פוסטים

החדשות הטובות: הממשלה מציעה לקצץ בשכר השרים והח״כים. הרעות: מי שמחליט הם הח״כים

הממשלה קיבלה את הצעתו של שר האוצר ישראל כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר נבחרי הציבור ● מדובר בדוגמא אישית ויש לברך עליה ● אבל השרים לא קובעים את שכרם אלא הח״כים בוועדת הכספים, והבעיה היא המנגנון שמאפשר לח״כים לקבוע את שכרם 

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לפני שנפזר קצת מלח, צריך להגיד קודם כל הכבוד לשר האוצר ישראל כ״ץ. אמנם היינו צריכים מגפה עולמית ומשבר כלכלי חריף כדי להגיע לזמן הזה, אבל אנחנו ב״שקוף״, דרשנו כבר בשנה שעברה לעצור את עליית שכר חברי הכנסת בגלל שבמשך שנה שלמה הכנסת לא עבדה. וסופסוף, אתמול (ב׳) הממשלה החליטה לקבל את ההצעה של כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר השרים והח״כים ואפילו לבטל תוספת שכר של 6,000 שקלים שצפויה לינואר. 

כל הכבוד, אבל זה לא מספיק. שר האוצר ישראל כ"ץ (פלאש 90)

אין ספק שגם ברמת ההצהרה מדובר בצעד חשוב. סופסוף השלטון שלנו מבין שחלק מהתפקיד שלו הוא לתת דוגמא אישית. גם אם זו כרגע הצהרה בלבד. ואין אלא לברך את השר כ״ץ שנתן את יריית הפתיחה .

אבל, 

למרות שהצהרת השרים היא מחווה יפה, הם לא באמת מחליטים. מי שמחליט על שכרם הם חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים של הכנסת. לגבי חברי הכנסת – ובכן, הם אלו שמחליטים לגבי עצמם. וחשוב מכך – ויתור על שכר זה רק הטיפול בסימפטום ולא במחלה. הסיפור האמיתי הוא מנגנון קביעת השכר וההטבות ולא הקיצוץ הנקודתי.

כך עובד המנגנון:

הח"כים פונים לוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים בבקשה להטבה. אבל הסמכות היחידה שיש לוועדה הזו היא לייעץ. הוועדה לא ממליצה רק על שכרם של הח"כים אלא על כל הטבה שהם מבקשים: החל מעוזר פרלמנטרי נוסף, נסיעה בנתיב המהיר, סידורי לינה ועוד. 

על פי הנוהל, הח״כים פונים לוועדה. הוועדה בוחנת ומוסרת לוועדת הכנסת חוות דעת. ועדת הכנסת, בה יושבים ח״כים, יכולה לקבל את חוות הדעת או לדחות אותה. אם דחתה, הבקשה חוזרת שוב לוועדה הציבורית שמנפיקה חוות דעת חדשה. חוות הדעת חוזרת לוועדת הכנסת (לח״כים עצמם) שעושה בסוף מה שבא לה. 

כיום הוועדה אינה קיימת בדקנו, ומצאנו שגם בכנסת ה-20, כשהוועדה עוד הייתה קיימת, הח"כים עשו בכל מקרה ככל העולה על רוחם.

בשורה התחתונה: באמת כפיים לכ״ץ, אבל הבעיה היא לא גובה השכר של נבחרי הציבור, אלא שהם ממשיכים לקבוע אותו לעצמם.

לא פראיירים

תזכורת: בשנת 2015 הח״כים העלו לעצמם את השכר. הם עשו זאת, בניגוד להחלטת הוועדה הציבורית שקבעה כי שכר הח"כים אומנם גבוה באופן יחסי בהשוואה בין לאומית, אך עדיין סביר. לכן, המליצה הוועדה כי יש לתקן רק את מנגנון עליית השכר ולא להעלות קודם את השכר שממנו מתחילים לחשב. הוועדה המליצה גם שהשכר של הח״כים יהיה מעתה והלאה צמוד למדד.  

חתול שומר על השמנת. יו״ר ועדת הכנסתֿ, חבר הכנסת איתן גינזבורג

ועדת הכנסת, בראשה עמד אז ח״כ דוד ביטן (הליכוד), לא אהבה את ההמלצות של הוועדה. היא החליטה לדחות את ההמלצות, וקיבלה החלטה עצמאית חלופית: להצמיד את שכר הח״כים לשכר הממוצע במשק. 

עוד בנושא:

שלוש שנים אחר כך, ב-2018, כמה שרים פנו בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק – כדי שחלילה הם לא יקבלו שכר נמוך משל הח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. 

ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בחטף, ובתוך שעות בודדות. ללא נתונים וללא הבנה של השלכות הרוחב שלה. עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה. לצערנו, התיקון לא חל על כולם – ב-2019 שכר ראשי הרשויות  וסגניהם עלה בהתאם להחלטה המקורית

שעת מבחן למנהיגות

כעתֿ, דווקא על רקע המשבר הבריאותי-כלכלי העמוק, העובדה ששכר הח"כים צמוד לשכר הממוצע במשק יצרה מצב ייחודי: הסגירה של המשק הובילה לעליה בכמות המובטלים. אלו נגרעים מחישוב השכר הממוצע במשק. מאחר וחלק גדול מהמובטלים בצל משבר הקורונה הם במדרגות שכר נמוכות יוצא שהשכר הממוצע דווקא מזנק. בעקבותיו אמור לעלות גם שכר הח"כים והשרים. 

נכון לעכשיו השכר הממוצע במשק זינק ביותר מ-14 אחוזים, ולכן שכר הח"כים והשרים יזנק ביותר מ-6,000 שקלים בינואר הקרוב, אלא אם חברי הכנסת והמנגנונים השונים יחליטו לעשות את הדבר הנכון ולאמץ את החלטת הממשלה לקצץ בשכר בעת הזאת.

אבל החלטת הממשלה לקצץ את שכר הממשלה והח״כים, מכובדת ככל שתהיה, היא רק זמנית ולא תרפא את הבעיה האמיתית: החתול שומר על השמנת. השכר והתנאים של נבחרי הציבור צריכים להיות גבוהים ומספקים. אבל אלו לא הח"כים שאמורים לעסוק בשכר ובהטבות האישיות שלהם. בגלל זה קיימת הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים. ולוועדה הזו חייבים לתת עצמאות כדי שהחלטותיה יהיו סופיות. 

כ״ץ ושאר שרי הממשלה צריכים לא לעצור בקיצוץ הנוכחי, אלא לפעול עכשיו לשינוי המנגנון. להוציא סופית את השמנת מהידיים של החתול ולאפשר לוועדה הציבורית שהם עצמם ממנים את המילה האחרונה בקביעת השכר. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

פרוייקט יום העצמאות: איך שכנעתי ח"כים לוותר על התוספת לשכרם

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: יעל מספרת איך התחיל ונגמר הסיפור שלה עם ח"כ מתן כהנא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

הסיפור שהפך לאובססיה אישית עבורי הוא המאבק בעליית שכר חברות וחברי הכנסת. במשך שנה, הח"כים בקושי עבדו בכנסת, שבקושי פעלה בגלל כל סבבי הבחירות. עוד בנובמבר דרשנו מנבחרי הציבור שלנו לוותר על התוספת הצפויה לשכרם, ויתור שדורש צעד פשוט: חתימה על טופס אחד בחשבות הכנסת. לא צריך חוק, רק חתימה.

בכל מקום שבו פגשתי חברי כנסת, ניסיתי לשכנע אותם לוותר על ההעלאה. כששאלתי את ח"כ עמיר פרץ (העבודה) על כך באירוע "שבתרבות", הוא הסכים מיד ושלח לנו טופס חתום תוך כמה ימים. את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), פגשנו הכתבת מאיה קרול ואני באירוע הלאומיאדה שנערך בפברואר, וגם היא הסכימה לבקשתנו וחתמה על הטופס לפני כשבוע. 

אבל סיפור השכנוע המפרך מכולם, שלאחרונה סגר מעגל סוף סוף, נוגע לח"כ מתן כהנא מסיעת ימינה.

לייקים על הצהרות ללא כיסוי

כהנא הרבה להתבטא נגד ועדי עובדים חזקים ונגד שכר גבוה במגזר הציבורי – ברשתות החברתיות, בכנסת ובפאנלים לקראת הבחירות, מאז נבחר לכנסת בספטמבר 2019. דברים שאמר על ועדי העובדים, כמו "אסור שהשכר יקבע על פי גודל הפטיש", או ביקורת שהעביר על עלייה בשכר חברי אחד הוועדים, הראו כי לכאורה יהיה הראשון לקפוץ על ההזדמנות לוותר על חלק משכרו (חלק שלא ראוי, לדעתנו, שהח"כים יקבלו אחרי שכמעט ולא עבדו עבור הציבור במשך שנה שלמה).

בכל פעם שהתבטא בנושא בטוויטר, שאלתי אם יסכים לוותר על התוספת. שיגע אותי שהוא מרוויח לייקים ואהבה מהציבור על בסיס הצהרות תיאורטיות לקיצוץ בשכר – כשלא הסכים אפילו לקצץ במעט משכרו במציאות. אז כתבתי לו שוב, ושוב, ושוב (דמיינתי אותו קורא את התגובה ה-8,000 וחושב: "שתעזוב אותי כבר"). בהתחלה התעלם, אחר כך התחיל לענות, אך גם לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות בטוויטר – כהנא לא חתם על הטופס.

מה זה פאנל בחירות בלי שאלות מהקהל?

השנה האחרונה הייתה סיוט פוליטי לכולנו, אבל משהו אחד טוב היה בה: פאנלים וחוגי בית לקראת הבחירות. אני מאוד אוהבת ללכת לכאלה – בעיקר כי הם מאפשרים לדבר עם הח"כים בגובה העיניים ולשאול שאלות – ולאורך השנה השתדלתי להגיע לכמה שיותר אירועי בחירות ליד הבית שלי בירושלים. 

יום אחד, לקראת הבחירות השלישיות, ראיתי שח"כ כהנא מתכוון להגיע לפאנל באוניברסיטה העברית. סוף סוף ניפגש במציאות ונדבר על שקיפות ועל תוספת השכר.

לאורך כל הפאנל חיכיתי לחלק של השאלות מהקהל. המנחה אמרה שעוד רגע הוא יגיע – ואז הודיע כהנא כי הוא חייב ללכת. יש לו התחייבויות אחרות. הוא לא ידע כמובן שאני מחכה למפגש שלנו כבר שבועות. אז השתמשתי בחוק מספר 1 לפאנלים עם פוליטיקאים: לא נתנו לך לשאול? תשאלי בכל זאת (זה נשמע קצת לא מנומס. נכון. אבל הרבה יותר לא מנומס לייצג את הציבור בכנסת, לקבל מהציבור משכורת, ולא לענות לציבור על שאלות).

כהנא עמד והקשיב לשאלה שלי עד סופה אבל גם הפעם בחר להתחמק מלתת תשובה.

אם כולם יוותרו – נחסוך 2 מיליון שקל

לאור משבר הקורונה, המשיך כהנא להציע קיצוצים במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, אבל במקביל דבק בסירובו לוותר על החלק בשכרו שיש בידיו לחסוך לציבור. כמעט מיואשת, המשכתי להציק. יש שיגידו – אלה רק 1,255 שקלים בחודש. עזבי. 

אבל זה מעבר לכך: אם כל הח"כים יוותרו על התוספת, יחסכו לציבור כ-2 מיליון ש"ח – כסף שיכול להגיע לעצמאים, לבתי החולים, לקשישים, או לכל צורך חשוב אחר של הציבור הרחב. יותר מזה, הוויתור על ההעלאה הוא צעד בדרך לשינוי המנגנון כולו (אנחנו נקדם עם המוותרים על התוספת שינוי חקיקה נרחב בנושא הטבות הח"כים). 

ח"כ קתי שטרית (הליכוד) מוותרת על התוספת. טוב שתפסנו אותה לשיחה בלאומיאדה

ומעל הכל: זה הדבר הנכון לעשות. לא הגיוני שנבחרי הציבור יקנו את אהבתנו עם הצהרות גדולות, ובינתיים יעלו לעצמם שכר (אגב תוך התעלמות מוועדה ציבורית שהם מינו וטענה שעליהם בכלל לקצץ אותו).

לבסוף, לאחר אינספור בקשות – הודיע כהנא בשבוע שעבר כי ויתר על תוספת השכר. הטרחנות השתלמה.

כיף לדעת שלכל אחת יש אפשרות להשפיע על החלטות – גם אם קטנות – של נבחרי הציבור. הם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות. רק צריך לבקש מספיק פעמים.

כהנא ממש לא היחיד. הצלחנו כבר להגיע כמעט לרבע מהכנסת. 22 ח"כים ויתרו עד כה על התוספת וחסכו לנו יחד יותר מ-300 אלף ש"ח.

איך לחסוך כספי ציבור גם, או לקדם כל נושא אחר? זה אפשרי:

  1. לחצו על הח"כים ברשתות החברתיות – המשכורת והכוח שלהם מגיעים מהציבור. זכותנו לדרוש מהם שיעבדו עבורנו
  2. נפגשתם ברחוב או בחוג בית? זמן מצוין לשאול! זכרו – חוגי בית לא נועדו להיות פרסומת לנבחרים
  3. הצטרפו לסיירת השקיפות ושנו את המציאות מהבית

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם.

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי.

רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

יש עתיד – המפלגה בה הכי הרבה ח"כים ויתרו על תוספת שכר

ניתוח ראשון של כלל חברי הכנסת שוויתרו על תוספות שכר לאורך השנים חושף כי ביש עתיד, כולנו והעבודה – חסכו לנו מאות אלפי שקלים. מי הם המוותרים הסדרתיים ובאלו מפלגות סירבו ולו למחווה הקטנה ביותר להשבת כספי ציבור?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

"יש עתיד" היא המפלגה הצנועה ביותר: 40% מחברי הכנסת שלה ויתרו על תוספות השכר בשנים האחרונות. מייד אחריהם ניצבים חברי הכנסת מ"כולנו" ומ"העבודה". סך הויתורים של הח"כים מגיעים לסכום לא מבוטל של כ-720 אלף שקל, שחזרו לקופת הציבור. כך עולה מבדיקה מקיפה שערכנו ב"שקוף".

מנגד, אין נבחר ציבור אחד מהמפלגות מרצ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת – שהסכים לוותר ולו במעט על שכרו. בש"ס ח"כ בודד (דן סידה) השיב את התוספת.

מדובר בוויתור סמלי, במיוחד בכנסת הנוכחית, שאישרה לעצמה פגרה אינסופית וחסרת תקדים באורך של כמעט שנה. 

ואם זה לא מספיק, הכנסת היוצאת היא זו שבה הח"כים גזלו מאיתנו הכי הרבה לטובת עצמם: הקואליציה בדקה איזה מדד עולה הכי מהר, ולאחר שהתברר שזה השכר הממוצע במשק – הם הצמידו את עצמם עליו. כך, הוא עולה מדי שנה בראשון בינואר באופן אוטומטי.

כך, בעוד שב-2016 השכר של נבחרי הציבור עמד על 40,525 שקל בחודש, כיום הוא כבר עומד על 44,019 שקלים – למעלה מפי 4 מהשכר הממוצע בישראל. 

מיקי לוי – צנוע סדרתי

תיקון חוק שמאפשר השתקת ח"כים הגונים

האפשרות לוותר על התוספת השנתית חדשה יחסית, והיא תוצר חקיקה מעוות של ח"כ דוד ביטן, שלמעשה משמש כלי להשתקת ח"כים הגונים. 

למה זה רע? כי זה בא במקום תיקון רוחבי. המצב הזה מעודד את הציבור לצאת נגד אותם ח"כים שלא מוותרים על התוספת, במקום לדחוף לתיקון של מנגנון קביעת השכר וההטבות עצמו. 

לפי החוק, ח"כ יכול לבקש מחשב הכנסת שתוספת השכר של אותה שנה – לא תוזרם לשכרו, ותישאר בקופת המדינה.

ב-2019, הוויתור החודשי הינו בגובה של כ-1463 שקל. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) למשל משתכר השנה 42,556 שקל במקום 44,019 שקל. הוויתורים לא מתמזגים בין השנים, אלא תקפים רק לאותה שנה ונעלמים בשנה שלאחריה. כלומר, לא ניתן לוותר על כמה תוספות ברצף, אלא רק על תוספת השכר של שנה זו.

מי המוותרים הסדרתיים?

יש עתיד חסכו לנו עד כה כ-210 אלף שקל. כולנו – 127 אלף שקל, והעבודה – 174 אלף שקל. ראויים לשבח במיוחד חברי הכנסת דוד אמסלם, מיקי לוי ועפר שלח. שלושתם "מוותרים סדרתיים" מדי שנה, וכבר השיבו לציבור עשרות אלפי שקלים.

השנה 18 ח"כים ניאותו למחווה הזו, בהם משה גפני, מיקי יחימוביץ' ומיכל בירן. אשתקד רק ארבעה ח"כים הלכו לקראת הציבור.

כרגיל, אנחנו מנגישים לכם את כל נתוני הגלם עם כל שמות הח"כים שוויתרו על התוספות לאורך השנים – כאן.

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים – אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע: הכנסת היוצאת התעסקה בעצמה ובתנאי חבריה יותר מכל כנסת אחרת. את העיסוק הזה הובילו חברי הליכוד. מלבד בזבוז כספי ציבור, זה דוחה אזרחים רבים, פוגע באמון הציבור בשלטון ופורם את המרקם החברתי.

מצ"ל: יש היגיון בכך שנבחרי הציבור ירוויחו שכר ראוי ויהיה להם שקט תעסוקתי. השיח מתרכז, בטעות, בניסיון לגרום לח"כים לוותר על תוספות או להפחית משכרם. אולם הבעיה האמיתית היא בכך שהח"כים קובעים לעצמם את השכר, את ההטבות ואת תקציב הבזבוזים שלהם. הפתרון הוא מינוי ועדה עצמאית שתוכל להעניק לחברי כנסת הטבות ראויות שהם באמת צריכים, ומנגד לבטל תוספות תלושות מהמציאות.

ועדה ציבורית ומנותקת מאינטרסים אישיים, תחזיר לכנסת ולחבריה ולו מעט מכבודם האבוד. אולי היא אפילו תציע להגדיל את השכר – וזה יהיה הגיוני. לה יש את הכלים לקבוע כי זה ראוי, לנו אין כלים כאלה ולח"כים עצמם בוודאי שאין.

ויש גם כאלו שתורמים לעמותות

ראוי לציין שחלק מחברי הכנסת טוענים שהם תורמים משכרם. אלא שאין שום דרך להצליב זאת, ולבדוק האם תרמו וכמה. ניסיונות לברר למי בדיוק תורמים ח"כים שהצהירו על כך – העלה חרס.

כך או אחרת, אלו מוזמנים לשלוח לנו קבלות על תרומה – ונשמח לפרגן. אלא שהתרומה האידאלית – היא ישירות לקופת המדינה – הרי הם אלו שאחראים עליה. ואם הם לא בטוחים שזה האפיק המיטבי להחזר כספם – מדוע שבכלל נשלם מסים?

 ובכל זאת, כפי שכתב על נתונים אלו חגי עמית בדה מרקר בשיתוף איתנו, גם לסמלים יש משמעות.