פוסטים

לפני שיהיה מאוחר: הכנסת צריכה להתכונן לבחירות בצל מגפת הקורונה

באין תקציב מדינה אופציית הבחירות עומדת שוב על הפרק. זה הזמן לדון באמצעים למניעת זיופי בחירות, להחליט מראש שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה להכי הרבה קולות, ולהתכונן להצבעה תחת תנאי התו הסגול 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

עדיין אין תקציב מדינה ויתכן שאנחנו קרבים בצעדי ענק לקראת סבב נוסף של בחירות. בין אם הן יתקיימו במרץ או ביוני ואולי גם אחרי, יש סבירות גבוהה שהן יערכו בצל הקורונה. לכן יש דחיפות גדולה לנהל דיון על בחירות בצל מגפת הקורונה, ולתקן חוקים והתנהלויות שהח״כים עצמם טענו בעבר שיש לתקן – בטרם שוב יוכרזו בחירות. אנחנו כבר בדקה ה-90.

שקיפות הפרוטוקולים של הקלפיות, החלטה כי הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה למירב הקולות בבחירות, דיון על הצבת מצלמות בקלפיות, ומוכנות להצבעה תחת תנאים של קורונה וריחוק חברתי. 

האמת שאת כל הנושאים האלו הח״כים כבר היו צריכים לקדם. לפחות לקיים עליהם דיון בוועדות הכנסת. אבל נחשו מה? – זה לא קרה. נבחרי הציבור נזכרים תמיד ברגע האחרון שיש צורך לתקן את כללי המשחק, וזה בדרך כלל בהתאם לצרכים האישיים שלהם באותו הרגע. כך, למשל, את חוק המצלמות בקלפיות ניסה הליכוד לקדם כחלק מקמפיין שהמסר שלו היה ״גונבים לנו את הבחירות״, למרות שזה בהחלט רעיון שכדאי לדון בו. 

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

העניין הוא שלפעמים באמת צריך לשנות את כללי המשחק, להפיק לקחים, להתקדם טכנולוגית ועוד. אבל צריך לעשות את זה מתוך דיון ציבורי, באורך רוח, וכדי להגיע להסכמה רחבה. ולא תוך כדי מערכת בחירות ואחרי שכבר הוסכמו החוקים. 

כשאיום הבחירות מרחף מעלינו, אספנו עבור נבחרי הציבור כמה נושאים שכדאי לתקן או לכל הפחות לדון בהם בדחיפות, לפני ששוב נהיה במצב שבו נצטרך לחפש את האינטרס האישי שעומד מאחורי כל הצעה. במיוחד מאחר ויש סיכוי שנאלץ לקיים בחירות תחת תנאים חריגים של מגפה, שיש להתכונן אליהם. 

הרכבת הממשלה

  • על מי יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה?
    זו אחת השאלות שעולות מידי מערכת בחירות. האם הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שיש לו יותר ממליצים? האמת היא שעל פי החוק – לא על זה ולא על זה. החוק קובע רק כי הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". האפשרות הפתוחה הזו גרמה בסביבי הבחירות האחרונים למתח לא קטן ולכח לא פרופורציונלי של ח"כים בודדים שמתפלגים ומתפצלים. האוזר והנדל אפילו הצליחו לסדר לעצמם 3 מיליון שקלים בשנה, למפלגה שלא הייתה קיימת, בתמורה לתמיכתם בממשלה הפריטטית). המהלך שיקבע כי הח"כ שירכיב את הממשלה יהיה מהמפלגה הגדולה הוא לא בעל היתכנות גבוהה בכנסת מאחר והוא מחזק את המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות.
  • דיון בנושא הצבת מצלמות בקלפי:
    הרעיון עלה בנסיבות פוליטיות, וקודם בעיקר כחלק ממסע התעמולה של הליכוד מספר פעמים במהלך סבבי הבחירות האחרונים. בזמן שלא נכון לתת לכל מפלגה לפעול כרצונה יש טעם לבחון יחד עם ועדת הבחירות המרכזית את המשמעות של הצבת מצלמות מטעמה בקלפיות או תיעוד אחר באופן שיגביר את השקיפות ואת הפיקוח על טוהר הבחירות. ראוי לעשות זאת עכשיו ולא בסמוך לבחירות. מאחר וועדת הבחירות כבר קידמה את הנושא בשני סבבי הבחירות האחרונות, הסוגיה נראית ישימה, ולא מחייבת בהכרח חקיקה אלא השקעה כספית מתאימה.

  • הגבלת פיזור הכנסת טרם מיצוי ההליך להרכבת ממשלה:
    זוכרים את הכנסת ה-21? היא פיזרה את עצמה לדעת לפני שמוצו ההליכים להרכבת הממשלה והכניסה את ישראל לסחרור פוליטי שטרם הסתיים.כדי למנוע את זה בפעם הבאה אנו מציעים להוסיף הסתייגות שתקבע כי יש למצות את הליך הרכבת הממשלה בטרם ההצבעה על פיזור הכנסת או לכל הפחת להתנות את הפיזור, בזמן הרכבת הממשלה, ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. זה תיקון שאמור להיות בקונצנזוס, בייחוד לאור החוויה הטראומתית של הכנסת ה-21. גם רה"מ החליפי, בני גנץ אמר אז: "במקום להעביר למישהו אחר את המנדט להרכיב ממשלה – מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים, עם מאות מיליוני שקלים, שבמקום שיושקעו בדברים חשובים יושקעו פעם נוספת בבחירות – שיביאו אותנו לאותו המקום".

עוד בנושא:

בחירות בצל הקורונה

ישנו תסריט ריאלי כי הבחירות הבאות יתקיימו תחת צל מגפת הקורונה. זו המציאות החדשה, וחייבים להתכונן למצב של בחירות תחת סגר מלא או הגבלות חלקיות ותחת דרישות הריחוק החברתי והתו הסגול. לכן יש להמציא פתרונות יצירתיים וחוקתיים למצב, שיאפשרו קיום של בחירות בכל מצב, ותחת תנאים קשים ומורכבים. ומי יודע, אולי הם יהיו מוצלחים ונרצה להשאיר אותם כך גם לימים שאחרי.

הנה כמה פתרונות שכדאי לבחון בהקדם מאחר והם דורשים תיקוני חקיקה. נראה שאף פתרון לא עומד לבדו ולכן נדרש מהלך משולב:

  • פריסת הבחירות על פני יומיים או שלושה: במקום יום אחד מרוכז כדי לשמור על כללי ריחוק חברתי ניתן לפצל את הבחירות לכמה ימים וכך לרווח את התורים בקלפיות. 
  • הצבעה באמצעות תיבות ייעודיות לאיסוף מעטפות הצבעה שיפוזרו במקומות מבוקרים ברחבי הארץ ויאספו בתום ההצבעה. לצורך כך ידרשו שינוי חקיקה שיקבעו מחדש איך יראו הפתקים בהם יצביעו אזרחים ואזרחיות. במקום פתק במעטפה נדרש למלא טופס ולשלוח אותו בתיבות ייעודיות. 
  • הצבעה באמצעות הדואר – כמו ההצעה הקודמת רק תוך הסתמכות על שירות הדואר. סוגיה רגישה מאחר ודואר ישראל מתקשה לתפקד גם בימים שבשגרה במסירת מכתבים וחבילות. 

הצעות כגון אלו, ידרשו היערכות מוקדמת וחלקן אף מצריכות תיקוני חקיקה שרצוי שהיו נעשים כבר אתמול. נכון להיום לא התקיימו על הנושא דיונים בכנסת.

צילום: יוסי זמיר

פרסום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי 

לכל קלפי יש פרוטוקול בו רושמים חברי הוועדה אירועים חריגים שהתרחשו באותו יום, מספר המצביעים וסיכום ההצבעה בסוף היום. נכון להיום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי חסויים ולא מפורסמים לציבור ואפילו לא למפלגות. בסבבי הבחירות האחרונים שמענו את ראשי המפלגות מלינים על כך שלא ניתן לעקוב אחר הפרוטוקולים של הקלפיות. כבר בתחילת 2020 העלו בארגוני חברה אזרחית שתי הצעות מרכזיות שעסקו במניעת זיופים ביום ההצבעה: 

  • פרסום הפרוטוקולים בגלוי עם השחרת פרטים אישיים של מצביעים וחברי ועדה.
  • צילום הפרוטוקולים ושליחתם פעמיים ביום לוועדת הבחירות כדי למנוע שינויים רטרואקטיבים. כלי זה נועד כדי למנוע ניסיון לשנות בדיעבד תיעוד של אירועים שהתרחשו במהלך יום הבחירות או הצבעה פתאומית של מספר לא הגיוני של אנשים בזמן קצר (200 איש ברבע שעה, למשל), מה שיכול להצביע על זיוף.

פנינו ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט יעקב אשר וביקשנו שישקלו ליזום דיון בנושאים אלו – טרם היציאה לסבב בחירות נוסף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ביקשנו מהממשלה ומהכנסת ליישם צעדי שקיפות במלחמה בקורונה. הנה הפירוט המלא

פנינו לממשלה ולכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בקורונה. שקיפות איננה פריבילגיה אלא רכיב נדרש ומרכזי במלחמה בנגיף. הפירוט המלא של כל הצעדים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

אמש פנינו במסגרת קואליציית השקיפות למשרדי רה"מ והבריאות ולוועדת הקורונה בכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בנגיף הקורונה. במכתב, אותו ניסחה עו"ד רבקי דב"ש, (לשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע) ציינו כי השקיפות נדרשת במספר מישורים:
1. פרסום נתונים על בסיס מתקבלות החלטות ובכללן המודלים, הערכות המצב, תרחישי האיום וכד';
2. פרסום החלטות הממשלה באופן אחיד, על ידי גורם אחד, בשפה מובנת ובזמן המאפשר הערכות של הציבור להחלטות החדשות;
3. פרסום מידע המאפשר פיקוח ובקרה על יישומן של הנחיות הממשלה ומידת יעילותן וזאת לאור היקף הפגיעה בזכויות יסוד המתרחשת, כחלק נדרש מהמאבק, בימים אלו;
4. תצורת פרסום הנתונים באופן שיאפשר שימוש נוסף בנתונים על ידי גורמים נוספים.

בין היתר ביקשנו הנגשת נתונים של:

• מצב הדברים בישראל – הן ביחס למצב התחלואה והן ביחס לעומס על מערכת הבריאות (וזאת בשים לב שהחשש מעומס יתר הוא המהווה הצדקה לצעדים הנוקשים כלפי האוכלוסייה), וכן לנתונים אודות מערכות נוספות (כגון היציבות הפיננסית, מערך שרותי הרווחה וכד') שיש בהן להשליך על החלטות הממשלה;
• מידע אודות הנגיף – בהינתן שהבנת דרך פעולתו והשפעתו של הנגיף נלמדת בימים אלו, יש לפרסם את המידע הרפואי המקובל על גורמי הרפואה, ומהווה את המידע המחקרי התקף עליו נשענים מקבלי ההחלטות;
• מחקרים ומודלים – אלו מחקרים ומודלים עמדו בפני מקבלי ההחלטות בנוגע להתפשטות הנגיף, ההשפעה של צעדי הממשלה על המשק ועוד, ואלו מביניהן הוחלט לאמץ כמודלים מהימנים לצורך קבלת ההחלטות;
• מצב הדברים בעולם – דרכי פעולה של מדינות שונות שישראל החליטה לאמץ או לדחות, תוך הבנה מדוע מודל מסוים, או חלקו מתאים לישראל על פני משנהו. כמו כן מדוע חלופות אחרות (לעתים פוגעניות פחות) נפסלו;
• מדיניות ויעדי הממשלה – מהי התוכנית ארוכת הטווח של הממשלה, על פי התרחישים השונים. אלו יעדים נקבעו על ידי הממשלה להשגה, ומה הן ההשלכות במקום הממשלה אינה משיגה את היעד. יש לכלול פרמטרים מדידים ובכלל זה קצב הגידול של החולים, חולים במצב מסוים, הבראה, אחוז החולים באשפוז ביתי לעומת בתי מלון וכו'.
מדובר רק במידע שממילא קיים ומצוי בפני מקבלי ההחלטות.

מלחמה בקורונה דרך אינפוגרפיקה

נדרשת גם שקיפות ובהירות לגבי החלטות הממשלה

• פרסום ממוקד ואחיד – מינוי גורם אחד מתכלל והקמת מוקד שירות אחד למתן מענה לשאלות הנוגעות ליישום ההנחיות לציבור, במקום הפניית הציבור למוקד של כל משרד מבלי שחלוקת התפקידים ביניהם ברורה לציבור.
• דוח מצב – האם הממשלה עומדת במדדים שנקבעו על ידה כיעדים להשגה במלחמתה בנגיף.
• דיווח אודות תקלות – לאחרונה התפרסמו תקלות במערכות שונות ובהן באפליקציה הייעודית ובתשובות לבדיקות לזיהוי הנגיף. יש חשיבות שהממשלה תפרסם מיוזמתה במקום בו מתגלות תקלות מסוג זה, כמו גם את מסקנות הבדיקה ומקור התקלה, וכן את הצעדים שננקטו על מנת לתקנה. מידע זה חשוב שיהיה מקוטלג ונגיש במקום אחד ויכלול את מועד התקלה, אופיה, מקורה והצעדים שננקטו על מנת לתקנה.
• נתוני איכון – יש לדווח ולפרסם את היקף השימוש של השב"כ בנתוני איכון כמו גם את התועלת שהביא השימוש בכלי זה (נושא זה נדון בימים אלו בוועדת חוץ ובטחון ויש לקוות כי יינתן לכך מענה);
• מפרי בידוד – מה הם האמצעים המשמשים את הרשויות על מנת לאכוף את הוראות הבידוד, כמות הקנסות שהוטלו על מפרי בידוד ודיווח אודות אירועים חריגים.
• פרסום בסיסי הנתונים בתצורה פתוחה תאפשר לקדם שיח ציבורי מבוסס נתונים ובה בעת לרסן שיח מבוסס נתונים שגויים. כמו כן פרסום כזה יאפשר בקרה יעילה, אפקטיבית ועניינית על מדיניות הממשלה, משרד הבריאות, מערכות המידע והעוסקים במלאכה.
• בחברה האזרחית יש משאבים אנושיים וטכנולוגיים רבים, ופרסום נתונים מאפשר לגורמים אלו למצות את הפוטנציאל של הנתונים לטובת כלל הציבור. נציין כי מאז תחילת המשבר ישנם פעילים חברתיים ועובדים מרקע טכנולוגי אשר סייעו למדינה בטיוב, השבחה ואיתור טעויות ותקלות במסדי הנתונים.
• פרסום הנתונים חשוב שיהיה ברמת פירוט ותצורה שתאפשר עבודה איכותית עם נתונים אלו. למכתבנו מצורף נספח בנושא זה.
ציינו כי במדינות הנאבקות בהצלחה במיגור הנגיף – עקרון השקיפות הוא נר מנחה בפני קובעי המדיניות.
• השקיפות יוצרת אמון המבטיח שיתוף פעולה אזרחי עם הוראות הממשלה
• שקיפות הורגת פייק ניוז.
• הצעדים פוגעים בזכויות יסוד- ולכן הצורך בשקיפות הכרחי.
ביקשנו שהצעדים ייושמו בממשלה ושיתנהל בנושא דיון במהרה בכנסת. שקיפות איננה פריבילגיה אלא רכיב נדרש ומרכזי במלחמה בנגיף הקורונה