פוסטים

באישון לילה: הממשלה העבירה תקציב בלי להעביר תקציב

לא רוצים לצאת בבהילות לבחירות אבל חייבים לעמוד בהסכמים הקואליציוניים? ● כדי לאחוז בחבל בשני קצותיו, חברי הכנסת עבדו עד השעות הקטנות של הלילה והעבירו תקציב על בסיס התקציב של 2019 – עם "תוספת" שתכסה את החורים ● המשמעות: הממשלה ה-35 הפכה את עצמה לחסרת משמעות לעוד ארבעה חודשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ממשיכים לתפקד בלי לקבל החלטות: בדיון אמש (ראשון) בוועדת הכספים, חברי הכנסת הצליחו להתחמק מהמחלוקת בין הליכוד לכחול לבן והעבירו תקציב מדינה שמתבסס על תקציב 2019. לפי הדיונים הסוערים, שנמשכו עד ארבע לפנות בוקר, נראה כי שני עקרונות עמדו לנגד עיניהם: לאפשר יציאה נוחה לבחירות בדצמבר, ויחד עם זאת להצליח לעמוד בהסכם הקואליציוני של הממשלה הקודמת, שמחייב העברות כספים מתקציב שאינו קיים.

יצחק פינדרוס, ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים בדיון על העברת התקציב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

איך הם עשו את זה? מצד אחד, קבעו העברה של "תוספת" על סך 11 מיליארד שקל, שנועדה לטובת אותם גורמים שהממשלה התחייבה בפניהם שיקבלו תקציב, כמו תנועות הנוער והישיבות התיכוניות. מצד שני, מצד שני, האריכו לעצמם את הדד ליין ב-120 יום נוספים (במקום 100 ימים שהציע חבר הכנסת האוזר) והמשיכו את התקציב של 2019 – לא עד סוף השנה אלא עד ה-23 בדצמבר.

עוד על כיפופי החוקים של הממשלה:

כך, הממשלה מאפשרת לעצמה הזדמנות נוספת להתפרק. ב-23 בדצמבר, רגע לפני סוף השנה, חברי הכנסת יצטרכו שוב לעמוד בפני החלטה: העברת תקציב ל-2020, כלומר תקציב לשבוע, או יציאה לבחירות. כזכור, בנובמבר 2021 מגיעה הרוטציה ותורו של בני גנץ לכהן כראש ממשלה. התקציב-שאינו-תקציב מאפשר לראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, גמישות במועד היציאה לבחירות, תוך אפשרות לכהונה רצופה מבלי לממש את הרוטציה.

המשמעות עבור האזרחים היא שמדינת ישראל תמשיך להתנהל עוד חודשים רבים ללא תקציב וללא מדיניות. הממשלה ה-35 הפכה עצמה לחסרת משמעות, כשתקציבי המשרדים החדשים "מגרדים" כספים מהמשרדים הישנים. והוצאות הקורונה? מתבססות על הלוואות זרות לטווח ארוך, ונמצאות כרגע במה שנקרא "קופסה" – תקציב ייעודי להתמודדות עם המגיפה, שאסור להשתמש בו לצרכים אחרים.

הממשלה ישראל ה-35 ביטלה את עצמה

לפי חוק יסוד "משק המדינה", הממשלה נדרשת להניח על שולחן הכנסת הצעת תקציב עד ל-1 בנובמבר. במידה ולא עולה בידה, התקציב ינוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לפי מדיניות של 1/12 (חלוקת תקציב המדינה של השנה הקודמת ל 12 חודשים). 

מתוך הדיון על העברת התקציב. למרות הצעקות, הממשלה שוב כופפה את החוקים (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כלומר, הממשלה במצב כזה מוותרת על הכלי המרכזי שיש לה לממש את המדיניות שלה – קביעת סדר עדיפויות על ידי חלוקת כספים מסוימת ולא אחרת. הממשלה ה-35 בחרה להמשיך להישען על תקציב 2019, שבכלל נחקק בתחילת שנת 2018 ונשען על ההסכמות של הממשלה ה-34. 

התנהלות כזו פוגעת באזרחים: ראשית כיוון שהממשלה לא קובעת סדרי עדיפויות (זו התכלית המקורית לקיומה), ושנית כיוון שגידול האוכלוסייה הופך את שימור המצב לקיצוץ בפועל. בנוסף הוצאות שונות שהיו רלוונטיות בשנה אחת לא תקפות בשנה הבאה, כשמנגד יש הוצאות חדשות שאינן מתוקצבות ואותן הייתה הממשלה רוצה לאשר. את כל זה ניסו לפתור חברי הכנסת במה שנראה כחגיגת תפירת טלאי על טלאי לתוך הלילה. 

ואז הגיע מיקי זוהר וביקש לעקוף את הממשלה

הטלאי המרכזי היה "התוספת". כדי להצליח להתמודד עם ההבטחות הקואליציוניות, חברי הכנסת הגו כאמור את פתרון התוספת של 11 מיליארד השקלים. היא נועדה, בין היתר, כצינור החייאה לטובת יעדים כמו הספרייה הלאומית, הישיבות התיכוניות ותנועות הנוער.

אך משרד האוצר לא מיהר להיענות. היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג הסביר כי הסכום הזה ישמש גם לנושאים אחרים, בסדרי עדיפויות אחרים. כך למשל, עמידה בהסכמים בינלאומיים, שמחייבת העברת תקציב, קודמת מבחינתו להסכם הקואליציוני עם מפלגות שונות. 

במהלך כל הדיון התעקש שר האוצר לתת למשרד האוצר את הסמכות המלאה לנהל את התוספת התקציבית שאישרה הוועדה, אותם 11 מיליארד שקל. חברי ועדת הכספים ביקשו מנגנון פיקוח כלשהו שיאפשר להם לשלוט על הכסף. היועץ המשפטי אסי מסינג, הבהיר כי ככל שהממשלה תרצה להעביר את התוספת על סך 11 מיליארד שקל הוא יצטרך לקבל החלטת ממשלה. 

ואז לפתע בחצות, נכנס לחדר יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) וביקש לדעת משהו מוזר. זוהר רצה לדעת האם זה אפשרי ששר האוצר לא יביא את אישור התוספת להחלטת ממשלה, אלא ישירות לכנסת. כלומר, הוא ביקש להכין תרחיש שבו הממשלה תהיה משותקת בחודשים הקרובים ושר האוצר יוכל לאשר את התקציב ישירות מול הכנסת מבלי להגיע בכלל להחלטת ממשלה. 

מדוע? כאן מתחילות הפרשנויות. ייתכן שראש הממשלה ושר האוצר מנסים לעקוף את הויכוחים הצפויים עם כחול לבן בישיבות הממשלה ולפנות בנתיב ישיר לוועדת הכספים של הכנסת יהיה יותר נוח. לראיה – בשבועיים האחרונים לא התקיימו כלל ישיבות ממשלה.

מיקי זוהר בדיון על העברת התקציב. ניסה לעקוף את הממשלה (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בינתיים, משרד האוצר לא מאפשר את ההעברה של 11 מיליארד שקל בלי החלטת ממשלה. אישור התוספת חייב להיעשות עד ה-7 בספטמבר. כדי להספיק, על הממשלה להתכנס לישיבה ביום ראשון הקרוב, ה-31 באוגוסט ולהעביר את התוספת התקציבית מייד לאישור ועדת הכספים.

תקציב ל-2021? מוטל בספק

רקימת שעטנז התקציב, אינה מבשרת טובות בנוגע לתקציב 2021. על פי החוק, שכפי הנראה ניתן לכופף אותו שוב ושוב, הממשלה צריכה להניח תקציב על שולחן הכנסת עד נובמבר הקרוב. האם זה יקרה? לפי תגובות חברי הכנסת בוועדה, יש סיבה טובה להטיל ספק.

 "אתם מגחיכים כל מה שאנחנו עושים פה", אמר ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו). ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), הבהיר לקושניר כי "זה כדי שיהיה לך על מה להתבסס ב-2021". כלומר, פינדרוס אומר את מה שכולם חוששים ממנו – שכנראה לא יהיה גם תקציב לשנת 2021.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

השיקולים שהובילו אותך לבחור במפלגה זו או אחרת לא באים לידי ביטוי. הממשלה החליטה שלא להחליט, לא קבעה סדר עדיפויות לאומי ולא מימשה את חובתה למשול. בתקופה שבה המדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק, הממשלה ויתרה על חובתה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על כולנו בטווח הקצר והארוך.

בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית וכיפוף חוקי התקציב לא נראים טוב בעיניי השווקים וסוכנויות הדירוג, שקובעות באיזו ריבית מדינת ישראל תוכל ללוות כסף. ככל שהסיכון עולה, הדירוג של סוכנויות הדירוג עלול לרדת ולהעלות את גובה הריבית, מה שמגדיל את ההוצאה הממשלתית על חוב שנשלם בשנים הבאות – על חשבון שירותים לאזרח. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

הפוליטיקאים מסתירים איך בזבזו מעל מיליארד שקל עבור תעמולת הבחירות שלהם

תוך טענה שריבוי הדוחות מקשה עליהם ולאחר שכבר קיבלו דחייה של מועד ההגשה של הדוחות לשנת 2018, הח"כים דרשו וקיבלו, שוב, דחייה בהגשת דוחות המפלגות. לאור התנהלות עבר נראה שהח"כים מסתירים את ההתנהלות הבעייתית שלהם בכספי הציבור

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"בוא נצביע ישר, כולם מסכימים" אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' עוד לפני שהחל הדיון ביום שני שעבר בוועדת הכספים. הנושא: סעיף לכאורה משמים בסדר היום – "בקשת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות – התשל"ג". אלא שמאחוריו עומדים כמיליארד שקל שבוזבזו בשנה וחצי האחרונות, סכום שהפוליטיקאים שלנו מנסים להסתיר על מה הוציאו אותו וכיצד.

אנחנו יכולים רק לחלום על ההטבות שחברי כנסת מסדרים לעצמם

אם אתם עצמאיים שמגישים עכשיו דוחות למס הכנסה אתם יכולים לחלום על דחיות שכאלו. בעולם שהוא לא "ארץ הפלאות" של חברי הכנסת, כל חברה שלא הייתה מגישה דוחות בזמן או מבקשת אורכה הייתה רואה צניחה חדה במחיר מניותיה מחשש שההנהלה מסתירה מידע שלילי מהציבור. בנוסף הייתה מתקיימת חקירה של הרשות לניירות ערך. 

במפלגות? המצב שונה לחלוטין. התנהלותן בעבר כללה "איבוד חשבוניות" בגובה מיליוני שקלים (הבית היהודי), בזבוז כסף עבור מקורבים (הליכוד), העברת מאות אלפי שקלים לבית דפוס של קרוב משפחה (מרצ) ועוד.

עוד על ההטבות שח"כים מסדרים לעצמם:

"יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות" 

חנה רותם ממשרד מבקר המדינה הבהירה בדיון, שוועדת הכספים כבר אישרה אורכה אחת. "אנחנו מבינים את הבקשה", הדגישה, "אך סבורים שיש להגיש את הדוחות עבור הכנסת ה-21 וה-22  מוקדם יותר (31 באוגוסט, ע.ב) ולכנסת ה-23 לתת אורכה עד לסוף דצמבר". עוד הוסיפה: "יש פה בעיה. הציבור רוצה, צריך וגם פונה בבקשה לדעת מה היו הוצאות המפלגות". 

מאור חמו, רואה החשבון  של הליכוד ייצג בדיון את כלל המפלגות. "אנו מבקשים לדחות את הגשת כל שש הדוחות לינואר 2021", אמר. מבקר המדינה הציע לפצל את הגשת הדוחות כך שהדוחות של הכנסת ה-21 וה-22 יוגשו בסוף אוגוסט השנה והדוחות של הכנסת ה-23 והתקופה הנלווית אליה יוגשו ב-31 בדצמבר השנה. 

כך תסדר לעצמך הטבה תוך ארבע דקות (אם אתה ח"כ)

למרות זאת, לאחר שלחצו, קיבלו הח"כים כמעט את כל תאוותם. בהסכמתה של רותם נדחתה הגשת הדוחות לסוף דצמבר 2020. למבקר המדינה יקחו עוד 32 שבועות עד להגשת הדוחות ועם עוד כמה שבועות של עיכוב עד הפרסום (כפי שהיה בפרסום הדוחות לרשויות המקומיות) נזכה לראות איך בזבזו המפלגות את הכסף שלנו בשנת 2018 רק לקראת סוף שנת 2021, כמעט שלוש שנים לאחר שהסתיימה השנה התקציבית ולאחר שנתיים תקציביות מלאות.

הדיון בכנסת היה קצר להחריד. צפו איך מקבלים פוליטיקאים הטבות שאף גורם אחר לא יכול לקבל.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בשנה וחצי האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית בגינם לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

יתר על כן, הגשת כל הדוחות במועד אחד, בניגוד להגשתם במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות, תביא לפרסומם בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית שלהן.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): הפתרון שאנחנו תמיד מציעים הוא החלת חוק חופש המידע על כספי מימון מפלגות. כלומר – שקיפות. כאשר תקציבי המפלגות יהיה חשוף לביקורת ציבורית – הם ינהגו בו בזהירות רבה יותר.
***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

דפוס בעייתי? הכירו את שעטנז התקציב של משרד האוצר 

במשרד האוצר נוהגים לערבב בקשות תקציביות: הגדלת המימון לטיסות רה"מ, תפעול הלמ"ס, תקציב מורשת הכותל ותוכנית "שלישי בשלייקס" – כולם נכנסים לאותה בקשה והופכים להיות תלויים האחד בשני. הח"כים מתמרמרים אך נדרשים לאשר – הכל או כלום 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מיליארדי שקלים עברו בשבועות האחרונים בוועדת הכספים. החל מכספי תיירות, גיוס הלוואות מדינה בחו"ל, אבטחת רה"מ לשעבר ועוד. את כל הבקשות האחרונות תוכלו למצוא כאן. הבעיה? במשרד האוצר נוהגים להגיש לוועדה כמה העברות תקציביות בבקשה אחת, לקשור אותן זו בזו, וליצור עסקת חבילה. הח"כים מצידם מביעים לעיתים התנגדות, אך השיירה עוברת. 

למה מבקשים העברות תקציביות?

תקציב המדינה, התופס מקום מכובד בשיח התקשורתי והבין מפלגתי, הוא בחלקו תקציב מדומה. במהלך שנת התקציב, מבקשים משרדי הממשלה השונים להעביר תקציבים בין תכניות בתוך המשרד, בין משרדים שונים או משנה לשנה. הבקשה מוגשת דרך אגף תקציבים במשרד האוצר לוועדת הכספים בכנסת, שביכולתה לעצור תקציב למשרד ממשלתי או לתכנית מסוימת, ובכך נוצר מנוף לחץ אשר ביכולתו להשפיע על מדיניות הממשלה. כלומר, גם ממשלה שאישרה תקציב בתחילת שנה לא יכולה להתעלם מהכנס ומוועדת הכספים במהלך השנה. חלק גדול מההעברות בהחלט נחוצות ולעיתים טכניות – כמו למשל פרוייקט שטרם הסתיים ודורש גרירה של תקציב לשנה העוקבת. אין להקל ראש בעניינים טכניים, מאחר וזו דרכה של הוועדה לפקח על התקדמותם של פרויקטים ממשלתיים. הבעיה, כאמור, נוצרת כאשר שהממשלה מחברת בין סעיפים שעל הנייר אולי מתיישבים בהגיון טכני וארגוני, אולם במציאות המרחק ביניהם רב. 

תכנית ליוצאי אתיופיה, טיסות רה"מ הפחתת הנטל הרגולטורי, מרכזי מורשת והלמ"ס – כולם בבקשה אחת

הנה בקשה אחת כזו לדוגמה: בקשה להעברה כוללת של כ-357 מיליון ש"ח למשרד רה"מ (כולל מזומן, הרשאה להתחייב ותקני כוח אדם). בתוכם כ-30 מיליון שקל לטיסות רה"מ ו-3.5 מיליון ש"ח לתכנית להפחתת הנטל הרגולטורי. בתוך אותה בקשה הוכנס תקצוב למרכז בגין ומרכז רבין בסך של 7.3 מיליון ש"ח. 

בהמשך הבקשה, פורטו סעיפים נוספים היושבים תחת משרד רה"מ, ביניהם עוד 40 מיליון ש"ח למטה הסייבר, ובסעיף אחר באותה הבקשה העבירו 18 מיליון ש"ח לקרן למורשת הכותל ו-78 מיליון ש"ח ללמ"ס.

במהלך הדיון באותה בקשה, העלו כמה חברי כנסת את בעיית הצמדת ההעברות זו לזו, ביניהם ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי), מיקי לוי (כחול לבן) ואורלי לוי (העבודה-גשר). למרות הערתם, הנושא לא זכה להתייחסות בקבלת ההחלטות. מיקי לוי אף הצהיר שאם הבקשה לא תפוצל הוא יצביע נגד – וכך עשה.  

יאיר גולן – האם ירד לשורש העיניין? מתוך אתר הכנסת

שאלנו את ח"כ גולן ולוי מדוע לדעתם משרד האוצר מצמיד את ההעברות התקציביות. מלשכתו של ח"כ גולן נמסר לנו כי: "גולן לא קיבל תשובה מניחה את הדעת בנושא זה, ואנחנו נחקור לעומק את הנושא מתוך כוונה לטפל בו".

פנינו גם למשרד האוצר בשאלה מדוע הם הצמידו את העברות זו לזו, והאם הוועדה יכולה להצביע על כל אחת מהן בנפרד? ממשרד האוצר נמסר: "לבקשת יו"ר ועדת הכספים, הוגשו לוועדה מחדש כלל הבקשות להעברות תקציביות".

מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא התקבלה תגובה לדברים.

יש למה לקוות? יו"ר ועדת הכספים מבקש להחזיר את הכנסת למסלול דרך חקיקת משנה

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בוועדת הכספים, השתתף הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ד"ר משה ברקת. ברקת פירט בפני הוועדה את תוכנית העבודה של הרשות בה הוא מציג גן עדן למבוטחים. היו"ר, ח"כ משה גפני, הבטיח שכל תקנה שתגיע אליו לדיון תעלה תוך כמה ימים לוועדה גם ללא ממשלה מתפקדת 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים, הפסקת חקירות כנגד תובעים על אובדן כושר עבודה ושינוי מודל העמלות של סוכני הביטוח: בוועדת הכספים קיימו אתמול דיון כדי ללמוד על תוכנית העבודה של רשות שוק ההון והביטוח. ברקת הציג תוכנית עבודה שתיטיב עם המבוטחים, אך לא הציג דרך לפיקוח על ביצוע התהליך ויישומו. הח"כים תמכו, אך הביעו דאגה שהתכנית תתמוסס.

גן העדן של משה ברקת 

בדיון שטח בפני הוועדה ברקת תוכנית מפורטת שתיטיב עם המבוטחים, אך ללא לוחות זמנים לביצוע. בין הסעיפים שהוצגו בתוכנית:

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים – ברקת טען כי אלו פרמיות מוגזמות ושכבר פנה לחברות הביטוח בנושא. במידה והפרמיות לא ירדו, הרשות תאלץ להתערב להורדת התעריפים.

נהגים בעלי עבר ביטוחי שולי – חברות הביטוח נוהגות להעלות את הפרמיות ב-30% אחרי תביעה אחת. ברקת מבקש כי תביעות קטנות, כמו פנס שבור, בכלל לא יחשבו כתביעה ולא יעלו את פרמיית הביטוח.

ניהול מדיניות ההשקעה של קרנות הפנסיה – הפרדת מדיניות ההשקעה בכספי החוסכים לפנסיה, לבין חשבון הכסף של החברה שמנהלת את קרן הפנסיה עצמה (כסף שלא שייך למבוטחים).

מודל הסוכן האובייקטיבי – סוכן הביטוח יקבל תגמול מהצרכן או תגמול אחיד מחברת הביטוח למוצרים ביטוחיים מאותו הסוג.

החזרת השיווק של ביטוחי המנהלים – לפני למעלה משנה החלה הממונה הקודמת על הביטוח, דורית סלינגר, שקיפות על ביטוחי המנהלים כדי לאפשר למבוטחים להשוות ביתר קלות בין פנסיה רגילה לביטוח מנהלים. בעקבות זאת החברות הפסיקו לשווק את ביטוח המנהלים וכיום ברקת פועל להחזירו (במתכונת שלא פירט בוועדה), מה שיאפשר לבעלי שכר גבוה לחזור ולרכוש ביטוחי מנהלים. 

חקירות יזומות כנגד מבוטחים – הפסקת חקירות אקטיביות על מבוטחים שתבעו בגין אובדן כושר עבודה.

בניית מאגר מידע לביטוח סיעודי שיאפשר ניוד.

כפל ביטוחים – כיום חברות הביטוח מצליחות למכור ללקוח כפל ביטוחים. שתי פוליסות שונות על אותו מוצר, ויוצאות ממהלך נבזי זה ללא כל ענישה. ברקת מעוניין להחיל קנסות כספיים על מכירת כאלו. מהלך מרתיע שיחסוך כסף למבוטחים. 

מעקב אחר תלונות על חברות הביטוח – חיוב חברות הביטוח בפרסום תלונות הציבור ומעקב של רשות הביטוח על תלונות המגיעות אל הרשות. ברקת אף העיד כי הוא עצמו הולך ובוחן תלונות של מבוטחים על חברות הביטוח. 

בסיכום דבריו התנה ברקת את כל הפעולות האלו בתוספת תקציב לרשות. ח"כ קרן ברק (הליכוד) טענה כי כל התוכנית שהציג ברקת הן בעיקרן ססימאות וביקשה לראות תוכנית עבודה מסודרת לכל אחד מהנושאים.

יו"ר הוועדה משה גפני הצטרף לטענה וחזר וטען כי מבחינתו ברקת יכול להגיש את התקנות שהוועדה נדרשת לאשר והן יעלו לדיון גם ללא ממשלה מתפקדת.   

גפני ביקש בכתב את לוחות הזמנים של כל הנושאים שהעלה ברקת בכדי שהוועדה תוכל לפקח על ההתקדמות של התוכנית. ברקת התחייב להעביר חלק מהתקנות כבר בימים הקרובים.

נמשיך לעקוב.

המציאות המורכבת של שוק המלט הישראלי

פתיחת השוק ליבוא הורידה את המחירים, אך מעמידה בסיכון את עתידו של מפעל "הר טוב" על 120 עובדיו. ח"כ גפני מעוניין להשית היטל היצף על מלט מיוון וטורקיה. האם פגיעה ביבוא היא הפתרון, למרות שהמונופול "נשר" יהיה הנהנה העיקרי מהצעד? המשך קריאה…

הידעתם? חבר כנסת לא חייב להגיע לוועדות שהוא אינו חבר בהן

העיתון "מקור ראשון" פרסם ידיעה דרמטית: "סתיו שפיר נכחה רק ב- 22 ישיבות ועדת הכספים ב- 2018, מתוך כ־300 דיונים בסך הכול". הבעיה? שפיר בכלל איננה חברה בוועדה

המשך קריאה…

השכר האמיתי של ראש הממשלה

שוב ושוב נחשף שמשפחת רה"מ מעמיסה את הוצאות בתיהם הפרטיים על חשבון הציבור. במדינה מתוקנת הדבר היה גורר התפטרויות, התנצלויות, החזרת כספים וכמובן חידוד נהלים. אפילו מפלגת שלטון הייתה יוצאת בקמפיין שהיא מנקה את האורוות.
בישראל: הקואליציה תוקפת על כך את השמאל, ומתגייסת כולה להעביר חוק שמכשיר בזבוזים על חשבון קופת המדינה. בזבוזים שטרם נראו כמותם. המשך קריאה…