פוסטים

בלעדי ל״שקוף״: תשעה ח"כים ושרים חושפים לראשונה את האינטרסים הכלכליים שלהם

במיזם ראשון מסוגו פנינו לכל חברי הכנסת והשרים וביקשנו מהם לחשוף לציבור את מפת האינטרסים הכלכליים שלהם ● שלושה שרים וששה ח״כים נענו ● כעת הם חושפים את המידע לציבור ● כך נוכל לוודא שנבחרי הציבור פועלים עבורנו – ללא שיקולים זרים 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחרונה פנינו ב"שקוף" לכל חברי הכנסת והשרים בבקשה להשקיף לציבור את המידע לגבי האינטרסים הכלכליים שלהם. הרעיון פשוט, ואנחנו מקדמים אותו כבר שנים: ככל שנגרום לנבחרי הציבור להיות שקופים יותר, כך הם יהיו מושחתים פחות.

לשמחתנו, לראשונה אי פעם, שלוש שרות ושישה ח״כים נענו לבקשה לפעול בשקיפות, והחליטו לענות על שאלון שעוסק באינטרסים הכלכליים שלהם ובזיקות של קרובי משפחתם לחברות גדולות. הרשימה כוללת את השרות מירב כהן, פנינה תמנו שטה (כחול לבן) והשר יעקב אביטן (ש״ס), ואת הח״כים בצלאל סמוטריץ' (ימינה), אלכס קושניר ויבגני סובה (ישראל ביתנו), היבא יזבק ועופר כסיף (הרשימה המשותפת) ותהלה פרידמן (יש עתיד).

אנחנו שמחים להציג את האינטרסים שהסכימו לחשוף בפני הציבור, ולפרגן להם על שהסכימו לפעול בשקיפות באופן וולנטרי. אנחנו מקווים כי זו יריית הפתיחה לעתיד בו כלל חברי הכנסת והשרות יפרסמו את האינטרסים שלהם לציבור – ונמשיך לפעול שכך יקרה.

מה ביקשנו מחברי הכנסת והשרים לעשות?

כל אחת ואחד מ-120 הח"כים, וכן השרים שאינם ח"כים, קיבלו שאלון בו התבקשו לספק תמונת מצב מקיפה על על הנכסים שלהם והזיקות שלהם לגופים עסקיים.

ביקשנו מהם להשקיף מידע לגבי נכסי נדל"ן שברשותם, מניות, חובות, הלוואות, ועוד. השאלון עסק בעיקר בפן הכלכלי של האינטרסים של נבחרי הציבור, אך גם כלל שאלות בנוגע לזיקות של קרובי משפחה ומקורבים אחרים לחברות גדולות. המטרה בשאלון היא לקבל מידע כמה שיותר מקיף לגבי מפת האינטרסים שלהם.

חשוב להדגיש: האינטרסים של נבחרי הציבור משתנים במהלך הזמן. זאת ועוד, לעיתים קשה לדייק מתי מידע מסוים הוא רלוונטי לציבור ומתי לא. לכן נתנו לנבחרי הציבור לבחור לעצמם את רמת השקיפות בה הם רוצים לפעול: השאלות היו כלליות, והם לא היו מחוייבים לענות על כולן. בעתיד, מי מהם שירצו להוסיף מידע לגבי האינטרסים יוכלו לעשות זאת, ובכל מקרה "שקוף" יפנה אליהם לעדכון מצב האינטרסים בעוד שנה.

למה צריך להשקיף אינטרסים כלכליים?

"אינטרסים כלכליים" אולי נשמע כמו מושג משעמם, אך מדובר במידע קריטי שיכול למנוע משחיתות להיוולד, או לפחות להוות "באמפר" בדרכם של נבחרי ציבור עייפים שעלולים לסטות מדרך הישר. ככל שהמידע שקוף יותר, הציבור יכול לעקוב ולוודא שהאינטרסים הפרטיים של הפוליטיקאים, לא משפיעים על שיקול דעתם בקבלת החלטות שמשפיעות עלינו.

מה לא ביקשנו מחברות הכנסת והשרות להשקיף?

לא ביקשנו מהם להשקיף את סכום הכסף שיש להם בעו"ש או בחיסכון. אין זה משנה אם נבחרי הציבור הם עניים או עשירים, זו רכילות. מה שכן משנה הם הנכסים והזיקות שלהם: בכנסת ובממשלה אפשר להשפיע על ערכם של נכסים, או לקבל החלטות שישפיעו על עסקים של מקורבים

עוד בשקוף:

בשגרה, חברי הכנסת מחוייבים להגיש את הצהרת ההון שלהם ליו"ר הכנסת. אך, למרבה הצער, אין מי שבודק אותן. הן נשארות סגורות במעטפה בתוך כספת וניתן לעיין בהן רק במקרים חריגים. 

אצל שרים לעומת זאת, מוגשת הצהרת ההון אחת לשנה למבקר המדינה, שם הם חייבים לחשוף את כל המידע לגבי ההון שלהם, כולל כמה כסף יש להם בבנק. מבקר המדינה יכול להשוות בין הצהרות ההון השונות, וכך לגלות אם שרה מסויימת התעשרה באופן חריג שאינו תואם את נכסיה אשר מצריך בדיקה מעמיקה. ב"שקוף" אנחנו בודקים באופן קבוע מי מהשרים לא מגישים את הצהרת ההון בזמן, ודואגים שזה יקרה.

הנחת הבסיס: אמון

אין לנו דרך לבדוק אם חברי הכנסת והשרים שהשיבו לשאלון ענו אמת או שבחרו במכוון להסתיר מהציבור מידע. לכן יש לסמוך על חברי הכנסת שפעלו מתוך רצון לפעול בשקיפות.

גם אם מי מחברי או חברות הכנסת בחרו שלא לחשוף בפנינו את כל המידע לגביהם, רק עצם המענה על השאלון עושה שירות לציבור: הוא פותח פתח לבקר את נבחרי הציבור באופן שעד היום לא היה אפשרי, ומאפשר שיח פתוח לגבי אינטרסים.

אלו האינטרסים הכלכליים של השרים וחברי הכנסת, כפי שנמסרו לנו על ידם:

  • ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה):

ח"כ בצלאל סמוטריץ'. צילום: אתר הכנסת

לח״כ בצלאל סמוטריץ' יש דירה בקדומים בה הוא מתגורר, עבורה הוא לקח משכנתא מבנק מזרחי טפחות. בנוסף הוא לקח הלוואה מול קרן השתלמות הלמן אלדובי והלוואה מהוריו עבור שיפוץ ביתו.

טרם היבחרו לכנסת ניהל את עמותת "רגבים" ואת הישיבה הגבוהה בקדומים.

"אני מאמין בשקיפות בכלל, ובשקיפות של אינטרסים כלכליים כדי לחזק את אמון הציבור במערכת הפוליטית". הסביר ח"כ לנו סמוטריץ' מדוע החליט לענות על השאלון של שקוף. "במפגש שלי בעשור האחרון עם מאות נבחרי ציבור אני יודע שרובם המכריע פועלים בניקיון כפיים למען אזרחי ישראל. אציין כי אני מאוד מתנגד לרדיפה פופוליסטית אחרי נבחרי ציבור ולניסיון להציג אותם כעברניים בפוטנציה והגבול בעניין הזה דק מאוד".

  • שר הדתות, יעקב אביטן (ש"ס):

לשר הדתות יעקב אביטן יש דירה באשקלון בה הוא מתגורר, עליה הוא משלם משכנתא. הוא מכהן כרב במועצה אזורית חוף אשקלון משנות התשעים. ב-2018 נבחר לכהן כסגן ראש עיריית אשקלון. בחודש מאי השנה החל לכהן כשר הדתות. 

שאלנו את השר אביטן מדוע החליט להשקיף את האינטרסים הכלכליים שלו. "מה יש להחביא?" הוא מסר.

  • ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו):

ח"כ אלכס קושניר. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת קושניר יש דירה באשקלון, עליה הוא משלם משכנתא. בנוסף לקח הלוואה מהבנק. 

בין השנים 2016 ל-2019 כיהן קושניר כמנכ"ל משרד הקליטה ובמקביל כיהן כראש ארגון "נתיב" – שהוא זרוע של ממשלת ישראל ברוסיה. בין השנים 2010-2014 היה סמנכ"ל קמעונאות ותפעול ברשת תחנות הדלק "Gulf" בגיאורגיה. בין השנים 2015-2016 כיהן כמנכ"ל בחברת המימון "Swiss Capital MFO" שפעלה ברחבי מזרח אירופה. בשנים 2014-2015 כיהן כראש נציגות הג'וינט בבלרוס.

"אני חושב שחובתו של נבחר ציבור להיות שקוף בפני בוחריו. כך ניתן להגדיל את האמון של הציבור בנבחריו. על חברי הכנסת להוות דוגמא אישית ליושרה. יש בכך חשיבות עליונה", מסר ח"כ קושניר. "הציבור חייב להיות בטוח שנבחריו אינם מפעילים שיקולים אישיים בקבלת החלטות כלכליות שלהן השפעה על הציבור".

ח"כ קושניר התחייב לפרסם את היומן שלו באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ תהלה פרידמן (כחול-לבן):

ח"כ תהלה פרידמן. צילום: אתר הכנסת

יש שתי דירות בבעלות חברת הכנסת תהלה פרידמן: דירת מגוריה בירושלים, ודירה נוספת להשקעה בדימונה. על הדירה בירושלים היא לקחה משכנתא. לכהן-פרידמן קרוב משפחה שעובד בבנק לאומי. 

ח"כ פרידמן עבדה בין השנים 2003-2005 כיועצת לשר נתן שרנסקי כאשר כיהן כשר לענייני תפוצות. בין השנים 2006 עד 2012 היא ניהלה את הפדרציה היהודית של מרכז ניו ג'רזי. בין השנים 2015-2017 היא ניהלה את בית המדרש "קולות". מ-2015 ועד שנבחרה לכנסת הייתה חוקרת במכון הרטמן בתחומי יהדות וחברה.

שאלנו את ח"כ פרידמן מדוע בחרה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלה: "נבחרי ציבור כשמם כן הם. נבחרו על ידי הציבור לשמש להם פה במוקדי קבלת ההחלטות ולייצג את האינטרס הציבורי. לכן מבחינתי אין כל שאלה לגבי שיתוף הציבור ושקיפות הפעילות שלי. אי אפשר לייצג אחרת ציבור. זה מובן מאליו".

"באופן כללי אני חושבת שככל שהציבור יחשף לפעילותם של חברי הכנסת, ככה אמונו במוסד הכנסת יגבר. ומהצד השני נדמה לי שככל שחבר כנסת יודע שעליו לפעול בשקיפות, כך הנטיה לתחומים ׳אפורים׳ וצפונה, תקטן. שקיפות כלכלית מציגה את מפת האינטרסים לציבור. מי שמניותיו חשופות לעיני כל ויש לו מניות בחברה גדולה מסוימת, לא יקבע בעניינה וכן הלאה".

ח"כ פרידמן התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת):

ח"כ עופר כסיף. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת עופר כסיף יש דירה בראשון לציון, עבורה לקח משכנתא מבנק אגוד. טרם היבחרו לכנסת עבד כמרצה באוניברסיטה העברית ובמכללת ספיר.

"אנחנו נבחרי ציבורי ונציגי ציבור ואנחנו מחוייבים לשקיפות. חלק מהחובות שלנו, כמו שאני רואה את זה, זה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלנו כדי שהציבור ישפוט", סיפר ח"כ כסיף. "האינטרסים הכלכליים צריכים להיות שקופים כדי שידעו שאנחנו לא פועלים למען עצמנו. בתור נבחר ציבור ונציג אני חושב שזו חובתי. אין לי מה להסתיר".

ח"כ כסיף התחייב לפרסם את היומן שלו אחת לרבעון באופן יזום. כל הכבוד!

  • שרת העלייה הקליטה, פנינה תמנו שטה (כחול-לבן):

השרה פנינה תמנו-שטה. צילום: חיים צח, לע"מ

לשרה פנינה תמנו-שטה דירה בפתח תקווה, עבורה לקחה משכנתא בגובה 900 אלף שקל ומתוכם שילמה 200 אלף שקל. השרה גם לקחה הלוואה בגובה 15 אלף שקל.

בן זוגה של תמנו-שטה עובד כמנהל עבודות שטח בחברת "מקורות", חברה ממשלתית למים הפועלת תחת משרד משאבי המים ומשרד האוצר. תמנו-שטה עבדה בין השנים 2008-2012 בערוץ הראשון ככתבת משפטים. 

שאלנו את השרה מדוע בחרה לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלה. היא ענתה: "אני מאמינה בקידום השקיפות לציבור ובמניעת ניגוד אינטרסים של מקבלי ההחלטות ופעילות מתוך ניקיון כפיים ויושרה מלאה".

השרה תמנו-שטה התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ח"כ יבגני סובה. צילום: אתר הכנסת

לחבר הכנסת יבגני סובה דירת ארבעה חדרים בבאר יעקב בה זכה במסגרת תוכנית למשתכן ב-2017. סיום בניית הדירה צפוי להיות ביולי 2022.

ב-2005 החל סובה לעבוד ככתב בעיתון "וסטי" ובחדשות 2. ב-2007 עבד כפרשן פוליטי בערוץ 9. בין 2014-2019 עבד ככתב ומגיש בערוץ RTVI. ב-2017 הגיש תכנית רדיו בתאגיד השידור הציבורי.

"מיד עם היבחרי לכנסת בחרתי לפעול בשקיפות ולהשקיף את המידע אודותיי לציבור. אני רואה בשקיפות ערך עליון ומהותי לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור", סיפר ח"כ סובה. "חשוב לשתף את הציבור בהשקפת האינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת בעיקר כאשר הדבר נוגע לדיונים בוועדות השונות, בהן עלולות להתעורר שאלות ועלולים לצוף ניגודי עניינים".

  • ח"כ הבא יזבק (הרשימה המשותפת):

ח"כ היבא יזבק. צילום: אתר הכנסת

לחברת הכנסת היבא יזבק דירה בה היא מתגוררת בנצרת. טרם היבחרה לכנסת עבדה כמרצה באוניברסיטה הפתוחה.

שאלנו את ח"כ יזבק מדוע חשפה את האינטרסים הכלכליים שלה: "כנבחרת ציבור אני כאן כדי לדאוג קודם כל לאינטרסים של ציבור בוחריי, זה העיקרון המנחה אותי בעבודתי. אני מאמינה שכל חבר כנסת צריך להיות גלוי ככל האפשר לגבי אינטרסים כלכליים וניגודי עניינים, כדי לבסס אמון בינו ובין הציבור. באווירה הפוליטית היום, שקיפות היא כלי הכרחי למניעת שחיתות.״

ח"כ יזבק התחייבה לפרסם את היומן שלה באופן יזום אחת לרבעון. כל הכבוד!

  • השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול-לבן):

השרה מירב כהן. צילום: אתר הכנסת

לשרה מירב כהן יש דירת שלושה חדרים בירושלים עבורה היא לקחה משכנתא. לשרה היו שתי חברות, אחת כבר נסגרה והשנייה נמצאת בתהליך סגירה. בן זוגה של השרה כהן, יובל אדמון, עובד כסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

לאחר שחרורה מצה"ל עבדה כהן ככתבת כלכלית ב-Ynet. בין 2006-2004 שימשה כדוברת הכלכלית של משרד ראש הממשלה. בהמשך שימשה כמנכ"לית ארגון הצרכנים "אמון הציבור".

"כמו כל עובד, עליי לדווח על הפעילות שלי לממונים עליי", מסרה השרה כהן. "אני שליחת ציבור והמנדט שלי לפעול הגיע מהציבור. השקפת מידע של חברי הכנסת מסייעת בהגדלת אמון הציבור בנבחריו, ומחזקת את הקשר ביניהם".

השרה כהן התחייבה לפרסם יומן באופן יזום אחת לחודשיים – כל הכבוד!

***

סייע רבות בהכנת הכתבה: גל עופר, המתנדב החרוץ של שקוף, שפנה לכל חברי הכנסת וביקש מהם להשקיף את האינטרסים הכלכליים שלהם. תודה רבה וכל הכבוד!

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מצעד השרים שלא הגישו בזמן הצהרות הון לשנת 2020 

בדיקת שקוף: תריסר שרים וסגני שרים, ביניהם גם ראש הממשלה נתניהו, לא הגישו עדיין את הצהרות ההון שלהם לשנת 2020. מדובר באחד מכלי השקיפות הבודדים שעומדים לרשות מבקר המדינה, שתפקידו לפקח על נבחרי הציבור. מי הם השרים המאחרים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כל שרי הממשלה מחוייבים להגיש למבקר המדינה הצהרות הון עד שישים ימים לאחר כניסתם לתפקיד. שישים הימים של שרי הממשלה ה-35 תמו בדיוק לפני חודש, ב-17 ביולי. אולם עד לרגע זה 12 שרים וסגנים ובכללם ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החלופי ושר הבטחון גנץ, לא הגישו הצהרות.

מחצית מחברי הממשלה המאחרים בהגשת ההצהרה (צילומים: פלאש 90)

המשמעות: מדובר בפתח להתנהלות מושחתת. התנהלות השרים מונעת ממבקר המדינה וממערכות אכיפת החוק לבצע את תפקידם כראוי, לפקח על ההון ולוודא שהאינטרסים הכלכליים הפרטיים שלהם לא משפיעים על שיקול דעתם בקבלת החלטות, שמשפיעות באופן ישיר על החיים של כולנו. 

מעקב "שקוף" על הצהרות ההון של נבחרי הציבור:

כשהשרים מגישים הצהרת הון למבקר המדינה הוא יכול לבדוק אותה לעומק ולהבין בכמה גדל ההון שלהם מהשנה שעברה והאם גדול באופן חריג שלא תואם את שאר הכנסותיו. הוא היחיד שחשוף למידע הזה ומפקח עליו, ויכול למנוע שחיתות מבכלל להיוולד. לכן מי שלא מגישים הצהרת הון – פשוט מסכנים את כולנו ואת עצמם בשחיתות.

הרשימה השחורה

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו (ליכוד): מנרמל את הצפצוף על המבקר

ראש הממשלה נתניהו מעכב שוב ושוב את הגשת הצהרות ההון שלו למבקר המדינה. כך למשל, במשך תקופה ממושכת הוא לא היה מוכן את הצהרת ההון שלו לשנת 2019. היו לכך השלכות כבדות. בשל העיכוב, למשל, ועדת המימון לא אישרה לו קבלת מימון לניהול הגנתו המשפטית ממקורבו המליונר ספסנר פרטרידג'. בסופו של דבר, נתניהו הגיש באיחור את הצהרת ההון שלו ל-2019. 

רה"מ ורה"מ החלופי נותנים דוגמה אישית רעה לכל הממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

התנהלותו של ראש הממשלה מהווה דוגמה אישית רעה לשאר השרים בממשלתו. ואכן, בפועל, רבים מהם אימצו נורמות דומות ומזלזלים בדרישות השקיפות של מבקר המדינה. פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לברר מתי הוא מתכנן להגיש את הצהרת ההון שלו, ומה תגובתו לאיחור, אולם ממשרד רה״מ לא נמסרה תגובה. 

2. שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ (כחול-לבן): האלטרנטיבה מזלזלת

זו הפעם הראשונה שבה השר גנץ מתבקש להגיש את הצהרת ההון שלו למשרד המבקר. אולם גם ראש הממשלה שמתיימר להוות אלטרנטיבה שלטונית נקייה משחיתות מזלזל בנהלי השקיפות. גנץ שעדיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו, גם לא פנה כדי לבקש הארכה במועד ההגשה. 

מלשכתו של שר הבטחון נמסר בתגובה כי: "הנושא נמצא בטיפול עקב התאמות שנדרשות להתבצע. ההצהרה תועבר בהקדם לפי כלל הדרישות של מבקר המדינה".

3. השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה (ליכוד): הופך את האיחור להרגל

גם השר אמיר אוחנה הפך את ההתחמקות מהגשת הצהרת ההון להרגל: אוחנה הגיש ביולי 2020, באיחור של כמעט שנה, את הצהרת ההון הראשונה שהיה צריך להגיש באוגוסט 2019.

השר אמיר אוחנה. מתעלם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

גם השנה אוחנה מאחר בהגשת הצהרת ההון למבקר המדינה והוא לא מצא לנכון להגיש אותה עד היום. פנינו ללשכת השר אוחנה וביקשנו לברר מדוע הצהרת ההון שלו מתעכבת שוב ומתי הוא מתכנן להגיש אותה, אולם לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. 

4. שר הבריאות יולי אדלשטיין (ליכוד): ביקש הארכה – רק כשהמידע התפרסם

ההתנהלות של שר הבריאות יולי אדלשטיין מוכיחה עד כמה לחץ ציבורי ותקשורתי על פוליטיקאים עשוי להניב הצלחות. אדלשטיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר בזמן. אולם שלושה שבועות לאחר שהסתיים מועד ההגשה המקורי, ב-10 באוגוסט, הוא נזכר לפנות למשרד המבקר ולבקש את הארכת מועד ההגשה. 

למה דווקא באותו יום? ובכן, באותו היום היחידה לחופש המידע של מבקר המדינה פרסמה באופן פומבי את רשימת השרים שלא הגישו הצהרות. באותו יום התפרסמה גם כתבה של העיתונאי ביני אשכנזי בדה-מרקר שציינה מי הם השרים שעדיין לא הגישו הצהרות. מניסיוננו, סביר להניח כי יש קשר בין הדברים.

משרד המבקר קיבל את בקשתו של אדלשטיין והורה לו להגיש את הצהרת ההון שלו עד ה-10 בספטמבר. מלשכתו של השר אדלשטיין לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״.

5. סגן שר הבריאות יואב קיש (ליכוד): מאשים את הקורונה

השר יואב קיש מונה מעט אחרי שאר השרים לתפקידו, ולכן בשונה משאר השרים היה צריך להגיש את הצהרת ההון שלו ב-25.7. למרות זאת קיש לא עמד בזמן. 

במענה לפניית ״שקוף״ טענו בלשכת סגן השר כי הוא ״עסוק מבוקר עד ערב במשבר העולמי סביב נגיף הקורונה. נושא הצהרת ההון נמצא בטיפול ויוגש בקרוב".

סגן שר הבריאות יואב קיש. תירוצי הקורונה הרדימו גם אותנו

קיש הוא לא הגורם הממשלתי הראשון (וכנראה גם לא האחרון) שמאשים את הקורונה במחדלים שלו. מה היה קורה אם אתם הייתם מתרצים את העובדה שלא הגשתם את הצהרת ההון שלכם לרשות המיסים בגלל הקורנה או כי אתם עמוסים בעבודה? הייתם פשוט מקבלים קנס. למזלו הטוב של קיש, ולמזלו הרע של הציבור, אין כל סנקציה על שרים שלא מגישים הצהרת הון למבקר בזמן.

6. שר התיירות אסף זמיר (כחול-לבן): אתה לא רק ח"כ, התבלבלת

שר התיירות אסף זמיר לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה וגם לא ביקש את הארכת מועד ההגשה. כשפנינו אליו בנושא, ענו מלשכתו כי "השר זמיר הגיש הצהרת הון מיד עם כניסתו לתפקיד חבר כנסת. בימים אלו השר מכין את הצהרת ההון לשנת 2020, אשר תוגש בהקדם האפשרי למבקר המדינה". 

סליחה על הטרחנות, אבל זה לא אותו הדבר. הצהרת ההון של חברי הכנסת נעולה בכספת אצל יו"ר הכנסת ואף אחד לא מסתכל עליה אלא בצו שופט, ז"א רק אחרי שהתגלה חשד לשחיתות. את הצהרות ההון של השרים המבקר בוחן ובודק, ולכן הן חשובות ביותר.

8. השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (ליכוד): שנה כן, שנה לא

השרה גמליאל לא הגישה הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. נציין כי גם בשנת 2018, כשכיהנה בתפקיד השרה לשוויון חברתי, גמליאל לא הגישה בזמן את הצהרת ההון שלה ואיחרה אז במועד ההגשה בחודש שלם. ב-2019 הגישה גמיאל את ההצהרה שלה בזמן. 

השרה גילה גמליאל. לא עקבית (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

מלשכת השרה גמליאל לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״.

7. השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון (כחול-לבן): ״בימים הקרובים״

השר ביטון עדיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר ולא ביקש הארכה במועד ההגשה. 

במענה לפניית ״שקוף״ נמסר ממשרדו כי: "הצהרתו של השר מיכאל ביטון מוכנה ותוגש בימים הקרובים. השר קיבל את בקשת המבקר לעדכן את הצהרת ההון שלו לאחר כניסתו לתפקידו במשרד הביטחון. השר ביטון הגיש את הצהרת הונו מאז ומעולם בכל תפקידיו הציבוריים לרבות בעיריית ירוחם ובכנסת ישראל".

עדכון: השר ביטון הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה יום לאחר פרסום כתבה זו, ב-18.8.2020, באיחור של חודש.

9. השרה לקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס (גשר): ״תוגש בקרוב״

גם השרה לוי אבקסיס עדיין לא מצאה את הזמן להגיש את הצהרת ההון שלה למשרד מבקר המדינה, וגם היא לא ביקשה את הארכת מועד ההגשה.

השרה אורלי לוי אבקסיס. אפילו לא ביקשה הארכה. (צילום: יוסי זמיר)

בתגובה לפניית ״שקוף״ נמסר ממשרדה של השרה לוי-אבקסיס כי: "ההצהרה תוגש בקרוב". 

10. השרה לעניינים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן (כחול-לבן): תמסור את הנתונים במלואם. מתישהו

גם השרה אורית פרקש-הכהן, מהמפלגה שהבטיחה מנהל תקין, מאבק בלתי מתפשר בשחיתות ולהוות אלטרנטיבה שלטונית – לא הגישה הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. במענה לפניית ״שקוף״, נמסר ממשרדה של פרקש-הכהן כי: "הנתונים ימסרו במלואם".

11. שרת התחבורה, מירי רגב (ליכוד): לוקחת את הזמן

השרה מירי רגב לא הגישה עדיין הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. 

מירי רגב. לא ממהרת(צילום: נעם ריבקין פנטון)

מלשכת השרה לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״, אולם לשקוף נודע כי בימים הקרובים היא אמורה להגיש את הצהרת ההון למבקר. 

12. שר הדתות, יעקב אביטן (ש"ס): אכזב ואז הפתיע לטובה

השר יעקב אביטן לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקש הארכה במועד ההגשה. מלשכתו נמסר: "נמסור את הצהרת ההון בשבועיים הקרובים". לאחר מכן הגיע בשורה משמחת מהשר: הוא הבטיח לפרסם את הצהרת ההון המלאה שלו ב"שקוף". צעד כזה יכול לבנות אמון משמעותי בין השר לציבור – נפעל כדי לממש את ההבטחה.

הלחץ הציבורי עובד

למרות 12 המתחמקים המופלאים ברשימה השחורה, התנהלות מרבית השרים בנושא הגשת הצהרת ההון מוכיחה כי הלחץ הציבורי נושא פרי. 

כך למשל, השר להגנת הסביבה זאב אלקין הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020 למבקר הרבה לפני מועד ההגשה האחרון. הזריזות הזאת מגיעה אחרי שנתיים בהן לא הגיש את הצהרת ההון כלל, וזה קורה הודות ללחץ הציבורי שהפעילו עליו קוראות וקוראי "שקוף". 

בשר זאב אלקין. לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

שר הרווחה איציק שמולי (העבודה) ושר האוצר ישראל כ"ץ (ליכוד) הגישו את הצהרת ההון שלהם בשלושה שבועות איחור, אחרי ה-10 באוגוסט. מועד ההגשה שלהם לא היה מקרי: ב-10 באוגוסט מבקר המדינה העביר לתקשורת רשימה של ח״כים שלא הגישו הצהרות הון ופורסמה כתבה בעניין בדה-מרקר. לפרסום בנושא הייתה קרוב לוודאי השפעה ישירה על הגשת הצהרת ההון.

נציין כי בשנה שעברה (2019) השר כ"ץ איחר בהגשת הצהרת ההון שלו בחצי שנה, וטרח להגישה רק לאחר פנייה של ״שקוף״ ללשכתו. הפעם כ"ץ הגיש את הצהרת ההון באיחור של שבועות בודדים, כך שמדובר בשיפור ניכר.

למה הם תמיד מאחרים?

בכל שנה אנו מגלים כי חלק מהשרים לא מגישים את הצהרות ההון שלהם בזמן למבקר המדינה. זה קורה מפני שאין כל סנקציה שניתן להטיל על השרים המאחרים: למבקר אין אף מנוף שהוא יכול להפעיל נגד השרים כדי לקבל את הצהרות ההון לידיו, חוץ מלתזכר את השרים ושוב ושוב ולקוות שמתישהו יענו לחיזוריו. 

זה מצב לא תקין. המדינה יודעת להטיל קנסות על אזרחים שמאחרים בהגשת דיווחים שונים. אך דווקא למי שאמורים לשמש דוגמה אישית אין שום סנקציה שתמנע מהם לעבור על הכללים או תמריץ שיעודד אותם לפעול לפיהם. 

שר האוצר ישראל כ"ץ. השתפר

כך למשל, השר זאב אלקין שלא הגיש את הצהרות ההון שלו מ-2018 ו-2019 עד היום. ולמבקר אין שום דרך לגרום לו לעשות זאת. השר יואב גלנט הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2017 רק ב-2019, אחרי שמונה תזכורות מצד מבקר המדינה. שרים אחרים איחרו בחודשים רבים ושיבשו את היכולת של המבקר לפקח על עבודתם.

חשוב לציין כי השר זאב אלקין אמנם הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2020 אך כאמור טרם הגיש את הצהרות ההון שלו עבור 2018 ו-2019. אלקין הוא השר היחיד שלא הגיש הצהרת הון עבור שנים אלה. מדובר בצפצוף מוחלט על הכללים והתעלמות מהצורך בשקיפות, וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות של ״שקוף״ ללשכת השר בנושא זה.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

כשהשרים לא מגישים את הגשת הצהרת ההון שלהם, או מאחרים לעשות זאת, קשה יותר לגלות שחיתויות: מבקר המדינה לא יכול לעקוב אחרי ההון שלהם, ולא יכול לגלות האם יש חריגות בהכנסות או בנכסים הנמצאים ברשותם. באופן הזה לא נדע אם הם פועלים למען האינטרסים שלהם או למען האינטרס של ציבור הבוחרים, ולא יהיה אף גורם שיוכל לפקח על החתולים ששומרים על השמנת. 

כששרים לא פועלים על פי חובת השקיפות שחלה עליהם, אמון הציבור בהם עלול להתערער. במיוחד בימים של קורונה יש חשיבות עצומה לאמון שרוכש הציבור לממשלה, ולנכונות שלו למלא אחר הנחיותיה והחלטותיה. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):

משרד המדינה צריך לפרסם באתר שלו באופן יזום את מצב הגשת ההצהרות של השרים. בכלל זה את רשימת השרים שהגישו ולא הגישו, תאריכי ההגשה ועוד. כך יוכל הציבור לעקוב ולדרוש דין וחשבון מנבחריו. באפריל האחרון פנינו למשרד המבקר והצענו את הרעיון, אך לעת עתה הוא נדחה. אנחנו לא מתייאשים, ובקרוב נפנה שוב למבקר המדינה בנושא.

בחודש מאי האחרון הניחו חברי הכנסת גדעון סער ושרן השכל מהליכוד הצעת חוק שבאה לפתור את הבעיה: היא מחייבת את כלל השרים וחברי הכנסת להגיש הצהרת הון תוך 60 יום וגם לפרסמה לציבור. על פי ההצעה, קנסות יוטלו על השרים שיאחרו. בינתיים החוק לא התקדם. 

ככל שנמשיך להפעיל לחץ על השרים ולהראות להם שהנושא חשוב לאזרחים רבים, כך תעלה המוטיבציה שלהם למלא אחר הכללים. אנחנו ב״שקוף״ נמשיך לסקר והקוראות והקוראים שלנו ימשיכו לפעול במסגרת ״סיירת השקיפות״. הצטרפו אלינו.

***

הצהרות ההון של ראשי המפלגות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

רגע לפני הבחירות פנינו שוב לכל ראשי המפלגות וביקשנו את הצהרת ההון שלהם. הדבר לא דורש הרבה עבודה – הם גם ככה מחויבים להגיש הצהרת הון ליועמ"ש הכנסת. ביקשנו שיחשפו גם לציבור מה הם האינטרסים הפרטיים שלהם – אך רק ראש מפלגה אחד הסכים לחשוף בפנינו את המסמכים בדיוק כפי שהגיש אותם לכנסת: ח"כ איימן עודה. 

חשוב להדגיש: אין בעיה עם ח"כ עשיר – יש בעיה עם ח"כ מסתיר. המטרה בפרסום הצהרת ההון היא לא כניסה לפרטיותם או הרכילות על גובה הסכום בעו"ש – אלא חשיפת מפת האינטרסים שלהם. מניות, נכסים, זכויות בניה, חובות וכו' – כל אלה אינם בגדר רכילות, אלא מידע חיוני עבורנו, הציבור, כדי לפקח על שליחנו.

צפו בראיון של עידן בנימין על כתבתו של תומר אביטל בערוץ הכנסת:

השר סמוטריץ' מחייב אחרים להגיש הצהרת הון, אבל את הצהרת ההון שלו – לא הגיש

השר בצלאל סמוטריץ' העביר חוק שמחייב משרתי הציבור כמו שופטים ואנשי צבא בכירים להגיש הצהרת הון. נהדר! אלא מה? בדקנו: את הצהרת ההון שלו עצמו — סמוטריץ' כלל לא הגיש למבקר המדינה. למעשה הוא מאחר בהגשתה כבר בחצי שנה. מלשכתו נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. הגשת ההצהרה תעשה באופן מיידי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

ב-2016 עברה בקריאה שלישית הצעת החוק של השר סמוטריץ' (יחד עם הח"כ איציק שמולי והח"כ מוטי יוגב) המחייבת עובדי ציבור להגיש הצהרת הון, חוץ מחברי כנסת ושרים. בניהם: נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות מקומית, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובצבא. החוק מחייב אותם להגיש הצהרת הון בתחילת התפקיד ובסיומו, ואחת ל-6 שנים במהלכו. 

"כשליחי ציבור, בין אם זה ברשות המחוקקת והמבצעת כמו גם ברשות השופטת אנו מחויבים לציבור", הטיב לנסח בזמנו השר והדגיש: "מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו, וחיזוק אמון הציבור ברשויות הוא הכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

"מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו". השר סמוטריץ', מתוך אתר הכנסת.

"שקוף" פרגנו בזמן אמת וגם מפרגנים בדיעבד לשר סמוטריץ' על החוק החשוב שהצליח להעביר, אבל – נראה כי השר סמוטריץ' שכח שהחלק הכי חשוב בהצהרת הון הוא… להגיש אותה.

מבדיקה שערכנו בשבוע שעבר, מסתבר ששר התחבורה סמוטריץ' שדיבר בשבחי הצהרת ההון – לא הגיש את ההצהרה שלו עצמו למבקר המדינה. השר מאחר כבר בחצי שנה בהגשת הצהרת ההון, בלי שביקש הארכה במועד ההגשה ולמרות שהמבקר תיזכר אותו בנוגע לכך כבר ארבע פעמים. קראתם נכון. 4 פעמים.

לצערנו, השר סמוטריץ' אינו השר היחיד שטרם הגיש את הצהרת ההון שלו. גם השר להגנת הסביבה אלקין ושר המשפטים אוחנה מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם, ולא הגישו אותן עד עכשיו. מה שכן – אלקין הודה לנו על התזכורת, ואמר שיגישה בהקדם ואף יחשוף עבורנו את כולה. אוחנה התעלם. וסמוטריץ'? מלשכתו נמסר: "ממלא את הצהרת ההון, קצת נתקע על טכני".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

מקומם ששרים מצפצפים על החוק. הרי חוקי שקיפות הם כמו רפואה מונעת – הם מקשים על שחיתות מבכלל להיוולד. חשוב להבין: כשהם לא מגישים הצהרת הון, הנפגעים המיידיים הם אנחנו, הציבור. כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – יש גורם אחד פחות שמגן עלינו (ועל נבחרי הציבור עצמם) מפני שחיתות. לפני כמה שנים, למשל, חשפנו שלחיים כץ יש אימפריית נדל"ן ממקורות הכנסה לא ברורים. כל זה אמור להימצא בהצהרת ההון שלו. פיקוח היה יכול להוביל לשאילת שאלות בזמן אמת על הונו הרב – עוד לפני הגשת כתב האישום.

אם לשר סמוטריץ' אכן חשובה השקיפות והמחוייבות לציבור, זה הזמן להוכיח זאת: עליו להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה בהקדם, וגם לפרסם את נכסיו והשקעותיו והאינטרסים הכלכליים שלו לציבור. 

מבטיחים לעקוב ולעדכן. וגם מבטיחים שזו לא קלישאה – תחום הסיקור שלי (מאיה) הוא בדיוק זה: פולו אפ. כפי שתומכי שקוף ביקשו, אני חוזרת לתחקירי עבר – שלנו ושל גופי תקשורת אחרים – ובודקת: מה נתקע ומה תוקן. כי דברים משתנים רק כשחופרים.

מלשכת השר סמוטריץ' נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. העניין פשוט נשכח בתוך עומס העבודה במשרד ובבחירות החוזרות ונשנות. לשר כמעט ואין הון להצהיר עליו… ולכן בתוך ימים תוגש הצהרת ההון. בכל אופן חשוב לציין שהשר מסר הצהרת הון לכנסת מתוקף היותו גם חבר כנסת כך שברמה המהותית קיימת הצהרת הון שלו אצל הגורמים המוסמכים. עם זאת מובן שנדרשת הגשת ההצהרה גם למבקר המדינה וכך אכן ייעשה בע"ה באופן מידי. תודה על התזכורת".

סליחה על הטרחנות אך נדגיש שזה לא אותו דבר. בכנסת ההצהרה נעולה בכספת ואיש לא יכול לפתוח אותה למעט יו"ר הכנסת ובאישור בית משפט. לא רק זאת – אם כבר קיים אצלך הטופס – אז למה זה לוקח חצי שנה להגישו שוב לגורם אחר?

#חזרנו_לבדוק: האם השרים הדחיינים כבר הגישו את הצהרות ההון שלהם? 

"עיכוב טכני" ו-"זו פעם ראשונה שהוא שר": אלו הם חלק מהתירוצים ששמענו כשפנינו לשרי הממשלה ושאלנו אותם למה הגישו את הצהרות ההון שלהם באיחור של חצי שנה ויותר. הצעת "שקוף": לפרסם את מצב הגשת הצהרות ההון לציבור, באתר מבקר המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כתבה ששודרה בתאגיד הציבורי "כאן" בתחילת אוגוסט, חשפה מי הם השרים שעדיין לא הגישו הצהרת הון: שר העליה והקליטה יואב גלנט, שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון, שר הדתות יצחק וקנין, וסגן השר להגנת הסביבה לשעבר, ירון מזוז. חוק הגשת הצהרות הון הוא כלי משמעותי ביותר במלחמה בשחיתות השלטונית, ולכן #חזרנו_לבדוק – האם השרים כבר טרחו להגיש את הצהרות ההון שלהם, ולמה הם לא מגישים אותן בזמן?

  • עוד בנושא יחס רופף לחוק הגשת הצהרות הון מצד פקידי ממשלה – אפשר לקרוא כאן

שמונה תזכורות נשלחו – והשר גלנט עדיין הגיש את הצהרת ההון שלו באיחור של שנתיים

השר יואב גלנט (הליכוד) הגיש את הצהרת ההון שלנו לשנת 2017 רק השנה. מדובר באיחור של למעלה משנתיים, כשאת הצהרה זו היה אמור להגיש עוד ביולי 2017. גלנט טרח להגיש את ההצהרה לאחר לא פחות מ-8 (!) תזכורות חוזרות ונשנות מצד משרד מבקר המדינה – בטלפון, במייל ובכתב. גלנט דווקא הגיש בזמן את כל שאר הצהרות ההון שלו בשנים שלפני ואחרי.
מלשכתו של השר יואב גלנט נמסר בנושא: "כל הפעולות נעשו כחוק. לא נתייחס מעבר". 

שר העלייה והקליטה, יואב גלנט. הגיש את הצהרת ההון שלו באיחור של יותר משנתיים

"עיכוב טכני" – השרה שאשא-ביטון הגישה את הצהרתה באיחור של תשעה חודשים

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון (כולנו) מונתה לתפקידה בינואר השנה, כשלרשותה עומדים 60 יום מיום מינויה להגשת הצהרת הון למשרד מבקר המדינה. השרה הגישה את ההצהרה לפני כשבועיים, באיחור של כ-8 חודשים. 

מלשכת השרה נמסר: "ההגשה התעכבה בגלל התקופה הקצרה שניתנה לצורך כך, ומשום שהייתה אמורה להגיש הצהרה לכנסת עם תחילת כהונה חדשה (בכנסת ה21). משהוארכה התקופה שניתנה לצורך ההגשה, היא נערכה לכך ולאחר שהשלימה את המסמכים וקיבלה את האישור לצורך הצהרת ההון מסוכן הביטוח שלה, היא הגישה אותם. זה עיכוב טכני שנבע בשל הנסיבות הפוליטיות ומינויה לשרה לקראת סוף הקדנציה של הכנסת ה-20".

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

"זו פעם ראשונה שהוא שר" 

שר הדתות יצחק וקנין (ש"ס) הגיש את הצהרת ההון שלו לפני כחודשיים, למרות שגם וקנין מונה לתפקידו בינואר האחרון, והיה עליו להגיש הצהרה זו עד 60 יום ממינויו. מדובר על איחור של כחצי שנה.
מדוברו של השר וקנין נמסר: "הוא היה בטוח שזה דרך הכנסת, כי זו פעם ראשונה שהוא שר. הוא לא ידע שהוא מעביר את זה למבקר המדינה". 

שר הדתות, יצחק וקנין. "לא ידע שצריך להגיש את זה למבקר המדינה"

שר הדתות, יצחק וקנין. "לא ידע שהוא מעביר את זה למבקר המדינה"

ירון מזוז, סגן השר להגנת הסביבה לשעבר, לא הגיש את הצהרות ההון לשנת 2016, כך ע"פ הפרסום ב"כאן". מזוז הגיש את הצהרת ההון שלו מאז, אך לא ברור באיזה מועד.

*
נציין כי החוק מחייב את השרים וסגניהם להגיש הצהרת הון למבקר המדינה בעת הכניסה לתפקידם ("הצהרת תחילת כהונה"), בכל שנה במהלך כהונתם, ובסיום כהונתם ("הצהרת סיום כהונה"). 

בכיר לשעבר מסביר: "מדובר בדחיינות אנושית"

שאלנו את ד"ר מתן גוטמן, לשעבר ראש מטה במשרד מבקר המדינה, מדוע לדעתו מאחרים השרים בהגשת הצהרות ההון שלהם. "אני לא בטוח שהסיבה זהה בכל המקרים, וכל מקרה לגופו. אני מעריך שהשרים מתעכבים עם הנושא הזה מפני שהם אנשים בעלי נכסים, יש להם חברות, ניירות ערך, השקעות וכד'. הגשת הצהרת הון מסודרת זה עניין שלוקח זמן – צריך לבדוק מה קורה אצל בן או בת הזוג, אצל הילדים, לבדוק עניינים מול רואה החשבון או עו"ד, זו משימה שאולי לאנשים לא דחוף לעשות. נראה לי שמדובר בדחיינות אנושית״

הצהרת הון היא כלי בעל חשיבות עצומה ויכולת אמיתית לסייע במיגור השחיתות. היא מאפשרת למדינה לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו. 

הגשת הצהרת הון באיחור של חודשים ואף שנים, עשויה להיות בעייתית: כשהשרים מאחרים בהגשת הצהרת ההון שלהם, קשה יותר לגלות שחיתויות. במידה וקיבלו השרים החלטות למען טובתם האישית במהלך תקופת הכהונה, הדבר כבר לא ישתקף בהכרח בהצהרת הון שהוגשה באיחור גדול כל כך. 

הצעת "שקוף" למבקר המדינה – השקפת סטטוס הגשת הצהרות ההון של השרים

למרות החשיבות העצומה של הצהרות ההון והגשתן במועד – השרים ממשיכים לגרור רגליים, ולמבקר המדינה אין כלים להתמודד עם העניין. כשהשרים מאחרים – משרד המבקר מנדנד להם, שולח מכתבים, טלפונים ומיילים, עד שהם טורחים להתאמץ ולאסוף את המסמכים הדרושים. למבקר אין שיניים מול השרים בעניין הזה – וזה מה שמוביל למצב העגום בו אנחנו נמצאים היום. 

יש פתרון! כפי שאתם כבר יודעים, שקיפות היא התרופה לשחיתות, ובנושא הזה – גם תרופה לדחיינות.
אנחנו מציעים להשקיף את מצב הגשת הצהרות ההון: תפורסם רשימה מתעדכנת עם שמות השרים, מתי היו צריכים להגיש את הצהרת ההון, ומתי הגישו אותה בפועל.
אנחנו ב"שקוף", יחד אתכם, נגרום לשרים להבין כמה חשובה לציבור העמידה בזמנים, ונגן על כולנו מפני שחיתות שלטונית.
בעזרת משאבים מועטים, ניתן יהיה לשפר את המצב פלאים.

גם שלמה רז, הדובר לשעבר במשרד מבקר המדינה, מעודד את היוזמה. שאלנו אותו האם בעיניו צריך להשקיף את מצב הצהרות ההון: "התשובה היא חד משמעית כן. צריך להביא לידיעת הציבור האם שר הגיש את הצהרתו בזמן או אם הוא מתעכב".

מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון

לפני כחצי שנה, פרסמנו כי מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על השכר במשרד האוצר, לא טרחו להגיש את הצהרת ההון שלהם כנדרש בחוק.
#חזרנו_לבדוק, וגילינו כי השניים נזכרו להגיש את הצהרותיהם, אבל – באיחור של יותר משנתיים. למה? כי אף אחד לא אכף את חוק הגשת הצהרות הון.
מנציבות שירות המינה נמסר לנו כי הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע לאחרונה כי יש לפעול לאכיפה בנושא.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|מאיה קרול|

בבדיקה מקיפה שערכנו בנושא במרץ האחרון, חשפנו כי אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, וקובי בר-נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא הגישו את הצהרות ההון שלהם במשך תקופה של יותר משנתיים, בניגוד לחוק. 

במסגרת תחום הסיקור החדש שלנו, #חזרנו_לבדוק – האם כבר נזכרו שני הבכירים להגיש את הצהרותיהם? גילינו שכן, הם נזכרו! אבל באיחור חמור: אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיש את הצהרת ההון שלו במרץ האחרון – באיחור מטורף של קרוב לשלוש שנים (!), לאחר שמונה לתפקידו במאי 2016. בר-נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מונה לתפקיד ביולי 2017 – אך הגיש את הצהרת ההון רק ביולי האחרון, באיחור של שנתיים. 

נציבות שירות המדינה הודו בבעיה, ומסרו כי בשנים האחרונות חוק הצהרות הון אכן לא נאכף. לאחרונה קבע הנציב כי יחלו פעולות אכיפה בנושא.

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

הצהרות ההון שומרות על הבכירים נקיים משחיתות

חשוב להבין – הגשת הצהרת הון אינה בגדר המלצה, היא מעוגנת בחוק, ובעלי התפקידים חייבים להגיש אותה עם כניסתם לתפקיד. העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על הבכירים העובדים במשרדי הממשלה נקיים משחיתות: המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנס משרת הציבור לתפקידו, ואחר הרכוש אשר איתו הוא יוצא ממנו. היא יכולה גם לקבל מידע על ניגוד עניינים שבו ייתכן והוא מצוי.

כשפקידי ממשלה מרשים לעצמם להגיש הצהרת הון באיחור כל כך גדול, יוצא העוקץ ממנה: כל פקיד בכיר יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו בתחילת ההעסקה, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו.
כך בדיוק יכולה להתפתח שחיתות.

"לא מעוניינים להתייחס מעבר" 

פנינו למשרדים בניסיון לברר האם הם אוכפים כלל את חוק הגשת הצהרות ההון, והאם הוטלה סנקציה על המאחרים, אדם ובר-נתן. התשובות לא מעודדות:
במשרד האוצר ענו לנו כי "הממונה על השכר הגיש את הצהרת ההון שלו כנדרש". כששאלנו אותם האם הוטלה סנקציה על בר-נתן, במשרד הגיבו כי הם "לא מעוניינים להתייחס מעבר".

כשפנינו כיום למשרד הביטחון כדי להבין האם עשו משהו עם החריגה הבלתי תיאמן של מנכ"לם, השיבו: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, בעת קליטת מר אודי אדם כמנכ"ל הוא לא חתם על הטופס הנדרש. מיד עם קבלת הפנייה מנציבות המדינה, ולאחר שביררנו את הנושא, הטופס מולא כנדרש והועבר לנציבות בהתאם". 

בנוסף, ביררנו מה קורה עם תלונה שהגיש לפני מס' חודשים כתבנו תומר אביטל נגד אודי אדם, בעקבות האיחור בהגשת הצהרת ההון שלו. בנציבות שירות המדינה ענו לנו כך: "מאחר וההצהרה כבר הייתה בידינו, לא נמצא מקום לפתיחת בדיקה משמעתית". כלומר, לאדם ויתרו על חריגה של 3 שנים, ולא יטילו עליו שום סנקציה. 

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות, לפני מספר חודשים

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות נגד אודי אדם, לפני מספר חודשים

בנציבות מודים: עד לאחרונה, החוק כלל לא נאכף

התגובות הללו תמוהות, ומעלות סימני שאלה קשים: כיצד ייתכן שנציבות שירות המדינה, הממונה בין היתר על טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה, מאפשרת לפקידי הממשלה לעבור על החוק במשך שנים?
היא מתרפסת אל מול עבירה של מנכ"ל המשרד הרגיש במדינה, שחולש על תקציב עתק של 70 מיליארד שקל.
משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מתרגשים מהעניין, ויחד הם מצפצפים על אחד מחוקי השקיפות הבודדים שקיימים, ולמעשה גם על הציבור. 

הפננו טענה זו לנציבות, ובתגובה נמסרה תשובה מעודדת יותר: בנציבות הודו בבעיה, וציינו בפנינו כי עד כה אכן לא פעלו לאכוף את חוק הצהרות הון. לאחרונה, לדבריהם, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. עקב כך הובהר לאלו שלא הגישו הצהרת הון כי ישקלו נגדם הליכים משמעתיים. 
עם זאת, הנציבות לא תפעל בנוגע לאודי אדם שהעביר את הצהרת ההון שלו טרם קביעה זו. 

פרופ' דניאל השקוביץ, נציב שירות המדינה

את התוצאות להתנהלות האדישה מול חוק הצהרות ההון אנחנו כבר מכירים

יואב הורוביץ, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן ראש לשכתו של ראש הממשלה – הסביר בעבר כי רק בזכות שאילתה שלנו בנושא למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. כמוהו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, שמעולם לא הגיש הצהרת הון.

לסיום נדגיש: אין לנו כל רצון לחטט בעו"ש של איש, אך אנו רואים חשיבות עצומה בהגשת הצהרת הון לגורמים המוסמכים. היא מונעת שחיתות בעצם הגשתה. העובדה שניתן לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו יכולה להשפיע על איך ייראו החיים של כולנו.
אנו ממשיכים לבקש גם מחברי הכנסת לחשוף בפנינו את מצבת הנכסים שלהם מתוך המחשבה הזו בדיוק. 

כפי שאנחנו תמיד אומרים: אין בעיה עם פקידים/ח"כים עשירים, יש בעיה עם המסתירים.

*

תגובת נציבות שירות המדינה: "מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה מופקד על פי דין על קבלת הצהרות הון מהעובדים המחויבים בהעברת הצהרות שכאלה. עם זאת, לאורך השנים לא הונהגה מדיניות של אכיפה משמעתית בנושא אלא העברת תזכורות לעובדים. נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. בעקבות כך נשלחו לאחרונה לעובדים הרלוונטיים שטרם הגישו הצהרות הון מכתבי דרישה, שבהם צוין במפורש כי אי העברת הצהרה במועד מהווה עבירת משמעת ותישקל בעניינם פתיחה בהליכים משמעתיים.

מר אודי אדם העביר את הצהרת ההון עוד טרם נקבעה המדיניות העדכנית והברורה ולפיכך, לא נמצא כי יש מקום לפעול בעניינו במישור המשמעתי".

"התקשורת וגם הממשלה נשלטות ע"י ועד ארגוני הנשים" – הכירו את המועמדים בקצה הרשימות: מתחילים עם רונית דרור, מספר 3 ברשימת זהות

היא מבטיחה לפרסם הצהרות הון, רוצה להגדיל את המשכורות של העובדים הסוציאלים, מאמינה שהתקשורת נשלטת על ידי "ועד ארגוני הנשים", וגם מסבירה האם היא ליברטריאנית. הכירו את ד"ר רונית דרור, מספר 3 ברשימת מפלגת זהות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

ד"ר רונית דרור.

לקראת הבחירות הקרובות החלטנו בשקוף לפתוח במיזם חדש: ראיונות עם המתמודדים לכנסת מקצה הרשימות. פנינו לכל המפלגות וביקשנו לראיין דווקא את המועמדים החדשים או הפחות מוכרים, אלו שעוד לא קיבלו במה בתקשורת. המטרה של המיזם: להציג את האנשים שלא מתראיינים תחת כל עץ רענן – אבל עשויים להשפיע על חיינו באופן דרמטי.

ד"ר דרור לא תהיה היחידה. במהלך השבועות הקרובים נראיין בשקוף מועמד מכל מפלגה, ואנחנו מזמינים אתכם "לראיין" אותם ביחד איתנו: לפני כל ראיון נפרסם פוסט בו נבקש מכם, הגולשים, להפנות למועמד/ת שאלות שישולבו בראיון. 

רונית דרור היא דוקטור לעבודה סוציאלית, ובימים אלה עומדת בראש עמותת "לצידכם", המסייעת ל"גברים נפגעים". במהלך הראיון שטחה דרור בפנינו את עמדותיה המפתיעות בנושאי רווחה, "זכויות נשים וגברים" לגליזציה ועוד. 

  • לצפייה בראיון המלא (50 דקות) לחצו כאן, או הקשיבו לגרסת הפודקאסט כאן.

סיכום הרגעים המרכזיים בראיון

רגע, אז את מאמינה בקונספירציות?

"בטח, כמו למשל איך זה יכול להיות שאני לא מופיעה בתקשורת? זו קונספירציה מעניינת. אני חושבת שגם התקשורת וגם הממשלה נשלטות ע"י 'ועד ארגוני הנשים'. זה ועד העובדים הכי גדול במדינה הזו שמתוקצב במיליונים… אני קוראת להם 'ועד'. לא רוצים להשמיע את מה שיש לזהות להגיד, הקול האחר שאנחנו מביאים לשיח הציבורי. לא כל הגברים הם אלימים ולא כל הגברים הם קורבנות. העובדה היא שלא רוצים להשמיע מישהי שכל כך הרבה אנשים הצביעו לה וחושבים שהיא חשובה".

את חושבת שיש היום שחיתות? תרגישי בנוח לשבת עם ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום?

"אני חושבת שיש שחיתות. כשחברי הכנסת נמצאים כל כך הרבה זמן באותו במקום אין סיכוי שזה לא יתפתח. לא יכול להיות שאנשים יכהנו עשר או עשרים שנה, צריך להגביל קדנציות…ישבתי בוועדות שחרורים (של בתי כלא, כעובדת סוציאלית), יש אינספור כתבי אישום שחלקם בסופו של יום מסתיימים ב'אין כלום'. אני כבר למדתי שאני לא מאמינה לשום דבר שנקרא כתב אישום, באופן אישי. אני רוצה לראות שחור על גבי לבן שהאדם אשם".

האם תפרסמי את היומן שלך כשתהיי חברת כנסת?

"לא נראה לי שתהיה לי בעיה. אני בנאדם שכבר מעל לשלושים שנה עובד כל הזמן 'ברמה של 24-7' ואני אומרת לך שאין לי מה להסתיר. גם הצהרת הון אני אשמח לפרסם".

מה עמדתך בנוגע לקנאביס?

"יש אנשים שמגדלים קנאביס רע, עם כימיקלים וכו. אני לגמרי בעד מה שזהות מנסה לקדם – שכל אחד יקנה בבתי מרקחת קנאביס, אבל כשאנחנו יודעים מי הוא ומאיזה בית הוא הגיע. ככה המשטרה תפסיק לרדוף אחרי מבוגרים, אלא אחרי בני נוער שעבורם השימוש בקנאביס הוא נזק. בנוגע לסמים אחרים אני נגד, חוץ מאלכוהול, למרות שהוא הסם הכי מזיק שקיים אחרי סיגריות".

איך תעדכני את עבודת הכנסת כך שתתאים למאה העשרים ואחת?

"כשאהיה בכנסת זו תהיה מהפכה מדהימה בזכות מה שאני הולכת להגיד שם. לא דובר מעולם מעל במת הכנסת על המצוקות שגברים חווים במדינה הזו. חברי הכנסת הגברים פוחדים לצייץ".

הצבעת כל חייך לעבודה, ללפיד ולמחנה הציוני – מה גרם לך להחליף את עמדותייך משמאל לימין? 

"אני בוגרת אולפנה, ההורים שלי הם מפד"ל. המעבר לימין לא מפתיע כי בבסיס שלי אני באה משם. בגיל מאוד צעיר רציתי שיהיה לנו שלום פה וחשבתי בתור עו"ס שהשיח יביא את השלום. אבל כמו הרבה מאוד אנשים ראיתי שהמפה של השמאל מאוד הצטצמצה ואנחנו כבר קולטים שאין עם מי לדבר. אתה מוותר, אתה מבליג, סולח, נותן מזוודות של כסף, והדברים לא קורים".

עוד הוסיפה: "מה הבעיה שלכם (אנשי שמאל) לחיות עם ערביי יהודה ושומרון ביחד? השותף של הבן שלי הוא בדואי. הם אמרו לי 'לא אנחנו לא רוצים לגור איתם', אתם קולטים שאתם יותר שונאים את הערבים ממני? פה קלטתי שהשמאל לא בדיוק אוהב ערבים".

איך עושים עבודה סוציאלית כשאת ליברטריאנית?

"אני לא ליברטריאנית. יש לנו הרבה אנשים מדהימים בזהות שזה מה שהם. אני מניחה שאני על הרצף במידה מסויימת. בהרבה תחומים אני בעד ליברליזם, בתחומים מסויימים אני יותר שמרנית. לדבריה, "העבודה הסוציאלית נמצאת במצב רע, התדמית שלנו היא איומה, גם בגלל אבות גרושים או הוצאה של ילדים מהבית. הייתי מגדילה את המשכורות של העובדים הסוציאליים".

מאיפה יגיע התקציב להגדלת המשכורות של העובדים הסוציאליים?

"יש תחומים אחרים שהייתי לוקחת מהם תקציב".

איפה בדיוק?

"צריך להגיע לשם כדי לדעת מאיפה לקחת. בתוך משרד הרווחה למשל, יש ים של כסף שמופנה לפנימיות. כל ילד שנמצא בפנימייה זה עשרות אלפי שקלים. הייתי עושה עושה 'יו טרן' ומחזירה את הילדים האלה לקהילה. לעיתים בפנימיות הילדים נפגעים הרבה יותר מאשר בבית שלהם".

***

הראיון עם ד"ר דרור חשף צד נוסף ומפתיע ברשימת "זהות" לכנסת והוא הראשון מבין סדרת ראיונות שנערוך בשבועיים הקרובים עם מועמדים מקצה הרשימות מכל הקשת הפוליטית. 

עקבו אחרינו בפייסבוק כדי לגלות מי יהיו המרואיינים הבאים בשקוף והציעו לנו עבורם שאלות!