא הצליח לעזור. שרי הממשלה לא הצליחו לארגן אישור כניסה לחבר כנסת.

הפגישה עם השר בנט

בעוד גילאון נמס בשמש מול שער משרד רה"מ הופיע במקום שר החינוך נפתלי בנט, שאינו חבר בוועדת השרים. הצעת החוק של גילאון רלוונטית לשר החינוך, אבל שר החינוך לא הכיר אותה. בנט ירד מהרכב ושוחח עם גילאון (כפי שתראו בסרטון), אך בעיקר הציג התנגדויות. ואיפה היו שאר השרים שנכנסו ויצאו מהמשרד? הבריחו אותם מכניסה אחרת של משרד רה"מ. להזכירכם, כל הזמן הזה יושב גילאון וחוסם את הכניסה הראשית – אין יוצא ואין בא. כולם מיציאה צדדית.

כעבור שעתיים הסתיימה ישיבת ועדת השרים לחקיקה. החוק של ח"כ גילאון נדחה למועד בלתי ידוע.

אז מה למדנו משעתיים של עמידה בשמש?

  1. משרד רה"מ אינו נגיש לנכים.
  2. ח"כ לא הצליח להיכנס למשרד רה"מ.
  3. השרים אינה קשובים למתרחש בחקיקה  ולסדר היום של הוועדה. שקד, והפעם היה זה השר יריב לוין, קובעים בשבילם.

פנינו למשרד רה"מ בשאלה מדוע לא הכניסו את ח"כ גילאון בשער המשרד? מהמשרד נמסר שהנושא ייבדק.

חדשות טובות

לשמחתנו סיקור הצל של ועדת השרים מתחיל לחלחל גם לתקשורת המסורתית. בעקבות האירוע המחאתי של ח"כ גילאון שודרה כתבה לא רק בצנרת, אלא גם בערוץ הכנסת ואף אזכור בערוץ 7כתבה בגלובס ובכל הזמן החרדי. גם בפייסבוק נחשפים לנושא גולשים רבים, וזה מסייע לנו להכשיר את הקרקע למאבק לשינוי במנגנון המקולקל הזה.

שיאנית החקיקה היא דווקא הממשלה

ישבנו ופילחנו את החקיקה בכנסת ה – 20. באופן לא מפתיע הכנסת אכן מוטרפת במספר הצעות החוק שהגישה. קרוב ל-5000 הצעות חוק מונחות על שולחנה, לפני קריאה טרומית. עד כמה זה מוטרף?

אם תרצה הכנסת לדון ב 5000 הצעות החוק האלו עד לקריאה שניה ושלישית בהנחה שתקדיש זמן ממוצע של כ 14 שעות לכל הצעת חוק (כארבעה דיונים בוועדות ועוד שלושה דיונים במליאה באורך של שעתיים כ"א) תאלץ להשקיע בכך כ 70 אלף שעות. כנראה שלא נזכה לראות בתקופת חיינו חלק מהדיונים עליהם.

 

סטטוס ממשלתי פרטי ועדה סך הכל
הושלמה 294 190 20 504
שניה ושלישית 144 45 0 189
ראשונה 8 223 7 238
טרומית 0 4882 2 4884
נעצרה 90 231 1 322
536 5571 30 6137

 

 

 

הסיפור מתחיל להיות מעניין כאשר בודקים את יעילות החקיקה: אחוז הצעות החוק שעברו מתוך כל אלו שהוגשו. וכאן המנצחת היא דווקא הכנסת. כן, הכנסת. אבל רק כאשר הצעות החוק שלה מוגשות דרך ועדה (למשל, הצעת חוק של ועדת הפנים). אמנם רק 30 הצעות כאלה הוגשו, אך מתוכן עברו שני שליש. וואלה, לא חשבנו שנמצא שהכנסת יעילה כל כך בקידום הצעות חוק. אז עברנו על סוגי החוקים שוועדות הכנסת הצליחו להעביר. מסתבר ש-18 מתוך 20 החוקים שהגיעו מטעם ועדה עוסקים במישרין בחברי הכנסת. חוקים כגון חוקי בחירות ותנאי שכר. מעניין מה היה קורה לו הכנסת הייתה משתפת פעולה בוועדות באופן רחב בעניינים שגם הציבור מרוויח מהם.

בחינת החקיקה הפרטית רק 3% מההצעות צלחו את מסלול החקיקה. לעומת 55% מהצעות החוק הממשלתיות שנכנסו לספר החוקים. אחוז זה צפוי לעלות, מאחר וישנם עוד 27% הצעות חוק שנמצאות לפני קריאה שניה ושלישית.בשורה התחתונה, אם נפלח את החקיקה שהושלמה בכנסת נלמד כי הממשלה היא המחוקקת האמיתית בכנסת. הח"כים אכן נמצאים בטירוף הצעות חוק, אבל מי שמצליחה להעביר הצעות באמת היא הממשלה, עם 58% אחוזי הצלחה בכנסת ה-20. החריג אלו הצעות חוק של צ'ופרים לח"כים עצמם.

בבג"צ אמרו לא לשקיפות

לפני כשנה הגיש תומר אביטל יחד עם ה׳משמר החברתי׳ ו׳לובי 99׳ עתירה לבג"ץ. הם ביקשו לחייב פרסום של הצבעות השרים החברים בוועדה, פרוטוקולים של דיוני הוועדה, שמות השרים הנוכחים בוועדה והשרים הנעדרים ממנה, הנחיות ראש הממשלה ויו"ר הוועדה לוועדה, החלטות הוועדה, סיכום הדיונים וחומרי הרקע שהועברו לשרים לפני שקיבלו החלטה.

