פוסטים

ההצלחה הכי גדולה בקדנציה של שר האוצר כ"ץ: הטבת מס למשקיעי נדל"ן

תקציב הוא לא העביר, המשק במשבר ומספר המובטלים עולה. אבל בקיץ האחרון שר האוצר זכה להישג: הוא גרם לוועדת הכספים לאשר הטבת מס למשקיעי נדל״ן. איך הוא עשה את זה?בעזרת איום על חברי הוועדה שיבטל הסכמתו לתת סיוע כלכלי למשפחות מרובות ילדים. אנחנו כאן כדי להזכיר את המחטף. סיכום חצי שנתי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חצי שנה אחרי שנכנס לתפקיד, ניתן לומר ששר האוצר ישראל כ"ץ כשל כמעט בכל מעשיו: הוא עדיין לא הצליח להעביר תקציב, למרות שזו המשימה הכי חשובה שיש לשר אוצר; הוא הבטיח שיעביר חקיקה לקיצוץ בשכר הבכירים ונבחרי הציבור וכשל – הכנסת עשתה זאת בלעדיו; מאז נכנס לתפקידו, במאי 2020, התפטרה שורה ארוכה של בכירים במשרדו תוך פיזור האשמות על האופן שבו הוא מנהל את המשרד; בינתיים לכמעט מיליון בני אדם אין עבודה, והמשבר הכלכלי מעמיק. 

מה כן הצליח לעשות כ"ץ בזמן הזה? – לאשר הטבה לבעלי הון: הורדת מס רכישה על דירות להשקעה. 

ששה חודשים לתוך של הקדנציה של כ"ץ במשרד האוצר, אנחנו מסכמים. אנחנו גם לא שוכחים את המחטף שביצע בקיץ האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה, ובו התנה מתן סיוע כלכלי ממשלתי למשפחות מרובות ילדים במתן הטבות מס למשקיעים בדירות ששוות מיליוני שקלים.

שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)

צעד אחרי צעד, כך בוצע המחטף:

מרדימים את השטח

בשנת 2015 העביר שר האוצר דאז משה כחלון חוק זמני שהעלה את מס הרכישה ברכישת דירות להשקעה. כלומר – מי שקונה יותר מדירה אחת ישלם מס גבוה יותר החל מהדירה השניה. החוק היה עתיד לפקוע בסוף 2020. משרד האוצר היה צריך להחליט האם להאריך את החוק לקראת סוף השנה. 

אבל כבר ביולי 2020 מחליט שר האוצר שלא להאריך את החוק, ואפילו לקצר את תוקפו. עכשיו הוא צריך למצוא דרך לעשות את זה, והנה נקלעה ההזדמנות.

ב-15 ביולי 2020 מכריזים רה"מ ושר האוצר על סיוע כלכלי ממשלתי לאזרחים בשל משבר הקורונה: כל אזרח בוגר יקבל 750 שקלים. משפחות יקבלו עוד 500 שקלים לכל ילד – עד שלושה ילדים. שווי ההטבה מוערך בכשישה מיליארד שקלים.

ארבעה ימים אח"כ, ב-19 ביולי 2020, התוכנית מאושרת בממשלה.

חולפים עוד שלושה ימים, וב-22 ביולי 2020 מופצת הצעת החוק.

ב-27 ביולי, חמישה ימים מאוחר יותר, הצעת החוק מונחת לקריאה ראשונה בכנסת, ועוברת עוד באותו היום. 

עד אז, לא נראה כל זכר לעסקה שעומד משרד האוצר להניח על השולחן ביום למחרת – סיוע למשפחות מרובות ילדים תמורת הטבת מס למשקיעי נדל"ן.

חולפת יממה. ב-28 ליולי מגיע החוק לדיון בוועדת הכספים להכנה לקריאה שניה ושלישית. הח״כים מנסים להבין משר האוצר מדוע הוחלט לתת מענק רק לשלושה ילדים ומה אמורות לעשות משפחות ברוכות ילדים. 

"למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי?", שואל יו"ר הוועדה גפני. "אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו", אומר ח"כ טיבי. "אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל…", דורש ח״כ סמוטריץ׳, וברוח דומה ממשיכים גם שאר הח״כים. 

הדיון נמשך. חברי הוועדה ממשיכים לדרוש החלת המענק על כלל הילדים, ח״כ מיקי זהר מציע מתווה, ושר האוצר לבסוף משתכנע לשחרר את החגורה: גם הילד הרביעי יקבל מענק של 500 שקלים, וכל ילד נוסף יקבל 300 שקלים. 

עוד בשקוף:

האוצר מפתיע

ממשיכים להקריא את החוק בוועדה, הח״כים והיועצים מציעים תיקונים, השר והח״כים מחליפים מחמאות. דיון הרמוני ויעיל. אבל אז מפתיעה יעל לינדברג, מאגף תקציבים במשרד האוצר, ואומרת: 

"אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין, כך שיוקדם מועד פקיעת הוראת השעה של מס הרכישה, קרי להחזיר את שיעורי המיסוי של מס הרכישה לשיעורים שהיו בשנת 2015. הסיבה לכך שאנחנו מוצאים דחיפות לבצע את השינוי הזה בתקופה זו, היא מכיוון שאנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות בשוק, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו כבר לא בתקופה שהייתה אז, כשהעלייה ברמת המחירים הייתה אסטרונומית ובלתי נשלטת. אנחנו בתקופה אחרת ולכן אנחנו חושבים שכרגע זה המועד הנכון". 

"איפה הנוסח? אנחנו לא מכירים את זה בכלל", מגיב יו"ר הוועדה המופתע, משה גפני (יהדות התורה). אנשי האוצר מתעקשים שהנוסח הופץ, וגפני שואל: "איך זה קשור לחוק?". ומצטרף גם סמוטריץ׳' שמעלה תהיות משל עצמו.

כן, אתה. יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

לרגע הזה חיכה שר האוצר שפוצח במונולוג קצר ומסביר מה הקשר בין שמיטה להר סיני.

אמ;לק: אני לא שאלתי אתכם שאלות, ביקשתם ולכן שיניתי את דעתי בנוגע למענק למשפחות ברוכות ילדים. לכן אתם לא תשאלו שאלות ותאשרו את הטבת המס שאני רוצה לתת לעשירים. ואם לא תסכימו איתי? אני יכול לחזור בי בנוגע להטבות המס. הכל או לא כלום. 

ואלו הדברים: 

"ברשותכם, גם אני לא שאלתי על כל סעיף איך הוא קשור. בסוף הכול קשור כדי לסייע לציבור. תוך כדי הדיון אתם שכנעתם. באתי לכאן בלי שהייתה הידברות קודם גם לגבי הילדים וגם לגבי דברים אחרים כמו חיילים משוחררים. עכשיו שכנעתם לגבי השירות הלאומי והשירות האזרחי ולגבי עוד דברים. אנחנו נמצאים במצב שבאה הממשלה ורוצה להוריד את מס הרכישה. להוריד מס. אנחנו מוותרים על הכנסות כדי להאיץ כרגע תחום מאוד חשוב, שזה תחום הדיור. יש לו  משמעות בבנייה, יש לו משמעות בקנייה ויש לו משמעות בשכר דירה. ברגע שתרד העלות של רכישת דירה שנייה בכל הארץ, באופן טבעי יהיו דירות להשכיר לאותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם עכשיו במענקים, בהלוואות ובתחומים אחרים. 

"מבין החוקים זה התאים גם לחוק הקודם. בסופו של דבר, סוגיית החוק הקודם הושלמה ולכן זה גם מתאים כאן. אם אנחנו מדברים על מעון, על מזון ועל מרפא, זה הבית. אני כשר אוצר לכאורה מוותר על הכנסות ישירות. בצלאל, רק שתדע, שיש הרבה יהודים מהעולם – שאני לא ארגיז את אחמד, אבל זאת האמת – ששוקלים עלייה ורוצים לקנות בתים. הדבר הזה יכול לעודד אותם. גם במגזר הערבי וגם בכל הארץ יש הרבה שרוצים ושוקלים לקנות בתים. אני חייב להניע את הענף הזה".

מאותו הרגע, כולם, קואליציה ואופוזיציה, מתיישרים עם כ"ץ. חוץ מהח״כים של הרשימה המשותפת.

מיקי לוי מ"יש עתיד" אומר לכ"ץ: "אני מברך אותך ומבקש מכולכם לא לעשות בעיות. זה לטובת המשק, זה יניע את גלגלי הבנייה מחדש", סמוטריץ׳ מבהיר: "הטיעון של העלייה קנה אותי", ועודד פורר מוסיף "יש לך תמיכה גם של האופוזיציה". 

הח״כים לא דורשים מכ"ץ להציג נתונים וגם לא להסביר מה הקשר בין הטבת מס לאנשים שיש להם כסף לדירה שניה, שלישית ורביעית ב-16 מיליון שקל, לבין מענקים למשפחות ברוכות ילדים. רק ח"כ עאידה תומא סלימאן קוראת שוב ושוב "מה זה שייך עכשיו לנושאים שלנו? מה זה שייך לחוק?". אבל היא לא מקבלת התייחסות. "תגלו לנו מה העסקה", היא מנסה לעקוץ. אבל ללא הועיל. 

"תגלו לנו מה העסקה". ח"כ עאידה תומא סלימאן

מי שמנסה לבלום את המחטף הוא היועץ המשפטי של ועדת הכספים אייל בן ארי: "הנוסח הזה, שאלנו היום בבוקר מה הקשר שלו לנושא הקורונה, מה הזיקה שלו. אני רוצה לציין בפני אדוני שגם הגופים הרלוונטיים לא יודעים ולא הוזמנו להביע את עמדתם". בן ארי מנסה להתעקש לקבל מכ"ץ לקבל פרטים כי "זה נושא חדש". או אז מבהיר כ"ץ באיום כי אם הטבת המס היא "נושא חדש" שצריך לדון בו בנפרד, אז גם המענקים לילדים רביעי והלאה, ושאר הנושאים בהם עסקו קודם לכן – הם "נושאים חדשים" שיש לדון בהם בנפרד. 

"זה מה שדחוף להכניס בחוק?"

ביום שלמחרת, 29 ביולי, מתכנסת הוועדה שוב להקראת סופית של החוק אחרי תיקונים ולהצבעה לפני קריאה שניה ושלישית. הרכב הנוכחים בחדר מעט שונה. בין היתר, את הדיון מנהל ח"כ ינון אזולאי, ומצטרפת גם ח"כ מרב מיכאלי. 

מנהלי הדיון התכוונו לדלג מעל העניין הפעוט הזה של הטבת מס לרוכשי מספר דירות, ולהחליק את הנושא. אבל מיכאלי מנסה לפתוח את הדיון. "איך אתם מצדיקים את ההורדה של מס רכוש, ועוד ההגדלה של הסכום עד 16 מיליון שקלים?", היא שואלת. "אנחנו באים פה לעשות טוב לאנשים, להוריד להן מהמס", אומר אזולאי על ההטבה למיליונרים. שמסביר שלא יפתח שוב את הדיון כי "מיצינו את העניין".

בסופו של דבר, כל חברי הוועדה מבינים היטב את האיום של כ"ץ, ואף אחד מהם לא רוצה להיתפס כמי שעצר את חלוקת המענקים לכל אזרחי המדינה. לכן כולם, כולל כולם, מצביעים בעד ההצעה לחלוקת מענקים לאזרחים וגם הטבות מס לעשירים. 

"איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?". ח"כ מרב מיכאלי

כמה שעות אחר כך התייצבה מיכאלי על הפודיום במליאת הכנסת, ונשאה דברים נוקבים אותם הפנתה ישירות ליו״ר ועדת הכספים גפני, ולשר האוצר כ"ץ:

"יו"ר הוועדה גפני, לא הבנתי. בחוק שבו אתה דואג למשפחות שיש להן באמת הרבה מאוד ילדות וילדים, ופעמים רבות מצבן הכלכלי הוא כזה שהן זקוקות וזקוקים לסיוע, בחוק הזה דחוף להכניס בלי דיון, בלי הליך ראוי, עזרה דווקא לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה שניה ב-16 מיליון ש"ח? זה מה שדחוף להכניס בחוק הזה? הורדת מס רכישה לדירות עד 16 מליון שקל? דירה שניה, ומעלה. זה מה שדחוף? תסביר לי. לא הבנתי. קטונתי". 

"… אני גם לא מבינה, ותעזרו לי להבין, איך זה שכשיש לנו מעל 20 אחוז מובטלות ומובטלות, איך בדיוק הנחה לאנשים שיכולים לקנות דירה שניה שלישית רביעית ב-16 מיליון שקלים – איך זה מניע את המשק? איך זה מקדם את המובטלות והמובטלים? איך זה מקדם את אלה שאין להם כסף, לא רק לקנות דירה אלא לשכור דירה, אלא לסגור את החודש ברמה הכי בסיסית של לחם ומים? איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?" 

זה לא עזר כמובן, החוק עבר. בזכות מיכאלי אמנם זכה המחטף של כ"ץ לכמה כותרות זועמות, אבל ביום למחרת כבר עטפו איתן את הדגים. 

על פי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו השבוע שיעור האבטלה בישראל בסוף אוקטובר עמד על 23 אחוז, שהם כ-940 אלף איש. כמעט מיליון בני אדם שרבים מהם זכו למענקים חד פעמיים שאולי עזרו להם להרים את הראש מעל פני המים לשניה, אבל לא קידמו אותנו לשום פתרון מערכתי. 

כמה חודשים אחרי, גם מרב מיכאלי מסכמת: "תראו מופתעות ומופתעים! כמעט חצי שנה אחרי מחטף מס הרכישה שהעביר שר האוצר בחוק מענקי הקורונה, זה לא 'הניע את המשק'. רק קבוצה קטנה שיכולה לקנות דירה שניה ושלישית עד 16 מיליון שקל נהנתה מההטבה השערורייתית הזאת, בעוד מרבית הישראליות והישראלים דוחות שוב ושוב את תשלומי המשכנתא על הדירה היחידה שהצליחו לקנות בשניים – שלושה מיליון".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת הכספים אישרה: המפלגות ימשיכו להסתיר איך הן בזבזו את כספי הציבור בבחירות

כצפוי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה למפלגות הארכה נוספת במועד הגשת הדוחות על שימוש בכספים שקיבלו לבחירות בשנתיים האחרונות. ח"כ מיקי לוי התייחס להודעות שקיבלו חברי הוועדה מסיירת השקיפות של "שקוף" והתחייב: "אין כאן שום הסתרה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

זה לקח רבע שעה עם חדר כמעט ריק ותוצאה ידועה מראש. ואם עו"ד הידי נגב, מהתנועה לאיכות השלטון, לא היה מציג עמדה מנוגדת זה גם היה לוקח פחות מדקה. ועדת הכספים אישרה היום (ב') את בקשתן של המפלגות לקבל דחייה נוספת בהגשת הדוחות על פעולתן במערכות הבחירות האחרונות למבקר המדינה. 

מדובר אמנם בדחייה בחודש בלבד, אבל זו כבר הפעם השלישית שהמפלגות מבקשות ומקבלות דחיה במועד הגשת אותם הדוחות, ואם נצא למערכת בחירות נוספת נוכל רק לחלום עוד זמן רב על לדעת מה קרה עם הכסף שלנו. 

יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

הח״כים מאשרים לעצמם להסתיר מידע מהציבור

"אני מגיע בשם 11 מפלגות שחתמו והגישו את הבקשה", אמר מאור חמו, רואה החשבון של הליכוד. "מלבד הבקשה אנו נמצאים כרגע בסיום הביקורת הכספית של שנת 2018, ולכן ביקשנו את הבקשה, גם בגלל הגל השני של הקורונה. לא יכולנו לעבוד על הדוחות הכספיים של הכנסות ה-21 וה-22", הוא הוסיף וביקש דחייה של חודש נוסף במועד הגשת הדוחות.

עוד בנושא:

במהלך הדיון התייחס חבר ועדת הכספים, ח״כ מיקי לוי מיש עתיד, ישירות להודעות ששלחו חברי "סיירת השקיפות" – המתנדבים האקטיביסטים של "שקוף". הם פנו ישירות אליו ולשאר חברי הוועדה וביקשו שלא לאשר דחיה נוספת למפלגות. 

"אני אומר לפרוטוקול, לכל אלו ששלחו (הודעות, ע.ב) לכל חברי הכנסת", אמר לוי. "לא היה כדבר הזה. לא היה תקופה של בחירות אחר השניה. אין כאן שום הסתרה, הכל ברור והכל ידוע".

"חוק מימון מפלגות מעניק מאות מיליונים למפלגות, כספים ציבוריים. ומאז הכנסת ה-21, הכנסת משמשת גם כבנק הלוואות למפלגות", אמר במהלך הדיון הקצרצר עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון. "הרציונל של החוק קובע כי המפלגות צריכות להגיש את הדוחות תוך 16 שבועות למבקר. ולמבקר המדינה יש עוד 22 שבועות לסיים את העבודה על הדוח". עו״ד נגב הזכיר כי "בוועדה הזו התקיימו כבר שלושה דיונים מאז הכנסת ה-21 לדחיית הדוחות". אם לא היו מקבלים את הדחיות עד כה, "הבוחרים היו יכולים לדעת כיצד התנהלו המפלגות עוד בינואר 2020, לפני הבחירות לכנסת ה-23". 

מאות מיליוני שקלים בשנה לא שקופים

במסגרת חוק מימון מפלגות מקבלות המפלגות סכומי עתק: הן מקבלות מימון של כמיליון שקלים בשנה לכל ח"כ, כ-1.4 מיליון שקל למנדט בכל מערכת בחירות, ובנוסף מותר להן גם לצבור חובות במערכת הבחירות. 

בשנתיים וחצי האחרונות התקיימו שלוש מערכות בחירות ארציות וכן בחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018. חישוב פשוט מביא אותנו להערכה של כמיליארד שקלים שהוציאו המפלגות על תעמולת בחירות בתקופה זו (הדוח לשנת 2018 ולרשויות המקומיות צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים).

ההוצאות עצמן לא שקופות ולא כפופות לשום רגולציה כמו החובה לקיים מכרזים. המפלגות יכולות לעשות עם הכסף מה שהן רוצות: להעסיק מקורבים, לשלם איזה סכום שהם רוצים למי שהם רוצים, להטריד עדי מדינה ולא להיות חייבות בדין וחשבון, על הכסף, לאף אחד. המפלגות אפילו לא כפופות לחוק חופש המידע ולא מספקות לציבור מידע או נתונים על הכסף שהוציאו.

עו"ד נגב והתנועה לאיכות השלטון פנו לוועדה ודרשו שלא להאריך שוב את מועד הגשת הדוחות בטענה שלציבור יש את הזכות לדעת מה עשו עם כספו. במכתב נטען כי: "אי-פרסום הדוחות זמן כל כך רב לאחר התקיימותן, יחד עם דחיית המועדים להגשת הדוחות הכספיים שאושרה כאמור בוועדת הכספים של הכנסת, מעלים את החשש שמא הסיעות השונות מבקשות לדחות גם את פרסום דו"ח המבקר בעניינן".

