פוסטים

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

עמיר פרץ נעדר מהדיון על המשך ריגול השב"כ – והגיח בסוף כדי להצביע עם הממשלה

ממשלת ישראל ביקשה הארכה של שישה שבועות באפשרות השב"כ לרגל אחרי אזרחי ישראל כדי למגר את מגיפת הקורונה. חברי הכנסת דנו בצורך, התמקחו על משך ההארכה והעלו שאלות חשובות – אך ח"כ עמיר פרץ בחר להגיע רק להצבעה – ולתמוך בעמדת הממשלה ללא סייג. וגם: משרד הבריאות עדיין מגמגם בתשובה לשאלה הבסיסית: כמה מכונות הנשמה יש בישראל?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הבוקר (שלישי) התקיים דיון בוועדת המשנה למודיעין בכנסת אודות המשך ריגול השב"כ אחרי אזרחי ישראל כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. הדיון נערך לאחר שהממשלה אישרה אמש את התקנות שיאפשרו זאת.

הפיקוח הצמוד של הכנסת אחר כל צעד בהחלטות אודות הריגול, התהדק לאחר לאחר הנחיית בג"ץ. ההנחיה קבעה כי בשל חשש מפגיעה בזכויות האזרח, כל החלטה בנושא צריכה להתקבל תוך פיקוח חקיקה מסודרת בכנסת.

 

חרף החשיבות היתרה של הנושא, ההד הציבורי והתערבות בג"ץ – נראה שח"כ עמיר פרץ, חבר הוועדה, מתקשה להפנים את תפקיד המפתח שניתן לו. הח"כ הוותיק נעדר ממרבית הדיון, הגיח בדקות האחרונות כדי להצביע יחד עם עמדת הממשלה והמשיך בענייניו.

יחד עם פרץ, מרבית חברי הוועדה בחרו להעניק לממשלה אורכה בהמשך הריגול למשך שלושה שבועות, לאחר שביקשה שישה. 

כמה זמן יימשך הריגול אחרי האזרחים? את פרץ זה פחות מעניין

הפעלת כלי השב"כ לריגול אחר אזרחים פוגעת משמעותית בזכות לפרטיות של אזרחי ישראל, אך השיקול שמנגד הוא הצלת חיי אדם לאור מגפת הקורונה. מדובר החלטה לא פשוטה. נראה שגם הוועדה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי, מתייחסת אליה בכובד ראש.

בדיון השתתפו ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת; פרופ' סיגל סדצקי ראש שירותי הבריאות; ושני משנים ליועץ המשפטי לממשלה: דינה זילבר ורז נזרי. השתתפות של שני משנים ליועץ המשפטי היא חריגה בדיוני הכנסת. במקרים של דיונים משמעותיים בכנסת, מתייצב לרוב משנה אחד. 

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי. לוקח ברצינות את הנושא (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי ניהל דיון ענייני ואפשר לכל חברי הוועדה לקבל מענה לשאלות, למרות סד הזמנים הלחוץ של שעתיים, מאחר ומליאת הכנסת נפתחה בשעה 10:00 כדי לדון בשינוי חוקי היסוד

ניכר היה שהדעות חלוקות כשחברי הכנסת: יואב בן צור (ש"ס), גדעון סער ויואב קיש (הליכוד), איילת שקד (ימינה) וגבי אשכנזי (כחול לבן) היו בעד לאשר לממשלה את האורכה, כשהמחלוקת הייתה בעיקר על מסגרת הזמן. מצד שני: אלי אבידר (ישראל ביתנו), משה יעלון ויאיר לפיד (יש עתיד-תלם) חשבו שבמציאות הנוכחית בה המגיפה דועכת הצעד אינו הכרחי. 

ח"כ אחד, עמיר פרץ, שנלחם בעבר להיות בוועדה לא נכח בדיון, לא שאל שאלות ולא נימק את דעתו. שתי דקות לפני ההצבעה הסתנן לחדר בעודו עוסק במכשיר הטלפון הנייד שלו – והצביע. פנינו ללשכתו של פרץ כדי לדעת איפה היה. מלשכתו טרם נמסרה תגובה.

משרד הבריאות עדיין מגמגם ביחס למספר מכונות ההנשמה

בדיון ביום חמישי שעבר שבו האריכה הממשלה את תוקף הריגול להיום, היא ביקשה שיציגו לה חלופות. אך למרות הבקשה בדיון הבוקר הן לא הוצגו. הממשלה הגיעה רק עם בקשתה היחידה – להמשיך את האיכון על ידי השב"כ.
החלופות הוצגו רק באופן תיאורטי צופה פני עתיד, אך לא כפתרונות שניתן ליישם. "אנחנו עובדים על אפליקציה", הבטיחו. יו"ר הוועדה, ח"כ אשכנזי, קבע כי בשבוע הבא יקבעו דיון נוסף לדיון בחלופות. 

שאלה מטרידה לא פחות העלתה ח"כ איילת שקד שביקשה לדעת כמה מכונות הנשמה יש היום במדינת ישראל. כשפרופ' סדצקי ממשרד הבריאות ענתה שברשות בתי החולים בארץ 3,500 מכונות הנשמה, עימתה אותה שקד עם העובדה שאלו הנתונים שהוצגו כנתוני פתיחה בפרוץ המגיפה.

מדובר באחד הנתונים הקריטיים ביותר להתמודדות עם המגיפה. על פי מספר מכונות ההנשמה מעריכה הממשלה את עמידותם של בתי החולים בפני גל חולים חדש, ולפיכך קובעת את הנחיות הסגר. אחרי דבריה של ח"כ שקד, סדצקי טענה שאולי אינה בקיאה במספר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): כיום יש בוועדה תשעה חברים, כולל היו"ר. התפקיד שלהם הוא לשמור על הזכויות שלנו בשעת משבר כזאת, כדי שהממשלה תוכל להשתמש בכך כדי להציל חיי אדם, אך תדאג שהשימוש יהיה מידתי. זה המקום היחידי שבו הנציגים שלנו מקבלים תשובות לשאלות הקשות, שאלות שחלק גדול מהתשובות עליהן סודיות. העובדה שפרץ לא ממלא את תפקידו גם בהחלטה כה רגישה מטרידה מאוד.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): המשך פרסום, ולו חלקי של דיוני הוועדה יאפשר לנו לדאוג, בזמן אמת, שהח"כים הבודדים בוועדה יבצעו את העבודה שלהם. ואם קשה לפרץ, שיפנה את מקומו. נמשיך לעקוב.

נתוני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-21 נחשפים: מי טרח להגיע ומי המשיך להיעדר?

בדיקת "שקוף" מגלה כמה פעמים התכנסו הוועדות, ומי היו הח"כים שהגיעו בהתמדה לישיבות המעטות: אבי דיכטר, גדעון סער, קטי שטרית וטל רוסו. ומי היה שיאן ההיעדרויות? יאיר לפיד. הפירוט המלא

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת ה-21 הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, היא הספיקה לכהן רק כחודש וחצי עד שחלק מהח"כים החליטו לפזרה, וזאת מבלי שהספיקה לעשות הרבה – אפילו הוועדות שתפקידן לפקח על עבודת הממשלה לא כונסו – כמו הוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, ועדת הפנים ועוד. 

עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. 

יאיר לפיד – תמונה: אתר הכנסת

כדי בכל זאת לדעת מי הגיע, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

בכנסת ה-21 עבודתה של ועדת חו"ב הייתה דלה במיוחד, וגם וועדות המשנה שלה (הוועדה מורכבת ממליאה וועדות משנה) כמעט ולא התכנסו: כך לדוגמא, הוועדה העוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים בלבד, ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים התכנסה פעמיים, והוועדה למדיניות חוץ נפגשה לישיבה אחת בלבד. 

קשה לתת אמירה משמעותית על נוכחות הח"כים בוועדה שהתכנסה פעם אחת או פעמיים, ולכן נתמקד בוועדות היותר פעילות: מליאת הוועדה, וועדת המשנה למודיעין.

לפיד והשכל נעדרו, טל רוסו התגלה כמצטיין

מליאת ועדת החוץ והביטחון התכנסה תשע פעמים, וועדת המשנה למודיעין התכנסה ל-13 ישיבות. 

מהנתונים שהגיעו לידי "שקוף", ניתן ללמוד כי מלבד אבי דיכטר (הליכוד) שכיהן כיו"ר הוועדה והגיע לכל מפגשיה, הגיעו לרוב הישיבות גם ח"כ לשעבר טל רוסו (העבודה), גדעון סער (הליכוד) וקטי שטרית (הליכוד). 

בתחתית הרשימה עם הגעה לפגישה אחת בלבד, נמצאים שרן השכל (הליכוד), יואב בן צור (ש"ס) ויאיר לפיד (כחול לבן). במקרה של לפיד לא מדובר בעניין ייחודי לכנסת-21: כבר ב-2018 חשפנו כאן כי בניגוד להצהרותיו, לפיד נוהג להיעדר לעיתים תכופות מישיבות הוועדה. 

חשוב להדגיש כי בשונה מהעבר בו יכולנו לנתח מאות ישיבות ואף להצביע על דפוס התנהלות, הפעם המצב שונה: מדובר במספר מאד מצומצם של ישיבות, והיכולת להוציא מתוכם מסקנה חד משמעית הינה מוגבלת.

מרבית עבודתה של ועדת החוץ והביטחון מתקיימת באמצעות ועדות המשנה שלה, שרובן לא קמו, ואלה שכן – כמעט ולא כונסו. הוועדה שהייתה הכי פעילה היא ועדת המשנה למודיעין, בה התקיימו כ-13 ישיבות. 

מהנתונים ניתן ללמוד כי לצד היו"ר דיכטר, גם כל שאר החברים הקפידו להגיע, כולל יואב בן צור שהגיע לכל הישיבות, וכמוהם גם בוגי יעלון (כחול לבן) ויואב קיש (הליכוד). ומי בתחתית הרשימה? שוב ח"כ לפיד, שמתוך 13 ישיבות הגיע רק לשלוש.

בנוסף, גבי אשכנזי (כחול לבן) הגיע ל-6 ישיבות למרות שלא היה חבר בוועדה, ויולי אדלשטיין (הליכוד) הגיע לשמונה ישיבות מתוקף זכותו כיו"ר הכנסת (בגרף מופיעים רק חברי הוועדה).

מלשכתו של לפיד לא התקבלה תגובה.

מלשכתו של בן צור נמסר: "בוועדת המשנה המצומצמת שהיא החשובה ביותר לעדכון במצב הביטחוני והמודיעני מקפיד ח"כ בן צור להשתתף בכל הישיבות".

מלשכתה של השכל נמסר: "מעבר לתאריך שצוייו סיפקנו לאנשי "שקוף" לפחות עוד שני תאריכים נוספים בהם השתתפתי בדיוני ועדת חוץ וביטחון. חבל ש"שקוף" ממהרים לפרסם כתבה לא נכונה לפני שניתנה לי ההזדמנות לבדוק את הנתונים המדויקים מול הגורמים הרלוונטיים בכנסת".

למען הבהירות, נציין כי לשכתה ביקשה שבוע לבדוק את הנתונים, מאחר ולטענתם לא יהיו השבוע בכנסת. שני התאריכים שהעבירה נוגעים לנוכחותה של השכל בוועדות משנה אחרות של ועדת החוץ והביטחון, ולא במליאה: נוכחות אחת בוועדה למוכנות ובט"ש בה התקיימו 3 ישיבות והשכל נכחה בישיבה אחת מתוכן, ותאריך נוסף בוועדה אחרת אשר לא הופיע ברשומות שבדינו. נפרסם את תגובתה המלאה של השכל לאחר שתשלים את הבדיקה.

הוועדה שלא מתכנסת

ועדת המשנה ללוחמה משפטית בראשות ציפי לבני מתכנסת רק פעם בשנה. כתבה שלישית בסדרה המנתחת את עבודת הח"כים בוועדות חוץ וביטחון

המשך קריאה…

האם יאיר לפיד החל להופיע לעבודתו בוועדת חוץ וביטחון?

נתוני הנוכחות המעודכנים של ועדת החוץ והביטחון נחשפים לראשונה: בזמן שיאיר לפיד ממשיך לטעון כי פעילותו הפרלמנטרית נעשית בעיקר בוועדה – הנתונים מראים (שוב) כי אין זה המקרה. כתבה ראשונה בסדרה המנתחת את עבודת הח"כים בוועדות חוץ וביטחון

המשך קריאה…