פוסטים

בדרך להצבעה בקריאה ראשונה: ועדת הכנסת משנה את הרכב הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים

הצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, מבקשת לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת ● בשנה הקרובה צפויה עלייה משמעותית בשכר הח"כים – ויו"ר הוועדה שתמונה יהיה מי שיצטרך לרסן אותה ● גינזבורג טען שנפגש עם כמה מועמדים לתפקיד, אך הם לא רצו בו בשל חשש מביקורת ציבורית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לאחר שנה ותשעה חודשים שבמהלכם הוועדה הציבורית לעניין שכר הח"כים אינה פועלת: הבוקר ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי.

למרות שהשינוי עשוי להיראות טכני, הניסיון מלמד שסביר שקיימת כוונה מאחורי הרצון למנות יו"ר שאינו איש אקדמיה. חבר סגל אקדמי זוכה לרוב לניתוק מדאגה לפרנסה עתידית בגלל הקביעות שלו במוסד האקדמי, והוא פועל בכלים ובשדה שונים ולרוב בלתי-תלויים מאלה שמאפיינים את הזירה הפוליטית. גינזבורג נימק את השינוי בכך שנפגש בעצמו עם כמה מועמדים לתפקיד, אך אלו לא הביעו בו עניין בשל חשש מביקורת ציבורית. לאחר שהכנסת העלתה השנה את שכר הח"כים בניגוד להמלצות הוועדה הקודמת, ואף פיזרה אותה מבלי שאיש אפילו טרח לעדכן את היו"ר – אפשר להבין מדוע אף אחד או אחת שמכבדים את עצמם לא מוכנים לעמוד מול הח"כים בנושא שכרם.

חבר הכנסת איתן גינזבורג

"אני מבקש להדגיש", אמר גינזבורג, "לא מדובר במחטף או הליך מזורז. זה תפקיד שלנו כוועדת הכנסת. אין לנו כוונה לשנות את ההסדר הנהוג היום. אני מבקש לא לייחס כל מניע נסתר או חסוי (ההדגשה נשלחה במקור בהודעת הדוברות של ועדת הכנסת)".

בנוסף על כל אלה, האדם שיעמוד בראשות הוועדה הציבורית יצטרך לעמוד מול אתגר חדש, מכיוון ששכר הח"כים, שצמוד לשכר הממוצע במשק, צפוי לעלות השנה באופן משמעותי: משבר הקורונה גרם לפיטורים של מאות אלפי אזרחים, רובם עובדים בשכר נמוך, דבר שהוביל לכך שהשכר הממוצע במשק עלה – ועמו צפוי לעלות גם שכר הח"כים.

מן הוועדה המפקחת על שכר הח"כים יהיה מצופה לרסן או לבטל את העלאת השכר הצפויה, ודווקא מסיבה זו, שינוי הרכב הוועדה – לאחר שכבר הייתה אמורה להתמנות לפני קרוב לשנתיים – מריח רע מאוד. האם לוועדת הכנסת יש כבר מועמד מועדף, שאינו איש אקדמיה, שאותו היא מעוניינת למנות? ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שאל זאת את גינזבורג שענה: "אומר ביושר, שאני יחד עם יו"ר הכנסת מנסים לאתר חברים. זו מלאכה קשה מאוד. אין לנו מועמד ספציפי. פנינו לכמה מועמדים ואנו ממתינים לתשובתם".

הוועדה אישרה להעלות את הצעת החוק, שתוגש כהצעת הוועדה, לקריאה ראשונה במליאה ברוב של שבעה חברים ללא מתנגדים.

עוד בנושא:

ועדה מייעצת – אך לא מחליטה

הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, וכן בהטבות ובתנאים שהם מקבלים. הוועדה מורכבת משלושה נציגי ציבור, וגם אם יאושר תיקון החוק יהיה על הכנסת למנות אליה חבר סגל אקדמי אחד, אך הוא לא יהיה מחויב עוד לעמוד בראשה.

לאחר מינויה, הועדה כביכול אינה תלויה עוד בכנסת, וניתן היה לצפות שהיא תהיה זו שתכריע בסוגיות שבהן היא דנה – אך זה לא מה שקורה בפועל. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת  – כלומר לח"כים עצמם – שיכולים להחליט מה שירצו

ביולי האחרון ח"כ עידן רול (יש עתיד) יזם הצעת חוק שביקשה גם היא לשנות את הרכב הוועדה, אך גם להקנות לה את הסמכות להכריע בלי אישור הח"כים. ההצעה נפלה משום שהממשלה התנגדה לה, ושר המשפטים אבי ניסנקורן תירץ זאת כך: "יש היום ועדה מייעצת, וכרגע היא בהליך המינוי וצריך להמתין בסבלנות". במהלך החודשיים האחרונים המתנו בסבלנות, וגם פנינו ללשכתו של גינזבורג, שם מסרו לנו שוב ושוב ש"מגבשים רשימה". 

זה לא המחטף הראשון של חברי הכנסת. ראינו זאת כשהעלו לעצמם את תקציב מימון מפלגות, דחו את הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות, או הוסיפו 11 מילארד שקל לתקציב המדינה. עכשיו, לדעתנו, תור הציבור לבצע מחטף קטן. חברי הכנסת רוצים לשנות את החובה למנות חבר סגל אקדמי לתפקיד היו"ר? אז גם אנחנו מבקשים משהו – להוסיף שינוי קטן בסעיף 55 ג' (2) בחוק הכנסת. במקום מה שכתוב בו עכשיו, "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לוועדת הכנסת", אנחנו מציעים לכתוב: "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן החלטה סופית לאחר היוועצות עם יו"ר הוועדה".

ח"כ עידן רול. הגיש הצעת חוק שמבקשת להפוך את הוועדה המייעצת למחייבת

שינוי זה יוביל לכך שוועדת הכנסת אמנם תוכל לדחות את המלצת הוועדה הציבורית ולהחזיר אותה שוב לדיון, ואף להשמיע את דעתה בנושא, כפי שכבר נעשה בעבר – אבל הפעם הוועדה הציבורית תהיה זו שבסמכותה להכריע. פנינו לאיתן גינזבורג וביקשנו להוסיף את ההסתייגות הזו להצעת החוק שלו.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – כמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

חברי הכנסת החליטו להקים רק שלוש ועדות זמניות, ספק אם בכלל יתכנסו

הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה, הוועדה לרפורמה בחינוך המיוחד והוועדה לעניין כוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה. שלוש ועדות לשלושה נושאים בוערים יוקמו בקרוב. שאר הוועדות? יחכו להשבעת הכנסת הבאה. הרשימה המשותפת והליכוד החרימו את ההצבעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מזה למעלה משנה שוועדות הכנסת לא מתפקדות. השבוע סוף סוף החליטו חברי הכנסת להקים כמה מהן. הקמת הוועדות קריטית כדי שחברי הכנסת יוכלו לפקח על הממשלה, לוודא שמחדלים מתוקנים ולהעלות נושאים לסדר היום.

דיון סוער בנושא התקיים ביום שלישי בלילה, לאחר ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ. הלוחמים העיקריים למען הקמתן היו חברי סיעת ישראל ביתנו: עודד פורר ויוליה מלינובסקי. הם סרבו לדחות עוד את הדיון בנושא – כפי שהציעו שהציעו שאר חברי הכנסת.

לאחר שהגיעו להסכמות מאחורי הקלעים יו"ר הוועדה אבי ניסנקורן הציע להקים שלוש ועדות זמניות בלבד ואלו יוכלו לתפקד רק עד לבחירות ב-2 במרץ: 

  • הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה
  • הוועדה לרפורמה בחוק החינוך המיוחד
  • והוועדה לכוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה

המשמעות היא ששאר הוועדות הקבועות של הכנסת יישארו בבויידם, והח"כים ימשיכו להתקשות לשרת את הציבור.

אלא שאפילו להצעה החלבית הזו התנגדה הליכוד. "מתבצע פה מחטף, אנחנו לא נשתתף בפארסה של ההצבעה הזו", אמר במהלך הדיון יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר שאף שיכנע את חבריו לסיעה להחרים את ההצבעה. אחת מהן היא קטי שטרית, אף שזו פעלה בעצמה להקמת ועדת החינוך המיוחד – רפורמה שמטרתה להגדיל את כמות הילדים שנמצאים בהחינוך המיוחד בכיתות רגילות. שטרית יצאה ולא הצביעה. שאלנו מדוע יצאה מההצבעה למרות שפעלה למען הקמת הוועדה. 

הרפורמה בחינוך המיוחד היא שם מכובס לקיצוץ תקציבי בילדים המיוחדים. בוועדת החינוך הוחלט על פיילוט בצפון, אבל בפועל אין שום פיקוח, אין בקרה ואין הנגשה. זרקו את הילדים המיוחדים לחינוך הרגיל בלי היערכות ומשאבים. זה לא שילוב, זו הפקרות!ילדי החינוך המיוחד זקוקים לנו, מיהרו להקים ועדת כנסת ולא ועדת חינוך. הקמת ועדת חינוך היא צעד חיוני והכרחי. יו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, לא הכל זה פוליטיקה. יש גם מדינה לנהל. הקם עוד היום את ועדת החינוך, כפי שאתה פועל להקמת ועדת "רק לא ביבי".

Posted by ‎קטי שטרית – Keti Shitrit‎ on Monday, January 13, 2020

מח"כ שטרית נמסר: "אכן, החינוך המיוחד הוא אחד מהתחומים שאני פועלת ומקדמת בכנסת. הניסיון של כחול לבן לטפל באתגרי הרפורמה הוא הכתבה ולא הסכמה בין חברי הכנסת. אני זו שדחפתי והובלתי את הקמת הוועדה וחבל לי שכחול לבן מכניסים פוליטיקה בנושא שצריך להיות ענייני. אני קוראת ליו"ר ועדת הכנסת, אבי ניסנקורן, להתעלות מעל הקרקס הפוליטי שהוא מוביל ולעבוד בשיתוף פעולה עם יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, למען ילדי החינוך המיוחד, צוותי ההוראה וההורים".

"אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"

לאחר שחברי הליכוד עזבו את החדר, אחמד טיבי הטיח האשמות בניסנקורן: "סגרתם דיל עם ישראל ביתנו. מה אנחנו עב"מים? אתה לא רואה אותנו? מחר תירצח אישה ערבית, מה תענה? ברצח הבא נזכיר לכם את ההחלטה הזו. אני פה הרבה שנים ואני ילמד אתכם פוליטיקה. העיקר שח"כ גנץ מסייר בישובים ערביים. אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"  לאחר מכן נטשו אותו גם חברי הרשימה המשותפת – שבקשתם להקים ועדה בראשותם לטיפול באלימת במגזר הערבי לא התקבלה.

מהרשימה המשותפת טרם התקבלה תגובה.

ספק אם בכלל יכונסו הוועדות

ההחלטה של ועדת הכנסת דורשת את אישור המליאה, שכרגע לא פורסם מתי תתכנס. בנוסף, כשהוחלט על הקמת הוועדות לא נקבעו מי יהיו חבריה ומי יהיה היו"ר שלהן. לאור מועד הבחירות (2.3), לוועדות יוותר לכל היותר כשבועיים לפעולה. וגם אז כל דיון בהן יהיה חייב בהסכמה בין הליכוד לכחול לבן.

מיקי זוהר, יו"ר סיעת הליכוד מסר לנו: "אנחנו מתעלמים לחלוטין ממה שהם (כחול לבן) עושים ולא משתפים פעולה עם ההתנהלות החד צדדית שלהם". 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת לא מתפקדת יותר משנה ולכן אין פיקוח על ממשלת המעבר. הוועדות אותן החליטו להקים – נוגעות רק בחלק מהנושאים, אך אלו עדיין נושאים דחופים. אם הממשלה לא תיערך כראוי להגעת נגיף הקרונה לישראל כראוי, למשל, כל אזרחי ישראל ייפגעו מכך ולא משנה מה הם מצביעים בקלפי.

מה אפשר לעשות? הקמת הוועדות בסמוך לבחירות באמת מעוררת בעיה. לא ניתן לבצע פיקוח כשאתה עושה רק דיון אחד שעלול להפוך לקרקס תעמולתי. המפלגות צריכות להגיע להסכמה שכבר ביום השבעת הכנסת בעוד כחודשיים – תתכנס הוועדה המסדרת ותקים מייד את כל הוועדות הקבועות על פי מפתח מפלגתי. דווקא מסך הבערות פה יעבוד מצוין: המפלגות אינן יודעות איך בדיוק תראה הממשלה הבאה וזה יוכל לעזור להן לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר. סיירת השקיפות תדחוק בח"כים לבצע מהלך זה.

התרגיל הפרלמנטרי שכשל

יום שני, 9 ביולי, ועדת הכנסת: ניסן סלומינסקי מנסה לקצר תהליכים עם המצאה חדשנית. מי שעוצר אותו הוא דווקא מיקי זוהר. המשך קריאה…