עמדתו של נגב הייתה צפויה ליפול וכך היה. וכפי שאמר יו"ר הוועדה ח״כ גפני במהלך הדיון: "לא ראיתי שום מכתב ואני לא חושב שמכתב היה משנה פה משהו".

 

בסופו של הדיון אושרה ההצעה פה אחד. בוועדה אמנם נכחו רק ארבעה חברי כנסת: ינון אזולאי (ש"ס), אופיר סופר (הליכוד), מיקי לוי (יש עתיד) ויו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה). אבל גם חברי הוועדה שמצאו לנכון להיעדר מהדיון ומההצבעה אחראיים גם הם על על עוד החלטה של ח״כים לאשר לעצמם הנחות שהאזרח הפשוט לעולם לא היה מקבל, ולהמשיך להסתיר מהציבור מידע על האופן שבו משתמשים בכסף שלו. ואלו הם: רם בן ברק, קרן ברק, ניר ברקת, אחמד טיבי, בצלאל סמוטריץ', אלכס קושניר, שלמה קרעי, אנטאנס שחאדה, קטי קטרין שטרית, הילה שי וזאן, מיכל שיר סגמן, רם שפע, עאידה תומא סלימאן.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע):

בשנתיים האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

הגשת כל הדוחות במועד אחד – במקום במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות – מביאה לפרסום כל המידע בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית. כפי שגם ציין עו"ד הידי נגב הבוחר לא יכול לבוא בדין וחשבון עם יו"ר המפלגה שלו על התנהלותו בכסף הציבורי.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י):

בעקבות הפניה של סיירת השקיפות לחברי הוועדה, הגיע ח״כ מיקי לוי לוועדה כדי לנמק מדוע הוא יצביע בעד. גם אם אנחנו לא מסכימים איתו – זה ראוי להערכה. נבחרי ציבור צריכים להסביר מדוע קיבלו את החלטותיהם. בקרוב יגיע שוב מועד הגשת הדוחות, אנחנו נמשיך לעקוב ולפעול כדי שהפעם המפלגות לא יתחמקו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין
יו״ר ועדת הכספים, ח״כ משה גפני מיהדות התורה. (צילום: יוסי זמיר)

תוך שנתיים בזבזו המפלגות כמיליארד שקל על תעמולת בחירות. הן עדיין לא רוצות לדווח לציבור

מבקר המדינה ממליץ לדחות שוב למפלגות את מועד הדיווח על השימוש בכספים שקיבלו לבחירות. הערכות: מאז 2018 המפלגות הוציאו כמיליארד שקל על תעמולה. ביום שלישי יצביעו חברי ועדת הכספים,  ובידיהם הכוח לדרוש מהמפלגות לתת לציבור דין וחשבון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ביום שלישי הקרוב הח״כים יצביעו על דחיית של מועד הגשת הדו"חות הכספיים של ההוצאות של כספי מימון המפלגות שקיבלו מהמדינה בסבבי הבחירות האחרונים מאז 2019. תחת הכותרת הכביכול משמימה "הצעת בקשת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג- 1973", ועדת הכספים תדון בהצעת הח״כים לאשר לעצמם להמשיך להסתיר הוצאות בסך של כמיליארד שקלים שהם קיבלו מהקופה הציבורית. 

בזמן שחברי הכנסת מתחרים ביחסי ציבור שיוכיחו לציבור שהם אלו שפעלו כדי לעצור את עליית שכר הבכירים בינואר, הם ממשיכים להסתיר מידע על האופן שבו בזבזו את כספי הציבור בשנתיים האחרונות. 

ח"כ משה גפני, מתוך אתר הכנסת

מיליארד שקלים ללא שקיפות

במסגרת חוק מימון מפלגות מקבלות המפלגות סכומי עתק: הן מקבלות מימון של כמיליון שקלים בשנה לכל ח"כ, כ-1.4 מיליון שקל למנדט בכל מערכת בחירות, ובנוסף מותר להן גם לצבור חובות במערכת הבחירות. 

בשנתיים וחצי האחרונות התקיימו שלוש מערכות בחירות ארציות וכן בחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018. חישוב פשוט מביא אותנו להערכה של כמיליארד שקלים שהוציאו המפלגות על תעמולת בחירות בתקופה זו. 

ההוצאות עצמן לא שקופות ולא כפופות לשום רגולציה כמו החובה לקיים מכרזים. המפלגות יכולות לעשות עם הכסף מה שהן רוצות: להעסיק מקורבים, לשלם איזה סכום שהם רוצים למי שהם רוצים, להטריד עדי מדינה ולא להיות חייבות בדין וחשבון, על הכסף, לאף אחד. המפלגות אפילו לא כפופות לחוק חופש המידע ולא מספקות לציבור מידע או נתונים על הכסף שהוציאו.

מי שכן אמור לבקר את התנהלות המפלגות ביחס למימון הציבורי, בדיעבד, בתום כל שנת כספים ולאחר כל מערכת בחירות הוא מבקר המדינה. תפקידו לקבל דו״חות ונתונים, לעבד את ההוצאות, לבקר אותן ובסופו של דבר לקבוע רק האם המפלגות עמדו במגבלת החוק. כיום גם זה לא קורה. אבל אם תסתכלו על הדוחות שפורסמו עד 2018 תראו שתמיד הפוליטיקאים עברו על החוק: החל מהתרומות שקיבל הליכוד דרך הליכודיאדה, נפתלי בנט ש״איבד חשבוניות״ ועוד. אתם הייתם יושבים על זה בכלא – אבל דווקא נבחרי הציבור שאמורים לשמש דוגמה אישית יכולים לעשות מה שהם רוצים.

שלט בחירות של מפלגת הליכוד (צילום: יוסי זמיר)

אבל מבקר המדינה אנגלמן ממשיך לוותר לפוליטיקאים. לפני כשבוע כתב אנגלמן ליו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני כי קיבל פניה מ-11 מפלגות (אגודת ישראל, הליכוד, מפלגת העבודה, ש"ס, ישראל ביתנו, דגל התורה, יש עתיד, כולנו, חוסן לישראל, מרצ וימינה), שביקשו לקבל דחיה נוספת במועד הגשת הדוחות ״נוכח ריבוי מערכות הבחירות וסמיכות הזמנים ביניהן ובשל מגפת הקורונה״. 

אנגלמן כתב לגפני כי ממליץ לקבל את הבקשה: "נוכח הנסיבות המיוחדות שפורטו במכתבי הסיעות לרבות נסיבות הנובעות ממגפת הקורונה, אני סבור כי ניתן להיענות לבקשת הסיעות וממליץ כי תינתן ארכה נוספת כמבוקש להגשת הדוחות הכספיים של כלל הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22…". 

עוד בשקוף:

ביום שלישי הקרוב תעלה, כאמור, ההצעה להצבעה בוועדת הכספים. אם יצביעו בעד ההצעה, תהיה זו הפעם השלישית שהח״כים יאשרו לעצמם לדחות את הגשת הדו״חות, וכנראה שלא האחרונה. ביוני 2019, בכנסת הראשונה, אישרו לעצמם הח"כים את הדחייה הראשונה. ביוני השנה הם אישרו את הדחייה בפעם השניה, וכעת המפלגות אמורות להגיש את הדו״חות של הבחירות לכנסת ה-21 בסוף דצמבר 2020. כעת הדחיה המבוקשת היא עד סוף ינואר 2021.  נכון לעכשיו, חברי הכנסת צפויים לאשר אותה. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

בסך הכל עד כה קיבלו המפלגות ארכות מצטברות של 17 חודשים, וזאת בזמן שהחוק מחייב את הגשת הדו״חות ארבעה חודשים לאחר הבחירות. אם יאריכו את מועד ההגשה פעם נוספת והמבקר יקבל את הנתונים בינואר 2021, הציבור יקבל את המידע לאחר עיבוד ֿ רק בסוף 2021. 

פנינו למשרד מבקר המדינה ושאלנו מדוע הוא מסכים לדחייה נוספת בהגשת הדו"חות והאם הוא לא חושב שנכון שהציבור ידע כיצד חברי הכנסת התנהלו בכספו לפני מערכת בחירות נוספת. ממשרד המבקר נמסר: "בעקבות פנייתן של 12 מפלגות (מפלגה נוספת כנראה התווספה מאז הפניה המקורית, ע.ב) למבקר המדינה לבקשת ארכה נוספת של מספר שבועות עבור הגשת הדוחות הכספיים, ובהתחשב בנימוקים ובריבוי מערכות הבחירות, כמו גם באילוצים שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה (סגרים, בידוד וכיוצא באלו), הוחלט להמליץ לוועדת הכספים לאשר ארכה נוספת.יצוין, כי בקשת הדחיה הינה לפרק זמן סביר ומידתי".

עוד הוסיף המבקר כי "באשר לדוח אודות שנת 2018, הרי שלפי אישור ועדת הכספים העבודה עליו נעשית בימים אלו. עם השלמת הביקורת והגשת הדוח – הדוח יפורסם לציבור. יצוין, כי בינתיים ניתן לעיין בדוחות הכספיים שהגישו המפלגות לשנת 2018 באתר האינטרנט של רשם המפלגות".

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בשנתיים האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

הגשת כל הדוחות במועד אחד – במקום במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות – מביאה לפרסום כל המידע בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): חברי ועדת הכספים: משה גפני (יו"ר) ינון אזולאי, רם בן ברק, קרן ברק, ניר ברקת, אחמד טיבי, אופיר כץ, מיקי לוי, בצלאל סמוטריץ', אלכס קושניר, שלמה קרעי, אמטאנס שחאדה, קטי קטרין שטרית, הילה שי וזאן, מיכל שיר סגמן, רם שפע ,ועאידה תומא סלימאן יכולים שלא לאשר את הדחייה הנוספת בהגשת הדו״חות. אם מאות אלפי עסקים ועמותות יכולים להגיש דוחות בזמן, גם המפלגות יכולות.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

באישון לילה: הממשלה העבירה תקציב בלי להעביר תקציב

לא רוצים לצאת בבהילות לבחירות אבל חייבים לעמוד בהסכמים הקואליציוניים? ● כדי לאחוז בחבל בשני קצותיו, חברי הכנסת עבדו עד השעות הקטנות של הלילה והעבירו תקציב על בסיס התקציב של 2019 – עם "תוספת" שתכסה את החורים ● המשמעות: הממשלה ה-35 הפכה את עצמה לחסרת משמעות לעוד ארבעה חודשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ממשיכים לתפקד בלי לקבל החלטות: בדיון אמש (ראשון) בוועדת הכספים, חברי הכנסת הצליחו להתחמק מהמחלוקת בין הליכוד לכחול לבן והעבירו תקציב מדינה שמתבסס על תקציב 2019. לפי הדיונים הסוערים, שנמשכו עד ארבע לפנות בוקר, נראה כי שני עקרונות עמדו לנגד עיניהם: לאפשר יציאה נוחה לבחירות בדצמבר, ויחד עם זאת להצליח לעמוד בהסכם הקואליציוני של הממשלה הקודמת, שמחייב העברות כספים מתקציב שאינו קיים.

יצחק פינדרוס, ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים בדיון על העברת התקציב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

איך הם עשו את זה? מצד אחד, קבעו העברה של "תוספת" על סך 11 מיליארד שקל, שנועדה לטובת אותם גורמים שהממשלה התחייבה בפניהם שיקבלו תקציב, כמו תנועות הנוער והישיבות התיכוניות. מצד שני, מצד שני, האריכו לעצמם את הדד ליין ב-120 יום נוספים (במקום 100 ימים שהציע חבר הכנסת האוזר) והמשיכו את התקציב של 2019 – לא עד סוף השנה אלא עד ה-23 בדצמבר.

עוד על כיפופי החוקים של הממשלה:

כך, הממשלה מאפשרת לעצמה הזדמנות נוספת להתפרק. ב-23 בדצמבר, רגע לפני סוף השנה, חברי הכנסת יצטרכו שוב לעמוד בפני החלטה: העברת תקציב ל-2020, כלומר תקציב לשבוע, או יציאה לבחירות. כזכור, בנובמבר 2021 מגיעה הרוטציה ותורו של בני גנץ לכהן כראש ממשלה. התקציב-שאינו-תקציב מאפשר לראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, גמישות במועד היציאה לבחירות, תוך אפשרות לכהונה רצופה מבלי לממש את הרוטציה.

המשמעות עבור האזרחים היא שמדינת ישראל תמשיך להתנהל עוד חודשים רבים ללא תקציב וללא מדיניות. הממשלה ה-35 הפכה עצמה לחסרת משמעות, כשתקציבי המשרדים החדשים "מגרדים" כספים מהמשרדים הישנים. והוצאות הקורונה? מתבססות על הלוואות זרות לטווח ארוך, ונמצאות כרגע במה שנקרא "קופסה" – תקציב ייעודי להתמודדות עם המגיפה, שאסור להשתמש בו לצרכים אחרים.

הממשלה ישראל ה-35 ביטלה את עצמה

לפי חוק יסוד "משק המדינה", הממשלה נדרשת להניח על שולחן הכנסת הצעת תקציב עד ל-1 בנובמבר. במידה ולא עולה בידה, התקציב ינוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לפי מדיניות של 1/12 (חלוקת תקציב המדינה של השנה הקודמת ל 12 חודשים). 

מתוך הדיון על העברת התקציב. למרות הצעקות, הממשלה שוב כופפה את החוקים (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כלומר, הממשלה במצב כזה מוותרת על הכלי המרכזי שיש לה לממש את המדיניות שלה – קביעת סדר עדיפויות על ידי חלוקת כספים מסוימת ולא אחרת. הממשלה ה-35 בחרה להמשיך להישען על תקציב 2019, שבכלל נחקק בתחילת שנת 2018 ונשען על ההסכמות של הממשלה ה-34. 

התנהלות כזו פוגעת באזרחים: ראשית כיוון שהממשלה לא קובעת סדרי עדיפויות (זו התכלית המקורית לקיומה), ושנית כיוון שגידול האוכלוסייה הופך את שימור המצב לקיצוץ בפועל. בנוסף הוצאות שונות שהיו רלוונטיות בשנה אחת לא תקפות בשנה הבאה, כשמנגד יש הוצאות חדשות שאינן מתוקצבות ואותן הייתה הממשלה רוצה לאשר. את כל זה ניסו לפתור חברי הכנסת במה שנראה כחגיגת תפירת טלאי על טלאי לתוך הלילה. 

ואז הגיע מיקי זוהר וביקש לעקוף את הממשלה

הטלאי המרכזי היה "התוספת". כדי להצליח להתמודד עם ההבטחות הקואליציוניות, חברי הכנסת הגו כאמור את פתרון התוספת של 11 מיליארד השקלים. היא נועדה, בין היתר, כצינור החייאה לטובת יעדים כמו הספרייה הלאומית, הישיבות התיכוניות ותנועות הנוער.

אך משרד האוצר לא מיהר להיענות. היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג הסביר כי הסכום הזה ישמש גם לנושאים אחרים, בסדרי עדיפויות אחרים. כך למשל, עמידה בהסכמים בינלאומיים, שמחייבת העברת תקציב, קודמת מבחינתו להסכם הקואליציוני עם מפלגות שונות. 

במהלך כל הדיון התעקש שר האוצר לתת למשרד האוצר את הסמכות המלאה לנהל את התוספת התקציבית שאישרה הוועדה, אותם 11 מיליארד שקל. חברי ועדת הכספים ביקשו מנגנון פיקוח כלשהו שיאפשר להם לשלוט על הכסף. היועץ המשפטי אסי מסינג, הבהיר כי ככל שהממשלה תרצה להעביר את התוספת על סך 11 מיליארד שקל הוא יצטרך לקבל החלטת ממשלה. 

ואז לפתע בחצות, נכנס לחדר יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) וביקש לדעת משהו מוזר. זוהר רצה לדעת האם זה אפשרי ששר האוצר לא יביא את אישור התוספת להחלטת ממשלה, אלא ישירות לכנסת. כלומר, הוא ביקש להכין תרחיש שבו הממשלה תהיה משותקת בחודשים הקרובים ושר האוצר יוכל לאשר את התקציב ישירות מול הכנסת מבלי להגיע בכלל להחלטת ממשלה. 

מדוע? כאן מתחילות הפרשנויות. ייתכן שראש הממשלה ושר האוצר מנסים לעקוף את הויכוחים הצפויים עם כחול לבן בישיבות הממשלה ולפנות בנתיב ישיר לוועדת הכספים של הכנסת יהיה יותר נוח. לראיה – בשבועיים האחרונים לא התקיימו כלל ישיבות ממשלה.

מיקי זוהר בדיון על העברת התקציב. ניסה לעקוף את הממשלה (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בינתיים, משרד האוצר לא מאפשר את ההעברה של 11 מיליארד שקל בלי החלטת ממשלה. אישור התוספת חייב להיעשות עד ה-7 בספטמבר. כדי להספיק, על הממשלה להתכנס לישיבה ביום ראשון הקרוב, ה-31 באוגוסט ולהעביר את התוספת התקציבית מייד לאישור ועדת הכספים.

תקציב ל-2021? מוטל בספק

רקימת שעטנז התקציב, אינה מבשרת טובות בנוגע לתקציב 2021. על פי החוק, שכפי הנראה ניתן לכופף אותו שוב ושוב, הממשלה צריכה להניח תקציב על שולחן הכנסת עד נובמבר הקרוב. האם זה יקרה? לפי תגובות חברי הכנסת בוועדה, יש סיבה טובה להטיל ספק.

 "אתם מגחיכים כל מה שאנחנו עושים פה", אמר ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו). ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), הבהיר לקושניר כי "זה כדי שיהיה לך על מה להתבסס ב-2021". כלומר, פינדרוס אומר את מה שכולם חוששים ממנו – שכנראה לא יהיה גם תקציב לשנת 2021.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

השיקולים שהובילו אותך לבחור במפלגה זו או אחרת לא באים לידי ביטוי. הממשלה החליטה שלא להחליט, לא קבעה סדר עדיפויות לאומי ולא מימשה את חובתה למשול. בתקופה שבה המדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק, הממשלה ויתרה על חובתה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על כולנו בטווח הקצר והארוך.

בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית וכיפוף חוקי התקציב לא נראים טוב בעיניי השווקים וסוכנויות הדירוג, שקובעות באיזו ריבית מדינת ישראל תוכל ללוות כסף. ככל שהסיכון עולה, הדירוג של סוכנויות הדירוג עלול לרדת ולהעלות את גובה הריבית, מה שמגדיל את ההוצאה הממשלתית על חוב שנשלם בשנים הבאות – על חשבון שירותים לאזרח. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

הפוליטיקאים מסתירים איך בזבזו מעל מיליארד שקל עבור תעמולת הבחירות שלהם

תוך טענה שריבוי הדוחות מקשה עליהם ולאחר שכבר קיבלו דחייה של מועד ההגשה של הדוחות לשנת 2018, הח"כים דרשו וקיבלו, שוב, דחייה בהגשת דוחות המפלגות. לאור התנהלות עבר נראה שהח"כים מסתירים את ההתנהלות הבעייתית שלהם בכספי הציבור

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"בוא נצביע ישר, כולם מסכימים" אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' עוד לפני שהחל הדיון ביום שני שעבר בוועדת הכספים. הנושא: סעיף לכאורה משמים בסדר היום – "בקשת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות – התשל"ג". אלא שמאחוריו עומדים כמיליארד שקל שבוזבזו בשנה וחצי האחרונות, סכום שהפוליטיקאים שלנו מנסים להסתיר על מה הוציאו אותו וכיצד.

אנחנו יכולים רק לחלום על ההטבות שחברי כנסת מסדרים לעצמם

אם אתם עצמאיים שמגישים עכשיו דוחות למס הכנסה אתם יכולים לחלום על דחיות שכאלו. בעולם שהוא לא "ארץ הפלאות" של חברי הכנסת, כל חברה שלא הייתה מגישה דוחות בזמן או מבקשת אורכה הייתה רואה צניחה חדה במחיר מניותיה מחשש שההנהלה מסתירה מידע שלילי מהציבור. בנוסף הייתה מתקיימת חקירה של הרשות לניירות ערך. 

במפלגות? המצב שונה לחלוטין. התנהלותן בעבר כללה "איבוד חשבוניות" בגובה מיליוני שקלים (הבית היהודי), בזבוז כסף עבור מקורבים (הליכוד), העברת מאות אלפי שקלים לבית דפוס של קרוב משפחה (מרצ) ועוד.

עוד על ההטבות שח"כים מסדרים לעצמם:

"יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות" 

חנה רותם ממשרד מבקר המדינה הבהירה בדיון, שוועדת הכספים כבר אישרה אורכה אחת. "אנחנו מבינים את הבקשה", הדגישה, "אך סבורים שיש להגיש את הדוחות עבור הכנסת ה-21 וה-22  מוקדם יותר (31 באוגוסט, ע.ב) ולכנסת ה-23 לתת אורכה עד לסוף דצמבר". עוד הוסיפה: "יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות". 

מאור חמו, רואה החשבון  של הליכוד ייצג בדיון את כלל המפלגות. "אנו מבקשים לדחות את הגשת כל שש הדוחות לינואר 2021", אמר. מבקר המדינה הציע לפצל את הגשת הדוחות כך שהדוחות של הכנסת ה-21 וה-22 יוגשו בסוף אוגוסט השנה והדוחות של הכנסת ה-23 והתקופה הנלווית אליה יוגשו ב-31 בדצמבר השנה. 

כך תסדר לעצמך הטבה תוך ארבע דקות (אם אתה ח"כ)

למרות זאת, לאחר שלחצו, קיבלו הח"כים כמעט את כל תאוותם. בהסכמתה של רותם נדחתה הגשת הדוחות לסוף דצמבר 2020. למבקר המדינה יקחו עוד 32 שבועות עד להגשת הדוחות ועם עוד כמה שבועות של עיכוב עד הפרסום (כפי שהיה בפרסום הדוחות לרשויות המקומיות) נזכה לראות איך בזבזו המפלגות את הכסף שלנו בשנת 2018 רק לקראת סוף שנת 2021, כמעט שלוש שנים לאחר שהסתיימה השנה התקציבית ולאחר שנתיים תקציביות מלאות.

הדיון בכנסת היה קצר להחריד. צפו איך מקבלים פוליטיקאים הטבות שאף גורם אחר לא יכול לקבל.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בשנה וחצי האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית בגינם לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

יתר על כן, הגשת כל הדוחות במועד אחד, בניגוד להגשתם במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות, תביא לפרסומם בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית שלהן.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): הפתרון שאנחנו תמיד מציעים הוא החלת חוק חופש המידע על כספי מימון מפלגות. כלומר – שקיפות. כאשר תקציבי המפלגות יהיה חשוף לביקורת ציבורית – הם ינהגו בו בזהירות רבה יותר.
***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

דפוס בעייתי? הכירו את שעטנז התקציב של משרד האוצר 

במשרד האוצר נוהגים לערבב בקשות תקציביות: הגדלת המימון לטיסות רה"מ, תפעול הלמ"ס, תקציב מורשת הכותל ותוכנית "שלישי בשלייקס" – כולם נכנסים לאותה בקשה והופכים להיות תלויים האחד בשני. הח"כים מתמרמרים אך נדרשים לאשר – הכל או כלום 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מיליארדי שקלים עברו בשבועות האחרונים בוועדת הכספים. החל מכספי תיירות, גיוס הלוואות מדינה בחו"ל, אבטחת רה"מ לשעבר ועוד. את כל הבקשות האחרונות תוכלו למצוא כאן. הבעיה? במשרד האוצר נוהגים להגיש לוועדה כמה העברות תקציביות בבקשה אחת, לקשור אותן זו בזו, וליצור עסקת חבילה. הח"כים מצידם מביעים לעיתים התנגדות, אך השיירה עוברת. 

למה מבקשים העברות תקציביות?

תקציב המדינה, התופס מקום מכובד בשיח התקשורתי והבין מפלגתי, הוא בחלקו תקציב מדומה. במהלך שנת התקציב, מבקשים משרדי הממשלה השונים להעביר תקציבים בין תכניות בתוך המשרד, בין משרדים שונים או משנה לשנה. הבקשה מוגשת דרך אגף תקציבים במשרד האוצר לוועדת הכספים בכנסת, שביכולתה לעצור תקציב למשרד ממשלתי או לתכנית מסוימת, ובכך נוצר מנוף לחץ אשר ביכולתו להשפיע על מדיניות הממשלה. כלומר, גם ממשלה שאישרה תקציב בתחילת שנה לא יכולה להתעלם מהכנס ומוועדת הכספים במהלך השנה. חלק גדול מההעברות בהחלט נחוצות ולעיתים טכניות – כמו למשל פרוייקט שטרם הסתיים ודורש גרירה של תקציב לשנה העוקבת. אין להקל ראש בעניינים טכניים, מאחר וזו דרכה של הוועדה לפקח על התקדמותם של פרויקטים ממשלתיים. הבעיה, כאמור, נוצרת כאשר שהממשלה מחברת בין סעיפים שעל הנייר אולי מתיישבים בהגיון טכני וארגוני, אולם במציאות המרחק ביניהם רב. 

תכנית ליוצאי אתיופיה, טיסות רה"מ הפחתת הנטל הרגולטורי, מרכזי מורשת והלמ"ס – כולם בבקשה אחת

הנה בקשה אחת כזו לדוגמה: בקשה להעברה כוללת של כ-357 מיליון ש"ח למשרד רה"מ (כולל מזומן, הרשאה להתחייב ותקני כוח אדם). בתוכם כ-30 מיליון שקל לטיסות רה"מ ו-3.5 מיליון ש"ח לתכנית להפחתת הנטל הרגולטורי. בתוך אותה בקשה הוכנס תקצוב למרכז בגין ומרכז רבין בסך של 7.3 מיליון ש"ח. 

בהמשך הבקשה, פורטו סעיפים נוספים היושבים תחת משרד רה"מ, ביניהם עוד 40 מיליון ש"ח למטה הסייבר, ובסעיף אחר באותה הבקשה העבירו 18 מיליון ש"ח לקרן למורשת הכותל ו-78 מיליון ש"ח ללמ"ס.

במהלך הדיון באותה בקשה, העלו כמה חברי כנסת את בעיית הצמדת ההעברות זו לזו, ביניהם ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי), מיקי לוי (כחול לבן) ואורלי לוי (העבודה-גשר). למרות הערתם, הנושא לא זכה להתייחסות בקבלת ההחלטות. מיקי לוי אף הצהיר שאם הבקשה לא תפוצל הוא יצביע נגד – וכך עשה.  

יאיר גולן – האם ירד לשורש העיניין? מתוך אתר הכנסת

שאלנו את ח"כ גולן ולוי מדוע לדעתם משרד האוצר מצמיד את ההעברות התקציביות. מלשכתו של ח"כ גולן נמסר לנו כי: "גולן לא קיבל תשובה מניחה את הדעת בנושא זה, ואנחנו נחקור לעומק את הנושא מתוך כוונה לטפל בו".

פנינו גם למשרד האוצר בשאלה מדוע הם הצמידו את העברות זו לזו, והאם הוועדה יכולה להצביע על כל אחת מהן בנפרד? ממשרד האוצר נמסר: "לבקשת יו"ר ועדת הכספים, הוגשו לוועדה מחדש כלל הבקשות להעברות תקציביות".

מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא התקבלה תגובה לדברים.

יש למה לקוות? יו"ר ועדת הכספים מבקש להחזיר את הכנסת למסלול דרך חקיקת משנה

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בוועדת הכספים, השתתף הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ד"ר משה ברקת. ברקת פירט בפני הוועדה את תוכנית העבודה של הרשות בה הוא מציג גן עדן למבוטחים. היו"ר, ח"כ משה גפני, הבטיח שכל תקנה שתגיע אליו לדיון תעלה תוך כמה ימים לוועדה גם ללא ממשלה מתפקדת 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים, הפסקת חקירות כנגד תובעים על אובדן כושר עבודה ושינוי מודל העמלות של סוכני הביטוח: בוועדת הכספים קיימו אתמול דיון כדי ללמוד על תוכנית העבודה של רשות שוק ההון והביטוח. ברקת הציג תוכנית עבודה שתיטיב עם המבוטחים, אך לא הציג דרך לפיקוח על ביצוע התהליך ויישומו. הח"כים תמכו, אך הביעו דאגה שהתכנית תתמוסס.

גן העדן של משה ברקת 

בדיון שטח בפני הוועדה ברקת תוכנית מפורטת שתיטיב עם המבוטחים, אך ללא לוחות זמנים לביצוע. בין הסעיפים שהוצגו בתוכנית:

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים – ברקת טען כי אלו פרמיות מוגזמות ושכבר פנה לחברות הביטוח בנושא. במידה והפרמיות לא ירדו, הרשות תאלץ להתערב להורדת התעריפים.

נהגים בעלי עבר ביטוחי שולי – חברות הביטוח נוהגות להעלות את הפרמיות ב-30% אחרי תביעה אחת. ברקת מבקש כי תביעות קטנות, כמו פנס שבור, בכלל לא יחשבו כתביעה ולא יעלו את פרמיית הביטוח.

ניהול מדיניות ההשקעה של קרנות הפנסיה – הפרדת מדיניות ההשקעה בכספי החוסכים לפנסיה, לבין חשבון הכסף של החברה שמנהלת את קרן הפנסיה עצמה (כסף שלא שייך למבוטחים).

מודל הסוכן האובייקטיבי – סוכן הביטוח יקבל תגמול מהצרכן או תגמול אחיד מחברת הביטוח למוצרים ביטוחיים מאותו הסוג.

החזרת השיווק של ביטוחי המנהלים – לפני למעלה משנה החלה הממונה הקודמת על הביטוח, דורית סלינגר, שקיפות על ביטוחי המנהלים כדי לאפשר למבוטחים להשוות ביתר קלות בין פנסיה רגילה לביטוח מנהלים. בעקבות זאת החברות הפסיקו לשווק את ביטוח המנהלים וכיום ברקת פועל להחזירו (במתכונת שלא פירט בוועדה), מה שיאפשר לבעלי שכר גבוה לחזור ולרכוש ביטוחי מנהלים. 

חקירות יזומות כנגד מבוטחים – הפסקת חקירות אקטיביות על מבוטחים שתבעו בגין אובדן כושר עבודה.

בניית מאגר מידע לביטוח סיעודי שיאפשר ניוד.

כפל ביטוחים – כיום חברות הביטוח מצליחות למכור ללקוח כפל ביטוחים. שתי פוליסות שונות על אותו מוצר, ויוצאות ממהלך נבזי זה ללא כל ענישה. ברקת מעוניין להחיל קנסות כספיים על מכירת כאלו. מהלך מרתיע שיחסוך כסף למבוטחים. 

מעקב אחר תלונות על חברות הביטוח – חיוב חברות הביטוח בפרסום תלונות הציבור ומעקב של רשות הביטוח על תלונות המגיעות אל הרשות. ברקת אף העיד כי הוא עצמו הולך ובוחן תלונות של מבוטחים על חברות הביטוח. 

בסיכום דבריו התנה ברקת את כל הפעולות האלו בתוספת תקציב לרשות. ח"כ קרן ברק (הליכוד) טענה כי כל התוכנית שהציג ברקת הן בעיקרן ססימאות וביקשה לראות תוכנית עבודה מסודרת לכל אחד מהנושאים.

יו"ר הוועדה משה גפני הצטרף לטענה וחזר וטען כי מבחינתו ברקת יכול להגיש את התקנות שהוועדה נדרשת לאשר והן יעלו לדיון גם ללא ממשלה מתפקדת.   

גפני ביקש בכתב את לוחות הזמנים של כל הנושאים שהעלה ברקת בכדי שהוועדה תוכל לפקח על ההתקדמות של התוכנית. ברקת התחייב להעביר חלק מהתקנות כבר בימים הקרובים.

נמשיך לעקוב.