פוסטים

החלטות ועדת הבחירות לכנסת ה-22 שלא הכרתם

הליכוד חילקה מתנות לבוחרים מחוץ לקלפי, נשות הכת הירושלמית ביקשו להתמודד לכנסת, ולמה ועדת הבחירות לא יכולה להגן עלינו מפני תעמולה שקרית? לבקשת קוראי "שקוף": קראנו את ההחלטות הכי מעניינות של ועדת הבחירות, שלא סוקרו בתקשורת המסורתית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עומר אוקון |

לאחר סיקור אינטנסיבי של המפלגות השונות בסבבי הבחירות הקודמים, בסבב השלישי הנוכחי שאלנו אתכם: מה עוד אתם רוצים שנבדוק. לשמחתנו, כל הסיקור שביקשתם בוצע. בין היתר בדקנו מי מרוויח מכך שאין ממשלה או כנסת, המדריך למשקיף, זרקור על סיקור מקומי, על כתבי האישום, קבינט בזמן מלחמה, פירוט הוצאות ועדת הבחירות ועוד.

נותרנו עם בקשה אחת מקוראי שקוף: לעבור על החלטות יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, שלא סוקרו בתקשורת המסורתית.

אז קיבצנו עבורכם את ההחלטות המעניינות מתוכן שמהן ניתן ללמוד עוד על גבולות התעמולה בישראל, עבודת ועדת הבחירות, ועל סיפורים פיקנטיים שכנראה לא ידעתם שהתרחשו בבחירות הקודמות. נתחיל.

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות ה-22

  1. ועדת הבחירות לא יכולה לקבוע מה היא תעמולה שקרית

על מה העתירה? עו"ד שחר בן מאיר הגיש עתירה על פרסומי מפלגת הליכוד בנוגע ל״גניבת הבחירות״ ולזיופים חמורים במהלך הבחירות שלטענתם נועדו להפיל את שלטון הימין. בן מאיר טען כי הפרסומים היו שקריים, ועלולים לייצר סכנה לתקינות הבחירות ולאמון הציבור בהן. הוא פנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כמי שבידיו סמכות להורות על מחיקת הפרסומים.

הנה ציטוט מתוך סרטון של נתניהו, אליו התייחס בעתירה: "אנחנו לא ניתן לכם לגנוב לנו את הבחירות עוד פעם. מסתבר שהיו זיופים בהיקף אדיר בבחירות הקודמות ואני מעריך שאם לא היו הזיופים האלה, היינו מקבלים 61 מנדטים… עכשיו מנסים לגנוב לנו עוד פעם…".

מתוך ערוץ היוטיוב של בנימין נתניהו

מה קרה? ועדת הבחירות החליטה לדחות את העתירה של עו״ד בן מאיר.

למה? השופט מלצר נימק את ההחלטה כך: כדי להורות על הסרת פרסומים, על ועדת הבחירות לקבוע שהם אכן שקריים. ע"פ מלצר, יושבי ראש קודמים של ועדת הבחירות נמנעו מלעסוק בתוכן התעמולה, וזאת מפני שאין בידיהם את הכלים המתאימים להוכיח שפרסום מסוים הוא שקרי או אמיתי. לכן קביעה בנושא עלולה להוות פגיעה בחופש הביטוי. מתוך כך, ליו"ר ועדת הבחירות אין סמכות להורות על מחיקת פרסומי תעמולה בטענה שהם שקריים. 

מסקנה: דחיית העתירה של עו"ד בן מאיר מבהירה כי ועדת הבחירות לא תוכל להגן עלינו מתעמולה בעייתית, והאחריות להבין אם משקרים לנו או מטעים אותנו מוטלת עלינו, הציבור. 

זכרו: בתקופת הבחירות חשוב לקחת בעירבון מוגבל את האמירות של הפוליטיקאים. נסו להבין מה האינטרסים העומדים מאחורי האמירות שלהם, וצרכו תקשורת מעמיקה שתעזור לכם לחשוף שקרים או אמירות מטעות. המשרוקית של גלובס עושה עבודה נפלאה בנושא. 

  1. איסור על שימוש בסמלי המדינה כחלק מתעמולת בחירות

על מה העתירה? יפתח שילוני טען שמפלגת הליכוד עשתה שימוש לא חוקי בסמלי המדינה עבור תעמולת בחירות, למרות תקנה האוסרת על שימוש בסמלי המדינה ללא רישיון או היתר משר הפנים עבור תעמולה.

היועמ״ש אביחי מנדלבליט הסביר בעתירה כי יש לראות בסמל המדינה ״נכס בלתי מוחשי״ של המדינה, ועל כן חל איסור לעשות שימוש בו בהקשר של תעמולת בחירות.

חישבו על זה כך: שימוש בסמלים רשמיים של המדינה במסגרת תעמולת בחירות עלול לבלבל את הציבור, ולגרום לנו לחשוב שפעילות או אמירה מסוימת היא מטעם מדינת ישראל או משרד ממשלתי, ולא מטעם מפלגה.

ע"פ היועמ"ש מנדלבליט, יש לראות בסמל המדינה ״נכס בלתי מוחשי״ של המדינה

מה קרה? העתירה של שילוני נדחתה בשל חוסר יכולת להציג תשתית עובדתית מספקת.

למה? לטענת הליכוד, לא הייתה תשתית ראייתית להאשמה, מפני שתמונות שהובאו כראיות לטענתו של שילוני צולמו בתקופה שלפני הבחירות. ואכן — העתירה נדחתה.

חשוב לציין כי בעקבות העתירה של שילוני, ועדת הבחירות המרכזית החליטה לתזכר בשנית את המפלגות בכל הנוגע לשימוש לא חוקי בסמלי המדינה בבחירות. 

  1. פעילותה של טל גלבוע מבהירה לנו מה הם גבולות הגזרה של הפעילים הפוליטיים

על מה העתירה? עו"ד שחר בן מאיר עתר גם כנגד פעילותה של טל גלבוע כיועצת לענייני זכויות בע"ח של בנימין נתניהו. גלבוע, כפי שכתבנו גם בשקוף, הועסקה ע"י מפלגת הליכוד, ולא על ידי משרד ראש הממשלה.

החשש המרכזי שהעלה עו"ד בן-מאיר הוא שמפלגת הליכוד השתמשה בניגוד לחוק התעמולה בכוחו של נתניהו, ראש מפלגת הליכוד שמכהן גם כראש הממשלה, כדי להשפיע על החלטות שמתקבלות במשרדים המקצועיים בנוגע לבעלי חיים.

בן-מאיר ביסס את טיעוניו בין היתר על הציטוט הבא מתוך פוסט בפייסבוק של גלבוע: "…אין פגישה שאני עורכת שלא מועברת לראש הסגל בלשכת ראש הממשלה…". מהציטוט הזה משתמע, כך לטענתו של בן-מאיר, שגלבוע נמצאת בקשר עם גורמים במשרד ראש הממשלה – וזה אסור. 

מדוע זה אסור? 

1. חוק התעמולה (סעיף 2א) לא מתיר שימוש בנכסי ציבור למטרות קידום אישי של מתמודד/ת בבחירות, שכן לא לשם כך נועדו נכסי הציבור.

2.  לעובדי ציבור אסור להיות בקשר עם גורמים פוליטיים, זאת כדי לשמור על טוהר הבחירות ועל אמון הציבור בעובדי הציבור.

מה קרה? העתירה של עו"ד בן-מאיר נדחתה ע"י ועדת הבחירות. השופט מלצר נימק את ההחלטה בכך שכדי להחליט האם נעשה שימוש בנכסי הציבור לצורך תעמולה, עליו לבחון האם המטרה המרכזית לשמה כתבה גלבוע את הפוסט היא אכן לשם תעמולה. 

לאחר שוועדת הבחירות בחנה את הכתוב בפוסט, היא הגיעה למסקנה שהוא נועד לשרת קודם את גלבוע עצמה ולקדם אותה – לפני שהוא שימש למטרות תעמולה.

ניתן לראות בתמונה את ההדגשות הרלוונטיות בפוסט של גלבוע שהביאו את הועדה לחשוב כך:

הדגשות בפוסט של טל גבוע. מתוך החלטת ועדת הבחירות

מה כן קרה? עו"ד בן-מאיר פנה למשרדי הממשלה הרלוונטים טרם הגיש את עתירתו. בעקבות פנייתו, היועצת המשפטית של משרד רה"מ באותה עת, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, חידדה את נהלי הבחירות, ועל פי דבריה עובדי משרד ראש הממשלה הונחו שלא למסור מידע, או להושיט סיוע במשאבי המשרד, לרבות באמצעות עובדים, לגורמים מפלגתיים, או למי שפועל מטעמם.

ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, אשר חיון, התחייב שלא ליצור קשר עם טל גלבוע עד אחרי הבחירות.

  1. נשות ה"כת הירושלמית" ניסו לשבש חקירה נגד בעלן. בתקופת הבחירות הן ביקשו להסיר את הקלון מהעבירות שלהן כדי להתמודד לכנסת

על מה העתירה? לקראת הבחירות, עתרו לוועדת הבחירות שלוש נשים שביקשו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת "קמ״ה – קידום זכויות הפרט". מטרת העתירה הייתה בקשה מיו"ר ועדת הבחירות לפי סעיף 56ב לחוק הבחירות, שיסיר את הקלון מהעבירות אותן ביצעו שלושת הנשים לפני מספר שנים. 

שלוש הנשים הן לכאורה חלק מ"הכת הירושלמית" – כת המונה 6 נשים ובראשה עומד דניאל אמבש. בעתירה צויין כי נגד שלוש העותרות עצמן הוגשו כתבי אישום ב-2012 בגין עבירות חמורות הקשורות לפרשה של דניאל אמבש, בהן התעללות בקטין על ידי אחראי, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, מעשה סדום ועוד. אמבש עצמו הורשע בעבירות אלימות ואונס קשות במיוחד כלפי כלל בני המשפחה, בהם 17 ילדיו, ונגזרו עליו 26 שנות מאסר.

נשות מפלגת קמ"ה. ביקשו להסיר את הקלון, אך בקשתן נדחתה. מתוך פייסבוק מפלגת קמ"ה

בעסקת טיעון נמחקו האישומים בגין עבירות המין והאלימות כלפי שלושת הנשים, שהודו בעבירות אחרות. 

אילו עבירות? שלוש הנשים ניסו לשבש את ההליכים המשפטיים נגד בעלן, וניסו להניא גורמים שונים מלמסור עדות במשטרה בנוגע למעשיו של אמבש, ועוד.

מה קרה? השופט מלצר דחה את העתירה.

למה? לדבריו, פעולותיהן של הנשים הוגדרו ע"י בית המשפט העליון כקיצוניות וחריגות בחומרתן, ובכך דבק במעשיהן קלון ממשי. מלצר הדגיש: ״סבורני כי העבירות בהן המבקשות הורשעו נגועות בקלון ופגם מוסרי חמור, דבר זה מונע מהן להתמודד בבחירות לכנסת ה-22״.

  1. מפלגת הליכוד חילקה מתנות בקלפי לתומכיה ביום הבחירות 

על מה העתירה? מפלגת הליכוד חילקה ארטיקים ותיקים מעוטרים בלוגו המפלגה בכניסה לקלפיות. המתנות חולקו מתוך רכב המכוסה בלוגו וסיסמאות המפלגה. פעילות כזו היא אסורה, וע"פ השופט מלצר, היא מהווה הפרה של הוראות סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה: "לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות…". זאת ועוד, הליכוד הפרה לכאורה גם את האיסור לבצע תעמולת בחירות במרחק של 5 מטרים מהקלפי: תומכיה נכנסו עם התיקים שחולקו להם בחוץ אל תוך הקלפיות.

אלא שלטענת מפלגת הליכוד, התיקים שחולקו היו למעשה "שקיות" שאין להן ערך גבוה, ולכן לא מדובר במתנה אסורה. 

מה קרה? העתירה התקבלה. השופט מלצר הוציא צו מניעה האוסר על הליכוד לבצע פעילויות נוספות בסגנון העומדות בניגוד לסעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, ובנוסף הליכוד חויבה לשאת בהוצאות משפט של מפלגת כחול לבן בגובה 7,500 ש"ח.

צילום: יוסי זמיר

למה? על פי מלצר – גם מתנה שערכה איננו גבוה – יכולה להיחשב כמתנה אסורה. מה שחשוב להבין בנושא המתנות הוא האם הבוחר/ת רואה במתנה כחלק מתעמולה, או כחלק מפעילות אחרת. 

במקרה הזה, מדובר במתנה תעמולתית, שכן היא חולקה מחוץ לקלפי ומתוך רכב המכוסה בסמלי המפלגה. 

  • לרשימת ההחלטות המלאה של ועדת הבחירות: לחצו כאן

האנשים שמשנים את המציאות בשתי דקות (ובלי לקום מהספה)

אם בקיץ 2017, כשיצאנו לדרך עם "סיירת השקיפות", היו מספרים לנו שאלפי אזרחים ואזרחיות יצטרפו, שנצליח לשנות את המציאות בעשרות מקרים – לא היינו מאמינים. בכתבה הזו תוכלו למצוא את הצלחות הסיירת: משינוי העמדה של מרכז השלטון המקומי בנושא שקיפות ועד שחרור דף הפייסבוק של עיריית קרית גת. אנחנו שמחים שהמציאות עברה את הציפיות, ועכשיו אנחנו מתקדמים ליעד הבא: 5,000 חברות וחברים בסיירת!

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אסף נתיב |

לפני כשנתיים השקנו את "סיירת השקיפות". מדובר על רשימת שידור בוואטסאפ, בה אנחנו שולחים משימה דיגיטלית אחת לשבוע. המשימות קצרצרות. בדרך כלל מדובר בשליחת מייל או הודעה לאנשים במוקדי הכוח – במטרה לתקן ליקויים או לתבוע דין וחשבון. הקמנו את הסיירת גם כי רצינו להגביר את המעורבות האזרחית בקבלת החלטות חשובות המשפיעות על החיים של כולנו.

מעורבות אזרחית קריטית לדמוקרטיה, מגדילה את האמון בחברה ומובילה לתיקונים. מעל ל-2,000 אזרחים ואזרחיות כבר הצטרפו לסיירת, והם משנים את המציאות שוב ושוב.

ח"כ סתיו שפיר, פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז בזכות לחץ של הסיירת

לרגל החג, עצרנו לבחון את ההשפעה של הסיירת והישגיה בתקופה האחרונה, וגילינו שהיו לא מעט כאלה. איך חברי הסיירת הצליחו? מיקוד, עבודה משותפת של אלפי אנשים עם יעדים ברורים, והכל מהספה בבית (או מהקפה, או מהחוף). הנה כמה דוגמאות:

  • בעקבות פעולה של הסיירת מרכז השלטון המקומי חזר בו מבקשתו ממשרד המשפטים להפחית שקיפות ברשויות המקומיות.
  • הודות לסיירת, עשרות חברי כנסת ויתרו על העלאה בשכר וחסכו לקופת המדינה מאות אלפי שקלים.
  • לאחר חודשים שמשרד הבריאות התעכב בפרסום דו"ח מצב כוח האדם הרפואי בישראל, הצלחנו להביא לפרסומו באמצעות לחץ של חברי סיירת השקיפות.
  • ראש עיריית קריית גת נהג למחוק תגובות, לחסום מגיבים ומגיבות ולהפוך את עמוד הפייסבוק של העירייה לשופר שלו. סיירת השקיפות נכנסה לפעולה וראש העיר הודיע שיפסיק למחוק תגובות ולחסום אנשים.
  • ח"כ סתיו שפיר פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז שלה במפלגת העבודה בזכות לחץ של הסיירת.
  • ועדת הבחירות התלבטה אם להוציא הנחיה להחיל שקיפות על פרסומות פוליטיות ברשת. הליכוד התנגד והסיירת (לצד ארגונים אחרים) עמדו מנגד ולחצו לכיוון השקיפות. התוצאה: פרט למקרים בודדים, עלות וזהות המפרסמים של מודעות פוליטיות נחשפו לציבור הרחב.
  • הסיירת הייתה שותפה בהפעלת לחץ על חברי ועדת פישמן (או בשמה הרשמי – "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים") בדרישה שתפרסם מסקנות ברורות וישימות. ההמלצות הסופיות – מעשיות ותכליתיות, בדיוק כפי שהסיירת דרשה.

ועדת פישמן

הסיירת הייתה שם גם כדי לתמוך בפקידים ורגולטורים שפעלו למען הציבור: כשיו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי קרא לא ליישם את החלטת מנכ"ל משרד הבריאות לאסור על רופאים להיפגש בארבע עיניים עם נציגי חברות התרופות. כשאפי נווה הכשיל את רפורמת בוררות החובה של המפקחת על שוק ההון דאז דורית סלינגר – היינו שם לתמוך בה.

היינו שם גם כדי להתנגד לרפורמות שמנהיג מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, להילחם בקיזוזים המבישים של יש עתיד, לקדם שקיפות בניגודי העניינים של חברי ועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות, לשמור על  הפנסיות שלנו, לקדם חוק לשדרוג ארכיון המדינה, למנוע מינוי הזוי לתפקיד נציבת שירות המדינה, להילחם בתכנית בה בנקאים ילמדו חינוך פיננסי בכיתות, לעצור את השימוש לרעה של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכוחו ולחשוף את שקריו של ח"כ לשעבר חיליק בר ועוד ועוד.

החלום שלנו הוא שהסיירת תמנה 5,000 חברות וחברים שיפעלו כאגרוף אחד. דמיינו איך נוכל להרעיד את המדינה וליצור מציאות טובה יותר! הצטרפו עכשיו, הזמינו חברים ומשפחה והפכו לאזרחי-על.

גם לאחר הוראת ועדת הבחירות, המשיכה מפלגת המחנה הדמוקרטי להפעיל לחץ על נציגיה בקלפיות לתרום לה את שכרם 

מבדיקת "שקוף" עולה כי גם לאחר שוועדת הבחירות הורתה למפלגה שלא להתנות עבודה בקלפי בתרומה למרצ, המשיכה המפלגה לדחוק בחברי ועדת הקלפי מטעמה לתרום את השכר שיקבלו על מנת לסייע לה לסגור את הגירעון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאורך כמה וכמה מערכות בחירות בשנים האחרונות נוהגת מרצ לבקש את תרומת המשכורת של חברי ועדת הקלפי, במטרה להקטין את חובותיה. כך היה גם בבחירות שנערכו באפריל האחרון – והתוצאות נראו בשטח: על רקע השיח המתגבר בנושא טוהר הבחירות, נראה כי היעדר התשלום למפקחים מטעם מרצ הוביל לנוכחות יחסית מצומצמת שלהם. באשדוד למשל, נעדרו נציגי מרצ כמעט מכל הקלפיות בהן שובצו.

לפני כחודש, הורתה ועדת הבחירות המרכזית למחנה הדמוקרטי שלא להמשיך לחייב את הנציגים לתרום לה את המשכורת  שלהם. אך גם לאחר ההנחיה המשיכה המפלגה להפעיל לחץ על נציגיה בקלפיות לתרום את שכרם – כך עולה מבדיקת "שקוף".

צילום: יוסי זמיר

בשבוע שעבר, מיד לאחר הבחירות, נשלחה הודעה לנציגי המפלגה בקלפיות, ובה טופס בו התבקשו למלא את פרטי חשבון הבנק שלהם. בטופס נכתב:

"מספר חשבון הבנק נועד לביצוע העברה כספית אליך מהמחנה הדמוקרטי. מספר שבועות לאחר יום הבחירות יועבר ישירות לחשבון הבנק שלך העברה כספית. לאחר מכן יגבה מכרטיס האשראי שלך סכום התרומה, בניכוי 100 ש"ח עבור החזר הוצאות אוכל ונסיעה ביום הבחירות".

אחד מעובדיה של מרצ בקלפי פנה למפלגה בנוגע לכתוב בטופס, וזכה לתשובה הבאה:
"מרבית האנשים שאנחנו משבצים בקלפיות תורמים את הכסף שמתקבל מהמדינה. המפלגה לא מצפה שכל הסכום יתרם, אלא רובו, כש-100 ש"ח מהווים החזר הוצאות. לא חייבים לתרום את הכסף. זה אמנם חשוב למפלגה כי היא קטנה ובגירעון עצום, אבל תרומה היא וולונטרית. אתה יכול לתרום כמה שתרצה, אם תרצה".

גם אם בקשת תרומה היא חוקית, נצפה מהמפלגות שלא לבחור בהפעלת לחץ על פעילים לתרום את שכרם, המגיע להם כחוק, למען סגירת הגירעון שלהן. חברי המפלגות נבחרים כדי לנהוג באחריות בכסף שלנו – מה יעשו למשל כשיתבקשו להקטין את גירעון המדינה?

ההודעה שנשלחה לעובדי הקלפיות לאחר הבחירות

אחד מנציגי המחנה הדמוקרטי בקלפי העיד כי ידע שהבקשה לתרומה תגיע. "הבנתי שבפעם הקודמת ביקשו שזה יהיה בהתנדבות, אז הפעם בדקתי את זה לפני עם נציג של המפלגה. הוא אמר לי שכמה ימים אחרי שהכסף יכנס לחשבון הם יבקשו מאיתנו תרומה, וכל אחד יכול לתת כמה שהוא רוצה". 

לפי עובדת אחרת, בקשת התרומה היא דרך של המחנה הדמוקרטי לגייס עובדים שיהיו מחויבים לשמירה על טוהר הבחירות.

"הם אמרו כמה וכמה פעמים שהם לא מכריחים ושהם קודם מעבירים את התשלום, אבל הם מבקשים ממי שרוצה להעביר את כל הסכום או חלק ממנו. הם ציינו את זה כמה פעמים וקצת לחצו על זה, אבל מצד שני וידאתי שקודם מעבירים את הכסף ואחר כך אפשר לבחור אם להעביר וכמה. הבנתי ממה שאמרו שזאת דרך שלהם לסנן נציגים מתאימים, ולוודא שלא מגייסים מישהו שמגיע אך ורק בשביל הכסף ולא בהכרח כדי לשמור על טוהר הבחירות. זאת דרך הסינון שלהם – כמו שמפלגות אחרות בוחרות למשל להעסיק חברי מפלגה".

עזרה בהתנדבות למען מטרה חשובה היא מבורכת, אבל במקרה הזה היא עלולה להיות בעייתית: מדובר על עבודה ששומרת על קיומו של ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר. אותם נציגים בקלפיות הם אלה שמפקחים על טוהר הבחירות, ובדיוק בגלל חשיבות העבודה שלהם דואגת המדינה שעבודתם תתוגמל בקבלת שכר על ידה.

על רקע הדיון המתמשך סביב הזיופים בבחירות שנערכו באפריל, נצפה שהמפלגות – שקיבלו הזדמנות שניה – ישקיעו את מירב מאמציהן בשמירה על כל קול שהן מקבלות, לא יחסכו בעובדים בקלפיות ולא יפעילו לחץ נפשי על נציגיהן לתרום את המשכורת שלהם למפלגה.

מטעם מפלגת המחנה הדמוקרטי נמסר:
"אנחנו פועלים בהתאם לחוק ולהנחיות ועדת הבחירות. כל העובדים בוועדות הקלפי יקבלו שכר על פי חוק".

בקלפי בישראל מצביעים למפלגה ולא לראש ממשלה – בליכוד חושבים ההפך

ועדת הבחירות המרכזית אישרה לליכוד בבחירות הקודמות להציג על פתק ההצבעה את בנימין נתניהו כמועמד "לראשות הממשלה". אלא שבקלפי בוחרים במפלגה, ולא בראש ממשלה. האם זו הטעייה? ברוכים הבאים למגה #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|עידן בנימין, תומר אביטל|

צילום: יוסי זמיר

בשנות ה-90 ניסו בישראל את שיטת הבחירה הישירה גחמה שזירזה את התפוררות המפלגות הגדולות, ולא החזיקה מעמד זמן רב. בבחירות שנערכו בשיטה זו הניחו בקלפי פתק אחד למפלגה ופתק נוסף לראש הממשלה. המהלך יצר חוסר יציבות בקואליציה מאחר ומי שנפגעו ממנו הן בעיקר המפלגות שהציגו מועמד לראשות הממשלה. 

החוק בוטל בשנת 2001 ומאז וחזרנו להצביע רק למפלגות.

בראשות המפלגה או לראשות הממשלה?

בפתקים שהונחו בפניכם בקלפי בבחירות האחרונות הופיעו האותיות של המפלגות (מחל, אמת, וכו') ומתחתם כינוי הרשימה. 

חלק מהרשימות בחרו לציין גם את מי שעומד בראשן, לדוגמא:"ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן", "הימין החדש בראשות שקד ובנט", "העבודה בראשות אבי גבאי".. 

אבל יש רשימה אחת שלדעתנו הטעתה את הבוחר – הליכוד. על פתק המפלגה בבחירות לכנסת ה-21 נכתב: "בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה". אלא שאיננו בוחרים ראש ממשלה בקלפי – אלא מפלגה. 

על הפתק בהחלט יכול להיות כתוב: "בהנהגת בנימין נתניהו" או "בראשות בנימין נתניהו". הטקסט הנוכחי הופך למעשה את כל הליכוד לשולייה של נתניהו.

שינוי השיטה – באמצעים סמליים

גם שינויים קטנים, קוסמטיים, עשויים להוביל אט-אט לשינוי בדעת הקהל. גלי ההדף של סגנון שונה אך רשמי – יכולים לסחוף את כל המדינה, במיוחד כשהם מובלים על ידי מפלגת השלטון. מקרה זה, לצד מהלכים כמו הצהרת הנאמנות של חברי הליכוד לנתניהו והכרזה שהוא המנהיג היחיד – ממקמים את הרעיון כי המפלגה היא אדם אחד בלבד – למרכז הבמה.

לצד המנהיג – תכניסו שורת אנשים למרכז העצבים של המדינה

שיטת הבחירות בישראל היא כזו בה האזרחים בוחרים במפלגות. לאחר מכן, המפלגות ממליצות על ח"כ שלדעתם מתאים להרכיב ממשלה. אם אותו ח"כ מצליח להרכיב קואליציה הוא גם יהיה ראש הממשלה. 

כשמגיע בוחר מתלבט לקלפי – כזה שעשוי להיות שרוי בלחץ ולא תמיד להכיר את הפרטים בהליך הרכבת הממשלה – פתק עליו כתוב כי "לראשות הממשלה"עשוי לחזק את אמונתו כי הוא בוחר עכשיו ראש ממשלה – אף שהוא למעשה בוחר ברשימה עתירת מועמדים – שלכל אחד מהם תהיה השפעה עצומה על חייו.

כשפנינו לוועדת הבחירות המרכזית בנושא מסרו לנו כי רשימה יכולה לבחור בכל כינוי שאיננו מטעה. כדי להגדיר פתק זה כמטעה – יש להגיש עתירה לוועדת הבחירות.

זו כנראה אחת הכתבות הטרחניות ביותר שכתבנו. ועדיין, אם אתם מסכימים איתנו: אתן מוזמנות לעתור לוועדת הבחירות או פשוט לפנות לליכוד (כאן) בבקשה לשנות את הכיתוב ל"מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו". 

פנינו לליכוד שלא מסר תגובה.