פוסטים

הצהרות ההון של ראשי המפלגות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

רגע לפני הבחירות פנינו שוב לכל ראשי המפלגות וביקשנו את הצהרת ההון שלהם. הדבר לא דורש הרבה עבודה – הם גם ככה מחויבים להגיש הצהרת הון ליועמ"ש הכנסת. ביקשנו שיחשפו גם לציבור מה הם האינטרסים הפרטיים שלהם – אך רק ראש מפלגה אחד הסכים לחשוף בפנינו את המסמכים בדיוק כפי שהגיש אותם לכנסת: ח"כ איימן עודה. 

חשוב להדגיש: אין בעיה עם ח"כ עשיר – יש בעיה עם ח"כ מסתיר. המטרה בפרסום הצהרת ההון היא לא כניסה לפרטיותם או הרכילות על גובה הסכום בעו"ש – אלא חשיפת מפת האינטרסים שלהם. מניות, נכסים, זכויות בניה, חובות וכו' – כל אלה אינם בגדר רכילות, אלא מידע חיוני עבורנו, הציבור, כדי לפקח על שליחנו.

צפו בראיון של עידן בנימין על כתבתו של תומר אביטל בערוץ הכנסת:

השר סמוטריץ' מחייב אחרים להגיש הצהרת הון, אבל את הצהרת ההון שלו – לא הגיש

השר בצלאל סמוטריץ' העביר חוק שמחייב משרתי הציבור כמו שופטים ואנשי צבא בכירים להגיש הצהרת הון. נהדר! אלא מה? בדקנו: את הצהרת ההון שלו עצמו — סמוטריץ' כלל לא הגיש למבקר המדינה. למעשה הוא מאחר בהגשתה כבר בחצי שנה. מלשכתו נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. הגשת ההצהרה תעשה באופן מיידי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

ב-2016 עברה בקריאה שלישית הצעת החוק של השר סמוטריץ' (יחד עם הח"כ איציק שמולי והח"כ מוטי יוגב) המחייבת עובדי ציבור להגיש הצהרת הון, חוץ מחברי כנסת ושרים. בניהם: נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות מקומית, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובצבא. החוק מחייב אותם להגיש הצהרת הון בתחילת התפקיד ובסיומו, ואחת ל-6 שנים במהלכו. 

"כשליחי ציבור, בין אם זה ברשות המחוקקת והמבצעת כמו גם ברשות השופטת אנו מחויבים לציבור", הטיב לנסח בזמנו השר והדגיש: "מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו, וחיזוק אמון הציבור ברשויות הוא הכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

"מנהל תקין ושקיפות הם לא רק זכותם של הציבור אלא הם חובה עבורנו". השר סמוטריץ', מתוך אתר הכנסת.

"שקוף" פרגנו בזמן אמת וגם מפרגנים בדיעבד לשר סמוטריץ' על החוק החשוב שהצליח להעביר, אבל – נראה כי השר סמוטריץ' שכח שהחלק הכי חשוב בהצהרת הון הוא… להגיש אותה.

מבדיקה שערכנו בשבוע שעבר, מסתבר ששר התחבורה סמוטריץ' שדיבר בשבחי הצהרת ההון – לא הגיש את ההצהרה שלו עצמו למבקר המדינה. השר מאחר כבר בחצי שנה בהגשת הצהרת ההון, בלי שביקש הארכה במועד ההגשה ולמרות שהמבקר תיזכר אותו בנוגע לכך כבר ארבע פעמים. קראתם נכון. 4 פעמים.

לצערנו, השר סמוטריץ' אינו השר היחיד שטרם הגיש את הצהרת ההון שלו. גם השר להגנת הסביבה אלקין ושר המשפטים אוחנה מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם, ולא הגישו אותן עד עכשיו. מה שכן – אלקין הודה לנו על התזכורת, ואמר שיגישה בהקדם ואף יחשוף עבורנו את כולה. אוחנה התעלם. וסמוטריץ'? מלשכתו נמסר: "ממלא את הצהרת ההון, קצת נתקע על טכני".

  • מדוע סמוטריץ', אוחנה ואלקין מאחרים בהגשת הצהרות ההון שלהם? לחצו כאן

מקומם ששרים מצפצפים על החוק. הרי חוקי שקיפות הם כמו רפואה מונעת – הם מקשים על שחיתות מבכלל להיוולד. חשוב להבין: כשהם לא מגישים הצהרת הון, הנפגעים המיידיים הם אנחנו, הציבור. כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – יש גורם אחד פחות שמגן עלינו (ועל נבחרי הציבור עצמם) מפני שחיתות. לפני כמה שנים, למשל, חשפנו שלחיים כץ יש אימפריית נדל"ן ממקורות הכנסה לא ברורים. כל זה אמור להימצא בהצהרת ההון שלו. פיקוח היה יכול להוביל לשאילת שאלות בזמן אמת על הונו הרב – עוד לפני הגשת כתב האישום.

אם לשר סמוטריץ' אכן חשובה השקיפות והמחוייבות לציבור, זה הזמן להוכיח זאת: עליו להגיש את הצהרת ההון למבקר המדינה בהקדם, וגם לפרסם את נכסיו והשקעותיו והאינטרסים הכלכליים שלו לציבור. 

מבטיחים לעקוב ולעדכן. וגם מבטיחים שזו לא קלישאה – תחום הסיקור שלי (מאיה) הוא בדיוק זה: פולו אפ. כפי שתומכי שקוף ביקשו, אני חוזרת לתחקירי עבר – שלנו ושל גופי תקשורת אחרים – ובודקת: מה נתקע ומה תוקן. כי דברים משתנים רק כשחופרים.

מלשכת השר סמוטריץ' נמסר: "הפניה והביקורת צודקות לחלוטין. העניין פשוט נשכח בתוך עומס העבודה במשרד ובבחירות החוזרות ונשנות. לשר כמעט ואין הון להצהיר עליו… ולכן בתוך ימים תוגש הצהרת ההון. בכל אופן חשוב לציין שהשר מסר הצהרת הון לכנסת מתוקף היותו גם חבר כנסת כך שברמה המהותית קיימת הצהרת הון שלו אצל הגורמים המוסמכים. עם זאת מובן שנדרשת הגשת ההצהרה גם למבקר המדינה וכך אכן ייעשה בע"ה באופן מידי. תודה על התזכורת".

סליחה על הטרחנות אך נדגיש שזה לא אותו דבר. בכנסת ההצהרה נעולה בכספת ואיש לא יכול לפתוח אותה למעט יו"ר הכנסת ובאישור בית משפט. לא רק זאת – אם כבר קיים אצלך הטופס – אז למה זה לוקח חצי שנה להגישו שוב לגורם אחר?

#חזרנו_לבדוק: האם השרים הדחיינים כבר הגישו את הצהרות ההון שלהם? 

"עיכוב טכני" ו-"זו פעם ראשונה שהוא שר": אלו הם חלק מהתירוצים ששמענו כשפנינו לשרי הממשלה ושאלנו אותם למה הגישו את הצהרות ההון שלהם באיחור של חצי שנה ויותר. הצעת "שקוף": לפרסם את מצב הגשת הצהרות ההון לציבור, באתר מבקר המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כתבה ששודרה בתאגיד הציבורי "כאן" בתחילת אוגוסט, חשפה מי הם השרים שעדיין לא הגישו הצהרת הון: שר העליה והקליטה יואב גלנט, שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון, שר הדתות יצחק וקנין, וסגן השר להגנת הסביבה לשעבר, ירון מזוז. חוק הגשת הצהרות הון הוא כלי משמעותי ביותר במלחמה בשחיתות השלטונית, ולכן #חזרנו_לבדוק – האם השרים כבר טרחו להגיש את הצהרות ההון שלהם, ולמה הם לא מגישים אותן בזמן?

  • עוד בנושא יחס רופף לחוק הגשת הצהרות הון מצד פקידי ממשלה – אפשר לקרוא כאן

שמונה תזכורות נשלחו – והשר גלנט עדיין הגיש את הצהרת ההון שלו באיחור של שנתיים

השר יואב גלנט (הליכוד) הגיש את הצהרת ההון שלנו לשנת 2017 רק השנה. מדובר באיחור של למעלה משנתיים, כשאת הצהרה זו היה אמור להגיש עוד ביולי 2017. גלנט טרח להגיש את ההצהרה לאחר לא פחות מ-8 (!) תזכורות חוזרות ונשנות מצד משרד מבקר המדינה – בטלפון, במייל ובכתב. גלנט דווקא הגיש בזמן את כל שאר הצהרות ההון שלו בשנים שלפני ואחרי.
מלשכתו של השר יואב גלנט נמסר בנושא: "כל הפעולות נעשו כחוק. לא נתייחס מעבר". 

שר העלייה והקליטה, יואב גלנט. הגיש את הצהרת ההון שלו באיחור של יותר משנתיים

"עיכוב טכני" – השרה שאשא-ביטון הגישה את הצהרתה באיחור של תשעה חודשים

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון (כולנו) מונתה לתפקידה בינואר השנה, כשלרשותה עומדים 60 יום מיום מינויה להגשת הצהרת הון למשרד מבקר המדינה. השרה הגישה את ההצהרה לפני כשבועיים, באיחור של כ-8 חודשים. 

מלשכת השרה נמסר: "ההגשה התעכבה בגלל התקופה הקצרה שניתנה לצורך כך, ומשום שהייתה אמורה להגיש הצהרה לכנסת עם תחילת כהונה חדשה (בכנסת ה21). משהוארכה התקופה שניתנה לצורך ההגשה, היא נערכה לכך ולאחר שהשלימה את המסמכים וקיבלה את האישור לצורך הצהרת ההון מסוכן הביטוח שלה, היא הגישה אותם. זה עיכוב טכני שנבע בשל הנסיבות הפוליטיות ומינויה לשרה לקראת סוף הקדנציה של הכנסת ה-20".

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון. "עיכוב טכני"

"זו פעם ראשונה שהוא שר" 

שר הדתות יצחק וקנין (ש"ס) הגיש את הצהרת ההון שלו לפני כחודשיים, למרות שגם וקנין מונה לתפקידו בינואר האחרון, והיה עליו להגיש הצהרה זו עד 60 יום ממינויו. מדובר על איחור של כחצי שנה.
מדוברו של השר וקנין נמסר: "הוא היה בטוח שזה דרך הכנסת, כי זו פעם ראשונה שהוא שר. הוא לא ידע שהוא מעביר את זה למבקר המדינה". 

שר הדתות, יצחק וקנין. "לא ידע שצריך להגיש את זה למבקר המדינה"

שר הדתות, יצחק וקנין. "לא ידע שהוא מעביר את זה למבקר המדינה"

ירון מזוז, סגן השר להגנת הסביבה לשעבר, לא הגיש את הצהרות ההון לשנת 2016, כך ע"פ הפרסום ב"כאן". מזוז הגיש את הצהרת ההון שלו מאז, אך לא ברור באיזה מועד.

*
נציין כי החוק מחייב את השרים וסגניהם להגיש הצהרת הון למבקר המדינה בעת הכניסה לתפקידם ("הצהרת תחילת כהונה"), בכל שנה במהלך כהונתם, ובסיום כהונתם ("הצהרת סיום כהונה"). 

בכיר לשעבר מסביר: "מדובר בדחיינות אנושית"

שאלנו את ד"ר מתן גוטמן, לשעבר ראש מטה במשרד מבקר המדינה, מדוע לדעתו מאחרים השרים בהגשת הצהרות ההון שלהם. "אני לא בטוח שהסיבה זהה בכל המקרים, וכל מקרה לגופו. אני מעריך שהשרים מתעכבים עם הנושא הזה מפני שהם אנשים בעלי נכסים, יש להם חברות, ניירות ערך, השקעות וכד'. הגשת הצהרת הון מסודרת זה עניין שלוקח זמן – צריך לבדוק מה קורה אצל בן או בת הזוג, אצל הילדים, לבדוק עניינים מול רואה החשבון או עו"ד, זו משימה שאולי לאנשים לא דחוף לעשות. נראה לי שמדובר בדחיינות אנושית״

הצהרת הון היא כלי בעל חשיבות עצומה ויכולת אמיתית לסייע במיגור השחיתות. היא מאפשרת למדינה לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו. 

הגשת הצהרת הון באיחור של חודשים ואף שנים, עשויה להיות בעייתית: כשהשרים מאחרים בהגשת הצהרת ההון שלהם, קשה יותר לגלות שחיתויות. במידה וקיבלו השרים החלטות למען טובתם האישית במהלך תקופת הכהונה, הדבר כבר לא ישתקף בהכרח בהצהרת הון שהוגשה באיחור גדול כל כך. 

הצעת "שקוף" למבקר המדינה – השקפת סטטוס הגשת הצהרות ההון של השרים

למרות החשיבות העצומה של הצהרות ההון והגשתן במועד – השרים ממשיכים לגרור רגליים, ולמבקר המדינה אין כלים להתמודד עם העניין. כשהשרים מאחרים – משרד המבקר מנדנד להם, שולח מכתבים, טלפונים ומיילים, עד שהם טורחים להתאמץ ולאסוף את המסמכים הדרושים. למבקר אין שיניים מול השרים בעניין הזה – וזה מה שמוביל למצב העגום בו אנחנו נמצאים היום. 

יש פתרון! כפי שאתם כבר יודעים, שקיפות היא התרופה לשחיתות, ובנושא הזה – גם תרופה לדחיינות.
אנחנו מציעים להשקיף את מצב הגשת הצהרות ההון: תפורסם רשימה מתעדכנת עם שמות השרים, מתי היו צריכים להגיש את הצהרת ההון, ומתי הגישו אותה בפועל.
אנחנו ב"שקוף", יחד אתכם, נגרום לשרים להבין כמה חשובה לציבור העמידה בזמנים, ונגן על כולנו מפני שחיתות שלטונית.
בעזרת משאבים מועטים, ניתן יהיה לשפר את המצב פלאים.

גם שלמה רז, הדובר לשעבר במשרד מבקר המדינה, מעודד את היוזמה. שאלנו אותו האם בעיניו צריך להשקיף את מצב הצהרות ההון: "התשובה היא חד משמעית כן. צריך להביא לידיעת הציבור האם שר הגיש את הצהרתו בזמן או אם הוא מתעכב".

מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון

לפני כחצי שנה, פרסמנו כי מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על השכר במשרד האוצר, לא טרחו להגיש את הצהרת ההון שלהם כנדרש בחוק.
#חזרנו_לבדוק, וגילינו כי השניים נזכרו להגיש את הצהרותיהם, אבל – באיחור של יותר משנתיים. למה? כי אף אחד לא אכף את חוק הגשת הצהרות הון.
מנציבות שירות המינה נמסר לנו כי הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע לאחרונה כי יש לפעול לאכיפה בנושא.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|מאיה קרול|

בבדיקה מקיפה שערכנו בנושא במרץ האחרון, חשפנו כי אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, וקובי בר-נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא הגישו את הצהרות ההון שלהם במשך תקופה של יותר משנתיים, בניגוד לחוק. 

במסגרת תחום הסיקור החדש שלנו, #חזרנו_לבדוק – האם כבר נזכרו שני הבכירים להגיש את הצהרותיהם? גילינו שכן, הם נזכרו! אבל באיחור חמור: אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיש את הצהרת ההון שלו במרץ האחרון – באיחור מטורף של קרוב לשלוש שנים (!), לאחר שמונה לתפקידו במאי 2016. בר-נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מונה לתפקיד ביולי 2017 – אך הגיש את הצהרת ההון רק ביולי האחרון, באיחור של שנתיים. 

נציבות שירות המדינה הודו בבעיה, ומסרו כי בשנים האחרונות חוק הצהרות הון אכן לא נאכף. לאחרונה קבע הנציב כי יחלו פעולות אכיפה בנושא.

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

הצהרות ההון שומרות על הבכירים נקיים משחיתות

חשוב להבין – הגשת הצהרת הון אינה בגדר המלצה, היא מעוגנת בחוק, ובעלי התפקידים חייבים להגיש אותה עם כניסתם לתפקיד. העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על הבכירים העובדים במשרדי הממשלה נקיים משחיתות: המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנס משרת הציבור לתפקידו, ואחר הרכוש אשר איתו הוא יוצא ממנו. היא יכולה גם לקבל מידע על ניגוד עניינים שבו ייתכן והוא מצוי.

כשפקידי ממשלה מרשים לעצמם להגיש הצהרת הון באיחור כל כך גדול, יוצא העוקץ ממנה: כל פקיד בכיר יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו בתחילת ההעסקה, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו.
כך בדיוק יכולה להתפתח שחיתות.

"לא מעוניינים להתייחס מעבר" 

פנינו למשרדים בניסיון לברר האם הם אוכפים כלל את חוק הגשת הצהרות ההון, והאם הוטלה סנקציה על המאחרים, אדם ובר-נתן. התשובות לא מעודדות:
במשרד האוצר ענו לנו כי "הממונה על השכר הגיש את הצהרת ההון שלו כנדרש". כששאלנו אותם האם הוטלה סנקציה על בר-נתן, במשרד הגיבו כי הם "לא מעוניינים להתייחס מעבר".

כשפנינו כיום למשרד הביטחון כדי להבין האם עשו משהו עם החריגה הבלתי תיאמן של מנכ"לם, השיבו: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, בעת קליטת מר אודי אדם כמנכ"ל הוא לא חתם על הטופס הנדרש. מיד עם קבלת הפנייה מנציבות המדינה, ולאחר שביררנו את הנושא, הטופס מולא כנדרש והועבר לנציבות בהתאם". 

בנוסף, ביררנו מה קורה עם תלונה שהגיש לפני מס' חודשים כתבנו תומר אביטל נגד אודי אדם, בעקבות האיחור בהגשת הצהרת ההון שלו. בנציבות שירות המדינה ענו לנו כך: "מאחר וההצהרה כבר הייתה בידינו, לא נמצא מקום לפתיחת בדיקה משמעתית". כלומר, לאדם ויתרו על חריגה של 3 שנים, ולא יטילו עליו שום סנקציה. 

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות, לפני מספר חודשים

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות נגד אודי אדם, לפני מספר חודשים

בנציבות מודים: עד לאחרונה, החוק כלל לא נאכף

התגובות הללו תמוהות, ומעלות סימני שאלה קשים: כיצד ייתכן שנציבות שירות המדינה, הממונה בין היתר על טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה, מאפשרת לפקידי הממשלה לעבור על החוק במשך שנים?
היא מתרפסת אל מול עבירה של מנכ"ל המשרד הרגיש במדינה, שחולש על תקציב עתק של 70 מיליארד שקל.
משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מתרגשים מהעניין, ויחד הם מצפצפים על אחד מחוקי השקיפות הבודדים שקיימים, ולמעשה גם על הציבור. 

הפננו טענה זו לנציבות, ובתגובה נמסרה תשובה מעודדת יותר: בנציבות הודו בבעיה, וציינו בפנינו כי עד כה אכן לא פעלו לאכוף את חוק הצהרות הון. לאחרונה, לדבריהם, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. עקב כך הובהר לאלו שלא הגישו הצהרת הון כי ישקלו נגדם הליכים משמעתיים. 
עם זאת, הנציבות לא תפעל בנוגע לאודי אדם שהעביר את הצהרת ההון שלו טרם קביעה זו. 

פרופ' דניאל השקוביץ, נציב שירות המדינה

את התוצאות להתנהלות האדישה מול חוק הצהרות ההון אנחנו כבר מכירים

יואב הורוביץ, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן ראש לשכתו של ראש הממשלה – הסביר בעבר כי רק בזכות שאילתה שלנו בנושא למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. כמוהו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, שמעולם לא הגיש הצהרת הון.

לסיום נדגיש: אין לנו כל רצון לחטט בעו"ש של איש, אך אנו רואים חשיבות עצומה בהגשת הצהרת הון לגורמים המוסמכים. היא מונעת שחיתות בעצם הגשתה. העובדה שניתן לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו יכולה להשפיע על איך ייראו החיים של כולנו.
אנו ממשיכים לבקש גם מחברי הכנסת לחשוף בפנינו את מצבת הנכסים שלהם מתוך המחשבה הזו בדיוק. 

כפי שאנחנו תמיד אומרים: אין בעיה עם פקידים/ח"כים עשירים, יש בעיה עם המסתירים.

*

תגובת נציבות שירות המדינה: "מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה מופקד על פי דין על קבלת הצהרות הון מהעובדים המחויבים בהעברת הצהרות שכאלה. עם זאת, לאורך השנים לא הונהגה מדיניות של אכיפה משמעתית בנושא אלא העברת תזכורות לעובדים. נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. בעקבות כך נשלחו לאחרונה לעובדים הרלוונטיים שטרם הגישו הצהרות הון מכתבי דרישה, שבהם צוין במפורש כי אי העברת הצהרה במועד מהווה עבירת משמעת ותישקל בעניינם פתיחה בהליכים משמעתיים.

מר אודי אדם העביר את הצהרת ההון עוד טרם נקבעה המדיניות העדכנית והברורה ולפיכך, לא נמצא כי יש מקום לפעול בעניינו במישור המשמעתי".

"התקשורת וגם הממשלה נשלטות ע"י ועד ארגוני הנשים" – הכירו את המועמדים בקצה הרשימות: מתחילים עם רונית דרור, מספר 3 ברשימת זהות

היא מבטיחה לפרסם הצהרות הון, רוצה להגדיל את המשכורות של העובדים הסוציאלים, מאמינה שהתקשורת נשלטת על ידי "ועד ארגוני הנשים", וגם מסבירה האם היא ליברטריאנית. הכירו את ד"ר רונית דרור, מספר 3 ברשימת מפלגת זהות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

ד"ר רונית דרור.

לקראת הבחירות הקרובות החלטנו בשקוף לפתוח במיזם חדש: ראיונות עם המתמודדים לכנסת מקצה הרשימות. פנינו לכל המפלגות וביקשנו לראיין דווקא את המועמדים החדשים או הפחות מוכרים, אלו שעוד לא קיבלו במה בתקשורת. המטרה של המיזם: להציג את האנשים שלא מתראיינים תחת כל עץ רענן – אבל עשויים להשפיע על חיינו באופן דרמטי.

ד"ר דרור לא תהיה היחידה. במהלך השבועות הקרובים נראיין בשקוף מועמד מכל מפלגה, ואנחנו מזמינים אתכם "לראיין" אותם ביחד איתנו: לפני כל ראיון נפרסם פוסט בו נבקש מכם, הגולשים, להפנות למועמד/ת שאלות שישולבו בראיון. 

רונית דרור היא דוקטור לעבודה סוציאלית, ובימים אלה עומדת בראש עמותת "לצידכם", המסייעת ל"גברים נפגעים". במהלך הראיון שטחה דרור בפנינו את עמדותיה המפתיעות בנושאי רווחה, "זכויות נשים וגברים" לגליזציה ועוד. 

  • לצפייה בראיון המלא (50 דקות) לחצו כאן, או הקשיבו לגרסת הפודקאסט כאן.

סיכום הרגעים המרכזיים בראיון

רגע, אז את מאמינה בקונספירציות?

"בטח, כמו למשל איך זה יכול להיות שאני לא מופיעה בתקשורת? זו קונספירציה מעניינת. אני חושבת שגם התקשורת וגם הממשלה נשלטות ע"י 'ועד ארגוני הנשים'. זה ועד העובדים הכי גדול במדינה הזו שמתוקצב במיליונים… אני קוראת להם 'ועד'. לא רוצים להשמיע את מה שיש לזהות להגיד, הקול האחר שאנחנו מביאים לשיח הציבורי. לא כל הגברים הם אלימים ולא כל הגברים הם קורבנות. העובדה היא שלא רוצים להשמיע מישהי שכל כך הרבה אנשים הצביעו לה וחושבים שהיא חשובה".

את חושבת שיש היום שחיתות? תרגישי בנוח לשבת עם ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום?

"אני חושבת שיש שחיתות. כשחברי הכנסת נמצאים כל כך הרבה זמן באותו במקום אין סיכוי שזה לא יתפתח. לא יכול להיות שאנשים יכהנו עשר או עשרים שנה, צריך להגביל קדנציות…ישבתי בוועדות שחרורים (של בתי כלא, כעובדת סוציאלית), יש אינספור כתבי אישום שחלקם בסופו של יום מסתיימים ב'אין כלום'. אני כבר למדתי שאני לא מאמינה לשום דבר שנקרא כתב אישום, באופן אישי. אני רוצה לראות שחור על גבי לבן שהאדם אשם".

האם תפרסמי את היומן שלך כשתהיי חברת כנסת?

"לא נראה לי שתהיה לי בעיה. אני בנאדם שכבר מעל לשלושים שנה עובד כל הזמן 'ברמה של 24-7' ואני אומרת לך שאין לי מה להסתיר. גם הצהרת הון אני אשמח לפרסם".

מה עמדתך בנוגע לקנאביס?

"יש אנשים שמגדלים קנאביס רע, עם כימיקלים וכו. אני לגמרי בעד מה שזהות מנסה לקדם – שכל אחד יקנה בבתי מרקחת קנאביס, אבל כשאנחנו יודעים מי הוא ומאיזה בית הוא הגיע. ככה המשטרה תפסיק לרדוף אחרי מבוגרים, אלא אחרי בני נוער שעבורם השימוש בקנאביס הוא נזק. בנוגע לסמים אחרים אני נגד, חוץ מאלכוהול, למרות שהוא הסם הכי מזיק שקיים אחרי סיגריות".

איך תעדכני את עבודת הכנסת כך שתתאים למאה העשרים ואחת?

"כשאהיה בכנסת זו תהיה מהפכה מדהימה בזכות מה שאני הולכת להגיד שם. לא דובר מעולם מעל במת הכנסת על המצוקות שגברים חווים במדינה הזו. חברי הכנסת הגברים פוחדים לצייץ".

הצבעת כל חייך לעבודה, ללפיד ולמחנה הציוני – מה גרם לך להחליף את עמדותייך משמאל לימין? 

"אני בוגרת אולפנה, ההורים שלי הם מפד"ל. המעבר לימין לא מפתיע כי בבסיס שלי אני באה משם. בגיל מאוד צעיר רציתי שיהיה לנו שלום פה וחשבתי בתור עו"ס שהשיח יביא את השלום. אבל כמו הרבה מאוד אנשים ראיתי שהמפה של השמאל מאוד הצטצמצה ואנחנו כבר קולטים שאין עם מי לדבר. אתה מוותר, אתה מבליג, סולח, נותן מזוודות של כסף, והדברים לא קורים".

עוד הוסיפה: "מה הבעיה שלכם (אנשי שמאל) לחיות עם ערביי יהודה ושומרון ביחד? השותף של הבן שלי הוא בדואי. הם אמרו לי 'לא אנחנו לא רוצים לגור איתם', אתם קולטים שאתם יותר שונאים את הערבים ממני? פה קלטתי שהשמאל לא בדיוק אוהב ערבים".

איך עושים עבודה סוציאלית כשאת ליברטריאנית?

"אני לא ליברטריאנית. יש לנו הרבה אנשים מדהימים בזהות שזה מה שהם. אני מניחה שאני על הרצף במידה מסויימת. בהרבה תחומים אני בעד ליברליזם, בתחומים מסויימים אני יותר שמרנית. לדבריה, "העבודה הסוציאלית נמצאת במצב רע, התדמית שלנו היא איומה, גם בגלל אבות גרושים או הוצאה של ילדים מהבית. הייתי מגדילה את המשכורות של העובדים הסוציאליים".

מאיפה יגיע התקציב להגדלת המשכורות של העובדים הסוציאליים?

"יש תחומים אחרים שהייתי לוקחת מהם תקציב".

איפה בדיוק?

"צריך להגיע לשם כדי לדעת מאיפה לקחת. בתוך משרד הרווחה למשל, יש ים של כסף שמופנה לפנימיות. כל ילד שנמצא בפנימייה זה עשרות אלפי שקלים. הייתי עושה עושה 'יו טרן' ומחזירה את הילדים האלה לקהילה. לעיתים בפנימיות הילדים נפגעים הרבה יותר מאשר בבית שלהם".

***

הראיון עם ד"ר דרור חשף צד נוסף ומפתיע ברשימת "זהות" לכנסת והוא הראשון מבין סדרת ראיונות שנערוך בשבועיים הקרובים עם מועמדים מקצה הרשימות מכל הקשת הפוליטית. 

עקבו אחרינו בפייסבוק כדי לגלות מי יהיו המרואיינים הבאים בשקוף והציעו לנו עבורם שאלות!