פוסטים

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – עמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.