פוסטים

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק להקפאת עליית שכר הח"כים בינואר

אם לא יוקפא, בינואר צפוי שכר הח"כים לעלות בכ-6,000 שקלים. הצעת החוק יכולה לעלות להצבעה במליאה כבר ברביעי הקרוב. הזדמנות שפוספסה: הח"כים ימשיכו לקבוע לעצמם את השכר והתנאים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ועדת הכנסת אישרה היום (ב׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקפיא את עליית שכר הח"כים הצפויה בינואר הקרוב. כעת עובר הכדור להצבעה בכנסת. חברי הוועדה בחרו שוב שלא לשנות את המנגנון הקובע כי חברי הכנסת הם אלו שקובעים את שכרם. 

בדברי ההסבר להצעת החוק שהניח יו"ר הוועדה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן) בשם הוועדה נכתב כי: "נוכח המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה בישראל ורצונם של חברי הכנסת להשתתף בנטל הכלכלי, מוצע לקבוע כי על אף העובדה ששכר חברי הכנסת צפוי היה להתעדכן בחודש ינואר 2021 בהתאם לשינוי שחל בשכר הממוצע במשק, השכר יוקפא ולא יתבצע בו עדכון בשנה זו". 

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ איתן גינזבורג

ההצעה אושרה פה אחד וכבר ביום רביעי הקרוב היא יכולה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. חבר הכנסת אלעזר שטרן מ"יש עתיד" הוסיף הסתייגות כי יש צורך להוציא באופן גורף את האחריות על קביעת שכר ותנאי נבחרי הציבור מידי נבחרי הציבור.

גינזבורג התחיב כי במקביל יעלה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הצעת החלטה שתקפיא את עליית שכר השרים והשופטים. 

נזכיר שעל הדרך הזו כבר כתבנו לפני יותר מחודש. שר האוצר כ"ץ אמנם גזר קופון על הודעות יחסי הציבור שלו על כוונתו להקפיא את עליית השכר, אבל אנחנו תיארנו את המסלול המסובך והארוך בו הוא בחר, במקום לבחור בדרך הקצרה והיעילה, בדומה לדרך שבה הולך גינזבורג עכשיו. 

עלות של שישה מליוני שקלים

אם לא יוקפא, שכר חברי הכנסת צפוי לעלות בינואר 2021 ביותר מששת אלפים שקל. כיום הוא עומד על כ-45 אלף שקלים ברוטו. 

מדובר בעליית שכר גבוהה באופן חריג. הסיבה: שכר הח״כים מוצמד לשכר הממוצע במשק. בשל משבר הקורונה, בשנת 2020 פוטרו עובדים רבים ואחרים הוצאו לחל"ת. רבים מהמפוטרים הם עובדים ברמות השכר הנמוכות יותר. כעת חישוב השכר הממוצע במשק מתבצע ללא משכורותיהם הנמוכות ולכן הוא עולה. 

עוד בנושא:

על פי הצעת החוק, עליית השכר הבאה תעודכן רק בינואר 2022 בממוצע שישקלל את שנת 2021 ושנת 2022. בהנחה שהמשק ישוב בשנה הקרובה חזרה למסלולו ותחל תקופת התאוששות, גם שכר הח"כים צפוי לעלות בשנת 2022, אבל באופן מתון יותר. "אנו צופים ששכר הח"כים בשנת 2021 יעלה בין 10-13 אחוז. אנחנו מדברים על עלות של כשישה מיליון שקלים בשנה, וזאת ללא חברי הכנסת הגמלאים", אמר במהלך הדיון טל שחר, רפרנט שכר במשרד האוצר. 

לשנות את המנגנון

באופן עקרוני לא צריך חקיקה כדי להקפיא את עליית שכר החכ"ים. אבל הוועדה הציבורית שתפקידה לדון בשכר ובתנאי הח"כים עדיין לא הוקמה. למעשה היא לא קיימת מאז ינואר 2019. תפקידה של הוועדה להמליץ לוועדת הכנסת איך לפעול בנושאים שנוגעים לתנאי העסקת חברי הכנסת. ועדת הכנסת יכולה היתה לקבל המלצה של הוועדה להקפיא את עליית השכר, ובא לציון גואל.

אבל גם לו היתה קיימת – יש לזכור כי מדובר בוועדה שממליצה בלבד. הח״כים יכולים לקבל את המלצותיה, או לדחות אותן. וזו גם הסיבה לכך שלא מצליחים למנות ועדה חדשה – קשה למצוא מי שירצו גם להתקוטט עם הח״כים על תנאי השכר שלהם וגם לעשות זאת בידיעה שהם חסרי סמכות לחלוטין ומהווים חותמת גומי. 

