פוסטים

השבוע הראשון של הכנסת ה-23: ממשלת המעבר רמסה אותה ואז היו"ר הזמני החליט לסגור אותה

הממשלה ניסתה להשתמש בכנסת כחותמת גומי לתקנות שיאפשרו לה לרגל אחרי אזרחים. כשהכנסת סירבה – רה"מ דרס אותה. יו"ר הכנסת הזמני הודיע כי לא יאפשר הצבעה לבחירת יו"ר חדש רק בגלל שלא היה לו רוב. ובמקביל, החליט שלא לאפשר הקמת ועדות. סיכום שבוע ראשון לכנסת ה-23

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מגיפה ה covid-19 (הקורנה) היא ממשית ויש חשש אמיתי לחיי אזרחים אם לא ישמעו להנחיות משרד הבריאות. המשמעויות רבות אך הן נעות בין מאות אלפי מובטלים, סגירת עסקים, עצירת מערכת החינוך, בדידות ועוד. בימים של החלטות קשות היינו רוצים שנבחרי הציבור שלנו יפקחו שבעתיים על הממשלה, וייצגו אותנו באומץ.  אך כרגע מי שמקבל את ההחלטות הוא אך ורק רה"מ זמני שלא נבחר ולא זכה באמון הציבור. למי שפספס מה באמת קרה פה השבוע בחסות הפחד (המוצדק), אז הנה הסיכום.

צילום: רענן טל

יום ראשון – אדלשטיין הודיע שלא יוותר על הכסא

ביום ראשון בבוקר החלו ראשי סיעות הכנסת ה-23 להגיע לבית הנשיא ולהמליץ על המועמד שלהם. בני גנץ קיבל 61 חתימות ונתניהו 58. אורלי לוי לא הופיעה וקולה לא נספר.

לאחר שאדלשטיין הבין שהשלב הבא הוא בחירת יו"ר כנסת חדש, התיישב היו"ר הזמני וכתב שאיננו מתכוון לוותר על מקומו ולהביא את הנושא להצבעה. "מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה", הודיע בעמוד הפייסבוק שלו. "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות שמטרתו לבצע מחטפים בבית המחוקקים", עוד הוסיף והלך להתבצר בלשכתו.

יולי אדלשטיין. תמונה: אתר הכנסת

במילים אחרות, אדלשטיין סירב להביא סוגייה להצבעה אף שרוב חברי הכנסת ביקשו זאת, רק בגלל שלא הובטח לו רוב. בכנסת ה-21 במאי 2019, הובא מינוי היו"ר להצבעה מייד לאחר השבעת הכנסת. אדלשטיין אז ניגש לנושא בשמחה כי ידע שיש לו רוב ולמרות שעדיין לא הייתה הסכמה על הרכבת ממשלה. כעת הוא נאחז בפרצה: החוק מאפשר בחירת יו"ר עד השבעת הממשלה.

יום שני – גנץ מקבל את המנדט ואת ראשות הוועדה המסדרת

ביום שני בבוקר העניק הנשיא לגנץ את המנדט להרכיב ממשלה ומאותו הרגע החלו להיספר 28 ימים (הוא יוכל לקבל הארכה של עוד 14 יום מהנשיא). במקביל לכך, ואולי חשוב יותר, הוא קיבל לידיו את ראשות הוועדה המסדרת, הוועדה שיכולה להקים את שאר ועדות הכנסת ולהחזיר את הכנסת לתפקד. אבל מסתבר שמה שנראה כפרוצדורה טכנית הפך להיות בידיו של היו"ר אדלשטיין למשבר שכמוהו טרם ראינו. עוד נגיע לזה.

בני גנץ. צלם: יוסי זמיר

ועדת החוץ והביטחון מתכנסת כדי לדון בריגול אחרי אזרחי המדינה

במוצ"ש הודיע נתניהו על כך שהמדינה תפעיל אמצעים טכנולוגיים אזרחים כדי להילחם במגפה. במילים אחרות: אמצעי ריגול. מהלך שנוי במחלוקת, בייחוד שפרטיו מעורפלים. 

התקנות הובאו לאישור הוועדה לשירותים חשאיים , ולטענת היועצת המשפטית של הוועדה, אביטל סומפולינסקי, הממשלה הערימה קשיים והיה עליה להעביר את התקנות בהליך חקיקה מסודר. הוועדה לשירותים חשאיים הורכבה מכמות מצומצמת של ח"כים ובראשה עמד הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. לבסוף, החליט רה"מ להעביר את התקנות, ללא פיקוח, מעל לראשה של הכנסת, בתקנות לשעת חירום. ולכן, מיום שני בלילה, כשמתגלה חולה, השב"כ בודק את המסלול שעבר בשבועיים הקודמים וגם את כל מי שהיה בסביבתו באותו הזמן. מה זה בדיוק סביבתו? 5 מטר, 100 מטר? אנחנו לא יודעים, מי שהיה אמור לשאול את השאלות האלו לא קיבל תשובות.

 טקס השבעה עגום עם יחצ"ן שמחלק ציונים לח"כים

שלושה, שלושה פסעו חברי הכנסת ביום שני למליאה כדי להצהיר אמונים למדינת ישראל. למעט נשיא המדינה, נשיאת ביהמ"ש העליון, יו"ר הכנסת הזמני, מזכירת הכנסת והסדרן שהכניס אותם לחדר – לא היה אף אחד במליאה. מי שרצה לצפות בהשבעה, לרבות עיתונאים, נאלץ להסתכל באתר הכנסת (שם פרשן את הנושא רני רהב – עד שעצרנו זאת). 

את הישיבה פתח נשיא המדינה רובי ריבלין שהמשיך לקרוא לממשלת אחדות: "יקיריי חברי הכנסת, הצופים בנו במקום שבו הם נמצאים כרגע מפאת אילוצי המקום והזמן וההוראות, אתם נבחרי העם. הפוליטיקה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל פוליטיקה נועדה להיות אומנות האפשר, והרבה פעמים תפקידה של הפוליטיקה הוא לשמש כאומנות הפשרה – כן, הכורח והפשרה".

רני רהב – מחלק ציונים לפוליטיקאים בשידור ממלכתי

אחרי שהצהיר אמונים והתרווח מחדש על כסא היו"ר אמר אדלשטיין: " אתם רואים לפניכם מליאה ריקה, אבל היא לא ריקה – היא מלאה. נמצאים כאן מיליוני אזרחי ישראל ומעיניהם ניבטת ציפייה אחת – להתעלות. הם מצפים מאיתנו להקים עכשיו ממשלת חירום לאומית – ממשלת חירום שהעם יוכל להקשיב לה, שהעם יוכל לסמוך עליה; ממשלה שתטפל בבעיות החמורות של משבר הקורונה, אבל לא רק בהן; ממשלת חירום שתתחיל למלא את הבור העצום שנפער בשנה שלמה של חוסר אחריות פוליטית, בור שחפרו יחד נבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית". 

אדלשטיין המשיך לחלק בין כולם את האחריות הקולקטיבית, ועדיין לא לקח אחריות על חלקו במשבר. 

יום שלישי – במליאה משחקים כאילו הכנסת עובדת

ביום שלישי התקיימו נאומים בני דקה בהם ח"כים יכולים לדבר על כל נושא שעל ליבם. אדלשטיין בשלו, סרב להקים את הוועדה המסדרת ובכך המשיך למנוע מהכנסת לעשות את שאר עבודתה. אבל נאומים היו.

יואב סגלוביץ' (כחול לבן) אמר לאדלשטיין בעודו עומד בודד בין ספסלים נטושים (למען האמת, מחזה שגרתי גם בימי טרום קורונה לאור הנוכחות העלובה במליאה): "היום היינו צריכים להצביע על הקמת ועדה מסדרת, ואחריה על הקמת ועדות זמניות – ועדת חוץ וביטחון, ועדת בריאות, ועדת קורונה מיוחדת. כל זה לא נעשה. זה לא נעשה כי יש גורמים פוליטיים – ויש להם שם, קוראים לו בנימין נתניהו, שמפעיל את אנשיו, כולל את הבלוק – שאומרים שזה מסוכן לעבוד בבית הזה. אז אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: אתה לא רק היושב-ראש הפרלמנטרי של הכנסת, אתה גם מנהל המקום הזה…המקום הזה מאורגן, המקום הזה מסודר, המקום הזה צריך לפעול כל הזמן. אי-אפשר להחליף חברי כנסת בהצבעות. צריך לשנות את התקנון שיאפשר הצבעה מרחוק. צריך לעשות פה דברים שהכנסת לא מאורגנת אליהם לגמרי. אדוני, זו אחריות שלך. הכנסת הזאת תמשיך לעבוד. אין שום תקנה, אין שום חוק שהוא מעל הריבון – שהוא הכנסת…".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) יצא להגנתו של אדלשטיין ואמר: "כאשר אני ראיתי בחדר שלי איך שיושב היושב-ראש הנבחר, האיש הכי ממלכתי בכנסת הזאת, ותוקפים אותו בצורה כל כך גסה בדברים שלא נוגעים בכלל לחיים של האזרחים אלא ברצון שלהם להמשיך את התעמולה – אני רוצה לומר משהו חריף מאוד, אדוני היושב-ראש. הם ממשיכים – אני מדבר על ישראל ביתנו בעיקר – במלחמת ההסתה האנטישמית של ליברמן, שהשווה את החרדים ואת הרבנים לנגיף שצריך להדביר. הם האנשים הכי אנטי-דמוקרטיים שיש, והם עכשיו באים אל אסיר ציון, יהודי שהגיע מברית המועצות, שמתנהג בממלכתיות כזאת, ואומרים לו – לא שהוא עובר על החוק – שלא ימלא את התפקיד הכי ממלכתי שיש היום: לשמור על המוסד האחרון שעדיין קיים, שזה הכנסת. לפי התקנון של הכנסת, היא, הכנסת – שזה אומר אתה, היושב-ראש, קובע את סדר-היום. כל זמן שאין קואליציה יש יושב-ראש, ואז, כשיש קואליציה, בוחרים ביושב-ראש חדש, ממשלה חדשה, שרים חדשים".

לדבריו, "מנסים לעשות עליך עליהום, לבזות אותך ברבים ואין פוצה פה ומצפצף, כי הצד של שלושה מיליון אזרחים, שחושבים שאתה כן צריך עכשיו לשבת פה ולשמור על הדמוקרטיה ולשמור על הכנסת עד שתוקם הממשלה – הם שותקים, כי הם חושבים שזה דבר פשוט ומובן מאלי ולכן באתי רק למחות נגד אותה קבוצה". 

אדלשטיין סירב כאמור להעלות להצבעה הקמת הוועדות .

ביררנו עם יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר מדוע הליכוד מסרב להקים את הוועדה המסדרת. הוא אמר לנו שבכחול לבן לא מוכנים לקבוע שיהיו עשרה חברי ועדה. לטענתו זה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. זוהר גם צייץ את זה.

הבקשה לקבוע עשרה חברי ועדה משמעותה להנדס תיקו ולקבוע באופן טכני את ביטול הרוב שהכנסת משקפת. מעשה שבליכוד לא היו מאשרים לעולם בעצמם. המעשה מתנגש גם עם עמדתו האישית של מיקי זוהר שתמיד טען שהרוב קובע. נזכיר שבתחילת הכנסת ה-20 נתניהו הקים את הממשלה ה-34 עם 61 ח"כים בלבד. רוב שהשתקף גם במאזן הכוחות בכנסת. 

יש פתרונות רבים לקידום דיונים בעת קורונה – למשל הצבעה מרחוק או בפתק, שיחות וידאו ועוד – בליכוד לא מעוניינים בהם.

יום רביעי: הכנסת שוב יוצאת מתפקוד 

אדלשטיין פתח השיבה לזמן קצר ורק כדי להודיע שהוא לא מתכוון להצביע על הקמת הוועדה המסדרת עד שהמפלגות יגיעו להסכמות. במילים אחרות לא קמו ועדות והכנסת עדיין לא אישרה את הפיקוח אחר הריגול שמופנה כלפי אזרחי המדינה וגם לא תהיה שום בקרה אחרי צעדי הממשלה – כולל האיום בסגר כללי. עד מתי? אדלשטיין טוען שעד יום שני. בימים בהם אינספור אזרחים מפוטרים, חברי הכנסת, בחסות נתניהו ואדלשטיין, שוב הוצאו לחופשה כפויה.

לאחר שאדלשטיין "יצא להפסקה", הוא טרח להסביר בעמוד הפייסבוק מדוע: "..אני מבקש להבהיר כי פתחתי את מליאת הכנסת הבוקר בשעה 11. מליאת הכנסת יצאה להפסקה ולא ננעלה, כדי לאפשר למצות את המו"מ בין נציגי הליכוד לכחול לבן. על הכנסת להקים בהקדם האפשרי את הוועדות הרלוונטיות ולקיים פיקוח פרלמנטרי מלא על הממשלה".

נוכח הפייק ניוז שמופץ בשעה האחרונה על ידי גורמים חסרי אחריות, אני מבקש להבהיר כי פתחתי את מליאת הכנסת הבוקר בשעה 11….

Posted by ‎Yuli Edelstein – יולי אדלשטיין‎ on Wednesday, March 18, 2020

אדלשטיין חזר לאחר כמה שעות וסגר את הישיבה. עד כה הכנסת לא התאוששה מאותה הפסקה. היו"ר הזמני הודיע שהיא תשוב להתכנס רק ביום שני.

מה קורה בפרלמנטרים אחרים בעולם?

פרלמנטרים באסטוניה, גרמניה וליטא, ממשיכים לעבוד ומאפשרים הצבעה מרחוק. בפינלנד הכל מתקתק. בדנמרק, שבדיה ונורבגיה רק חלק מהח"כים ממשיכים להגיע, בצורה שמשקפת יחסי הכוחות בין מפלגות ושומרת על הריחוק הפיזי הדרוש. הסקירה המלאה נמצאת בקובץ בטלגרם שלנו.

שבע הערות לאחר הבחירות לכנסת ה-23

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הבחירות לכנסת ה-23 מאחורינו (בערך) ושורת נושאים עומדים על הפרק. הפעם #בטרחנות_לשבת, שבע הערות על השבועות הקרובים, כדי שתדעו למה לצפות:

(1) ההחלטה אצל הנשיא: תוצאות הבחירות לכנסת הן רק נקודת הפתיחה להרכבת הממשלה. לפי החוק, לאחר שהתייעץ הנשיא עם נציגי הסיעות הוא מוסמך להטיל את הרכבת הממשלה על "אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". כן, כל ח"כ. האם הנשיא יחליט שלא להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שמשפטו באשמת שוחד נפתח בעוד שבועיים? אנחנו לא יודעים. אבל זה חוקי בדיוק – כמו שזה חוקי שראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום. 

האם זה בסדר? התשובה, ככל הנראה, טמונה בעולם הערכים והעמדה הפוליטית של כל קוראת וקורא.

נשיא המדינה – הכדור אצלו

(2) דיון בבג"ץ: בזמן שהחוק כיום מאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום (אך לשרים לא), הטלת מלאכת הרכבת הממשלה היא סיפור קצת שונה. בעיקרון, לאחר הבחירות כל הח"כים שווים. נתניהו הוא רק ראש ממשלה זמני עד שתושבע ממשלה. 

עוד לפני תום ספירת הקולות הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ המואשם בשוחד. העתירה נדחתה מאחר והייתה מוקדמת, אך כנראה שתוגש שוב. האם בג"ץ יעכב או יעצור את ההליך? גם בעתירה שהוגשה לפני הבחירות דחה בג"ץ את העתירה בטענה שהיא מוקדמת מדי, אך רמז שהיא עשויה להיות שפיטה לאחר הבחירות.

(3) יו"ר כנסת: בעוד כשבוע וחצי תושבע הכנסת ה-23. באותו מעמד ידרשו הח"כים להחליט אם לבחור יו"ר חדש. בכנסת ה-21 נבחר מחדש יולי אדלשטיין. בכנסת ה-22 החליטו שלא להעמיד את הנושא להצבעה. אז מה יקרה הפעם?

אם יחליטו שלא לבחור יו"ר, אדלשטיין ימשיך בתפקידו אך ניתן יהיה להחליפו בהמשך. אם יבחרו באדלשטיין, או כל ח"כ אחר, הדחתו תהיה בלתי אפשרית בכנסת ה-23 (נדרשים 90 ח"כים להדחת יו"ר נבחר). נזכיר שבישורת האחרונה של הכנסת ה-22 עיכב אדלשטיין את דרישת הח"כים להקים ועדות, במטרה למנוע דיון בבקשת החסינות של נתניהו, ולזמן קצר אף עמדה החלפתו על הפרק.

(4) היועץ המשפטי לכנסת: כפי שחשפנו בינואר, תהליך בחירת יועמ"ש הכנסת היה אמור להסתיים השבוע,  והיועץ החדש היה אמור להיכנס לתפקידו בעוד חודש. האפשרות שימונה יועץ משפטי חדש בזמן נראית היום רחוקה מאוד. לצורך כך נדרשת כנסת מתפקדת שתדאג למינוי ועדת איתור. 

עם זאת, החוק לוקח בחשבון מצב בו הכנסת לא עומדת במשימה המוטלת עליה – ובמקרה שלא ממונה יועץ משפטי בזמן, מחליף אותו אוטומטית המשנה ליועץ. הפלונטר הפוליטי חסר התקדים הוביל לכך שיותר מחצי שנה לא אוייש התפקיד. רק השבוע מונתה שגית אפיק למשנה ליועמ"ש הכנסת על ידי יו"ר הכנסת היוצא, אדלשטיין. אפיק, תשמש בפועל כיועצת המשפטית של הכנסת עד שתמונה יועצת קבועה.

(5) חסינות: בתום הכנסת ה-22 התקיימו דיונים על בקשת חסינות של ח"כ חיים כץ. המדינה מאשימה את כץ במרמה והפרת אמונים על כך שקידם, כיו"ר ועדה, חוק שהיה עשוי להיטיב עם חברו ושותף המסחר שלו בבורסה מוטי בן ארי. כץ זכה בחסינות לאחר שוועדת הכנסת תמכה בבקשתו. 17 ח"כים תמכו בחסינות בוועדה: עודד פורר ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) – איילת שקד ואופיר סופר (ימינה) – אורי מקלב ויעקב טסלר (יהדות התורה) – מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל (ש"ס) – קטי שטרית, יואב קיש, מיקי זוהר, ניר ברקת, אופיר כץ, שלמה קרעי, קרן ברק ומיכל שיר (ליכוד) – צביקה האוזר (כחול לבן).

החסינות של כץ תקפה רק לכנסת בה היא נדונה – כלומר הכנסת ה-22 שבקרוב תוחלף – ולכן משפטו תלוי בעיקר בנחישות של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, שצריך להגיש מחדש את כתב האישום גם בכנסת הנוכחית. כל עוד זה לא נעשה, כץ פטור ממשפט וגם מבקשת חסינות נוספת.

צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

(6) ועדות הכנסת: גם אם הממשלה הנוכחית היא זמנית, הכנסת היא רשות עצמאית שכבר נבחרה ולא מתפקדת למעלה משנה, מאז התפזרה בדצמבר 2018! 

בסיום הכנסת ה-22 היה ניסיון להקים שלוש ועדות זמניות שיענו על צרכי השעה, אבל מחלוקת על תפקיד היו"ר מוססו אותו. עכשיו כשנבחרה כנסת חדשה ועתיד הרכבת ממשלה לוט בערפל, חייבים חברי הכנסת להגיע להסכמה להקמת חלק מהוועדות – כדי לטפל בצרכי ציבור. חשוב שזה יקרה עכשיו, ממש בהקדם ולא בעוד חודשיים, אז אולי נהיה שוב בפתח בחירות נוספות וכל החלטה כזו תעלה ניחוח פופוליסטי.

(7) חוק הגיוס: החוק בגללו פוזרה לכאורה הכנסת ה-20 – כשחברי הכנסת לא הצליחו להגיע להסכמות, בתוך הקואליציה, על החוק. תוסיפו לכך את העובדה שבמהלך השנה האחרונה נחשף שמספרי הגיוס של החרדים שדווחו לכנסת, אותם מספרים עליהם נשען החוק, זויפו – ותקבלו משבר פוטנציאלי בפני הקמת כל ממשלה באשר היא. זו אולי הבעיה האמיתית ממנה נמנעים הפוליטיקאים להתמודד, בעיה שלא התקדמו בפתרונה ולו צעד אחד בשנה האחרונה.