פוסטים

בניגוד לחוק: משרד הבריאות מתעכב בפרסום התרומות למוסדות רפואיים

משרד הבריאות נדרש לפרסם לציבור את כל דוחות התרומות לבתי חולים, להסתדרות הרפואית ולקופות – עד האחד במאי. זה לא קרה. לטענת המשרד: העיכוב נובע ממשבר הקורונה. אך מסתבר שהפרסום מתעכב כל שנה גם כשאין מגיפה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות לא פרסם את רשימת התורמים למוסדות הרפואיים ולהסתדרות הרפואית במועד שנקבע על פי חוק. בשנים האחרונות פרסום רשימת התרומות מתעכב שוב ושוב, אך במשרד מסבירים כי העיכוב נגרם בשל מגיפת הקורונה.

החוק מחייב שקיפות

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח. על פי סעיף 40 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל גוף שקיבל תרומות מחוייב לדווח על כך לממשלה עד לתאריך האחד במרץ. 

שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין. יגרום למשרדו להגביר שקיפות?

לפי החוק, "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד האחד במרץ, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת".

על רשימת התרומות לכלול את זהות התורמים, הסכום והשווי, כמו גם ייעוד השימוש בכסף שהתקבל. החוק תקף גם בכיוון השני, התורמים חייבים גם הם בדיווח. לאחר מכן משרד הבריאות מחויב, על פי חוק, לפרסם את הדוחות על התרומות עד האחד במאי, בכל שנה.

עוד כתבות בנושא:

מטרת החוק היא להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שניתן לאזרחים יהיה הראוי ביותר, ולא יקבע לפי מדד הרווחיות שלו למוסד המטפל. 

התירוץ: קורונה

בפניית "שקוף" למשרד הבריאות בשאלה מדוע הפרסום מתעכב על אף שהתאריך מופיע באופן מפורש בחוק, נמסר: "לאחרונה הסבנו את עיקר המאמצים לטיפול במשבר הקורונה. הטיפול בנתוני התרומות נמצא כרגע בעשייה והדו״ח יתפרסם בזמן הקרוב".

הפננו את תשומת לב המשרד כי הפרסום מתעכב כל שנה מאז 2014. כך למשל, הדו"ח לשנת 2018 פורסם בנובמבר (עיכוב של חצי שנה); הדו"ח לשנת 2017 פורסם בספטמבר; דו"ח 2016 פורסם באוקטובר; 2015 ביוני ורק בשנת 2014 פורסם הדו"ח בזמן בפעם האחרונה. הסבנו את תשומת הלב של המשרד לכך וטרם קיבלנו תשובה.

ההסתדרות הרפואית לא מדווחת על תרומות

מאז התחלנו לסקר את ההסתדרות הרפואית (הר"י) אנו בודקים מדי שנה את התרומות שזו מקבלת מחברות התרופות. מצאנו בדוחות כי על אף שהר"י מחויבת בדיווח היא לא עושה זאת – בניגוד לחוק, ולמרות שהיא מקבלת תרומות במיליוני שקלים. 

דיווח על תרומות מסייע במניעת שיקולים זרים בטיפול הרפואי  (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

כך למשל, בשנת 2018 היא קיבלה תרומות בסך של 6.5 מיליון שקל ובשנת 2017 2.8 מיליון שקל. הר"י לא מדווחת מאחר ולטענתה "מדובר בחסויות ולא בתרומות". במשרד הבריאות אומרים לנו: "יש מחלוקת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): פרסום תרומות למוסדות רפואיים נועד להגן עלינו מפני מצב שבו נקבל טיפול רווחי למוסד הרפואי – אבל לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו. עיכוב הפרסום מונע מאיתנו לברר האם ההסתדרות הרפואית ממשיכה לפעול בניגוד לחוק ולא מדווחת על תרומות – או שהדבר תוקן.

בנוסף, כשגוף ממשלתי לא עומד במה שנדרש ממנו על פי הזמנים שנקבעו על פי חוק, זה עלול לקבע זלזול כללי של הממשלה בחוקים.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): מי שתפקידו לפקח על הנושא היא קודם כל הכנסת. היא יכולה לדרוש תשובות ממשרד הבריאות ולחייב אותו לעמוד בחוקים שקבעה. בנוסף, גם פרסומים בתקשורת, כמו זה, מחייבים את הממשלה לתת דין וחשבון.

ככלל, השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. כדי לשפר את המצב, על משרד הבריאות להקים מערכת בה כל תרומה מדווחת וגם לאכוף את הדיווח. כך קורה בארה"ב למשל: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל מתנות, החל מפחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

התרומות הלא מדווחות להסתדרות הרפואית נמשכות: 6.5 מיליון שקל ב-2018 מחברות התרופות, לכאורה בניגוד לחוק

בדקנו למי תורמות חברות התרופות – כל הנתונים במפה אינטראקטיבית מיוחדת. בין הממצאים: ההסתדרות הרפואית ממשיכה שלא לדווח על תרומות המתקבלות מענקיות התרופות, לכאורה בניגוד לחוק. משרד הבריאות: "קיימת מחלוקת בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות בעניין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רון אשרוב, עידן בנימין |

סאנופי, פייזר, באייר, נוברטיס, טבע ורבות אחרות. כולן תרמו להסתדרות הרפואית (הר"י) סכום כולל של כ-6.5 מיליון שקלים בשנת 2018. החברות מצידן דיווחו על כך כתרומות לכל דבר ועניין. מהצד השני, ההסתדרות הרפואית ממשיכה לטעון שאלו חסויות, לפעול בחוסר שקיפות ולא לדווח על כך, בניגוד לחוק. 

חובת דיווח על תרומות בכסף ובשווה כסף

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח, על פי חוק (סעיף 40 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי): "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה". וזה עובד גם הפוך, התורמים חייבים גם בדיווח.

ההגיון ברור: להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שנקבל יהיה הכי מתאים ולא בהכרח הכי רווחי. 

הר"י, שהעומד בראשה הוא פרופ' ציון חגי הוא גוף משמעותי במיוחד לציבור הישראלי. הוא ארגון העובדים של הרופאים בישראל ומפקח על הסמכת המומחים ברפואה. 

פרופ' ציון חגי

מתחקיר שקוף עולה כי בהר"י קיבלו בשנת 2018 כמעט 6.5 מיליון שקלים, פי שניים מאשר בשנת 2017 (2.8 מיליון), הכל מחברות תרופות. למרות זאת, ארגון הרופאים ממשיך שלא לדווח על כך. 

איך בדקנו? יצרנו מפת תרומות

כדי לכמת את גובה התרומות שמקבלים בהר"י נדרשנו לנתח את הדיווח מצד שלל הגופים התורמים באתר משרד הבריאות ולא דוח הנתרמים, מאחר וכאמור, הר"י פועלת בחוסר שקיפות.  

לצפייה מיטיבית בגרף.

הר"י, נזכיר, היא אגודה  עותמ'אנית ולא מחוייבת בשקיפות כמו פרסום דו"ח כספי. לזכות הארגון, בהר"י כן מפרסמים מצגת הכנסות וההוצאות אבל גם שם גם לא מופיעות התרומות בסך 6.5 מיליון שקלים. 

הר"י היא הנתרמת השניה הכי גדולה

מהדוחות למדנו עוד נתונים מעניינים: מקבלת התרומות הגדולה ביותר היא עמותת 'חברים לרפואה' שקיבלה מעל 9.5 מיליון שקלים מחברות התרופות. מדובר בעמותה שמסייעת במתן תרופות וטיפול רפואי לנזקקים. אחריה ממוקמת הר"י עם 6.5 מיליון שקלים תרומות. השלישית היא קרן מחקרים רפואיים של בי"ח שיבא תל השומר עם סכום של 5.1 מיליון שקלים. 

התורמות הגדולות להר"י הן סאנופי שתרמה כ-730 אלף שקל, פייזר כ-572 אלף שקל, ומדטרוניק טרייד (חברת מכשור רפואי) שתרמה כ-496 אלף שקל. תורמות נוספות הן: ניאופרם סיינטיפיק שתרמה 487 אלף שקל, גלקסו סמית קליין תרמה 471 אלף וחברת טבע, התורמות העשירית בגודלה, כ-289 אלף שקל.

נציין שלארגונים המצוינים במפה – יש תרומות נוספות, שאינן מחברות תרופות או מכשור רפואי.

על פניו נראה שחברות התרופות עומדות בחובת השקיפות והדיווח. מי שדווקא ממשיך להתעלם מחובה זו היא הר"י. 

6.5 מיליון שקלים לא מדווחים 

כשכתבנו על כך בפעם הראשונה בספטמבר טענו בהר"י שאלו אינן תרומות אלא "חסויות לאירועים". מה ההבדל? ככל הידוע לנו – אין. כשפנינו למשרד הבריאות לשאול מה עמדתו בנושא נמסר כי "הנושא יבורר מול הר"י". אז פנינו אליהם שוב, מאחר והדיווח לא שונה מאז. ממשרד הבריאות נמסר: "קיימת מחלוקת בין הר"י למשרד הבריאות בעניין. בכל מקרה, התורמים מדווחים כנדרש כך שהמידע מגיע לציבור באמצעות הדו"ח המפורסם של משרד הבריאות".

בהר"י החליטו שלא להתייחס.

התורמות הגדולות במערכת הבריאות: פייזר, בריסטול מאיירס וטבע

פייזר תרמה 10.1 מיליון שקל בעיקר לקרן מחקרים רפואיים של שיבא תל השומר (כ-1.1 מיליון שקלים), עמותת חברים לרפואה (970 אלף שקל), ולמרכז רפואי רבין (כ-800 אלף שקל). בריסטול מאיירס תרמה סה"כ כ-8 מיליון שקלים מתוכן כ-6 מיליון שקלים לעמותת חברים לרפואה (שכאמור מספקת תרופות לנזקקים). חברת טבע תרמה כ-6.2 מיליון שקלים, מתוכן 1.9 מיליון שקלים לאוניברסיטת בר-אילן. תוכלו לעיין בכלל התרומות בגרף ההפוך כאן.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): זה אומר שלא תדעו אם הרופא שהמליץ לכם עכשיו על תרופה חזר הרגע מכנס מפנק בחו"ל של אותה חברת תרופות שפיתחה את אותה תרופה. אין זה אומר שזו לא התרופה המתאימה. אבל במקרים מסוימים, כמו המלצה על תרופה שנועדה למחלה X והומלצה למחלה Y בטענה שהיא עוזרת, הייתם כנראה שואלים יותר שאלות. העובדה שההסתדרות הרפואית לא מדווחת על התרומות שהיא מקבלת עלולה להעמידה בניגוד עניינים מול חברות התרופות. מערכת התמריצים של הגוף שמייצג את הרופאים בישראל איננה שקופה והאינטרסים הכלכליים המניעים את המערכת נשארים נסתרים. יותר מכך, חלק מהתרומות מגיעות לרופאים החברים בהסתדרות כדוגמת טיסות לחו"ל, אנחנו לא יודעים מי אותם הרופאים.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן? השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות. אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. 

לכן משרד הבריאות חייב להקים מערכת בו כל תרומה מדווחת, וגם לאכוף את הדיווח, בדיוק כמו שקיים בארה"ב: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל פחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

מוזמנים לצפות בקטע מ-2015 מתוך מערכון של ג'ון אוליבר על האתר:

סייעה בהכנת הכתבה: המתנדבת מוריה סגל.