פוסטים

הכירו את המועמדות והמועמדים בקצה הרשימות: ראיון עם חגי רזניק מהעבודה-גשר

מיזם הראיונות עם מועמדות ומועמדים חדשים לכנסת ממשיך! והפעם: שיחה עם חגי רזניק, מספר 7 ברשימת העבודה-גשר. מתי בפעם האחרונה נסע באוטובוס? מהיכן יגיע הכסף לתכניות מפלגת העבודה? האם יסכים להיכנס לקואליציה עם ראש ממשלה שמצפה לשימוע לפני כתב אישום? וגם: על הקשר הקרוב עם השר יואב גלנט והבטחה לפרסם יומן והצהרת הון

| יעל פינקלשטיין |

לקראת הבחירות הקרובות פתחנו במיזם חדש: ראיונות עם מועמדות ומועמדים חדשים או פחות מוכרים, שעוד לא קיבלו במה בתקשורת, במטרה להכיר טוב יותר את מי שאולי בקרוב ישפיעו על החיים של כולנו. הראיון הקודם בסדרה, עם ד"ר רונית דרור (זהות) זמין כאן

דרור ורזניק אינם היחידים – בהמשך נערוך ראיונות עם מועמד/ת ממפלגות נוספות. אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להשפיע על תוכן הראיונות הבאים: לפני כל ראיון נפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלנו ונבקש מהציבור לכתוב רעיונות לשאלות בתגובות.

*

חגי רזניק, חבר קיבוץ רביבים, כיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון במשך 3 שנים (תחת השר יואב גלנט) ועזב את תפקידו כדי להצטרף לרשימת "גשר" בבחירות לכנסת ה-21. רזניק היה מנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב, ניהל את הפנימייה במדרשת שדה בוקר וכתב שלושה ספרים. בשיחה איתו סיפר לנו רזניק על תפיסתו החברתית, שהתעצבה עוד כשהיה ילד שהוצא בהוראת בית משפט מבית הוריו, על הנושאים שהוא מתכוון לקדם אם יבחר לכנסת ה-22, על עבודתו במשרד הבינוי והשיכון וגם על שקיפות. 

  • לצפייה בראיון המלא (41 דקות) לחצו כאן, או הקשיבו לגרסת הפודקאסט כאן.

חגי רזניק

סיכום הרגעים המרכזיים בראיון

איזו מדיניות תקדם בכנסת?

תפקיד המדינה לספק לכל ילד, לא משנה מה נקודת המוצא שלו ומה התנאים שאיתם הגיע, את הכלים להגשים את עצמו ולהצליח. להיות חברתי זה דבר שהוא כלכלי: הילד שיהפוך לבוגר, אם יקבל כלים מהמדינה למסוגלות, הוא יהפוך להיות לא לנטל – אלא למחולל וליצרני.

מאיפה הכסף לכל התכניות של מפלגת העבודה-גשר?

עשירים יצטרכו לשלם יותר מיסים. יש כספים קואליציונים שמשרתים דברים מסוימים ואפשר להפנות אותם לדברים אחרים שהם דברים חברתיים שכולם זקוקים להם. היום, למשל, מדינת ישראל מוציאה כל שנה 2 מליארד שקל על סיוע בשכר דירה – במקום זה אפשר היה לתת מענה לזכאים.

כספים קואלציונים אלה כספים שהולכים גם למטרות חשובות.

אבל הרבה פעמים הם הולכים לדברים סקטוריאלים.

נגיד ואתה תרכיב את הממשלה – לא תחלק כספים קואליציונים?

חד משמעית לא.

אני חושב שאין בעיה לקחת נושאים ולתעדף אותם, להגדיל תקציבי משרדים, להקטין אחרים ואפילו לאחד משרדים. אני לא בטוח שצריך כל כך הרבה משרדים וכספים לשירות הציבורי על חשבון השירות של הציבור.

מערכת הבריאות קורסת – התורים במיון, אין תקנים לאחיות, אין מספיק מיטות. אם יש לך כסף אתה יכול לקנות דברים כאלה באופן פרטי, אבל יש מי שנסמך על אותן מערכות ציבוריות. אם הן לקויות – זאת בעיה של כולנו.

אתה היית מנכ"ל משרד השיכון כשיואב גלנט היה השר, אמרת שלא נעשה מספיק אבל אתם הייתם האחראים בשנים האחרונות (2014-2018).

כשהייתי בתפקיד אמרתי את דעתי מספר פעמים. בכל זאת עשינו הרבה דברים: חידשנו את שיקום השכונות מאפס ש"ח לחצי מיליארד, חידשנו רכש דירות. בנוסף הצעתי את תכנית "לגור בכבוד" אבל לא יצאה לפועל.

מה טיב הקשר בינך לבין יואב גלנט?

אנחנו בקשר מצוין. בסופו של דבר לא המשכתי איתו לליכוד. אני התחברתי לאידיאולוגיה של כולנו ב-2015, וגם שם חלק מהערכים נזנחו. אני מאמין שיכולתי להמשיך עם גלנט ולהשתלב בליכוד אבל בחרתי ללכת לדרך חברתית עם הערכים שלי שהם הערכים שבנינו בגשר. אני חושב שהליכוד היא תנועה שחלק מהערכים החברתיים שלה נזנחו לאורך השנים. לא יכולתי למצוא בית פוליטי מתאים יותר מהעבודה-גשר.

איך תילחם בשחיתות ואיך תקדם שקיפות בכנסת? איך המפלגה תקדם זאת?

אני חושב שהיומן שלי צריך להיות שקוף ומקווה שאוכל להתגאות בו. אפרסם הצהרת הון.

עמיר פרץ ואורלי לוי הם אנשים צנועים. אין להם חברים טייקונים ובן הברית המרכזי שלהם הוא הציבור.

האם תשבו בקואליציה עם ראש ממשלה או חברי כנסת שיש נגדם כתב אישום או שנמצאים בהליך של שימוע לפני כתב אישום?

זה נאמר בצורה ברורה – גם עמיר וגם אורלי אמרו שלא ישבו עם ראש ממשלה תחת כתב חשדות או כתב אישום.

ונגיד ויציעו לך להיכנס לקואליציה ולקבל תפקיד שר?

אני לא אחבור ולו רק כי המפלגה ואני התחייבנו לדבר הזה, יש ערך למילה שלנו לציבור – גם אם משלמים עליה לפעמים מחירים.

יש לך רב קו?

אני נוסע מעט מאוד בתחבורה ציבורית. נסעתי לפני כמה חודשים מרביבים לבאר שבע. מערכת התחבורה בדרום שונה ממערכת התחבורה במרכז. היתה הזנחה קשה של התחבורה הציבורית.

אני מסכים שחשוב להיות מחובר. גם חשוב להבין שככל שהתחבורה הציבורית תשתפר נוכל לקצר את המרחק בין הפריפריה למרכז. זה מגיע מהזנחה מעמדית, אבל גם הציבור דחף לרכב פרטי. חזון תחבורתי צריך לכלול את התחבורה הציבורית.

מה עם תחבורה ציבורית בשבת?

צריך לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, בתיאום עם הרשויות המקומיות. לא נכון לייצר תחבורה ציבורית באזורים שהם שומרי מסורת. בנוסף, דעתי לגבי חתונה אזרחית היא שכל אחד רשאי להתחתן איך שהוא רוצה. אנחנו נתמוך בפתרונות בנושא. מונופול הרבנות מוגזם בישראל. צריך לייצר אלטרנטיבות.

האם אתה חוסם אזרחים בפייסבוק?

אני באופן כללי נגד לחסום אנשים כי אני, כמשרת ציבור, צריך לענות לציבור. אם מישהו למשל מנצל את הדף לתעמולה שלו, אמחק את התגובה ובהמשך אחסום.

כמה שאלות מתומכי שקוף

מה ההבדל בין העבודה-גשר לבין המחנה הדמוקרטי?

העבודה גשר והחיבור בין אורלי לעמיר מייצר סיפור ישראלי חדש. אני חושב שנוצר פה כוח שהוא בעיקרו חברתי, שמייצר מאבק מעמדי וקידום מעמדי. וזה מה שמבדיל אותנו ממפלגות אחרות.

האם צריכות להיות נשים לוחמות בצבא?

נשים לא נופלות בשום דבר מגברים והן יכולות לכהן בכל תפקיד גם במערכת הצבאית וגם במערכת המדינית. אישה יכולה לעשות כל תפקיד בכל הקשר.

הצעתם מס עשירים של משכורות גבוהות מ-44 אלף שקל – איך נבחר המספר הזה, מה עומד מאחורי זה ואיך זה יעבוד במציאות?

לא בחרנו רק מיסוי על שכר גבוה. יש לנו סל של מקורות: מאבק בהון השחור, ביטול של כספים קואליציוניים, התייעלות ממשלתית. בקשר למס על המשכורות: אני חושב שבסופו של דבר אותם אנשים בעשירונים העליונים, גם אם יוותרו על כמה מאות שקלים בתלוש, הם ידעו שיש לכולם וגם להם מערכת חינוך ראויה, מערכת בריאות ציבורית ראויה, תחבורה ציבורית ראויה – אמנם אני לא משתמש בה הרבה אבל אולי בעצתך אתחיל יותר – אני שלם עם המיסוי הזה וחושב שזה דבר נכון. כולם מסכימים עם האתגרים שאמרנו שיש לטפל בהם. אבל אחרים לא הציגו תכנית אמיתית או מקורות. אין בעיה לקיים דיון על המקורות אבל צריך קודם כל להציג מאיפה הכסף יגיע.

חלק מהמבקרים אומרים שהמקורות פשוט לא מספיקים לכל מה שאתם מתכננים לעשות.

אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך ככה. לא יתכן שצריך להמתין יום וחצי בתור למיון. לא יתכן שאם יש לך כסף תגיע לרופא מומחה ואם אין לך כסף תחכה שבועות וחודשים. לא יתכן שלא יהיה חינוך ראוי ומפוקח מגיל 0 עד 3. לכן על מנת לטפל בדברים האלה, צריך תכנית ומקורות.

לאילו ועדות תרצה להצטרף? יש חוקים שהיית רוצה לחוקק?

אשמח להצטרף לשדולת הדיור הציבורי. הייתי רוצה לייצר חקיקה שמעגנת בחוק מה המדינה חייבת לדיור הציבורי. אני רואה עצמי שותף גם בוועדת העבודה והרווחה ובוועדת החינוך.

אילו חברי וחברות כנסת אתה מעריך מהכנסת הקודמת?

אורלי לוי אבקסיס – כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הקשר האישי והערכי שלי נוצר מולה.

גם דב חנין: אני לא מסכים עם כל העמדות שלו, אבל ראיתי את הפעילות הסביבתית שלו והפעילות החקיקתית שלו. הוא היה שותף שלנו לחלק מהדברים שקשורים לדיור הציבורי ואני בהחלט מעריך אותו.

***

אם יש מועמדות ומועמדים נוספים שתרצו שנראיין, כאלה שעוד לא כיהנו כחברי כנסת או שהציבור חייב להכיר יותר טוב, כתבו לנו.

הגרלת השוויון

רוב הח"כים שלנו מגיעים לכנסת מתוך נכונות לשפר את החיים של כולנו. אבל המערכת מעודדת אותם לעתים לקדם את האינטרסים האישיים שלהם או של המקורבים להם על פני הדאגה לציבור הרחב. במיזם חדש ננסה לגרום לחברי הכנסת להתמקד בבעיה מסוימת הנוגעת לקבוצה באוכלוסייה שלא הכירו מספיק עד היום. בתקווה כך נתמרץ נבחרי ציבור מכלל הסיעות לחזור לעבוד עבור… הציבור

| יעל פינקלשטיין |

הזדמנות שווה לכולם – הוא ערך שקשה למצוא לו מתנגדים. בחברה ללא שוויון הזדמנויות המשק נפגע, ואפילו תוחלת החיים משתנה בהתאם להזדמנויות הנוצרות עקב הבדל במקום מגורים, רמת השכלה ומעמד חברתי-כלכלי. 

רוב מוחלט בציבור יסכים ששוויון הזדמנויות חייב להיות יעד אליו חותרות כלל הסיעות בכנסת – בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. למרבה המזל, מי שיכול לצמצם את אי השוויון – זו אכן הכנסת. 

אלא שמערכת התמריצים מעודדת את הח"כים לעסוק בעיקר בנושאים שמביאים כותרות. כדי לשנות את השיטה – יצרנו מיזם סמלי שיכול לשפר את המצב הקיים ולעזור לחברות וחברי הכנסת לקדם שוויון הזדמנויות. 

איך זה יעבוד?

  1. בתחילת הכנסת ה-22, כל ח״כ ינקוב בבעיה ספציפית של קהילה מוחלשת כלשהי. יוצאי אתיופיה, תושבות ותושבי פריפריה, ערביות, חרדיות, עולים חדשים – כל קבוצה שירצו, מתוך הנחה שיבחרו את הנושא הכי קרוב אליהם. 
  2. אחרי שיוצעו מגוון נושאים, נערוך הגרלה וכמו במשלוח מנות – כל ח״כ מקבל בעיה אמיתית, שח״כית אחרת הציעה. ההיכרות עם בעיות של אוכלוסיות נוספות, מלבד אלה שהח"כ דואג/ת להן באופן טבעי, תאפשר לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו לקבל החלטות שמיטיבות עם הציבור הרחב ולא עם קבוצה מסוימת.
  3. חלוקת הבעיות בין הח"כים תהיה פומבית, וכך נוכל לעקוב אחרי הטיפול בה בכלים פרלמנטריים במהלך הקדנציה.

אילו נושאים מתאימים?

ישנם שני כללים פשוטים לנושאים שהח"כים יכולים להציע:

  1. הבעיות חייבות להיות קשורות לחוסר שוויון בהזדמנויות.
  2. הבעיות צריכות להיות מדויקות ופתירות בתקופת קדנציה אחת ובתקציב ריאלי, עד 5 מיליון שקל (בדיוק הסכום שמעליו נדרשים יותר מ-50 ח"כים לקידום חוק).

הנה כמה דוגמאות לנושאים שיכולים להתאים:

  • נגישות לנכים במקומות מסוימים שאינם נגישים (אפשר להתחיל עם משרד רה"מ)
  • תכנית לשיפור בתי הספר הבדואים בנגב 
  • חובת ניסוח בלשון שוויונית של מבחנים וטפסים במוסדות חינוך
  • תכנית לשילוב בתעסוקה של נשים שורדות זנות
  • תמיכה בחרדים שיצאו בשאלה
  • הקמת תחנת אוטובוס ביישוב בפריפריה

 

יתרונות המיזם

  1. המיזם מחייב את הח"כים לחשוב על חוסר השוויון שהכי מפריע להם, ולעשות זאת באופן קונקרטי: למצוא בעיה אמיתית שהיא אפשרית לפתרון כך שח"כ אחר יוכל – וירצה – להתמודד איתה. זה גם יעזור למצוא מכנה משותף שמחבר בין המפלגות השונות – במקום להתעסק רק בדברים עליהם לא מסכימים.
  2. תהליך בחירת הבעיות יכול להפוך לחגיגה דמוקרטית. אזרחים רבים ודאי יצרו קשר עם חברי הכנסת אחרי הבחירות ויעשו לובי אזרחי במטרה שהקהילה/בעיה שלהם תיבחר. נבחרות ונבחרי הציבור ייחשפו בזכות זה לבעיות שמפריעות באמת ל… ציבור.
  3. אם מישהו פתר את הבעיה שקיבל, הח"כ שהציע אותה ירגיש מחויב לפתור את הבעיה שהוא קיבל – וכך יווצר מעגל של פתרונות.
  4. אפקט איקאה: ברגע שעבדתי על משהו או הכנתי אותו בעצמי, אני מרגישה שהוא שלי ומעריכה אותו יותר. זה יכול לעודד ח"כים להמשיך לסייע לאותה קהילה גם בעתיד.

בעיות אפשריות במיזם – והפתרונות

בעיה: "הח"כים לא יסכימו – הם דואגים רק לעצמם".

פתרון: להיות ח"כ זה תפקיד קשה ותובעני. חברות וחברי כנסת חדשים נאלצים לוותר על עבודתם ולהיכנס לתפקיד חדש ומאתגר, לפעמים מתגמל פחות ומלא בביקורת ציבורית קשוחה – לעיתים מעליבה ומאיימת. בסוף, רובם לא מושחתים. ההיפך. רובם אכפתיים מטבעם ורוצים לעשות טוב. המערכת לעומת זאת, מאפשרת להם לפעול בחוסר שקיפות ולקדם בקלות רבה את מה שחשוב להם ולמקורביהם. לכן התכנית שלנו מתאימה בול: הרצון לעזור לאזרחיות ואזרחי ישראל – קיים. מיזם כמו זה שמספק תמריצים כמו סיקור חיובי, יכול לשמש מנוע של שינוי שהשיטה זקוקה לו.

בעיה: לח"כ מהאופוזיציה יש פחות כוח מלחברת קואליציה ולכן יתקשה לפתור את הבעיה שתקבל. 

פתרון: אפשר להחליט שכל חברי הכנסת מהאופוזיציה יקבלו בעיה של חבר קואליציה. ככה נוודא שכל חברי הקואליציה יקבלו את כל בעיות האופוזיציה, ועוד כמה בעיות של חבריהם לקואליציה (לאור ההבדל הכמותי). כך יווצר שיתוף פעולה בין האופוזיציה לקואליציה סביב סוגיות אזרחיות שמנותקות מהסכסוך הקלאסי של ימין-שמאל. כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך.

בעיה: למה שיעשו את זה? 

פתרון: כי הם מאמינים בשוויון הזדמנויות. אם הם לא חושבים שצריך לקדם שוויון – אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה. וגם – הם יקבלו נקודות אצל הבוחרים שלהם ואצל כלל האוכלוסיה. 

בעיה: יש להם כבר מספיק עבודה.

פתרון: אבל הם לא תמיד עושים אותה. רבים נעדרים מהמשכן. אין לנו מושג מה הם עושים בפגרות הארוכות. המליאה מתכנסת כ-100 ימים בשנה.

זאת אפשרות וולנטארית (לפחות בשלב ראשון) לגרום לנבחרים להתחייב לפתרון בעיה שבוודאות תועיל לציבור הרחב ולדמוקרטיה שלנו. זאת גם הזדמנות להגברת הדמוקרטיה: לרתום את הציבור לפקח על עבודה פרלמנטרית מדידה.

בעיה: מספיק שח"כ אחד לא יסכים (וכנראה יותר יסרבו להשתתף, לפחות בשנה הראשונה) ומשלוח המנות לא עובד. 

פתרון: הבעיות יחולקו בין הח"כים שכן הסכימו להשתתף, ואלו יזכו לפרגון קבוע. מי שלא ישתתף יחטוף ביקורת מאיתנו ומהציבור, בקביעות. בכל מקרה, אנחנו רצים למרחקים ארוכים – והמיזם יצמח משנה לשנה.

בעיה: אם ח"כ ירצה להצטרף אחרי שהשקנו את המיזם? 

פתרון: הוא יחויב למצוא פרטנרית בצד השני של המפה הפוליטית. 

*

חשוב לציין: מלכתחילה יש נציגות מצומצמת לאוכלוסיות מוחלשות במשכן, ביחס לחלקם באוכלוסייה. אלה מהם שכן הגיעו לעמדות מפתח לאו דווקא יקדמו שוויון, מאחר ולפעמים נראה שזו הפכה לבעיה של האופוזיציה. 

נכון, לעיתים חברי כנסת מכלל הסיעות משתפים פעולה לצמצום פערים חברתיים, כמו למשל בחקיקת חוק איסור צריכת זנות שעבר השנה. אבל זה נדיר.

השיטה בישראל בנויה כך שלא מעט מפלגות דואגות בעיקר למצביעיהן. לא רק זאת, הקואליציה לעתים פוסלת מראש חוקים של האופוזיציה ללא קשר לחשיבותם – רק בגלל שיזמו אותן ח"כים מהצד השני של המתרס.

וכך לא מעט אוכלוסיות חלשות פוליטיות – נופלות בין הכיסאות. מיזם השוויון יכול להיות צעד ראשון של תיקון בכיוון הנכון. ויש גם בונוס: הוא יכול לגרום לכלל הח"כים לעסוק פחות בעצמם – ויותר בנו.

הפתרון לאו דווקא עוסק בחקיקה. הוא יכול לכלול פניה של הח"כ במכתב רשמי לרשות כלשהי, ביקור במוסד מסוים, הגשת שאילתה למשרד הממשלתי הרלוונטי – וכל שימוש באחד מכליו הפרלמנטריים – כדי לעורר מודעות לסוגיה.

*

מה אתם חושבים על הרעיון? יש לכן הצעות לשיפור? כתבו לנו בפייסבוק או במייל: [email protected]

יחד נעזור לנבחרות ונבחרי הציבור שלנו להפוך את ישראל למדינה שוויונית יותר.

הליכוד הוציא כמעט 3 מיליון שקל על פרסום בפייסבוק בחודש שקדם לבחירות הקודמות – ועכשיו שוב בחירות

הוצאות המפלגות על פרסום בפייסבוק נחשפות: בחודש שקדם לבחירות לכנסת ה-21, הושקעו בישראל כ-9 מיליון שקל על פרסום בסוגיות פוליטיות. תקציבי המפלגות מקורם בכסף ציבורי והם אינם שקופים – ועתה אנו עומדים בפני מערכת בחירות נוספת שרק תחריף את החובות

| ניר בן-צבי |

ערב הבחירות, הפרסום הפוליטי ברשתות חברתיות הפך את כיכר העיר הדיגיטלית לזירת מניפולציות. התעמולה החדשה המאפשרת כיוון המודעות לקהלים ספציפיים ברמת דיוק כירורגית, לא מאפשרת לנו להצביע חכם יותר אלא אולי להיפך – היא מחזירה אותנו להצביע מהבטן – ודווקא בעידן שבו המידע זמין לכל. מהנתונים שאנחנו מפרסמים היום עולה עוד זווית בעייתית לתופעה: כסף ציבורי קונה כוח חדש וכמעט בלתי מוגבל.

באמצע מרץ, השיקה פייסבוק את מערכת "Ad Archive" בישראל. מאותה נקודה, כל אדם או עמוד המעוניינים לקדם בתשלום פוסטים עם תוכן פוליטי, חייבים לעבור הליך הזדהות והרשמה אל מול פייסבוק שחושפים את זהות המממן. המודעות מסוג זה מרוכזות וחשופות לציבור באתר ייעודי. המערכת אמנם אינה חפה מבעיות – אך היא יצקה מעט שקיפות לתוך החושך הגדול של פרסום אנונימי ברשת החברתית הגדולה מכולן.

לאחרונה פרסמה פייסבוק דו"ח המסכם את הפרסום הפוליטי בישראל בחודשים מרץ-אפריל (בפועל, עד ה-9 באפריל, יום הבחירות לכנסת ה-21) – ממנו עולה כי בתקופה האמורה הועלו כ-10,000 מודעות תוכן ממומן בהשקעה של כמעט 9 מיליון שקל. למעלה מ-80% מהפרסום הגיע ישירות מהמפלגות שהתמודדו בבחירות (את העיבוד שלנו לנתונים תוכלו לראות פה).

המפלגות הוציאו מיליונים, חלקן הפסידו בגדול

בראש הרשימה, עם הוצאה הגבוה פי 2.5 מהמפלגה הבאה אחריה, ניצבת הליכוד: 700 מודעות בסכום כולל של כ-2.8 מיליון שקל. ההשקעה התחלקה בין כמה עמודי פייסבוק, בהם: העמוד הרשמי של המפלגה בעברית, עמוד ייעודי בשפה הרוסית (תחום שבו המפלגה צפויה להשקיע משמעותית יותר בבחירות הקרובות, במטרה לפגוע באביגדור ליברמן), העמודים של השרים גלעד ארדן וישראל כ"ץ, וכן "זזים ימינה" – פרויקט שהחל כאנונימי והתגלה לבסוף ככזה השייך לליכוד. עם זאת, עיקר הסכום (כ-2.1 מיליון שקל) הושקע בעמוד של ראש הממשלה נתניהו.

הגופים המובילים בפרסום פוליטי סביב הבחירות באפריל – לחצו על התמונה לרשימה המעובדת שהכנו

בשולי הדברים יש להוסיף כי ייתכן והוצאות קמפיין המפלגה בפייסבוק היו גבוהות אף יותר, זאת בשל השימוש הנרחב והמתוחכם שנעשה בכלים דיגיטליים, דוגמת צ'אט-בוט לניהול שיחות טלפון למצביעים מתלבטים. על כך יש להוסיף כי התקציב של המפלגה עצמה, בדומה לתקציבן של יתר המפלגות, איננו שקוף (ראו הרחבה בהמשך). הניתוח שביצענו עקיף, ולכן לא מן הנמנע כי הסכומים גדולים עוד יותר.

כחול לבן והעבודה הן הבאות בתור, עם השקעה של כ-1.2 מיליון ו-900 אלף שקל (בהתאמה). מעניין לראות את הפער באסטרטגיית הפרסום בין המפלגות: בעוד כחול לבן והעבודה העלו כמות גבוהה של מודעות אך השקיעו פחות כסף בכל מודעה (834 שקל בממוצע למודעה אצל כחול לבן, 554 שקל בעבודה) – בליכוד השיווק היה הרבה יותר ממוקד (3976 שקל למודעה, בממוצע). הדבר מעיד ככל הנראה על הידע הנרחב שצברו בליכוד בשיווק דיגיטלי – הן בבניית קהל יעד מדויק והן ברמת התוכן של הפוסטים – באופן המאפשר ניסוי וטעייה מינימליים.

המפסידות הגדולות, באופן לא מפתיע, הן זהות והימין החדש – שהשקיעו 420 ו-390 אלף שקל (בהתאמה) על מאות מודעות שונות בפייסבוק – אך לא נכנסו לכנסת ועל כן יסתפקו במימון מפלגות נמוך משמעותית מזה שיכלו לקוות לו. זהות כבר פתחה בקמפיין מימון המונים לכיסוי חוב של מיליון וחצי שקל שנותר מהקמפיין, אך גייסה רק כ-10% מהסכום בשבועות האחרונים.

תצלום מסך מקמפיין גיוס הכספים של מפלגת זהות. חוב של מיליון וחצי שקל מהקמפיין.

הבעיה האמיתית: הכסף ציבורי אבל התקציב לא שקוף

חשב הכנסת, חיים אבידור, אמר בשבוע שעבר כי החובות של המפלגות מהבחירות האחרונות עומדות על 62 מיליון שקל. סכום זה, להערכתו, צפוי לעלות לכ-200 מיליון בשל מערכת הבחירות הנוספת.

כמה חייבת כל מפלגה בעקבות הבחירות לכנסת ה-21? אנחנו לא יודעים. התקציבים אינם שקופים ואנו תלויים בדו"ח של מבקר המדינה על התנהלותן בשביל להיחשף לנתונים. עשויים לחלוף עוד חודשים רבים עד פרסום דו"ח זה.

המצב שנוצר עתה חריג במיוחד, שכן המפלגות רגילות בשגרה להיכנס לחובות כבדים בתקופת הבחירות – אותן הן מכסות באופן הדרגתי באמצעות מימון מפלגות שוטף המגיע להן על-פי חוק, בהתאם להישגים בבחירות. בשל ההחלטה לפיזור הכנסת, המפלגות לא יהנו מהמימון החודשי, ויש להניח כי ישקיעו שוב סכומים משמעותיים בקמפיינים חדשים.

האם ינהגו באחריות? ניתן לנחש בזהירות כי גם בסבב הזה, ישפכו המפלגות מיליונים רבים על הקמפיינים, בין היתר עבור מודעות בפייסבוק.

מה המצב מעבר לים? הנשיא טראמפ השקיע כמעט 5 מיליון דולר ב-2019 לבדה

דו"ח הוצאות הפרסום הפוליטי של פייסבוק מתפרסם במספר הולך ומתרחב של מדינות, ביניהן ארה"ב (שהייתה המדינה הראשונה בה השיקה פייסבוק את המערכת).

כתבה נרחבת של הניו-יורק טיימס ניתחה את הוצאות הפוליטיקאים האמריקאים על פרסום בפייסבוק לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, וגילתה כי הנשיא המכהן טראמפ (מטעם המפלגה הרפובליקנית) השקיע במהלך 2019 משמעותית יותר מכל מועמד דמוקרטי בודד – כמעט 5 מיליון דולר – וזאת למרות שטראמפ כנראה לא יאלץ להתמודד בבחירות פנימיות במפלגתו לפני הבחירות.

ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר ואחד המועמדים המובילים מטעם הדמוקרטים, היה היחיד שהצליח להתחרות בטראמפ, כאשר בחודש שלפני הבדיקה של הטיימס (אפריל 2019), מיד לאחר שהכריז על התמודדותו במירוץ, הוציא כמיליון דולר על פרסום בפייסבוק (יותר מההוצאה של טראמפ בתקופה המקבילה).

פרסומות פוליטיות – לא רק מטעם מפלגות

לא רק מפלגות העלו מודעות עם תוכן פוליטי בתקופת הבחירות – ברשימה נמצאים גם גופים עצמאיים עם אג'נדה פוליטית דוגמת "מפקדים למען ביטחון ישראל", "אם תרצו" ו-"Make Israel Great Again" – לצד גופים ממשלתיים, בראשות ועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, שפרסמו בעיקר מידע טכני על אופן ההצבעה, פריסת הקלפיות וכדומה.

גוף אזרחי אחד ששווה להתעכב עליו הוא "הברית הישראלית" – הממוקם במקום הרביעי ברשימת המפרסמים, עם השקעה של כ-750 אלף שקל. הברית הישראלית אינו גוף פוליטי באופן מוצהר, אך רוב פרסומיו עסקו במסרים המרמזים להחלפת השלטון הנוכחי ("שמים סוף ליוקר המחייה – מצביעים לממשלה שעובדת בשבילנו", "מצביעים למפלגות שילחמו בעד תחבורה ציבורית בשבת" ועוד).

מודעת פייסבוק של ארגון הברית הישראלית מראשית חודש אפריל 2019

חוק V15 קובע כי גם ארגונים פוליטיים חוץ-מפלגתיים מחויבים בדיווח למבקר המדינה ולעמוד לביקורת על פעילותם בתקופת בחירות. בהיקף הפעילות של הברית הישראלית (למעלה מ-600 אלף שקל) מביא איתו החוק הגבלות נוספות, הקשורות גם לגובה התרומה הבודדת המותרת וכן לקבלת תרומות מחו"ל. בעקבות החוק נאלץ להפסיק ארגון "דרכנו" את פעילותו במהלך הבחירות, זאת לאחר החלטת ועדת הבחירות המרכזית לסמנו כ"גוף פעיל פוליטית".

שי כהן, מנכ"ל הברית הישראלית, מסר כי הארגון פעל תוך היכרות עם חוק V15, כולל ייעוץ משפטי צמוד, ולא עבר על הנאמר בו.