פוסטים

הממשלה יכולה לקצר לכם את תקופת הבידוד אך גוררת רגליים

דיון בוועדת החוץ והביטחון חושף כי אפשר לקצר את תקופת הבידוד, אבל מריחת זמן של הממשלה פוגעת בנו. וגם: רוב המערערים על איכון השב"כ שוחררו. חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יותר נזק מתועלת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הסבירות שהמבודד ידביק ביום ה-12 לאחר בדיקה, דומה לסבירות שידביק ביום ה-14", כך, רק לאחר 40 דקות דיון שהתקיים השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובעקבות לחץ מתמשך של יו"ר הוועדה צביקה האוזר וח"כ איילת שקד, הודה ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) במשרד הבריאות, כי אפשר לשחרר את מי שנגזר עליו בידוד לאחר 12 יום, ולא לאחר 14 יום כנדרש כיום.

גם יומיים בלבד הם קיצור משמעותי כשמדובר בבידוד, שהוא למעשה מעצר בית, לעיתים בחדר קטן, תוך גרימת סבל למשפחת המבודד ואובדן פרנסה. במקרה שההודעה על המגע המאומת מגיעה בהפרש גדול מרגע המגע בפועל, קיצור של יומיים יכול אפילו לייתר את הבידוד כולו. אם ישנה הצדקה רפואית לקיצור, ע"י עריכת בדיקה ביום השמיני או התשיעי, מדוע הוא אינו מתבצע? הסיבה, כפי שהתברר בדיון, היא בעיקר סרבול ומריחה ממשלתית.

"השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא", אמרה מיכל כצנלסון, בהתייחסה לשאלה אם הממשלה והשר הממונה, אלי כהן נדרשו לסוגיה. אבל לשאלה מדוע דרושים תשעה ימים לקבל תשובה – לא ידעה לענות (אגב, כצנלסון היא בכלל לא עובדת משרד הבריאות אלא ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין, שמרכז את עבודת צוות השרים בנושא איכוני שב"כ).

נציין שמספר הבדיקות הנדרש לצמצום ימי הבידוד קל למדי להערכה – משרד הבריאות יודע כמה אנשים נשלחים מדי יום לבידוד. מתוכם יש להוריד את מספר החולים המאומתים הממוצע מסך המבודדים וכך נגיע למספר שמשקף את מספר הבדיקות המקסימלי. המספר האמיתי יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר וכנראה שלא כולם יממשו זכות זאת. 

עוד בדיון, האוזר שאל מדוע שוויץ ואוסטריה קיצרו את תקופה הבידוד ומה אפשר ללמוד מהם. התשובה שהוא קיבל מנציג משרד הבריאות היא כי "המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות". לא הצלחנו ליצור איתם קשר, אמר הנציג, ד"ר לב. אמירה תמוהה מאחר ואם יכול היה מנכ"ל משרד הבריאות לטוס לדובאי – מדינה שרק עתה כוננו איתה יחסים דיפלומטים ולהיפגש עם מקבילו בנסיכות, הוא יכול להשיג את מספר הטלפון של שר הבריאות האוסטרי. 

"832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה חיסכון של מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה", אמר האוזר. "זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון בוועדה. צילום: מוריה ברקוביץ, דוברות הכנסת

כזכור, חוק הסמכת השב"כ אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי, על מנת לסייע בצמצום התפשטות נגיף הקורונה ובמקביל לקדם את השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, אך הדבר נתון לאישור סופי של ועדת החוץ והביטחון.

הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה מהתשובות הלא מספקות שקיבלה בקשר לסוגיית קיצור תקופת הבידוד, האריכה את ההסכמה רק עד ה-16.9 ולא עד ה-21 לחודש כפי שביקשה הממשלה. בזמן הזה על הממשלה יהיה לבחון את הגדלת מערך הבדיקות וקיצור תקופת הבידוד. 

ומה באשר להתקדמות במציאת פתרונות אזרחיים לקטיעת שרשרת ההדבקה, פתרונות אלטרנטיביים לשימוש בשב"כ? 

גם כשהגיעו בוועדה לדיון על אפליקציית המגן לא ניתן היה למצוא בשורות. במשרד סיפרו כי קיצרו את הליך ההרשמה לאפליקציה, אך שלל בעיות אחרות טרם נפתרו. משרד הבריאות השיק את האפליקציה לפני חודש, נתקל בקשיים והוריד את הקמפיין לאחר שבוע. מזה שלושה שבועות הקמפיין נתון בהקפאה עמוקה ורק בשבוע הבא יושק מחדש.

"הפסקנו את הקמפיין לאחר שראינו שהורידו אותו 100 אלף והסירו אותו 50 אלף. אם לא יצליחו לשפר בשבוע הקרוב עוד קצת את האפליקציה אנחנו נצא לניסיון נוסף, רק בדיגיטל, אם זה לא עובד אז נעצור שוב", סיפקה עינת שומרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינ"ל במשרד הבריאות, הסבר קודר למדי.

"ברור שהאשליה שהשב"כ לבדו ימנע סגר התפוגגה כליל", אמר גיל גן-מור מהאגודה לזכוית האזרח. "החלופה האמיתית היא החקירות האנושיות והוועדה לא משקיעה זמן בשאלה מדוע אנחנו לא משפרים את היעד לשיפור החקירות האנושיות. לא באמצעות טלפונים אישיים וחקירות על נייר אלא באופן דיגיטלי יזום". 

"בדיוני הצוות של הצט"ם (צוות טיפול במגיפות) יש כאלו שמתנגדים לאיכוני השב"כ ועד עכשיו קולם לא הגיע אליכם", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "למה שמקבלי ההחלטות לא ישמעו את חוות הדעת המקצועית? למה שלא נראה את הדיון ושההחלטה תתקבל בשקיפות מלאה? הכלי הזה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת", סיכם.

832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו

מניתוח הנתונים שהכינה ועדת החו"ב ניתן ללמוד שהמדינה אכן ממשיכה לשפר את המערך האפידמיולוגי ויותר חולים מזוהים על ידי חקירה אפידמיולוגית, לעומת כלי השב"כ. כך אם באמצע יולי אותרו רק כ-27 אחוז מהחולים על ידי חקירה אפידימולוגית לבדה, כיום אנו עומדים על יותר מ-50 אחוזים.

מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים. 

עם זאת בתמונה הכללית נראה שמרחב הטעות של השב"כ הוא רחב. 63% מההשגות שהוגשו על מגע עם חולה אושרו. כלל ההשגות עומד על 204 אלף.

בשל עיכוב משרד הבריאות: השימוש במעקב השב"כ עשוי לחזור

משרד הבריאות התחייב להשיק בתחילת יוני יישומון שיכול להחליף את מעקב השב"כ בשימוש בטכנולוגיית bluetooth. זה לא קרה. לדברי שר המודיעין אלי כהן, בגל תחלואה שני "לא תהיה ברירה אלא לחזור לכלי הזה". תגובת המשרד: נשיק בשבועות הקרובים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.

טכנולוגיית Bluetooth יותר יעילה באיתור נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.

עוד כתבות בנושא:

לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.

הבטחה לעלות עם מגן 2.0 בתחילת יוני – לא מומשה

בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו. 

"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית". 

רונה קייזר ממשרד הבריאות. הבטיחה שאפליקציית "המגן 2" תעלה בתחילת החודש

בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.

"חייבים לדון בחלופות לשב"כ לפני הגל השני"

הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. 

"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".

לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".

נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות". 

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "לבחון האם השימוש בשב"כ מידתי"

עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן". 

למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד". 

עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".

כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".

משרד הבריאות: טרם נקבע מועד סופי

משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.

"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. מתי תעלה גרסה 2?

"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.

"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות. 

המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין