פוסטים

מדד ההצבעות: האם חברי הכנסת מגיעים להצביע?

ניתוח שקוף – הצבעות הח"כים בכנסת ה-20: מי השתתף בהכי הרבה ימי הצבעה? מי המפלגה שחבריה הצביעו הכי מעט? מי מוביל בהצבעות אי-אמון בממשלה? בדקנו את ההצבעות שהתקיימו במליאה לאורך כמעט ארבע שנים – התוצאות לפניכם

| ניר בן צבי, עידן בנימין |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

ועם זאת, תמצית התפקיד של כל ח"כ מתנקזת להצבעה בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.

ולכן היום אנחנו משיקים את "מדד ההצבעות": בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.

כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.

המצטיינים

עם שיעור השתתפות של 91% מימי ההצבעה במליאה, איציק שמולי (העבודה) מוביל את הרשימה בהפרש ניכר. שמולי הצביע ב-336 מתוך 369 ימים בהם התקיימו הצבעות בכנסת ה-20.

אחריו במצטיינים, רק עוד חמישה ח"כים שהגיעו ליותר מ-80% מימי ההצבעה: דב חנין (הרשימה המשותפת, 86%), נחמן שי (העבודה, 85%), מיקי לוי (יש עתיד, 85%), רועי פולקמן (כולנו, 82%) וחיליק בר (העבודה, 82%).

ראויים לציון גם שני חברי כנסת שנכנסו לתפקידם בסוף 2017 – כלומר כיהנו מעט יותר משנה עד פיזור הכנסת – אך בתקופה זו הצביעו באחוזים גבוהים: לאה פדידה (העבודה, 88%) ומוסי רז (מרצ, 86%).

הנכשלים

לא פחות מתשעה חברי כנסת הגיעו לפחות מ-60% מימי ההצבעה. ארבעה מהם חברי הרשימה המשותפת (טלב אבו עראר, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי) – וסוגרים את הרשימה לצידם הם ציפי לבני (התנועה), יאיר לפיד (יש עתיד), עמיר פרץ (העבודה), אורן חזן ודוד אמסלם (הליכוד).

השרים

את השרים הפרדנו לקטגוריה משלהם, מאחר ונוכחות דלה בהצבעות של חברי ממשלה היא הגיונית במידה מסוימת – שכן מתוקף תפקידם הרשמי עיקר עבודתם נעשית מחוץ למשכן. בהשוואה לחברי הכנסת, כל השרים פרט לשניים (יריב לוין ויובל שטייניץ, הליכוד) היו נכנסים לרשימת "הנכשלים" עם נוכחות של פחות מ-60% בהצבעות. עם זאת, מעניין לראות שגם בין השרים ישנם הבדלים משמעותיים בנוכחות.

הערה חשובה: שרים שמתוקף "החוק הנורווגי" לא שימשו חברי כנסת לאורך כל הכהונה נגרעו מהספירה (פרט לנפתלי בנט מהבית היהודי, שיצא מהכנסת רק לשלושה חודשים).

 

הצבעות לפי מהות: חוקים בקריאה שניה ושלישית

בבדיקה של הצבעות לאישור חוקים (קריאה שנייה ושלישית), שהן כנראה ההצבעות הכי "סקסיות" במליאה, התמונה לא משתנה באופן מהותי.

הצבעות לפי מהות: אי-אמון

184 הצבעות אי-אמון התקיימו בכנסת החולפת. חברי מרצ מובילים את הרשימה הרשימה בהצבעות מסוג זה.

הנתונים המלאים לבדיקתכם

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק בעצמכם את הנתונים ולנתח איך הח"כים שלכם מתפקדים.

במה עסקה ועדת האתיקה בכנסת ה-20?

| מרינה פובולוצקי ואסף נתיב |

מה משותף לחברי הכנסת מיכל בירן, סתיו שפיר, עאידה תומא-סולימאן, אחמד טיבי, מיקי רוזנטל, סעיד אלחרומי, מסעוד גנאים, עבד אל חכים יחיא, טלב אבו עראר, מיכל רוזין, איילת נחמיאס-ורבין, קארין אלהרר, אילן גילאון, עפר שלח, נחמן שי ואזרחים נוספים?

כולם התלוננו על אורן חזן בוועדת האתיקה של הכנסת.

*

בכנסת ה-20 קיבלה הוועדה 48 החלטות. לכבוד הבחירות סידרנו את כולן בטבלה נוחה. תיראו מופתעים: בח"כ אורן חזן עסקו יותר מ-20% מהחלטות ועדת האתיקה – 10 החלטות רק עליו במהלך 4 שנים!

בין היתר חזן הורחק מהמליאה כי איחל לסמנכ"ל משרד הביטחון שהוא וילדיו יסבלו כמו נכי צה"ל. בסופו של דבר כתבה הוועדה כי היא "נחרדה לראות את מצבור ההתנהגויות והתבטאויות של חה"כ חזן… (התלונות מציגות, א"נ) דפוס פעולה של התנהגות בריונית, גסה, משפילה ומטרידה". האמת? מביך שההתנהגות של נבחר ציבור מובילה למספר רב ומגוון כל כך של אנשים לכעוס עליו עד כדי הגשת תלונה.

אגב, חזן חתום בעצמו (חלקן עם ח"כים נוספים) על 9 (!) תלונות לוועדת האתיקה. בשורה תחתונה חזן העסיק את הוועדה רבות בקדנציה זו: כ-40% מהחלטות ועדת האתיקה קשורות לאורן חזן – בין אם הגיש את התלונה ובין אם הוא נושא התלונה.

*

בדקנו: הסיעה בעלת שיא התלונות כנגדה היא הרשימה המשותפת. 12 מתוך 48 החלטות ועדת האתיקה (25%) היו כנגד חברי כנסת מהרשימה. מרבית התלונות הוגשו כנגד פעולות הח"כים מהרשימה בנושאים הקשורים לסכסוך – החל מניחום משפחות מחבלים דרך יחס פוגעני לשוטרים לאחר פציעתו של ג'עפר פרח בחיפה ועד כניסת ח"כ להר הבית ללא תיאום מראש עם המשטרה (כנדרש מכל חברי הכנסת עקב רגישות המקום מבחינה ביטחונית).

ח"כ איימן עודה, עומד בראש הרשימה המשותפת שכנגד חבריה היו 25% מהחלטות ועדת האתיקה

ועדת האתיקה חשובה ומיוחדת. קודם כל, היא הוועדה היחידה שמעמדה לא נקבע בתקנון הכנסת כיתר הוועדות – אלא בחוק חסינות חברי הכנסת. בנוסף, הייעוד שלה הוא לא קידום חקיקה – אלא שפיטה אתית של חברי כנסת. הוועדה מורכבת מארבעה חברי כנסת בלבד – שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה. בשונה משאר הוועדות גם: אין למנות לוועדה זו ח"כ שמצוי בהליכים פליליים. כלל חשוב במיוחד בקדנציה זו.

רוצים ללמוד עוד על הוועדה? האזינו לפודקאסט שלנו בנושא.

כמה מסקנות אישיות אחרי שעברתי (אסף) על הטבלה:

  • ועדת האתיקה קריטית להתנהלות הגונה בכנסת, אך משפיעה בקושי בשוליים. העונשים שהיא מטילה לא מרתיעים – הראייה לכך הוא ח"כ חזן.
  • הייתי שמח לראות את ועדת האתיקה מרחיבה את סמכויותיה ובוחרת בעונשים מרתיעים יותר, לרבות כלפי ח"כים שפועלים בחוסר שקיפות.
  • חבל שוועדת האתיקה לא מוציאה בעצמה מדד עצמאי בו היא מדווחת לציבור על התנהגות חברי הכנסת בצורה קבועה. העובדה שהוועדה מתעקשת להקשות על ניתוח הנתונים ולפרסם את החלטותיה רק ב-PDF נפרדים גם היא מיותרת. דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהכנסת בעצמה תפרסם טבלה מסכמת שתנגיש לציבור את המידע על הח"כים הכי בעייתיים. ביקורת ציבורית היא בהחלט "שוט" ראוי לשימוש במקרה זה.
  • בינתיים התקיימו הפריימריז בליכוד (05.02.19) ואורן חזן הלך הביתה. לשמחתנו, נראה שהציבור הישראלי לא קונה פרובוקציות שכאלה.