במהלך הדיון בוועדת הכנסת התייחס חבר הוועדה אלעזר שטרן לסוגיה, ואמר, "אני מרגיש לא נוח כבר שנים שאנחנו חלק מתהליך קביעת השכר של עצמנו". שטרן הצביע על שורש הבעיה. "נפלה לידינו הזדמנות״, הוא הוסיף, "אני חושב שמה שצריך להיות בתוך ההצעה היא הוצאת חברי הכנסת מההשפעה על השכר שלנו. ואני הולך להוסיף את זה בתור הסתייגות להצעה. גם בזמנים יותר טובים אנחנו לא צריכים להיות אלו שמחליטים על השכר שלנו".   

זו לא הפעם הראשונה שחברי ועדת הכנסת מפספסים, בכוונה, הזדמנות לתקן את המנגנון. בספטמבר, הוועדה אישרה הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. פנינו אז ליו״ר הוועדה גינזבורג וביקשנו שיכניס תיקון, ויעביר את המילה האחרונה לוועדה הציבורית. גם ח"כ עידן רול ניסה להעלות את התיקון בוועדת הכנסת. אך יו"ר הוועדה גינזבורג הוריד אותו מסדר היום במהרה.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תיענה להצעה של ח"כ שטרן ובהזדמנות הזו תוציא, אחת ולתמיד, את הסמכות לקבוע הטבות לח״כים מידי הח״כים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

המלחמה על הגבלת ההפגנות חשפה: בליכוד היו מעדיפים לוותר על הרשות המחוקקת

השר אוחנה ניסה להציג לממשלה ייעוץ משפטי מטעם ״פורום קהלת״ השמרני כאלטרנטיבה ליועמ״ש. נציג היועמ״ש היה צריך להסביר לחברי הכנסת את תפקידם. ח״כים של הליכוד ניסו לקדם תקנות לשעת חירום שעוקפות את הכנסת. כך אושר התיקון לחוק הקורונה שמונע הפגנות נגד הממשלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בשלישי, באישון ליל, אושרה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת הצעת החוק שפוגעת בזכות המחאה והפולחן, ומעניקה לממשלה ולעומד בראשה סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. 

מדובר בעוד שכבה לחוק הקורונה שנחקק רק לפני חודשיים ומאפשר, גם בלעדיה, לממשלה להטיל הגבלות מרחיקות לכת על אזרחי המדינה. הגבלות על חופש התנועה (איסור להתרחק מהבית), העיסוק (סגירת עסקים) והחינוך (סגירת בתי הספר). עד כה חוק הקורונה החריג במכוון הגבלות על חופש הדת והמחאה. 

השיח הציבורי הסוער מתמקד בימים האחרונים בהפגנות – אבל זהו רק חלק מהסיפור. תחת עשן הקרבות סביב חופש המחאה והדת, הליכוד נלחם כדי לעקוף את הכנסת ולאשר את ההגבלות בתקנות לשעת חירום בממשלה. סוג של קו שחצייה שלו הייתה מהווה תקדים מסוכן. 

ההפגנה הגדולה הראשונה מול בית ראש הממשלה בבלפור, ביום הבסטיליה, ה-14 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה קובע החוק?

ההחלטה של הכנסת לאשר את הגבלת ההפגנות במהלך סגר הקורונה עברה אתמול, למרות המחאה הציבורית הקולנית, ברוב של 46 בעד מול 38 מתנגדים. שני חברי כנסת מכחול לבן (מיקי חיימוביץ׳, רם שפע) הצביעו נגד וחברי קואליציה אחרים נעדרו מההצבעה. התוספת החדשה לחוק קובעת מהם התנאים המצטברים להתפרצות המגפה בהם יכולה הממשלה למנוע מהציבור להפגין במרחק מוגבל מהבית, נכון לעכשיו עד 1,000 מטר מהבית. עד עכשיו החוק החריג, במכוון, את היציאה מהבית להפגנה מן המגבלות, וזאת בתנאי שישמרו תנאים של ריחוק חברתי ומסכות. 

כעת קובע התיקון החדש שכאשר התקנות מגיעות לרף הכולל: הגבלת התקהלות ל-20 איש בשטח פתוח ו-10 בשטח סגור, סגירת כל מקומות העבודה למעט מקומות עבודה חיוניים, סגירת מוסדות חינוך וצמצום התחבורה הציבורית – ניתן יהיה למנוע יציאה מהבית גם לצורך השתתפות בהפגנות. תחת התנאים האלו נוכל לצאת מהבית להפגין במרחק של עד אלף מטרים (בהתאם למגבלה הכללית על מרחק היציאה מהבית נכון לעכשיו). כדי להפעיל את מצב החירום המיוחד שיאפשר את המגבלות החמורות, נדרשת חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות. 

על פי התיקון לחוק, אותן מגבלות מרחק והתקהלות יחולו גם על יציאה מהבית לצורך השתתפות בתפילות שגם הוא לא נכלל בחוק הקורונה המקורי. אבל אם מסתכלים לרגע על המציאות – כמה אנשים מתרחקים יותר מקילומטר מהבית כדי להתפלל? 

תפילה תחת כללי הריחוק החברתי, ספטמבר 2020 (פלאש 90)

המגבלות של מצב החירום המיוחד יכנסו לתוקף מרגע שיאושרו התקנות בממשלה ולמשך שבוע ימים. הממשלה יכולה להאריך את מצב החירום מידי שבוע, ועד ל-21 ימים. בתום 21 הימים יכולה הכנסת לאשר את הארכות מצב החירום המיוחד ולאפשר את הגבלת ההפגנות לתקופה של 14 ימים בכל פעם וכל עוד מצב החירום המיוחד מתקיים. ניתן להאריך כך שוב ושוב את מצב החירום המיוחד אך רק כל עוד ההגבלות והסגר הם ברף החמור של סגירת המשק וכדומה.

החוק אומנם מציין כי אין בו כדי לאסור הפגנות, אבל כל צמצום של חופש התנועה והתקהלות באופן גורף כל כך מחסל בפועל את האפשרות להפגין. 

לנטרל את הכנסת

אבל מדובר רק בחלק מהפאזל. כי בזמן שכל המדינה עסקה בהגבלת ההפגנות, הליכוד ניסה לעשות מהלך מרחיק לכת, להכריז על מצב חירום שמאפשר לממשלה ולעומד בראשה לקבל החלטות בלי אישור הכנסת, וכך להפוך את בית הנבחרים שלנו לגוף חסר סמכויות. 

למה הכוונה? סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה קובע כי כאשר יש מצב חירום, הממשלה יכולה להתקין תקנות לאותו צורך חירומי. בנוסף, אם ראש הממשלה לא יכול לכנס את הממשלה במצב החירום – הוא יכול לקבוע את התקנות לבדו. 

"תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". כלומר, לבטל או לקבוע כל חוק. מרגע שהתקנות לשעת חירום (להלן: תקש"ח) נכנסות לתוקף הן תקפות למשך שלושה חודשים. הכנסת יכולה להאריך אותן או לבטל אותן, אבל רק ברוב של חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. התקש״ח יכול לתת לו בידיים הרבה מאוד כוח. (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

וזה מה שביקשו בליכוד לעשות, ובכחול לבן ניסו למנוע בימים האחרונים: לתת לממשלה את הכוח והסמכות להגביל הפגנות לשלושה חודשים לפחות מתוקף תקנות חירום, עליהן החליטה הממשלה, ובלי לערב את הכנסת. 

עוד בשקוף:

מי שהתעקשו כל העת, בדיון ביום חמישי בשבוע שעבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, על תקנות החירום הם חברי הכנסת עמית הלוי ושלמה קרעי מהליכוד.

"אם אנחנו במצב חירום מיוחד, די בכך שהכנסת תיקפה את ההחלטות של הממשלה בכך שהיא הודיעה שזה מצב חירום מיוחד", אמר הלוי במהלך הדיון. ״היא לא צריכה להיכנס להגבלות כאלו ואחרות. לא משנה אם זה הפגנות תפילות או ספורט. זה כמו במלחמה, הכנסת לא צריכה להתכנס פה בכנסת בשעה שלוש בלילה ותאמר לרמטכ"ל אם תוכל לירות בצרורות או בבודדת", הוסיף. "צריך להיות פה קו אחד מנחה ואחיד. הממשלה יכולה לתקן כל תקנה שהיא רוצה. אנחנו רואים שאנחנו באים לכנסת כל אחד מושך לכיוון שלו", אמר קרעי.

הבעיה היא שהממשלה ביקשה להחיל מצב חירום ולהחליט על תקנות שמשמעותן צמצום של מחאה שמופנית נגדה, ובמיוחד נגד הליכוד וראש הממשלה נתניהו. כלומר – למקדמי התקש״ח יש אינטרס פוליטי ואף אישי. 

בנוסף, כפי שטען היועמ״ש, חוק הקורונה החריג במפורש את ההפגנות והתפילות. לכן, החלטה על מסלול של תקנות לשעת חירום היתה עוקפות באופן בוטה, ספק אם בכלל חוקתי, את החלטת הפרלמנט שהתייחסה באופן ספציפי למצב החירום הנוכחי. 

זה אולי טבעי שהממשלה תשאף לרכז אצלה יותר כוח. אבל בדיוק לשם כך יש לנו פרלמנט שתפקידו לרסן את הממשלה. באחד הרגעים המדהימים במהלך הדיון שהתקיים בליל חמישי, היה צריך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי להסביר לחברי הכנסת מהו תפקידם ולמה הוא חשוב: "תקש"ח מעביר את התפקיד של הרשות המחוקקת מהכנסת לממשלה. כחברי פרלמנט אתם צריכים לעמוד על כך. לשמור על סמכותה של הכנסת", הוא אמר. עוד הוסיף: "אתם רוצים לחזור לתקש"ח גם כשיש כנסת וגם שיש חוק מסגרת. אני תמהה על כך שחברי כנסת מבקשים את זה".

בתחילת המגפה, במרץ 2020, הממשלה אכן השתמשה בתקנות לשעת חירום. אבל זה נעשה מחוסר ברירה ובמצב שונה לגמרי: הכנסת לא תפקדה עדיין מאחר ולא הוקמו ועדות ולכן לא ניתן היה לחכות לסיום ההליך. לכן כל הגבלות התנועה וחוק מעקבי השב"כ נקבעו בתחילה המגיפה בתקנות לשעת חירום ולאחר מכן עברו הליך חקיקה רשמי בכנסת רק לאחר שזו נכנסה לתפקוד.

עכשיו יש כנסת שיכולה להתכנס, אם תרצה, ולקבל החלטות. אבל ממשלת ישראל ניסתה לנצל את ההזדמנות כדי לעקוף אותה ולרוקן אותה ממשמעות.

אוחנה מביא יועץ משפטי מהבית

ח״כ הלוי לא פעל בחלל ריק. רק ערב לפני כן, ביקש השר אוחנה להכניס לישיבת הממשלה עורכי דין מ״פורום קהלת״. אלו ביקשו להציג חוות דעת משפטית שונה משל היועץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת של אנשי מכון המחקר השמרני קובעת כי בסמכות הממשלה ורה"מ לקבוע כי אפשר להגביל את ההפגנות תוך הישענות על אותן תקנות לשעת חירום. 

במענה לדרישתו של אוחנה לייעוץ משפטי של פורום קהלת כתב היועמ"ש למזכיר הממשלה: "לא יעלה על הדעת כי שר יביא עמו לישיבת הממשלה מומחה צבאי חיצוני, אשר יחליף את עמדת הרמטכ"ל או ראש השב"כ, או שיביא לישיבה מומחה משטרתי חיצוני שיחליף את עמדת המפכ"ל, או רואה חשבון חיצוני שיחליף את עמדת החשב הכללי".

אוחנה ניסה, למעשה, להביא בפני הממשל ייעוץ משפטי אלטרנטיבי ליועמ״ש מנדלבליט. שלא כמו בנציגי פורום קהלת, במנדלבליט בחרה הממשלה בעצמה באופן חוקי לאחר שנבחן כי הוא עומד ברף של כשירות לשיפוט בבית המשפט העליון. אוחנה אולי יקרא למה שהוא ניסה לעשות ״משילות״ אבל לא כך הוא – מדובר במהלך מסוכן שעושה פוליטיזציה לתפקיד החשוב. 

לא משילות אלא פוליטיזציה מסוכנת. השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

תארו לכם שבכל פעם שאחד השרים או רה"מ עצמו לא יאהב את הנחיות היועמ״ש הוא פשוט יעקוף אותו ויביא חוות דעת פרטית. וחוץ מזה, אפילו חברי כנסת לא יכולים להשתתף בישיבות הממשלה, אז מדוע שגורמים פוליטיים המקורבים לשר או לרה"מ הממשלה יקבלו מעמד מיוחד? 

נזכיר כי רק לפני כשנתיים ביקש השר אוחנה (אז הוא היה חבר כנסת) להעביר תיקון חוק שיאפשר מינוי פוליטי של יועצים משפטיים למשרדי ממשלה, בדיוק כמו מנכ"ל. עכשיו עלה בידו רעיון חדש, בכלל לא להתחייב ליועץ משפטי אחד אלא להביא כל פעם חוות דעת שתשרת אותו ואת הצרכים הפוליטיים של הליכוד. 

ניסיון לרוקן את החוק מתוכן

במהלך הדיון הלילי בחמישי שעבר בוועדת הכנסת, התברר מהר מאוד כי הממשלה מנסה לבצע תרגיל: הם רצו שהכנסת קודם תעביר את התיקון לחוק ורק אחר כך יספרו לח״כים באילו תנאים הוא ייכנס לתוקף ומהן ההגדרות להחמרה שמחייבת הפעלה שלו. 

מי שהתעקשו לאורך כל הדיון ובטרם החקיקה להבהיר מראש מהן ההגבלות שמגדירות מצב מיוחד שמשמעותו הטלת איסורים גם על הפגנות ותפילות היו חברי ועדת החוקה של האופוזיציה ובראשם יואב סגלוביץ' וקארין אלהרר (יש עתיד), ועופר כסיף ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). הם הבינו כי בלי התקנות שקובעות מה יהיה פתוח ומה יהיה סגור – החוק ריק מתוכן.

וכך במשך כל הלילה, מרחה הממשלה את הכנסת עד שרק בשעות הבוקר הועילו להודיע מהם מקומות העבודה שיוחרגו מהחוק. 

בשעה 1:00 לפנות בוקר, ביום שישי, החלה הממשלה בהצבעה טלפונית בין שרי הממשלה. ההצבעה הסתיימה רק בשעות הבוקר – אז פורסמו התקנות. עד שהסתיימה ההצבעה בממשלה ההליך הפרוצדורלי בכנסת כבר עמד בפני כניסת השבת ואז הופסקה החקיקה שחודשה רק ביום שלישי. הכנסת הייתה, אם היו רוצים בקואליציה,לסיים את הדיון גם במוצאי השבת ועד לכניסת החג.

למה לא ניסו לסיים את מלאכת החקיקה לפני כניסת החג? אולי בגלל שהמחלוקות בקואליציה עדיין היו עמוקות ואולי דווקא מתוך כוונת מכוון. אנחנו לא יודעים. מה שכן זה חסך עימות עם קהילות חרדיות שביקשו להתכנס ביום כיפור.

בכל הזמן הזה ניסו בליכוד להמשיך ולדחוף להרחבת משך הזמן על איסור ההפגנות, באמצעות הסתייגויות שונות שניסו להכניס לחוק. מדובר בהסתייגויות, שגם סיעת ימינה ביקשה להכניס, שיאפשרו את המשך הטלת המגבלות על הפגנות גם בעתיד, ובלי לקשור את המגבלות על ההפגנות בהחלטות על סגר כללי. כחול לבן דרשו להסיר את ההסתייגות ולהגיש אותה כחוק נפרד, כתנאי להצבעתם. 

השב"כ עדיין עוקב אחריכם

הוויכוח על הצורך בהידוק הסגר עד כדי איסור על הפגנות ופולחן דתי עמוק: יש מי שחושבים שמדובר במצב חירום רפואי שמחייב הטלת מגבלות קשות למען כלל הציבור, וכי הנראות של המפגינים פוגעת במאבק במגפה ואף נותנת לגיטימציה לקבוצות ויחידים אחרים בחברה שלא לעקוב אחר הנחיות הסגר. 

מצד שני, הכנסת עוצרת בחקיקה מחאה נגד הממשלה. היא לא מאפשרת הפגנות ומחאה של אזרחים מול מוסדות שלטון. מדובר במניעה של זכויות יסוד בדמוקרטיה. הכנסת, לדוגמא, שייכת לכולם. אני לא צריך לגור בפרברים של שכונת נחלאות בירושלים, ברדיוס של קילומטר ממנה, כדי שתהיה לי הזכות להפגין מולה. בנוסף, יכול להיות שהמגבלות על הפגנות יעצרו את המומנטום של המחאה נגד נתניהו שתפסה תאוצה בחודשים האחרונים. 

רדיוס של אלף מטרים מסביב לכנסת. (צילום מסך: קפלן ייעוץ קוד פתוח)

הבעיה במקרים כאלו בהם ממשלה מחליטה להשתמש בכלים דרקונים שנותנים בידיה כוח עצום – היא שאפשר מהר מאוד להתרגל לכוח הזה ולהשתכר ממנו. קשה מאוד לחזור אחורה אחרי שחוצים קווים אדומים. הם תמיד יהוו תקדים שיש לבחון, והכלי שפעם היה חריג יכול להפוך לשגרתי. אנשים מתרגלים מהר. 

רק לפני קצת יותר מחצי שנה, כשהממשלה העביר בתקש"ח את חוק איכוני השב"כ, כתבנו כאן עד כמה המהלך, גם אם חשבו שהוא נחוץ כדי לסייע בקטיעת שרשראות הדבקה, מהווה תקדים מסוכן – כי דרכם של מהלכים כאלו הוא להישאר. 

עובדה, נכון להיום, ולא משנה אם התחלואה עלתה, ירדה, התייצבה, היינו בסגר או יצאנו מסגר – הממשלה ממשיכה לאכן טלפונים של אזרחים ישראלים ולשלוח מאות אלפים מהם כל חודש לבידוד שמשמעותו מעצר בית. למרות זאת, רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, ולכן כיום מרחף סימן שאלה ענקי מעל האפקטיביות של כלי המעקב הדיגיטלי של שב״כ.

לכן, אפשר להעריך בזהירות שהממשלה תמצה את כל הזמן שיש ברשותה כדי להגביל את ההפגנות, ובוודאי כל עוד הסגר קיים. לאחר מכן אנחנו עשויים לראות, בדיוק כמו שקרה באיכוני השב"כ, ולאחר שהציבור יסתגל לכך שאיבד עוד חירות עוד זכות יסוד – ניתן יהיה לנסות להמשיך את הגבלת ההפגנות. מהכנסת לא תגיע הישועה, שכן כפי שהיא ממשיכה לאשר, כמעט כמו חותמת גומי, את איכוני השב"כ היא עשויה לאשר, בדיוק עם אותו גומי את המשך ההגבלות על חופש המחאה בישראל. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בדרך להצבעה בקריאה ראשונה: ועדת הכנסת משנה את הרכב הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים

הצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, מבקשת לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת ● בשנה הקרובה צפויה עלייה משמעותית בשכר הח"כים – ויו"ר הוועדה שתמונה יהיה מי שיצטרך לרסן אותה ● גינזבורג טען שנפגש עם כמה מועמדים לתפקיד, אך הם לא רצו בו בשל חשש מביקורת ציבורית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לאחר שנה ותשעה חודשים שבמהלכם הוועדה הציבורית לעניין שכר הח"כים אינה פועלת: הבוקר ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי.

למרות שהשינוי עשוי להיראות טכני, הניסיון מלמד שסביר שקיימת כוונה מאחורי הרצון למנות יו"ר שאינו איש אקדמיה. חבר סגל אקדמי זוכה לרוב לניתוק מדאגה לפרנסה עתידית בגלל הקביעות שלו במוסד האקדמי, והוא פועל בכלים ובשדה שונים ולרוב בלתי-תלויים מאלה שמאפיינים את הזירה הפוליטית. גינזבורג נימק את השינוי בכך שנפגש בעצמו עם כמה מועמדים לתפקיד, אך אלו לא הביעו בו עניין בשל חשש מביקורת ציבורית. לאחר שהכנסת העלתה השנה את שכר הח"כים בניגוד להמלצות הוועדה הקודמת, ואף פיזרה אותה מבלי שאיש אפילו טרח לעדכן את היו"ר – אפשר להבין מדוע אף אחד או אחת שמכבדים את עצמם לא מוכנים לעמוד מול הח"כים בנושא שכרם.

חבר הכנסת איתן גינזבורג

"אני מבקש להדגיש", אמר גינזבורג, "לא מדובר במחטף או הליך מזורז. זה תפקיד שלנו כוועדת הכנסת. אין לנו כוונה לשנות את ההסדר הנהוג היום. אני מבקש לא לייחס כל מניע נסתר או חסוי (ההדגשה נשלחה במקור בהודעת הדוברות של ועדת הכנסת)".

בנוסף על כל אלה, האדם שיעמוד בראשות הוועדה הציבורית יצטרך לעמוד מול אתגר חדש, מכיוון ששכר הח"כים, שצמוד לשכר הממוצע במשק, צפוי לעלות השנה באופן משמעותי: משבר הקורונה גרם לפיטורים של מאות אלפי אזרחים, רובם עובדים בשכר נמוך, דבר שהוביל לכך שהשכר הממוצע במשק עלה – ועמו צפוי לעלות גם שכר הח"כים.

מן הוועדה המפקחת על שכר הח"כים יהיה מצופה לרסן או לבטל את העלאת השכר הצפויה, ודווקא מסיבה זו, שינוי הרכב הוועדה – לאחר שכבר הייתה אמורה להתמנות לפני קרוב לשנתיים – מריח רע מאוד. האם לוועדת הכנסת יש כבר מועמד מועדף, שאינו איש אקדמיה, שאותו היא מעוניינת למנות? ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שאל זאת את גינזבורג שענה: "אומר ביושר, שאני יחד עם יו"ר הכנסת מנסים לאתר חברים. זו מלאכה קשה מאוד. אין לנו מועמד ספציפי. פנינו לכמה מועמדים ואנו ממתינים לתשובתם".

הוועדה אישרה להעלות את הצעת החוק, שתוגש כהצעת הוועדה, לקריאה ראשונה במליאה ברוב של שבעה חברים ללא מתנגדים.

עוד בנושא:

ועדה מייעצת – אך לא מחליטה

הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, וכן בהטבות ובתנאים שהם מקבלים. הוועדה מורכבת משלושה נציגי ציבור, וגם אם יאושר תיקון החוק יהיה על הכנסת למנות אליה חבר סגל אקדמי אחד, אך הוא לא יהיה מחויב עוד לעמוד בראשה.

לאחר מינויה, הועדה כביכול אינה תלויה עוד בכנסת, וניתן היה לצפות שהיא תהיה זו שתכריע בסוגיות שבהן היא דנה – אך זה לא מה שקורה בפועל. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת  – כלומר לח"כים עצמם – שיכולים להחליט מה שירצו

ביולי האחרון ח"כ עידן רול (יש עתיד) יזם הצעת חוק שביקשה גם היא לשנות את הרכב הוועדה, אך גם להקנות לה את הסמכות להכריע בלי אישור הח"כים. ההצעה נפלה משום שהממשלה התנגדה לה, ושר המשפטים אבי ניסנקורן תירץ זאת כך: "יש היום ועדה מייעצת, וכרגע היא בהליך המינוי וצריך להמתין בסבלנות". במהלך החודשיים האחרונים המתנו בסבלנות, וגם פנינו ללשכתו של גינזבורג, שם מסרו לנו שוב ושוב ש"מגבשים רשימה". 

זה לא המחטף הראשון של חברי הכנסת. ראינו זאת כשהעלו לעצמם את תקציב מימון מפלגות, דחו את הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות, או הוסיפו 11 מילארד שקל לתקציב המדינה. עכשיו, לדעתנו, תור הציבור לבצע מחטף קטן. חברי הכנסת רוצים לשנות את החובה למנות חבר סגל אקדמי לתפקיד היו"ר? אז גם אנחנו מבקשים משהו – להוסיף שינוי קטן בסעיף 55 ג' (2) בחוק הכנסת. במקום מה שכתוב בו עכשיו, "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לוועדת הכנסת", אנחנו מציעים לכתוב: "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן החלטה סופית לאחר היוועצות עם יו"ר הוועדה".

ח"כ עידן רול. הגיש הצעת חוק שמבקשת להפוך את הוועדה המייעצת למחייבת

שינוי זה יוביל לכך שוועדת הכנסת אמנם תוכל לדחות את המלצת הוועדה הציבורית ולהחזיר אותה שוב לדיון, ואף להשמיע את דעתה בנושא, כפי שכבר נעשה בעבר – אבל הפעם הוועדה הציבורית תהיה זו שבסמכותה להכריע. פנינו לאיתן גינזבורג וביקשנו להוסיף את ההסתייגות הזו להצעת החוק שלו.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – כמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

חברי הכנסת החליטו להקים רק שלוש ועדות זמניות, ספק אם בכלל יתכנסו

הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה, הוועדה לרפורמה בחינוך המיוחד והוועדה לעניין כוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה. שלוש ועדות לשלושה נושאים בוערים יוקמו בקרוב. שאר הוועדות? יחכו להשבעת הכנסת הבאה. הרשימה המשותפת והליכוד החרימו את ההצבעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מזה למעלה משנה שוועדות הכנסת לא מתפקדות. השבוע סוף סוף החליטו חברי הכנסת להקים כמה מהן. הקמת הוועדות קריטית כדי שחברי הכנסת יוכלו לפקח על הממשלה, לוודא שמחדלים מתוקנים ולהעלות נושאים לסדר היום.

דיון סוער בנושא התקיים ביום שלישי בלילה, לאחר ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ. הלוחמים העיקריים למען הקמתן היו חברי סיעת ישראל ביתנו: עודד פורר ויוליה מלינובסקי. הם סרבו לדחות עוד את הדיון בנושא – כפי שהציעו שהציעו שאר חברי הכנסת.

לאחר שהגיעו להסכמות מאחורי הקלעים יו"ר הוועדה אבי ניסנקורן הציע להקים שלוש ועדות זמניות בלבד ואלו יוכלו לתפקד רק עד לבחירות ב-2 במרץ: 

  • הוועדה לעניין התפשטות מחלת הקורונה
  • הוועדה לרפורמה בחוק החינוך המיוחד
  • והוועדה לכוחות ההצלה והחירום בזמן הסופה

המשמעות היא ששאר הוועדות הקבועות של הכנסת יישארו בבויידם, והח"כים ימשיכו להתקשות לשרת את הציבור.

אלא שאפילו להצעה החלבית הזו התנגדה הליכוד. "מתבצע פה מחטף, אנחנו לא נשתתף בפארסה של ההצבעה הזו", אמר במהלך הדיון יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר שאף שיכנע את חבריו לסיעה להחרים את ההצבעה. אחת מהן היא קטי שטרית, אף שזו פעלה בעצמה להקמת ועדת החינוך המיוחד – רפורמה שמטרתה להגדיל את כמות הילדים שנמצאים בהחינוך המיוחד בכיתות רגילות. שטרית יצאה ולא הצביעה. שאלנו מדוע יצאה מההצבעה למרות שפעלה למען הקמת הוועדה. 

הרפורמה בחינוך המיוחד היא שם מכובס לקיצוץ תקציבי בילדים המיוחדים. בוועדת החינוך הוחלט על פיילוט בצפון, אבל בפועל אין שום פיקוח, אין בקרה ואין הנגשה. זרקו את הילדים המיוחדים לחינוך הרגיל בלי היערכות ומשאבים. זה לא שילוב, זו הפקרות!ילדי החינוך המיוחד זקוקים לנו, מיהרו להקים ועדת כנסת ולא ועדת חינוך. הקמת ועדת חינוך היא צעד חיוני והכרחי. יו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, לא הכל זה פוליטיקה. יש גם מדינה לנהל. הקם עוד היום את ועדת החינוך, כפי שאתה פועל להקמת ועדת "רק לא ביבי".

Posted by ‎קטי שטרית – Keti Shitrit‎ on Monday, January 13, 2020

מח"כ שטרית נמסר: "אכן, החינוך המיוחד הוא אחד מהתחומים שאני פועלת ומקדמת בכנסת. הניסיון של כחול לבן לטפל באתגרי הרפורמה הוא הכתבה ולא הסכמה בין חברי הכנסת. אני זו שדחפתי והובלתי את הקמת הוועדה וחבל לי שכחול לבן מכניסים פוליטיקה בנושא שצריך להיות ענייני. אני קוראת ליו"ר ועדת הכנסת, אבי ניסנקורן, להתעלות מעל הקרקס הפוליטי שהוא מוביל ולעבוד בשיתוף פעולה עם יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, למען ילדי החינוך המיוחד, צוותי ההוראה וההורים".

"אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"

לאחר שחברי הליכוד עזבו את החדר, אחמד טיבי הטיח האשמות בניסנקורן: "סגרתם דיל עם ישראל ביתנו. מה אנחנו עב"מים? אתה לא רואה אותנו? מחר תירצח אישה ערבית, מה תענה? ברצח הבא נזכיר לכם את ההחלטה הזו. אני פה הרבה שנים ואני ילמד אתכם פוליטיקה. העיקר שח"כ גנץ מסייר בישובים ערביים. אנחנו לא קבלני משנה שלכם!"  לאחר מכן נטשו אותו גם חברי הרשימה המשותפת – שבקשתם להקים ועדה בראשותם לטיפול באלימת במגזר הערבי לא התקבלה.

מהרשימה המשותפת טרם התקבלה תגובה.

ספק אם בכלל יכונסו הוועדות

ההחלטה של ועדת הכנסת דורשת את אישור המליאה, שכרגע לא פורסם מתי תתכנס. בנוסף, כשהוחלט על הקמת הוועדות לא נקבעו מי יהיו חבריה ומי יהיה היו"ר שלהן. לאור מועד הבחירות (2.3), לוועדות יוותר לכל היותר כשבועיים לפעולה. וגם אז כל דיון בהן יהיה חייב בהסכמה בין הליכוד לכחול לבן.

מיקי זוהר, יו"ר סיעת הליכוד מסר לנו: "אנחנו מתעלמים לחלוטין ממה שהם (כחול לבן) עושים ולא משתפים פעולה עם ההתנהלות החד צדדית שלהם". 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת לא מתפקדת יותר משנה ולכן אין פיקוח על ממשלת המעבר. הוועדות אותן החליטו להקים – נוגעות רק בחלק מהנושאים, אך אלו עדיין נושאים דחופים. אם הממשלה לא תיערך כראוי להגעת נגיף הקרונה לישראל כראוי, למשל, כל אזרחי ישראל ייפגעו מכך ולא משנה מה הם מצביעים בקלפי.

מה אפשר לעשות? הקמת הוועדות בסמוך לבחירות באמת מעוררת בעיה. לא ניתן לבצע פיקוח כשאתה עושה רק דיון אחד שעלול להפוך לקרקס תעמולתי. המפלגות צריכות להגיע להסכמה שכבר ביום השבעת הכנסת בעוד כחודשיים – תתכנס הוועדה המסדרת ותקים מייד את כל הוועדות הקבועות על פי מפתח מפלגתי. דווקא מסך הבערות פה יעבוד מצוין: המפלגות אינן יודעות איך בדיוק תראה הממשלה הבאה וזה יוכל לעזור להן לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר. סיירת השקיפות תדחוק בח"כים לבצע מהלך זה.

התרגיל הפרלמנטרי שכשל

יום שני, 9 ביולי, ועדת הכנסת: ניסן סלומינסקי מנסה לקצר תהליכים עם המצאה חדשנית. מי שעוצר אותו הוא דווקא מיקי זוהר. המשך קריאה…