פוסטים

דו"ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה: קרוב למיליון שקל על ניטור תעמולת בחירות ברשת

בעקבות פניית ״שקוף״ פרסם מבקר המדינה באופן יזום את דו"ח ההוצאות השנתי שלו. מההוצאות ניתן ללמוד כי המבקר שם דגש על בחינת פעילות המפלגות במרחב המקוון. חצי מיליון שקלים שולמו לכתיבת ביקורת על הפריימריז במפלגות דמוקרטיות אבל הדו״ח עצמו עדיין לא פורסם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד מבקר המדינה הוציא קרוב למיליון שקל על ניטור תעמולת בחירות בשנת 2019. במהלך אותה שנה הוא הוציא כ-530 אלף שקל עבור תשלום למשרדי רו"ח עבור ביקורת על הבחירות המקדימות (פריימריז) במפלגות הדמוקרטיות: הליכוד, העבודה ומרצ. בנוסף, הקים מערכת פנימית למעקב אחר תיקון ליקויים. 

זו הפעם הראשונה בה מפרסם משרד המבקר דו״ח הוצאות באופן יזום, והוא עושה זאת בעקבות פניית ״שקוף״. במשרד המבקר מבטיחים כי מעתה יפרסמו את התקשרויות מידי שנה וזאת ללא צורך בהגשת בקשות חופש מידע.

משקיף מידע על המשרד שלו לציבור. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

המבקר בחן את תעמולת הבחירות ברשת

אז מה ניתן ללמוד מדו״ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה לשנת 2019? למשל, כמה תשומת לב ומשאבים הוא הקדיש לניטור תעמולת בחירות ברשתות החברתיות. כבר באפריל 2019 הודיע המבקר על כוונתו לבחון את פעילות המפלגות במרחב המקוון. בחינת הוצאות המשרד מעלה כי מעבר לצוות המשרדי שמחבר את הדוחות, המבקר השקיע במהלך כמעט מיליון שקל לניטור תעמולת הבחירות ברשתות החברתיות. 

המשרד שילם ל"ורניט מערכות", שמתמחה באיסוף מידע גלוי מהמרשתת ובין היתר ברשתות החברתיות, 610 אלף שקלים. לחברת "יפעת שירותי מידע", שמתמחה גם היא בניטור תקשורת ואינטרנט, שולמו כ-267 אלף שקלים. המשרד שילם גם כ-120 אלף שקלים לחוקרת האינטרנט שירה ריבנאי-בהיר על ייעוץ בנושא ניטור תעמולת בחירות. ב-2016 היתה ריבנאי-בהיר שותפה להכנת חומר רקע לוועדת בייניש בנושא תעמולת בחירות באינטרנט ביחד עם פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט.

במענה לפניית "שקוף" הסבירו במשרד מבקר המדינה כי "מדובר על ניטור תעמולת בחירות בכל מערכות הבחירות שהתקיימו ומבוקרות על יד המשרד. ניתן למצוא את דוח הביקורת על הבחירות לשלטון המקומי באתר המשרד. בנוגע ליתר – כאשר יוגשו יפורסמו לציבור באתר". אולם עברנו על דו"ח המבקר העוסק בבחירות שנערכו ברשויות המקומיות ב-2018 ולא מצאנו בו כל התייחסות לניטור תעמולה במרשתת.

עוד בנושא:

כדאי להבהיר כי מאז 2018 המפלגות לא הגישו את הדוחות הכספים שלהן למבקר המדינה, בתירוץ ש"קשה להן עם כל הבחירות האלו". למעשה, הדו"ח האחרון שפרסם המבקר על ניהול הכספים של המפלגות עסק בשנת 2017. נזכיר: מדובר בכסף ציבורי. נכון להיום הוארכו מועדי הגשת הדוחות לשנים 2018, 2019 ותחילת 2020 (המפלגות אמורות להגיש דו"ח לאחר מערכת בחירות) עד לאמצע שנת 2021

עברנו שלוש מערכות בחירות תוך כשנה ואין לנו דרך לדעת כיצד פיזרו המפלגות את התקציב שהן קיבלו מאיתנו. ולא מדובר בכסף קטן. ההערכה שלנו כי ההוצאות של המפלגות השונות רק על תעמולה במהלך שנת הבחירות המתמשכת, שהחלה עוד בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018, עומדות על קרוב למיליארד שקלים.

עשרת הספקים הגדולים של משרד מבקר המדינה, מתוך דוח ההוצאות לשנת 2019.

מדוע לא פורסמה הביקורת על הפריימריז?

2019 היתה השנה הראשונה שבה הציבור ממן את הקמפיינים של המועמדים בבחירות הפנימיות במפלגות הדמוקרטיות: העבודה, הליכוד ומרצ. בסך הכל שילמנו למועמדים השונים מעל ל-14 מיליון שקלים. חלפו כמעט שנתיים ומבקר המדינה עדיין לא פרסם דו״ח על הוצאות המועמדים בפריימריז. 

כבר בתחילת אוגוסט פנה ״שקוף״ למבקר כדי לברר את פשר ההתמהמהות. "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת", מסר אז המבקר בתגובה. "משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". אבל הפריימריז האחרונים אותם אמור המבקר לבחון התקיימו כבר בפברואר 2019, הרבה לפני הקורונה, ולפני שיצאנו לשלוש מערכות בחירות רצופות. 

מדו"ח ההוצאות אפשר ללמוד כי המבקר כבר שילם למשרדי רואי חשבון חיצוני כ-528 אלף שקל עבור עריכת ביקורת של הבחירות המוקדמות. כלומר – הביקורת עצמה כבר בוצעה אך הדו״ח עדיין לא פורסם. במשרד מבקר המדינה טוענים כעת בתגובה לשאלתנו כי "מדובר בדו"ח התקשרויות״, וכי ב-2019 נערכו ההתקשרויות לביצוע הביקורת ובהתאם כבר שולמה התמורה, אולם הדוח עצמו טרם הוגש. 

תעמולת בחירות ברשת (אילוסטרציה)

תשלומים לספקים חיצוניים

סך כל הוצאות משרד מבקר המדינה לספקים חיצוניים בשנת 2019 עמד על כ-75 מיליון שקל. מלבד תשלום של 13,650,456 שקלים למינהל הדיור הממשלתי על אחזקת מבנים בירושלים ובת"א, הספק הגדול ביותר למשרד הוא "מלם מערכות" שקיבל תשלומים של כ-5.3 מיליון שקל לביצוע עבודות שונות למבקר המדינה ביניהם פיתוח אתר, והקמת מערכת ממוחשבת לתיקון ליקויים. וחברת "נס טכנולוגיות" שקיבלה סכום של 4.1 מיליון שקלים על שירותי תוכנה, ועל מעורבותה בהקמת המערכת הממוחשבת לתיקון ליקויים.

מעקב אחר תיקון ליקויים הוא אחד החלקים החשובים בעבודת המבקר: המטרה היא לא להסתפק רק בחשיפת הליקויים אלא גם בתיקון שלהם. לשם כך יש לבצע מעקב קפדני. תיקון ליקויים אינו רק המלצה. מנכ"ל המשרד המבוקר חייב למנות צוות שאחראי על כך, ומניתוח הוצאות נראה שאכן משרד המבקר לוקח את החלק הזה של תפקידו ברצינות רבה. 

מבקר המדינה מפרסם לראשונה דו"ח התקשרויות

בתחילת שנת 2019, במהלך תחקיר שערכנו על מוסד מבקר המדינה, גילינו כי המבקר לא מפרסם את ההתקשרויות שלו כפי שעושים שאר משרדי הממשלה. למבקר לקח שנה לענות על בקשת חופש מידע שהגשנו במטרה לקבל את התקשרויות המשרד לשנת. פנינו למבקר וביקשנו לדעת אם יסכים לפרסם בהמשך את ההתקשרויות מעתה באופן יזום אך לא קיבלנו ממנו אמירה ברורה שכך יהיה.

בשנת 2020 הגשנו בקשת חופש מידע נוספת. הפעם, הסכמנו להמתין מתוך הבנה כי מעתה מבקר המדינה יפרסם את דו״ח ההתקשרויות לשנת 2019 ביוזמתו באתר שלו, ללא צורך בהגשת בקשת חופש מידע. כעת, לאחר חודשים ארוכים זה קרה. אנו מקווים כי בשנה הבאה לא נצטרך להגיש בקשת חופש מידע נוספת, ושמחים על תקדים השקיפות שיצר משרד המבקר שיחול גם על המבקרים הבאים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה ראשונה: הוצאות משרד מבקר המדינה

לאחר שנת עיכוב משרד מבקר המדינה מפרסם לראשונה, לבקשת שקוף, את דו"ח ההתקשרויות לשנת 2018: 314 אלף שקל על ביקורת פנים, 100 אלף להגנה על חושפי שחיתות. כ-43 אלף שקל על הפקת הפודקאסט 'בעין הביקורת' ו-11,301 שקלים על עטים כחולים. השלב הבא – פרסום יזום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? במסגרת הבדיקה בתחקיר מבקר המדינה על השקיפות במשרד מצאנו שהוא מעולם לא פרסם את דו"ח ההתקשרויות שלו, בשונה משאר משרדי הממשלה. לכן, ביקשנו לפני כשנה את פירוט התקשרויות לשנת 2018. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

כעת, תהליך שהחל עוד בזמן כהונת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מסתיים היום עם מתניהו אנגלמן. הבשורה האמיתית תגיע שהרכישות של המבקר יפורסמו באופן שוטף. ממשרד המבקר מסרו שהנושא יבחן. אנחנו בכל מקרה כבר הגשנו בקשת חופש מידע נוספת.

הכסף הגדול – שיפוצים של חברת 'סולל בונה'

ההוצאה הגבוהה ביותר לספק בשנת 2018 הייתה לחברת סולל בונה שמתחזקת את המבנה החדש של משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בקצת יותר מארבעה מיליון שקלים. מלם מערכות סיפקה שירותי תוכנה בקצת פחות מארבעה מיליון שקל וחברת נס בכשלושה מיליון שקל. חברת מיקדן תחזקה את לשכת המבקר בת"א בעלות של כ-2.6 מיליון שקלים. 

עוד עולה מרשימת ההתקשרויות: עובדי מבקר המדינה קיבלו כרטיסי '10 ביס' בסכום מצטבר של כ-2 מיליון שקלים. בהתחשב בכך שבמשרד עבדו 558 עובדים באותה שנה מדובר בממוצע של 304 שקלים לעובד בחודש. הוצאות הדלק במשרד המבקר הגיעו כמעט לחצי מיליון שקלים באותה שנה.

משרד מבקר המדינה. יותר מ-4 מיליון שקלים לתחזוק המבנה (צילום: יוסי זמיר)

בזק, מדיה – וגם חושפי שחיתויות

בזק קיבלה 475 אלף שקל על אחזקת קווי תקשורת. משרד רואי חשבון רוזנבלום, הולצמן קיבל 314 אלף שקל על ביקורת הפנים שהתקציר שלה פורסם באתר; יפעת שירותי מדיה – 282 אלף שקל; וטאסק יעוץ ואסטרטגיה 240 אלף שקל על בניית מתודולוגית בקרה.

משרד רואי החשבון ע. בן דוד ושות ביקר את הדו"ח הכספי של המשרד בסכום של כ-135 אלף שקל. בנוסף,חברה שפרטיה הוסתרו סיפקה ייעוץ בסך של כ-100 אלף שקל לחושפי שחיתות.

הפקות משרד המבקר

בשנת 2018 הפיקה חברת איסתא 'יום לשוויון מגדרי' בסך של כ-92 אלף שקל. איסתא גם הפיקה את כנס יורסאי של דור העתיד של מבקרי המדינה בסך של יותר מ-780 אלף שקל. חברת אודיו, רדיו אונליין הפיקה למשרד את הפודקאסט, ב'עין הביקורת' בסך של 43 אלף שקל. 

בשולי התקציב: רכב ממוגן ירי ועטים כחולים 

עוד בהוצאות לשנת 2018: כ-15 אלף שקל להסעה ברכב ממוגן ירי; 11,301 שקל הוציאו במשרד על עטים כחולים. בהנחה שכל עט עלה שבעה שקלים מדובר בשלושה עטים בממוצע לשנה לעובדת או עובד.

לקובץ המלא: מוזמנים להוריד את קובץ ההתקשרויות המלא ולספר לנו מה מצאתן

נדגיש כי מטעמי חשאיות ואבטחת מידע הקובץ חלקי

הקובץ שנמסר לנו אינו שלם. במשרד מבקר המדינה הסירו כמה סעיפים שעונים להגדרות הבאות: 

א. סכומי התקשרות הנוגעים לשירותי אבטחה במשרד מטעמי ביטחון. 

ב. פרטים מזהים הנוגעים לשמות/סוגי/דגמי מערכות המחשוב בהן נעשה שימוש במשרד משיקולי אבטחת מידע.

ג. שמות מתחקרי סיווג בטחוני שהערך הציבורי בפרסומם מועט ואילו הפרסום, לדברי המבקר, עשוי להסב נזק.

הפננו שאלות הבהרה בנוגע לסעיפי ההוצאות שציינו, במשרד המבקר בחרו שלא לפרט.

כל עוד לא יוכח אחרת – אנחנו סומכים על המבקר, ומאמינים כי שקיפות כזו רק תגביר את האמון במוסד הכל כך חשוב הזה שמשפר את חיינו