פוסטים

מקרי האלימות במשפחה צפויים לזנק בסגר, ושוב הממשלה לא מוכנה

בגל הראשון הייתה עליה של עשרות אחוזים בפניות לקווי הסיוע לאלימות מינית ואלימות במשפחה שר הרווחה הבטיח תקציב לכל מקלט חירום, אבל הכסף לא הגיע מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית קיבלו פחות מ-25% מהתקציב השנתי עמותות הסיוע קורסות תחת העומס ויש צורך בפתרונות נוספים משרד הרווחה: תקציב של עשרה מיליון שקלים יועבר בימים הקרובים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בתקופת הגל הראשון, בשלושת החודשים שבין מרץ למאי, עלה מספר הפניות לקווי החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעשרות אחוזים. הסגירה בבתים, הבדידות והחרדה הבריאותית והכלכלית גרמו לקושי נפשי לנשים רבות, וחלקן נאלצו להישאר סגורות בבית עם הפוגע שלהן. בחודש ינואר הגיעו לקו החירום של משרד הרווחה 472 פניות בנושא אלימות. במאי המספר כבר הגיע לפי ארבע – 1,870 פניות.

אולם למרות שהנתונים ידועים, זה חודשים ארוכים שהמקלטים לנשים נפגעות אלימות ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מחכים לתקציבים מהממשלה. בסוף אוגוסט הכריז שר הרווחה, איציק שמולי (העבודה), כי הממשלה אישרה העברה של עשרה מיליון ש"ח לתחום האלימות כלפי נשים וילדים, בהם פיצוי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט על תקופת הגל הראשון. היום אמר נציג משרד הרווחה ל"שקוף" כי הכסף אושר סוף סוף באגף התקציבים באוצר – אך נכון לרגע פרסום הכתבה הכסף לא הועבר, ולא ברור מתי יעבור

מפגינה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

נשים נפגעות ואין להן לאן ללכת

"היתה עליה של 73 אחוזים בפניות לקו החירום בוואטסאפ. הסגר עורר טריגר של טראומה והרבה נשים קרסו נפשית עד כדי הגעה לאשפוזים", סיפרה השבוע מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. "יש תורי המתנה של חודשים בקבלת טיפול נפשי מהמדינה, ובסגר הראשון הרבה מהטיפולים פסקו. הפעם אנחנו דורשות שיהיו טיפולים מרחוק, ושכל העובדים יוגדרו כחיוניים. שחס וחלילה לא יוציאו עובדים לחל"ת". 

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה ל"שקוף": "נהלי הזכאות לטיפול רפואי אונליין למי שנפגעה מינית מעורפלים מאוד. הזכאות היא ב'מקרים חריגים' – אבל אין קריטריונים ברורים. יש אונס חריג ואונס לא חריג?". לדבריה, לא ברור למי מאושר טיפול כזה. "בינתיים לא ידוע לי על מקרה אחד שבו הוחלט שהנפגעת זכאית", אומרת שרר. "אנחנו לא יודעות מה המקרה החריג שבו זה יאושר, ולמשרד הבריאות הפתרון".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

לדברי שרר, יש צורך דחוף במקלט חירום לנשים שנפגעו וצריכות מענה בזמן שבו המדינה תחת סגר ובידוד. "הכי דחוף זה מקום להעביר אליו נשים נפגעות אלימות מינית. אם בחורה נפגעת על ידי השותף שלה, אין לה לאן ללכת – אם יהיה סגר אנחנו שוב נוצף במקרים האלה. חייב להיות בידוד לנשים ומענה לנשים שעוברות פגיעה מינית בבית". 

"המסה הקריטית של הפגיעות היא של אנשים מוכרים בתוך מערכות יחסים", מסבירה אורית סוליציאנו. "למרכזי הסיוע מגיעות 50 אלף פניות בשנה. אין ספק שבתקופה של סגר צריך למצוא פתרונות לנשים שחיות בבתים פוגעניים. הרבה צעירות שאיבדו את עבודתן ואין להן לאן ללכת, חוזרות לבית פוגעני".

חצי שנה של הבטחות

כבר בחודש מרץ ביקשה ח"כ עאידה תומא סלימאן ממשרד הרווחה, כשזיהתה את הצורך האקוטי שעולה מן השטח, כי יעביר פיצוי למקלטים שעבודתם צפויה לגדול משמעותית בעקבות המגיפה.

ח"כ עאידה תומא סלימאן. דרשה תקציב למקלטים עוד במרץ

אבל רק בסוף אוגוסט הודיע שר הרווחה שמולי כי אושר תקציב של 10 מיליון שקלים למקלטים, בהם פיצוי מיידי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט. היום הודיע לנו משרד הרווחה, כאמור, כי הכסף צפוי לעבור בימים הקרובים לאחר ש״ניתן אור ירוק״ מהאוצר, אולם גורמים עימם שוחחנו טוענים כי התקציב עדיין לא עבר. ובינתיים, ערב ראש השנה, הכסף לא הגיע למקלטים – שקורסים תחת העומס.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה היום ל"שקוף": "כשאומרים לאנשים שהם נכנסים לסגר, מבקשים מהם להיות במקום הכי בטוח עבורם – הבית. אבל במקרה הזה אנחנו מדברות על נשים שמבקשים מהן להיכנס לגיהנום האישי שלהן – להיות בבית עם האדם האלים".

למרות שעברה חצי שנה מאז העליה במקרי האלימות בגל הראשון, הרבה דרישות נותרו ללא מענה. "בתחילת הגל הקודם אולי לא ידעו איך להתכונן. אבל אחרי שאנחנו למודי ניסיון אני עדיין לא רואה שהמשרדים מתייחסים כמו שצריך", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "המקלטים שילמו המון כסף שלא היה חלק מסל השירותים שלהם ועדיין לא פוצו על זה. מדברים כבר חודשים על קמפיין – ביקשתי שהוא יתחיל לקראת הסגר, כדי שהנשים ידעו שגם אם הממשלה אומרת להן להישאר בבית, יש להן גם את הזכות לצאת מהבית ולבקש עזרה. שלא יחמירו עם עצמן כי אסור לצאת".

בישראל פעילים אחד עשר מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בגלל שלא אושר תקציב מדינה, התמיכה הממשלתית במרכזים לא הגיעה – ועד יולי הם עבדו ללא סיוע ממשלתי. במשרד הרווחה מדברים על צורך בתקציב של תשעה מיליון שקלים בשנה לכל המקלטים, אבל בגלל שאין תקציב מדינה, אושרו רק 5.8 מיליון ש"ח – מהתקציב של 2019. בפועל, המרכזים קיבלו פחות מרבע מהתקציב המקוצץ. "כמרכז סיוע לא קיבלנו סיוע מהמדינה עד יולי. ביולי קיבלנו פחות מ-25% מהסכום שאושר בתקציב 2019", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.

"למקלט לנשים נפגעות אלימות הבטיחו 300 אלף ש"ח אבל זה עוד לא אושר", הוסיפה עואד-ראשד. "שאלו אותנו אם נוכל לפתוח עוד מקלט לנשים. ביוני אמרו שנקבל את כל האישורים כי המקלט מאוד נחוץ – היום אנחנו עדיין מחכות לאישור. נשים משלמות בחיים שלהן, הן באמת צריכות מקום מוגן. למה צריך כל כך הרבה זמן ובירוקרטיה עד שיהיה עוד מקום שיגן על חיים של נשים?".

חדר מיון לנשים שנפגעו

בישראל מפוזרים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות. בעקבות הקורונה הוקם מקלט נוסף, שמאפשר בידוד של המשפחות לפני הכניסה למקלט הבא. רבקה נוימן, מנהלת האגף למעמד האישה ב"ויצו", סיפרה ל"שקוף" כי "בגל הראשון ביקשנו ממשרד הרווחה להקים מקלט חירום, הוא פועל עד היום באופן מלא כל הזמן. קיבלנו עד היום 85 משפחות. רק בשביל להבין זאת כמות המשפחות ששוהה בשניים וחצי מקלטים במשך שנה שלמה". 

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

"המקלט מתפקד כחדר מיון: משפחות מגיעות, שוהות את השבועיים שנדרשים כדי לוודא שהן לא חיוביות לקורונה, ואז כשברור שהמשפחה בריאה היא עוברת הלאה", אמרה נוימן.

לדברי אחת ממנהלות המקלטים שביקשה שלא לציין את שמה בכתבה, יש צורך במקלט בידוד נוסף, אליו יהיה ניתן להפנות משפחות. "יש כמה וכמה מקלטים שהיה בהם מקרה של קורונה והיה צורך לעשות בידוד של נשים וילדים בחדרים. צריך לפתוח עוד מסגרת למקלט בידוד. אם המגמה תמשיך ותהיה עליה במספר ההפניות למקלטים אז צפוי שלא יהיה מקום. ברגע שמקלט הבידוד יתמלא והמקלטים האחרים גם יהיו מלאים, זה מה שעלול לקרות".

ומה עם היום שאחרי?

"המקלט הוא לא מסגרת לכל החיים אלא לחצי שנה או שנה", מספרת נוימן. "המציאות החיצונית יצרה סוג של פקק: ממרץ ועד סוף הסגר אי אפשר היה להוציא משפחות. על כך נוספה המציאות הכלכלית הקשה שבחוץ, וגם הליכים משפטיים לא עבדו כבשגרה. הרבה דברים בשגרת המקלטים השתבשו".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עוד הוסיפה כי "חלק מסיכוי ההישרדות של משפחה בקהילה הוא הכנסה שמספיקה לממן את החיים בחוץ, וגם זה הסתבך – כמו שלכולנו זה הסתבך. פנינו בעבר למנכ"ל משרד הרווחה עם מחשבה שאולי נקים מסגרות מעבר שיאפשרו נחיתה רכה של משפחות יוצאות מקלט בחוץ. זה לא הולך לקרות".

נוימן סיפרה כי "בזמן הקורונה עשינו כאן גיוס משאבים ותמכנו בצרכים הבסיסיים של למעלה מ-80 משפחות יוצאות מקלט. המשפחות האלה חוו את המשבר אבל לא היו מספיק זמן באותו מקום עבודה כדי שתהיה להן הכנסה. ברגע שסיפקנו להן את הצרכים הבסיסיים והן לא היו בסכנה של חרפת רעב, הוצאה מדירה, ניתוק חשמל – כולן החזיקו מעמד ולא חזרו לבית האלים. זה חיזק את התחושה שלנו שהסיוע שנדרש הוא ממש בצרכים הבסיסיים".

***

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

"נשים נאנסו בבידוד ואין להן לאן ללכת"

התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות על היציאה מהבתים הובילו לעלייה במקרי האלימות נגד נשים. במקלטים הוכנו חדרי בידוד לקליטת נשים הזקוקות לעזרה. 113 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הונחו להמשיך בעבודתם, והעובדים בהם הוכרו כחיוניים. האם הממשלה עושה מספיק? וגם: כל קווי הסיוע ופרטי העזרה לנשים במצוקה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

הגבלות על יציאה מהבתים, חרדה בריאותית וכלכלית וחוסר ודאות לגבי העתיד הם רק חלק מהשינויים שהביא איתו נגיף הקורונה. עבור נשים רבות בישראל לא מדובר במצב לא נוח שיש להסתגל אליו – אלא בסכנת חיים של ממש. 

"אחד הדברים שהכי מאפיינים את התקופה הזו היא שהבית הופך למקום הכי בטוח עבורנו. אבל לנשים שסובלות מאלימות בתוך הבית, זה הופך לסיוט", מסבירה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. "זה עלול להפוך למצב של סכנת חיים לאישה שעוברת את האלימות הזו. במצבי חירום שקרו בעבר מספר המתלוננות על אלימות טיפס מעלה, וגם היום יש צפי שתהיה עלייה במספר הנשים שמבקשות מקלט או מבקשות להתרחק ממקור האלימות שבתוך הבית שלהן". 

ח"כ עאידה תומא סלימאן


עליה במקרי האלימות במשפחה מאז תחילת המשבר

העליה הזאת כבר החלה: לפי משטרת ישראל, מאז החל משבר הקורונה מספר מקרי האלימות במשפחה ועבירות המין הידועים למשטרה עלה ב-5% בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. מדובר, כמובן, על מספר המקרים שדווחו – ולא על כלל מקרי האלימות ועבירות המין, שניתן להניח שהוא גדול הרבה יותר: לפי הערכות, בשנת 2017 היו כ-200 אלף נשים שנפגעות מאלימות במשפחה בישראל. באותה השנה נפתחו במשטרה תיקים נגד כ-9,000 תוקפים.

העליה בפגיעה בנשים מביאה איתה קשיים שמשרד הרווחה לא נערך אליהם, הדורשים פתרונות מידיים. ארגוני הנשים מדווחים על צורך דחוף בסיוע ממשרד הרווחה, בעוד שממשרד הרווחה נמסר כי הם עדיין "נערכים". האם ייערכו בזמן?

מקלטים הולכים ומתמלאים

בישראל 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות, בכל אחד מהם יש מקום ל-12 נשים ולילדיהן. בעקבות המצב החדש המקלטים עומדים בפני בעיות חדשות, שעלולות לגרום לכך שבקרוב יתמלאו. ארגוני הנשים מבקשים פתרון: הקמת מרכז שבו יוכלו נשים לשהות בבידוד במידה ונפגעו בביתן.

"יש כבר עכשיו יותר הפניות למקלטים, שהולכים ומתמלאים״, מספרת יעל לוין, מנהלת המקלט של נעמת ומשרד הרווחה לנשים נפגעות אלימות. ״אם לא יהיה פתרון ברמה המערכתית בקרוב, גם אם נשים יפנו ותהיה התרשמות שהן בסיכון וזקוקות למקלט כמקום מוגן – לא יהיה לאן להפנות אותן".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה"

לוין מוסיפה, "יש עוד מורכבות סביב ההפניה של נשים למקלטים: החשש מהידבקות. כשאישה מופנית למקלט אנחנו לא יודעים אם היא נחשפה לווירוס, אם היא חולה או נשאית, ואם לא עושים לה בדיקה לפני הכניסה למקלט אז היא עלולה להדביק נשים וילדים ואת צוות המקלט". למרות הצורך בבדיקות קורונה לפני הכניסה למקלטים, משרד הבריאות לא מאפשר בדיקות כאלה נכון לשעה זו.

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה, שייתן גם מענה טיפולי סביב הנושא של אלימות במשפחה״, אומרת לוין. ״זה לא קורה בינתיים וזה דורש הערכות ברמה הארצית – זאת לא בעיה של מקלט ספציפי כזה או אחר. זה נושא שמשרד הרווחה ומדינת ישראל צריכים לקחת עליו אחריות. נכון להיום נשים שמופנות למקלטים נכנסות. אנחנו נוקטים אמצעי זהירות אבל זה לא אידיאלי, בלשון המעטה".

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן פנתה למשרד הרווחה בבקשה להקים מרכז בידוד לנשים שנפגעו: "ביקשתי שהמדינה תכין מקומות שנשים יוכלו לשהות בהם במקרה של אלימות, מעבר למקומות הקיימים, ושיעשו בדיקות לנשים החדשות שנכנסות למקלטים, לפני שהן נכנסות. שהיה ממושכת בתוך הבית – עם ילדים ועם לחץ נפשי גדול – עלולה לגרום למקרים חדשים, בנוסף לנשים שסבלו בעבר. אני לא מבינה איך הם לא חושבים להתכונן למצב כזה. אם ישלחו נשים שיכנסו למקלטים וחס וחלילה אחת מהן תהיה עם הנגיף, מה יהיה?"

נשים סופגות אלימות בבידוד – ואין להן לאן ללכת

לדברי יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, חלק מהעבודה כבר נעשתה – ועל משרד הרווחה להשלים את הפתרון בדחיפות. "יש נשים שנאנסו בבידוד, אם זה על ידי השותף או בן הזוג, וגם נשים שהוכו בבידוד ולא היה לאן להוציא אותן. מתחם בידוד לנשים היה צריך לקום כבר מזמן. כבר ארגנו מקום, רק צריך שמשרד הרווחה יספק עובדות סוציאליות ומטבח מרכזי. שתהיה לנו אפשרות להוציא נשים מבידוד למקום שהוא עדיין מבודד. אף אחד פה לא רע – פשוט צריך להתמודד עם מצב חדש".

ממשרד הרווחה נמסר כי המרכזים לטיפול באלימות במשפחה והמקלטים לנשים יישארו פתוחים וימשיכו לקלוט מטופלות על פי הנחיות הבריאות החדשות: "113 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הונחו להמשיך ולטפל והעובדים בהם הוכרו כחיוניים", אומרים במשרד, "במידה ובעקבות הנחיות משרד הבריאות לא תתאפשר הגעה למרכז, יתאפשר טיפול מרחוק – בטלפון או בשיחת וידאו". 

יש לציין כי בעוד העובדות והעובדים הסוציאליים הוכרו כחיוניים, משרד הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לעבוד עם 30% מהעובדים בלבד, כך שהמענה המקצועי עדיין מצומצם והוא כפוף להחלטת הרשות. 

במשרד הרווחה אומרים עוד כי המקלטים הונחו להכין חדרי בידוד לקליטת נשים הזקוקות לכך: "יש עוד מקומות פנויים. עוד לא הגענו לתפוסה מלאה, אבל במידה ויהיה צורך בעוד מקום, נכשיר מבנים נוספים וייקלטו לשם נשים. יהיה לזה תקציב ממשרד הרווחה. אנחנו נערכים לזה".

שר הרווחה אופיר אקוניס

ומה עם התמיכה במקלטים הקיימים? "התקופה של המשבר הזה במקלט היא מאוד קשה״, אומרת יעל לוין, ״גם הנשים והילדים בתוך המקלט מאוד בלחץ ובחרדה. אין בתי ספר, כל הילדים נמצאים כל הזמן במקלט, התקופה הרבה יותר קשה אבל יש פחות חברות צוות במקלט שיכולות לתת מענה: חלק צריכות להיות בבידוד, חלק עם ילדים קטנים בבית ופחות זמינות לעבודה". 

במשרד הרווחה הודיעו כי אם המקלטים יידרשו להוצאות כספיות חריגות הם יקבלו תמיכה מוגברת מהמשרד, אך לא ברור מתי ובאיזו מידה זה יקרה. "יש עוד בעיה״, לוין מוסיפה, ״נשים ששוהות במקלטים וסיימו את התהליך הטיפולי והן לקראת יציאה, כרגע לא יכולות לצאת מהמקלט כי בתקופה כזאת קשה לשכור דירה וקשה למצוא עבודה. זה אומר שאם לא יהיו פתרונות נוספים אולי לא נוכל לתת מענה לכל הנשים שזקוקות למקלט". 

מתקיפה מינית – ישר לבידוד

על הבעיות הרבות שיש לפתור סביב אלימות מינית בשגרה נוספו בשבועות האחרונים בעיות חדשות שארגונים בודדים מנסים לפתור. יעל שרר מתארת מציאות של חיפוש פתרונות חירום מאולתרים. "יש נשים שנפגעו מינית בידי אנשים זרים, ולא יודעות אם הן צריכות להיות בבידוד. הן לא חזרו מחו"ל, אין להן מגע עם חולה קורונה מאומת אבל הן פשוט לא יודעות, כי הן לא יודעות מי האדם שעמד מולן.

במשרד הבריאות הנחו אותנו באופן לא רשמי שנמליץ להן להיות בבידוד. אבל כששאלנו אם הן יכולות להיבדק, ענו לנו שאם אין סימפטומים אין מה לבדוק. הנשים האלה לא יכולות לדווח על בידוד בית באתר של משרד הבריאות, כי יש רק שתי אופציות – חזרה מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. אם הן מגיעות עם סימנים הן שייכות לקטגוריה שלישית שהיא קטגוריית רפאים, שמשרד הבריאות יודע עליה, אבל אין לה הערכות מיוחדת או טפסים, ורק אנחנו כרגע מטפלות בדבר הקטן הזה, שהוא עולם ומלואו".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

"נכון לעכשיו אנחנו עוקבות אחרי נשים שנמצאות בבידוד אחרי תקיפה מינית. אנחנו נוודא שהנשים האלה משלימות את ימי הבידוד – וגם נוודא שהן משלימות אותם בלי לצאת מדעתן, כי בכל זאת הן עברו תקיפה מינית בידי אדם זר ועכשיו הן נמצאות בבידוד. המטרה שלנו היא לוודא שיש להן רשת תמיכה. כל המערכים לטיפול באלימות מינית בעולם בריאות הנפש בוטלו, אז יש לנו נפגעות שצריכות להיות בהשגחה פסיכיאטרית, והן לא. הן בבית. אני חושבת שהקורונה תגבה פה חיים כי נשים יתאבדו".

שרר מרחיבה על הקושי: "להשיג דברים כמו אנטיביוטיקה נגד מחלות שעוברות במגע מיני, או גלולת היום שאחרי, משהו שהוא לא מאוד מורכב בימים כתיקונם – היום זה כמו משוואה שהוציאו ממנה מיליון גורמים. פתאום צריך חיסון למישהי כשאין אותו בבית המרקחת, אבל אי אפשר להזמין כי הספקים לא שולחים כרגע, ויש רק רוקח אחד, והוא לא עובד עכשיו, והוא לא מוסמך להזריק את זה, והאחות במרפאה לא עובדת ואין קבלת קהל וזה רק אונליין, ויש אחות רק בעיר אחרת אבל אין תחבורה ציבורית, והבחורה בכלל נמצאת בבידוד".

צורך בחשיבה מגדרית

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, מסבירה שהשינוי צריך להגיע עוד בשלב קביעת המדיניות.

"אנחנו רואות שאין בכלל חשיבה מגדרית במשבר, למרות שמדוגמאות בעולם במשברים קודמים יש הרבה מדינות שכן השתמשו בחשיבה מגדרית בקביעת מדיניות. חלק מהעבודה שלנו עכשיו הוא לדרוש מהממשלה להבין שהמדיניות שהיא מייצרת משפיעה הרבה פעמים אחרת על גברים ועל נשים, ושהיא חייבת לתת מענה גם לנשים".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב

עדויות ארגוני הנשים יוצרות תמונה לפיה משרדי הממשלה לא היו ערוכים לבעיות הרבות שנוצרו בעקבות המשבר. "נשים נאנסו בבידוד. ואז את צריכה להוציא אותן למקום אחר שבו הן יהיו בבידוד. מה המקום הזה? לאן?״ שואלת יעל שרר. ״אנחנו מאלתרות, כי אין כרגע שום אפשרות. זאת לא דילמה שיש ביום רגיל: אם מישהי נאנסת בידי השותף שלה, היא יכולה ללכת להורים או לחברה. עכשיו פתאום אין אופציות.

״משרדי הממשלה נאלצים בעצמם להבין תוך כדי תנועה מה קורה. הרבה פעמים זה אומר שאנחנו פשוט היחידות ששואלות כל מיני שאלות. וגם לא בטוח שיודעים לענות לנו וזה מאוד מאוד מתסכל. שלא באשמת אף אחד מהצדדים, פשוט כי אף אחד לא יודע את התשובה".

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קווי החירום של נעמת:

050-2030504

050-7811118

בימים א' עד ה', 8:00-15:00

משרדי נעמת: 03-6492468/9/70

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ רשימת הטלפונים כאן

אתר סה"ר סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר