פוסטים

מדד ההצבעות: האם חברי הכנסת מגיעים להצביע?

ניתוח שקוף – הצבעות הח"כים בכנסת ה-20: מי השתתף בהכי הרבה ימי הצבעה? מי המפלגה שחבריה הצביעו הכי מעט? מי מוביל בהצבעות אי-אמון בממשלה? בדקנו את ההצבעות שהתקיימו במליאה לאורך כמעט ארבע שנים – התוצאות לפניכם

| ניר בן צבי, עידן בנימין |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

ועם זאת, תמצית התפקיד של כל ח"כ מתנקזת להצבעה בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.

ולכן היום אנחנו משיקים את "מדד ההצבעות": בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.

כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.

המצטיינים

עם שיעור השתתפות של 91% מימי ההצבעה במליאה, איציק שמולי (העבודה) מוביל את הרשימה בהפרש ניכר. שמולי הצביע ב-336 מתוך 369 ימים בהם התקיימו הצבעות בכנסת ה-20.

אחריו במצטיינים, רק עוד חמישה ח"כים שהגיעו ליותר מ-80% מימי ההצבעה: דב חנין (הרשימה המשותפת, 86%), נחמן שי (העבודה, 85%), מיקי לוי (יש עתיד, 85%), רועי פולקמן (כולנו, 82%) וחיליק בר (העבודה, 82%).

ראויים לציון גם שני חברי כנסת שנכנסו לתפקידם בסוף 2017 – כלומר כיהנו מעט יותר משנה עד פיזור הכנסת – אך בתקופה זו הצביעו באחוזים גבוהים: לאה פדידה (העבודה, 88%) ומוסי רז (מרצ, 86%).

הנכשלים

לא פחות מתשעה חברי כנסת הגיעו לפחות מ-60% מימי ההצבעה. ארבעה מהם חברי הרשימה המשותפת (טלב אבו עראר, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי) – וסוגרים את הרשימה לצידם הם ציפי לבני (התנועה), יאיר לפיד (יש עתיד), עמיר פרץ (העבודה), אורן חזן ודוד אמסלם (הליכוד).

השרים

את השרים הפרדנו לקטגוריה משלהם, מאחר ונוכחות דלה בהצבעות של חברי ממשלה היא הגיונית במידה מסוימת – שכן מתוקף תפקידם הרשמי עיקר עבודתם נעשית מחוץ למשכן. בהשוואה לחברי הכנסת, כל השרים פרט לשניים (יריב לוין ויובל שטייניץ, הליכוד) היו נכנסים לרשימת "הנכשלים" עם נוכחות של פחות מ-60% בהצבעות. עם זאת, מעניין לראות שגם בין השרים ישנם הבדלים משמעותיים בנוכחות.

הערה חשובה: שרים שמתוקף "החוק הנורווגי" לא שימשו חברי כנסת לאורך כל הכהונה נגרעו מהספירה (פרט לנפתלי בנט מהבית היהודי, שיצא מהכנסת רק לשלושה חודשים).

 

הצבעות לפי מהות: חוקים בקריאה שניה ושלישית

בבדיקה של הצבעות לאישור חוקים (קריאה שנייה ושלישית), שהן כנראה ההצבעות הכי "סקסיות" במליאה, התמונה לא משתנה באופן מהותי.

הצבעות לפי מהות: אי-אמון

184 הצבעות אי-אמון התקיימו בכנסת החולפת. חברי מרצ מובילים את הרשימה הרשימה בהצבעות מסוג זה.

הנתונים המלאים לבדיקתכם

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק בעצמכם את הנתונים ולנתח איך הח"כים שלכם מתפקדים.

תוצאות הצבעת המו"לים – מרץ 2019

מסכמים את החגיגה הדמוקרטית הרבעונית – המוציאים לאור של שקוף הצביעו ובחרו את נושאי התחקירים בהם נתמקד והכריעו בשתי סוגיות אסטרטגיות לארגון. להלן התוצאות

תחקירים (לכל מו"ל עמדה האפשרות לבחור עד שלושה נושאים)

  1. יוקר המחייה (48%) – מהם הגורמים המובילים למחירים הגבוהים שאנו משלמים בסופר, בשכר הדירה ובעמלות הבנקים?
  2. עמותות בשירות המדינה (47%) – עמותות בשירות המדינה – המדינה מקימה עמותות ומקצה להן תקציבים כדי שיפעלו בתחומים שהיא מעדיפה שלא להיכנס אליהם. באילו תחומים פועלות העמותות הללו? באיזה נושאים הן עוסקות וכמה כסף זורם אליהן?
  3. מחשבון המס (43%) – נבנה מערכת בה תזינו שכר ונתונים נוספים ותגלו מה הסכום החודשי שאתם משלמים לסעיפים תקציביים מגוונים באמצעות מיסים ישירים ועקיפים.

תחקיר מיוחד לקראת הבחירות

  • סקירת יחסי פוליטיקאים ומו"לים של כלי תקשורת (62%) – מתוך הבנה שגם כאשר לא מדובר במעשים פליליים, יחסים שכאלה עשויים להיות בלתי מוסריים.

נושאי התחקירים שעמדו לבחירה בסבב הנוכחי

החלטות אסטרטגיות:

  • קבלת תמיכות עיוורות מחברות: נגד

    • למרות שרוב קטן הצביע בעד (מעט פחות מ-60%), החלטנו שלא להתקדם כרגע עם קבלת מימון מסוג זה. למה? לאחר שהתוצאות נערמו, ישבנו ועברנו על עשרות ההערות המילוליות שהשארתם – וקראנו נימוקים משכנעים רבים. אחד המו"לים ציין כי "ברגע שהשם פייסבוק או גוגל שותף בחגיגה, אף אחד לא רואה שמדובר על עיוורת או לא". אחרת כתבה "בשביל לשכנע בארץ – צריך להישאר טהורים".
    • זאת לא הייתה החלטה קלה. מו"לים שתמכו ציינו כי "כל עוד יש שקיפות לגבי מי שתורם – זה מספיק", וגם "הכפלת המימון תעצים את היכולת לתחקירים שקופים ומשפיעים". וזה נכון – תקציבים נוספים אכן יאפשרו לנו לייצר תחקירים רבים יותר – אך לבסוף החלטנו שעדיף שלא ניכנס "לאזור הדמדומים הזה" (כפי שהגדיר מו"ל נוסף).
    • עוד סיבות ששכנעו אותנו לוותר: מראית העין אכן יכולה לייצר בעיות, ובכל מקרה אישור סעיף מימון שכזה היה מגדיל כיום את תקציב בסכום יחסית קטן (כאלף שקל בחודש). בקיצור: אנחנו נשארים 100% עצמאיים!
  • הצטרפות למועצת העיתונות: בעד

    • אושר ברוב גורף (76%). גם בנושא זה התרגשנו לקרוא שלל טענות איכותיות ומחכימות משני צידי המתרס. מהצד המתנגד הועלו חששות מ"עומס מיותר על המשאבים המצומצמים", פחד מאיבוד העצמאות, פקפוק בעצם החשיבות של מועצת העיתונות ועוד טיעונים חזקים נוספים.
    • בשל הרוב הגורף בקרב המו"לים והיתרונות הגלומים במהלך – שקוף תצטרף למועצת העיתונות, אך נעשה זאת לתקופת ניסיון של שנה, בסופה נעריך מחדש את המצב בראי השיקולים השונים ונשתף אתכם במסקנות שלנו (וגם נשמור ערנות גבוהה לאורך הדרך).

לחצו כאן לצפייה בתוצאות המלאות.

תודה לכל המו"לים שהשתתפו בהצבעה, לקחו חלק ועוזרים לנו לשנות מציאות!