פוסטים

בלעדי: ההסתדרות פעלה להדיח אדם שחשדה כי חשף שחיתות בתקשורת

כיצד הסתדרות העובדים הארצית נוהגת במי שחשוד כי העז לחשוף שחיתות בתקשורת? הקלטה חסויה ומסמכים המצויים בידי "שקוף" מגלים את השיטה: הפחדה, הסתרה, טיוח, חקירות פנימיות ולבסוף – עריפת ראשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הקלטה חסויה חושפת כי הסתדרות העובדים הארצית פעלה מאחורי הקלעים במטרה להדיח יו"ר ועד עובדים מקומי מתפקידו בוועד, מאחר שחשדה בו שסייע ל"שקוף" לחשוף שחיתות.

התחקיר שעורר את זעמם של אנשי ההסתדרות חשף ניהול כספים חשוד בוועד עובדי הכבאות בעפולה, שעלול להצביע על שחיתות. מרגע פרסום התחקיר ההסתדרות פעלה יחד עם ועד הכבאים הארצי כדי לאתר את המדליף ו"להעניש" את מי שלטענתם חשף שחיתות, על ידי בחירות מחודשות.

במקביל, המשטרה פתחה בחקירה בעניין ניהול הכספים בוועד עפולה. סרטון מצלמת אבטחה מעלה חשד לטיוח הפרשה: לאחר פרסום התחקיר, חברי הוועד העבירו קלסרים עם תיעוד ניהול הכספים ישירות לביתו הפרטי של איש הוועד שהיה אחראי לניהולם. לדבריהם, ההסתדרות היא שדרשה את הוצאת החומרים, לטובת ביקורת פנימית. 

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כשמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות "בחזרה לתחקירי עבר" (פולו-אפ).

|| הערה לפני הקריאה || התחקיר מחולק לפרקים כדי שתוכלו לקרוא בנוחות. לחצו על סימן הפלוס ליד כל פרק כדי לפתוח את תיבת הטקסט.

 

שלב א': המצוד אחר המדליף

לפני כחודשיים פרסמנו תחקיר שחשף התנהלות בעייתית, הגובלת לכאורה בפלילים, בניהול כספי ועד העובדים של תחנת הכבאות בעפולה. ההתנהלות כוללת חתימה על צ'קים פתוחים, החזרי נסיעות לא מפוקחים לגזבר הוועד לשעבר והוצאת עשרות אלפי שקלים על אלכוהול ושעוני יוקרה. בימים אלה אף מתנהלת חקירת משטרה בנושא.

כתבות נבחרות בתחקיר הכבאות של "שקוף":

בהקלטות שהגיעו לידינו נשמע גורם בכיר בהסתדרות אומר, שוב ושוב, כי הדלפת החומר עבור התחקיר של "שקוף" היא חמורה מאוד. הוא מספר כי ההסתדרות שוקלת להקים ועדת חקירה בנושא התחקיר שפורסם שמטרתה לאתר את המדליף. כפי שעולה מהתכתבויות שמצויות בידינו, הגורם אכן ניסה לברר עם בעלי תפקידים שונים מי שוחח עם התקשורת.

בהקלטה מסביר הגורם כי העונש למדליף יהיה הדחה מראשות הוועד או מהחברות בו. לטענתו העילה להדחה או לפיזורו של הוועד היא עבירה על סעיף בתקנון ההסתדרות אותו הוא כינה: "אי קבלת מרות". 

גורם נוסף אישר שפנייה לתקשורת נחשבת בעיני ההסתדרות כחתירה תחתיה. מכאן עולה חשש כי השימוש בסעיף "אי קבלת מרות" הוא נוהל בתוך ההסתדרות שמטרתו להדיח חושפי שחיתויות מתפקידם בוועדים. חשוב להבהיר כי אין בתקנון ההסתדרות כל תקנה רשמית המתייחסת לחשיפת שחיתות או פנייה לתקשורת.

את ההקלטות לא ניתן לחשוף בשלב זה, לבקשת המקור. המשיכו לעקוב, ייתכן שנוכל לחשוף אותה לקוראים בהמשך.

שלב ב': חקירת משטרה נפתחת, אך החומרים מגיעים לחשוד

שבועיים לאחר פרסום התחקיר הגיעו לתחנה שני כבאים, חברי ועד עפולה הקודם, והכניסו לרכבם שני ארגזים עם קלסרים. בקלסרים היו מסמכים וקבלות הנוגעים לניהול כספי הוועד בשנים 2018 – 2019 אודותיהם נכתב התחקיר המקורי של "שקוף". בימים אלו מתקיימת במקביל חקירת משטרה בעניין זה, כך שהחומרים עשויים לשמש כחומר חקירה וכל עיסוק בהם עלול להיחשב שיבוש חקירה.

לדברי אחד מהמצולמים בסרטון מצלמת האבטחה, שבו נראית העברת החומרים, מי שביקש ממנו ומחברו לעשות זאת הוא הגזבר הקודם של ועד עפולה, ג' – אשר כלפיו הופנו הטענות בתחקיר "שקוף" המקורי.

לדבריהם, הסיבה שג' ביקש מהם לקחת את הקלסרים היא שההסתדרות החליטה לפתוח בביקורת על כספי ועד עפולה, כתוצאה מתחקיר "שקוף" בנושא. אך במקום לאסוף את החומרים בעצמה, ההסתדרות ביקשה מג' לעשות זאת, והוא בתורו שלח את אנשי הוועד שלו לשעבר להביאם.

שני הכבאים הכניסו את הארגזים עם הקלסרים לרכבם והעבירו אותם לביתו של ג'. לטענת אחד מהם, ג' העביר את הקלסרים להסתדרות. ההסתדרות לא הסכימה להגיב לדברים ולא ידוע האם אכן נערכה ביקורת והאם הקלסרים נמצאים בידיה כיום.

ההתנהלות של ההסתדרות מעלה שאלה קשה: אם ברצונה לערוך ביקורת על ניהול הכספים בתקופתו של הגזבר ג', מדוע הורתה להעבירם לביתו הפרטי? 

מה שהופך את המעשה לתמוה אף יותר הוא שבימים אלה מתנהלת, כאמור, חקירת משטרה בנושא, על ידי יחידת חקירות הונאה בימ"ר צפון. ל"שקוף" נודע כי הסרטון נמצא בידי חוקרי המשטרה.

לטענת מומחה בהליך הפלילי, התנהלות זו עלולה להצביע על ניסיון ההסתדרות לטייח את הפרשה. "אם ההסתדרות מבקשת לערוך ביקורת, היועץ המשפטי שלה צריך לבקש זאת מהמשטרה ולתאם איתה על מנת להימנע משיבוש החקירה ומתיאום וזיהום הדדי של עדויות המעורבים", מסביר ל"שקוף" עו"ד יאיר רגב, העוסק בתחום הפלילים. 

"העברת החומרים ללא תיאום עם המשטרה היא שיבוש חקירה" (צילום: זוזנה ג'נקו, פלאש 90)

"אם לא היה תיאום בין ההסתדרות לחוקרי המשטרה אז לכאורה נראה שהנסיבות מצביעות על חשד ממשי לטייח ולהכשיל את הליך החקירה".

לדבריו, גם התנהלותה של המשטרה דורשת בירור. "המשטרה הייתה צריכה להקפיא מייד את המצב ולשקול להודיע לכל המעורבים בעניין שנפתחה חקירה", הוא אומר. "במקביל היה עליה למנוע מהחשודים הפוטנציאליים גישה אל החומרים שיכולים לשמש כראיות. אם המשטרה לא עשתה זאת זה מפתיע מאוד, אני לא מאמין שחוקרי המשטרה יאפשרו לחשודים או מקורביהם להעלים ראיות בתירוצים בלתי סבירים".

שלב ג': פיצול הוועדים במטרה להעיף את המדליף

כדי להבין את השיטה שבה יצא לפועל ה"עונש" לנחשד בהדלפה, נחזור קצת אחורה. מספר ימים לפני שפורסם התחקיר על ועד הכבאים בעפולה, בכירים בוועד ובהסתדרות כבר ידעו על פרסומו לאור פניית "שקוף" אל חלקם לקבלת תגובה. עוד לפני הפרסום, החשוד המיידי בחשיפת הפרשה היה א', יו"ר ועד הכבאים החדש בעפולה. כפי שנראה מיד, בוועד הכבאים החלו לפעול להדחתו מתפקידו כיו"ר הוועד בעפולה מבעוד מועד.

הרעיון היה פשוט. ועד עפולה מייצג עובדים בשתי תחנות: תחנת עפולה ותחנת נצרת עילית-נוף הגליל. פיצול הוועדים יגרור בחירות מחודשות לראשות הוועד בכל אחת מהתחנות. כך ניתן יהיה להדיח את א', היו"ר הנבחר של ועד עפולה-נצרת. 

לפני כחצי שנה, טרם הבחירות לוועד עפולה-נצרת, העובדים הכריעו בהצבעה ייעודית בנושא: לא מעוניינים בפיצול, רוצים להישאר עם ועד אחד. אך כעת, לאחר שנודע להסתדרות ולוועד הכבאים הארצי על הפרסום, פעלו שני הגופים בשיתוף פעולה מלא כדי להדיח את יו"ר הוועד החדש א', תוך הטעיית עובדי תחנות עפולה ונצרת עילית.

הכבאים בצפון הצביעו: מתנגדים לפיצול. זה לא עזר להם (צילום: פלאש 90)

וכך זה קרה: ימים ספורים לאחר פניית "שקוף" לגזבר הקודם ג', אחד העובדים בתחנת נצרת פרסם מכתב לעובדי התחנות בו הוא טען כי עקב חילוקי דעות בין ראשי הוועד של תחנות עפולה-נצרת לבין ראשי הוועד הארצי, עלה צורך בעיניו לפצל את הוועדים. כזכור, יו"ר הוועד החדש, א', נבחר רק חצי שנה קודם לכן, בדצמבר האחרון.

העובד לא הסביר במכתבו לעובדים מדוע הפתרון לחילוקי הדעות הוא פיצול הוועדים. "כבר אין צורך להסביר מדוע", הוא כתב. עוד טען, כי ועד העובדים המאוחד הוא "כישלון מהדהד, כישלון בו העובד מפסיד בענק ונופל בין הכיסאות". בסוף המכתב ביקש מהעובדים בתחנות לחתום על טופס שמעיד כי הם בעד פיצול הוועד והדחת הוועד הנוכחי.

למכתב ה-1 של העובד

במכתב נוסף שהוציא העובד בהקשר לפיצול הוועדים הודגש כי הוא פועל בנושא "יחד עם חברים יקרים מבית ומחוץ (ההדגשה במקור)". מי הם החברים 'מחוץ' עליהם מדבר העובד? על פי מידע שהגיע לידי שקוף – מדובר באנשי ההסתדרות ואנשי הוועד הארצי. 

למכתב ה-2 של העובד

שלב ד': עורך הדין של ההסתדרות שהפך את עורו

חלפו שבועיים והעובד לא הצליח לאסוף מספיק חתימות כדי לפצל את הוועדים. בשלב הזה ההסתדרות הארצית נכנסה לתמונה: עוז גולדברג, עו"ד מטעם ההסתדרות, שלח מכתב לבכירים בהסתדרות בו הוא קובע כי ועדי התחנות עפולה ונצרת עילית יפוצלו. לטענתו, הצורך לפצל את הוועד התחנות נובע מקשיים טכניים: המרחק ביניהן.

בקשה זו סותרת את עמדתו של עו"ד גולדברג עצמו שבועיים בלבד לפני המכתב, אז התנגד נחרצות לפיצול הוועדים. "הוועד נבחר לפני זמן קצר ומגיע לו פרק זמן סביר להוכיח את עצמו", כתב בזמנו בהודעת מייל לעובדים. אם כן, מה שינה את דעתו של עו"ד גולדברג? 

שלב ה': אתה פועל לבייש את חבריך

א', יו"ר ועד עפולה, שלח תגובה למכתבו של עו"ד גולדברג, בו הסביר כי אין כל בעיית מרחק בין התחנות. חרף מכתבו, עורך הדין מטעם ההסתדרות קבע במכתב נוסף כי יש לפצל את הוועדים ולקבוע בחירות בהקדם.

היו"ר אף שלח מכתב נוסף לעו"ד גולדברג בו דרש למנוע את פיצול הוועדים, אך זה לא השיב. מי שהשיב למכתב הממוען לעו"ד של ההסתדרות הוא דווקא הגזבר של ועד הכבאים הארצי, ש'. התנהלות זו מבהירה את הקשר ההדוק בין שני הגופים ואת התיאום ביניהם.

במכתבו ליו"ר א', הגזבר ש' מבהיר כי פנייתו של היו"ר לתקשורת, לטענתו, היא התנהגות פסולה. "אני, ולא מעט אנשים אחרים, ערים לכך שאתה פונה לתקשורת בעניין ניהול כספי ועד העובדים שקדם לך וכך מסמכים מחשבון הבנק שרק לך ולגזבר יש גישה אליהם הגיעו באופן מפתיע לתקשורת". 

הגזבר ש' חושף את החשד כי א' הוא זה שפנה לתקשורת כדי לחשוף שחיתות, ומבהיר כי הדבר לא מקובל עליו. "אתה לא חושב פעמיים על כך שאנשים הקדישו שעות ושנים מזמנם כדי לסייע לעובדים, לפני שאתה פועל כדי לבייש אותם ולהטיל בהם דופי. בכל אחד ניתן להטיל דופי, גם בך (ההדגשה במקור). אבל זו לא התנהגות. נבחרת לשמש כיו"ר ועד עובדים – תעסוק בזה. בקידום זכויות העובדים. לא בהכפשות".

בהמשך המכתב הבהיר הגזבר ש' כי גם העובדה שהיו"ר א' "העז" לדרוש שקיפות של כספי ועד הכבאים הארצי – היא התנהלות פסולה.

על מה מדובר? כמה שבועות קודם לכן, ש' ביקש מכלל הוועדים בתחנות הכבאות להעביר סכום כסף לוועד הארצי עבור קניית מתנות לעובדים. א' הרגיש לא בנוח עם הבקשה: ועדי העובדים בתחנות מעבירים בכל חודש סכום כסף לוועד הארצי, אז מדוע דורשים מהעובדים סכום כסף נוסף? 

ההודעה ששלח א'. דורש שקיפות בכספי ועד הכבאים הארצי

בעקבות זאת, א' ביקש מהגזבר ש' פירוט הוצאות של הוועד הארצי בשנים האחרונות. הכוונה הייתה ליידע את העובדים בחלוקת ההוצאות, או במילים אחרות: מה עושים עם הכסף שלהם. 

רצית שקיפות? עדיף שתלך הביתה

מכתבו של הגזבר ש' חשף כי הדרישה של יו"ר ועד עפולה לשקיפות אינה מקובלת, והביאה לסימונו של יו"ר ועד עפולה כאישיות לא רצויה. "במכתבך אתה ממשיך לציין מספר פעמים את נושא הכספים, ניהול הכספים, ואף העזת לשלוח הודעה בה אתה מאיים ודורש פירוט הוצאות 7 שנים אחורה!!!", כתב הגזבר ש' במכתבו לא'. 

"הדוחות שלנו עוברים בקרה של משרד רו"ח מדי שנה, ואת הדין והחשבון אנו נותנים להסתדרות (למשל ב 2018 – עברנו ביקורת). לסיכום, חבל שאת מאמציך הרבים אתה משקיע במלחמות ולא בטיפול בעובדים עליהם אתה אמון". 

לפי גזבר ועד הכבאים הארצי, שקיפות היא איום

מציטוט זה ממכתבו של ש', גזבר ועד הכבאים הארצי, ניכר כי המידע אודות כספי העובדים חסום לחלוטין בפניהם. אך לא רק העובדים משלמים כל חודש עשרות שקלים בעיוורון מוחלט – אפילו אנשי ועדי העובדים של התחנות אינם חשופים למידע. לפי המכתב, היחידים שיש להם מידע הם חברי הוועד הארצי וההסתדרות.

חשוב להבין: מדובר בארגון שמקבל בכל שנה מיליוני שקלים מכספי הציבור. מן הראוי שינהל מעקב מדויק אחר ההוצאות שלו ויפרסמן למשלמות ולמשלמים. פירוט הוצאות לשבע השנים האחרונות אינו אמור להיות איום עבור ארגון שמנהל כספים בסדרי גודל כאלה.

לשם השוואה, הוצאותיהם של משרד או רשות ממשלתית חשופים בזכות חוק חופש המידע, ניתן למצוא אותם בחיפוש פשוט בגוגל גם לתקופות של מספר שנים אחורה. אם כן, כיצד ייתכן שהוצאות הוועד הארצי אינן מפורסמות? ההסבר לכך הוא שוועד הכבאים הוא אגודה עות'מאנית ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע.

כדי להבין טוב יותר סיפור האגודות העות'מאניות והפרצה בחוק שמונעת להחיל עליהן שקיפות, תוכלו לקרוא בתחקיר "שקוף" בהנושא. עוד יצויין כי אנחנו פועלים מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף גם את כל האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע.

שלב ו': התכנית הושלמה

בחזרה לסיפור הדחתו של החשוד בהדלפה א', יו"ר ועד הכבאים של עפולה. המהלך שעירב את ההסתדרות הצליח חלקית: התחנות פוצלו והיום לכל אחת מהן יש ועד עצמאי. בשתי התחנות מעט מדי עובדים הגישו מועמדות לראשות הוועד, כך שכלל לא התקיימו בחירות. רק שלושה עובדים התמודדו לשלושה מקומות בוועד ולכן שלושתם "נבחרו". 

לדברי גורם המעורה בפרטים, א' סירב לשתף פעולה עם קיום הבחירות שכן הוא ראה בהן צעד לא חוקי. הוא עדיין נלחם על מקומו כיו"ר ועד העובדים של שתי התחנות ולכן לא התמודד על ראשות הוועדים החדשים. 

היו"ר א', בו התעמרה ההסתדרות לאור החשד להדלפה, החליט לעבור לפעול במישור המשפטי והגיש תביעה נגד ועד הכבאים הארצי ונגד ההסתדרות. לקראת סוף החודש יתקיים דיון בבית דין של ההסתדרות.

איך זה משפיע עליך? ומה עושים כדי לתקן את המצב?

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך)

  1. ההסתדרות עלולה להפוך את השירות שאת או אתה מקבלים מהמדינה לגרוע יותר: ההסתדרות מאגדת תחתיה עובדי ציבור רבים, שכולנו משלמים להם משכורת ומקבלים מהם שירות (הכבאות, משרד הביטחון, רשות המיסים ועוד). היום אנחנו מגלים שההסתדרות לא פועלת כדי לפתור את הבעיות בקרב העובדים שעליהם היא אחראית או כדי לייעל את ההתנהלות שלהם – היא, לכאורה, פועלת כדי לטייח ולהסתיר את הבעיות שלה על חשבון כולנו.
  2. מאבקי כח עלולים לפגוע בשירותי הכבאות וההצלה שנועדו לסייע לך במקרה חירום: ההסתדרות יחד עם ועד הכבאים הארצי מחליטים מתי יצאו הכבאים בשביתות או בעיצומים שפוגעים בשירות שאנו מקבלים מהכבאות. לא נוכל להיות בטוחים ששביתות ועיצומים אלה מתקיימים למען שיפור תנאי העובדים ולא למען אינטרסים אחרים.

מעש"י? (מה עושים כדי לתקן את המצב)

  1. "שקוף" פועלת בימים אלה מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף את האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע. כך כולנו נוכל להיות חשופים להוצאות של ארגון הכבאים ושל ההסתדרות.
  2. קוראים ומשתפים את הפרסומים של "שקוף" על הסכסוך בכבאות. כך נצליח להעלות את הנושא לתודעה הציבורית ולפעול לתיקונו.
  3. "שקוף" מתכוונת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מול השר לבטחון פנים אוחנה ומול ועדת הפנים של הכנסת כדי שיטפלו בבעיות ברשות הכבאות. 

תגובות: משטרת ישראל, ההסתדרות, א' (שם בדוי)

תגובת ההסתדרות: 

"ההסתדרות תעריך ותכבד סיקור הוגן, מאוזן ומכובד מה שלא קורה אצלכם באתר. זוהי תגובתנו. תודה".

לגבי הסרטון הגיבו:
"ההסתדרות עורכת באופן שגרתי ביקורת על אופן ניהול כספי הוועדים. מעבר לכך לא נתייחס להנחות ושמועות שאינן אלא ניסיונות לסגירת חשבונות דרך העיתונות".

תגובתו של א', יו"ר ועד עפולה שהודח מתפקידו:

"בשלב זה אינני רואה לנכון להתייחס לכל דבר או עניין הנוגעים לארגון המקצועי, הסתדרות העובדים ו/או תפקודו של הוועד הקודם. כל שאני יכול לומר הוא כי הגשנו עתירה כנגד החלטת האיגוד המקצועי והסתדרות העובדים לרשות השופטת בעניין התנהלותם של המוזכרים. עתירה מבוססת אשר מגובה בעובדות מוצקות באשר להתנהלות פסולה, אנטי דמוקרטית ולא מקצועית".

ממשטרת ישראל נמסר:

"מטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות, אולם נציין כי עם קבלת התלונה נפתחה חקירה במסגרתה נאספו מסמכים רבים והחקירה בעיצומה. משטרת ישראל תבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

מה קורה בחשבון הבנק של ועד הכבאים בעפולה?

צ'קים פתוחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים: פירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה הגיע לידי "שקוף" ומעלה חשד להתנהלות פלילית. התחקיר מגלה כי יו"ר ועד העובדים בעפולה נהג לחתום על צ'קים פתוחים עבור הגזבר, שהעביר לעצמו החזרי נסיעות על סך עשרות אלפי שקלים. תגובת הגזבר: "השמצות ושקרים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פירוט הוצאות חלקי של ועד הכבאים בעפולה לשנים 2018-2019, שהגיע לידי "שקוף", חושף התנהלות מטרידה: חתימות על צ'קים פתוחים שעוקפות את הצורך בחתימה כפולה, החזרי נסיעות לא מפוקחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים. עורכי דין המעורים בנושא, איתם התייעצנו בעת עריכת התחקיר, טענו שהתנהלות ראשי הוועד בעפולה גובלת בפלילים ויכולה להצדיק פתיחה בחקירה. 

הפרסום הינו הפעם הראשונה שנחשפות הוצאות מפורטות של ועד עובדים בכבאות, ומאפשר בחינה מעמיקה של אומדן הסכומים ואופן הפיקוח עליהם. כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים בקביעות את הנושא.

מיליונים על חשבון הציבור

פירוט ההוצאות הוא הזדמנות נדירה לבחון כיצד מתנהלים כספים של ועד עובדים בכבאות: לפי נתוני המשרד לבטחון פנים, הוועדים מקבלים סה"כ כ-10 מיליון ש"ח מקופת המדינה בכל שנה. הכספים אינם שקופים, אינם נתונים לביקורת כמעט ומנוהלים ע"י כבאים שהכשרתם בנושא עומדת בסימן שאלה. 

כל כספי ועדי העובדים בכבאות מגיעים משני מקורות. כספי העובדים, המפרישים כל אחד ואחת סביב 100 ש"ח לוועד ממשכורתם בכל חודש, וכספי ציבור – האוצר מעביר לוועדים כ-4,000 ש"ח בשנה לכל עובד/ת. 

"אף אחד לא לימד אותי איך מנהלים את הכספים, עשיתי כמו שכולם עושים" (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

ישנם 3,100 עובדים בכבאות, והמדינה מעבירה כסף עבור 2653 עובדים מתוכם, המשתייכים לוועדים. כך שסה"כ מדובר בכ-10 מיליון ש"ח שעוברים לוועדים בשנה מכספי הציבור. מטרתם של כספי הרווחה לשמש את כלל עובדי תחנת הכיבוי, עבור מגוון פעילויות פנאי ורווחה. 

לדברי יושבי ראש של ועדים אחרים, אין נוהל שמבהיר מה מותר ומה אסור לעשות בכסף, וכך בכל אחת מתחנות הכיבוי התפתחה תרבות אחרת בנושא. "אף אחד לא לימד אותי שום דבר, קיבלתי את התפקיד בירושה ועשיתי כמו שכולם עושים", סיפר יו"ר ועד שביקש להישאר בעילום שם. "אני אמנם מאוד מסודר, אבל אני לא יכול להגיד שזה המצב אצל כולם". 

יו"ר אחר שיתף כי "לא עברתי קורס לדבר הזה. פה ושם היו השתלמויות של ההסתדרות, אבל בגדול אם היה נהוג בעבר לעשות מסיבות אז אני ממשיך לעשות מסיבות".

צ'קים פתוחים: "סומך על הגזבר לחלוטין"

בחשבונות בנק של ועדים, ישנם שני "מורשי חתימה" שתחת אחריותם נמצא ניהול הכספים של העמותה. שניהם צריכים לחתום על צ'קים של הוועד, כדי לייצר ביקורת נוספת על ההוצאות. "לצורך פיקוח ובקרה נאותים על הוצאת כספים (…) יהיו לעמותה לפחות שני מורשי חתימה", נכתב במסמך ניהול תקין של עמותות של רשות התאגידים.

בוועד עפולה, מורשי החתימה היו עד סוף 2019 יו"ר הוועד ש' והגזבר ג'. ש' היה לרוב חותם על צ'קים פתוחים וכלל לא היה מעורב בהתנהלות הכספית של הוועד. הגזבר ג', נהג למלא את הצ'קים בהמשך.

"הייתי חותם לגזבר על הצ'קים והוא היה ממלא אחר כך"

"אני סומך עליו לחלוטין. אני לא יכול לרדוף אחריו כל הזמן עם לחתום על צ'קים, אז הייתי חותם לו בפעם אחת על כמה", סיפר יו"ר הוועד. "כל פעם שהוא היה רוצה צ'ק הוא היה אומר לי למה והייתי חותם לו, והוא היה ממלא את הצ'קים אחר כך. פשוט חייבים למלא שתי חתימות".

המטרה המרכזית של שני מורשי חתימה בחשבון בנק של ועד עובדים היא פיקוח על ההוצאות. התנהלות כמו בוועד בעפולה היא פתח לשחיתות: כשמורשה חתימה אחד משמש כ"חותמת גומי" ואינו מעורב בניהול הכספים, כל הכסף מנוהל בפועל בידי אדם אחד. כך, מאוד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה.

מעיון במדריך לניהול כספי לוועדי עובדים של ההסתדרות, עולה כי ישנה הוראה מפורשת האוסרת איסור מוחלט על חתימה על צ'קים פתוחים: "חל איסור מוחלט לחתום מראש, ולו חתימה אחת, על שיקים ריקים" נכתב שם.

תחקיר שקוף המלא על הכבאות:

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על הסירוב לגלח את הזקן בימי הקורונה – לחצו כאן

25 אלף ש"ח – החזרי נסיעות לגזבר

מפירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה שהגיע לידי "שקוף", עולה כי גזבר הוועד העביר לעצמו כ-25 אלף ש"ח בצ'קים. מדובר ב-15 צ'קים סה"כ בסכומים משתנים, לאורך שנתיים. 

כשציינו זאת בפני יו"ר הוועד, הוא הופתע ואמר שכלל לא ידע שצ'קים יצאו על שם הגזבר ג' – למרות שכאמור מדובר בלא פחות מ-15 צ'קים שחתם עליהם בעצמו. יו"ר ועד מעורב שהיה רואה את הצ'קים המלאים, היה מכיר עובדה זו.

לא ברור לפי מה נקבעים החזרי הנסיעות (צילום: יוסי זמיר)

הגזבר ג' הסביר כי כל הכסף שהעביר לעצמו נועד להחזרי נסיעות והחזרים נוספים על הוצאות עבור ועד העובדים. לדבריו, לעיתים היו מצטברות אצלו קבלות על הוצאות של הוועד והוא נהג להחזיר לעצמו את כל הכסף באופן מרוכז, לכן מדובר בכמה אלפי שקלים בצ'ק אחד. 

לא ברור על פי מה קבע הגזבר ג' את גובה החזר הנסיעות שלו. ברוב המקרים נהוג לקבוע בתקנות עבור איזה סוג של נסיעות ניתן לקבל החזר, כאשר ההחזר נקבע על פי מחיר לקילומטר. לדבריו של ש', ועדי העובדים בעפולה לא מתנהלים לפי מסגרת כזו, אלא שהם מתבססים רק על החזרי דלק. בנוסף, לא ברור מי משלם מס על החזרי הנסיעות, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים. 

ההתנהלות זו של הגזבר והיו"ר מנוגדת גם היא להוראות תקנון ועד עובדים של ההסתדרות. "החזר הוצאה (…) טעון אישור וחתימת יושב-ראש הוועד", נכתב בתקנון, אך כאמור יו"ר הוועד לא ידע לגבי החזרי ההוצאות של הגזבר ג'.

צ'קים ישירות לעובדים

מלבד הצ'קים הפתוחים והחזרי הנסיעות, ברשימת ההוצאות של ועד העובדים בעפולה נמצאו סכומים נוספים שמעלים סימני שאלה. כך למשל, שני עובדים בכבאות קיבלו צ'קים בסכום מצטבר של 15,700 ש"ח מהחשבון של ועד עובדי עפולה. עובדת מסוימת קיבלה צ'קים בסכום מצטבר של 8,500 ש"ח, והעובד – 7,200 ש"ח. 

אחד העובדים בעפולה קיבל לחשבונו 13,500 שקל מהוועד לאחר שנפצע (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

הגזבר ג' הסביר כי לוועדים אין יכולת להשתמש בכרטיס אשראי, לכן לעיתים הם מעדיפים שעובד/ת ישלמו על פעילויות מכספם, ויקבלו החזר בצ'ק. עוד הוא מסביר, כי העובד קיבל סכום כסף גדול יחסית מפני שוועד העובדים החליט לספק לו עזרה כספית בגובה 5,000 שקל לאחר שנפצע במילוי תפקידו. 

ביחס לכך, יצויין כי עד 2017 היה נהוג בתחנה לחלק הלוואות לעובדים שהיו במצב כלכלי קשה, עד 3,000 ש"ח – אך הנוהג הופסק.

אלכוהול ושעונים

בוועד עפולה שילמו במהלך השנתיים האחרונות סכום של 16 אלף ש"ח בחנות למשקאות חריפים. "לעיתים קונים שתייה לאירועים או מסיבות, אבל לא בסכומים כאלה", טען יו"ר ועד מקביל, והוסיף כי אינו יודע האם מותר או אסור לרכוש אלכוהול מכספי הוועד.

16 אלף שקל על אלכוהול בעפולה. יו"ר ועד מקביל: "לעיתים קונים שתייה, אבל לא בסכומים כאלה"

הגזבר ג' הסביר כי הרכישות של האלכוהול שימשו את העובדים במסיבות ואירועים שונים מחוץ לשעות העבודה. בנוסף, הוא טען כי בחנות האלכוהול בה רכש את השתייה הוא רכש גם חבילות שי אותן חילק לעובדים, כך שלא כל הכסף בחנות המשקאות שימש רק לרכישת משקאות שיכר.

בנוסף, ישנו מנהג שכבאי שהגיע לוותק של 25 שנים בעבודה מקבל שעון. את השעון הזה קונים מכספי הוועד, בערך ב-1,200 ש"ח. בעפולה שילמו סה"כ 3,600 ש"ח על שעונים לכבאים בשנתיים המדוברות. 

הוצאות נוספות: מסיבות קיץ וממתקים

25,000 ש"ח עבור הפקת מסיבת קיץ: ועד העובדים בעפולה מפיקים מסיבת קיץ שנתית לעובדים ומשפחתם בקאנטרי בעפולה. חברת ההפקה לה שילמו מספקת מתקנים מתנפחים, מתקני מים, דוכני הפעלה, דיג'יי ועוד. למסיבה מוזמנים 200 אנשים – העובדים ובני משפחתם. 

כ-18,000 אלף ש"ח על אוכל וממתקים: בדיקת שקוף מגלה כי ועד העובדים שילם על רכישה בחנויות פיצוחים 14,120 ש"ח, 3,300 בחנויות ממתקים, זאת נוסף על שאר הוצאות בסופרמרקט שמגיעות למעל 300 אלף ש"ח. לדברי הגזבר ג', הכסף שימש עבור כיבוד וחבילות שי בטקסים ובאירועים שונים. נציין כי את האוכל בזמן העבודה כל עובד/ת רוכשים על חשבונם, וכי העובדים מקבלים שי מהכבאות בסיום טקסים. 

היסטוריה בעייתית: מסוק לאח הגדול וחשפניות

כספי ועד הכבאים כבר נוצלו בעבר למטרות שנויות במחלוקת: בכתבה קודמת בתחקיר הכבאות, פרסמנו כי ועד הכבאים רכש תחקיר מזויף באלפי שקלים ואולי אף עשרות אלפים, שמכפיש בכירים בכבאות ומשלב הקלטה ערוכה באופן מגמתי של נציב הכבאות.

בנוסף, כתב "כלכליסט" עמיר קורץ פרסם באפריל אשתקד כי ארגון הכבאים הארצי השתמש בכספי הוועד עבור מסוק עם שלטי עידוד שטס מעל בית האח הגדול ובציוד להפגנות תחת ביתו של נציב הכבאות. באוגוסט פורסם בערוץ 13 כי שני לוחמי אש הודחו לאחר שהשתמשו בכספי העובדים עבור תשלום לחשפניות.

הכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור ולעובדים עצמם, והם כמעט לא מפוקחים. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות, שאינן נכנסות תחת חוק חופש המידע. כך נוצר מצב שכספים שמגיעים מקופת המדינה, מכיס האזרחים, אינם נתונים לביקורת ציבורית.

חשוב לציין כי ראשי ועדים עמם שוחחנו ציינו בפנינו כי הם דואגים לפרסם את טבלת ההוצאות של הוועד אחת לחצי שנה בלוח המודעות בתחנה. לדבריהם, לא ברור האם בכל התחנות ההוצאות שקופות לעובדים.

תגובת גזבר הוועד ג': ''כל ההתנהלות לטובת העובדים''

ראשית דבר נאמר כי הכתבה כפי שנמסרה לנו רצופה באי דיוקים, השמצות, שקרים, השערות לא מבוססות, מידע לא בדוק ולא מוצלב והוצאת דיבה חמורה כלפי מר ג'. אם אכן תפורסם הכתבה כפי שהיא ושמו יפורסם ויושחר, הרי שמר ג' שומר לעצמו את כל הזכויות לפעול על פי החוק. 

זאת ועוד – סירובה של הכתבת להיפגש איתנו ולשמוע ממקור ראשון את תגובתנו, דבר שאיננו מקובל בעולם העיתונות, מעלה תמיהות על חריצת דין מוקדמת, או כפי שהכתבה עצמה אמרה: "שום תגובה שלכם לא תשנה את מה שיש לי".

יתרה מכך, סירובה התמוה של הכתבת והאתר להאריך את מועד הדד ליין למסירת התגובה, על מנת שיתאפשר לנו למסור מסמכים ולהגיב כנדרש, מהווה פגיעה קשה בשמו של מר הגזבר ג'. צר לנו כי בשיחה עם הכתבת היא אמרה שהכתבה על פי 'האג'נדה' שלה. 

תמוה עוד יותר בעיננו כי בפתיחת הכתבה מצוין יו"ר ועד ללא ציון שמו מכיוון ש'כך הוא ביקש', לשון הכתבה ואילו שמו של מר הגזבר ג' יפורסם. 

להלן התייחסותנו לכתבה: 

  • הגזבר ג' היה חבר ועד מסור, אשר בראש מעייניו הדאגה לעובדים. הוא השקיע שעות רבות על חשבונו, ללא קבלת תשלום נוסף וכל מה שעשה היה למען העובדים על פי הנוהג הקבוע שנים רבות בכיבוי האש. יתכן כי דאגתו ומסירותו לעובדים ועבודה ללא הפסקה בשעות לא שגרתיות וללא דחיה, הביאו במקרים כאלה ואחרים לאי סדר, אולם הדבר נעשה בתמימות ובוודאי וודאי אינם מצדיקים את הטענות על 'התנהלות הגובלת בפלילים היכולה להצדיק פתיחה בחקירה', משפט מזעזע הכתוב בפתיחת הכתבה המצוטט משום מה על ידי עורכי דין אנונימיים. אם אכן יש עו"ד כאלה, מדוע לא מפורסם שמם?! 

המילים הקשות והמזעזעות בכתבה ממשיכות בקטע הנוגע למורשי החתימה הכפולים, שם מפרשת הכתבת התנהלות תמימה ורגילה לחלוטין, כ'פתח לשחיתות'. מדובר בפרשנות לקויה אשר מוציאה דיבה אודות מר הגזבר ג' שממשיכה במשפט: "מאד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה", משפט אשר שופט מראש את מר ג' מבלי לדעת את העובדות כדלקמן: 

  • כל ההוצאות של מר ג' במסגרת תפקידו כגזבר אושרו על ידי הוועד וזאת בשקיפות מלאה ואמון מלא, בדיוק כפי שאישר יו"ר הוועד. שמו הטוב של מר ג' מוכר וידוע.
  • הכספים אותם הפקיד מר ג' בחשבונו נועדו להחזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות של הועד כגון כביש 6 וכלכלה: מר ג' נסע בכל שבוע 2-3 פעמים לתל אביב במסגרת התנדבותו בוועד הכיבוי המקומי והארצי. מדובר בהוצאות של סכומים גדולים שעל חלקם הוא כלל לא קיבל החזר. 

זהו הנוהג הרגיל בכל ועד עובדים וכל פרשנות או תחזית אחרת של הכתבת איננו נכון! מכאן ועד השימוש במילה גניבה המרחק ארוך ומוציא דיבה. 

  • המשפט ולפיו מר יו"ר הוועד ש' לא קיבל אף צ'ק עבור החזר נסיעה בניגוד למר ג', מראה עד כמה המידע שנמסר לכתבת שגוי, חלקי ומסולף. 

אי הדיוקים והמידע החלקי כדלקמן הינם לאורך כל הכתבה ומעיד על המגמה להשחיר את פני מר הגזבר ג'. 

אלכוהול ושעונים: 

ועד העובדים גאה על דאגתו ומסירותו לעובדים וכל פרשנות אחרת בנוגע לכספים שמפורטים בקטע זה, מסולפים, שקריים ומוציאים דיבה. הוועד, שפעולותיו הוצאו לפועל על ידי מר ג', מסור ותמים, וכל דאגתו לעובדים. 

21,700 ₪ לשני עובדים: הכבאים מסתכנים רבות במהלך עבודתם ולכן נהוג במשך עשרות שנים לסייע לעובדים אשר נפצעו במילוי תפקידם. זאת גם הסיבה שאחד העובדים המדוברים קיבל מהוועד כסף. מתן הכסף לעובד הנזקק היה בידיעתם של כל חברי הוועד. ואנו גאים על דאגתנו לעובדים במצוקה. 

במקרים אחרים, הנוהג המקובל מזה עשרות שנים, הינו שעובדים משלמים מכיסם על הוצאות ומקבלים בחזרה בבת אחת החזרים מהוועד בתמורה לקבלות. כל הקבלות נמצאות בידי ועד העובדים, אולם העובדה כי למר ג' כבר אין גישה לקבלות הוועד אשר נמצא בשליטה של אנשים אחרים, אינו מאפשר לנו למסור לכם את הקבלות אשר יפריכו את הטענות הללו ויגרמו למניעת הפגיעה בשמו של מר ג'. סירוב הכתבת להגיע לחדר הוועד ולבדוק בעצמה את הקבלות פוגע באפשרות של מר ג' להוכיח את טענותיו. 

16 אלף שקל בחנות משקאות: אכן, לעולם לא נרכשו משקאות אלכוהול לטובת שתייה בתוך התחנה וכל רמז לכך שקרי. הוועד רכש משקאות ושוקולד בחנות המשקאות לטובת רכישת חבילות שי בלבד והוא גאה על כך שדאג לרווחת העובדים. 

3,600 שקלים על שעונים: הנוהג המקובל עשרות שנים בכיבוי הוא שכבאי המגיע ל 25 שנות וותק מקבל שעון מתנה. שלושה עובדים כאלה הגיעו לפרק הזמן הנ"ל ואכן נרכשו עבורם שעונים בשווי של 1200 שקל כל אחד. מר ג' דאג, שוב, לרווחת העובדים בלבד! 

25 אלף שקל עבור הפקת מסיבת קיץ: המסיבה נערכה עבור העובדים ובני משפחותיהם. הוועד דאג לרווחת העובדים, כמקובל בכל מקום עבודה. אנו מביעים פליאה מדוע הדבר נרמז בכתבה כאסור? האם מטרת הוועד היא לא לדאוג לרווחת העובדים? אפילו בעולם הקפיטליסטי הקיצוני ביותר מסיבה לעובדים הינה דבר מקובל ונהוג. 

18 אלף שקל על אוכל וממתקים: גם כאן, הוועד שילם על הוצאות שיועדו לעובדים בלבד ושימשו לטקסים, חבילות שי ואירועים שונים, כגון אירועי אבל של משפחות העובדים אשר עבורם נרכשו מזון והוצאות לשבעה. כך נהוג בוועד עשרות שנים, כמו בכל ועד עובדים ואיננו מבינים מה לא תקין בכך. 

לסיכום, כל התנהלותו של ועד העובדים ושל מר ג' הייתה לטובת העובדים וכל רמז להתנהלות אחרת לא ראוי, מוציא את דיבתם רעה ובפרט פוגע בשמו הטוב של מר ג'.

התנהלותו של מר ג' בשנים הללו הייתה על פי הנוהג המקובל, שקופה לחלוטין בפני חברי הוועד והכבאים ומקובלת בכל ארגון דומה. כל התנהלותו הייתה תמימה לחלוטין ומסורה כלפי העובדים וכלפיהם בלבד. הכתבה מבוססת על חצאי דברים, פרשנויות מוטעות, השערות ומידע שנמסר על ידי גורמים בעלי אינטרס, בעלי עבר מפוקפק שמטרתם לפגוע במר הגזבר ג'. 

צר לנו כי לא התאפשר לנו להיפגש ולמסור עובדות וקבלות עקב קוצר זמן ואי רצון של הכתבת להיפגש ולקבל ישירות את החומר ולהשתכנע מאופיו והתנהלותו התמימה של מר ג'. 

אנו דורשים כי הכתבה תיגנז לחלוטין. אם בכל זאת תחליטו לפרסם את הכתבה, אנו דורשים כי יושמט ממנה לחלוטין שמו של מר ג'. אם בכל זאת תפורסם הכתבה אנו דורשים כי תגובתנו תפורסם במלואה. גם אם תגובתנו תפורסם במלואה הרי שאנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול על פי החוק אם אכן יפגע שמו של מר ג'.

תגובת שקוף לטענות:

"שקוף" קיבלה מידע שמוכיח באופן חד משמעי הוצאה בבתי עסק מסוימים. כשביררה מול גזבר ויו"ר הוועד את פשר ההוצאה הם אישרו את קיום ההוצאה אך נתנו הסברים נוספים הכלולים בכתבה. משהיה בידינו את המידע וההסבר למידע, לא היה צורך להיפגש בנושא. כך או כך, בלי אפשרי להיפגש בתקופה זו, בשל הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות הקורונה.

החשד המרכזי העולה מהכתבה הוא חשד להתנהלות בלתי-תקינה אותה אישרו יו"ר הוועד והגזבר טלפונית באופן מפורש.

למרות כל אלה, הובהר מספר פעמים לגזבר הוועד ובאי כוחו כי במידה וימסר מידע שסותר את מה שכתוב בכתבה, התוכן ישתנה. אכן הוסרו פרטי מידע מהכתבה לאחר שהתבררו כלא רלוונטים עקב תגובת הגזבר.

תגובת הסתדרות המעו''ף: ''מאפשרים לכל כבאי לעיין בדוחות''

ביקורת על ניהול קופת ועד עובדים מתבצעת אחת לכמה שנים, או לחילופין, כאשר קיימת פנייה קונקרטית. על כל הוועדים בהסתדרות להתנהל לפי המדריך לניהול כספי ועד עובדים. מבקר ההסתדרות מבצע ביקורת על קופות הוועדים. ביקורת אחרונה על קופת ארגון הכבאים הארצי נעשתה בסוף שנת 2017.

בפני העובדים מוצגים דוחות שנתיים (אחת לשנה). אם כבאי, ביוזמתו, מבקש לעיין טרם לכן, כמובן שמתאפשר לו. 

ככל שנקנו "משקאות" הרי שהם נרכשו במסגרת אירועים מחוץ לכותלי התחנה כגון: נשף פורים, מסיבת פורשים וכד'. לא בתחום התחנה, לא בחריגה מהוראות.

כל הוצאות הוועד מדווחות בטפסים ייעודים לפי המדריך לניהול כספי קופת ועד. יש גזבר וועדת כספים, וזאת על מנת שיהיה פיקוח ובקרה על אופן הוצאת הכספים וייעודם.

בכל ועד עובדים ישנה חלוקת תפקידים מוגדרת. יו"ר, סגן, גזבר, אחראי תרבות, רווחה ועוד. כל חבר ועד פועל בתחומו. תפקידו של הגזבר הוא ניהול, פיקוח ובקרה על קופת ועד העובדים. ועד העובדים אוצל מסמכויותיו לגזבר ולוועדת הכספים והם אחראים לבצע תפקידם לפי הוראות המדריך לניהול כספי ועד עובדים.

שאלתך מצביעה על שקיפות מלאה שכן את נוקבת בסכום מדויק. הנוהל להחזר הוצאות בתפקיד לחברי ועד מופיע גם הוא במדריך לניהול קופת ועד עובדים, ומותרים החזרים על הוצאות שהוצאו במסגרת פעילות חברי הוועד לטובת פעילות הוועד.

המדריך לניהול כספי ועד עובדים המהווה נספח לתקנון ועדי עובדים, מגדיר זכאות להחזר כספי, נהלי עבודה, צורת דיווח ושקיפות.

תגובת שקוף לתגובת ההסתדרות:

ההסתדרות הפנתה את "שקוף" לעיין בתקנון לוועדי עובדים ובמדריך לניהול כספי וועדי עובדים. מעיון בשני מסמכים אלה, עלה כי ההתנהלות של יו"ר הוועד והגזבר מנוגדת לנכתב שם: נכתב במדריך לניהול כספי כי חל איסור מוחלט לחתום על צ'קים פתוחים, ובתקנון לוועדי עובדים נכתב כי כל החזר נסיעה צריך להיות מאושר ע"י יו"ר הוועד. 

שני הנהלים הללו לא התקיימו בוועד העובדים בעפולה – היו"ר לא הכיר את החזרי הנסיעות של הגזבר, וגם חתם עבורו על צ'קים פתוחים. ההסתדרות בחרה שלא להגיב לטענות אלה.

ההסתדרות השיבה כי העובדה שנקבנו בסכום מדויק של החזרי הנסיעות שהעניק הגזבר לעצמו – מעידה על שקיפות מלאה. אך כידוע, הכסף של ועדי העובדים אינו שקוף ולא היה חשוף מעולם לביקורת ציבורית – כל המידע בכתבה הגיע ל"שקוף" ממקור אנונימי. 

לא ברור מדוע הסיקו בהסתדרות שהמידע הגיע אלינו עקב התנהלות שקופה, אם ההסתדרות כלל לא דורשת זאת (כזכור, המידע לגבי גובה החזר הנסיעות של גזבר הוועד הפתיע אפילו ליו"ר הוועד בעצמו).

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): מטריד לחשוב מה מסתתר בחשבונות הבנק של האגודות העות'מניות וביניהם ועדי העובדים בארגון הכבאות. עד שלא תהיה שקיפות, הכספים שיוצאים מהכיס שלנו ומכיסי העובדים יוכלו להגיע, בחסות האפלה, לכיסם של בעלי אינטרס ומקורבים או עלולים להיות מנוצלים באופן בעייתי. שיח לגיטימי, אודות החזרי נסיעות והוצאות על אלכוהול לדוגמה, יכול להתקיים רק במידה וההוצאות שקופות – וכך לקדם התנהלות תקינה יותר.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): "שקוף" מציעה לכל עובדי הכבאות לבקש מיו"ר הוועד שקיפות בהוצאות והכנסות ועד העובדים בו אתם חברים. זכרו: מדובר בכסף שלכם, וזכותכם לדרוש לדעת לאן כל שקל הולך. ראשי הוועדים עמם שוחחנו מבינים את החשיבות ונכונים לפעול באופן הזה. נתקלים בסירוב? עדכנו את העיתונאית שלנו מאיה קרול: [email protected]

  • יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

הפוליאמוריה הפוליטית של ניסנקורן

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע לאחרונה על הצטרפותו למפלגת "חוסן לישראל", עובדה שלא מנעה מנע ממנו לבחוש בפריימריז גם במפלגות הליכוד והעבודה, וכל זאת לאחר שנים שבכלל נחשב מקורב ליו"ר "כולנו", שר האוצר משה כחלון. את מחיר הפוליאמוריה הפוליטית של ניסנקורן – כולנו משלמים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה: אלון תובל מארגון "תחרות", אסף נתיב |

דמיינו כי היה מתגלה שאיש עסקים ישראלי מנהל התפקדות רחבת היקף של אלפי אנשים בכל המפלגות הדמוקרטיות בישראל – ושלצד זאת הוא גם חבר חבר קרוב ושותף של ראשי מפלגות נוספים, ואף מתמודד בעצמו לכנסת במקום גבוה ברשימה אחרת. האם הדבר היה מקובל בעיניכם? ושאלו את עצמכם: במקרה היפותטי שכזה, האם ייתכן שמניעיו של אותו איש עסקים הם ציבוריים גרידא, או שמטרתו לקדם אג'נדה שעוזרת לקבוצות כוח צרות בחברה הישראלית?

בהקבלה לא ישירה, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בוחש במפלגות הגדולות בישראל ללא הרף: השפעתו הפוליטית מורגשת היטב ברשימות הליכוד והעבודה. לצד זאת, בשנים האחרונות הוא ניהל גם יחסים קרובים עם שר האוצר משה כחלון ומפלגת כולנו. לאחרונה הודיע ניסנקורן על הצטרפותו למפלגת "חוסן לישראל". לדעתנו (אלון ואסף), השפעתו והשפעת ההסתדרות במוקדי הכוח הפוליטיים צריכה להטריד את כולנו. למה? כי המשק הישראלי זקוק לרפורמות מבניות, שאת חלקן הגדול ההסתדרות מעכבת באופן קבוע – מה שגורם לכולנו לסבול מפריון נמוך במגזר הציבורי ויוקר מחיה גבוה.

האם השלוחות השונות של ההסתדרות בפוליטיקה, באמצעות ניסנקורן, מקדמות אידאולוגיה ואת ועדי העובדים (מטרה לגיטימית וראויה), או שמא הן מחפשות להרחיב את כוחם ולמנוע שקיפות בנעשה בכספי העובדים?

בואו נצא לדרך ונמפה את נקודות ההשקה של ההסתדרות וניסנקורן בפוליטיקה הישראלית.

רומן 1: ניסנקורן וכחלון

החיבור בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות אינו, על פניו, חיבור טבעי. ההסתדרות מייצגת עובדים שלעתים הם בעלי אינטרסים שונים מאלה של משרדי הממשלה השונים. ואכן ההסתדרות תקעה לא אחת מקלות בגלגלי רפורמות בשירות הציבור.

כך לדוגמא ניתן לראות את סכסוך העבודה ברכבת ישראל, כשהחברה ביקשה להעסיק עובדים במיקור חוץ כדי להתקדם מהר יותר בעבודות תשתית באחריותה. או כשרשות מקרקעי ישראל הורתה לעובדים, להיערך לקבלת קהל במשך שלושה ימים בשבוע במקום יומיים – ובעקבות כך העובדים הכריזו על סכסוך עבודה.

גם כשחברת מקורות תיכננה להפריט חברת בת שלה הכריזו העובדים על שביתה, והתעקשו על קבלת פיצויים מוגזמים לעובדים המופרשים במסגרת הרפורמה: כדי לסבר את האוזן, עלות פרישה של עובד בחברה ממשלתית נעה בדרך כלל בין 1-1.3 מיליון שקל. ההסתדרות דרשה שעובדי מקורות המופרשים יקבלו פיצוי מיוחד של 2-2.5 מיליון שקל. ויש עוד שלל דוגמאות לסכסוכי עבודה בנמלים, בחברת החשמל ועוד.

ולמרות כל זאת, אנו עדים בקדנציה החולפת לחיבור יוצא דופן בין שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. למה? אולי כי לכחלון וניסנקורן יש אינטרס בשותפות שכוללת מאבק על אש נמוכה לצרכי יחסי ציבור, כמו בסוגיית עובדי הקבלן, ושיתוף פעולה מאידך כמו במקרה הרפורמה בשוק החשמל – שם שיתוף הפעולה אפשר לעובדי חברת החשמל ליהנות מהטבות מרחיקות לכת מצד אחד, ולשר האוצר להציג הישג היסטורי של קידום רפורמה במשק החשמל מצד שני. מדובר בעסקה טובה לשני הצדדים משום ששניהם נהנים מתדמית חיובית ומישהו אחר – הציבור – משלם את המחיר. 

להרחבה על עובדי הקבלן ורפורמת החשמל

סוגיית עובדי הקבלן

ההסכם בין כחלון לניסנקורן לקליטת עובדי קבלן בשירות המדינה הוא תופעה מעניינת. מדובר בהסכם שמצטלם טוב שבו כחלון וניסנקורן נתפשים כחברתיים – כאלה שדואגים לאנשים החלשים. במציאות, המצב פחות יפה.

המדינה היא המעסיקה הגדולה ביותר במשק של עובדי קבלן. עובדי קבלן ממלאים לעתים פונקציות שגרתיות בשירותים שמעניקים משרדי הממשלה ולא מעניקים שירותים ייחודיים שבהם יש יתרון מובנה להעסקה קבלנית. לכאורה, המדינה היא העבריינית, אלא שצריך להבין את הרקע לכך. מודל ההעסקה הקשיח, שהוא תולדה ישירה של ההסכמים הנוקשים וההתנהגות הכוחנית של ההסתדרות בשירות המדינה, הופכים העסקה של עובדים בשירות המדינה לאירוע הרה גורל שמוטב להימנע ממנו. עובד שיכנס לא יצא עד גיל פרישה כנראה ולכן התפתחו מודלים חלופיים להעסקה באמצעות קבלנים. שיעור היציאה מהשירות הציבורי בישראל (יציאה = פיטורים, התפטרות, פרישה, מעבר עבודה או מוות) הוא הרבה פחות מ-1% בשנה וחריג מאוד ביחס למערב. לפיכך מצד כחלון ההסכם אינו אלא צביעות. מצד ההסתדרות המצב חמור אף יותר – הם האחראיים ליצירת הבעיה ועכשיו מקבלים קרדיט על פתרונה.

הרפורמה בשוק החשמל

הרפורמה המקורית עסקה בהפרדה של פונקציות שונות בין ייצור החשמל עד להגעתו לשקע של הצרכן. הייצור היה צריך לצאת לתחרות מלאה, וכך גם החלוקה לבתים ו"מנהל המערכת" – שאמור להחליט מתי להזרים חשמל מכל יצרן ולאפשר לו למכור אותו לרשת. הרפורמה של כחלון למעשה קיצצה ברפורמה המקורית שנחקקה ב-1996 ומעולם לא יושמה במלואה לאור התנגדות חברת החשמל.

אם ברפורמה המקורית חברת החשמל הייתה אמורה להפוך אחראית להולכה בלבד (בין ערים), הרי שהרפורמה של כחלון השאירה את חלוקת החשמל לבתים ולעסקים בידי חברת החשמל, כמו גם חלק משמעותי מהייצור ואת ההולכה. הפונקציה היחידה שהופרדה מחברת חשמל היא מנהל המערכת, כשלמעשה ההסכם הקיבוצי של עובדי חברת החשמל ימשיך לחול גם עליהם. החברה אמורה לצמצם את מצבת כוח האדם שלה בשיעור נמוך מהמתוכנן ובתמורה לכך חולקו הטבות לעובדים (מענק, שכר ופנסיה) בסך 7 מיליארד שקל שישולמו מהעלאת תעריף החשמל וישולמו על ידינו.

למען ההגינות חשוב לציין שכחלון כן הוביל רפורמות מול קבוצת כוח חזקה – הבנקים, וכן הוביל יחד עם שר הכלכלה ממפלגתו, אלי כהן, רפורמה חשובה במכון התקנים שתאפשר כניסה של מכוני בדיקה עצמאיים, שיתחרו במכון התקנים. ועדיין, יותר מדי פעמים שר האוצר שיתף פעולה עם ההסתדרות – בניגוד לאינטרס הציבורי.

שר האוצר משה כחלון

למה? אולי כי לשר אוצר שלא מעוניין בטיפול ברפורמות הדורשות חיכוך עם ועדים – שיתוף פעולה עם ההסתדרות יכול לספק שקט תעשייתי חשוב. לשני שרי האוצר האחרונים, כחלון ולפיד, הסוגיה העיקרית בה ביקשו לטפל הייתה מחירי הדיור. עבור שר אוצר יכול להשתלם "לאבטח חזית" באמצעות שיתוף פעולה עם ההסתדרות והימנעות מרפורמות יסודיות הנוגעות לתעסוקה – בתמורה לשקט וחופש פעולה בתחום אחר – הדיור. לדוגמא, הרפורמה בכוח אדם בשירות המדינה יושמה באופן חלקי בלבד. בנוסף, כחלון בלם את האפשרות ל"בוררות חובה" שניסה לקדם רה"מ בנימין נתניהו (). ההצעה ביקשה לצמצם את כוחם של ועדים בענפים חיוניים כמו נמלים וחשמל – כדי שאלו לא ישתמשו בכוחם המיוחד "לכבות את השאלטר" בשביל לסחוט הטבות. נתניהו העלה את הסוגיה כמה פעמים לאורך הקדנציה. כחלון – התנגד והחוק חזר למגירה. 

לאחר שסקרנו בקצרה את האינטרסים הפוליטיים, אולי כדאי לנסות ולהסביר עוד מוטיבציה לקשר החם: כסף. לפוליטיקאים בישראל קשה לגייס כספים. לפי החוק קיים איסור תרומה של תאגידים (חברות, עמותות וכו') למפלגות ולמועמדים, וכן קיימת מגבלה על הסכום שיכול אדם פרטי לתרום לפוליטיקאים ומפלגות. כספים אלה אף כפופים לביקורת של מבקר המדינה. כסף למימון בחירות הוא משאב יקר עבור פוליטיקאים, וכסף סמוי מן העין אפילו יקר יותר. במאה הקודמת נהגו פוליטיקאים לתגמל את אנשי המנגנון הקרובים להם במשרות (ג'ובים) בשירות המדינה בגופים הכפופים להם. כיום, לאור הפיקוח ההדוק, הטבה עם מקורבים הפכה קשה יותר (ולעתים לא חוקית). זוהי עובדה שחשוב לזכור לקראת ההמשך.

מה יוצא מזה לכחלון? הכירו את מפלגת כולנו בהסתדרות

שיתוף פעולה האדוק בין השניים לא מסתכם בקידום/טרפוד חוקים. הוא  כולל תיאום תקשורתי והקצאת פעילי שטח של ההסתדרות לטובת כחלון.

אבל זו רק ההתחלה. ההסכם הזועק ביותר שנצפה לאחרונה במימון המפלגות בהסתדרות הוא ההסכם של מפלגת כולנו עם סיעת "עוגנים" בהסתדרות, בראשות אבי ניסנקורן. כמפלגה חדשה שהוקמה רק לפני הבחירות האחרונות (2015), כולנו מן הסתם לא זכתה לנציגות בהסתדרות משום שלא היו לה פעילי שטח ומוסדות ותיקים כמו למפלגות האחרות. אלא שהפלא ופלא, בבחירות להסתדרות במאי 2019 נולדה מפלגת כולנו בהסתדרות.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן

על מנת להקים מפלגה בהסתדרות יש לאסוף 5,000 חתימות של חברי הסתדרות. אתגר לא פשוט למפלגה חדשה שטרם גיבשה מערך שטח אפקטיבי בקרב חברי הסתדרות. על פי פרסום בגלובס, מערך כזה לא בדיוק הוקם – הוא הושאל. לכאורה, ניסנקורן דאג שמצדדיו בהסתדרות יירתמו לטובת כחלון.

אם לסכם, בין שר האוצר משה כחלון לאבי ניסנקורן נוצר קשר משמעותי. נראה שהקשר הזה לא מבוסס רק על שותפות אידאולוגית ופוליטית אלא גם על אינטרסים צרים. לכאורה סייע ניסנקורן לכחלון להקים מפלגה בעזרת פעילי שטח שלו. לפי הפרסום של מורן אזולאי מ-ynet מפלגת כולנו קיבלה גם כמה משרות בהסתדרות ובארגונים המסונפים אליה.

רומן 2: ההסתדרות והליכוד

בואו נבחן כיצד שלח יו"ר ההסתדרות במקביל שלוחות במפלגת השלטון. הנציג הבכיר של ההסתדרות בליכוד הוא השר חיים כץ. במשך שנים עמד כץ בראשות ועד העובדים של התעשייה האווירית במקביל לכהונתו כחבר כנסת, עד שמונה לתפקיד שר הרווחה ופרש. בנו, יאיר כץ, נבחר לעמוד ברשות הוועד. לחיים כץ כוח כפול: מצד אחד הוא עומד בראשות קבוצת כח גדולה בתוך מפלגת השלטון ומצד שני עומד בראש סיעת עוז בהסתדרות. סיעת עוז היא השותפה הבכירה של סיעתו של ניסנקורן בהסתדרות, ובהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני הבחירות להסתדרות סיעת עוז קיבלה 19.18% ממספר המושבים של עוגנים. מפלגת הליכוד, לעומת זאת,  קיבלה רק 10% ממספר המושבים של סיעת עוגנים.

חיים כץ וניסנקורן הם שותפים פוליטית. ניסנקורן מבטיח לעצמו אלפי קולות ממושמעים בבחירות בהסתדרות ושותפות עם שר בכיר בליכוד, המכהן גם כיו"ר מרכז הליכוד, דבר שמעניק לו כוח עצום על מנגנון המפלגה ועל שאר השרים וחברי הכנסת מהמפלגה.

השר חיים כץ עם יו"ר ההסתדרות לשעבר, ח"כ עמיר פרץ

בפריימריז של הליכוד נבחרו גם פנחס עידן (במקום ה-19), המכהן כיו"ר ועד העובדים של רשות התעופה. ניסנקורן היה מעורב גם בתרגיל מפוקפק שנועד לסייע לעידן להתמודד, על אף שהחזיק בתפקיד ציבורי (הפתרון היה להוריד את עידן בארבע דרגות – וכך הפך לעובד זוטר). עידן נאלץ לבסוף לפרוש מרשימת הליכוד לכנסת. מועמדת נוספת שנבחרה במקום ריאלי (23) היא אתי עטיה, שכיהנה כ-17 שנים כראש לשכתו של חיים כץ.

בפועל, יהיו לפחות 3 חברי כנסת ממפלגת השלטון שיקדמו את האינטרסים של ההסתדרות ויבלמו מהלכים שיפגעו בה – גם אם המהלכים הללו לטובת הציבור הרחב.

רומן 3: ההסתדרות והעבודה

ואם זה לא מספיק, הבחישה של ניסנקורן הגיעה אף ליריבה המרה של הליכוד: מפלגת העבודה. יו"ר ההסתדרות פרסם לפני הפריימריז במפלגה רשימת מומלצים (בתמונה). ניתן לראות כי בעשירייה הראשונה של מפלגת העבודה נמצאים ארבעה מהמומלצים של ניסנקורן (שמולי, מיכאלי, סויד ופרץ) ושלושה נוספים בעשירייה השנייה (סעאד, בירן ופדידה). לולא השריונים ברשימה, מצבם של המומלצים של ניסנקורן היה טוב יותר.

דחה את הפריימריז, יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי

במפת הח"כים תוכלו לראות שחלק לא מבוטל מחברי הכנסת מהמחנה הציוני הצביעו נגד / נעדרו מהצבעות לגבי שקיפות באגודות עות'מאניות (לבני, יחימוביץ', נחמיאס-ורבין, שמולי, ברלב ועוד). זה לא הכל. יוסר ורטר פרסם בהארץ שאבי גבאי אף דחה את הפריימריז במפלגת העבודה כדי שיתאים ללו"ז של ניסנקורן. מסתבר, שהפריימריז תוכננו ליום בו ניסנקורן שהה באילת עם ראשי המרחבים בהסתדרות ועסקנים נוספים.

קידום ח"כים בפריימריז משתלמת עבור ניסנקורן. כך הוא דואג שיהיו ח"כים שיצביעו נגד החלת שקיפות באגודות העות'מאניות (בין היתר, ההסתדרות). מיקי רוזנטל סיפר איך זה עובד: "ניסנקורן הוציא רשימה של מומלצים בפריימריז האחרונים של מפלגת העבודה, שנכללו בה כל חברי הכנסת המכהנים של העבודה – מלבד מיקי רוזנטל". הסיבה: "בגלל שאני תמכתי בחוק האגודות העות'מאניות שמבקש להחיל שקיפות גם על הפעילות של ההסתדרות".

רומן 4: ההסתדרות וכחול-לבן

ועכשיו לדובדבן: אחרי שניסנקורן וההסתדרות הצליחו לבסס השפעה פנימית בכל המפלגות האלו, ב-16.02.19 התבשרנו שניסנקורן מצטרף בעצמו לרשימת "חוסן ישראל-תל"ם" בראשות הרטמכ"לי לשעבר בני גנץ ובוגי יעלון, שלאחר מכן התאחדו עם "יש עתיד" בראשות לפיד. לא פחות. תבינו את האבסורד – אחרי כל הבחישות של יו"ר ההסתדרות בשאר המפלגות, הוא הצטרף לאחרת ואף עשוי למצוא עצמו, כך סיכם עם גנץ, בסוף מעל כולם – כשר אוצר או שר הכלכלה. בנוסף, יו"ר המטה שלו בהסתדרות עו"ד עינב קאבלה שובצה במקום ה-37 ברשימת כחול-לבן.

אם יש מקרה שעשוי להוות טעימה עבורנו להתנהגותו כפוליטיקאי של ניסנקורן הוא השקיפות בהסתדרות. השרה שקד פרסמה לאחרונה תקנות לשקיפות באגודות העות'מאניות (וביניהן ההסתדרות). ניסנקורן בחר להגיב בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיעצור את פרסום התקנות (וסורב). מדוע מנהיג פוליטי מתנגד לשקיפות בתקציב עתק של גוף ציבורי? האם מאות אלפי חברי ההסתדרות לא זכאים לדעת לאן הולך הכסף שלהם?

היד הארוכה של ההסתדרות ברוב המפלגות המרכזיות לא נובעת ממניעים אידאולוגיים – אלא מהרצון להגן על האינטרסים של הארגון העוצמתי, הנהנה מפיקוח עות'מאני – שקיים חלקית בעידן הנוכחי – על תקציבו האדיר. כתוצאה, בכנסת ה-21 ניתן להניח שנראה רפורמות מבניות רחבות, הכוללות התייעלות ושיפור פריון במגזר הציבורי, מתקשות להתקדם. הסיבה: ההסתדרות דואגת לח"כים מכל הגוונים, מאבטחת לעצמה חיילים בכל קואליציה שתקום, כדי לוודא שלא יזיזו להם את הגבינה.

*

כל הגורמים המוזכרים, כאיש אחד, סירבו להגיב לדברים.

*

אלון תובל הוא מנכ"ל עמותת תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה – גוף א-מפלגתי המצהיר על עצמו כי פועל "לקידום שוק תעסוקה גמיש המאפשר חופש מהתאגדות לצד החופש להתאגד באופן וולנטרי" ומבקש לשנות את תפקידם של ארגוני עובדים בישראל מגופים הבולמים שינוי לכאלה המסייעים לעובדים להסתגל לשינויים. המשמעות היא, בין היתר, התנגדות לפעילותה של הסתדרות העובדים (בראשות ניסנקורן), ויש לקחת זאת בחשבון בעת קריאת הטור.

סודות שאבי ניסנקורן אוהב במיוחד: סקירת צל 4 להסתדרות החדשה

השבוע בסיקור הצל של ההסתדרות:

  • ביקורת פנים של ההסתדרות מרמזת על חוסרים בקופות ועדי עובדים.
  • למה מרמזת ולא אומרת במפורש? כי ההסתדרות מסתירה את דו״חות המבקר, אז לכו תדעו.
  • למה מסתירה? על פי ההיגיון של ההסתדרות, אם נחשוף את ממצאי הביקורת, מושחתי הוועדים יהיו חשופים לפגיעה ואז אף אחד לא ירצה להיות בוועד.
  • מה יש לנו להגיד על זה? אם דו״ח הביקורת יהיה שקוף – מי שלא ירצה להיפגע פשוט לא יגנוב.
  • ולקינוח: האם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסתיר את הדו״ח כדי לשמור את ועדי העובדים בכיס שלו?

לסיקור הצל הקודם של ההסתדרות

נתחיל:

"מה? לחשוף את דו״חות הביקורת?! אף אחד לא ירצה להיות יותר בוועד!"

זו הייתה נקודת השיא בדיון שהתקיים במוסד השיפוט של ההסתדרות לפני כשבוע בו נכח כתב הצל שלנו עידן בנימין. רגע לפני שנגיע לדיון, נסביר בקצרה מהו מוסד השיפוט.

מה זה מוסד השיפוט?

ההסתדרות, בהיותה גוף עצמאי וגדול, מחזיקה מוסד שיפוט פנימי משל עצמה. מוסד השיפוט הוא עצמאי והיו"ר שלו ממונה ברוב של שני שלישים מבינ"ה (הגוף שמשמש מעין "כנסת" של ההסתדרות). השיפוט מהווה ערכאה ראשונה ושנייה לפני שהעתירות מגיעות לבית משפט השלום.

כלומר, יש למצות את ההליכים בתוך ההסתדרות לפני שעותרים לבית המשפט. 'השופט' חייב להיות שופט בדימוס או משפטן חבר הסתדרות, ובסמכותו לקנוס או להשעות עובד הסתדרות ואף להורות על פיטוריו.

150 דו"חות "מתחת לשולחן"

בכתבה הקודמת סיפרנו לכם על הביקורות שכן קיימת בהסתדרות: ביקורת פנים וביקורת של מבקר המדינה. מבקר הפנים מבקר את התנהלות מרחבי ההסתדרות ולעיתים גם חברות נספחות, כמו החברה למרכזי תרבות וספורט.
מי שומר על כספי הוועדים המקומיים? בכל ארגון שבו יש ועד עובדים ישנה גם קופת ועד. מבקר הפנים של ההסתדרות יכול וצריך לבקר גם את התנהלות הוועדים המקומיים, הקטנים. והוא אכן עושה זאת. בערך. בעצם לא ממש. ולהלן הקומבינה: המבקר הפנימי ממנה קבלן משנה שיערוך את הביקורת ויגיש דו״ח בעניין.

למה קומבינה?

הדו"חות האלו חסויים מפני שבוצעו בידי קבלן משנה. היחידים שיראו אותם הם יו"ר ההסתדרות ויו"ר בינ"ה. איתמר אביטן, חבר בינ"ה שיושב באופוזיציה של ההסתדרות, גילה זאת לפני כשנה וביקש את הדו"חות המוסתרים. לא רק מתוקף היותו חבר בינ"ה, אלא מתוקף היותו חבר בוועדת המבקר.

מהי ועדת המבקר? ועדה של נציגי בינ"ה הדנה בדו"חות הביקורת, מזמנת את מושא הביקורת ועוקבת אחר ליקויים ותיקונם. יו"ר ועדת הביקורת בהסתדרות הוא חבר בקואליציה ולא באופוזיציה, בניגוד למה שקורה בכנסת (ובתכלס בניגוד להיגיון הבריא).

אז אביטן ביקש לקבל לידו את הדו"חות. ההסתדרות מצדה סירבה בטענה שהמבקר הוא לא זה שכתב את הדו״חות ומכאן שהיא אינה מחויבת להעביר אותם הלאה. עוד טענה ההסתדרות כי תלונתו של אביטן קנטרנית, שהוא אינו זכאי לקבל דו"חות רטרואקטיבית ושכלל אין לו סמכות לדון בנושא מכיוון שבעת מסירת הדו״ח לא כיהן כחבר ועדת המבקר.

חברי האופוזיציה של בינ"ה לפני הדיון

תארו לכם לרגע שהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לא הייתה יכולה לדון בנושאים שעלו לביקורת לפני שנתיים או שלוש, כי יו"ר הוועדה חבר בה רק חודשיים. התנהלות כזו הייתה מבטלת את כל מונח הביקורת, שכן לא ניתן לבצע כך מעקב והביקורת הופכת מעניין ממסדי לעניין אישי. זה, כמובן, מופרך – לא סביר שחבר בארגון כלשהו יתעלם ממה שהיה לפניו ויתייחס לארגון כאילו נולד כל שנה מחדש.אבל תראו את המענה של ההסתדרות לתביעותו של אביטן. שם חושבים אחרת:

ההסתדרות אף טוענת כי חשיפת הדו״חות תפגע בוועדי העובדים ובשיתוף הפעולה שלהם עם מעסיקיהם. לדעתנו, אם יש פגם בעבודת הוועד – צריך פשוט לפעול לתקנו. אם יש מעילה בכספים ואי סדרים – חייבים להגיש תלונה במשטרה. מי שאינו יודע לנהל קופת ועד – לא צריך לנהל קופה כזו. פשוט. בכספי ציבור יש לנהוג בזהירות יתרה.

אגב, כפי שתוכלו לראות מיד, מדובר בלא פחות מ-150 דו"חות שהוגשו בשלוש השנים האחרונות. כלומר, 150 ועדי עובדים מקומיים עברו ביקורת שתוצאותיה סוד הן. וגם בזה מודה ההסתדרות בכתב ההגנה שלה:

 

אם נשים שניה בצד את אביטן, מי שעוד צריכים לקבל את דו"חות הוועד לידיהם (אולי לפני כולם) – הם העובדים עצמם. כלומר, אם אתם עובדים במפעל שבו נערכה ביקורת – תוצאות הביקורת חייבות להיות בהישג ידכם. במענה לעתירתו של אביטן (ראו מטה) וגם בדיון שנערך במוסד השיפוט נאמר כי בדו"חות עצמם מצויין שיש להביאם לידיעת ציבור העובדים. ומי ימסור לכם את הדו"ח? האדם שמעל בכספכם? בהצלחה.

"אף אחד לא ירצה להיות חבר בוועד"

בזמן הדיון בבית הדין של ההסתדרות, כאשר השופט עו"ד וינבויים שאל את עו"ד מור חלד, המייצגת את ההסתדרות, למה כל כך חשוב להסתדרות לשמור על הדו״חות האלו בסוד, חלד הודתה כי חסר כסף בקופות של חלק מהוועדים. כלומר, יש חשש לכאורה של גניבה מקופות ועדי העובדים וההסתדרות לא רוצה לספר את זה לעובדים המשלמים מכספם לקופת הוועד המקומי.

החלק הזה בדיון בבית הדין הוא לא פחות ממחדל:

עו"ד חלד: "למה זה סוד? אנחנו רוצים לחשוף עכשיו 150 ועדים לאיזושהי גחמה שכל אחד שהוא במקרה חבר בינ"ה, שיבוא אחר כך ויגיד היה חסר לו 10 שקלים בקופה אז בוא חבר הוועד הזה וחבר ועד אחר. יש לנו עניין גם לשמור על פרטיותם של חברי ועד העובדים, אחרת אף אחד לא ירצה להיות חבר ועד עובדים".

השופט: "מנסיוני אין חשש כזה".

אביטן (התובע את הדו"חות): "שלא יגנוב".

או במילים שלנו: חוסר שקיפות מעודד שחיתות. עורכת הדין המייצגת את ההסתדרות מגמדת את התופעה ל-10 שקלים. אבל אם אתם חושבים שנפל ליו"ר הוועדה מטבע של 10 שקלים אתם טועים. קחו לדוגמא את הסיפור הבא.

לפני שנה התפרסם סיפור קטן במקומון רמת השרון. יו"ר ועד עובדים גנב מאות אלפי שקלים מקופת הוועד. "מכתב האישום עולה כי בין השנים 2013 – 2015, בעשרות הזדמנויות, בעודו מורשה מטעם עובדי החברה להיות אמון על קופות החיסכון שלהם, תוך תכנון, תחכום ולאורך זמן רב, זייף הנאשם שיקים מחשבונות קופות החיסכון", כותב העיתונאי מיכאל פרוסמושקין.

חברי הוועד רצו למשוך כסף מהקופה ופשוט גילו שהיא ריקה. איפה ועד העובדים האחראי על כספי העובדים? לא יודעים. האם נעשתה ביקורת קודמת לחשיפת המעילה? לכו תדעו, הדו״חות מוחבאים. והעובדים? נשארו בלי הכסף.

מוסד השיפוט של ההסתדרות

מדוע יו"ר ההסתדרות מסתיר את הדו״חות האלו? מדוע אינו מוכן להעביר אותם לוועדת הביקורת?

משיחות שקיימנו עם עובדים שונים וחברי אופוזיציה של בינ"ה בניסיון לענות על השאלה הזו מסתמן שליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אין באמת מה להסתיר בדו״חות האלה בנוגע לעצמו. אז מה הערך של הדו״חות האלה בעצם? עבור הנהגת ההסתדרות ייתכן ומדובר במנגנון לחץ על העובדים. חישבו לרגע. רק יו"ר ההסתדרות ומספר עובדים מצומצם מכירים את דו"ח הביקורת. נגיד שהדו״ח חמור ומעיד על מעילה בכספי ציבור. עכשיו יו"ר הוועד המקומי נמצא בכיס של ניסנקורן. והרי ידע הוא כוח, בעיקר כשלא כולם יודעים שיש לך אותו.  

על מי מחפה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן?

חזרה לדיון בבית הדין של ההסתדרות.

השופט וינבוים: אני רק לא מצליח להבין. אם יש ועד באיזשהו מקום מסוים. שם כן מפורסם?

עו"ד חלד: לעובדים.

השופט וינבוים: מה זה לעובדים? שם את לא מפחדת שזה יהיה לכלל הציבור?

עו"ד חלד: בוודאי שלא.

השופט וינבוים: למה, יש שם חבר אופוזיציה, ההוא חבר האופוזיציה שבאותו ועד בכלל לא קשור לשום סודיות. הוא (איתמר אביטן, ע.ב) עוד לפחות אומר שאם הוועדה תגביל אותו בסודיות הוא ישמור על סודיות. שם אף אחד לא קשור על שום סודיות, על איזה סודיות את שומרת פה? לא הבנתי. חברי הוועד שם מאותו אזור כולם יודעים שמישהו חס וחלילה גנב.

עו"ד חלד: אבל לא מדובר פה על גנב.

השופט וינבום: אז לא גנב, הכל בסדר.

עו"ד חלד: כל עובד זכאי לראות מה נעשה בכספים שהוא משלם לוועד העובדים. כי הוא עובד. לדוגמא, עובד בימ"ש השלום בראשון זכאי לראות מה נעשה בקופה של הוועד. לא כל אחד אחר זכאי לראות מה נעשה.

השופט: למה?

עו"ד חלד: כי הם צריכים לתת דין וחשבון לעובדים שלהם.

אך בשורה התחתונה העובדים לא רואים את דו"חות הביקורת. גם אנחנו ב׳שקוף׳ ביקשנו לראות את הדו״ח. התשובה הייתה לא.

בנק איגוד – התנהלות מעוררת דאגה בכספי עובדים

בפעם הקודמת הבאנו סקירה על ביקורת הפנים של ההסתדרות. מאז המשכנו לחקור ומצאנו כי מבקר הפנים כן ביקר ארגון עובדים אחד – ועד בנק איגוד. לפי הדו״ח, ועד העובדים של בנק איגוד ניהל את כספיו כמו ילד בן חמש עם שטר של 200 שקל בחנות ממתקים. מלבד הסעיפים ה"משעממים", כמו התחמקות מהקמה של ועדות ואישור תקציב, מצאה הביקורת שיקים פתוחים חתומים מראש, הזמנת ארוחות ללא הגבלה למזכירות הוועד, חלוקת שוברי רכישה ללא בקרה ותקציבים בלתי מאוזנים.

את הביקורת המלאה תוכלו למצוא בדו"ח בעמוד 385.

פתרון ההסתדרות לשחיתות

אנחנו מוזרים. חשבנו שלהסתדרות יש רצון לשפר את הפיקוח ואת השקיפות כדי למנוע שחיתות בעתיד. אבל היא עושה בדיוק ההיפך. במכתב שיצא בשבוע שעבר לוועדת החוקה של בינ"ה הוזמנו חברי הוועדה לישיבה שתתקיים ביום שני הקרוב. על סדר היום: ביטול חובת מינוי ועדת ביקורת בוועדי עובדים.

בכל ועד עובדים אמורה לכהן ועדת ביקורת של עובדים שמטרתה לפקח על עבודת היו"ר. אותה ועדה אמורה לקבל לידיה את אותם דו״חות ביקורת "חסויים". אותם דו״חות שלא מוכנים להעביר לדיון בוועדת המבקר של בינ"ה. האם קיימת ועדה כזו בכל ארגוני העובדים? לא.

השבוע, כשיבטלו את ועדת הביקורת הפנימית של הוועד שלכם – אף אחד לא יכול לראות את הדו״חות האלה יותר. ההסתדרות מבקשת בסעיף אחד לחייב הקמת ועדת ביקורת בארגון עובדים ובסעיף אחר מאפשרת לוועד לבטל את הוועדה בסיכום עם ההסתדרות (ארגון הגג). מבנה מושלם לשחיתות.

הרומן של טלי חירותי-סובר עם אגודות עותמאניות

אם יש משהו שאנו ב׳שקוף׳ אוהבים זה להיתפס לליקויים ולא לשחרר מהם עד שיתוקנו. לא להוציא כתבה ולדפדף הלאה לדבר הבא.

טלי חירותי-סובר כותבת זה שנים רבות על ההסתדרות בעיתון דה מרקר. פנינו אליה וניסינו להבין איך היא עדיין לא ויתרה. "ההסתדרות היא גורם מרכזי בשוק העבודה הישראלי שמשפיע על חיי כולנו, בין אם אנחנו מודעים לכך בין אם לא״, אומרת לנו חירותי-סובר. ״על אף זאת, ובחסות סטטוס האגודה העות׳מאנית, ההסתדרות נגועה בחוסר שקיפות קיצוני, שמאפשר הסתרה של שיטות ניהול תמוהות, נפוטיזם, מקורביזם ובעיקר בזבוז מקומם של  כספי החברים, המורכבים בין היתר מהחוליות החלשות בחברה".

טלי חירותי סובר. דה מרקר

אבי ניסנקורן משחיר את כלל ארגון העובדים בגלל כמה תפוחים רקובים

ההסתדרות נלחמת על הסתרה למען קומץ ועדים הגונבים כסף מציבור העובדים. טרם הבנו מה בדיוק היא מסתירה או למה, אבל אנחנו כן יודעים שהסתרה כזו פוגעת בעבודה השוטפת של ההסתדרות ובהסתדרות בכלל. במקום לבעוט בישבן לראשי ועדים שסרחו ולהגיש עליהם תלונה במשטרה, הנהגת ההסתדרות הופכת את עצמה לשותפה לדבר עבירה ומשחירה בכך את אלה מהוועדים שכן נוהגים בכספי העובדים בזהירות המתבקשת.

לצערנו ההסתדרות סרבה להגיב לכל השאלות שהצגנו בפניה.

ומה אתם יכולים לעשות?

אם אתם עובדים מאוגדים, בקשו מהוועד שלכם לדעת האם בוצעה בארגון שלכם ביקורת בשנתיים האחרונות. אם כן, בקשו לקבל את הדו״ח – זו זכותכם. שלחו לעידן את התשובות שקיבלתם. 

אנחנו לא תמימים. אנחנו יודעים שלבקשה כזו יכולות להיות השלכות כלפי המבקש. לכן, אם מסיבה כלשהי אתם חוששים לעשות זאת, ספרו לנו על זה בתיבת ההדלפות האנונימית והסופר מאובטחת שלנו. אנחנו נתכנן באופן דיסקרטי מהלך לחשיפת הדו״ח. נתראה שבוע הבא 😍

*

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל

אז כמה ביקורת יש בהסתדרות אם בכלל? הצל של ההסתדרות שבוע 3

ארגון העובדים הגדול במדינה מחלק את כספי העובדים ללא מכרזים וללא שקיפות. איזו ביקורת כן חלה עליו ולאילו בזבוזים זה מוביל?

עידן בנימין

אמל"ק:

  • האם יש בכלל ביקורת בהסתדרות? בניגוד לדעה הרווחת כן יש ביקורת של מבקר הפנים. בכתבה זו נביא לכם את עיקרי דו"ח הביקורת לשנת 2016 שמצביע בעיקר על בעיית התקשרויות ומכרזים.
  • מבקר המדינה בכבודו יכול לבצע ביקורת במוסד זה. וסקרנו לכם סקירה של הביקורת מ 20 השנים האחרונות בה תמצאו בעיקר את כישלונה של המדינה.
  • ההסתדרות יכולה לשפר פלאים את תדמיתה והתנהלותה אם תאמץ נוהל התקשרויות ומכרזים מסודר שיחול על כל שלוחותיה.
  • וח"כ הכנסת עליזה לביא שומרת שהפירצה דרכה ההסתדרות נשארת אגודה עותמאנית – תהיה על סדר היום.

זוהי הכתבה השלישית בפרויקט הצל על הסתדרות העובדים, גוף העובדים הגדול והמשפיע במדינה. לצערנו אנו ממשיכים להביא לכם סיפור חד צדדי. ההסתדרות ממשיכה שלא להגיב.

והפעם: נבדוק איך בכל זאת כן יש ביקורת על ההסתדרות, והתוצרים שלה

1. מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ארגוני עובדים

ההסתדרות כזכור היא אגודה עות'מאנית – כלומר אינה כפופה לחוק העמותות ולכן לא חלים עליה חוקי שקיפות או ביקורת. נכון? לא לגמרי.

כן, ההסתדרות אינה שקופה, אך היא בהחלט כפופה לביקורת, מעצם היותה ארגון עובדים. זה רחוק מלהיות מושלם אבל כן מאפשר זרקור על התנהלות הארגון. ראו סעיף 9 לחוק מבקר המדינה:

ואלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר:

"כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם"

כלומר, מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ההסתדרות החדשה. אמנם לא על כל חלקיה, אך בהחלט יכול. לדוגמא, ביקורת על מועדון הצרכנות, מכרזים, עמותת הספורט, נעמ"ת ועוד. אינספור גופים שחשופים לביקורת המדינה תחת ההסתדרות החדשה נתונים לביקורת חיצונית.

מבקר המדינה יוסף שפירא

2. ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה לא בוצעה ב-20 השנה האחרונות

ניסינו להבין אם בוצעה בעבר ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה. בדקנו באתר המבקר והפננו שאילתא למשרדו בבקשה לקבל את רשימת הביקורת שבוצעו. אלה הביקורות שאכן בוצעו:

א. דו״ח שנתי 67 ב', ׳מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים׳. ראו סקירה קודמת.

ב. דו״ח שנתי 66 א׳, ׳קרנות ההשתלמות הממשלתיים׳ (2013). בדו"ח זה בדק משרד מבקר המדינה 8 מ-11 החברות המנהלות קרנות השתלמות ממשלתיות, בהן קרן עובדי המדינה וקרן ההנדסאים. עיקר הממצאים הצביעו על כך שהמדינה לא לקחה חלק פעיל בפיקוח על קרנות ההשתלמות, למרות שהייתה צד בעניין.

מה הכוונה שאין פיקוח? לחצו להרחבה

מהבדיקה עלה כי המדינה לא מינתה דירקטורים מטעמה בקרנות. בנוסף לכך אפשרה למנהל האיגוד המקצועי שאינו איש פיננסי לנהל קרן כספית ובנוסף חפיפה בין תפקיד המנכ"ל לבין תפקיד היו"ר. קרנות אלו מנוהלות בשותפות של המדינה יחד עם ההסתדרות. החשש המרכזי שללא פיקוח נאות כאשר תרצה המדינה לצאת מהקרן תאלץ להזרים כסף פנימה במידה ויתגלו גרעונות. עוד על כך תוכלו לקרוא כאן.

פנינו למשרד האוצר בשאלה האם הליקויים שנמצאו בדו"ח תוקנו. מהמשרד נמסר: "חל שיפור רב באיוש הדירקטורים מטעם המדינה בחברות הממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות ולמעשה נכון להיום אין דירקטוריון ללא קוורום להתכנסות. לעניין הפרדת התפקיד של מנכ"ל הקרן מיו"ר האיגוד המקצועי – הדבר צלח בחלק מהחברות והרשות ממשיכה לקדם את הנושא. במקביל, יצאה טיוטת חוזר של הממונה על שוק ההון על כך שיש בכוונתו לאסור על דירקטור לשמש גם בתפקיד מנכ"ל של חברה מנהלת קרן השתלמות".

שורה תחתונה – חמש שנים לאחר דו"ח הביקורת בהסתדרות עדיין לא סיימו לתקן את הליקויים.

 ג. דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013). הקרן משמשת מורים שיוצאים לשנת שבתון. כלומר, הם ומשרד החינוך מפרישים במשך שש שנים כסף מהשכר לקרן ובשנה השביעית מושכים אותו לטובת השתלמות ופיתוח אישי. הליקוי המרכזי כאן הוא הפגיעה בזכויות העובדים, דווקא מצד משרד החינוך. כסף שמעוגן בהסכם עם המורה לא מועבר אליו וכתוצאה מכך מונע ממנו לצאת לשנת השבתון בזמן.

המבקר: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה, שהם כ-10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות.

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם – זו כבר תופעה, שלא לומר ליקוי חמור במערכת. במשרד החינוך סירבו, לצערנו, להתייחס אליה ולכן הגשנו בקשת חופש מידע. נעדכן לאחר שנקבל תשובה.

 ד. יולי 2003, ׳חברת נכסי ההסתדרות׳. דו"ח על ניהול הנדל"ן בהסתדרות החדשה, ובו נטען כי מבנים בשווי מיליוני שקלים נמכרו ללא מכרז בכדי לממן עלויות שכר.

 ה. דצמבר 2000, ׳קרן ידע לאקדמאים במח"ר׳. קרן השתלמות להנדסאים. ממצאי הביקורת העלו כי הקרן התנהלה באופן בלתי מקצועי בניהול הנכסים ומימנה פעילות שלא הייתה אמורה לממן, כמו הוצאתו לאור של בטאון איגוד ההנדסאים. זו פעילות שאמורה להיות מנוהלת על ידי האיגוד המקצועי ולא קרן ההשתלמות.

ו. ביקורת נוספת עתידה להתפרסם בקרוב על קרן עובדי התעשייה האווירית, שגם היא אגודה עות'מאנית. על פי פרסום המבקר, "הקרן מקבלת מדי שנה בשנה כ-14 מיליון ש״ח מהתעשייה האווירית. לפי פרסומים שונים צברה הקרן יותר מ-100 מיליון ש״ח". כזכור, באותה פרשיה מסובכים השר חיים כץ ובנו יאיר כץ. כאשר בנו של השר כץ נעצר בחשדות לכאורה של שוחד לחברי הוועד בתמורה להתפקדות לליכוד.

שאלנו גם האם צפויה ביקורת מקיפה על ההסתדרות בקרוב, אך לא קיבלנו תשובה.

בשורה התחתונה: נכון, ההסתדרות אגודה עותמאנית לא שקופה, אך מבקר המדינה מסוגל לשפוך אור על התנהלות הגופים המסונפים להסתדרות.  

בניין ההסתדרות בת"א

3. מה בנוגע לביקורת פנימית?

בהסתדרות ישנו מוסד מבקר שאמון על הביקורת הפנימית. הדוחות אמורים להיות שקופים – אך למעשה קשה למצוא אותם. תומר אביטל וגיא מרגלית שלנו חשפו את חלקם בעבר. בכל מקרה, הרוח אותה רוח – בעיית מכרזים והתנהלות כספית בעייתית.

מה הוא מוסד המבקר הפנימי?

מבקר ההסתדרות ממונה בידי הנהגת בינ"ה (ה״כנסת״ של הארגון). קשה לפטרו, שכן יש צורך ברוב של שני שליש מנשיאות בינ"ה לשם כך. גם אם יתפטר הוא חייב להגיע לישיבת הנשיאות ולנמק מדוע. כלומר יש לו עצמאות מסוימת.

על פי התכנון התקציבי לשנת 2018 במחלקת מבקר ההסתדרות ישנם שישה עובדים ותקציבה לשנת 2018 עומד על כ-400 אלף שקלים.

בדו"ח הביקורת הפנימי לשנת 2016 מצאנו שורה רחבה של טענות לשיפור. רובן לדעתנו לא מהותיות ועוסקות בעניינים כמו היעדר שילוט על מנות בחדר האוכל ומבנה טעון טיפוח. מציק, אבל לא משמעותי. ואם אלו הבעיות, אפשר מבחינתנו לעבור לנושא הבא.

אבל דבר אחד כן חוזר על עצמו שוב ושוב בדו״ח הפנימי הזה: התנהלות פסולה בענייני חלוקת כסף לספקים. לפי כמות הפעמים שהנושא מצוין בדו"ח, אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בתופעה חוזרת. להלן דוגמאות לליקויים שהעובדים משלמים עליהם את המחיר:

  • תהליך מכרז פגום לחברת הסעדה. במטה הראשי של ההסתדרות יש חדר אוכל שאותו מפעילה חברת הסעדה, אלא שהמבקר מצא שהחברה נשכרה ללא מכרז (ע' 198). המבקר לא מצא תיעוד למסמכי פרסום ההליך התחרותי, פרוטוקול ועדת הרכש המאשר את היציאה לתהליך התחרותי, טבלת ריכוז הצעות המציעים לאחר ניהול משא ומתן עם המציעים, הודעה לזוכה או הודעה למציעים שלא זכו בתהליך. במילים אחרות, שוק.
  • גם במרכז תרבות וספורט  חל"צ (ע' 254), רשת של 'קנטרי קלאב' שאינה כפופה לחוק המכרזים, כותב המבקר: "נוהל הרכש (שלה) לוקה בחסר, אינו מפורט ואינו מתאר את תהליכי העבודה באופן מובנה".

4. הייתם רוכשים משהו במאות אלפי שקלים בלי להשוות מחירים? כי בגופי הסתדרות עושים את זה כל הזמן

ממדגם התקשרויות בסכומים שמעל 600 אלף שקלים עלה כי "לא הוצגו לחברי הוועדה (ועדת הכספים) נתוני אומדן העלות לביצוע העבודות, לא נמצא פירוט אמות המידה ומשקלן לדירוג ההצעות, לא הוצג ציון משוקלל של ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו ולא הוצג ריכוז השוואתי להצעות מול רכש קודם". בקיצור, שוק.

הנהלת מרכזי תרבות וספורט מסרה בדו"ח כי "לחברי ההנהלה הוצגו נתוני ההצעות בצורה מספקת על מנת לקבל החלטה מושכלת. האומדן אינו רלוונטי במקרה זה שכן ההצעות משקפות את המחירים בשוק. לחברי הוועדה הוצגו נתונים איכותיים וכספיים לצורך קבלת ההחלטה". או במילים אחרות – ״סמכו עלינו״.

  • בנוגע לאירוע גיבוש במרחב חולון של ההסתדרות: "לא הוצג למשרד המבקר תיעוד למסמכים נלווים ואסמכתאות רלוונטיות להתקשרות, לרבות: הצעות מחיר מספקים אחרים, הסכם התקשרות עם חברת התיירות, רשימות ועדים, שהשתתפו בגיבוש, תכנית וסדר יום בסמינר וכדומה".

תגובת יו"ר המרחב בדו"ח: "הסכם התקשרות קיים והוגש, לא שומרים תכנית וסדר יום (עמוד 14)".

וזה ממשיך בשלל מרחבים. עניין נוהל המכרזים וההתקשרויות כמעט ואינו קיים ולעתים ההנהלה עושה בכסף כבשלה. אי כיום מכרזים ונוהל התקשרויות מסודר אינו מעיד על שחיתות אבל הוא מתכון לכך.

ראו את הטבלה הזו מתוך דו"ח מבקר הפנים. הטבלה מסכמת את כל הסיפור בתמונה אחת. הטבלה ממפה את ההתקשרויות של מרכז תרבות הספורט שנמצאת בבעלות ההסתדרות:

נבליט כמה סעיפים: לספק תיקי גב למנויים שולמו במקום 331 אלף ש"ח כפי שסוכם בהתקשרות המקורית, מעל 700 אלף שקלים. את הצעת המחיר לספק אופני ספינינג השוו בכלל להצעות מחיר מספקים אחרים משנים קודמות. וההתקשרות האחרונה ניתנה ללא הסבר כלל – שיפוץ בשווי 450 אלף ש״ח.

עוד סעיף מוזר הוא פרויקט שיפוץ מטבח בבת-ים שעלותו הסתכמה ב-409 אלף ש״ח ולא ב-269 אלף כפי שסוכם, חריגה של מעל 50 אחוזים! רוב ההתקשרויות שנבדקו נבחרו ללא נימוק/חוות דעת מקצועית, אלא על סמך הכרות עם הספק/קבלן.

פנינו להסתדרות ושאלנו האם להסתדרות ישנו נוהל  התקשרויות ומכרזים? ביקשנו לפרסמו.  בחרו שלא לענות לנו.

בשורה התחתונה: מתוך דו"ח המבקר הפנימי נראה שאין נוהל מוסדר למכרזים בשום מקום בהסתדרות וגם מה שיש אינו נאכף. מדובר בהתנהלות שמביאה לבזבוז כספי העובדים (אותם כספים שיורדים לכם מהשכר בכל חודש). ההסתדרות יכולה לעשות פלאים לתדמיתה אם תאמץ נוהל מסודר וריכוזי של ההתקשרויות והמכרזים.

5. חייבים לדבר שוב על אגודות עותמאניות

בפרסום הראשון שלנו על האגודות העות'מאניות, בהן ההסתדרות, סיפרנו לכם כי השרה איילת שקד לקחה לידיה את הסמכויות לפיקוח עליהן. פירגנו גם לח"כ עליזה לביא שמתעקשת להסדיר את הנושא עוד מיום כניסתה לכנסת. אז בשבוע שעבר נפגשו לביא ושקד על במת הכנסת. בשעת הגשת השאילתות לשרה שקד שאלה ח"כ לביא את השרה בדיוק על הנושא הזה. אל תפספסו:

בכנות, אנחנו קצת מודאגים מתשובת השרה. שקד אומרת שהיא "מקווה לסיים את הנושא עד סוף הקדנציה ולהביא תקנות שיאפשרו לחשוף את הדו"חות הכספיים (של ההסתדרות)".

למה אנו מודאגים? מכיוון ששקד רק "מקווה". בנוסף היא צמצמה את השקיפות לדו"חות הכספיים בלבד כאשר ניתן לעשות הרבה יותר, כמו לחייב את ההסתדרות בנוהל התקשרויות ומכרזים כאשר מדובר בכספי ציבור ולערוך דו"ח ביקורת. ראיתם למעלה מה קורה כשאין נוהל שכזה.

נמשיך לעקוב וללחוץ.

הערת שקיפות:

על פי חוקת ההסתדרות, דו״חות מבקר ההסתדרות חייבים להיות חשופים לציבור. פנינו להסתדרות בבקשה לפרסמן בפומבי. אלא שאפילו מכך בחרה ההסתדרות להתעלם.

זכרו. מדובר בתקציבי עתק. תוסיפו לתשלום הקבוע את כל התמיכות הממשלתיות שהיא מקבלת, למשל לקרן מעגלים, תמיכות עירוניות וממשלתיות לעמותות ספורט, נעמ"ת ועוד. הסירוב לפירסום דו"חות לציבור ולעובדים פשוט לא מובן לנו ועלול לפגוע בכולנו.

לעת עתה תוכלו למצוא את הדו"ח האחרון כאןבחודש הקרוב נפעל להשיג ולפרסם דו"חות ביקורתם נוספים. אם יש ברשותכם חומרים נוספים, אנא שלחו לנו (אפשר בדיסקרטיות) כדי שנוכל להנגיש אותם לציבור.

אתר ההסתדרות – תוכלו למצוא רק את כותרות הביקורת! אלו לא קישורים. זה לא מוביל לשום מקום

עריכה: שיר שטיין

יעוץ והכוונה: תומר אביטל

מאות מיליוני השקלים שהולכים לתעשיינים במקום לעובדים: סיקור צל שני להסתדרות

התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים מנהלים קרן שלא נותנת מענה למטרתה – במשך שנים וללא פיקוח

תקשיבו איזה יופי: הממשלה הקימה בעבר – דרך ההסתדרות והתאחדות התעשיינים – עמותה לסיוע לעובדים שחוקים. מאות מיליוני שקלים של הציבור אמורים להיות מושקעים בו חזרה כדי לוודא שגם עובדים מבוגרים במקצועות מתישים 😓 יוכלו לקבל תמיכה ולהמשיך לעבוד.

אלא מה, הקרן משרתת בפועל את ההתאחדות התעשיינים וההסתדרות – שני גופים שממש, אבל ממש, לא צריכים סיוע נוסף, בטח שלא מכספי ציבור. התעשיינים והארגונים גזרו עמלות שמנות. לעובדים השחוקים? לא נשאר כמעט כלום.

ברוכים הבאים לסיקור הצל מספר 2 של כתב שקוף עידן בנימין להסתדרות החדשה! השבוע נעסוק בעמותה שממומנת באופן מלא מהקופה הציבורית למען העובדים השחוקים, ובפועל עוזרת לתעשיינים על גבינו. שימו לב שבכל פרק מופיעה שורה תחתונה.

מהי 'קרן מעגלים' – הקרן למקצועות שוחקים?

רקע: בחודשים אלו מתקיים הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בכנסת קיימת תמימות דעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לנשים. המחלוקת המרכזית היא על קצב העלאה ועל העזרה שתינתן לנשים העובדות במקצועות שוחקים.

קרן מעגלים הוקמה לכאורה בכדי לתת מענה בדיוק לאותם עובדים בפעם הקודמת שהחליטה הממשלה על העלאת גיל הפרישה. אז נקבע כי כל הסכמה עתידית על גיל הפרישה תהיה בשיתוף התעשיינים וההסתדרות, ואחד הפתרונות עליהם מדברים כעת הוא המשך ואולי אף הרחבת ההסכם עם קרן מעגלים.

בשנת 2004 נקבע כי גיל הפרישה (לפנסיה) יעלה בשנתיים. ההחלטה יצרה בעיה לעובדים במקצועות שוחקים, למשל: עובד במפעל או בלנית במקווה (ראו בסוף הכתבה – האם אתה במקצוע שוחק?). מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכדומה. הממשלה, כחלק מההסכם עם ארגוני העובדים, החליטה לפעול והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – 600 מיליון ש"ח הוקדשו לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור. הקרן אמורה הייתה לספק מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה מקצועית, במימון מלא של המדינה.

המדינה ביקשה שינהלו את הקרן בשיתוף התאחדות התעשיינים (אגב, עוד אגודה עותמאנית לא שקופה – ראו כתבה קודמת) וההסתדרות החדשה.

התעשיינים חולבים את הקרן

במאי 2017 נחשפנו לראשונה למחדלים דרך דו"ח מבקר המדינה שעסק ב”קרן מעגלים”. הדו"ח הגיעה לאחר כתבה של טלי חרותי סובר מדה מרקר אשר כתבה על זה לראשונה בנובמבר 2015 ובהמשך סדרת כתבות שליוותה את הדיונים בקרן.

המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו בין היתר "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים".

הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז, ולפי פירוט הוצאות הקרן שפורסמו לאחרונה  בדיון בוועדה לביקורת המדינה, רכשה הקרן חלק מהקורסים ממכללות בבעלותה של ההסתדרות. גם ללא מכרז. הקרן מצידה טוענת כי שכירת המשרדים מתחת למחיר השוק באיזור. יודעים מה? יכול להיות. אך זה לא רלוונטי. משרדי התאחדות התעשיינים נמצאים בת"א קרוב לים. ניתן באותה מידה לבחון חלופות זולות יותר ולא בלב ת"א. לפי הדוח האחרון שמצאנו לשנת 2015 עלות השכירות נעה בין 25- 31 אלף ש"ח בחודש.

עוד מצאנו במסמכי העמותה כי יושבת ראש העמותה, יפה ויגודסקי, קיבלה בשנת 2015 עלות שכר בשווי  373 אלף ₪ וב– 2016 שכר בעלות 327 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. כפל תפקידים על חשבון העובדים השחוקים.

שורה תחתונה: הממשלה הובילה לפתיחת עמותה, לא פיקחה עליה והבכירים בה עשו בכספים שלנו כבשלהם, בחסות ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ויכוח על מטרות הקרן – לאחר שנים ומאות מיליונים שנשפכו

בימים אלו הכשלים בקרן עולים לדיון. שני דיונים התקיימו על קרן מעגלים בוועדה לביקורת המדינה –  כל אחד מטריד בפני עצמו. בדיון הראשון התייצב נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והסביר ליו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ, כי הקרן ממלאת את מטרותיה. עם זאת הצהיר שלקרן מעגלים אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים. לדבריו, כל מה שהקרן עושה זה קורסי העשרה לעובדים. את מי משרתת הקרן? ברוש אומר זאת מבלי למצמץ אפילו פעם אחת: "את התעשיינים".

ברוש בדיון: "נחתם הסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין משרד האוצר. חתמו את זה לפני, עודד טירה שהיה נשיא ההתאחדות וביבי נתניהו, שהיה שר האוצר וכתבו שהאוצר יתקצב 600 מיליון שקלים לצורך פתרון של קשיים כספיים. הכוונה הייתה לעזור למעסיקים. לא במקרה חתמו על זה לשכת התיאום ולא ההסתדרות".

היו"ר שלי יחימוביץ':  "כל הקרן הזאת היא לטובת המעסיקים ולא לטובת העובדים?"

ברוש: "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי. האוצר קיבל את זה, תקצב 600 מיליון שקלים ל-10 שנים, 60 מיליון שקלים לשנה. כתוב בהסכם שחתום שר האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר יתקצב סך של 600 מיליון שקלים לצורך סיוע בפתרון קשיים כספים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה, לרבות מתן אפשרות לעובדי כפיים, המבצעים עבודה פיזית מאומצת לפרוש לפרישה מוקדמת, מימון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית והדרכות וכיוצא באלה".

Image result for ‫שרגא ברוש‬‎

שרגא ברוש

ואם עדיין לא הבנתם? זה בסדר. גם אנחנו לא. מה שברוש טוען (ומתעקש לאורך כל הדיון) הוא פשוט שהקרן הוקמה כדי לעזור למעסיקים ולא לעובדים. לא ייאמן.

אז האם התעשיינים חתמו הסכם עם הממשלה מעל ראשם של ארגוני העובדים?

לא. בדקנו. מי שחתומים על ההסכם מול הממשלה הם יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

שאלנו את ההסתדרות האם הם מסכימים עם הצהרתו של ברוש על מהות הקרן? בהסתדרות סרבו להגיב.

פנינו גם ללשכת ראש הממשלה – האם זו הייתה כוונתו כשר אוצר ב-2004 בזמן שהגו את הקרן. והאם זו הייתה כוונתו כראש ממשלה כאשר חתמו על החוזה ב – 2011. עד למועד זה לא נתקבלה תגובתם.

עם זאת השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, הודה בכך בדיון על גיל הפרישה שהתקיים בנובמבר 2017 בוועדת הכספים. הוא אמר בגילוי לב: "זו לא הייתה כוונת המשורר". כץ ידע על מה הוא מדבר. חברי הכנסת והציבור ייחשפו לכוונת המשורר רק חודשיים לאחר אותו דיון.

שורה תחתונה: בשנת 2004 הגיעה המדינה להסכמה על סיוע לעובדים במקצועות שוחקים. 14 שנים לאחר מכן ומאות מיליונים שנעלמו עדיין דנים על הדרך שבה הקרן צריכה להתנהל.

אז מי בכל זאת נהנה מכספי הקרן?

על פי תקנון הקרן הגדרת העובדים הזכאים להכשרה במימון הציבור היא רחבה, ובעיקרון כוללת כל עובד מעל לגיל 50. אבל מי באמת זכאי להשתמש בקורסי העשרה אלו? בדיון שהתקיים בינואר שאלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בדיוק את השאלה הזו.

יחימוביץ (בדיון הראשון)': "תגידו, סליחה על התהייה, אבל נגיד עובדת ניקיון, שזה מקצוע שוחק לכל דבר".

שרגא ברוש:  "אם היא עובדת בתעשייה –"

Image result for ‫שלי יחימוביץ‬‎

שלי יחימוביץ' – ניסתה להבין מה הקרן עושה

היו"ר שלי יחימוביץ: "אם היא נפלטה כי היא לא יכולה יותר והגב שלה שבור ומציעים לה את הסכום הזה כפנסיית גישור – – -"

שרגא ברוש: "אם היא עובדת בתעשייה, אני אומר לך – – -"

מה שאומר ברוש הוא שרק אם אתם נמצאים תחת התאחדות התעשיינים וההסתדרות אז תהיו זכאים בפועל לקורסים אלו. נחשו מה? בתקנון הקרן הדבר אסור. לפי התקנון, כל המעסיקים זכאים לשלוח את עובדיהם לקורסים. כדי להבהיר זאת סופית שאלנו את הקרן כמה עובדים לא מאוגדים נשלחו לקורסים וכמה עובדי חברות קבלן נשלחו . עד כה לא קיבלנו תשובה לשאלות.

עוד סוגיה מעניינת היא אילו ענפי משק זכו בפועל ליהנות מכספי הקרן. מה גילינו? שליש מהמשתתפים בהכשרות הקרן הם עובדי רשויות מקומיות. ח"כ יחימוביץ' שאלה: מי בעלי המקצועות שמקבלים את ההכשרה אך לא קיבלה תשובה חד משמעית. הדוגמאות היחידות הן של בלנית ופקחי חניה. הגדרות ה"מקצוע השוחק" כל כך רחבות שניתן בקלות להכיל אותן על רוב המקצועות במשק. מנגד, יש מקצועות שוחקים מאוד שלא יזכו לקבל שום קורסים להסבה מקצועית – לדוגמא עובדי ניקיון של חברות כוח אדם. עובדי קבלן. ביקשנו מהקרן לדעת האם עובדים שאינם מאוגדים או בתעשייה מקבלים הכשרות. בהתאחדות סרבו להגיב.

שורה תחתונה: גם עם על הנייר כלל העובדים העונים על הקריטריונים זכאים לקורסים בחינם  – אלו אינם מגיעים למי שצריך אותם.

קורס שמלות כלה ב- 25 אלף שקלים - אילו קורסים מציעים לעובדים השחוקים?

רשימת הקורסים שמציעה הקרן היא ארוכה ומכובדת. חלקה הגדול לא רלוונטי כלל להסבה מקצועית. כך לדוגמא קורס שמלות כלה וערב מורחב – קורס בהיקף 500 שעות אקדמיות בסכום של 25 אלף שקלים לתלמיד שמממן הציבור. דוגמא נוספת? קורס טיפוח היופי בסכום של 14 אלף שקלים לתלמיד. הקורס משלב בתוכו בניית ציפורניים ואיפור. ייתכן ובאמת הקרן הוציאה פקח חניה בגיל 55 לקורס שמלות כלה וערב ועכשיו הוא פותח סטודיו והחל לתפור שמלות?

כמה יש כאלו? אי אפשר לדעת. וזו הבעיה הכי גדולה של הקרן. הקרן לא בודקת וככל הנראה גם לא תבדוק האם הקורס היקר לשמלות כלה הביא לכך שאותו עובד במקצוע שוחק הסב את מקצועו. לנו זה עלה 25 אלף שקלים, העובד קיבל קורס העשרה חביב אבל המשיך לחלק דוחות חניה בשמש ולספוג צעקות מנהגים עצבניים.

היכן נבלעו כספי הפנסיה?

מעבר להכשרות העשרה לעובדי עיריות, הקרן מעניקה גם פנסיית גישור. מה זה אומר? הגעת לגיל 60 ואת עתידה לפרוש בגיל 62? אז תוכלי לפנות לקרן כדי לקבל פנסיה על השנתיים אלו. וכמה אנשים ונשים קיבלו את הפנסיה הזו? 5 בלבד נכון לדו"ח המבקר במאי 2017. 5. בהמשך קיבלו זאת שני עובדים נוספים. כמה עלו לנו חמשת העובדים?

חמישה מיליון שקלים!

חמישה מיליון שקלים לחמישה עובדים = מיליון שקלים לפנסיית גישור! רגע. לפני שאתם פונים ושואלים "איפה חותמים?" חשוב שתכירו את המספר הבא: מתוך 5 מיליון השקלים שהוצאו על פנסיות גישור רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים. כלומר רק 4% מהכסף הגיע לפנסיות בפועל. השאר? העמסת הוצאות של הקרן. זה מטורלל. כלומר כל מיני הוצאות נלוות כתוצאה מתשלום הפנסיה גזלו כמעט 96% מהסכום. לנו זה נשמע לא הגיוני בכלל.

שאלנו את הקרן – כיצד יכול להיות שמתוך כל הסכום שהוצא רק 4% הגיע לעובדים. על אילו תקורות הקרן משלמת על פנסיות הגישו? לצערנו לא קיבלנו מענה מהקרן.

שורה תחתונה: מתוך 5 מיליון שקלים שיצאו על פנסיות תקציביות רק 200 אלף השקלים הגיעו לעובדים. איפה השאר? אנחנו לא יודעים.

הפקיד שהטיל אימה על הח"כים

הדיון השני על יעילות קרן מעגלים בוועדת הביקורת בכנסת היה טעון ומרוכב. פה חשוב שתכירו פקיד אחד בשם שולי אייל שנלחם עבורנו. אייל הוא מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, שעמד לבדו מול התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ושני ח"כים להוטים.

אייל, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הצביע על כשלים רבים בהתנהלות הקרן. לטענתו, הקרן מאשרת באופן עקרוני קורסים ומאותו רגע ניתן לאשר את הקורס הזה באופן אוטומטי לכל מכללה ולכל כמות. כלומר, מאשרים קורס ואז הברז פתוח. הקרן מהיותה עמותה אינה כפופה לחוק המכרזים ויכולה לחלק את הכסף כרצונה. דבר חוקי שאיננו עומד באמות המידה המוסריות המצופות כשמתעסקים בכספי ציבור. להזכירכם – הקרן ממומנת ב 100% מכספי ציבור.

שורת הטענות של מר אייל ארוכה ומפורטת ומונה בתוכה תיאום מכרזים, התקשרויות שלא אושרו ועוד סעיפים רבים שלכתוב עליהם ידרשו עוד 10 עמודים. כתוצאה מכך הזמינה הקרן דו"ח מחברת דלויט (Deloitte) כדי להפריך את הטענות. אנו מימנו את הדו"ח. אתם יכולים לקרוא את שורת הטענות של מר אייל בדו"ח יחד עם תגובת הקרן ובדיקה שעשתה חברת דלויט על הטענות.

משמאל לימין בישיבה: ח"כ מיקי זוהר, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ מירב בן ארי

לאחר שקראנו את הטענות מצאנו כי חברת דלויט לא התמודדה עם הטענה המהותית לגבי הקורסים עצמם, אלא רוב הטענות "הופרכו" במסקנה כי "הקורס אושר על ידי ועדת ההיגוי". תוכלו לעיין בדו"ח בעצמכם. באופן אירוני, הדו"ח לא אושר על ידי חשב משרד האוצר ולא תואם עם משרד העבודה. חברת דלויט לא טרחה בבדיקתה לפנות לכותב הדו"ח ממשרד העבודה.

טענותיו של מר אייל לא עברו בשקט. מאותו רגע שפצה פה הפשילו שני ח"כים פעלתניים שרוולים והחלו להפריע לו. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו החלו לתקוף את אייל. לצערנו הם בחרו לתקוף את הפקיד עצמו ולא את טענותיו. ח"כ יחימוביץ' ענתה להם: "אני מבינה שנעשתה פה עבודת הכנה".

כך המשיך הדיון. אייל ניסה להסביר את הטענות, מלינובסקי וזוהר הפריעו לו ויחימוביץ' עצרה את הישיבה והתריעה בפניהם.

אייל אומנם פרגן לקרן ששיפרה את התנהלותה לאחר ינואר 2017 בכל הנוגע למכרזי קורסים אך באותה נשימה הסתייג כי הקרן לא באמת תשנה את צורת עבודתה ותמשיך בשלה. כלומר לא תשרת את העובדים שצריכים את העזרה.

לטענתו התאחדות התעשיינים לא רוצה להוציא עובדים מהמפעלים להכשרות הסבה כמו קורסי  הדרכה בתחום עיסוקם – הכשרות שבאמת יוציאו אותם מהמקצוע השוחק. התעשיינים רוצים להשאיר את העובדים בפס הייצור. לטענת אייל מי שהצהיר זאת בפניו הוא יו"ר התאחדות התעשיינים. זו האמת. ואנו אומרים זאת מכיוון שזו לא הפעם היחידה שיאמר זאת שרגא ברוש בכבודו ובעצמו.

ברוש טען זאת בעבר בדיון שהתקיים בנובמבר 2016 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת: "מסקרים שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי כ- 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בעובדים מקצועיים, איכותיים. אנו חייבים להפשיל שרוולים ולפעול באופן מיידי להחזרת נושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי לראש סדר היום הציבורי ולפעול לביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה וההשכלה הטכנולוגית. טיפוח הון אנושי טכנולוגי, איכותי ורלוונטי, הנו הבסיס להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית- חוט השדרה לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ולהתפתחות התעשייה הישראלית".

למה זה מעניין? מאחר שברוש טען גם בדיוק ההפך. בישיבה הראשונה הצהיר כי המעסיקים נפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולכן פיצו אותם (את התעשיינים) עם קורסי העשרה לעובדים. בפעול מתברר שהתעשיינים הם המרוויחים העיקריים מכך. כל זה קורה תוך הפרעות חוזרות ונשנות של מלינובסקי וזוהר. את הדיון המלא תוכלו לראות כאן.

משמאל לימין בישיבה: זאב חושן מההסתדרות, לאון בנלולו מהסתדרות ויפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים

שאלנו את חברי הכנסת מלינובסקי וזוהר האם מישהו תדרך אותם טרם הישיבה. זוהר מסר: "קיבלתי אינפורמציה שהוא (מר אייל) פועל ממניעים נקמניים ואישיים. לכן העליתי את הטענה שלצערי לא ממש הופרכה על ידו".

כשהתעקשנו ושאלנו אם אפשר לדעת ממי קיבל את האינפורמציה ענה זוהר: "לצערי לא".

מלשכתה של ח"כ מלינובסקי נמסר: "חברי הכנסת הם הסמכות שבאה לשאול שאלות את הפקידים. הרבה פעמים מדובר בשאלות נוקבות ואולי לא נעימות לאותה הפקידות. הם אלה שאמורים לתת את התשובות ולא להפך. ח"כ מלינובסקי לא תודרכה על ידי אף גורם".

מה אנו עושים בנושא?

ראשית נגענו בנושא שוב ושוב בפינתנו "כסף קטן". אבל החלטנו גם כחלק מהיותנו כלי תקשורת אקטיביסטי מוצהר, לפנות לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל בנושא. ביקשנו לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קרוב ל-400 מיליון ש"ח (!) שהיא צפויה לבזבז בשנים הקרובות (מתוך הדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2016 פחות הוצאות השנה העוקבת). הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

לאחר נדנודים בלתי פוסקים לשר כץ קיבלנו מענה כי השר בוחן את הנושא והמשרד מכין שורת צעדים.

לא הרפינו. ביקשנו חשיפת מסמכים לעמותה ושם מצאנו כי רשם העמותות נתן לקרן אישור 'ניהול תקין' לשנת 2018 למרות הליקויים שמצא המבקר. אישור ניהול תקין מצהיר כי הקרן פועלת באופן תקין ומשרתת את מטרותיה. האישור משמש לגיוס תרומות ולקבלת תמיכות ממשלתיות. העובדה שהקרן ממומנת במלואה מכספי ציבור מתאפשרת בזכות אישור זה. ברשם חזרו אלינו באוקטובר 2017 וטענו כי הנושא ייבדק. טרם קיבלנו מענה מאז. פנינו שוב לקבלת תגובה לקראת הכתבה. מרשם העמותות נמסר כי הנושא עדיין בבדיקה ועם סיום הבדיקה יוחלט האם יש מקום לנקיטה בסמכויות. נמשיך לפעול עם הגב שלכם כדי שהבזבוז ייבלם.

שורה תחתונה: הרגולטורים יודעים מה קורה אך הכסף ממשיך לזרום למקומות הלא נכונים.

ואיפה ההסתדרות?

שלא יהיה ספק. הקרן מנוהלת בשותפות מלאה עם ההסתדרות החדשה. אבי ניסנקורן ושרגא ברוש שותפים לניהול הקרן וכך גם משרדי הממשלה שאמורים לפקח על עבודתה.

אנו מוצאים את הדברים הבאים כמטרידים: יו"ר הקרן יפה ויגודסקי טוענת שהיא מרוצה מעבודת הקרן. למען האמת – אנחנו לא מבינים למה.

ההבהרות של יו"ר הסתדרות התעשיינים שרגא ברוש כי הקרן משרתת את התעשיינים מטרידה אותנו גם כן. שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם קרן שאמורה לדאוג לעובדים אך בפועל גוזלת מהם כסף שמגיע להם ולהן – מביכה גם כן.

שורה תחתונה: ההסתדרות שותפה מלאה למחדל ולא בטוח בכלל שהיא מגנה אל העובדים במקצועות השוחקים. ההסתדרות והתעשיינים מסרבים לשקיפות הדרושה כדי שנוודא שהכספים הולכים למקומות הנכונים. ובחרו גם שלא להגיב לטענותינו.

לסיכום

  1. הממשלה הקימה קרן של מאות מיליוני שקלים בעקבות העלאת גיל הפרישה.
  2. המשרדים נשכרו מהתאחדות התעשיינים וחלק מהקורסים ממכללות בבעלות ההסתדרות – שני הגופים ששותפים להקמת הקרן.
  3. עובדים שחוקים בודדים קיבלו בונוס של פנסיית גישור תוך גזירת קופון שמן במיוחד על ידי גופים עלומים.
  4. נראה שאין כוונה אמיתית לסייע לעובדים לבצע הסבות מקצועית. העובדים? נשארים באותה עבודה שוחקת.
  5. עשינו כלום במאות מיליונים.

הוסיפו לכך את תמימות הדעת של הרגולטורים: מבקר המדינה שהעיר על אי-אפקטיביות הקרן, משרד העבודה והרווחה שמפקח וטוען כי הקרן לא תשתנה ומעלה שורת תקלות חמורות, וגם מסקנתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי יש לתהות האם הקרן ממלאת את יעודה.

לדעתנו, התמונה מדאיגה מאוד. אין ספק שהמצב מעלה שאלות- האם יש מקום לקרן שכזו? אולי צריך להעביר אותה לאחריות ממשלתית מלאה? או להפרטה מלאה? ואולי צריך לעצור הכל ולעשות חושבים מחדש?

דבר אחד אנו יודעים: "לא לכך התכוון המשורר" (השר חיים כץ)

ועם כל זאת. יש גם טוב. קרן מעגלים היא עמותה רשומה הכפופה לחוקי שקיפות מסוימים. אפשר להבין חלקית מה מתרחש בה אם מסתכלים מספיק טוב. ככה ניתן לבקר, ללמוד ולהשתפר. בארגונים שאינם שקופים- כמו ההסתדרות עצמה- אפילו זה לא היה יכול לקרות.

אחרית דבר- שקיפות בוועדה לביקורת המדינה:

הכתבה הזו התבססה על עשרות מסמכים. מלבד דו"ח המבקר אותו קראנו לעומק, קראנו עשרות מסמכים נוספים. חלקם מרשם העמותות וחלק מאתר האינטרנט של הוועדה לביקורת המדינה. באתר תוכלו לראות כי הוועדה דואגת להעלות מסמכי רקע רבים על הדיונים. בזמן שנכחנו בדיון האחרון מצאנו כי כל מסמך שהתייחסו אליו חברי הקרן בעל פה ביקשה ח"כ יחימוביץ' לקבל לידיה ואף ציינה כי תעלה אותו לאתר הוועדה. בזכות כך חלק גדול מהמידע היה חשוף ואפשר לנו לעשות תחקיר מעמיק. זה נדיר. אנו מייחלים כי כל יושבי ראש ועדות הכנסת יעברו לשיטת עבודה זו ויניחו את כלל המסמכים על השולחן הציבורי. כל הכבוד לח"כ יחימוביץ' ולמנהלת הוועדה חנה פריידין.

בונוס: האם אתם שחוקים?

לקוראנו שהתמידו עד פה. בונוס. בחנו את עצמכם. האם אתם במקצוע שוחק? אלו הקריטריונים למקצועות שוחקים. עליכם לענות בחיוב על שניים מתוך 11 הסעיפים ואם אתם מעל גיל 50 תוכלו לזכות בקורס חינם על חשבון הקרן. בקישור זה תוכלו למצוא את רשימת הקורסים.

איך ההסתדרות שומרת על סודותיה?

בישראל 2016 עדיין קיימים גופים ציבוריים הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בארגון הרופאים הר"י. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, משמרים ארגונים אלה פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להיות מוגדרים כאגודות עותמניות. התוצאה היא חוסר שקיפות ואפילה כמעט מוחלטת שמובילה לאי סדרים – על חשבון הציבור.

מי אשם ואיך לתקן? צפו בסרטון

בהסתדרות סירבו להגיב לדברים, רק בנוגע לדבריו של מיקי רוזנטל נמסר "שטות גמורה. לא היו דברים מעולם".

לכל הסרטונים של בשיתוף TheMarker באתר 100 ימים של שקיפות