פוסטים

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מספיק להתחמק: שרים צריכים לעמוד מאחורי ההצבעות שלהם

מליאת הכנסת הפכה לסטודיו לצילום – הרי ההחלטות המכריעות מתקבלות בוועדת השרים לחקיקה ● אך מכיוון שהפרוטוקולים של הוועדה חסויים, שרי הממשלה חומקים מדיון גלוי וביקורת ציבורית ● "שנאתי את הוועדה", סיפר שר לשעבר, "זו שגרה שבה אתה מפיל כל שבוע דברים שהבטחת לציבור" ● הגיע הזמן לפרסום הפרוטוקולים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עקיבא נוביק / טור אורח |

בחורף 2017 שותקה יום אחד במפתיע החקיקה הפרטית בכנסת, ועשרות חוקים נתקעו בצנרת למשך ימים ארוכים. זה קרה באחד המוצ"שים אחרי שיחת טלפון לילית של ארבעה אנשים, שבה הוחלט אילו חוקים יעברו השבוע בכנסת ואילו יפלו. בשיא השיחה טרק נציג הממשלה גיל ברינגר את הטלפון לנציג הכנסת דוד ביטן בגלל הצעה להטיל פיקוח על שכר הלימוד במכללות (של אראל מרגלית-עבודה). 

ח"כ דוד ביטן במליאה. ההצבעות נקבעות בשיחות טלפון מאחורי הקלעים (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

איך קורה שוויכוח על חוק אחד משתק את המליאה? משום שבליכוד ישנו סנטימנט גדול לתלמידי מכללות, ואילו שר החינוך דאז נפתלי בנט התנגד לכך נחרצות. בהורדת הידיים ממשלה-כנסת ניצחה לבסוף הממשלה, במה שהיה רק סימפטום למאבק גדול בהרבה.

צלמי אותי במליאה, נעלה לסטורי

מליאת הכנסת הפכה בשנים האחרונות לסטודיו לצילום עבור דפי הפייסבוק של הח"כים. לא רק ה"אורן חזנים" וה"קסניות סבטלובות" למדו ליהנות מהרקע הייחודי, מהמצלמות המשוכללות ומהדוברות המהירה, אלא גם כל ח"כ בעל הבנה תקשורתית בסיסית. אינני מאשים אותם – הדבר הכי טוב שח"כ יכול לעשות במליאה הוא לייצר קטע וידיאו לטוויטרו או למהדורות הערב. מעבר לזה, אין הרבה מה לשנות בפעילות במליאה. 

כתבות "שקוף" קודמות על ועדת השרים לחקיקה:

מאז חזרו נתניהו והליכוד לשלטון, ב-2009, הפכה המשמעת הקואליציונית לשיטת העבודה הקבועה בכנסת. בימי ראשון חברי כנסת של הקואליציה מקבלים רשימת חוקים ולידם אופן ההצבעה הנדרש מהם. בחסות צמד המוחות המבריקים, זאב אלקין ויריב לוין, הלכה האופוזיציה ונחלשה, אך גם חברי כנסת בקואליציה עוברים תהליך של הקטנה. תשאלו את יפעת שאשא-ביטון.

כך יוצא שלוח התוצאות של יום רביעי במליאה, יום החוקים הפרטיים, נקבע במדויק בימי ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה. מדובר בגוף שנהנה מהגנת תקנון הממשלה ולא מחויב לפרסם כמעט כלום. הדיונים מתנהלים בצורה מיושנת מאוד, על ידי שרים שלא טורחים להגיע לחלק גדול מהישיבות (שרים בוועדה טוענים שממוצע הנוכחות הוא פחות ממחצית חברי וחברות הועדה. כמה בדיוק? איננו יודעים, כי גם את זה הוועדה לא מפרסמת).

ישיבות הועדה מוקלטות אומנם ע"י טייפ רקורדר משנות ה-80 שמוצב ברוב רושם באמצע השולחן, אבל הפרוטוקולים וההקלטות יפורסמו רק בעוד עשרות שנים. עד היום לא קם מזכיר ממשלה שהעז לעשות משהו בנידון. 

הדרך היחידה: שינוי תקנון וסנקציות

זה לא קורה הרבה, אבל הצורך הבהול להגביר את שקיפות הוועדה שמנהלת את מליאת הכנסת הוא נושא שבו אני מסכים עם אתר "שקוף" ומאבקיו. יש אמנם פירות למאבקים אלו – היו"ר הנוכחי אבי ניסנקורן החל לפרסם את תוצאות ההצבעות וכך גם את העילה הלקונית לדחיית חוקים. היו"ר הקודמת איילת שקד החליטה לפרסם את הצבעותיה בכל חוק, וקראה לשרים האחרים להצטרף אליה. גם גילה גמליאל ואבי גבאי נהגו באופן דומה כאשר היו חברים בוועדה.

כמה שרים לדעתכם הצטרפו? ניחשתם נכון. למה שאדם יתנדב להכניס את ראשו תחת ביקורת ציבורית? ממשלת ישראל מלמדת אותנו שוב ושוב את אותו שיעור – זה ילך אך ורק בשינוי תקנון ובסנקציות. כך לגבי נוכחות שרים באזכרות, כך גם לגבי סטנדרטים של שקיפות. 

שקד החילה שקיפות על עצמה, אך לא נלחמה על הגברת השקיפות בוועדה. מול מי הייתה צריכה להילחם? מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמזה שנים מסרב לשנות את הכללים. 

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. פרסמה את הצבעותיה בוועדה, אך לא נלחמה על פרסום הפרוטוקולים (צילום: פלאש 90)

הטיעון המרכזי שנשמע נגד פרסום הפרוטוקולים של ועדת השרים בימי ראשון, גורס שפרסום הציטוטים ירדד אותם לרמה של ציטוטים מדיוני כנסת. הנה, בפרלמנט התקינו מצלמות ומפרסמים פרוטוקולים ותראו מה קורה. זה טיעון בעייתי מאוד – אם השרים שלנו הם פופוליסטים עדיף שיתייצבו וינאמו נאומים חלולים מאשר שיבריזו לגמרי. אם בחרנו כאלה נבחרי ציבור, זו אשמתנו.

יתרה מזאת, גם אם הפרוטוקולים יפורסמו סביר להניח שההחלטות עדיין יתקבלו בשיחת טלפון לילית של ארבעה-חמישה אנשים. ע"ע שיחת ברינגר-ביטן. אז זה לא שאנחנו מוותרים פה על דיון סוער וחוצב להבות בוועדה, שקלא וטריא, ומרדדים אותו לכדי הייד-פארק. ממש לא. פשוט מאלצים את השרים לקיים דיון כלשהו, במקום להגיע לישיבה רק כדי ללמוד מה סיכמו לילה קודם ארבעת מנהלי הכנסת. 

שר לשעבר: "הלב נהיה גס"

אבל יש לממשלה טיעון נוסף נגד פרסום אופן ההצבעה של כל שר: ועדת השרים לחקיקה בישראל מוצפת במבול אדיר של הצעות חוק. אפשר בהחלט להבין את גרעין הטיעון – ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית, והמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר מפני פגיעה בעבודת הכנסת. 

אין דרך להעביר אפילו רבע מהצעות החוק שיש לגביהן קונצנזוס. העלות של הצעות החוק הראויות והמוסכמות בלבד היא פי כמה וכמה מתקציב המדינה (אני יודע שהטיעון הזה נחלש בתקופה שבה מחלקים כסף בלי קריטריונים, ועדיין).

שר המשפטים, אבי ניסנקורן. יוביל שינוי בוועדת השרים לחקיקה או יבלום את השקיפות?

נתניהו יודע ששרים בוועדה משלמים מחיר בדעת הקהל כשהם מצביעים נגד חוקים שהם תומכים בהם, ומעוניין לספק להם מעטפת הגנה. "שנאתי כל רגע שבו ישבתי בוועדה הזאת", סיפר לי השבוע שר לשעבר. "זו שגרה שבה אתה רואה כל שבוע דברים שאתה תומך בהם והבטחת אותם לציבור ומפיל אותם. מתישהו ליבך נהיה גס בזה, ואתה עובר לטייס אוטומטי. באיזה עוד עבודה אתה מפיל ביום רגיל את קצבאות הנכים, מקלטים לנשים מוכות וחצי מהמצע שלך?". 

אפשר להבין את השר, אבל אפשר גם לשאול: האם לא זה בדיוק מה שמצופה מנבחרי ציבור? היכולת לעמוד מאחורי החלטותיהם ולומר לציבור ביושר "סדר העדיפויות של הממשלה אינו כולל את החוק הזה כרגע?"

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

משרד ראש הממשלה עדיין לא נגיש לנכים

לפני למעלה מחצי שנה גילינו כי הכניסה למשרד רה"מ אינה נגישה לנכים. מאז לא נעשה דבר בנושא. משרד רה"מ: "מכרז צפוי להתפרסם בקרוב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יולי 2018, חם בירושלים. במיוחד כאשר יושבים בכיסא גלגלים. תשאלו את אילן גילאון (מרצ), שהתייבש שעתיים מחוץ למשרד ראש הממשלה בניסיון (שלא צלח) להיכנס לוועדת השרים לענייני חקיקה, המתכנסת שם בכל שבוע. תוכלו גם לשאול המאבטחים של המשרד, שלא הפסיקו להגיש לגילאון מים מרוב שהרגישו לא נעים על כך חבר כנסת מתייבש בחוץ על כיסא גלגלים.

הגעתו של גלאון למקום הגיעה בהמשך לסיקור הצל המתמשך שערכנו על ועדת השרים החזקה, שקובעת אילו חוקים יעברו ואילו יזרקו לפח. לאחר שפעלנו בכל דרך אפשרית להשקיף את עבודתה, ניסינו את המובן מאליו: לנסות להכניס ח"כ לוועדה, בשביל להשמיע את טיעוניו לגבי הצעות החוק שהוא מגיש.

על הדרך, בזמן שגילאון נותר תקוע בשער, התברר לנו משהו אחד בוודאות: כניסת הולכי הרגל במשרד ראש הממשלה אינה נגישה לנכים. לאחר האירוע הערנו למשרד על הליקוי וביקשנו שיתקנו אותו, בהתאם לדרישות חוק הנגישות.   

חצי שנה חלפה, אז פנינו למשרד לבדוק האם הנושא טופל. לצערנו התשובה היא שעדיין לא. מהמשרד נמסר כי ישנו פתרון זמני (בשאלה חוזרת ניסינו לברר מהו אותו פתרון אך טרם קיבלנו מענה) וכי הם מצטערים על אי-הנוחות.

התגובה המלאה של משרד ראש הממשלה

"משרד ראש הממשלה פועל רבות ליישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהוצאו מכוחו. המשרד ביצע בשנים האחרונות עשרות פעולות כגון יצירת חניות נכים, התקנת רמפות להנגשה, התקנת אביזרי עזר לליקוי שמיעה, סימון והסרת מכשולים, הדרכות לעובדים ועוד.

סוגיית הנגשת עמדת הבידוק הביטחוני מורכבת ומאתגרת בשל תנאי הסביבה ואילוצי הביטחון, דבר שהצריך היערכות מורכבת. במהלך שנת 2017, ביצע משרד ראש הממשלה סקר נגישות מקיף שבעקבותיו הוכן מכרז שצפוי להתפרסם בקרוב. עד לסיום הפרויקט ישנו פיתרון זמני לכניסה. אנו מצרים על אי הנוחות הזמנית".

 

הכניסה למשרד רה"מ

חשיפה: עמדות משרד ממשלתי לקראת ועדת שרים לחקיקה – סיקור צל 7!

איך נראות חוות הדעת הממשלתיות שמכינים משרדי הממשלה לקראת הדיונים בוועדת השרים? מה קרה בוועדה השבוע? 

סיקור הצל של הכתב שלנו עידן בנימין לכנסת האמיתית של ישראל ממשיך!

אמל״ק:

  • הח״כים מירב בן ארי ואמיר אוחנה עוקפים את ועדת השרים במהלך אמיץ ומזכירים לנו שיש עוד תקווה לתיקון המנגנון.
  • ישראל ביתנו מכופפת לכנסת את הזרוע וגורמת לה להצביע בעד חוק שהממשלה עצמה מתנגדת לו.
  • איילת שקד ממשיכה לשמש כראשת הממשלה האמיתית של מדינת ישראל
  • לסיקור הקודם – איך הוועדה פוגעת בדמוקרטיה בישראל (ולגרסה מתומצתת ב"הארץ")

כזכור, בשבוע הקודם מצאנו התאמה כמעט מלאה בין החלטות השרה איילת שקד שעומדת בראשות ועדת השרים לחקיקה לבין החלטות הוועדה. זאת, לצד היעדרות שאר השרים החברים בוועדה ועדות ממקור ראשון על המתרחש בוועדת השרים – מצביעים על כך שוועדת השרים לחקיקה אינה קיימת באמת. ברובם המוחלט של הדיונים תמצאו חדר עם השרה שקד ושני פקידי המשרד.

השבוע נספר לכם קצת על עבודת ההכנה לקראת הדיונים וננסה להבין את הלוגיקה שמאחורי החלטות הוועדה. ספוילר: לא מצאנו כזו.

ח"כ בן ארי: "הצבעתי על פי מצפוני וסיכוי גבוה שאמשיך בדרך זו"

הצעת חוק שלא עברה בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה ביקשה לאסור על אפליה על רקע מיני או מגדרי. ההצעה, שהגיעה מהרשימה המשותפת וממרצ, הייתה על סדר היום של הוועדה בשבוע שעבר אך הוועדה, כהרגלה, החליטה לדחות את הדיון בה.

מטרת ההצעה הייתה להכניס את איסור האפליה על רקע מיני ומגדרי לתוך ספר החקיקה באופן גורף ולא נקודתי. 

למרות החלטת הוועדה, העלו הח"כים היוזמים את ההצעה לסדר היום של הכנסת. ההצעה הייתה אמורה, כרגיל, ליפול – משום שוועדת השרים לא נתנה אור ירוק. אלא שבצעד חריג עד מאוד שני ח"כים מהקואליציה – מירב בן ארי ממפלגת כולנו ואמיר אוחנה מהליכוד – הצביעו בעד. ותאמינו או לא – ההצעה עברה (אמנם רק בקריאה טרומית, אבל עברה).

שאפו לבן ארי ואוחנה שהתנהגו כחברי כנסת אמיתיים וייצגו את הציבור. דאגנו לפרגן להם, כמו גם לעבודת האופוזיציה, בדף הסרגל. למה לפרגן? כי כדי להצביע נגד הקואליציה וועדת השרים צריך אומץ. להצבעה כזו עלולות להיות השלכות קשות עבור הח"כ ה״סורר", שיכול למצוא עצמו מודח מוועדות, מהמפלגה ואולי אפילו למצוא את עצמו תחת איסור לכהן בכנסת עתידית מטעם מפלגה אחרת.

ח"כ בן ארי. תתחיל להצביע על פי צו מצפונה

נזכיר שלעמדתנו ועדת שרים לחקיקה טובה אך ורק להצעות שעולות כסף רב או למניעת פגיעה בהסכמים קואליציוניים. לא הגיוני או שפוי שוועדה אחת (או שרה אחת) קובעת היום מה יקרה בשלל הצעות חוק שאין להם שום עלות תקציבית או שיקולי שמאל ימין (כמו "איסור אפליה"). לכן טוב שח"כים עשו את תפקידם והצביעו במקרה זה כצו מצפונם.

בנוסף, ההצבעה היא סדק משמעותי בכוחה הדרקוני של ועדת השרים לחקיקה, שגוזרת את גורלם של חוקים מבלי הסבר או היגיון מנחה. תוצרים מבורכים נוספים של מהלך זה הוא פיחות משמעותי בכמות ההברזות מהמליאה (כל צד מבין כעת שהכל פתוח, ולא מתרחש אוטומטי מה שהוועדה הורתה). 

שאלנו את ח"כ אוחנה ובן ארי מדוע הצביעו נגד עמדת הממשלה והאם ימשיכו לפעול כך כאשר תחליט הממשלה נגד מצפונם.

בן ארי: "הצבעתי על פי מצפוני וסיכוי גבוה שאמשיך בדרך זו".

מח"כ אוחנה לא התקבלה תגובה.

ועדת השרים התנגדה להצעת החוק של ישראל ביתנו אבל דרשה לתמוך בה למרות זאת

ישראל ביתנו, כפי שסיפרנו שבוע שעבר, הציעה שאדם שיצלם או יפיץ סרטון של חיילי צה"ל – דינו עד חמש שנות מאסר. במקרה זה חברי הכנסת בחרו דווקא ליישר קו ולהצביע בעד – כפי שהוועדה הורתה. עברנו על פרוטוקול הדיון שקדם להצבעה במליאת הכנסת וניסינו להבין כיצד, ולא האמנו.

השר צחי הנגבי עלה לבימת הכנסת ואמר: "ההצעה עלולה לפגוע בחופש הביטוי באופן לא מידתי. אין למדינת ישראל מה להסתיר, ואיסורים רחבים היכן שהם לא נדרשים מטעמים מיוחדים של ביטחון המדינה וטעמים אחרים כמו יחסי החוץ שלה, עלולים לייצר מראית עין בעייתית״. הנגבי המשיך לפרט נימוקים שונים לבעייתיות ההצעה, ואמר, בין היתר, כי ״ספק אם העונש המוצע הוא פרופורציונלי״.

ובסוף? הנגבי הביע את תמיכת הממשלה בחוק.

השר צחי הנגבי מייצג ממשלה קפריזית

הבנתם? השר הנגבי, שמייצג את עמדת הממשלה, מנמק כמה בעייתית ההצעה, אך באותה הנשימה דורש מהכנסת לתמוך. באותה המידה אפשר היה להניח על השולחן מסמך ריק ולהצביע עליו. קחו, תחתמו פה. את החוק נמלא בהמשך.

הממשלה, לאור המלצת הדרג המקצועי (שלא לומר ההיגיון הבריא), התנגדה להצעה, אבל במקום להשאיר את ההחלטה לכנסת, הפעילה משמעת קואליציונית ומיצבה עצמה כבת ערובה לגחמה של מפלגה שולית.

כמה ועדת השרים אינה עקבית בהחלטות שלה?

הצעת חוק נוספת שעלתה שלשום לוועדה תחייב מעונות יום וגני ילדים להציב מצלמות המתעדות את המתרחש בגן. ההצעה מונחת זה זמן רב על שולחן הוועדה וחתומים עליה רוב חברי הכנסת. ח"כים מכל קצוות הבית. אלא מה, ההצעה נפלה. למה? דפנה ליאל צייצה בטוויטר שגורם בוועדה טען כי "ההצעה אינה בשלה". עכשיו אנו באמת מבולבלים. הממשלה לא מעבירה הצעת חוק כי היא ״אינה בשלה״ אבל מצד שני דורשת לתמוך בהצעה שהיא עצמה מתנגדת לה?

שורה תחתונה: אין תהליך קבלת החלטות מסודר. הוועדה מקבלת החלטות קפריזיות, המושפעות מלחצים פוליטיים ולא ענייניים. המרוויחים: פופוליסטיים. המפסידים? הציבור הרחב, דוגמת הורים להם יש ילדים בגן.

הצלחה! משרד הכלכלה משקיף את עמדותיו

סדר היום של ועדת השרים לחקיקה מתפרסם בכל יום רביעי. לאחר פרסומו, הדרג המקצועי של כל משרד ממשלתי אמור לגבש עמדה בנוגע לכל הצעת חוק, בהתייחס להשלכותיה כלפי המשרד.

המשרד מכין את הנתונים עבור השר, שאמור לגבש עמדה ולהגיע איתה לוועדה. זה החלק המקצועי – שלא תמיד השרים מקשיבים לו, אבל לפחות הוא קיים. כנראה. למה כנראה? כי עד היום לא נחשפו מעולם עמדות משרדי הממשלה, זה תהליך ששמענו עליו אך לא ראינו בעיננו.

תומר אביטל שלנו פנה בשנה האחרונה, יחד עם עמותת 'הצלחה' של עו"ד אלעד מן, לכלל משרדי הממשלה, בבקשה לפרסם את עמדותיהם בנוגע להצעות חוק שונות. זה כל כך בסיסי: בסך הכל לדעת מה העמדה המקצועית כלפי הצעות חוק. זה יאפשר עיתונות מעמיקה ולא פופוליסטית כי נוכל לדעת בזכות העמדות מדוע חוקים נפלו, והאם היו סיבות הגיוניות (אולי למשל החוק סותר אמנה בינ"ל? אולי הוא יקר מדי?).

כולם סירבו. משרד ממשלתי אחד אחר השני כתב לנו שהעמדות האלו הן סודיות. עד עכשיו.

משרד הכלכלה הוא הראשון שהסכים לבקשת "מאה ימים של שקיפות" ו"הצלחה" לפרסם את עמדותיו בנוגע להצעות החוק שעל סדר יום הוועדה. מעניין אתכם לקרוא? הכל נמצא כאן. יש לציין כי שר הכלכלה אינו חבר בוועדת השרים ולכן אין לו זכות הצבעה בה, ובכל זאת – חשוב. 

הטפסים אגב לא מושלמים. הם משקפים את עמדת השר בנושא אך לא מפרטים מדוע יש התנגדות או תמיכה. בכל המקרים שעברנו מצאנו מונחים כמו: "לתמוך אבל לא להיכנס לעימות עם האוצר" ו"לתמוך בכפוף לתיאום נוסח", "לבקש דחייה" ועוד מונחים שמסבירים מה המשרד רוצה. למרות חוסר הפירוט הענייני זה חשוב מכיוון שניתן לדעת את עמדת המשרד הראשונית ולשאול: למה?

בנוסף זוהי קריאת כיוון לשאר המשרדים. עו"ד מן מסביר לנו למה: "אחרי שהובהר שניתן להפוך את התהליך הזה לשקוף ונגיש יותר לציבור, מצופה כי שאר משרדי הממשלה יאמצו גם הם את רף השקיפות החדש".

עמדת משרד הכלכלה. יודעים מה רוצה השר אך לא יודעים מדוע

 

ויש עוד סיבות. כל שבוע, כאשר מפורסם סדר היום של ועדת השרים לחקיקה, אנו נדרשים לעבור על עשרות חוקים. ואם יש דבר אחד שאנחנו יודעים הוא שאת רוב הדברים אנחנו לא יודעים. כך שהסקירה שלנו מוגבלת לעולם הידע וההבנה שלנו, שממנו אנו מתווכים לכם את החקיקה ואת האינטרסים המשתקפים ממנה. תארו לכם שבכל שבוע, עם סדר היום של הוועדה, היו מתפרסמות גם עמדות המשרדים בנוגע לכל חוק. איזה כוח אזרחי היה עומד בקצות אצבעותיכם. איזו יכולת הייתה לנו לתווך לכם הצעות חוק כאשר מוצגת בפנינו תמונה מורכבת יותר.

עו"ד אלעד מן

וכמה הצעות חוק העבירה השרה שקד השבוע בוועדה?

אפס!

כן, קראתם נכון.

אפס. לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה.

השרה שקד לא נתנה לשום הצעת חוק פרטית לעבור את הוועדה. כמעט כל הצעות החוק נדחו למועד מאוחר יותר – בין שבועות לחודשים.

אבל שימו לב: ישנן שתי הצעות חוק פרטיות שאיתן הוועדה אישרה להמשיך לקריאה ראשונה. כלומר ההצעות כבר ביקרו בוועדה, עברו את תלאותיה וחזרו לבחינה נוספת של השרה שקד. כן. פטנט. הממשלה לא סומכת על חברי הכנסת, מחזירה כל פעם את החוק לדיון מחודש בוועדת השרים ומפקחת על חקיקה. יש חוקים שיחזרו לדיון בוועדה גם לפני קריאה שנייה ושלישית. כלומר, אין פה אור ירוק וצאו לדרך אלא חניקה של הכנסת.

למה זה משובש?

כי שרים שלא בילו דקה בדיונים בוועדות הכנסת על אותם החוקים, מחליטים בשרירותיות על גורל הצעות חוק יחד עם פקידי הממשלה. 100% משילות של הרשות המבצעת. 0% כנסת ורשות מחוקקת. 

נכון שרה"מ בנימין נתניהו מתווה את הדרך, ההתמודדות מול אתגרים ביטחוניים וכדומה. אבל החיים מורכבים מהפרטים הקטנים, ושקד מסתבר חולשת על כולם, או על 99% מהם. נדגיש: כל מה שקורה בכנסת הוא תוצר של מה שהחליטה ועדת השרים ששקד מנהלת. לא מנהלת, בעצם, שקד כפי שאתם מבינים היא ועדת השרים לחקיקה.

אילן גילאון הרים את הכפפה

לאחר פרסום הסיקור הקודם פנה ח"כ אילן גילאון ממרצ לראש הממשלה בנימין נתניהו והלין בפניו על כוחה הדרקוני והמסרס של הוועדה. גילאון כותב במכתבו: "לצערי ועדת השרים לענייני חקיקה היא גוף המכרסם באופן שיטתי בעיקרון הפרדת הרשויות, המהווה אבן יסוד בדמותה של הדמוקרטיה הישראלית. אופן פעולתה של הוועדה בחודשים האחרונים, כפי שעולה מניתוח החלטותיה ביחס לחוקים שהצעתי וביחס להצעותיהם של כלל חברי האופוזיציה, מעידה על פגיעה עמוקה ברשות המחוקקת ובחברי הכנסת המחוקקים".

למכתב שכזה תהיה השפעה גדולה יותר אם יגיע מהקואליציה. מישהו מרים את הכפפה?

ח"כ גילאון מתריע השבוע בפני דורסנות הממשלה

וכיצד הצביעו השרים?

גם השבוע פנינו לשרים שאליהם פנינו בשבוע שעבר וביקשנו לדעת מה עמדותיהם בנוגע לסדר היום של ועדת השרים לחקיקה. בנוהל, איילת שקד וגילה גמליאל ענו תוך דקות כאשר השרה שקד ממשיכה לשמור על 100% אחוז הצלחה (מה שהיא מחליטה זה מה שיקרה בכנסת). כל ההחלטות שקיבלה הוועדה היו על דעתה של שקד.

השרה גמליאל הייתה בחלק מהישיבה. שאר השרים? התחמקו או פשוט לא ענו. בינינו, זה כמעט לא משנה. גם ככה מי שמחליטה באמת היא איילת שקד. אם השרים חושבים אחרת – שירימו טלפון. 050-6300705 זה הנייד שלי (עידן). שלא כמוהם או כמו יועציהם המרובים, אנחנו זמינים.

אז מה למדנו השבוע?

משרדי הממשלה יכולים לחשוף את עמדותיהם המקצועיות והעולם לא קורס. חברי כנסת יכולים להצביע על פי צו מצפונם ולא רק על פי הוראות מועדת השרים לחקיקה. ח"כ מירב בן ארי מכולנו וח"כ אמיר אוחנה מהליכוד הוכיחו זאת. בן ארי תמשיך להצביע על פי צו מצפונה, אבל היא לא יכולה להישאר לבדה. זהו לא מאבק בין קואליציה לאופוזיציה אלא בין הגיון דמוקרטי למשילות מוגזמת ומופרכת של שרים בודדים.

הח"כים מהקואליציה אינם יכולים להמשיך לנהוג כבובות של השרה שקד. זהו מאבק בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת.

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל

ועדת השרים לענייני אפילה – איפה שר התקשורת? סיקור צל שני

| עידן בנימין |

כזכור, המו"לים שלנו בחרו לרדת לעומק המנגנון שבכל שבוע מבטל מחדש את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ואת עתידנו, המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת השרים לענייני חקיקה.

המשך קריאה…

ועדת השרים לענייני אפילה (או למה נותנים לנו לראות את המליאה?)

ראינו זאת בחוק להפחתת הריכוזיות במשק, במיסוי חוצבי אוצרות הטבע ("ששינסקי") ובשבוע שעבר בהקטנת פערי השכר במוסדות פיננסיים ציבוריים. המשך קריאה…