פוסטים

נורבגי-כחול-לבן: החוק שיכניס ח"כים "חופשיים" במקום שרים

לאחר שהושבעה הממשלה המנופחת בתולדות ישראל – חוק נורבגי בגרסת ישראל ינסה לתת חיזוק לכנסת. שרים יוכלו להתפטר מתפקידם כח"כים ולפנות מקום לח"כים חדשים. הבעיה: האם ומתי להתפטר – זו כבר החלטה שלהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אתמול עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק "הפסקת חברות בכנסת של ח"כ המכהן כשר או סגן שר", שמכונה "החוק הנורבגי". המטרה היא לתקן את העיוות שנוצר עם הממשלה המנופחת, לפיו נותרו מעט מדי "ח"כים חופשיים", כלומר כאלה אשר אינם שרים וסגני שרים, ויהיו פנויים לעשות את עבודת הכנסת הבסיסית והחשובה: חקיקה בוועדות השונות ופיקוח על הממשלה.

בני גנץ. החוק החצי נורבגי נתפר למידותיה של מפלגתו (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הדרך לאזן את הכוח של הממשלה היא לאפשר לשרים להתפטר מתפקידם כח"כים ולפנות מקום לח"כים חדשים שיכנסו במקומם. אך בניגוד לנורבגי הקלאסי, הגרסה הישראלית יוצרת נורבגי עם פרצות שעלולות להתברר בעייתיות: השר או השרה בוחרים בעצמם האם ומתי להתפטר, וכשהם יודעים בדיוק מי נכנס לכנסת אם יעשו זאת. 

הבעיה: 80% מ"כחול לבן" הפכו לשרים 

הבעיה העיקרית שהצעת החוק מבקשת לפתור, מצויה ב"כחול לבן". הסיעה בראשות בני גנץ אומנם הצליחה ליצור ממשלה שוויונית ומנופחת עם הליכוד, אך השאירה את הכנסת יתומה. 12 שרים מונו במפלגה שמונה 15 נבחרי ציבור סך הכל, כלומר נשארו שלושה ח"כים בלבד לעבודת הכנסת.

עוד על הממשלה המנופחת:

גם לשלושה הללו ניתנו תפקידים: איתן גינזבורג מונה ליו"ר ועדת הכנסת, מיקי חיימוביץ' ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה ורם שפע ליו"ר ועדת החינוך. לכן, לא נותרו "ח"כים חופשיים" לכחול לבן. ועדת הפנים וועדת החינוך הן בין הוועדות העמוסות בכנסת, היחיד שיכול להתרוצץ בין הוועדות הוא יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג אם יגלה יעילות בתפקידו. 

לסיעת "דרך ארץ" שהתפצלה מ"כחול לבן" המקורית, אין בכלל רשימה ולא יהיו לה ח"כים מן השורה גם אם השרים יתפטרו. יושבים בה יועז הנדל, שמונה לשר התקשורת וצבי האוזר שמונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון – ועדה עמוסה גם היא. 

עוד בקואליציה, אפשר למצוא את מפלגת העבודה, לה שלושה ח"כים מכהנים ששניים מהם מונו לשרים – איציק שמולי ועמיר פרץ. האחרונה, מרב מיכאלי, בחרה לעבור לאופוזיציה. 

בשורה התחתונה – יש לכחול לבן רבתי (העבודה ודרך ארץ) חצי ח"כ להתרוצץ בכנסת ולכן הם חייבים חוק שיאפשר להם להכניס ח"כים נוספים למשכן. על פי ההצעה, הם יוכלו "לייצר" חמישה ח"כים נוספים.

בכלל לא נורבגי

"החוק הנורבגי", שמקודם בימים אלו בוועדת חוקה חוק ומשפט בראשות יעקב אשר (ש"ס) הוא לא בדיוק חוק נורבגי. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, קיים גם בשבדיה, הולנד, צרפת, בלגיה, פורטוגל. 

תהלה נעמה פרידמן. האם תעבור מיש עתיד כדי להיכנס כח"כית בקואליציה? (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

החוק המקורי מבוסס על ניתוק בין הרשות המבצעת למחוקקת ומחייב את מי שהתמנה לשר בממשלה להתפטר מחברותו בפרלמנט. בכך יפנה השר את מקומו לבא בתור ברשימת המועמדים. 

"ההיגיון העומד בבסיס החוק הוא לחזק את הרשות המחוקקת על-ידי הגדלת מספר החברים הפנויים לעבודה פרלמנטרית, למנוע ניגוד עניינים בין חברות בממשלה לחברות בפרלמנט, ולאפשר לשרים להתרכז אך ורק בעבודתם המיניסטריאלית", נכתב במסמך המכון. לדעה זו שותפים בתנועה למשילות ודמוקרטיה.

בישראל אימצו את המודל לטובת פתרון הבעיה בכחול לבן, עם שינויים בנוסח הכנסת הישראלית. אך ברשימה מצויים כידוע גם ח"כים מ"יש עתיד", שכניסתם במקום שר מתפטר עתידה לתת כוח דווקא לאופוזיציה. לכן שקלו בעבר להעביר חוק "נורבגי מדלג" שיאפשר למפלגה להכניס לכנסת רק את מי ששייך או מוכן לעבור לכחול לבן. הצעה זו נפלה לאור הלחץ הציבורי וביקורת בג"ץ.

יוראי להב-הרצנו. עשוי להיכנס לכנסת בזכות הנורבגי, אבל יישאר עם יש עתיד באופוזיציה

כרגע רק שתי ח"כיות אישרו בוודאות כי ייכנסו בזיקה לכחול לבן: מיכל קוטלר-וונש (תל"ם) ועינב קאבלה (חוסן לישראל). הילה שי וזאן (חוסן לישראל) תיכנס ככל הנראה גם היא. יוראי להב הרצנו (יש עתיד), הראשון ברשימה להיכנס, דווקא אישר שיישאר ביש עתיד ותהלה נעמה פרידמן (יש עתיד) עדיין מתנדנדת.

מפלגת העבודה תתקשה להשתמש בחוק מאחר והבא בתור ברשימה הוא אילן גילאון ממרצ, שיישאר באופוזיציה.

החשש: שימוש פרסונלי בהחלטה להתפטר

המטרות המקוריות של החוק חשובות, אך בגישה הישראלית הוסיפו התניות שהופכות את המנגנון החוקתי לכלי פוליטי שעונה לצורכי השעה. כך, תחת מעטה הקונצנזוס של חיזוק הכנסת והגדלת מספר הח"כים בכחול לבן, תפרו חוק למידותיהם. כשבפעם הבאה החוק לא יתאים – ישנו אותו שוב. 

העיוות המשמעותי הראשון הוא מתן רשות לשרים להתפטר, במקום לחייבם לעשות זאת – כמו בנורבגי המקורי. המשמעות היא שניתן לעשות שימוש פרסונאלי באפשרות להתפטר: ברגע שההחלטה לפנות מקום נתונה בידי ח"כית שמונתה לשרה, היא יודעת בדיוק את איזה ח"כית היא יכולה להכניס ולאן זו מתחייבת להשתייך ואז להחליט סופית אם תתפטר.

כך למשל, כיוון שתהלה נעמה פרידמן לא הודיעה אם תיכנס לקואליציה עם כחול לבן או תישאר באופוזיציה עם יש עתיד, השר יזהר שי יכול להחליט אם להתפטר או לא בהתאם להחלטתה.

"חייבים להתקדם". מחיר החוקים הפרסונליים יתברר בהמשך (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוסף, החוק המוצע אינו עקבי ומאפשר באופן מלאכותי ליותר שרים של כחול לבן להתפטר מאשר שרים של הליכוד. הדבר נעשה על ידי "תפירת" האפשרות להתפטר לפי מספר המנדטים שיש למפלגה בכנסת. כלומר, אם יש למפלגה מספיק ח"כים "חופשיים" שאינם שרים, אפשרותם של שרים חדשים לפנות מקום לח"כים חדשים מוגבלת. כך לליכוד יש אפשרות שרק ששני שרים יתפטרו.

חשש מח"כים "על תנאי"

בחוק המקורי, בחלק מהמדינות (דוגמת נורווגיה ושבדיה) רשאים השרים שהתפטרו מהממשלה לחזור ולכהן בפרלמנט במקום אלו שהחליפו אותם, ובחלקן (כדוגמת הולנד וצרפת) האפשרות הזאת איננה קיימת. כלומר, מרגע שהתפטרת מהפרלמנט לא תוכל לשוב אליו באותה הקדנציה.

במקרה הישראלי ניתן לשר שהתפטר לחזור לתפקד כח"כ פעם אחת בלבד ולא להתנהל כדלת מסתובבת. הסעיף הזה בחוק נועד למנוע סירוס של ח"כים מהקואליציה, שמאויימים בחזרת שר ששולחת אותם הביתה, החוק מגביל את השרים שרוצים לחזור לסיבות הללו בלבד: התפטרות או פיטורין מהממשלה. כלומר, לא ניתן לחזור לכנסת סתם כך.

מליאת הכנסת בעת אישור החוק החצי-נורבגי (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

מאחר והתפטרות השרים היא בגדר רשות, נוצרת תלות בין השר או סגן השר הפורש לבין הח"כ שנכנס במקומו. אחד השמות שעלו בדיון הוא של אסנת הילה מארק, ששמה נכתב בהסכם הקואליציוני כחברה עתידה מוסכמת בוועדה למינוי שופטים (שתתבצע על ידי הצבעה חשאית בכנסת). 

הסעיף שמגביל את חזרתם של השרים נועד למנוע מצב שבו מארק, או כל ח"כ אחר, יהיו נתון לסנקציה באם לא יתיישר לדעת יו"ר המפלגה.

עוד ועוד סיבוכים

הוספת הסעיפים בעייתית גם משום היא מסבכת את המנגנון. בהצעת החוק בנו חישוב מסובך שמקורו לצורכי השעה של כחול לבן:

    • לא יתפטרו יותר מחמישה חברי כנסת ולא יותר משליש (תפור למידת כחול לבן בה יש 15 ח"כים ולכן הם מנצלים את המקסימום).
    • אם יש 10-12 ח"כים, יתאפשר לארבה מהם להתפטר מתפקיד ח"כ.
    • 7-9 ח"כים – יתאפשר לשלושה להתפטר מהכנסת.
    •  4-6 ח"כים – שניים יוכלו להתפטר.
    • מתחת לשלושה ח"כים – רק אחד או אחת יוכלו להתפטר.

הצליחו להפחית עוד מתפקיד סגני השרים

הצעת החוק נוגעת גם לסגני השרים. מדובר באבסורד כיוון שתפקידם לא הוגדר מעולם בספר החוקים. הסגנים הם בעלי תפקיד מוגבל מאוד בממשלה ולא נושאים באחריות או סמכות אלא מהווים שולייה בלבד כדי לעזור לשר עמוס בייצוג בכנסת. 

על פי הצעת החוק החדשה, סגני שרים יוכלו גם הם להתפטר וכך ישוחחרו גם מההצבעות במליאה. בכנסת הם גם ככה ח"כים צולעים, שאינם יכולים להצביע בוועדות ולפקח על הממשלה. כעת באופן סופי הם יהוו כקישוט בלשכת השר הממונה, עם לשכה נוספת בכנסת.

סגני השרים החדשים. יכולים להתפטר מתפקידם בכנסת כדי לא להצביע במליאה (צילומים: אתר הכנסת)

עוד פירוטכניקה שהמציאו בחוק היא חילופי התפטרות בין שרים. לפי ההצעה, שני שרים מאותה סיעה יוכלו במהלך הקנדציה להעביר את ההתפטרות מהכנסת ביניהם, במידה ואחד מהם רוצה, מסיבות שונות, לחזור לכנסת. המטרה היא למנוע פיטורי ח"כ מהכנסת שלא לצורך. כך שהח"כ לא יוצא מהכנסת בגלל ששר רצה (מסיבותיו שלו) לחזור לכנסת.

כך למשל, השר זאב אלקין יכול לבקש מהשרה גילה גמליאל להתחלף על כסא הח"כ ואוסנת הילה מארק לא תאלץ להתפטר ולחזור שוב. גם זאת ניתן לבצע פעם אחת. 

המצאה חדשה נוספת במשטר של ישראל, שהחלה להתנסח כבר בחקיקה שקיבעה את ההסכם הקואליציוני האחרון, היא ה"זיקה". לפי הנורבגי הישראלי, ח"כ חדש שיכנס במקום שר או שרה שהתפטרו יצטרך להצהיר בכתב ליו"ר הכנסת על הזיקה שלו למפלגה אליה ישתייך. 

כלומר, ח"כים ברשימת יש עתיד יוכלו לעבור לכחול לבן אם ירצו, אך יהיו חייבים להודיע מראש, כך שלשר המתפטר תהיה הזכות למשוך את ההתפטרות שלו.

שינוי חוקי יסוד – רק לצורך המיידי

בדיוק כמו שינוי החוק שנועד לעגן את ההסכם בין כחול לבן לליכוד, גם במקרה זה החוק נועד לשרת צורכי שעה וללא הסתכלות ציבורית רחבה על מה טוב או לא טוב למערכת המוסדות בישראל. כפי שאמר גם גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה: "לא טוב שחוקי יסוד יחוקקו עם תוחלת מיידית, אלא רק לכנסת הבאה".

לפי גישה זו, יש לחוקק חוקים דווקא כשהמחוקק אינו יודע איך יושפע מהם. רק כך המחוקק יכול להתבונן באינטרס הציבורי הרחב ולא להסתכל על האינטרס האישי שלו. וזה לא מה שנעשה פה.

מתוך הבנה שהצעת החוק אכן נועדה לענות על הצורך הממשי של כחול לבן להציב ח"כים בכנסת, עולה השאלה בדיון סביב תוקף החוק. רוב הח"כים, כולל האופוזיציה, תומכים בחקיקה זמנית. 

נראה שיו"ר ועדת חוקה החדש, יעקב אשר (ש"ס) מבין את הבעיה וטרם גיבש דעה: האם יש לחוקק את הנורבגי הישראלי לזמן קצוב (הוראת שעה) או כחוק קבוע. הוראת שעה עתידה להיפסל בבג"ץ, בטענה שאם המחוקק חושב שיש פה צורך יסודי בשינוי המשטר, אין סיבה שלא יחוקק זאת כחוק קבוע. מן הצד שני, אכן מדובר בצורך מיידי. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): חקיקה שמשנה את היחסים בין הרשויות לצורך הסדרים פוליטיים, פוגעת בנו כאזרחים, כיוון שהיא לא נעשית מתוך שיקולים רחבים. המטרה כיום היא לתקן נזק שנוצר בעקבות ממשלה מנופחת עם שרים וסגני שרים מיותרים. החשש הוא שבפעם הבאה, כשהחוק לא יתאים, ישנו אותו שוב ושוב ללא יציבות חוקתית.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): לזכור ולהזכיר שבשעת החירום הקשה הזו שעוברת על אזרחי ישראל נבחרי הציבור שלנו ממשיכים לעסוק בעצמם. למנות עוד תפקידים ועוד משרדים ללא צורך. בכל הנוגע להפרדה בין הממשלה לכנסת יש טעם בחוק נורבגי פשוט, צופה פני עתיד, אולי אפילו הגדלת מספר הח"כים. אבל כל זאת שיחול החל מהכנסת ה-24 ולא מהכנסת הנוכחית.

 

חלוקת הכיבודים על חשבוננו נמשכת: 8 סגני שרים חדשים

תחת מהומת משפטם של נתניהו, אלוביץ ומוזס – ראש הממשלה חילק עוד שמונה כסאות סגני שרים. תפקידם חסר כל סמכות, והעלות לציבור – 17.6 מיליון שקל בשנה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הממשלה אישרה היום בכנסת (שני) את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות שמונה סגני שרים חדשים. הללו נוספים על 33 השרים, על רה"מ ורה"מ החלופי. כעת מספרם הכולל של חברי הממשלה הוא 43, מתוך 120 חברי כנסת, יחס של כ-1:3.

מהו תפקידו של סגן שר? הגדרה זו נעדרת מספר החוקים. על פי מסמך הנחיות היועמ"ש שעסק בנושא, מדובר בשוליה מנהלית, תפקיד חסר כל סמכות או אחריות, שתכליתו המקורית לסייע לשר בעומס העבודה. גם מתשובותיהם של כל אחד מהסגנים החדשים לשאלה זו – ניכר שלא מדובר בתפקיד בעל תוכן ברור.

עוד על הממשלה המנופחת:

למרות זאת מדובר בעלות לא מבוטלת לציבור, שכוללת את משכורת הסגן, שכר צוות המשרד ויועציו. לפי הצעת ההחלטה, העלות המשוערת של כל סגן שר עומדת על 2.2 מיליון שקל בשנה, כך ששמונה שרים מנפחים את עלות הממשלה בעוד 17.6 מיליון שקלים.

נכנסים לתפקיד שאינם יודעים את מהותו

חברי הכנסת שצפויים להיכנס לתפקידים הרשמיים בממשלת ישראל, עדיין לא יודעים להשיב על השאלה הפשוטה: "מה מהות תפקידך החדש?" לא מדובר בשאלת עומק על התפקיד שטרם נכנסו אליו, אלא רק על תחומי האחריות הבסיסיים ביותר של המשרה אותה הם עתידים למלא.

אורי מקלב במעמד ההשבעה לממשלה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הנה רשימת תשובותיהם המלאה:

  1. ח"כ יואב קיש, סגן שר במשרד הבריאות: "במשרד כמו משרד הבריאות לא חסרים תחומי אחריות, בטח לא בתקופה הזו. המינוי הרשמי טרם התקבל (אמור להתקבל היום) והשר ואני בלוז חפיפה אינטנסיבי ולכן אני מאמין שבימים הקרובים תבוצע חלוקת אחריות".
  2. ח"כ דסטה גדי יברקן, סגן שר במשרד לביטחון פנים: מלשכתו נמסר כי "במהלך הימים הקרובים הוא והשר יסגרו את תחומי האחריות".
  3. ח"כ יצחק כהן, סגן שר במשרד האוצר: טרם התקבלה תגובה.
  4. ח"כ יואב בן צור, סגן שר במשרד הפנים, ולסגן שר במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: טרם התקבלה תגובה.
  5. ח"כ אורי מקלב, סגן שר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים: מלשכתו נמסר שהוא יהיה ממונה על הרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי.
  6. ח"כ מאיר פרוש, סגן שר במשרד החינוך: אמר שטרם מונה (המינוי דורש אישור בכנסת).
  7. ח"כ משולם נהרי, סגן שר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: טרם התקבלה תגובה.
  8. ח"כ פטין מולא, סגן שר במשרד ראש הממשלה: "ממונה על המגזר בכל מובן המילה". בדף הפייסבוק שלו מצאנו טקסט מפורטיותר בו ציין "בין תפקידיי אהיה אחראי על המנהלת לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שתועבר לאחריות משרד ראש הממשלה במקום המשרד לפיתוח איזורי בנוסף לעוד תפקידים רבים שיוטלו עליי מטעם הממשלה".

התשובה המשפטית: עזר כנגדו

גם בחקיקה אין הגדרת סמכות לסגן שר. הנחיות היועמ"ש משנת 2013 מסבירות כי מהות התפקיד היא לעזור לשר בעומס עבודתו ובעבודה מול הכנסת. כך לדוגמה, נהוג שסגני שרים עונים על שאילתות במליאת הכנסת

פטין מולא במעמד ההשבעה לממשלה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לפי הנחיות היועמ"ש, השר יכול למסור לסגנו "עניינים ציבוריים" ולא סמכויות חוקתיות כמו אישור תקנות. בהבהרה אחרת בהנחיות היועמ"ש נכתב: "היקף התפקידים שהשר רשאי להטיל על הסגן אינו מוגבל ובלבד שמתקיימים ונשמרים שני תנאים: האחד – שהאחריות לענייני המשרד, הן כלפי ראש הממשלה והן כלפי הכנסת, מוטלת היא על השר; והשני – שסגן השר פועל בשמו של השר, מכוחו ועל דעתו […]".

גם תחקיר העבר של "שקוף" אודות שגרת עבודתו של סגן שר, מעלה תמונה דומה. התחקיר כלל מעקב של חוקר פרטי אחר סגן השר להגנת הסביבה, ירון מזוז. התגלה כי הוא כלל אינו מגיע ללשכתו שבירושלים, מתחיל את יום העבודה מאוחר ומבלה אותו בקניות ובפגישות עם חבריו.

לצפייה בסרטון המעקב ב"צינור":

החלשה נוספת של הכנסת

למרות שאין לו סמכויות חוקתיות, סגן שר הוא חלק מהממשלה, מייצג אותה, ואינו יכול להצביע כנגדה בכנסת. הוא לא יכול להיות חבר בוועדות הכנסת וגם לא להגיש הצעות חוק או שאילתות. לכן, הוספה של שמונה סגני שרים נוספים אף מקטינה את מספר הח"כים הפעילים בקואליציה ל-30 סך הכל.

הקואליציה שולחת לוועדות ניצבים שמצביעים בלי לחשוב (צילום: יוסי זמיר)

כאמור, יחס חברי ממשלה – כנסת עומד כעת על שלושה ח"כים על כל חבר או חברת ממשלה. כך נוצר מצב שבו הקואליציה שולחת לוועדות רק ניצבים שרצים מחדר לחדר בשביל להצביע כפי שהורו להם, ולא מתאפשר דיון רציני ומעמיק.

חברי כנסת מהקואליציה שאינם יושבים בממשלה, הינם דמויות מפתח משמעותיות ביותר לקידום חקיקה. בשונה מחברי אופוזיציה, הם יכולים להשיג רוב בהצבעה, ושלא כמו חברי ממשלה, הם יכולים, גם אם לא תמיד עושים זאת, לפעול באופן עצמאי, ללחוץ על חברי מפלגתם ולבלום מהלכים על פי השקפת עולמם. כך למשל, בכנסת ה-20 בני בגין מהליכוד יחד עם חלק מחברי הכנסת מסיעת כולנו התנגדו לשורת חוקים, ביניהם "חוק ההמלצות".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): 17.6 מיליון שקלים בשנה ישולמו למימון סגני השרים מהכיס של כולנו, בתקופת משבר כלכלי וגירעון חמור. מעבר לכך, סגני השרים מנוטרלים מעבודת הכנסת ומוותרים הלכה למעשה על יכולת ייצוג הבוחרים שלהם בעשייה משמעותית. בד בבד, כמות חברי הממשלה המנופחת מחלישה את עבודת הכנסת ומעקרת את כוחה.

מעש"י: (מה לעשות כדי שיתוקן?): להמשיך לעקוב ולחשוף את חוסר התועלת בתפקיד בתקווה שסגני השרים יוותרו על הכיבודים, אם לא עכשיו אז בהמשך הדרך. להיות ח"כ הוא תפקיד משמעותי יותר מאשר נציג השר בכנסת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בדרך לממשלה עם מעט נשים: בכחול לבן הבטיחו שוויון ומינו גברים בכל הזדמנות

כחול לבן מעדיפה למנות גברים על פני נשים באופן סדרתי: בסיעה הבטיחו שוב ושוב לקדם שוויון מגדרי ברשימה אך לא קיימו – ובכל הזדמנות בשנה האחרונה בחרו למנות גברים. הלילה תקים יחד עם סיעת הליכוד ממשלה שנשים יהוו ככל הנראה רק כ-20% ממנה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בממשלה ה-35, שצפוייה לקום הלילה (חמישי) ישבו על פי ההערכות בין שבע לשמונה שרות, המהוות 20% מהממשלה. אמנם מדובר בשיפור מהממשלה הקודמת, בה ישבו כ-10% נשים בלבד ביום הקמתה, אך חלקן של הנשים עודנו רחוק מלהוות שותפות נשית שוויונית בממשלה.

יו"ר כחול לבן, בני גנץ. באמת חייבים להתקדם. (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

האכזבה הגדולה בקרב מי שציפו לשיפור משמעותי יותר, היא מבחירותיו של יו"ר כחול לבן, רה"מ החלופי הבא – בני גנץ. לאחר ביקורת ציבורית ופנימית על מיעוט הנשים ברשימה, גנץ הבטיח שוב ושוב, ושוב, שברגע שייכנס לממשלה ימנה נשים לתפקידי מפתח. כעת התמונה הולכת ומתבהרת: הבטחותיהם של מובילי "כחול לבן" היו ריקות מתוכן.

כרוניקה של הצהרות כוזבות

"אני מתכוון לחתור לשוויון מוחלט", אמר ח"כ בני גנץ (כחול לבן) כשנשאל על ייצוג נשים ברשימה לכנסת בראיון לאתר וואלה! בפברואר 2019. הוא הסביר שבגלל אופן הרכבת הרשימה לכנסת ה-21 מספר הנשים בה מועט – עשר נשים ב-35 המקומות הראשונים, שתיים בלבד בעשירייה הראשונה. 

בכנס "נשים בחזית" שנערך חודש מאוחר יותר, הוסיף על כך ח"כ יאיר לפיד: "בחיבור, בדרך שבה הוא נעשה בלילה הזה, העובדה שיש רק שתי נשים בעשירייה הראשונה זו תקלה גדולה. אין לי איך להגן על זה ואני גם לא מנסה. לפיכך אנחנו מחוייבים לתקן את זה דרך תפקידים בכירים לנשים בממשלה הבאה".

במצע כחול לבן נכתב: "כחול לבן תפעל לקידום מעמד האישה ולהשגת שוויון מלא בין נשים לגברים, מתוך הבנה כי שוויון מגדרי והשתתפותן המלאה של נשים בכל תחומי החיים יסייע לקידומה ולחוסנה של החברה הישראלית כולה", וכן הובטח: "נעגן בחקיקה את ייצוגן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות".

בנוסף להבטחות אלה, העיתונאית טל שניידר כתבה השבוע כי בכחול לבן אף הקימו צוות מיוחד לקראת הכהונה בכנסת ה-21, בו הוחלט על ייצוג שוויוני ועל בחירת נשים לראשות 50% ממשרדי הממשלה.

יושבת ראש אחת, ברגע האחרון

ההזדמנות הראשונה לקיים את ההבטחות הללו הגיעה ביוני 2019, כשהחלה לפעול הכנסת ה-21. כחול לבן נדרשו להציג מועמד מועמדת לתפקיד מבקר/ת המדינה. בליכוד הציעו את מתניהו אנגלמן – מבקר המדינה כיום – ובכחול לבן הציעו מועמד בשם גיורא רום. אף ששקלו והתבקשו לבחור באישה, לא עשו זאת.

לאחר פיזור הכנסת ה-21 ולקראת הבחירות לכנסת ה-22, גנץ הצהיר כי הוא "מחוייב לייצוג נשי בתפקידים בכירים וקידום נשים לתפקידי מפתח בחברה הישראלית". על אף ההצהרות, רשימת כחול לבן לכנסת ה-22 נשארה זהה מבחינה מגדרית, ולא נוספו אליה נשים.

עד הבחירות לכנסת ה-23 כבר היה מספיק זמן לתקן את הרשימה כמובטח – אבל מספר הנשים ברשימה לא השתנה גם בהזדמנות השלישית. "חברות הכנסת שלנו ייקחו חלק משמעותי בפעילות הסיעה והממשלה הבאה", המשיך גנץ להבטיח. 

הפעם נוספה לכחול לבן הזדמנות לבחור נשים שיעמדו בראש הוועדות הזמניות שהוקמו בכנסת. אותה הזדמנות "לפצות" במינוי נשים לתפקידים בכירים הגיעה סוף סוף – אבל בכחול לבן החליטו למנות את ח"כ אבי ניסנקורן לראשות הוועדה המסדרת, את ח"כ עפר שלח לוועדת הקורונה ואת ח"כ גבי אשכנזי לוועדת החוץ והביטחון.

ח"כ חיימוביץ'. תתמנה ליו"ר ועדה בכנסת – אחרי מינוי 3 גברים

בשעות האחרונות הודיעה ח"כ מיקי חיימוביץ' כי תתמנה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. "גנץ הציע לחיימוביץ' מספר תפקידים של שרה בכירה", נכתב בפוסט שהעלתה יושבת הראש הנכנסת. "חיימוביץ' בחרה מבין האופציות שהוצעו לה להמשיך ולעסוק בתחומים הקרובים לליבה. לפיכך סיכמו השניים, כי חיימוביץ' תכהן בשלב הראשון כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה שתעסוק גם בנושאים בפיקוח על חוק צער בעלי חיים הנמצא כעת תחת ועדת החינוך".

עוד הזדמנות למינוי אישה בתפקיד בכיר הגיעה כשביקשה סיעת כחול לבן להחליף את יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין (הליכוד). אבל גם הפעם בחרו בעקביות להציע רק גברים לתפקיד: בהתחלה שקלו לבחור בח"כ מאיר כהן, ולבסוף נבחר ח"כ גנץ לכהונה קצרה כיו"ר.

יותר נשים בממשלה – אבל התיקון עוד רחוק

מחר תוקם ממשלה בראשות סיעות הליכוד וכחול לבן, בה צפויות נשים לעמוד בראש שבעה או שמונה משרדים מתוך 36: שלוש או ארבע שרות מכל אחת מסיעות הליכוד וכחול לבן, ואפס נשים מיהדות התורה, ש"ס והעבודה. במקום לקיים סוף סוף את ההבטחות לקידום נשים, נראה כי בכחול לבן יבחרו למנות בעיקר שרים.

בסך הכל צפויות השרות להוות כ-20% מחברות וחברי הממשלה. מדובר על עליה באחוז השרות: ביום הקמת הממשלה הקודמת, נשים היוו רק כ-10% מכלל השרות והשרים, ובשיאה עמד אחוז הנשים בממשלה על כ-18%. 

"מהכנסת ה-20 ועד היום יש הדרדרת במספר הנשים בכנסת"

העליה משמחת, אבל לחתושת רבים ורבות היא אינה מספיקה. "גם הפעם אנחנו רואות ממשלת אחדות גברית", אמרה אור סרי, ממייסדות "רצות ומשפיעות". "אחרי חודשים של משבר בריאותי כלכלי וחברתי, הגיע הזמן לממשלה עם יותר שרות, שתציב על סדר היום צמצום פערים מגדריים".

"שוויון מגדרי הוא שוויון חברתי – באוכלוסיה שיש בה 50% נשים, צריך ש-50% מהקולות שמייצגים את הציבור יהיו נשים", הסכימה מנכ"לית עמותת כ"ן – כוח נשים, מזל שאול. "נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות ראיה מתכללת ומנהיגות אחרת. ראוי שגם נשים תשמענה את העמדות שלהן ואת הקול שלהן". 

לקראת הקמת הממשלה, הפיצה העמותה עצומה בקריאה למנות נשים לתפקידים בכירים בממשלה. "אנחנו פונות כבר שנה וחצי לראשי המפלגות הגדולות באמירה ש-20% ייצוג של נשים ושתי נשים בלבד בעשירייה הראשונה – זה לא מספיק", הסבירה שאול. "מהכנסת ה-20 עד היום יש הדרדרות במספר הנשים בכנסת. כשקטן מספר הנשים במפלגות זה משליך על הכל – יש ייצוג חסר בראשות הוועדות, בוועדות עצמן ובממשלה". 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): שותפות נשים בקבלת ההחלטות מקדמת את ההנהגה הישראלית לתפקוד טוב יותר עבור כלל האוכלוסייה. היא מקדמת אותנו לעבר שוויון מגדרי, מגוונת את נקודת המבט של השלטון ומאפשרת קידום של נושאים שחשובים לנשים, וכן משמשת השראה לילדות שרואות יותר ויותר דמויות שדומות להן בעמדת מפתח.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): לא להפסיק להזכיר לנבחרים שלנו את ההבטחות שלהם. פנו בנימוס לח"כ בני גנץ ודרשו ממנו למנות יותר שרות בממשלה – כפי שהבטיח שוב ושוב. יש עוד כמה שעות! מוזמנים ומוזמנות להדביק את הכתבה הזו בפוסטים וציוצים בעמוד הפייסבוק של בני גנץ ובעמוד הטוויטר שלו.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

תכנית "שקוף" לממשלה ה-35: כך נילחם בשחיתות

סוף סוף קמה ממשלה חדשה. איך לוודא שלא נתעורר מחר עם תיקי שחיתות חדשים? הנה כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. בין הפתרונות: לחשוף לוביסטים שמשפיעים בחשאי על השרים, לתקן את ועדת השרים לחקיקה ולאפשר לציבור להעלות מהבית נושאים לדיון במליאה. הרשימה המלאה – שתישלח לכלל הח"כים – לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

שלום לממשלה ה-35 של ישראל, "ממשלת חירום לאומית". נכון, בקווי היסוד של הממשלה החדשה אין אף לא סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – מה שהיה הדגל המרכזי של כחול לבן, אך בשביל זה אנחנו פה.

הכנו תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם כל הפרצות שצריך לסגור והחוקים שנפעל לחוקק כדי לשנות את המצב. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי יישב בכסא רה"מ או בכסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שמממן את שכרם.

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

  • שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך.

הגיע הזמן ששרי הממשלה יפסיקו להסתיר את הצבעותיהם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל בהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת ממשלה.

  • שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות (פירוט בקישור). פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

  • שקיפות חלקית בהון השרים 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מסרב להגיש הצהרת הון כבר שנה וחצי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

  • שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש.

  • שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. מצב זה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר החלו בגיבוש נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

  • חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקת לשכוח אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ שהחליט לרכוש צוללות ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

דוד שמרון, ייעץ לנתניהו לרכוש צוללות – במקביל לייעוץ לחברת הצוללות. חייבים ללמוד לקח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

  • להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקל. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. אפשרה תרומות אנונימיות לעמותות (צילום: פלאש 90)

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

ראש הממשלה נתניהו לא אוהב להקים ועדות חקירה – במקרה של הקורונה זה הכרחי (צילום: דוברות הכנסת)

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את התמונה.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

  • השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

  • שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, בו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

  • הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. מתסמן כי בכנסת הקרובה היא לא תחודש. אלו חדשות רעות לכלל אזרחי ישראל. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה (כאמור, תחום פרוץ לגמרי) ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

ועדת השקיפות. חברי הכנסת צריכים לדרוש את הקמתה המחודשת (צילום: יוסי זמיר)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליצית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, לפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

  • חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק רת שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

מתן חסינות לחיים כץ. חברים בוועדות כלכליות לא יכולים להסתיר את המניות שהן משקיעים בהן (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלנו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

  • חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

  • שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

  • הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

  • תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית".

במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית:

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט הטרי שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט אליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.

  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים כאמור מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה . תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.