פוסטים

הממשלה יכולה לקצר לכם את תקופת הבידוד אך גוררת רגליים

דיון בוועדת החוץ והביטחון חושף כי אפשר לקצר את תקופת הבידוד, אבל מריחת זמן של הממשלה פוגעת בנו. וגם: רוב המערערים על איכון השב"כ שוחררו. חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יותר נזק מתועלת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הסבירות שהמבודד ידביק ביום ה-12 לאחר בדיקה, דומה לסבירות שידביק ביום ה-14", כך, רק לאחר 40 דקות דיון שהתקיים השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובעקבות לחץ מתמשך של יו"ר הוועדה צביקה האוזר וח"כ איילת שקד, הודה ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) במשרד הבריאות, כי אפשר לשחרר את מי שנגזר עליו בידוד לאחר 12 יום, ולא לאחר 14 יום כנדרש כיום.

גם יומיים בלבד הם קיצור משמעותי כשמדובר בבידוד, שהוא למעשה מעצר בית, לעיתים בחדר קטן, תוך גרימת סבל למשפחת המבודד ואובדן פרנסה. במקרה שההודעה על המגע המאומת מגיעה בהפרש גדול מרגע המגע בפועל, קיצור של יומיים יכול אפילו לייתר את הבידוד כולו. אם ישנה הצדקה רפואית לקיצור, ע"י עריכת בדיקה ביום השמיני או התשיעי, מדוע הוא אינו מתבצע? הסיבה, כפי שהתברר בדיון, היא בעיקר סרבול ומריחה ממשלתית.

"השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא", אמרה מיכל כצנלסון, בהתייחסה לשאלה אם הממשלה והשר הממונה, אלי כהן נדרשו לסוגיה. אבל לשאלה מדוע דרושים תשעה ימים לקבל תשובה – לא ידעה לענות (אגב, כצנלסון היא בכלל לא עובדת משרד הבריאות אלא ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין, שמרכז את עבודת צוות השרים בנושא איכוני שב"כ).

נציין שמספר הבדיקות הנדרש לצמצום ימי הבידוד קל למדי להערכה – משרד הבריאות יודע כמה אנשים נשלחים מדי יום לבידוד. מתוכם יש להוריד את מספר החולים המאומתים הממוצע מסך המבודדים וכך נגיע למספר שמשקף את מספר הבדיקות המקסימלי. המספר האמיתי יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר וכנראה שלא כולם יממשו זכות זאת. 

עוד בדיון, האוזר שאל מדוע שוויץ ואוסטריה קיצרו את תקופה הבידוד ומה אפשר ללמוד מהם. התשובה שהוא קיבל מנציג משרד הבריאות היא כי "המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות". לא הצלחנו ליצור איתם קשר, אמר הנציג, ד"ר לב. אמירה תמוהה מאחר ואם יכול היה מנכ"ל משרד הבריאות לטוס לדובאי – מדינה שרק עתה כוננו איתה יחסים דיפלומטים ולהיפגש עם מקבילו בנסיכות, הוא יכול להשיג את מספר הטלפון של שר הבריאות האוסטרי. 

"832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה חיסכון של מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה", אמר האוזר. "זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון בוועדה. צילום: מוריה ברקוביץ, דוברות הכנסת

כזכור, חוק הסמכת השב"כ אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי, על מנת לסייע בצמצום התפשטות נגיף הקורונה ובמקביל לקדם את השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, אך הדבר נתון לאישור סופי של ועדת החוץ והביטחון.

הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה מהתשובות הלא מספקות שקיבלה בקשר לסוגיית קיצור תקופת הבידוד, האריכה את ההסכמה רק עד ה-16.9 ולא עד ה-21 לחודש כפי שביקשה הממשלה. בזמן הזה על הממשלה יהיה לבחון את הגדלת מערך הבדיקות וקיצור תקופת הבידוד. 

ומה באשר להתקדמות במציאת פתרונות אזרחיים לקטיעת שרשרת ההדבקה, פתרונות אלטרנטיביים לשימוש בשב"כ? 

גם כשהגיעו בוועדה לדיון על אפליקציית המגן לא ניתן היה למצוא בשורות. במשרד סיפרו כי קיצרו את הליך ההרשמה לאפליקציה, אך שלל בעיות אחרות טרם נפתרו. משרד הבריאות השיק את האפליקציה לפני חודש, נתקל בקשיים והוריד את הקמפיין לאחר שבוע. מזה שלושה שבועות הקמפיין נתון בהקפאה עמוקה ורק בשבוע הבא יושק מחדש.

"הפסקנו את הקמפיין לאחר שראינו שהורידו אותו 100 אלף והסירו אותו 50 אלף. אם לא יצליחו לשפר בשבוע הקרוב עוד קצת את האפליקציה אנחנו נצא לניסיון נוסף, רק בדיגיטל, אם זה לא עובד אז נעצור שוב", סיפקה עינת שומרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינ"ל במשרד הבריאות, הסבר קודר למדי.

"ברור שהאשליה שהשב"כ לבדו ימנע סגר התפוגגה כליל", אמר גיל גן-מור מהאגודה לזכוית האזרח. "החלופה האמיתית היא החקירות האנושיות והוועדה לא משקיעה זמן בשאלה מדוע אנחנו לא משפרים את היעד לשיפור החקירות האנושיות. לא באמצעות טלפונים אישיים וחקירות על נייר אלא באופן דיגיטלי יזום". 

"בדיוני הצוות של הצט"ם (צוות טיפול במגיפות) יש כאלו שמתנגדים לאיכוני השב"כ ועד עכשיו קולם לא הגיע אליכם", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "למה שמקבלי ההחלטות לא ישמעו את חוות הדעת המקצועית? למה שלא נראה את הדיון ושההחלטה תתקבל בשקיפות מלאה? הכלי הזה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת", סיכם.

832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו

מניתוח הנתונים שהכינה ועדת החו"ב ניתן ללמוד שהמדינה אכן ממשיכה לשפר את המערך האפידמיולוגי ויותר חולים מזוהים על ידי חקירה אפידמיולוגית, לעומת כלי השב"כ. כך אם באמצע יולי אותרו רק כ-27 אחוז מהחולים על ידי חקירה אפידימולוגית לבדה, כיום אנו עומדים על יותר מ-50 אחוזים.

מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים. 

עם זאת בתמונה הכללית נראה שמרחב הטעות של השב"כ הוא רחב. 63% מההשגות שהוגשו על מגע עם חולה אושרו. כלל ההשגות עומד על 204 אלף.

בשל עיכוב משרד הבריאות: השימוש במעקב השב"כ עשוי לחזור

משרד הבריאות התחייב להשיק בתחילת יוני יישומון שיכול להחליף את מעקב השב"כ בשימוש בטכנולוגיית bluetooth. זה לא קרה. לדברי שר המודיעין אלי כהן, בגל תחלואה שני "לא תהיה ברירה אלא לחזור לכלי הזה". תגובת המשרד: נשיק בשבועות הקרובים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.

טכנולוגיית Bluetooth יותר יעילה באיתור נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.

עוד כתבות בנושא:

לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.

הבטחה לעלות עם מגן 2.0 בתחילת יוני – לא מומשה

בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו. 

"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית". 

רונה קייזר ממשרד הבריאות. הבטיחה שאפליקציית "המגן 2" תעלה בתחילת החודש

בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.

"חייבים לדון בחלופות לשב"כ לפני הגל השני"

הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. 

"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".

לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".

נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות". 

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "לבחון האם השימוש בשב"כ מידתי"

עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן". 

למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד". 

עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".

כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".

משרד הבריאות: טרם נקבע מועד סופי

משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.

"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. מתי תעלה גרסה 2?

"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.

"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות. 

המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

דו"ח ממשלתי קובע: אפשר להילחם בקורונה בלי לפגוע בפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות טוענת שניתן לצמצם את פגיעה פוטנציאלית בפרטיות שלנו, במעבר לשימוש ב-Bluetooth במקום טכנולוגיית זיהוי מיקום. משרד הבריאות עובד על זה – אך לטענתו תקציב של מיליונים בודדים מעכב את ההטמעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

דו"ח חדש של הרשות להגנת הפרטיות קובע כי ישנה חלופה יעילה יותר ל"כלי" של השב"כ במעקב אחרי האזרחים לצורך זיהוי מדביקים פוטנציאליים. לפי הדו"ח ניתן להשתמש בטכנולוגיית Bluetooth, היעילה יותר מטכנולוגיית זיהוי מיקום באיתור הדבקות. כמו כן, החלופה מצמצמת סיכון עתידי לפגיעה בפרטיות האזרחים.

הצלבת נתונים עם זיהוי מיקום יכולה לגלות עלינו כמעט הכול

הדו"ח פורסם לקראת דיון בוועדת החוץ והביטחון שהתקיים בשבוע שעבר, על המשך מעקב השב"כ לזיהוי נדבקים פוטנציאליים. במשרד הבריאות טענו שהגרסה החדשה של אפליקציית המגן תעשה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth, אך תקציב של מיליוני שקלים בודדים מעכב את הטעמתה החלופה.

לדעת איפה אנחנו אוכלים והאם אנחנו מתפללים

איסוף מידע על אזרחים לצורך אזהרת נדבקים פוטנציאליים, מטריד אזרחים רבים החוששים לאובדן פרטיותם. מה המשמעות של חלקי המידע הנאספים עלינו?

עוד באותו נושא:

לפי דו"ח הרשות להגנת הפרטיות, שבדקה את הנושא, "גם כאשר נתוני מיקום נדמים להיות אנונימיים, כלומר אינם מקושרים לאדם מזוהה ונשמרים בנפרד, הרי שהצלבתם עם מידע זמין אחר עלולה לגרום לזיהוי".

איך זה קורה? אחת הדרכים היא הצלבת כתובת ה-IP של המחשב עם חשבון האינטרנט של המשתמש, המגלה מי הוא בעליו והיכן שהה. דוגמה נוספת היא הצלבת צילומי תנועת מכוניות עם מספר רישוי רכב, שיכולה להוביל לזיהוי בעל הרכב.

טכנולוגיית bluetooth יעילה יותר בזיהוי קרבה בין נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוסף, "הצלבת נתוני מיקום עם מידע המצוי ברשתות חברתיות, מצלמות אבטחה במרחב הציבורי, עסקאות אשראי וכיו"ב, עלולים גם הם לגרום לזיהוי פרטיו של אדם", פירטו בדו"ח.

עוד הוסיפו ש "ניתוח נתוני מיקום יכולים לחשוף מידע כמו כתובות מקום עבודה או מגורים. מחקרים מראים כי מעקב במשך שנה וחצי אחר נתוני מיקום אנונימיים של 6 חצי מיליון איש, מעלה כי לרובם יש שובל ייחודי, המאפשר לזהות 95 אחוז מהם".

זה לא נגמר כאן. נתוני מיקום והצלבתם מגלים מידע פולשני אף יותר, כמו "מצבו הבריאותי והנפשי (אדם המבקר במוסדות רפואיים), אמונותיו (ביקור בבית תפילה, היעדר תנועה ושימוש בימי שבת), דעה פוליטית (ביקור במוסדות מפלגתיים או השתתפות בהפגנות)".

כך גם ניתן לגלות העדפה מינית (ביקור במקומות בילוי ייעודיים לקהילה מסוימת), מצב כלכלי (אזור מגורים, מקום עבודה, מקומות בילוי, עלולים להצביע על מצב כלכלי), קשרים חברתיים או מקצועיים, מצבו האישי של אדם (מקום לינה השונה מכתובת מגורים), מצב תעסוקתי ועוד.

החשש: דליפת נתונים לידיים זרות

החשש עולה כאשר גורם בעל אינטרס זר ישים ידו על הנתונים. "ככל שהזמן חולף, טכנולוגיות המידע משתפרות, ומקורות מידע רבים נעשים פומביים. תהליך זה מגביר את הסיכון של הצלבת המידע הגלוי עם המידע ה"אנונימי" אשר יגרמו לזיהוי הפרטים האישיים", נכתב בדו"ח.

משרד הבריאות קיבל בעבר ביקורת על אבטחת נתונים לקויה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

אפשרות מדאיגה אחת היא פריצה למאגרי נתונים של גופים כמו משרד הבריאות למשל, וגניבתם. חשוב להדגיש כי עוד ב-2019 התריע מבקר המדינה מפני אבטחה לקויה של הנתונים במשרד הבריאות.

בראיון שקיימנו עם עו"ד יהונתן קלינגר לפני הבחירות, הוא הזהיר מהשלכות של דליפת נתונים. לטענתו באותו ראיון, הרשות להגנת הפרטיות היא גוף חסר שיניים. "יש עליה מכבש לחצים פוליטי", טען.

גם דו"ח מבקר המדינה, אותו אחד שהצביע על הליקויים באבטחת המידע, טען לחוסר מעורבות של הרשות להגנת הפרטיות בקבלת החלטות. טענה שבלטה גם בדיונים בנושא זה. 

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות לפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

אפליקציית "המגן". גרסה 2.0 מבוססת על bluetooth, אך הטמעתה מתעכבת

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה.

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

כלומר, לפי ניתוח זה השיטה האחרונה עדיפה בהרבה, גם מבחינת דיוק בניסיון לגלות מי אכן נמצא בסכנת הדבקה, וגם בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים. 

כיצד פועלת טכנולוגיית Bluetooth?

הרעיון שעומד מאחורי השימוש ב-Bluetooth הוא הצפנת המספר על ידי ססמת זיהוי רנדומלית. "כל משתמש באפליקציה הייעודית מקבל מספר רנדומלי אנונימי הנשמר במכשיר הטלפון הנייד שלו", פותחים ומסבירים בדו"ח. "המספר מתחלף בפרקי זמן קבועים ותדירים, מטעמי אבטחת מידע".

כאשר משתמשים נמצאים בקרבה מסוימת, מכשירי הטלפון יוצרים קשר ומחליפים ביניהם את סיסמת הזיהוי הרנדומלית, כך שכל מכשיר נייד שומר את המספר של המשתמש השני.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"לדוגמה: משתמש א' פוגש את משתמש ב'. הטלפון של משתמש א' שולח לטלפון של משתמש ב' את מספר הזיהוי הרנדומלי-אנונימי של משתמש א' והמספר נשמר בטלפון של משתמש ב' ולהיפך".

על פי סקירת הרשות לפרטיות שימוש בטכנולוגיה זו לצורך זיהוי והתראה לנדבקים פוטנציאליים יעבוד כך: "כאשר משתמש מתגלה כחולה קורונה, משתמשים אחרים אשר באו עימו בקרבה הנדרשת ולמשך הזמן הנדרש ושפרטיהם הוחלפו עם המשתמש, יקבלו הודעה על כך ששהו בקרבת חולה (מבלי לקבל את פרטיו) וכי עליהם להיכנס לבידוד לתקופה המתאימה". כל זה מתוך המידע השמור בטלפון בלבד ולא במערכת מרכזית.

כלומר, מדובר באיסוף מידע הרלוונטי אך ורק לשאלת הקרבה לחולים ומשך השהייה בקרבתו. המידע אינו כולל נתונים על מיקום הנדבק הפוטנציאלי, לא ברגע ההדבקה ולא בנקודות שונות על המפה במהלך כל שעות היום.

"גרירת רגליים"

ועדת המשנה למודיעין, בראשות צבי האוזר (דרך ארץ), התכנסה בשבוע שעבר על מנת לדון אם לאפשר אורכה לממשלה בשימוש בכלי השב"כ לביצוע חקירות אפידימיולוגיות, אך תוך צמצום משמעותי. 

צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

בדיון טענה רונה קייזר, ראש אגף מערכות ומחשוב במשרד הבריאות, כי פיתוח גרסה 2.0 של אפליקציית "המגן" אכן תתבסס על שימוש ב-Bluetooth. עד כה הורידו את האפליקציה 1.58 מיליון משתמשים (מתוכם 870 אלף משתמשים פעילים), לעומת יעד של 4 מיליון שהציב לעצמו משרד הבריאות. 

היו"ר האוזר, לחץ ושאל "האם מדובר בפרויקט מתמשך או פתרון ממשי?" קייזר ענתה שבתחילת יוני יעלו עם הגרסה המשדורגת וכי הם נערכים לתוכנית שיווקית. לטענתה "המאמץ השיווקי יעלה בין 3-4 מיליון שקלים". 

האוזר המשיך וטען כי "בהיקף ההוצאות של ההתמודדות עם הקורונה, נשמע לי אבסורד שבגלל ארבע מיליון שקלים מתמהמהים עם זה". ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו הסכים: "4 מיליון שקל לקמפיין ועדיין לא עשו את זה, זו גרירת רגליים".

שינוי גישה: מעכשיו צריך תירוץ טוב לשימוש בשב"כ

"אנחנו מעלים חשש כבד מאוד עם העובדה שצמצמו את היכולת שלנו לבצע חקירות יותר מקיפות", אמרה פרופ' סיגל סדצקי בפתיחת הדיון בוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת. סדצקי מביעה תרעומת על כך שהממשלה החליטה לצמצם בתחילת השבוע את האפשרות שלה להשתמש במעקב השב"כ אחרי אזרחים. 

אם בעבר שמו של כל חולה מאומת עבר אוטומטית לשב"כ על מנת לאתר את מסלולו בשבועיים הקודמים ובכך לאתר גם את כל מי שבא איתו במגע, החל מהיום השימוש בכלי יעשה רק כשאין ברירה אחרת.

סיגל סדצקי, משרד הבריאות. הודתה שהעדיפה המשך מעקב השב"כ (צילום: פלאש 90)

לפי החלטת הוועדה, כל בקשה כזו תידרש לאישור ונימוק של מנכ"ל משרד הבריאות תוך תיאום עם השב"כ לפני הפעלתו. הסיבה להיוועצות עם השב"כ היא על מנת לוודא שזו לא תהיה בדיקה לחינם. ההארכה תפוג ב-8 ביוני במידה ולא תוגש עד אז על שולחן הכנסת הצעת החוק הממשלתית בנושא. 

ח"כ גדעון סער (הליכוד) תהה ושאל את סדצקי: "מה נשתנה?". מדוע למרות שמשרד הבריאות מבקש להמשיך במתכונת הקודמת, השימוש בכלי צומצם. סדצקי הודתה שהייתה מעדיפה להמשיך כמו בעבר אך זו ההחלטה שאושרה בממשלה.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) שאל: "מדוע למרות שיש 400 אחיות שמיועדות לחקירות אפידמיולוגיות על כ-20 חולים המשרד ממשיך לדרוש חדירה לטלפונים הניידים". 

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו). מתח ביקורת על משרד הבריאות בדיון

סדצקי הודתה שאכן מהירות החקירות המסורתיות הוא משביע רצון ועומד על זמן ממוצע של יום ורבע (כולל שבתות), לעומת שעות ספורות בשימוש אלקטרוני. לטענתה ההבדל המשמעותי הוא בדיוק הבדיקה ולא בזמן שלוקח למשרד לבצע את החקירה. 

איילת שקד (ימינה) אמרה: "כל עוד אנחנו מפקחים אני לא רואה סיבה שלא להמשיך בשימוש בכלי שיאפשר להשאיר את המשק פתוח".

"לא אפקטיבי, יפגע בענף ההיי-טק"

בדיון עלו שורה של ארגונים אזרחיים והתנגדו להמשך השימוש ב"כלי" של השב"כ. אנחנו הולכים לכלי אוטומטי שהיום חצי מהבקשות בכלל לא אפקטיביות", טען פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "כרגע אפשר לעצור את השימוש בכלי. היום יותר חשוב לעשות סקרים מדגמיים כדי לזהות מקרים שאנחנו לא מכירים".

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "הכלי של השב"כ לא אפקטיבי"

ד"ר תהילה אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיפה כי "אין אף מדינה דמוקרטית שבחרה להשתמש בשירותים החשאיים שלה במעקב אחר אזרחים. אנחנו פועלים באופן חזיתי כנגד הנחיות האיחוד האירופי, מה שיביא לפגיעה בענף ההייטק בישראל".

"כל האנשים בדיון יודעים שהכלי של השב"כ לא אפקטיבי כשכולם בחוץ", הסכימה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי. "לדעתי, צריך לבטל את ההארכה ולחכות לחקיקה ראשית, ויש לקיים דיון רציני בנושא החלופות".

השב"כ: "אנחנו דווקא מבקשים לצמצם" 

לקראת סוף הדיון עלו לדיון המקרים בהם יוכלו במשרד הבריאות להפעיל את כלי המעקב: אדם בעל מוגבלות, אדם המסרב לשתף פעולה ו'סעיף סל' של מקרים חריגים שיעשו תוך דיון ותיאום עם השב"כ.

ניצן, סגן היועץ המשפטי של השב"כ עלה לדיון בזום לקראת הסוף ואמר כי הסעיף שמתייחס לחולה המסרב לשתף פעולה אינו מקובל על השב"כ מאחר והוא מרחיב את מנעד המעקב. עוד הוסיף שמבחינתו היה מסיר גם את הסעיף לגבי בעלי מוגבלויות. ניצן ניסה להסיר את האישור האוטומטי שניתן לשני מקרים אלו ולהתייחס רק ל'סעיף הסל' של מקרים חריגים שיהיו חייבים לנמק ולבצע בתיאום איתם. 

עוד הוסיף כי השב"כ מבקש להיות מעורב בקבלת ההחלטות באם להפעיל את הכלי רק כדי שלא יופעל לחינם. כלומר, לוודא שהפעלתו תהיה באמת אפקטיבית לפני שמשתמשים בו. 

לבסוף, לבקשת השב"כ, הוחלט להסיר את שתי ההגדרות הראשוניות: טעמי מוגבלות ומטעמי סרבנות ולהשאיר רק סעיף למקרים חריגים שבו יתבצע נוהל תיאום ואישור שיפורסם. כלומר, השב"כ הפך להיות דווקא הגורם המצמצם.

ההצעה אושרה לבסוף: גדעון סער (ליכוד) וצבי האוזר (דרך ארץ) תמכו, אלי אבידר (ישראל ביתנו) התנגד. איילת שקד נכחה בחלק מהדיון אך לא השתתפה בהצבעה. יאיר לפיד ומשה יעלון נעדרו. יואב קיש ויואב בן צור מונו לסגני שרים ולא יוכלו להיות יותר חברי הוועדה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין