פוסטים

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – עמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

25 ח"כים ויתרו על תוספת השכר

בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת העלאה בשכר, עליה ניתן לוותר תוך דקה בחתימה על טופס. מאז 25 ח"כים עשו זאת, ובכך חסכו לקופה הציבורית מעל לרבע מיליון שקל. המצטיינים: סיעת ישראל ביתנו, שכל חבריה חתמו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

חדשות טובות: 25 חברי וחברות כנסת ויתרו על תוספת שכר של כ-1,255 שניתנה להם בחודש ינואר, ובכך חסכו לקופה הציבורית כ-320 אלף ש"ח. אם שאר הח"כים ילכו בעקבותיהם, עוד 95 שיסכימו לוותר על התוספת, הם יוכלו לחסוך כ-2 מיליון שקלים שיחזרו לציבור.

ח"כ קטי שטרית חותמת על וויתור על העלאת השכר

 

את התוספת הזאת קיבלו הח"כים לאחר שנה שלמה בה הכנסת כמעט ולא פעלה, וחברי הכנסת התעסקו בעיקר בקמפיינים ומערכות בחירות. לאחר ההעלאה עומד שכר הח"כים על כ-45 אלף ש"ח, שכר השרים על כ-50 אלף ש"ח ושכר ראש הממשלה – כ-56 אלף ש"ח.

רשימת חברות וחברי הכנסת שוויתרו על תוספת השכר לשנת 2020

מצטייני הוויתור הם הח"כים והח"כיות מישראל ביתנו – שחתמו כולם כסיעה אחת על הוויתור: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. מסיעת הליכוד ויתרו אופיר כץ, גדעון סער, שרן השכל, קטי שטרית, עוזי דיין וטלי פלוסקוב, מכחול לבן בני גנץ, יזהר שי, מיקי חיימוביץ', חילי טרופר ומיכאל ביטון, מדרך ארץ חתם יועז הנדל, מיש עתיד-תל"ם ויתרו על התוספת יואב סגלוביץ', מיקי לוי ואורנה ברביבאי, מסיעת העבודה חתמו עמיר פרץ ומרב מיכאלי ומימינה ויתר מתן כהנא.

הסיעות מהן איש מהח"כים עדיין לא ויתר על התוספת: הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, מרצ וגשר. 

אל מול ההעלאה בשכר ממנה נהנים מרבית הח"כים בישראל, ממשלות של ניו זילנד, גרמניה ומדינות נוספות הודיעו לאחרונה על קיצוץ בשכר נבחרות ונבחרי הציבור, כדוגמא אישית והזדהות עם נפגעי משבר הקורונה. בישראל לא הוחלט על קיצוץ כזה, וראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת ממשיכים לקבל שכר מלא – שאף עלה בינואר האחרון בכ-3%.

מעבר לרשימה זו, יש גם ח"כים שהודיעו כי יתרמו חלק מהשכר. למה לא הוזכרו כאן? זה כמובן יפה לתרום לעמותות וארגונים, אבל התרומה לא שקופה לציבור – בניגוד לכסף שחוזר לתקציב המדינה. יותר מזה: הח"כים הם היחידים שבכוחם לקבוע את התקציב בעצמם. אם הם לא מרוצים מהחלוקה של הקופה הציבורית – שישנו אותה. 

אחרים הודיעו כי דרשו לקצץ ב-10% או 20% משכרם, וגרפו לייקים ברשתות החברתיות. בדקנו: כרגע, על פי חוק, לא ניתן לוותר על סכום גבוה יותר מהתוספת, והבקשות האלה לא אושרו. ח"כ ניר ברקת (הליכוד) למשל, מתגאה כי אינו מקבל שכר כלל. כשבדקנו התברר כי גם בקשה זו לא אושרה, והוא פשוט סירב למסור את פרטי חשבון הבנק שלו לכנסת, כך שהכסף לא חזר לקופה הציבורית – ומחכה שברקת יקח אותו. כל ההצהרות האלה הן תיאורטיות בלבד, ויש להתייחס אליהן ככאלה. באופן משונה, חלק מחברי וחברות הכנסת שדרשו קיצוץ כזה עדיין לא ויתרו על החלק היחיד שמותר לקצץ על פי חוק – התוספת. 

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל: