פוסטים

סודות שאבי ניסנקורן אוהב במיוחד: סקירת צל 4 להסתדרות החדשה

השבוע בסיקור הצל של ההסתדרות:

  • ביקורת פנים של ההסתדרות מרמזת על חוסרים בקופות ועדי עובדים.
  • למה מרמזת ולא אומרת במפורש? כי ההסתדרות מסתירה את דו״חות המבקר, אז לכו תדעו.
  • למה מסתירה? על פי ההיגיון של ההסתדרות, אם נחשוף את ממצאי הביקורת, מושחתי הוועדים יהיו חשופים לפגיעה ואז אף אחד לא ירצה להיות בוועד.
  • מה יש לנו להגיד על זה? אם דו״ח הביקורת יהיה שקוף – מי שלא ירצה להיפגע פשוט לא יגנוב.
  • ולקינוח: האם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסתיר את הדו״ח כדי לשמור את ועדי העובדים בכיס שלו?

לסיקור הצל הקודם של ההסתדרות

נתחיל:

"מה? לחשוף את דו״חות הביקורת?! אף אחד לא ירצה להיות יותר בוועד!"

זו הייתה נקודת השיא בדיון שהתקיים במוסד השיפוט של ההסתדרות לפני כשבוע בו נכח כתב הצל שלנו עידן בנימין. רגע לפני שנגיע לדיון, נסביר בקצרה מהו מוסד השיפוט.

מה זה מוסד השיפוט?

ההסתדרות, בהיותה גוף עצמאי וגדול, מחזיקה מוסד שיפוט פנימי משל עצמה. מוסד השיפוט הוא עצמאי והיו"ר שלו ממונה ברוב של שני שלישים מבינ"ה (הגוף שמשמש מעין "כנסת" של ההסתדרות). השיפוט מהווה ערכאה ראשונה ושנייה לפני שהעתירות מגיעות לבית משפט השלום.

כלומר, יש למצות את ההליכים בתוך ההסתדרות לפני שעותרים לבית המשפט. 'השופט' חייב להיות שופט בדימוס או משפטן חבר הסתדרות, ובסמכותו לקנוס או להשעות עובד הסתדרות ואף להורות על פיטוריו.

150 דו"חות "מתחת לשולחן"

בכתבה הקודמת סיפרנו לכם על הביקורות שכן קיימת בהסתדרות: ביקורת פנים וביקורת של מבקר המדינה. מבקר הפנים מבקר את התנהלות מרחבי ההסתדרות ולעיתים גם חברות נספחות, כמו החברה למרכזי תרבות וספורט.
מי שומר על כספי הוועדים המקומיים? בכל ארגון שבו יש ועד עובדים ישנה גם קופת ועד. מבקר הפנים של ההסתדרות יכול וצריך לבקר גם את התנהלות הוועדים המקומיים, הקטנים. והוא אכן עושה זאת. בערך. בעצם לא ממש. ולהלן הקומבינה: המבקר הפנימי ממנה קבלן משנה שיערוך את הביקורת ויגיש דו״ח בעניין.

למה קומבינה?

הדו"חות האלו חסויים מפני שבוצעו בידי קבלן משנה. היחידים שיראו אותם הם יו"ר ההסתדרות ויו"ר בינ"ה. איתמר אביטן, חבר בינ"ה שיושב באופוזיציה של ההסתדרות, גילה זאת לפני כשנה וביקש את הדו"חות המוסתרים. לא רק מתוקף היותו חבר בינ"ה, אלא מתוקף היותו חבר בוועדת המבקר.

מהי ועדת המבקר? ועדה של נציגי בינ"ה הדנה בדו"חות הביקורת, מזמנת את מושא הביקורת ועוקבת אחר ליקויים ותיקונם. יו"ר ועדת הביקורת בהסתדרות הוא חבר בקואליציה ולא באופוזיציה, בניגוד למה שקורה בכנסת (ובתכלס בניגוד להיגיון הבריא).

אז אביטן ביקש לקבל לידו את הדו"חות. ההסתדרות מצדה סירבה בטענה שהמבקר הוא לא זה שכתב את הדו״חות ומכאן שהיא אינה מחויבת להעביר אותם הלאה. עוד טענה ההסתדרות כי תלונתו של אביטן קנטרנית, שהוא אינו זכאי לקבל דו"חות רטרואקטיבית ושכלל אין לו סמכות לדון בנושא מכיוון שבעת מסירת הדו״ח לא כיהן כחבר ועדת המבקר.

חברי האופוזיציה של בינ"ה לפני הדיון

תארו לכם לרגע שהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לא הייתה יכולה לדון בנושאים שעלו לביקורת לפני שנתיים או שלוש, כי יו"ר הוועדה חבר בה רק חודשיים. התנהלות כזו הייתה מבטלת את כל מונח הביקורת, שכן לא ניתן לבצע כך מעקב והביקורת הופכת מעניין ממסדי לעניין אישי. זה, כמובן, מופרך – לא סביר שחבר בארגון כלשהו יתעלם ממה שהיה לפניו ויתייחס לארגון כאילו נולד כל שנה מחדש.אבל תראו את המענה של ההסתדרות לתביעותו של אביטן. שם חושבים אחרת:

ההסתדרות אף טוענת כי חשיפת הדו״חות תפגע בוועדי העובדים ובשיתוף הפעולה שלהם עם מעסיקיהם. לדעתנו, אם יש פגם בעבודת הוועד – צריך פשוט לפעול לתקנו. אם יש מעילה בכספים ואי סדרים – חייבים להגיש תלונה במשטרה. מי שאינו יודע לנהל קופת ועד – לא צריך לנהל קופה כזו. פשוט. בכספי ציבור יש לנהוג בזהירות יתרה.

אגב, כפי שתוכלו לראות מיד, מדובר בלא פחות מ-150 דו"חות שהוגשו בשלוש השנים האחרונות. כלומר, 150 ועדי עובדים מקומיים עברו ביקורת שתוצאותיה סוד הן. וגם בזה מודה ההסתדרות בכתב ההגנה שלה:

 

אם נשים שניה בצד את אביטן, מי שעוד צריכים לקבל את דו"חות הוועד לידיהם (אולי לפני כולם) – הם העובדים עצמם. כלומר, אם אתם עובדים במפעל שבו נערכה ביקורת – תוצאות הביקורת חייבות להיות בהישג ידכם. במענה לעתירתו של אביטן (ראו מטה) וגם בדיון שנערך במוסד השיפוט נאמר כי בדו"חות עצמם מצויין שיש להביאם לידיעת ציבור העובדים. ומי ימסור לכם את הדו"ח? האדם שמעל בכספכם? בהצלחה.

"אף אחד לא ירצה להיות חבר בוועד"

בזמן הדיון בבית הדין של ההסתדרות, כאשר השופט עו"ד וינבויים שאל את עו"ד מור חלד, המייצגת את ההסתדרות, למה כל כך חשוב להסתדרות לשמור על הדו״חות האלו בסוד, חלד הודתה כי חסר כסף בקופות של חלק מהוועדים. כלומר, יש חשש לכאורה של גניבה מקופות ועדי העובדים וההסתדרות לא רוצה לספר את זה לעובדים המשלמים מכספם לקופת הוועד המקומי.

החלק הזה בדיון בבית הדין הוא לא פחות ממחדל:

עו"ד חלד: "למה זה סוד? אנחנו רוצים לחשוף עכשיו 150 ועדים לאיזושהי גחמה שכל אחד שהוא במקרה חבר בינ"ה, שיבוא אחר כך ויגיד היה חסר לו 10 שקלים בקופה אז בוא חבר הוועד הזה וחבר ועד אחר. יש לנו עניין גם לשמור על פרטיותם של חברי ועד העובדים, אחרת אף אחד לא ירצה להיות חבר ועד עובדים".

השופט: "מנסיוני אין חשש כזה".

אביטן (התובע את הדו"חות): "שלא יגנוב".

או במילים שלנו: חוסר שקיפות מעודד שחיתות. עורכת הדין המייצגת את ההסתדרות מגמדת את התופעה ל-10 שקלים. אבל אם אתם חושבים שנפל ליו"ר הוועדה מטבע של 10 שקלים אתם טועים. קחו לדוגמא את הסיפור הבא.

לפני שנה התפרסם סיפור קטן במקומון רמת השרון. יו"ר ועד עובדים גנב מאות אלפי שקלים מקופת הוועד. "מכתב האישום עולה כי בין השנים 2013 – 2015, בעשרות הזדמנויות, בעודו מורשה מטעם עובדי החברה להיות אמון על קופות החיסכון שלהם, תוך תכנון, תחכום ולאורך זמן רב, זייף הנאשם שיקים מחשבונות קופות החיסכון", כותב העיתונאי מיכאל פרוסמושקין.

חברי הוועד רצו למשוך כסף מהקופה ופשוט גילו שהיא ריקה. איפה ועד העובדים האחראי על כספי העובדים? לא יודעים. האם נעשתה ביקורת קודמת לחשיפת המעילה? לכו תדעו, הדו״חות מוחבאים. והעובדים? נשארו בלי הכסף.

מוסד השיפוט של ההסתדרות

מדוע יו"ר ההסתדרות מסתיר את הדו״חות האלו? מדוע אינו מוכן להעביר אותם לוועדת הביקורת?

משיחות שקיימנו עם עובדים שונים וחברי אופוזיציה של בינ"ה בניסיון לענות על השאלה הזו מסתמן שליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אין באמת מה להסתיר בדו״חות האלה בנוגע לעצמו. אז מה הערך של הדו״חות האלה בעצם? עבור הנהגת ההסתדרות ייתכן ומדובר במנגנון לחץ על העובדים. חישבו לרגע. רק יו"ר ההסתדרות ומספר עובדים מצומצם מכירים את דו"ח הביקורת. נגיד שהדו״ח חמור ומעיד על מעילה בכספי ציבור. עכשיו יו"ר הוועד המקומי נמצא בכיס של ניסנקורן. והרי ידע הוא כוח, בעיקר כשלא כולם יודעים שיש לך אותו.  

על מי מחפה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן?

חזרה לדיון בבית הדין של ההסתדרות.

השופט וינבוים: אני רק לא מצליח להבין. אם יש ועד באיזשהו מקום מסוים. שם כן מפורסם?

עו"ד חלד: לעובדים.

השופט וינבוים: מה זה לעובדים? שם את לא מפחדת שזה יהיה לכלל הציבור?

עו"ד חלד: בוודאי שלא.

השופט וינבוים: למה, יש שם חבר אופוזיציה, ההוא חבר האופוזיציה שבאותו ועד בכלל לא קשור לשום סודיות. הוא (איתמר אביטן, ע.ב) עוד לפחות אומר שאם הוועדה תגביל אותו בסודיות הוא ישמור על סודיות. שם אף אחד לא קשור על שום סודיות, על איזה סודיות את שומרת פה? לא הבנתי. חברי הוועד שם מאותו אזור כולם יודעים שמישהו חס וחלילה גנב.

עו"ד חלד: אבל לא מדובר פה על גנב.

השופט וינבום: אז לא גנב, הכל בסדר.

עו"ד חלד: כל עובד זכאי לראות מה נעשה בכספים שהוא משלם לוועד העובדים. כי הוא עובד. לדוגמא, עובד בימ"ש השלום בראשון זכאי לראות מה נעשה בקופה של הוועד. לא כל אחד אחר זכאי לראות מה נעשה.

השופט: למה?

עו"ד חלד: כי הם צריכים לתת דין וחשבון לעובדים שלהם.

אך בשורה התחתונה העובדים לא רואים את דו"חות הביקורת. גם אנחנו ב׳שקוף׳ ביקשנו לראות את הדו״ח. התשובה הייתה לא.

בנק איגוד – התנהלות מעוררת דאגה בכספי עובדים

בפעם הקודמת הבאנו סקירה על ביקורת הפנים של ההסתדרות. מאז המשכנו לחקור ומצאנו כי מבקר הפנים כן ביקר ארגון עובדים אחד – ועד בנק איגוד. לפי הדו״ח, ועד העובדים של בנק איגוד ניהל את כספיו כמו ילד בן חמש עם שטר של 200 שקל בחנות ממתקים. מלבד הסעיפים ה"משעממים", כמו התחמקות מהקמה של ועדות ואישור תקציב, מצאה הביקורת שיקים פתוחים חתומים מראש, הזמנת ארוחות ללא הגבלה למזכירות הוועד, חלוקת שוברי רכישה ללא בקרה ותקציבים בלתי מאוזנים.

את הביקורת המלאה תוכלו למצוא בדו"ח בעמוד 385.

פתרון ההסתדרות לשחיתות

אנחנו מוזרים. חשבנו שלהסתדרות יש רצון לשפר את הפיקוח ואת השקיפות כדי למנוע שחיתות בעתיד. אבל היא עושה בדיוק ההיפך. במכתב שיצא בשבוע שעבר לוועדת החוקה של בינ"ה הוזמנו חברי הוועדה לישיבה שתתקיים ביום שני הקרוב. על סדר היום: ביטול חובת מינוי ועדת ביקורת בוועדי עובדים.

בכל ועד עובדים אמורה לכהן ועדת ביקורת של עובדים שמטרתה לפקח על עבודת היו"ר. אותה ועדה אמורה לקבל לידיה את אותם דו״חות ביקורת "חסויים". אותם דו״חות שלא מוכנים להעביר לדיון בוועדת המבקר של בינ"ה. האם קיימת ועדה כזו בכל ארגוני העובדים? לא.

השבוע, כשיבטלו את ועדת הביקורת הפנימית של הוועד שלכם – אף אחד לא יכול לראות את הדו״חות האלה יותר. ההסתדרות מבקשת בסעיף אחד לחייב הקמת ועדת ביקורת בארגון עובדים ובסעיף אחר מאפשרת לוועד לבטל את הוועדה בסיכום עם ההסתדרות (ארגון הגג). מבנה מושלם לשחיתות.

הרומן של טלי חירותי-סובר עם אגודות עותמאניות

אם יש משהו שאנו ב׳שקוף׳ אוהבים זה להיתפס לליקויים ולא לשחרר מהם עד שיתוקנו. לא להוציא כתבה ולדפדף הלאה לדבר הבא.

טלי חירותי-סובר כותבת זה שנים רבות על ההסתדרות בעיתון דה מרקר. פנינו אליה וניסינו להבין איך היא עדיין לא ויתרה. "ההסתדרות היא גורם מרכזי בשוק העבודה הישראלי שמשפיע על חיי כולנו, בין אם אנחנו מודעים לכך בין אם לא״, אומרת לנו חירותי-סובר. ״על אף זאת, ובחסות סטטוס האגודה העות׳מאנית, ההסתדרות נגועה בחוסר שקיפות קיצוני, שמאפשר הסתרה של שיטות ניהול תמוהות, נפוטיזם, מקורביזם ובעיקר בזבוז מקומם של  כספי החברים, המורכבים בין היתר מהחוליות החלשות בחברה".

טלי חירותי סובר. דה מרקר

אבי ניסנקורן משחיר את כלל ארגון העובדים בגלל כמה תפוחים רקובים

ההסתדרות נלחמת על הסתרה למען קומץ ועדים הגונבים כסף מציבור העובדים. טרם הבנו מה בדיוק היא מסתירה או למה, אבל אנחנו כן יודעים שהסתרה כזו פוגעת בעבודה השוטפת של ההסתדרות ובהסתדרות בכלל. במקום לבעוט בישבן לראשי ועדים שסרחו ולהגיש עליהם תלונה במשטרה, הנהגת ההסתדרות הופכת את עצמה לשותפה לדבר עבירה ומשחירה בכך את אלה מהוועדים שכן נוהגים בכספי העובדים בזהירות המתבקשת.

לצערנו ההסתדרות סרבה להגיב לכל השאלות שהצגנו בפניה.

ומה אתם יכולים לעשות?

אם אתם עובדים מאוגדים, בקשו מהוועד שלכם לדעת האם בוצעה בארגון שלכם ביקורת בשנתיים האחרונות. אם כן, בקשו לקבל את הדו״ח – זו זכותכם. שלחו לעידן את התשובות שקיבלתם. 

אנחנו לא תמימים. אנחנו יודעים שלבקשה כזו יכולות להיות השלכות כלפי המבקש. לכן, אם מסיבה כלשהי אתם חוששים לעשות זאת, ספרו לנו על זה בתיבת ההדלפות האנונימית והסופר מאובטחת שלנו. אנחנו נתכנן באופן דיסקרטי מהלך לחשיפת הדו״ח. נתראה שבוע הבא 😍

*

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל

אז כמה ביקורת יש בהסתדרות אם בכלל? הצל של ההסתדרות שבוע 3

ארגון העובדים הגדול במדינה מחלק את כספי העובדים ללא מכרזים וללא שקיפות. איזו ביקורת כן חלה עליו ולאילו בזבוזים זה מוביל?

עידן בנימין

אמל"ק:

  • האם יש בכלל ביקורת בהסתדרות? בניגוד לדעה הרווחת כן יש ביקורת של מבקר הפנים. בכתבה זו נביא לכם את עיקרי דו"ח הביקורת לשנת 2016 שמצביע בעיקר על בעיית התקשרויות ומכרזים.
  • מבקר המדינה בכבודו יכול לבצע ביקורת במוסד זה. וסקרנו לכם סקירה של הביקורת מ 20 השנים האחרונות בה תמצאו בעיקר את כישלונה של המדינה.
  • ההסתדרות יכולה לשפר פלאים את תדמיתה והתנהלותה אם תאמץ נוהל התקשרויות ומכרזים מסודר שיחול על כל שלוחותיה.
  • וח"כ הכנסת עליזה לביא שומרת שהפירצה דרכה ההסתדרות נשארת אגודה עותמאנית – תהיה על סדר היום.

זוהי הכתבה השלישית בפרויקט הצל על הסתדרות העובדים, גוף העובדים הגדול והמשפיע במדינה. לצערנו אנו ממשיכים להביא לכם סיפור חד צדדי. ההסתדרות ממשיכה שלא להגיב.

והפעם: נבדוק איך בכל זאת כן יש ביקורת על ההסתדרות, והתוצרים שלה

1. מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ארגוני עובדים

ההסתדרות כזכור היא אגודה עות'מאנית – כלומר אינה כפופה לחוק העמותות ולכן לא חלים עליה חוקי שקיפות או ביקורת. נכון? לא לגמרי.

כן, ההסתדרות אינה שקופה, אך היא בהחלט כפופה לביקורת, מעצם היותה ארגון עובדים. זה רחוק מלהיות מושלם אבל כן מאפשר זרקור על התנהלות הארגון. ראו סעיף 9 לחוק מבקר המדינה:

ואלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר:

"כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם"

כלומר, מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ההסתדרות החדשה. אמנם לא על כל חלקיה, אך בהחלט יכול. לדוגמא, ביקורת על מועדון הצרכנות, מכרזים, עמותת הספורט, נעמ"ת ועוד. אינספור גופים שחשופים לביקורת המדינה תחת ההסתדרות החדשה נתונים לביקורת חיצונית.

מבקר המדינה יוסף שפירא

2. ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה לא בוצעה ב-20 השנה האחרונות

ניסינו להבין אם בוצעה בעבר ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה. בדקנו באתר המבקר והפננו שאילתא למשרדו בבקשה לקבל את רשימת הביקורת שבוצעו. אלה הביקורות שאכן בוצעו:

א. דו״ח שנתי 67 ב', ׳מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים׳. ראו סקירה קודמת.

ב. דו״ח שנתי 66 א׳, ׳קרנות ההשתלמות הממשלתיים׳ (2013). בדו"ח זה בדק משרד מבקר המדינה 8 מ-11 החברות המנהלות קרנות השתלמות ממשלתיות, בהן קרן עובדי המדינה וקרן ההנדסאים. עיקר הממצאים הצביעו על כך שהמדינה לא לקחה חלק פעיל בפיקוח על קרנות ההשתלמות, למרות שהייתה צד בעניין.

מה הכוונה שאין פיקוח? לחצו להרחבה

מהבדיקה עלה כי המדינה לא מינתה דירקטורים מטעמה בקרנות. בנוסף לכך אפשרה למנהל האיגוד המקצועי שאינו איש פיננסי לנהל קרן כספית ובנוסף חפיפה בין תפקיד המנכ"ל לבין תפקיד היו"ר. קרנות אלו מנוהלות בשותפות של המדינה יחד עם ההסתדרות. החשש המרכזי שללא פיקוח נאות כאשר תרצה המדינה לצאת מהקרן תאלץ להזרים כסף פנימה במידה ויתגלו גרעונות. עוד על כך תוכלו לקרוא כאן.

פנינו למשרד האוצר בשאלה האם הליקויים שנמצאו בדו"ח תוקנו. מהמשרד נמסר: "חל שיפור רב באיוש הדירקטורים מטעם המדינה בחברות הממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות ולמעשה נכון להיום אין דירקטוריון ללא קוורום להתכנסות. לעניין הפרדת התפקיד של מנכ"ל הקרן מיו"ר האיגוד המקצועי – הדבר צלח בחלק מהחברות והרשות ממשיכה לקדם את הנושא. במקביל, יצאה טיוטת חוזר של הממונה על שוק ההון על כך שיש בכוונתו לאסור על דירקטור לשמש גם בתפקיד מנכ"ל של חברה מנהלת קרן השתלמות".

שורה תחתונה – חמש שנים לאחר דו"ח הביקורת בהסתדרות עדיין לא סיימו לתקן את הליקויים.

 ג. דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013). הקרן משמשת מורים שיוצאים לשנת שבתון. כלומר, הם ומשרד החינוך מפרישים במשך שש שנים כסף מהשכר לקרן ובשנה השביעית מושכים אותו לטובת השתלמות ופיתוח אישי. הליקוי המרכזי כאן הוא הפגיעה בזכויות העובדים, דווקא מצד משרד החינוך. כסף שמעוגן בהסכם עם המורה לא מועבר אליו וכתוצאה מכך מונע ממנו לצאת לשנת השבתון בזמן.

המבקר: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה, שהם כ-10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות.

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם – זו כבר תופעה, שלא לומר ליקוי חמור במערכת. במשרד החינוך סירבו, לצערנו, להתייחס אליה ולכן הגשנו בקשת חופש מידע. נעדכן לאחר שנקבל תשובה.

 ד. יולי 2003, ׳חברת נכסי ההסתדרות׳. דו"ח על ניהול הנדל"ן בהסתדרות החדשה, ובו נטען כי מבנים בשווי מיליוני שקלים נמכרו ללא מכרז בכדי לממן עלויות שכר.

 ה. דצמבר 2000, ׳קרן ידע לאקדמאים במח"ר׳. קרן השתלמות להנדסאים. ממצאי הביקורת העלו כי הקרן התנהלה באופן בלתי מקצועי בניהול הנכסים ומימנה פעילות שלא הייתה אמורה לממן, כמו הוצאתו לאור של בטאון איגוד ההנדסאים. זו פעילות שאמורה להיות מנוהלת על ידי האיגוד המקצועי ולא קרן ההשתלמות.

ו. ביקורת נוספת עתידה להתפרסם בקרוב על קרן עובדי התעשייה האווירית, שגם היא אגודה עות'מאנית. על פי פרסום המבקר, "הקרן מקבלת מדי שנה בשנה כ-14 מיליון ש״ח מהתעשייה האווירית. לפי פרסומים שונים צברה הקרן יותר מ-100 מיליון ש״ח". כזכור, באותה פרשיה מסובכים השר חיים כץ ובנו יאיר כץ. כאשר בנו של השר כץ נעצר בחשדות לכאורה של שוחד לחברי הוועד בתמורה להתפקדות לליכוד.

שאלנו גם האם צפויה ביקורת מקיפה על ההסתדרות בקרוב, אך לא קיבלנו תשובה.

בשורה התחתונה: נכון, ההסתדרות אגודה עותמאנית לא שקופה, אך מבקר המדינה מסוגל לשפוך אור על התנהלות הגופים המסונפים להסתדרות.  

בניין ההסתדרות בת"א

3. מה בנוגע לביקורת פנימית?

בהסתדרות ישנו מוסד מבקר שאמון על הביקורת הפנימית. הדוחות אמורים להיות שקופים – אך למעשה קשה למצוא אותם. תומר אביטל וגיא מרגלית שלנו חשפו את חלקם בעבר. בכל מקרה, הרוח אותה רוח – בעיית מכרזים והתנהלות כספית בעייתית.

מה הוא מוסד המבקר הפנימי?

מבקר ההסתדרות ממונה בידי הנהגת בינ"ה (ה״כנסת״ של הארגון). קשה לפטרו, שכן יש צורך ברוב של שני שליש מנשיאות בינ"ה לשם כך. גם אם יתפטר הוא חייב להגיע לישיבת הנשיאות ולנמק מדוע. כלומר יש לו עצמאות מסוימת.

על פי התכנון התקציבי לשנת 2018 במחלקת מבקר ההסתדרות ישנם שישה עובדים ותקציבה לשנת 2018 עומד על כ-400 אלף שקלים.

בדו"ח הביקורת הפנימי לשנת 2016 מצאנו שורה רחבה של טענות לשיפור. רובן לדעתנו לא מהותיות ועוסקות בעניינים כמו היעדר שילוט על מנות בחדר האוכל ומבנה טעון טיפוח. מציק, אבל לא משמעותי. ואם אלו הבעיות, אפשר מבחינתנו לעבור לנושא הבא.

אבל דבר אחד כן חוזר על עצמו שוב ושוב בדו״ח הפנימי הזה: התנהלות פסולה בענייני חלוקת כסף לספקים. לפי כמות הפעמים שהנושא מצוין בדו"ח, אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בתופעה חוזרת. להלן דוגמאות לליקויים שהעובדים משלמים עליהם את המחיר:

  • תהליך מכרז פגום לחברת הסעדה. במטה הראשי של ההסתדרות יש חדר אוכל שאותו מפעילה חברת הסעדה, אלא שהמבקר מצא שהחברה נשכרה ללא מכרז (ע' 198). המבקר לא מצא תיעוד למסמכי פרסום ההליך התחרותי, פרוטוקול ועדת הרכש המאשר את היציאה לתהליך התחרותי, טבלת ריכוז הצעות המציעים לאחר ניהול משא ומתן עם המציעים, הודעה לזוכה או הודעה למציעים שלא זכו בתהליך. במילים אחרות, שוק.
  • גם במרכז תרבות וספורט  חל"צ (ע' 254), רשת של 'קנטרי קלאב' שאינה כפופה לחוק המכרזים, כותב המבקר: "נוהל הרכש (שלה) לוקה בחסר, אינו מפורט ואינו מתאר את תהליכי העבודה באופן מובנה".

4. הייתם רוכשים משהו במאות אלפי שקלים בלי להשוות מחירים? כי בגופי הסתדרות עושים את זה כל הזמן

ממדגם התקשרויות בסכומים שמעל 600 אלף שקלים עלה כי "לא הוצגו לחברי הוועדה (ועדת הכספים) נתוני אומדן העלות לביצוע העבודות, לא נמצא פירוט אמות המידה ומשקלן לדירוג ההצעות, לא הוצג ציון משוקלל של ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו ולא הוצג ריכוז השוואתי להצעות מול רכש קודם". בקיצור, שוק.

הנהלת מרכזי תרבות וספורט מסרה בדו"ח כי "לחברי ההנהלה הוצגו נתוני ההצעות בצורה מספקת על מנת לקבל החלטה מושכלת. האומדן אינו רלוונטי במקרה זה שכן ההצעות משקפות את המחירים בשוק. לחברי הוועדה הוצגו נתונים איכותיים וכספיים לצורך קבלת ההחלטה". או במילים אחרות – ״סמכו עלינו״.

  • בנוגע לאירוע גיבוש במרחב חולון של ההסתדרות: "לא הוצג למשרד המבקר תיעוד למסמכים נלווים ואסמכתאות רלוונטיות להתקשרות, לרבות: הצעות מחיר מספקים אחרים, הסכם התקשרות עם חברת התיירות, רשימות ועדים, שהשתתפו בגיבוש, תכנית וסדר יום בסמינר וכדומה".

תגובת יו"ר המרחב בדו"ח: "הסכם התקשרות קיים והוגש, לא שומרים תכנית וסדר יום (עמוד 14)".

וזה ממשיך בשלל מרחבים. עניין נוהל המכרזים וההתקשרויות כמעט ואינו קיים ולעתים ההנהלה עושה בכסף כבשלה. אי כיום מכרזים ונוהל התקשרויות מסודר אינו מעיד על שחיתות אבל הוא מתכון לכך.

ראו את הטבלה הזו מתוך דו"ח מבקר הפנים. הטבלה מסכמת את כל הסיפור בתמונה אחת. הטבלה ממפה את ההתקשרויות של מרכז תרבות הספורט שנמצאת בבעלות ההסתדרות:

נבליט כמה סעיפים: לספק תיקי גב למנויים שולמו במקום 331 אלף ש"ח כפי שסוכם בהתקשרות המקורית, מעל 700 אלף שקלים. את הצעת המחיר לספק אופני ספינינג השוו בכלל להצעות מחיר מספקים אחרים משנים קודמות. וההתקשרות האחרונה ניתנה ללא הסבר כלל – שיפוץ בשווי 450 אלף ש״ח.

עוד סעיף מוזר הוא פרויקט שיפוץ מטבח בבת-ים שעלותו הסתכמה ב-409 אלף ש״ח ולא ב-269 אלף כפי שסוכם, חריגה של מעל 50 אחוזים! רוב ההתקשרויות שנבדקו נבחרו ללא נימוק/חוות דעת מקצועית, אלא על סמך הכרות עם הספק/קבלן.

רוצים לקחת חלק במאבק?

פנינו להסתדרות ושאלנו האם להסתדרות ישנו נוהל  התקשרויות ומכרזים? ביקשנו לפרסמו.  בחרו שלא לענות לנו.

בשורה התחתונה: מתוך דו"ח המבקר הפנימי נראה שאין נוהל מוסדר למכרזים בשום מקום בהסתדרות וגם מה שיש אינו נאכף. מדובר בהתנהלות שמביאה לבזבוז כספי העובדים (אותם כספים שיורדים לכם מהשכר בכל חודש). ההסתדרות יכולה לעשות פלאים לתדמיתה אם תאמץ נוהל מסודר וריכוזי של ההתקשרויות והמכרזים.

5. חייבים לדבר שוב על אגודות עותמאניות

בפרסום הראשון שלנו על האגודות העות'מאניות, בהן ההסתדרות, סיפרנו לכם כי השרה איילת שקד לקחה לידיה את הסמכויות לפיקוח עליהן. פירגנו גם לח"כ עליזה לביא שמתעקשת להסדיר את הנושא עוד מיום כניסתה לכנסת. אז בשבוע שעבר נפגשו לביא ושקד על במת הכנסת. בשעת הגשת השאילתות לשרה שקד שאלה ח"כ לביא את השרה בדיוק על הנושא הזה. אל תפספסו:

בכנות, אנחנו קצת מודאגים מתשובת השרה. שקד אומרת שהיא "מקווה לסיים את הנושא עד סוף הקדנציה ולהביא תקנות שיאפשרו לחשוף את הדו"חות הכספיים (של ההסתדרות)".

למה אנו מודאגים? מכיוון ששקד רק "מקווה". בנוסף היא צמצמה את השקיפות לדו"חות הכספיים בלבד כאשר ניתן לעשות הרבה יותר, כמו לחייב את ההסתדרות בנוהל התקשרויות ומכרזים כאשר מדובר בכספי ציבור ולערוך דו"ח ביקורת. ראיתם למעלה מה קורה כשאין נוהל שכזה.

נמשיך לעקוב וללחוץ.

הערת שקיפות:

על פי חוקת ההסתדרות, דו״חות מבקר ההסתדרות חייבים להיות חשופים לציבור. פנינו להסתדרות בבקשה לפרסמן בפומבי. אלא שאפילו מכך בחרה ההסתדרות להתעלם.

זכרו. מדובר בתקציבי עתק. תוסיפו לתשלום הקבוע את כל התמיכות הממשלתיות שהיא מקבלת, למשל לקרן מעגלים, תמיכות עירוניות וממשלתיות לעמותות ספורט, נעמ"ת ועוד. הסירוב לפירסום דו"חות לציבור ולעובדים פשוט לא מובן לנו ועלול לפגוע בכולנו.

לעת עתה תוכלו למצוא את הדו"ח האחרון כאןבחודש הקרוב נפעל להשיג ולפרסם דו"חות ביקורתם נוספים. אם יש ברשותכם חומרים נוספים, אנא שלחו לנו (אפשר בדיסקרטיות) כדי שנוכל להנגיש אותם לציבור.

אתר ההסתדרות – תוכלו למצוא רק את כותרות הביקורת! אלו לא קישורים. זה לא מוביל לשום מקום

עריכה: שיר שטיין

יעוץ והכוונה: תומר אביטל

מאות מיליוני השקלים שהולכים לתעשיינים במקום לעובדים: סיקור צל שני להסתדרות

התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים מנהלים קרן שלא נותנת מענה למטרתה – במשך שנים וללא פיקוח

תקשיבו איזה יופי: הממשלה הקימה בעבר – דרך ההסתדרות והתאחדות התעשיינים – עמותה לסיוע לעובדים שחוקים. מאות מיליוני שקלים של הציבור אמורים להיות מושקעים בו חזרה כדי לוודא שגם עובדים מבוגרים במקצועות מתישים 😓 יוכלו לקבל תמיכה ולהמשיך לעבוד.

אלא מה, הקרן משרתת בפועל את ההתאחדות התעשיינים וההסתדרות – שני גופים שממש, אבל ממש, לא צריכים סיוע נוסף, בטח שלא מכספי ציבור. התעשיינים והארגונים גזרו עמלות שמנות. לעובדים השחוקים? לא נשאר כמעט כלום.

ברוכים הבאים לסיקור הצל מספר 2 של כתב שקוף עידן בנימין להסתדרות החדשה! השבוע נעסוק בעמותה שממומנת באופן מלא מהקופה הציבורית למען העובדים השחוקים, ובפועל עוזרת לתעשיינים על גבינו. שימו לב שבכל פרק מופיעה שורה תחתונה.

מהי 'קרן מעגלים' – הקרן למקצועות שוחקים?

רקע: בחודשים אלו מתקיים הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בכנסת קיימת תמימות דעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לנשים. המחלוקת המרכזית היא על קצב העלאה ועל העזרה שתינתן לנשים העובדות במקצועות שוחקים.

קרן מעגלים הוקמה לכאורה בכדי לתת מענה בדיוק לאותם עובדים בפעם הקודמת שהחליטה הממשלה על העלאת גיל הפרישה. אז נקבע כי כל הסכמה עתידית על גיל הפרישה תהיה בשיתוף התעשיינים וההסתדרות, ואחד הפתרונות עליהם מדברים כעת הוא המשך ואולי אף הרחבת ההסכם עם קרן מעגלים.

בשנת 2004 נקבע כי גיל הפרישה (לפנסיה) יעלה בשנתיים. ההחלטה יצרה בעיה לעובדים במקצועות שוחקים, למשל: עובד במפעל או בלנית במקווה (ראו בסוף הכתבה – האם אתה במקצוע שוחק?). מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכדומה. הממשלה, כחלק מההסכם עם ארגוני העובדים, החליטה לפעול והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – 600 מיליון ש"ח הוקדשו לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור. הקרן אמורה הייתה לספק מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה מקצועית, במימון מלא של המדינה.

המדינה ביקשה שינהלו את הקרן בשיתוף התאחדות התעשיינים (אגב, עוד אגודה עותמאנית לא שקופה – ראו כתבה קודמת) וההסתדרות החדשה.

התעשיינים חולבים את הקרן

במאי 2017 נחשפנו לראשונה למחדלים דרך דו"ח מבקר המדינה שעסק ב”קרן מעגלים”. הדו"ח הגיעה לאחר כתבה של טלי חרותי סובר מדה מרקר אשר כתבה על זה לראשונה בנובמבר 2015 ובהמשך סדרת כתבות שליוותה את הדיונים בקרן.

המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו בין היתר "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים".

הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז, ולפי פירוט הוצאות הקרן שפורסמו לאחרונה  בדיון בוועדה לביקורת המדינה, רכשה הקרן חלק מהקורסים ממכללות בבעלותה של ההסתדרות. גם ללא מכרז. הקרן מצידה טוענת כי שכירת המשרדים מתחת למחיר השוק באיזור. יודעים מה? יכול להיות. אך זה לא רלוונטי. משרדי התאחדות התעשיינים נמצאים בת"א קרוב לים. ניתן באותה מידה לבחון חלופות זולות יותר ולא בלב ת"א. לפי הדוח האחרון שמצאנו לשנת 2015 עלות השכירות נעה בין 25- 31 אלף ש"ח בחודש.

עוד מצאנו במסמכי העמותה כי יושבת ראש העמותה, יפה ויגודסקי, קיבלה בשנת 2015 עלות שכר בשווי  373 אלף ₪ וב– 2016 שכר בעלות 327 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. כפל תפקידים על חשבון העובדים השחוקים.

שורה תחתונה: הממשלה הובילה לפתיחת עמותה, לא פיקחה עליה והבכירים בה עשו בכספים שלנו כבשלהם, בחסות ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ויכוח על מטרות הקרן – לאחר שנים ומאות מיליונים שנשפכו

בימים אלו הכשלים בקרן עולים לדיון. שני דיונים התקיימו על קרן מעגלים בוועדה לביקורת המדינה –  כל אחד מטריד בפני עצמו. בדיון הראשון התייצב נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והסביר ליו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ, כי הקרן ממלאת את מטרותיה. עם זאת הצהיר שלקרן מעגלים אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים. לדבריו, כל מה שהקרן עושה זה קורסי העשרה לעובדים. את מי משרתת הקרן? ברוש אומר זאת מבלי למצמץ אפילו פעם אחת: "את התעשיינים".

ברוש בדיון: "נחתם הסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין משרד האוצר. חתמו את זה לפני, עודד טירה שהיה נשיא ההתאחדות וביבי נתניהו, שהיה שר האוצר וכתבו שהאוצר יתקצב 600 מיליון שקלים לצורך פתרון של קשיים כספיים. הכוונה הייתה לעזור למעסיקים. לא במקרה חתמו על זה לשכת התיאום ולא ההסתדרות".

היו"ר שלי יחימוביץ':  "כל הקרן הזאת היא לטובת המעסיקים ולא לטובת העובדים?"

ברוש: "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי. האוצר קיבל את זה, תקצב 600 מיליון שקלים ל-10 שנים, 60 מיליון שקלים לשנה. כתוב בהסכם שחתום שר האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר יתקצב סך של 600 מיליון שקלים לצורך סיוע בפתרון קשיים כספים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה, לרבות מתן אפשרות לעובדי כפיים, המבצעים עבודה פיזית מאומצת לפרוש לפרישה מוקדמת, מימון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית והדרכות וכיוצא באלה".

Image result for ‫שרגא ברוש‬‎

שרגא ברוש

ואם עדיין לא הבנתם? זה בסדר. גם אנחנו לא. מה שברוש טוען (ומתעקש לאורך כל הדיון) הוא פשוט שהקרן הוקמה כדי לעזור למעסיקים ולא לעובדים. לא ייאמן.

אז האם התעשיינים חתמו הסכם עם הממשלה מעל ראשם של ארגוני העובדים?

לא. בדקנו. מי שחתומים על ההסכם מול הממשלה הם יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

שאלנו את ההסתדרות האם הם מסכימים עם הצהרתו של ברוש על מהות הקרן? בהסתדרות סרבו להגיב.

פנינו גם ללשכת ראש הממשלה – האם זו הייתה כוונתו כשר אוצר ב-2004 בזמן שהגו את הקרן. והאם זו הייתה כוונתו כראש ממשלה כאשר חתמו על החוזה ב – 2011. עד למועד זה לא נתקבלה תגובתם.

עם זאת השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, הודה בכך בדיון על גיל הפרישה שהתקיים בנובמבר 2017 בוועדת הכספים. הוא אמר בגילוי לב: "זו לא הייתה כוונת המשורר". כץ ידע על מה הוא מדבר. חברי הכנסת והציבור ייחשפו לכוונת המשורר רק חודשיים לאחר אותו דיון.

שורה תחתונה: בשנת 2004 הגיעה המדינה להסכמה על סיוע לעובדים במקצועות שוחקים. 14 שנים לאחר מכן ומאות מיליונים שנעלמו עדיין דנים על הדרך שבה הקרן צריכה להתנהל.

אז מי בכל זאת נהנה מכספי הקרן?

על פי תקנון הקרן הגדרת העובדים הזכאים להכשרה במימון הציבור היא רחבה, ובעיקרון כוללת כל עובד מעל לגיל 50. אבל מי באמת זכאי להשתמש בקורסי העשרה אלו? בדיון שהתקיים בינואר שאלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בדיוק את השאלה הזו.

יחימוביץ (בדיון הראשון)': "תגידו, סליחה על התהייה, אבל נגיד עובדת ניקיון, שזה מקצוע שוחק לכל דבר".

שרגא ברוש:  "אם היא עובדת בתעשייה –"

Image result for ‫שלי יחימוביץ‬‎

שלי יחימוביץ' – ניסתה להבין מה הקרן עושה

היו"ר שלי יחימוביץ: "אם היא נפלטה כי היא לא יכולה יותר והגב שלה שבור ומציעים לה את הסכום הזה כפנסיית גישור – – -"

שרגא ברוש: "אם היא עובדת בתעשייה, אני אומר לך – – -"

מה שאומר ברוש הוא שרק אם אתם נמצאים תחת התאחדות התעשיינים וההסתדרות אז תהיו זכאים בפועל לקורסים אלו. נחשו מה? בתקנון הקרן הדבר אסור. לפי התקנון, כל המעסיקים זכאים לשלוח את עובדיהם לקורסים. כדי להבהיר זאת סופית שאלנו את הקרן כמה עובדים לא מאוגדים נשלחו לקורסים וכמה עובדי חברות קבלן נשלחו . עד כה לא קיבלנו תשובה לשאלות.

עוד סוגיה מעניינת היא אילו ענפי משק זכו בפועל ליהנות מכספי הקרן. מה גילינו? שליש מהמשתתפים בהכשרות הקרן הם עובדי רשויות מקומיות. ח"כ יחימוביץ' שאלה: מי בעלי המקצועות שמקבלים את ההכשרה אך לא קיבלה תשובה חד משמעית. הדוגמאות היחידות הן של בלנית ופקחי חניה. הגדרות ה"מקצוע השוחק" כל כך רחבות שניתן בקלות להכיל אותן על רוב המקצועות במשק. מנגד, יש מקצועות שוחקים מאוד שלא יזכו לקבל שום קורסים להסבה מקצועית – לדוגמא עובדי ניקיון של חברות כוח אדם. עובדי קבלן. ביקשנו מהקרן לדעת האם עובדים שאינם מאוגדים או בתעשייה מקבלים הכשרות. בהתאחדות סרבו להגיב.

שורה תחתונה: גם עם על הנייר כלל העובדים העונים על הקריטריונים זכאים לקורסים בחינם  – אלו אינם מגיעים למי שצריך אותם.

קורס שמלות כלה ב- 25 אלף שקלים - אילו קורסים מציעים לעובדים השחוקים?

רשימת הקורסים שמציעה הקרן היא ארוכה ומכובדת. חלקה הגדול לא רלוונטי כלל להסבה מקצועית. כך לדוגמא קורס שמלות כלה וערב מורחב – קורס בהיקף 500 שעות אקדמיות בסכום של 25 אלף שקלים לתלמיד שמממן הציבור. דוגמא נוספת? קורס טיפוח היופי בסכום של 14 אלף שקלים לתלמיד. הקורס משלב בתוכו בניית ציפורניים ואיפור. ייתכן ובאמת הקרן הוציאה פקח חניה בגיל 55 לקורס שמלות כלה וערב ועכשיו הוא פותח סטודיו והחל לתפור שמלות?

כמה יש כאלו? אי אפשר לדעת. וזו הבעיה הכי גדולה של הקרן. הקרן לא בודקת וככל הנראה גם לא תבדוק האם הקורס היקר לשמלות כלה הביא לכך שאותו עובד במקצוע שוחק הסב את מקצועו. לנו זה עלה 25 אלף שקלים, העובד קיבל קורס העשרה חביב אבל המשיך לחלק דוחות חניה בשמש ולספוג צעקות מנהגים עצבניים.

היכן נבלעו כספי הפנסיה?

מעבר להכשרות העשרה לעובדי עיריות, הקרן מעניקה גם פנסיית גישור. מה זה אומר? הגעת לגיל 60 ואת עתידה לפרוש בגיל 62? אז תוכלי לפנות לקרן כדי לקבל פנסיה על השנתיים אלו. וכמה אנשים ונשים קיבלו את הפנסיה הזו? 5 בלבד נכון לדו"ח המבקר במאי 2017. 5. בהמשך קיבלו זאת שני עובדים נוספים. כמה עלו לנו חמשת העובדים?

חמישה מיליון שקלים!

חמישה מיליון שקלים לחמישה עובדים = מיליון שקלים לפנסיית גישור! רגע. לפני שאתם פונים ושואלים "איפה חותמים?" חשוב שתכירו את המספר הבא: מתוך 5 מיליון השקלים שהוצאו על פנסיות גישור רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים. כלומר רק 4% מהכסף הגיע לפנסיות בפועל. השאר? העמסת הוצאות של הקרן. זה מטורלל. כלומר כל מיני הוצאות נלוות כתוצאה מתשלום הפנסיה גזלו כמעט 96% מהסכום. לנו זה נשמע לא הגיוני בכלל.

שאלנו את הקרן – כיצד יכול להיות שמתוך כל הסכום שהוצא רק 4% הגיע לעובדים. על אילו תקורות הקרן משלמת על פנסיות הגישו? לצערנו לא קיבלנו מענה מהקרן.

שורה תחתונה: מתוך 5 מיליון שקלים שיצאו על פנסיות תקציביות רק 200 אלף השקלים הגיעו לעובדים. איפה השאר? אנחנו לא יודעים.

הפקיד שהטיל אימה על הח"כים

הדיון השני על יעילות קרן מעגלים בוועדת הביקורת בכנסת היה טעון ומרוכב. פה חשוב שתכירו פקיד אחד בשם שולי אייל שנלחם עבורנו. אייל הוא מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, שעמד לבדו מול התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ושני ח"כים להוטים.

אייל, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הצביע על כשלים רבים בהתנהלות הקרן. לטענתו, הקרן מאשרת באופן עקרוני קורסים ומאותו רגע ניתן לאשר את הקורס הזה באופן אוטומטי לכל מכללה ולכל כמות. כלומר, מאשרים קורס ואז הברז פתוח. הקרן מהיותה עמותה אינה כפופה לחוק המכרזים ויכולה לחלק את הכסף כרצונה. דבר חוקי שאיננו עומד באמות המידה המוסריות המצופות כשמתעסקים בכספי ציבור. להזכירכם – הקרן ממומנת ב 100% מכספי ציבור.

שורת הטענות של מר אייל ארוכה ומפורטת ומונה בתוכה תיאום מכרזים, התקשרויות שלא אושרו ועוד סעיפים רבים שלכתוב עליהם ידרשו עוד 10 עמודים. כתוצאה מכך הזמינה הקרן דו"ח מחברת דלויט (Deloitte) כדי להפריך את הטענות. אנו מימנו את הדו"ח. אתם יכולים לקרוא את שורת הטענות של מר אייל בדו"ח יחד עם תגובת הקרן ובדיקה שעשתה חברת דלויט על הטענות.

משמאל לימין בישיבה: ח"כ מיקי זוהר, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ מירב בן ארי

לאחר שקראנו את הטענות מצאנו כי חברת דלויט לא התמודדה עם הטענה המהותית לגבי הקורסים עצמם, אלא רוב הטענות "הופרכו" במסקנה כי "הקורס אושר על ידי ועדת ההיגוי". תוכלו לעיין בדו"ח בעצמכם. באופן אירוני, הדו"ח לא אושר על ידי חשב משרד האוצר ולא תואם עם משרד העבודה. חברת דלויט לא טרחה בבדיקתה לפנות לכותב הדו"ח ממשרד העבודה.

טענותיו של מר אייל לא עברו בשקט. מאותו רגע שפצה פה הפשילו שני ח"כים פעלתניים שרוולים והחלו להפריע לו. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו החלו לתקוף את אייל. לצערנו הם בחרו לתקוף את הפקיד עצמו ולא את טענותיו. ח"כ יחימוביץ' ענתה להם: "אני מבינה שנעשתה פה עבודת הכנה".

כך המשיך הדיון. אייל ניסה להסביר את הטענות, מלינובסקי וזוהר הפריעו לו ויחימוביץ' עצרה את הישיבה והתריעה בפניהם.

אייל אומנם פרגן לקרן ששיפרה את התנהלותה לאחר ינואר 2017 בכל הנוגע למכרזי קורסים אך באותה נשימה הסתייג כי הקרן לא באמת תשנה את צורת עבודתה ותמשיך בשלה. כלומר לא תשרת את העובדים שצריכים את העזרה.

לטענתו התאחדות התעשיינים לא רוצה להוציא עובדים מהמפעלים להכשרות הסבה כמו קורסי  הדרכה בתחום עיסוקם – הכשרות שבאמת יוציאו אותם מהמקצוע השוחק. התעשיינים רוצים להשאיר את העובדים בפס הייצור. לטענת אייל מי שהצהיר זאת בפניו הוא יו"ר התאחדות התעשיינים. זו האמת. ואנו אומרים זאת מכיוון שזו לא הפעם היחידה שיאמר זאת שרגא ברוש בכבודו ובעצמו.

ברוש טען זאת בעבר בדיון שהתקיים בנובמבר 2016 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת: "מסקרים שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי כ- 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בעובדים מקצועיים, איכותיים. אנו חייבים להפשיל שרוולים ולפעול באופן מיידי להחזרת נושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי לראש סדר היום הציבורי ולפעול לביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה וההשכלה הטכנולוגית. טיפוח הון אנושי טכנולוגי, איכותי ורלוונטי, הנו הבסיס להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית- חוט השדרה לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ולהתפתחות התעשייה הישראלית".

למה זה מעניין? מאחר שברוש טען גם בדיוק ההפך. בישיבה הראשונה הצהיר כי המעסיקים נפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולכן פיצו אותם (את התעשיינים) עם קורסי העשרה לעובדים. בפעול מתברר שהתעשיינים הם המרוויחים העיקריים מכך. כל זה קורה תוך הפרעות חוזרות ונשנות של מלינובסקי וזוהר. את הדיון המלא תוכלו לראות כאן.

משמאל לימין בישיבה: זאב חושן מההסתדרות, לאון בנלולו מהסתדרות ויפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים

שאלנו את חברי הכנסת מלינובסקי וזוהר האם מישהו תדרך אותם טרם הישיבה. זוהר מסר: "קיבלתי אינפורמציה שהוא (מר אייל) פועל ממניעים נקמניים ואישיים. לכן העליתי את הטענה שלצערי לא ממש הופרכה על ידו".

כשהתעקשנו ושאלנו אם אפשר לדעת ממי קיבל את האינפורמציה ענה זוהר: "לצערי לא".

מלשכתה של ח"כ מלינובסקי נמסר: "חברי הכנסת הם הסמכות שבאה לשאול שאלות את הפקידים. הרבה פעמים מדובר בשאלות נוקבות ואולי לא נעימות לאותה הפקידות. הם אלה שאמורים לתת את התשובות ולא להפך. ח"כ מלינובסקי לא תודרכה על ידי אף גורם".

מה אנו עושים בנושא?

ראשית נגענו בנושא שוב ושוב בפינתנו "כסף קטן". אבל החלטנו גם כחלק מהיותנו כלי תקשורת אקטיביסטי מוצהר, לפנות לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל בנושא. ביקשנו לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קרוב ל-400 מיליון ש"ח (!) שהיא צפויה לבזבז בשנים הקרובות (מתוך הדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2016 פחות הוצאות השנה העוקבת). הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

לאחר נדנודים בלתי פוסקים לשר כץ קיבלנו מענה כי השר בוחן את הנושא והמשרד מכין שורת צעדים.

לא הרפינו. ביקשנו חשיפת מסמכים לעמותה ושם מצאנו כי רשם העמותות נתן לקרן אישור 'ניהול תקין' לשנת 2018 למרות הליקויים שמצא המבקר. אישור ניהול תקין מצהיר כי הקרן פועלת באופן תקין ומשרתת את מטרותיה. האישור משמש לגיוס תרומות ולקבלת תמיכות ממשלתיות. העובדה שהקרן ממומנת במלואה מכספי ציבור מתאפשרת בזכות אישור זה. ברשם חזרו אלינו באוקטובר 2017 וטענו כי הנושא ייבדק. טרם קיבלנו מענה מאז. פנינו שוב לקבלת תגובה לקראת הכתבה. מרשם העמותות נמסר כי הנושא עדיין בבדיקה ועם סיום הבדיקה יוחלט האם יש מקום לנקיטה בסמכויות. נמשיך לפעול עם הגב שלכם כדי שהבזבוז ייבלם.

שורה תחתונה: הרגולטורים יודעים מה קורה אך הכסף ממשיך לזרום למקומות הלא נכונים.

ואיפה ההסתדרות?

שלא יהיה ספק. הקרן מנוהלת בשותפות מלאה עם ההסתדרות החדשה. אבי ניסנקורן ושרגא ברוש שותפים לניהול הקרן וכך גם משרדי הממשלה שאמורים לפקח על עבודתה.

אנו מוצאים את הדברים הבאים כמטרידים: יו"ר הקרן יפה ויגודסקי טוענת שהיא מרוצה מעבודת הקרן. למען האמת – אנחנו לא מבינים למה.

ההבהרות של יו"ר הסתדרות התעשיינים שרגא ברוש כי הקרן משרתת את התעשיינים מטרידה אותנו גם כן. שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם קרן שאמורה לדאוג לעובדים אך בפועל גוזלת מהם כסף שמגיע להם ולהן – מביכה גם כן.

שורה תחתונה: ההסתדרות שותפה מלאה למחדל ולא בטוח בכלל שהיא מגנה אל העובדים במקצועות השוחקים. ההסתדרות והתעשיינים מסרבים לשקיפות הדרושה כדי שנוודא שהכספים הולכים למקומות הנכונים. ובחרו גם שלא להגיב לטענותינו.

לסיכום

  1. הממשלה הקימה קרן של מאות מיליוני שקלים בעקבות העלאת גיל הפרישה.
  2. המשרדים נשכרו מהתאחדות התעשיינים וחלק מהקורסים ממכללות בבעלות ההסתדרות – שני הגופים ששותפים להקמת הקרן.
  3. עובדים שחוקים בודדים קיבלו בונוס של פנסיית גישור תוך גזירת קופון שמן במיוחד על ידי גופים עלומים.
  4. נראה שאין כוונה אמיתית לסייע לעובדים לבצע הסבות מקצועית. העובדים? נשארים באותה עבודה שוחקת.
  5. עשינו כלום במאות מיליונים.

הוסיפו לכך את תמימות הדעת של הרגולטורים: מבקר המדינה שהעיר על אי-אפקטיביות הקרן, משרד העבודה והרווחה שמפקח וטוען כי הקרן לא תשתנה ומעלה שורת תקלות חמורות, וגם מסקנתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי יש לתהות האם הקרן ממלאת את יעודה.

לדעתנו, התמונה מדאיגה מאוד. אין ספק שהמצב מעלה שאלות- האם יש מקום לקרן שכזו? אולי צריך להעביר אותה לאחריות ממשלתית מלאה? או להפרטה מלאה? ואולי צריך לעצור הכל ולעשות חושבים מחדש?

דבר אחד אנו יודעים: "לא לכך התכוון המשורר" (השר חיים כץ)

ועם כל זאת. יש גם טוב. קרן מעגלים היא עמותה רשומה הכפופה לחוקי שקיפות מסוימים. אפשר להבין חלקית מה מתרחש בה אם מסתכלים מספיק טוב. ככה ניתן לבקר, ללמוד ולהשתפר. בארגונים שאינם שקופים- כמו ההסתדרות עצמה- אפילו זה לא היה יכול לקרות.

אחרית דבר- שקיפות בוועדה לביקורת המדינה:

הכתבה הזו התבססה על עשרות מסמכים. מלבד דו"ח המבקר אותו קראנו לעומק, קראנו עשרות מסמכים נוספים. חלקם מרשם העמותות וחלק מאתר האינטרנט של הוועדה לביקורת המדינה. באתר תוכלו לראות כי הוועדה דואגת להעלות מסמכי רקע רבים על הדיונים. בזמן שנכחנו בדיון האחרון מצאנו כי כל מסמך שהתייחסו אליו חברי הקרן בעל פה ביקשה ח"כ יחימוביץ' לקבל לידיה ואף ציינה כי תעלה אותו לאתר הוועדה. בזכות כך חלק גדול מהמידע היה חשוף ואפשר לנו לעשות תחקיר מעמיק. זה נדיר. אנו מייחלים כי כל יושבי ראש ועדות הכנסת יעברו לשיטת עבודה זו ויניחו את כלל המסמכים על השולחן הציבורי. כל הכבוד לח"כ יחימוביץ' ולמנהלת הוועדה חנה פריידין.

בונוס: האם אתם שחוקים?

לקוראנו שהתמידו עד פה. בונוס. בחנו את עצמכם. האם אתם במקצוע שוחק? אלו הקריטריונים למקצועות שוחקים. עליכם לענות בחיוב על שניים מתוך 11 הסעיפים ואם אתם מעל גיל 50 תוכלו לזכות בקורס חינם על חשבון הקרן. בקישור זה תוכלו למצוא את רשימת הקורסים.

איך ההסתדרות שומרת על סודותיה?

בישראל 2016 עדיין קיימים גופים ציבוריים הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בארגון הרופאים הר"י. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, משמרים ארגונים אלה פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להיות מוגדרים כאגודות עותמניות. התוצאה היא חוסר שקיפות ואפילה כמעט מוחלטת שמובילה לאי סדרים – על חשבון הציבור.

מי אשם ואיך לתקן? צפו בסרטון

בהסתדרות סירבו להגיב לדברים, רק בנוגע לדבריו של מיקי רוזנטל נמסר "שטות גמורה. לא היו דברים מעולם".

לכל הסרטונים של בשיתוף TheMarker באתר 100 ימים של שקיפות