פוסטים

רבע ממבודדי קורונה שאותרו על ידי שב״כ שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי

בחמישה שבועות שלח השב״כ לבידוד כ-281 אלף אזרחים באמצעון מסרון רק כ-4 אחוזים ממבודדי שב״כ אובחנו כחולים למרות הטענות כי אינו יעיל במאבק בקורונה, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי הדיגיטלי של שב״כ ולעקוב אחר כל אזרחי המדינה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רק כ-4.3 אחוז מהאזרחים שקיבלו הודעה על חובת בידוד לאחר שהטלפון שלהם אוכן על ידי השב״כ כמי שנחשפו לחולה מאומת – אובחנו כחולים בקוביד-19. רבע מהאנשים שאותרו באמצעות כלי המעקב שמפעיל השב״כ ונשלחו לבידוד, שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי. למרות שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק גדול, ולמרות שפותחה אפליקציה ייעודית מטעם משרד הבריאות – המגן – מתעקשת הממשלה להמשיך לעשות שימוש בכלי המעקב של שירות הבטחון הכללי. 

מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, בטעות, ולכי תוכיחי שאין לך אחות. בידוד קורונה, אילוסטרציה.

מה שהיה נראה כצעד חסר תקדים במדינה דמוקרטית – לאשר לשירותי הבטחון שלה לעקוב אחר כל האזרחים באופן גורף ואיסוף מידע עליהם – הפך במרוצת החודשים האחרונים של התמודדות עם מגפת הקורונה לעובדה קיימת שהתרגלנו אליה. ישראל היא המדינה היחידה שמתגאה במשטר הדמוקרטי שלה, ומשתמשת באמצעי ריגול נגד אזרחיה באופן גורף. 

כמעט חצי מליון מבודדים בחמישה שבועות

בשבוע שעבר התקיים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בראשה עומד ח״כ צבי האוזר (דרך ארץ), דיון במהלכו נחשפו הנתונים על אזלת היד שמגלה המדינה בכל הקשור לאיתור ובידוד מגעים עם חולים מאומתים. 

במהלך הדיון נחשף כי בתוך חמישה שבועות, מאז ה-1 ביולי, נשלחו 483 אלף אזרחים לבידוד. כ-281 אלף מהם אותרו באמצעות כלי השב"כ. אחרים אותרו באמצעים אחרים (חקירות אפידמיולוגיות, ודיווח עצמי). 70 אלף, כרבע מתוך המבודדים בעקבות איתורים של השב"כ ערערו על נכונות המידע, ושוחררו מהבידוד הכפוי. 

עוד בנושא:

הסיבה המרכזית בגינה כינס ח״כ האוזר את הוועדה בראשה הוא עומד היתה ניסיון להוביל מהלך שיצמצם את תקופת הבידוד מ-14 יום ל-12. הטענה המרכזית של האוזר היא שאם משתמשים בכלי הדרקוני של שב"כ צריך לצמצם עד כמה שניתן את הנזק שנגרם לציבור. אולם המהלך לא זכה לשיתוף פעולה ממשרד הבריאות. 

במהלך הדיון חשף האוזר כי ניסה לקבל חוות דעת בנושא ממשרד הבריאות, אך ללא הצלחה. הוא סיפר כי פנה למנכ״ל משרד הבריאות, פרופ׳ חזי לוי, עוד ב-21 ביולי אולם עד לזמן הדיון לא קיבל ממנו תשובה. שבוע אחר כך, ב-28 ביולי פנה לפרויקטור הקורונה פרופ׳ רוני גמזו, אך לא קיבל התייחסות. האוזר, שמשוכנע שצריך לקצר את תקופת הבידוד אמר במהלך הדיון שאם משרד הבריאות לא ימסור לו את המידע הרלוונטי ואת חוות דעתו המקצועית הוא יבקש מוועדת החוץ והביטחון לעצור את איכוני השב"כ.

ניסה לצמצם את תקופת הבידוד. ח״כ צבי האוזר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

סגן שר הבריאות, ח״כ יואב קיש (הליכוד), שנכח בדיון, ענה להאוזר שהוא לא מכיר את הפניה והתנצל בשם המשרד, אך גם לא סיפק תשובה בעצמו. קיש טען בדיון כי הכלי של השב"כ הוא זה שהצליח להוריד את התחלואה. יכול להיות שח״כ קיש צודק, אבל אי אפשר באמת לדעת. לא בלי מידע. וגם קיש לא הציג נתונים שמגבים את הטענה שלו. היום (שני, 17/8) הודיע משרד הבריאות כי הוא מתנגד לקיצור ימי הבידוד. מלשכתו של האוזר נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי הוא: "יבקש ממשרד האוצר דו"ח האומד את היקף הפגיעה הכלכלית באשר למספר המבודדים".

המועד הבא שבו תידרש הוועדה לאשר את המשך איכוני השב״כ יהיה ב-3 בספטמבר. זו תהיה הזדמנות נוספת של הוועדה "לאיים" בהפסקת השימוש בכלי.

מדינה אדומה במעקב

קשה מאוד להפריד בין הפעולות השונות שננקטו, לטוב ולרע, ולהסיק מהן מה סייע למאבק במגפה, ומה דרדר את מצבנו. כך לדוגמא, לצד הפעלת הכלי ב-1 ביולי התבצעה פתיחה מהירה של המשק. בנוסף, מספר החקירות אפידמיולוגית עדין נמוך מהמצופה. לפי דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה (גוף של אגף המודיעין בצה״ל) ביחס למדינות מערביות אחרות, ישראל ממוקמת במקום נמוך במספר החוקרים האפידימיולוגים שהיא מפעילה. לאחר שיסתיים התגבור המובטח של מערך החקירות, יעמוד היחס על חוקר אפידימולוגי אחד על כל עשרת אלפים תושבים. לשם הפרופורציות, בגרמניה יש חוקר אחד לכל 4,000 נפש, ובאנגליה היחס הוא 1:2,200. המצב שלנו טוב יחסית לסינגפור שם היחס עומד על חוקר אחד לכל 40 אלף נפשות. 

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בכלי מעקב אחרי כל האזרחים שלה. למרות זאת אנחנו עדיין מדינה ״אדומה״. לשם השוואה, לפי אתר הסטטיסטיקה הבינלאומי worldometers, שמרכז נתונים בזמן אמת אודות המאבק העולמי בקורונה, ישראל נמצאת במקום 20 בעולם עם 9,083 מקרים מאומתים לכל מיליון תושבים, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2,572 מקרים לכל מיליון תושבים. גרמניה, שממוקמת מעט מתחת לממוצע העולמי, אגב, לא משתמשת בכלי ריגול אחר אזרחיה.

מספר החוקרים האפידימיולוגים בישראל נמוך, ביחס למדינות מערביות אחרות. (צילום מסך מתוך דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה)

בנוסף, אם בכל שבוע מאה אלף איש נשלחים לבידוד ומנתקים אותם מהאוכלוסיה, לא משנה מי הם והאם הם חולים, זה עשוי להוריד את היקף התחלואה. 

הודעות שגויות ששלח השב״כ. יש אנשים שהצליחו להוכיח כי ההודעה שקיבלו שגויה, אבל מה עושה מי שאינו יכול להוכיח ונשלח ל-14 ימי בידוד בלי שום סיבה?

בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות, שהתפרסם לפני כשבועיים, נכתב כי: "גם בחלוף כחודש מאז חודש השימוש בו, מנגנון השב"כ עודנו גוזר על רבבות מתושבי מדינת ישראל הגבלה דרסטית על חופש התנועה לפרק זמן של שבועיים, מבלי שנחשפו כלל לחולה קורונה".

הדו"ח מציין כי: "הדוח האחרון שהועבר על ידי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה מלמד כי כ-57% מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד". בנוסף, מציינים בדו"ח כי רק ״כ- 4.3% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים".

למרות זאת, במהלך הדיון ח״כ קיש רמז שהממשלה הולכת להתעקש על המשך השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם במספרים נמוכים יותר. "אני לא בטוח שהמדד של פחות ממאתיים חולים ביום הוא נכון", אמר קיש ביחס למגבלה בחוק שקובעת כי יש להפסיק את השימוש בכלי המעקב אם המגפה נבלמת ונגיע למצב שבו יתגלו ביום 200 חולים מאומתים ומטה. 

למרות אמצעי הריגול המשוכללים, ישראל לא מצליחה לקטוע את שרשרת ההדבקות. מאז התגאה נתניהו בכך שאנחנו משמשים דוגמא למדינות העולם בהתמודדות עם המגפה – ירדנו לתחתית הדירוגים והפכנו למדינה אדומה. סימן שאלה ענק מרחף מעל יעילות השימוש בכלי האיכון של השב״כ, ששולח עשרות אלפי אנשים לשבועיים של בידוד – שהוא כמו מעצר בית ללא משפט, לעיתים בחדר סגור ובניתוק מוחלט ממשפחה וחברים. וכל זאת – באבחת הודעת טקסט אוטומטית.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):
מהנתונים עולה כי כלי השב"כ שולח עשרות אלפי אזרחים לבידוד ללא כל צורך. מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, ולך תוכיח שאין לך אחות. לצד אותם אנשים שהצליחו להוכיח את טענתם כי האיכון שלהם היה שגוי, רבים אחרים קיבלו את ההודעה על בידוד אך לא הצליחו להוכיח שמקורה בטעות. מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם, בפרטיות, בחופש העיסוק והתנועה, ביכולת להשתכר, לקיים חיי משפחה וחברה. בידוד ארוך בחלל סגור עלול גם לפגוע בבריאות, הפיזית והנפשית, אם הוא נעשה מהמניעים הלא נכונים. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):
לא רק שהיא פוגעת קשות בפרטיות שלנו, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי שהוכח שוב ושוב שאינו אפקטיבי ואינו מסייע בצמצום המגפה. בדרך הזאת היא מתחמקת מהצגת תוכניות פעולה אפקטיביות. חברי הכנסת חייבים לדרוש מהגופים המוסמכים להציג פתרונות יעילים שפגיעתם באזרחים חמורה פחות. 

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

עמיר פרץ נעדר מהדיון על המשך ריגול השב"כ – והגיח בסוף כדי להצביע עם הממשלה

ממשלת ישראל ביקשה הארכה של שישה שבועות באפשרות השב"כ לרגל אחרי אזרחי ישראל כדי למגר את מגיפת הקורונה. חברי הכנסת דנו בצורך, התמקחו על משך ההארכה והעלו שאלות חשובות – אך ח"כ עמיר פרץ בחר להגיע רק להצבעה – ולתמוך בעמדת הממשלה ללא סייג. וגם: משרד הבריאות עדיין מגמגם בתשובה לשאלה הבסיסית: כמה מכונות הנשמה יש בישראל?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הבוקר (שלישי) התקיים דיון בוועדת המשנה למודיעין בכנסת אודות המשך ריגול השב"כ אחרי אזרחי ישראל כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. הדיון נערך לאחר שהממשלה אישרה אמש את התקנות שיאפשרו זאת.

הפיקוח הצמוד של הכנסת אחר כל צעד בהחלטות אודות הריגול, התהדק לאחר לאחר הנחיית בג"ץ. ההנחיה קבעה כי בשל חשש מפגיעה בזכויות האזרח, כל החלטה בנושא צריכה להתקבל תוך פיקוח חקיקה מסודרת בכנסת.

 

חרף החשיבות היתרה של הנושא, ההד הציבורי והתערבות בג"ץ – נראה שח"כ עמיר פרץ, חבר הוועדה, מתקשה להפנים את תפקיד המפתח שניתן לו. הח"כ הוותיק נעדר ממרבית הדיון, הגיח בדקות האחרונות כדי להצביע יחד עם עמדת הממשלה והמשיך בענייניו.

יחד עם פרץ, מרבית חברי הוועדה בחרו להעניק לממשלה אורכה בהמשך הריגול למשך שלושה שבועות, לאחר שביקשה שישה. 

כמה זמן יימשך הריגול אחרי האזרחים? את פרץ זה פחות מעניין

הפעלת כלי השב"כ לריגול אחר אזרחים פוגעת משמעותית בזכות לפרטיות של אזרחי ישראל, אך השיקול שמנגד הוא הצלת חיי אדם לאור מגפת הקורונה. מדובר החלטה לא פשוטה. נראה שגם הוועדה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי, מתייחסת אליה בכובד ראש.

בדיון השתתפו ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת; פרופ' סיגל סדצקי ראש שירותי הבריאות; ושני משנים ליועץ המשפטי לממשלה: דינה זילבר ורז נזרי. השתתפות של שני משנים ליועץ המשפטי היא חריגה בדיוני הכנסת. במקרים של דיונים משמעותיים בכנסת, מתייצב לרוב משנה אחד. 

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי. לוקח ברצינות את הנושא (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי ניהל דיון ענייני ואפשר לכל חברי הוועדה לקבל מענה לשאלות, למרות סד הזמנים הלחוץ של שעתיים, מאחר ומליאת הכנסת נפתחה בשעה 10:00 כדי לדון בשינוי חוקי היסוד

ניכר היה שהדעות חלוקות כשחברי הכנסת: יואב בן צור (ש"ס), גדעון סער ויואב קיש (הליכוד), איילת שקד (ימינה) וגבי אשכנזי (כחול לבן) היו בעד לאשר לממשלה את האורכה, כשהמחלוקת הייתה בעיקר על מסגרת הזמן. מצד שני: אלי אבידר (ישראל ביתנו), משה יעלון ויאיר לפיד (יש עתיד-תלם) חשבו שבמציאות הנוכחית בה המגיפה דועכת הצעד אינו הכרחי. 

ח"כ אחד, עמיר פרץ, שנלחם בעבר להיות בוועדה לא נכח בדיון, לא שאל שאלות ולא נימק את דעתו. שתי דקות לפני ההצבעה הסתנן לחדר בעודו עוסק במכשיר הטלפון הנייד שלו – והצביע. פנינו ללשכתו של פרץ כדי לדעת איפה היה. מלשכתו טרם נמסרה תגובה.

משרד הבריאות עדיין מגמגם ביחס למספר מכונות ההנשמה

בדיון ביום חמישי שעבר שבו האריכה הממשלה את תוקף הריגול להיום, היא ביקשה שיציגו לה חלופות. אך למרות הבקשה בדיון הבוקר הן לא הוצגו. הממשלה הגיעה רק עם בקשתה היחידה – להמשיך את האיכון על ידי השב"כ.
החלופות הוצגו רק באופן תיאורטי צופה פני עתיד, אך לא כפתרונות שניתן ליישם. "אנחנו עובדים על אפליקציה", הבטיחו. יו"ר הוועדה, ח"כ אשכנזי, קבע כי בשבוע הבא יקבעו דיון נוסף לדיון בחלופות. 

שאלה מטרידה לא פחות העלתה ח"כ איילת שקד שביקשה לדעת כמה מכונות הנשמה יש היום במדינת ישראל. כשפרופ' סדצקי ממשרד הבריאות ענתה שברשות בתי החולים בארץ 3,500 מכונות הנשמה, עימתה אותה שקד עם העובדה שאלו הנתונים שהוצגו כנתוני פתיחה בפרוץ המגיפה.

מדובר באחד הנתונים הקריטיים ביותר להתמודדות עם המגיפה. על פי מספר מכונות ההנשמה מעריכה הממשלה את עמידותם של בתי החולים בפני גל חולים חדש, ולפיכך קובעת את הנחיות הסגר. אחרי דבריה של ח"כ שקד, סדצקי טענה שאולי אינה בקיאה במספר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): כיום יש בוועדה תשעה חברים, כולל היו"ר. התפקיד שלהם הוא לשמור על הזכויות שלנו בשעת משבר כזאת, כדי שהממשלה תוכל להשתמש בכך כדי להציל חיי אדם, אך תדאג שהשימוש יהיה מידתי. זה המקום היחידי שבו הנציגים שלנו מקבלים תשובות לשאלות הקשות, שאלות שחלק גדול מהתשובות עליהן סודיות. העובדה שפרץ לא ממלא את תפקידו גם בהחלטה כה רגישה מטרידה מאוד.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): המשך פרסום, ולו חלקי של דיוני הוועדה יאפשר לנו לדאוג, בזמן אמת, שהח"כים הבודדים בוועדה יבצעו את העבודה שלהם. ואם קשה לפרץ, שיפנה את מקומו. נמשיך לעקוב.

נתוני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-21 נחשפים: מי טרח להגיע ומי המשיך להיעדר?

בדיקת "שקוף" מגלה כמה פעמים התכנסו הוועדות, ומי היו הח"כים שהגיעו בהתמדה לישיבות המעטות: אבי דיכטר, גדעון סער, קטי שטרית וטל רוסו. ומי היה שיאן ההיעדרויות? יאיר לפיד. הפירוט המלא

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת ה-21 הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, היא הספיקה לכהן רק כחודש וחצי עד שחלק מהח"כים החליטו לפזרה, וזאת מבלי שהספיקה לעשות הרבה – אפילו הוועדות שתפקידן לפקח על עבודת הממשלה לא כונסו – כמו הוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, ועדת הפנים ועוד. 

עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. 

יאיר לפיד – תמונה: אתר הכנסת

כדי בכל זאת לדעת מי הגיע, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

בכנסת ה-21 עבודתה של ועדת חו"ב הייתה דלה במיוחד, וגם וועדות המשנה שלה (הוועדה מורכבת ממליאה וועדות משנה) כמעט ולא התכנסו: כך לדוגמא, הוועדה העוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים בלבד, ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים התכנסה פעמיים, והוועדה למדיניות חוץ נפגשה לישיבה אחת בלבד. 

קשה לתת אמירה משמעותית על נוכחות הח"כים בוועדה שהתכנסה פעם אחת או פעמיים, ולכן נתמקד בוועדות היותר פעילות: מליאת הוועדה, וועדת המשנה למודיעין.

לפיד והשכל נעדרו, טל רוסו התגלה כמצטיין

מליאת ועדת החוץ והביטחון התכנסה תשע פעמים, וועדת המשנה למודיעין התכנסה ל-13 ישיבות. 

מהנתונים שהגיעו לידי "שקוף", ניתן ללמוד כי מלבד אבי דיכטר (הליכוד) שכיהן כיו"ר הוועדה והגיע לכל מפגשיה, הגיעו לרוב הישיבות גם ח"כ לשעבר טל רוסו (העבודה), גדעון סער (הליכוד) וקטי שטרית (הליכוד). 

בתחתית הרשימה עם הגעה לפגישה אחת בלבד, נמצאים שרן השכל (הליכוד), יואב בן צור (ש"ס) ויאיר לפיד (כחול לבן). במקרה של לפיד לא מדובר בעניין ייחודי לכנסת-21: כבר ב-2018 חשפנו כאן כי בניגוד להצהרותיו, לפיד נוהג להיעדר לעיתים תכופות מישיבות הוועדה. 

חשוב להדגיש כי בשונה מהעבר בו יכולנו לנתח מאות ישיבות ואף להצביע על דפוס התנהלות, הפעם המצב שונה: מדובר במספר מאד מצומצם של ישיבות, והיכולת להוציא מתוכם מסקנה חד משמעית הינה מוגבלת.

מרבית עבודתה של ועדת החוץ והביטחון מתקיימת באמצעות ועדות המשנה שלה, שרובן לא קמו, ואלה שכן – כמעט ולא כונסו. הוועדה שהייתה הכי פעילה היא ועדת המשנה למודיעין, בה התקיימו כ-13 ישיבות. 

מהנתונים ניתן ללמוד כי לצד היו"ר דיכטר, גם כל שאר החברים הקפידו להגיע, כולל יואב בן צור שהגיע לכל הישיבות, וכמוהם גם בוגי יעלון (כחול לבן) ויואב קיש (הליכוד). ומי בתחתית הרשימה? שוב ח"כ לפיד, שמתוך 13 ישיבות הגיע רק לשלוש.

בנוסף, גבי אשכנזי (כחול לבן) הגיע ל-6 ישיבות למרות שלא היה חבר בוועדה, ויולי אדלשטיין (הליכוד) הגיע לשמונה ישיבות מתוקף זכותו כיו"ר הכנסת (בגרף מופיעים רק חברי הוועדה).

מלשכתו של לפיד לא התקבלה תגובה.

מלשכתו של בן צור נמסר: "בוועדת המשנה המצומצמת שהיא החשובה ביותר לעדכון במצב הביטחוני והמודיעני מקפיד ח"כ בן צור להשתתף בכל הישיבות".

מלשכתה של השכל נמסר: "מעבר לתאריך שצוייו סיפקנו לאנשי "שקוף" לפחות עוד שני תאריכים נוספים בהם השתתפתי בדיוני ועדת חוץ וביטחון. חבל ש"שקוף" ממהרים לפרסם כתבה לא נכונה לפני שניתנה לי ההזדמנות לבדוק את הנתונים המדויקים מול הגורמים הרלוונטיים בכנסת".

למען הבהירות, נציין כי לשכתה ביקשה שבוע לבדוק את הנתונים, מאחר ולטענתם לא יהיו השבוע בכנסת. שני התאריכים שהעבירה נוגעים לנוכחותה של השכל בוועדות משנה אחרות של ועדת החוץ והביטחון, ולא במליאה: נוכחות אחת בוועדה למוכנות ובט"ש בה התקיימו 3 ישיבות והשכל נכחה בישיבה אחת מתוכן, ותאריך נוסף בוועדה אחרת אשר לא הופיע ברשומות שבדינו. נפרסם את תגובתה המלאה של השכל לאחר שתשלים את הבדיקה.

הוועדה שלא מתכנסת

ועדת המשנה ללוחמה משפטית בראשות ציפי לבני מתכנסת רק פעם בשנה. כתבה שלישית בסדרה המנתחת את עבודת הח"כים בוועדות חוץ וביטחון

המשך קריאה…

האם יאיר לפיד החל להופיע לעבודתו בוועדת חוץ וביטחון?

נתוני הנוכחות המעודכנים של ועדת החוץ והביטחון נחשפים לראשונה: בזמן שיאיר לפיד ממשיך לטעון כי פעילותו הפרלמנטרית נעשית בעיקר בוועדה – הנתונים מראים (שוב) כי אין זה המקרה. כתבה ראשונה בסדרה המנתחת את עבודת הח"כים בוועדות חוץ וביטחון

המשך קריאה…