באמצעות עו"ד אילן יונש ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות' נכתב בעתירה כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהלך החקיקה, אבל דיוני הוועדה סגורים, הפרוטוקולים שלה סודיים, אופן ההצבעה של חברי הוועדה חסוי, וחומרי הרקע שעל בסיסם מתקבלות החלטותיה אינם מתפרסמים. מן הוועדה יוצא תוצר יחיד – אופן ההחלטה שלה: לשבט או לחסד".

הדבר עומד בניגוד מוחלט לעיקרון הפומביות של הליך ציבורי ובניגוד לעיקרון השתתפות הציבור בהחלטות. "חברי הוועדה הם חברי ממשלת ישראל המחזיקים במשרות הביצועיות הגבוהות ביותר בשירות הציבור. מן הראוי כי כל שר יעמוד אחרי ההכרעה שלו בנושאי חקיקה ויישא באחריות הציבורית לכך", כתבנו בעתירה.

  • את הכתבה המלאה שהכין תומר בנושא תוכלו לקרוא כאן.

ומה קרה בבג"צ? העתירה נדחתה.

"ועדת השרים לענייני חקיקה היא המקום החשוב ביותר בפוליטיקה הישראלית ולכן אנחנו פועלים בכל הזירות״, אומר מייסד ׳לובי 99׳ יאיא פינק. ״כמקום מרכזי בקבלת ההחלטות הוא אמור להיות שקוף ונגיש לציבור הישראלי ולאור השמש. לצערנו זה לא המצב ולכן ניסינו ומנסים להדליק אור קטן באפלה הנקראת ועדת שרים, הן דרך שכנוע חברי כנסת ושרים והן דרך מהלכים משפטיים".

מנכ״ל המשמר החברתי יוסי צרפתי: "הממשלה שולטת בכל תהליך החקיקה בכנסת באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה ובאמצעות המשמעת הקואליציונית. זה מטורף שהדיונים של אותה ועדה קובעים גורלות של מיליוני ישראלים ואף אחד לא יכול לדעת מה נאמר בהם".

78 נושאים על סדר היום בפחות משעתיים

ועדת השרים שברה שיא השבוע, עם לא פחות מ-78 הצעות חוק שעלו לסדר היום. יו״ר הוועדה איילת שקד לא נכחה בישיבה, שנוהלה הפעם בידי ממלא מקומה של שקד, השר יריב לוין.

חוסלו: 17 הצעות חוק מהאופוזיציה ואחת בלבד מהקואליציה.

עברו: 24 הצעות חוק, 11 מהן מהקואליציה ואף לא אחת מהאופוזיציה.

סך הכל התקבלו 41 החלטות בוועדה. בכדי לסבר את האוזן נזכיר שבסדר יום רגיל מתקבלות כעשר החלטות בממוצע.

יש לציין לשבח את פעלתנותו של השר יריב לוין. רק חבל שהפעלתנות הזו מוכוונת בעיקר לחיסול הצעות חוק מהאופוזיציה שלא הצליחה להעביר הצעת חוק אחת. מגמת ״ניקוי השולחן״ שהתחלנו לראות בשבוע שעבר ממשיכה, והוועדה מתקתקת החלטות.

השר יריב לוין

 

נעבור בקצרה על כמה הצעות חוק פרטיות שצלחו את הוועדה:

  1. הצעת חוק  של ח"כ דוד ביטן מהליכוד שתגביל את סמכותו של מעסיק לפטר עובד שעומד נגדו הליך פלילי.
  2. הצעת חוק של ח"כ טלי פולסקוב מ'כולנו' שתאפשר לאזרחים להגיש תביעות בגין פגיעה בטבע. הצעת חוק מעניינת הזוכה לקונצנזוס חוצה כנסת.
  3. הצעת חוק של ח"כ מיכאל מלכיאלי לאפשר פריסה בתשלומים של קנס מעל 250 ש"ח.
  4. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר המעניקה פטור למכללות טכנולוגיות מתשלום ארנונה בדומה לזו הניתנת לאוניברסיטאות.
  5. הצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם תיצור הגבלות פטור למוסדות ציבור מהיטל השבחה (מס על מכירת נדל"ן בגין השבחת שווי הקרקע בידי הרשות). החוק יאפשר את הפטור מהיטל ההשבחה רק במידה והנכס שימש למטרות המוצהרות של העמותה ולא הוסב לעסק או למגורים.
  6. הצעת חוק של ח"כ הכנסת אלי אללוף מבקשת להעניק הקלה רגולטורית בתחום התמרוקים בדגש על מוצרי טואלטיקה.
  7. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר האוסרת על ייבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל.

את כל החלטות הממשלה תוכלו למצוא כאן.

זהו השבוע האחרון שבו דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעות חוק פרטיות, טרם היציאה לפגרה. הוועדה תתכנס ככל בשבוע הבא אך תדון רק בהצעות חוק ממשלתיות (מלבד אחת לאיסור מוצרי טבק). נתראה בשבוע הבא עם סיקור עשירי ומסכם.  

 

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל