פוסטים

כך סיקרו אתרי החדשות את תקיפת המפגינים בתל אביב

בשעת לילה מאוחרת ביום שלישי מגיעים לדסק החדשות דיווחים על תקיפת מפגינים בתל אביב ● כיצד מתייחסים לכך ב"וואלה", "ישראל היום", "ynet" ואחרים – ומה אפשר ללמוד מההבדלים בסיקור? ● ביקורת תקשורת 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, "העין השביעית" |

שלשום (שלישי 28.7), לקראת השעה חצות, התחילו להגיע דיווחים לפיהם כמה מהמשתתפים בהפגנה נגד השר לביטחון פנים אמיר אוחנה בתל-אביב הותקפו בידי אלמונים בחולצות שחורות. האלמונים הסתננו לשורות המפגינים, היכו אותם באגרופים ובבקבוקים שבורים וריססו אותם בגז פלפל.

תקיפת המפגינים בתל אביב (צילומסך מתיעוד האירוע של אסף שפיר)

תקיפה כזו היא אירוע חדשותי מהמדרגה הראשונה, אך שני מאפיינים עלולים להטות את האופן בו היא תסוקר: ההקשר הפוליטי, כמובן, אך גם שעת הלילה המאוחרת. ואכן, ניתן היה למצוא הבדלים, לפעמים משמעותיים, באופן בו דיווחו על כך אתרי החדשות השונים. חלק מההבדלים ניתן לזקוף לחובת איוש חסר ועבודה רשלנית במשמרת הלילה של המערכת, חלק אחר לחובת הטייה פוליטית.

כך למשל, בעוד שמרבית אתרי החדשות הקדישו לתקיפה כותרות ראשיות לאורך כל שעות הלילה ואל תוך שעות הבוקר, באתר "ישראל היום" אומנם מיהרו באופן יחסי לדווח על התקרית אך גם מיהרו בהמשך להחליף את הכותרת ולהצניע את הדיווח. באתר "מעריב", לעומת זאת, דיווחו לאורך זמן על התקרית באופן חלקי ומטעה. באתר "ערוץ 20" רק בשעת בוקר מאוחרת דיווחו על האירוע, באופן מוצנע ובלי לציין כלל מי התקיף את מי.

הראשונים לעלות עם ידיעות על התקיפה היו האתרים ynet ,N12 ואתר "ישראל היום". כבר בשעה 23:30 הופיעו ידיעות על התקיפה ב-N12 ו-ynet, אם כי לא בכותרת הראשית. "מפגינים בת"א: 'הותקפנו ע"י לה-פמיליה'", נכתב בכותרת הצמודה לראשית ב-N12. "תיעוד: מפגינים נגד נתניהו הוכו בת"א", נכתב בכותרת הצמודה לראשית של ynet. בשני האתרים הוקדשה הכותרת הראשית באותה השעה ליו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר. 

ב-23:30 נוספה גם לכותרת הראשית ב"ישראל היום", שהוקדשה עוד קודם לכן להפגנה, שורה בסיום כותרת המשנה לפיה "מפגינים טענו כי הותקפו בבקבוקים ובגז פלפל בסמוך לסינמטק". רבע שעה אחר-כך, ב-23:45, הטענה לתקיפה כבר הגיעה לכותרת הראשית עצמה באתר "ישראל היום": "מפגינים נגד אוחנה חסמו כבישים בת"א: 'הותקפנו בידי מתחזים שהסתננו למחאה'".

כמה זמן התקיפה נשארה בכותרות?

אתר "ישראל היום" הקדיש לאירוע את הכותרת הראשית עד השעה 02:00, כשעתיים ורבע, אז הוחלפה הכותרת הראשית לידיעה על המאבק בקורונה. הדיווח על תקיפת המפגינים בתל-אביב צנח במורד דף הבית של "ישראל היום" בלי שנוסח ההפניה החדש יזכיר בכלל תקיפה של מפגינים. רק בשעת בוקר מאוחרת יחסית, בשעה 9:00, שבה הכותרת הראשית לעסוק בתקיפה, לאחר כשבע שעות של כותרת על המאבק בקורונה.

דף הבית באתר "ישראל היום", 29.7.20 שעה 02:15

בשעה 23:45 עלתה כותרת ראשית על התקיפה גם באתר "וואלה": "במהלך המחאה בתל אביב: מתנגדי נתניהו הותקפו". לאורך כל הלילה הוקדשה הכותרת הראשית באתר "וואלה" לתקיפת המפגינים בתל-אביב תוך כדי עדכונים: "מתנגדי נתניהו הותקפו במהלך המחאה בת"א; חמישה נפצעו"; "המשך ישיר להסתה"; "ככל הנראה בידי פעילי ימין"; "הכו אותנו בכסאות, בקבוקים, זכוכיות. נשפך שם דם"; "מפגינים נגד נתניהו הותקפו באגרופים ובבקבוקי זכוכית. הכותרת הראשית באתר "וואלה" המשיכה לעסוק בתקיפה למעלה מ-12 שעות רצופות.

באותה שעה – 23:45, עלתה גם כותרת ראשית על האירוע באתר "מעריב", אם כי זו כללה מידע חלקי: "מאות הפגינו מול בית השר אוחנה, מפגין אחד נעצר לאחר שנקלע לקטטה". הנוסח המטעה הזה נותר בכותרת הראשית של "מעריב" במשך שבע שעות רצופות. רק הבוקר בשעה 06:45 שונה הנוסח ל"מחאה אלימה: מפגינים הוכו בת"א, ארבעה נעצרו". גם בשעת כתיבת שורות אלו הכותרת הראשית ב"מעריב" מוקדשת לתקיפת המפגינים, בסך הכל כבר 12 שעות ברציפות.

הכותרת הראשית באתר "מעריב", 28.7.20, שעה 23:45

הכותרת הראשית באתר N12, הלילה, 29.7.20, שעה 00:00

בחצות, אתר N12 הצטרף למדווחים עם כותרת ראשית משל עצמו: "אלימות בהפגנה בת"א: 'ניפצו עלינו בקבוקי זכוכית'". בכותרת המשנה נכתב: "אחד הפצועים ל-N12: 'מסוכן היום להיות מפגין בישראל'". אתר N12 הותיר את הידיעה על תקיפת המפגינים בכותרת הראשית עד השעה 10:30 בבוקר, כשבכותרות נכתב בין היתר, "תיעוד: מפגינים בתל אביב הותקפו בבקבוקי זכוכית", ו"פוצצו אותנו במכות". בסך הכל הדיווח על התקיפה נותר בכותרת הראשית של אתר N12 ברציפות במשך כעשר שעות וחצי .

בין "הארץ" לערוץ 20

בשעת חצות דיווח "הארץ" על התקרית ("מאות מחו בתל אביב נגד אוחנה: מפגינים הותקפו בידי אלמונים"), אם כי עדיין לא בכותרת הראשית. זו הוקדשה לטענות לא מבוססות של המדינה בדבר ניסיון מפגינים בירושלים בסוף השבוע לפרוץ למתחם ראש הממשלה. רק בשעה 1:00 בלילה הגיע הדיווח על תקיפת המפגינים בת"א לכותרת הראשית. "מפגינים נגד אוחנה הוכו בידי אלמונים בתל אביב".

הכותרת הראשית באתר "הארץ", רביעי בבוקר 29.7.20, בשעה 05:15

על אף האיחור, באתר "הארץ" המשיכו לעדכן את הדיווח לאורך כל הלילה, כולל הכותרות "צעירים שהשתתפו במחאה תקפו במפתיע את המפגינים בבקבוקי זכוכית, אגרופים וגז פלפל, ונמלטו מהמקום בלי שנעצרו"; "זה יכול להיגמר באסון"; "הם באו לרצוח, חבר שלי קיבל בקבוק זכוכית בראש"; "בפעם הרביעית בתוך שבוע". הכותרת הראשית ב"הארץ" המשיכה לעסוק בתקיפת המפגינים, לפחות 11 שעות ברצף.

בשעה 1:00 בלילה הגיע הדיווח גם לכותרת הראשית באתר ynet. האתר הקדיש לאירוע את הכותרת הראשית שלו עד השעה 10:45 הבוקר, ובסך הכל קרוב לעשר שעות.

הכותרת הראשית באתר ynet, ליל התקיפה, בשעה 01:00

אתר חדשות 13 דיווח לראשונה על התקיפה רק בשעה 7:00 בבוקר ("מאות הפגינו מול ביתו של אוחנה בת"א; מפגינים טוענים: הותקפנו"). בהמשך הבוקר, לאחר כחמש שעות, חדלה הכותרת הראשית להתייחס לתקיפה.

אתר ערוץ 20 היה האחרון לדווח על התקיפה. רק בשעה 9:30 הבוקר הופיעה הכותרת "תקרית אלימה במחאה מול בית השר אוחנה". בגוף הידיעה לא נכתב דבר על תקיפת המפגינים מצד פעילי ימין. תחת זאת דווח כי "מספר מפגינים החלו להתקוטט ולזרוק בקבוקי זכוכית אחד על השני. במהלך הקטטה נפצעו מספר נוכחים ששהו במקום". הידיעה גם לא הגיעה לכותרת הראשית באתר 20, זו הוקדשה ל"מיצג הסתה נגד ראש הממשלה נתניהו בכיכר רבין | 'הסעודה האחרונה'".

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

 

נוני ותשובה, סיפור אהבה

בעקבות חשיפת הקשר הכלכלי של מוזס והטייקון חזרנו לחשיפות ולבדיקות "העין השביעית" שהצביעו על ההתגייסות של "ידיעות אחרונות" למען תשובה • מהתמיכה במונופול הגז, דרך היחס העוין ל"מגש הכסף" ועד פינוי גבעת עמל • יוסי דורפמן, מטה מאבק הגז: "ידענו ש'ידיעות' לא מחבב אותנו, עכשיו מתברר עומק הקשר" • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| איתמר ב"ז |

חשיפת חשבון הבנק המשותף שניהלו נוני מוזס ויצחק תשובה, יחד עם פרסום הטענות שלפיהן תשובה היה אחד מכמה טייקונים שסייעו למוזס להחזיר חובות עתק שנגרמו בשל הימורי מט"ח, מאירים באור חדש את האופן שבו סוקרו עסקי הגז והנדל"ן שלו בקבוצת "ידיעות אחרונות".

מה שפעם הסתכם ברמיזות של עובדים ערניים, חשדות של פעילים חברתיים וספקולציות מלומדות מקבל כעת גושפנקה: מוזס ותשובה הם לא רק מקורבים עם קשרי ידידות משפחתיים, כולל טיסה של משפחת מוזס לארצות-הברית במטוס של תשובה ואירוחו בחתונתו השנייה של המו"ל. מוזס ותשובה הם גם שותפים עסקיים שחולקים יחד נכסים ואינטרסים, ומנסים לשמור על כך בסוד.

מוזס ותשובה, כל אחד בנפרד, שרויים בימים אלה במשברים שרק הולכים ומעמיקים. למשפטו של מוזס באשמת הצעת שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטרפו בימים האחרונים טענות על הפסדים אסטרונומיים בסך של קרוב למיליארד שקל שספגה קבוצת "ידיעות אחרונות" בגין הימורים בשוק ההון. מוזס, האיש שביצע לכאורה את ההשקעות הכושלות, ספג גם חובות אישיים שנאמדו בעבר בכ-200 מיליון שקל. תשובה, כידוע, נמצא על סף חדלות פירעון בעקבות רצף של השקעות מסוכנות וכושלות משל עצמו.

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

בשנים האחרונות, "ידיעות אחרונות" נהג להתיישר עם הצרכים העסקיים של תשובה ושל שותפיו העסקיים – ובראשם חברת נובל-אנרג'י, השותפה הבכירה של תשובה במונופול הגז. אולי "להתיישר" הוא לא המונח המתאים ביותר. "ישראל היום" הוא עיתון ש"מתיישר", כלומר מתבטל בפני מושאי קידומו. זוהי אחת הסיבות לכך שעד היום מתייחסים אליו כאל דף מסרים. "ידיעות אחרונות" הוא יצור מתוחכם יותר. הוא לא מתיישר, הוא נוטה הצדה – ותמיד משאיר פתח לבריחה, פתק מההורים שניתן להציג כשמאשימים אותו בהתגייסות למען כוחות חיצוניים.

במקרה של תשובה, ההטיה הזאת באה לידי ביטוי מובהק בעת קידום מתווה הגז, התוכנית הממשלתית שהבטיחה רווחי עתק ארוכי טווח למונופול של תשובה, נובל-אנרג'י ושותפיהם – ונתקלה במחאה ציבורית חסרת תקדים במושגים של ענף האנרגיה, לצד התנגדות יוצאת דופן בשורות הרשויות המקצועיות המופקדות על התחום. אחד מרגעי המפתח של התהליך הזה הגיע בנובמבר 2015: ראש הממשלה נתניהו, בצעד יוצא דופן, נטל את סמכויותיו של שר הכלכלה אריה דרעי, שהתפטר משום שלא היה מוכן לאשר את המתווה בהליך פתלתל ויוצא דופן. נתניהו החליט לאשר אותו בעצמו.

הלפיד של אסדת הגז לווייתן, הנמצאת בבעלות יצחק תשובה, בוער בעת תקלה באסדה

המחאה היתה אז בשיאה. המהלך החריג של נתניהו נתפס כחיזוק לגישה שהמערכת הפוליטית וברוני הגז עושים יד אחת כדי לנצל לצורכיהם משאבי טבע ששייכים לציבור כולו. בדיוק אז הושקה הסדרה "מגש הכסף", שאמנם לא עסקה בהרחבה בגז – אבל עבור רבים קשרה את הקצוות והמחישה שמדובר בשיטה. יצחק תשובה הוצג כאחד הנהנים העיקריים.

על רקע התסיסה החברתית הגוברת נחשף באתר זה שתשובה ביקר במערכת "ידיעות אחרונות". מה הוא עשה שם, ועם מי נפגש? בעיתון של מוזס סירבו להגיב או אפילו לאשר את עצם הביקור. שורה של מקרים תמוהים המחישו כבר אז שהביקור של תשובה היה לכל הפחות איתות: "הוא משלנו".

"מגש הכסף" נחלה הצלחה מסחררת בקרב הצופים, ואמורה היתה לעלות גם באתר ynet של מוזס במסגרת שיתוף פעולה ותיק עם חברת הכבלים. לעורכים של מוזס היתה כל סיבה לרצות שהשלאגר הדוקומנטרי (מתברר שזה לא אוקסימורון) יעלה אצלם באתר – אבל באופן תמוה, הימים נקפו וזה לא קרה. אחרי שהצבענו על כך כאן, באתר "העין השביעית", קיבלנו טלפון ממקור במערכת ynet. הוא סיפר שהמערכת נמנעה מלהעלות את הסדרה בעקבות הוראה ישירה שנתן העורך הראשי דאז, ערן טיפנברון, מהחיילים הנאמנים והבכירים ביותר של מוזס באותה תקופה.

"מגש הכסף" עוררה שיח ציבורי ער, אבל בקבוצת "ידיעות אחרונות" התעלמו ממנה כמעט לחלוטין. כמה שבועות אחרי שידורה, היא צצה בטורו של נחום ברנע. העיתונאי הוותיק יצא נגד הסדרה והאשים את יוצריה, דורון צברי ואמיר בן-דוד, בהפצת תעמולה ותיאוריות קונספירציה. על שניים מכוכבי "מגש הכסף", הכלכלן ירון זליכה והעיתונאי גיא רולניק, כתב ברנע שהם משתמשים בבימה הטלוויזיונית כקרש קפיצה לקריירה פוליטית. הקביעה הזאת התבררה כהנפצה מניפולטיבית: עד היום, מקץ ארבע שנים וחצי ושלוש מערכות בחירות, זה לא קרה. זליכה ורולניק הם עדיין אזרחים מן השורה.

אפשר לא לאהוב סדרת תעודה, או סתם לא להסכים עם העמדות שמביעים כוכביה, אבל ברנע עשה משהו אחר. מצד אחד, הוא ציין בפני קוראיו שאין לו כלים מקצועיים לשפוט את "מגש הכסף". מצד שני, ברנע כל-כך התקומם מהביקורת שהובעה בסדרה ומההתעוררות החברתית שבאה אחריה – שלא נותרה לו ברירה. הוא החליט לצלול אל עובי הקורה.

הדרך שבה עשה זאת היתה לנסוע למטה חברת דלק-קידוחים של תשובה ולשוחח עם יו"ר החברה דאז, גדעון תדמור. ברנע, שהעיד על עצמו כבּוּר בענייני אנרגיה, פינה את הבימה היוקרתית שלו לאיש של תשובה, ונתן לו להציג את עמדתו ללא הפרעה או אפילו ניסיון להשמיע ביקורת. התוצאה המביכה עמדה בבסיסו של ניתוח מפורט שפרסם כאן שוקי טאוסיג, ובו פורקה לגורמים הקונסטרוקציה הדמגוגית של בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות".

יצחק תשובה. ביקר במערכת "ידיעות אחרונות" בתקופת שיא המחאה נגד מתווה הגז (צילום: פלאש 90)

בטור של ברנע התחבא גילוי נאות: מתברר שאדם אנונימי שברנע הגדיר כ"קרוב משפחה" עובד עם תשובה. בדיעבד התברר שמדובר באחיו, פרופ' אמיר ברנע. מעט לפני כן התברר שנחום ברנע הוא לא העיתונאי הבכיר היחיד ב"ידיעות אחרונות" שקרוב משפחה שלו עובד אצל תשובה. עמוס ירון, אביו של העורך הראשי דאז רון ירון, מונה באותם ימים לדירקטור חיצוני בדלק-קידוחים. בתגובה לידיעה שדיווחה על כך, רון ירון איים לתבוע את "העין השביעית".

העיתונאי שהיה אמון באותה העת על סיקור מונופול הגז היה כתב הסביבה של "ידיעות אחרונות", עמיר בן-דוד. ב-2018 פרש בן-דוד מהעיתון, וקיבל ג'וב בנובל-אנרג'י, השותפה הבכירה של תשובה בעסקי הגז.

מה שסמוי מהעין

העיתון של מוזס שירת גם את את עסקי הנדל"ן של תשובה: ב-2014, למשל, הוא התגייס למענו כשאמנון לוי עמד לשדר כתבה גדולה על תושבי שכונת גבעת עמל בתל-אביב, שתשובה ביקש לפנות כדי להקים מגדלי יוקרה. ב"ידיעות אחרונות" עזרו לו להקדים רפואה למכה, ותיארו את המפונים כמיליונרים שרק מעמידים פני עניים. בערך חודש לפני כן, התקשורת סיקרה בהרחבה את אחד ממהלכי הפינוי. כפי שצוין אז בטור "מי נגד מי" ב-mako, "ידיעות אחרונות" ו-ynet בחרו לא לסקר את המאורע.

רוב המחאה הציבורית נגד תשובה התרכזה בבעלותו על שדות הגז, ובחשש שהציבור יראה רק חלק זעום מהרווחים. אלפי מפגינים יצאו לרחובות כדי למחות על תוכנית שנתנה למונופול הגז הקלות חסרות תקדים לכאורה בתולדות הרגולציה בישראל, בשווי מיליארדים רבים, שייגבו במשך השנים דרך חשבונות החשמל של האזרחים.

"ידיעות אחרונות" התגייס בכל הכוח כדי לקדם את המתווה שהיטיב עם תשובה ושותפיו, ואתר האינטרנט של מוזס, ynet, דאג להצניע את המחאה

בהפגנות המוצלחות ביותר, על-פי הערכות המארגנים, השתתפו עשרות אלפי מפגינים בעשרות נקודות לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל. בקבוצת "ידיעות אחרונות" לא התעלמו מההפגנות, אבל מי שהיו שם בזמן אמת התרשמו שמישהו דאג לקבור את המחאה בדפים האחוריים.

במאי 2013, למשל, כשמאות פעילים הגיעו לביתו של תשובה בנתניה וקיימו הפגנה סוערת שסוקרה בהרחבה בתקשורת, ב"ידיעות אחרונות" הצניעו את המאורע וגרסו שהשתתפו בו רק "כמה עשרות" מפגינים. למחרת, קבוצה של פעילים פרצה למערכת ynet ודרשה לדעת למה לא סוקרה שם ההפגנה. בדיקות השוואתיות שפורסמו באתר "העין השביעית" בשנים הבאות המחישו שמדובר במגמה: "ידיעות אחרונות" התגייס בכל הכוח כדי לקדם את המתווה שהיטיב עם תשובה ושותפיו, ואתר האינטרנט של מוזס, ynet, דאג להצניע את המחאה.

יוסי דורפמן, חבר מטה מאבק הגז שריכז את הקשר עם התקשורת, מעיד שגם בצד של הפעילים הבחינו שמדובר באג'נדה. "ב'ידיעות אחרונות', ובטח במוסף הכלכלי 'ממון', כמעט שלא התייחסו למאבק. ידעתי שלא אקבל שם כמעט תקשורת, וכשכן עסקו בנושא – רוב העמדות היו בעד יצוא הגז, בעד המתווה, בעד האינטרסים של המונופול, וקידמו את הנרטיב של החברות השותפות בו", הוא נזכר בשיחה עם "העין השביעית".

"הפגנות של עשרות אלפי אנשים קיבלו למחרת אולי ידיעת תמונה יבשה בדף פנימי – אלא אם כן היתה במקרה אלימות, או עצורים. הרושם היה שמנסים לצייר אותנו כאלימים. ידענו ש'ידיעות אחרונות' לא מחבב אותנו, ושלא נקבל שם סיקור הוגן. היה גם עיסוק פרשני עמוק יותר ב'ידיעות'. אבל אם כמה שנים קודם לכן כתב שם סבר פלוצקר שצריך להלאים את הגז – פתאום, במהלך המאבקים, קולו נאלם. ופתאום הוא גם חלק ממערכת שתומכת בכך שהגז נמצא בידיים של מונופול פרטי".

המצב ב-ynet היה מעט מורכב יותר. "הכוח המרכזי של קבוצת 'ידיעות', בעיני, נעוץ בעובדה שהם לא מתנהגים כמו ביביסטים, כמו 'ישראל היום'", אומר דורפמן. "היה סיקור, היו אייטמים. העניין הוא מה שסמוי מהעין. רק אם אתה מאוד מתמצא בעיתונות, ויש לך רקע בנושא, אתה יכול להבין את זה. אני מגיע מעיתונות, ובעצמי הייתי עורך דף בית, אז ידעתי מה צריך לעשות כדי להבליט אייטם או לקבור אותו. ושם נמצא הכוח הגדול: לא בשאלה אם עשית אייטם או לא. ובתקופת המאבק הרגשתי שעושים את זה לנו כל הזמן. כל הזמן.

יוסי דורפמן (מימין, באפור) בהפגנה נגד מחירי הגז. ירושלים, מרץ 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"ב-ynet היה עם מי לדבר. הכתבים בשטח עשו עבודה מקצועית וסיקרו את ההפגנות, אפילו באופן נרחב, וגם ציטטו אותנו – אלא שבהומפייג', הכתבות המושקעות האלה בהרבה מקרים אפילו לא קיבלו הפניה בינונית, אלא נדחקו לתחתית. הנושא הוצג כלא חשוב. אני זוכר שיחה עם איש שטח של ynet, אחרי שבאתי אליו בתלונות. הוא אמר לי שהוא מעביר למערכת את החומרים – אבל מה שעושים איתם שם, זו כבר לא אחריותו. היה ברור לו מה הוא אומר, ולי היה ברור מה אני שומע".

יוסי דורפמן: "אני זוכר שיחה עם איש שטח של ynet, אחרי שבאתי אליו בתלונות. הוא אמר לי שהוא מעביר למערכת את החומרים – אבל מה שעושים איתם שם, זו כבר לא אחריותו. היה ברור לו מה הוא אומר, ולי היה ברור מה אני שומע"

איך התרשמת מהיחס שקיבלתם מ"כלכליסט", העיתון הכלכלי של מוזס?

"ב'כלכליסט' פחות הרגשתי את העוינות הזאת. אם שמים את העיתונים הכלכליים על קשת שמתארת את היחס שלהם למאבק הגז, אפשר לומר שבקצה אחד נמצא 'דה-מרקר', שתמך במאבק, ובקצה השני 'גלובס', שהתנגד. 'כלכליסט' היה איפשהו ביניהם, עם נטייה למונופול הגז. חשוב להבהיר: האג'נדה של 'כלכליסט' לא היתה בוטה נגד המאבק כמו מה שחשתי מכיוון 'ידיעות' ו-ynet. אולי משום שכעיתון כלכלי הם מתעסקים יותר בהיבטים הכלכליים של הסיפור".

אפשר גם לטעון שהיחס של "ידיעות אחרונות" נובע מזה שמדובר בעיתון כללי, טבלואיד, ושעניינים סבוכים כמו רגולציה במשק האנרגיה לא מתאימים לתמהיל שלו. יכול להיות שהיחס שקיבלתם שם קשור לדי-אן-איי של העיתון, ולא לקשר עם תשובה והשותפים שלו?

"יכול להיות, אין לי דרך להוכיח. הרושם היה שזה לא קשור לאידיאולוגיה של כלכלת שוק, למשל – מונופול הרי מנוגד לעקרונות של כלכלת שוק. גם לא נראה לי שזה קשור לדי-אן-איי. אם זאת היתה הסיבה, היה הרבה יותר קל מבחינתם לשווק את המסרים של המאבק, כי הם היו הרבה יותר ברורים וחד-משמעיים מהעמדות של המונופול. אני עבדתי על זה שהם יהיו ברורים וחד-משמעיים, וכמה שיותר מובנים לציבור. סיסמאות כמו 'זה לא מתווה – זה אקזיט', למשל. דווקא העמדות של המונופול היו יותר מורכבות, והיה הרבה יותר קשה להסביר אותן. זה היה הכוח שלנו במאבק".

הצללים על קירות המערה

ב-5 בנובמבר 2015, מיד לאחר חשיפת "העין השביעית" על הביקור של תשובה במערכת "ידיעות אחרונות", פרסם דורפמן פוסט פייסבוק שכיום נקרא כמו נבואה. "כבר תקופה ארוכה שאנחנו, שפעילים במאבק הגז, מקבלים תת-סיקור למאבק", הוא כתב שם. "הנושא שהוא ההחלטה הכלכלית-חברתית הכי גדולה שהתקבלה כאן כמעט שלא מופיע בעמודי החדשות של 'ידיעות אחרונות', וכאשר הוא מופיע בעיתון, הוא נדחק לשולי המוסף הכלכלי 'ממון'.

"סיקור להפגנות כמעט שלא קיים, סיקור לפעילות המאבק כמעט שלא קיים, וסיקור הדרכים שהובילו לגיבוש מתווה מונופול הגז כמעט שלא קיים ב'ידיעות אחרונות'. קשרי הון-שלטון הקשורים למונופול הגז והשפעתו על קבלת ההחלטות בהנהגה הישראלית – את זה מעולם לא ניתן היה לקרוא ב'ידיעות אחרונות'. דעות של מומחי אנרגיה וכלכלנים שאינם בעלי אינטרס כלכלי בשוק הגז נגד מתווה מונופול הגז תתקשו למצוא שם.

"אולי כי גם ב'ידיעות אחרונות' שולט טייקון – נוני מוזס, שהוא בעל אינטרסים כלכליים חופפים לאינטרסים של טייקונים אחרים; אולי בגלל הקשרים שבין חברי מועדון ההון הישראלי, שמאפשרים לטייקון לבקר במערכת עיתון; ואולי כי ביקורת על האופן שבו מתנהלת הכלכלה הישראלית היא ביקורת על אופן ההתנהלות של נוני מוזס. הריכוזיות של ענף התקשורת בישראל ושליטתו בידי טייקונים בעלי אינטרסים כלכליים שחורגים מעיתונות גורמת לכך שאזרחי ישראל לא יקבלו מידע כלכלי חשוב שמשפיע על חייהם".

בשבוע שעבר התברר שלמוזס ותשובה יש הרבה יותר מאינטרסים כלכליים חופפים. "באותה תקופה הנחתי שיש איזשהו קשר בין מוזס לתשובה, בין השאר על בסיס הדיווחים שכבר יצאו", אומר היום דורפמן. "אבל כמובן שלא ידענו אז על עומק הקשר שלהם, ועל הרציפות שלו. היום זה ברור לי: אני כל הזמן ראיתי את הצללים של מה שמתרחש במערה, אבל לא באמת ידעתי מה קורה במערה. החשיפה על חשבון הבנק המשותף שלהם חשפה גם את אחד הדברים שבאותה תקופה ראינו רק את הצללים שלהם על הקירות".

בשנים האחרונות הולך ונחלש כוחה של קבוצת "ידיעות אחרונות". הנגיסה של "ישראל היום" בנתח השוק של העיתון וריסוק מחירי המודעות, נדידת הפרסום המקוון אל עבר ענקיות הרשת והמשבר הכללי בשוק התקשורת מצטרפים – לפי הטענות שהוגשו לבית-המשפט – להפסדי העתק שצבר מוזס בגלל הימורים בשוק ההון.

את מקומה של קבוצת "ידיעות אחרונות" בראש ההיררכיה של הענף תופסת כעת קבוצת תקשורת אחרת, קשת, שמחזיקה בחברת החדשות הטלוויזיונית המצליחה בישראל ובאתרי האינטרנט הפופולריים mako ו-N12. מאז 2010, אחד מבעלי המניות המרכזיים בקשת הוא יצחק תשובה, שותפו וידידו של מוזס. תשובה מחזיק במניות באמצעות בתו, גל נאור, אך הנציג שלה בדירקטוריון חדשות 12 הוא עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק.

ב"ידיעות אחרונות" בחרו לא להגיב לדברים. לאחר פרסום הכתבה מסר נחום ברנע את הדברים הבאים: "אני מתייחס אך ורק לשרבוב שמי לרשימה שלך. התזה שלך מופרכת. לא טרחת לבדוק את אמיתותה או למצער לבקש עליה תגובה, כפי שנדרש מאתר שמתיימר לעסוק בתקשורת. היא מצטרפת לפרסומים נוספים על אודותי באתר 'העין השביעית' שאין להם שחר. אבקשכם לפרסם את מכתבי באתרכם. אני מקווה שהפרסום ימנע טעות מאחרים".

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

חשיפה: נוני מוזס ויצחק תשובה ניהלו חשבון מט"ח משותף

השותפות התקיימה בין חברות "נוני מ." ו"יצחק תשובה בע"מ" (לשעבר) • לאחרונה האשים דירקטור ב"ידיעות אחרונות" את מוזס, האיש החזק בקבוצת התקשורת, כי עסק בהימורי מט"ח וצבר חוב של מיליארד שקל, בין השאר מכספי העיתון • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| איתמר ב"ז |

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ניהל חשבון השקעות משותף עם חברה פרטית ששייכת לטייקון הגז והנדל"ן יצחק תשובה – כך עולה ממסמכים שנמצאים בידי "העין השביעית". מוזס ותשובה החזיקו יחד חשבון מט"ח שנוהל בבנק אגוד באמצעות שתי חברות שבבעלותם, ולקחו יחד הלוואה מהבנק.

בשלב זה לא ידוע איזה שימוש נעשה בחשבון, והאם הוא קשור לטענות על חובות בסך מאות מיליוני שקלים שצבר מוזס מהימורים על שערי מט"ח, חוזים עתידיים ושערי ריבית. נציגי מוזס ותשובה נשאלו על-ידי "העין השביעית" מה עמד מאחורי החלטתם לפתוח חשבון משותף, איזה שימוש נעשה בחשבון והאם נצבר בו חוב, אך בחרו שלא להשיב לשאלות.

מוזס, שעומד למשפט באשמת הצעת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, מתמודד בימים אלה גם עם טענות חמורות שלפיהן הפסיד קרוב למיליארד שקל מכספי "ידיעות אחרונות" בשל הימורים כושלים בשוק ההון – ובמקביל צבר כך חובות אישיים בסך מאות מיליוני שקלים. הטענות הוצגו לבית-המשפט על-ידי דוד ליבר, דירקטור ב"ידיעות אחרונות", שמבקש להדיח את מוזס מתפקידיו בקבוצה בעקבות מעורבותו ב"תיק 2000". לטענתו, הימוריו של מוזס הפכו אותו לפושט רגל, אך מצבו הכלכלי מוסתר בעקבות ברית שכרת עם בנק הפועלים.

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

כתבת התקשורת של "גלובס", ענת ביין-לובוביץ', חשפה לאחרונה כי גורמים בשוק ההון טוענים שכמה אנשי עסקים נחלצו לסייע למוזס להחזיר את חובותיו האישיים לבנק הפועלים, שבשלב מסוים נאמדו בכ-200 מיליון שקל. לפי הדיווח, אחד מאותם אישים הוא יצחק תשובה. שם אחר שהוזכר בדיווח הוא שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל. בדיווח שפירסם כתב "דה-מרקר" נתי טוקר הוזכר שם נוסף של בעל הון שבו הסתייע מוזס לכאורה: פטריק דרהי, טייקון התקשורת הבינלאומי שמחזיק בין היתר בחברת הכבלים הישראלית הוט.

מוזס בדיון פתיחת משפטו. אנשי עסקים נחלצו לכסות את חובותיו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

המידע על חובותיו האישיים של מוזס נחשף לראשונה ב-2018 על-ידי העיתונאי רביב דרוקר. לפי המידע שחשף דרוקר, מוזס סחר במט"ח באמצעות חשבון שהחזיק בבנק הפועלים וצבר חובות שהיקפם נאמד ב-2013 ב-56.7 מיליון דולר (כ-200 מיליון שקל). על-פי המסמכים שנמצאים בידי "העין השביעית", מוזס ככל הנראה סחר במט"ח גם באמצעות החשבון שהחזיק בבנק אגוד – כאמור, במשותף עם חברה השייכת ליצחק תשובה.

על-פי המסמכים, תשובה החזיק בחשבון המשותף עם מוזס באמצעות "מרמייד ישראל", חברת נדל"ן שבעבר נקראה "יצחק תשובה בע"מ". מוזס החזיק בחשבון באמצעות חברה בשם "ה.ח.ק.ג.ח", שבעבר נקראה "נוני מ. בע"מ". ב-2007 השתמשו השניים בחשבון כדי ללוות מבנק אגוד סכום בגובה לא ידוע. במקביל ללקיחת ההלוואה, מוזס ותשובה העניקו לבנק שיעבוד בלתי מוגבל על כל יתרות המט"ח וניירות הערך שהוחזקו דרך החשבון המשותף שלהם, כמו גם על נכסים שהחזיקו באמצעות חשבונות אחרים.

החברה של מוזס, "ה.ח.ק.ג.ח", הוזכרה בפרסום של דרוקר על חובותיו האישיים של מו"ל "ידיעות אחרונות". לפי דיווחו, ששודר בערוץ 10, החוב לבנק הפועלים נרשם על שמה של חברה זו. מוזס מחזיק בכל מניותיה של חברת "ה.ח.ק.ג.ח". חוץ מלנהל באמצעותה את חשבון הבנק הסודי, הוא גם מחזיק באמצעותה חלק ממניות "ידיעות אחרונות".

יצחק תשובה. שיתוף הפעולה עם מוזס מציב באור חדש את הסיקור לו זכה טייקון הגז ב"ידיעות אחרונות" (צילום: פלאש 90)

שיתוף הפעולה בין מוזס לתשובה, שטיבו רק מתחיל להיחשף בימים אלה, מציב באור חדש את האופן שבו סוקר טייקון הגז והנדל"ן בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" לאורך השנים. החשבון המשותף של מוזס ותשובה היה פעיל בתקופה שבה הקימה קבוצת התקשורת את העיתון הכלכלי "כלכליסט". באותה תקופה, מוזס ותשובה היו גם שותפים עסקיים בחברת הכבלים הוט (בהמשך מכרו את שארית אחזקותיהם לפטריק דרהי).

תשובה, שעסקיו נקלעו לאחרונה למשבר פיננסי חריף שספק אם יצליח להיחלץ ממנו, עדיין מחזיק – באמצעות בתו, גל נאור – 20% ממניות קשת, מפעילת ערוץ 12 ואתרי החדשות mako ו-N12. בשנים האחרונות, אחרי עשורים שבהם קבוצת "ידיעות אחרונות" היתה גוף התקשורת החזק והמצליח בישראל, חברת קשת תפסה את מקומה. הנהלת "ידיעות אחרונות" מצהירה בשנים האחרונות על משבר כלכלי מתמשך, אך נתוניה הכספיים אינם חשופים לציבור. ההליך המשפטי שבו פתח הדירקטור דוד ליבר, שבו עלו הטענות על הפסדי העתק של מוזס, עשוי לשנות מצב זה.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

מוזס מי? כך סיקרו המהדורות המרכזיות את המו"לים הנאשמים במשפט נתניהו

מהדורות החדשות העניקו אתמול סיקור נרחב לפתיחת משפטם של רה"מ נתניהו והמו"לים מוזס ואלוביץ' • בחדשות 12, המהדורה הנצפית ביותר, התעלמו כמעט לחלוטין ממוזס ואלוביץ' • חדשות 13 הקדישו למו"לים זמן מיוחד • בתאגיד נזכרו בהם רק לקראת בסוף המשדר • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12, תוכנית החדשות הנצפית ביותר בישראל בפער ניכר, התעלמה אתמול כמעט לחלוטין מפתיחת משפטם של מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס ומי שהיו בעלי השליטה ב"וואלה" בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. בשתי המהדורות המתחרות הרשו לעצמם להקדיש תשומת לב רבה בהרבה למוזס ובני הזוג אלוביץ'.

במשפט, כזכור, נאשמים נתניהו, מוזס והאלוביצ'ים כי קיימו ביניהם או תכננו לקיים עסקאות שוחד, בהן נתניהו יספק את האינטרסים הכלכליים של המו"לים, בכוח סמכויותיו השלטוניות ועל חשבון הציבור; ואילו המו"לים יספקו סיקור לפי האינטרסים של נתניהו, לטובתו ולטובת משפחתו ונגד יריביו. בניגוד לפרשיות שחיתות שהכרנו בעבר, בפרשיות "תיק 2000" ו"תיק 4000" מתואר משולש הון-שלטון-עיתון במסגרתו עומדת למשפט ההתנהלות בשני כלי תקשורת גדולים: "וואלה" ו"ידיעות אחרונות".

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

קשת התמקדו בנתניהו והצניעו את המו"לים

מטבע הדברים, כל שלוש מהדורות החדשות המרכזיות הקדישו אמש דקות ארוכות לסיקור משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, בחדשות 12 התמקדו אך ורק בנאשם מספר 1 בתיק, תוך הצנעה גדולה של נאשמים 2-4. בדקה השלישית של המהדורה, כשהמגישה יונית לוי סיכמה את אירועי היום בבית-המשפט, היא הזכירה כי "לצד נתניהו נפתח גם משפטם של הנאשמים המרכזיים האחרים, נוני מוזס ובני הזוג אלוביץ'". זהו.

דמויותיהם של מוזס ואלוביץ' הופיעו לרגע בכתבה שהכין גיא פלג על יום הדיון, אך שמם לא הוזכר. על נסיבות אישומי השוחד שלהם לא שמעו צופי חדשות 12 דבר. ההתעלמות בוטה עוד יותר כשזוכרים שזהותו של מוזס כמי שעומד במרכזה של חקירת המשטרה ב"תיק 2000", נחשפה בחדשות 12 ע"י גיא פלג. את מהדורת חדשות 12 ערך אתמול גיא סודרי. העורך הראשי הוא מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס. לפני נתוני הוועדה הישראלית למדרוג צפו בה 458 אלף איש.

"משפט נתניהו", חדשות 12. איפה מוזס ואלוביץ'?

בחדשות 13 הקדישו למו"לים נתח מהמהדורה

במהדורה המרכזית של חדשות 13, לעומת זאת, מוזס ובני הזוג אלוביץ' הוזכרו בכתבה המרכזית על המשפט אבל הוקדש להם גם זמן נפרד. בדקה ה-22 של המהדורה פנה המגיש אודי סגל אל הפרשן המשפטי ברוך קרא כדי לשמוע על הנאשמים "שחמקו מאור הזרקורים". "כמעט שכחנו היום ששני טייקונים ישבו לצדו של נתניהו", אישר קרא והרחיב במשך כדקה וחצי לגבי קווי ההגנה של אלוביץ' ומוזס, וכיצד הם צפויים להשפיע על המשך התנהלות המשפט.

את מהדורת חדשות 13 ערך אתמול ניר נוימן. העורך הראשי הוא מנכ"ל חדשות 13 ישראל טויטו. במהדורה צפו אמש 261 אלף איש.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט. (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

בתאגיד הזכירו את המו"לים – אבל בסוף

במהדורה המרכזית של כאן 11 המתינו עד הדקה ה-51, אולם אז הקדישו תשומת לב משמעותית למהות התיקים בהם מואשמים מוזס ובני הזוג אלוביץ' וכן להמשך הניסיונות של נתניהו להתערב בשוק התקשורת. המגישה דוריה למפל הפנתה את השידור לליאל קייזר שהעניקה לצופים תזכורת קצרה, בת כשתי דקות, לעיקרי תיקי 2000 ו-4000.

בהמשך קיבל את רשות הדיבור שאול אמסטרדמסקי, הפרשן הכלכלי של התאגיד, שהתריע כי "שוק התקשורת ובעיקר הסיקור שלו עצמו, של נתניהו, מאוד מאוד מעסיק אותו". אמסטרדמסקי הזכיר כי נתניהו ובני משפחתו ממשיכים לתקוף את התקשורת באופן קבוע, והסביר כי יש לכך חשיבות כיוון שחלק מכלי התקשורת תלויים בו.

"כמו הרבה מאוד ענפים אחרים, גם התקשורת, גם המדיה, נמצאת במשבר כלכלי", אמר אמסטרדמסקי. "המשבר הזה חמור במיוחד בערוצים המסחריים. ושם, בעצם, בגלל שהם תחת רגולציה מאוד מאוד כבדה של הרשות השנייה, ובעצם של משרד התקשורת, הם בעצם זקוקים לחסדי המדינה. אם וכאשר, ואנחנו מקווים מאוד שזה לא יקרה, עמיתינו בערוצים האחרים יצטרכו להגיע למצב שהם ידרשו הקלות רגולטוריות, כספיות, מהמדינה, בסופו של דבר, גם אם שר התקשורת הוא אחר, הדבר הזה יתגלגל לפתחו של ראש הממשלה".

את מהדורת "חדשות הערב" של כאן 11 ערך אתמול עילי לוין. מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי הוא ברוך שי. במהדורת "חדשות הערב צפו אתמול 139 אלף איש.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

משפט המו"לים נפתח: התקשורת עומדת לדין והעיתונאים נשארים בחוץ

נפתח משפטם של המו"לים ארנון מוזס ושאול אלוביץ' • באולם נכח עיתונאי אחד שאמר מילה אחת: כן • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

מגפת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים, גדולים וקטנים. אחד מהם בלט בדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בבית-המשפט המחוזי בירושלים: הנאשמים המתוקשרים לא נאלצו להתבזות בכיסוי פניהם בפריטי לבוש או בהסתרת פניהם בכפות ידיהם, ויכלו להתחבא מאחורי החובה לחבוש מסיכות רפואיות. ארנון (נוני) מוזס, שבמשך שנים רבות קשה היה למצוא תמונה עדכנית שלו בארכיוני הצילומים, עלה חפוי ראש ועטוי מסיכה במדרגות אל אולם בית-המשפט. על שאלתי האם שקל להתפטר מתפקידו כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" מוזס בחר שלא להשיב.

היום, אחרי שנים של חקירה, עיכובים, דחיות, קמפיין תעמולה חסר תקדים נגד מערכת המשפט ומגפה עולמית אחת, נפתח משפטם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל המו"לים נוני מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. השלושה נאשמים כי קיימו או זממו לקיים ביניהם עסקאות שוחד: נתניהו סיפק או הבטיח לספק שימוש בכוחו השלטוני לטובת בזק שבשליטת אלוביץ' ו"ידיעות אחרונות" שבבעלות מוזס. אלוביץ' ומוזס, מנגד, הבטיחו להטות את הסיקור בכלי התקשורת שלהם כך שישרת את נתניהו, יציגו אותו ואת משפחתו באור חיובי, יצנזרו סיקור ביקורתי ולעומת זאת יסקרו באופן שלילי את יריביו הפוליטיים.

הדיון, שארך כשעה, הוקדש בעיקר לנסיונות של באי כוח הנאשמים לדחות ככל הניתן את המשך המשפט, אולם עסק גם בהופעתם בתקשורת של עדי תביעה, בעקבות שידור פרק בתוכנית "המקור" ביום חמישי, מעין משפט דמה ב"תיק 4000". מדובר בתיק שבו נתניהו נאשם כי סידר לבזק של אלוביץ' הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים כדי שירתום למענו את "וואלה", אחד מאתרי החדשות הנפוצים בישראל.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

עו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ', התרעם על כך מול השופטים וכינה את המשדר "קרקס": "ביום חמישי התראיינו ארבעה-חמישה עדי תביעה מרכזיים בתיק בתוכנית טלוויזיה. זאת עוד לא היה. […] אנו מבקשים שהמשפט יתנהל דרך בית-המשפט הזה. איננו יכולים, ובוודאי בית-המשפט לא ירשה שיעשו איתו תחרות מחוץ לכותלי בית-המשפט. […] אנו מבקשים מבית-המשפט שיורה לתביעה להורות לעדיה אחד-אחד שאסור להם להתראיין, ואת דברו יאמר בדוכן העדים כאשר ייחקר בחקירה ראשית ונגדית על-ידי נציגי התביעה ועל-ידינו".

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

עו"ד חן סיפר כי עם שידור הקדימון לתוכנית "המקור" פנה לפרקליטות בבקשה לעצור את השידור, אולם היועץ המשפטי לממשלה השיב במשפט אחד: "אין בכוונתי להתערב". כעת, הוסיף, "בלית ברירה אנו עותרים לבית-המשפט מכוח תפקידו להבטיח את התנאים שיתקיים כאן משפט צדק והליך הוגן לנאשמים, ושהאמת תצא לאור. אני בטוח שבעניין זה התביעה שותפה לעמדתנו שכך צריך לעשות לעדים ולא טוב שעדים יתראיינו".

עו"ד ליאת בן-ארי, המנהלת את התביעה מטעם הפרקליטות, הבטיחה שהתביעה תזכיר כבר היום או מחר לכל העדים מטעמה שאסור להם להתראיין. "אני לא חושבת שצריך החלטה של בית-משפט על זה", אמרה. למרות זאת, סמוך לאחר תום הדיון יצאה החלטה מטעם השופטים שלפיה הם "רשמו לפניהם" את הודעת בן-ארי על כך ש"בימים הקרובים" יובהר לכל עדי התביעה כי "נאסר עליהם להתראיין בתקשורת".

ושמו ייקרא נוני

גם נתניהו תקף את "המקור" בדברים שאמר לפני שנכנס לאולם. שלא כמו עורכי-הדין, הוא נקב בשם המפורש. התקשורת נכחה באולם ברוחה – בכתב האישום כמו גם בטענות הסניגורים, אולם נעדרה ממנו בגופה. למעשה, העיתונאי היחיד שנכח באולם היה מוזס, שמכהן כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" (השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, בבדיקת הנוכחות שערכה בתחילת הדיון, הכריעה בשאלת שמו של מוזס כשבחרה להשתמש בכינוי "נוני" ולא בשמו המלא). עיתונאי אחד, שאמר מילה אחת במהלך כל הדיון – "כן" – כשנשאל האם הוא מבין את האישומים נגדו.

ארנון (נוני) מוזס בדיון הפתיחה. העיתונאי היחיד בדיון (צילום: יונתן שינדל פלאש 90)

מלבדו היה האולם נטול עיתונאים. נציגי התקשורת נאלצו להתקבץ בשלושה חדרים נפרדים בקומה מתחת לאולם שבו התקיים המשפט ולצפות בדיון בטלוויזיה במעגל סגור שכוונה אל השופטים.

מבחינה עיתונאית מדובר היה בפארסה. אף אחד מהנוכחים באולם לא ישב על ספסל הנאשמים שלצד השופטים; לכן כיכבו בשידור עורפו של מוזס ועורפו של נתניהו. מאלוביץ' לא נראה אפילו עורף, אם כי לפני תחילת הדיון ניתן היה להבחין ברעמת שיער. לא ניתן היה לראות את פרצופיהם של הנאשמים ולבחון את תגובותיהם, לא ניתן היה לשמוע אמירות אגב מהספסלים, ובקיצור – לא ניתן היה לסקר את הדיון באופן מקצועי וראוי. מבחינה זו, לפחות, תאם המעמד את הטענות שמופיעות בכתב האישום לגבי איכויותיה של העיתונות הישראלית.

תיק שרירי מאוד

בדיונים הבאים ייתכן שהאולם לא יהיה רק נטול עיתונאים, אלא גם נטול נאשמים. השופטת פרידמן-פלדמן היא שהעלתה לקראת סוף הדיון את האפשרות לפטור את נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ' מהגעה לדיונים, שיהיו טכניים בעיקרם עד פתיחת שלב ההוכחות. מיותר לציין שהסניגורים הסכימו כולם. "ראש הממשלה אמר שיעשה מה שהדין מחייב אותו, ולכן הוא כאן", אמר בשם נתניהו עו"ד מיכה פטמן, "בישיבות האלה אם הם [הנאשמים] לא יגיעו, נצמצם את הקרקס התקשורתי". עו"ד בן-ארי הסכימה.

עו"ד ליאת בן ארי, התובעת במשפט המו"לים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

מלבד הנאשמים נכחו באולם עו"ד ליאת בן-ארי מטעם התביעה, ומולה ארבעה סניגורים: פטמן, חן, מיכל רוזן-עוזר ונוית נגב. מגפת הקורונה צימצמה את סוללות עורכי-הדין לארבעה נציגים אלו, אחד לכל נאשם.

במהלך המשפט ביקש עו"ד פטמן, המייצג את נתניהו, לאפשר לעו"ד עמית חדד להיכנס לאולם במקומו ולשאת דברים, משום שהוא "מכיר את התיק יותר זמן". עו"ד נגב, המייצגת את מוזס, הציעה לצאת כדי לאפשר לחדד להיכנס. "את הסנגורית היחידה של מוזס באולם", הגיבה השופטת פרידמן-פלדמן, "אי-אפשר להשאיר אותו לבד".

כאמור, עיקר הדיון הוקדש לנסיונות הסניגורים למתוח עד כמה שאפשר את משך המשפט, בטענה כי הם זקוקים לזמן רב כדי ללמוד את חומרי החקירה, שמסתכמים ב"230 קלסרים" בתיק 4000 ו"כ-300 קלסרים" בשני התיקים האחרים.

כדי לתמוך בטענותיהם אלה הכבירו הסניגורים טענות שנראה היה כאילו יצאו מכיוונה של התביעה. כך, כדי לשכנע את בית-המשפט כי על עורכי-הדין לעבור על כל מסמך ומסמך מחומרי החקירה, אמרו הסניגורים כי מדובר ב"תיק שרירי מאוד" ש"אין בו שומנים", ושכל פריט מידע בו חשוב. בנוסף הצהירו הסניגורים כי הפרשיות השונות קשורות זו לזו: "לפרשות יש רצף מסוים", נטען, והן בנויות כ"מקשה אחת".

בן-ארי, מצדה, אחרי שהעירה שבפרקליטות לא מדברים על "קלסרים" אלא על "קרגלים", הציבה את טענות הסניגוריה בפני סולם פרופורציות שונה: "תיק 4000" כולל לדבריה 68 קרגלים, "תיק 1000" ו"תיק 2000" כוללים יחד כ-40. לעומתם, תיק הולילנד, שגם בו ייצגה בן-ארי, כלל 1,200 קרגלים.

מחכים לסנגורים

התובעת סברה כי כדי ללמוד את חומרי החקירה "צריך שלושה-ארבעה חודשים", והזכירה כי ההחלטה על הגשת כתב האישום (בכפוף לשימוע) ניתנה כבר בפברואר 2019 – הנאשמים הם אלה שהחליטו לא לקחת את חומרי החקירה ולחכות עד אפריל-מאי 2019. במועד זה נטלו את החומרים שהם "ליבת החקירה".

גם לאחר הגשת כתב האישום בחרו הנאשמים לא לקחת את חומרי החקירה, אלא לחכות לסיום הליך הסריקה שנעשה בידי הפרקליטות, מעשה שעיכב את המסירה בעוד כמה חודשים. כך או כך, אמרה בן-ארי, הנאשמים והפרקליטים מכירים את טענות התביעה כבר שנה וחודשיים.

כשבן-ארי קבעה שמספיקים "שלושה-ארבעה חודשים" ללימוד התיק מאפס נשמעו המהומי תרעומת מצדו של עו"ד פטמן. עו"ד ז'ק חן אמר שנחוצים פרקי זמן "משולשים ומרובעים" מאלו שבהם נקבה בן-ארי, כלומר כשנה. בשלב מסוים נקבה השופטת במועד של "חצי שנה", כששאלה אם גם לטענות המקדמיות יש צורך בחצי שנה. ייתכן שבכך רמזה לשיהוי שתיתן בפועל לסניגוריה.

הדיון הבא, שבו יודיעו הסנגורים על התקדמותם בלימוד התיק, יתקיים ב-19.7.

הדיון נערך בפני השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. את המדינה ייצגה פרקליטות מחוז תל-אביב. את מוזס ייצגו עורכי-הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, יאנה פוגל-סלוצניק ואריאל אילוז. את שאול אלוביץ' ייצגו עורכי-הדין ז'ק חן, שי אילון ותאיר בן-שושן. את רעייתו ייצגו עורכי-הדין מיכל רוזן-עוזר ונעה פירר. את נתניהו ייצגו עורכי-הדין מיכה פטמן ועמית חדד.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"