פוסטים

אלקין וליאון עברו על החוק בבחירות בירושלים ויש בשורות טובות: לאחר הפצרות שלנו, בפעם הבאה ההלוואות יהיו שקופות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דו"ח על מימון הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018. ראש עיריית ירושלים משה ליאון קיבל קנס של 246 אלף שקלים, והשר זאב אלקין קיבל קנס של 81 אלף שקלים. בסך הכל, יש יותר מועמדים שעברו על החוק מאשר מועמדים שעמדו בו. וגם הטרחנות משתלמת: ההלוואות של המועמדים יהיו שקופות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לאחר עיכוב של חודשים רבים, ומתחת לרדאר, פירסם מבקר המדינה את הדו"ח שלו על הבחירות לרשויות המקומיות. מבדיקה של המועמדים בירושלים, שאחריהם עקבנו לפני ואחרי הבחירות, אנחנו לומדים שאין הפתעות: זאב אלקין ומשה ליאון עברו על החוק, עופר ברקוביץ' עמד בו. מועמד נוסף שהוציא מיליונים אפילו לא טרח לדווח על פעילותו – ולמבקר אין מה לעשות בנושא.  

במסגרת חוק מימון מפלגות, מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות זכאים למימון ציבורי אם הצליחו להיבחר (היקף המימון תלוי בכמות התושבים באותו היישוב). עד לקבלת המימון, המועמדים יכולים לממן את המירוץ באמצעות תרומות (המוגבלות ל-5,000 שקלים לתרומה), או לקבל מקדמה למימון כנגד ערבות פרטית. הערבות מופקדת עד לקבלת כספי המימון. אם כספי המימון אינם מספיקים לכיסוי הוצאות הקמפיין, הערבים הופכים לתורמים, ותרומתם עשויה להיות גבוהה מ-5,000 השקלים המותרים. 

במקרים מסויימים כמעט בלתי אפשרי שלא לעבור על החוק המוזר הזה. אם בתהליך הביקורת המבקר מגלה ליקויים בדיווח שקיבל מהמועמדים, כמו חריגה ממגבלות התקציב או תרומות אסורות, הוא יכול לקנוס את אותו המועמד. 

מהדו״ח עולה כי יש יותר מועמדים ברשויות המקומיות שעברו על החוק מאשר מועמדים שעמדו בו.

מתוך דוח מבקר המדינה

בסך הכל קנס המבקר ברחבי הארץ 360 סיעות ו-19 מועמדים בסכום מצטבר של 4.5 מיליון שקלים. 84 סיעות נוספות שלא ניתן להן דו״ח חיובי קיבלו רק אזהרה. 189 סיעות ו-10 מועמדים לא הגישו דו״חות כספיים. 46 מאותן סיעות שזכאיות למימון ייאלצו להשיב את כל המימון הממלכתי שקיבלו, בסך מצטבר של כ-1.8 מיליון שקלים. 

מתוך דו"ח מבקר המדינה

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים – דו״ח שלילי וקנס של כ-246 אלף שקלים 

ליאון הוציא כשמונה מיליון שקלים בבחירות לראשות העירייה, אך הצליח לגייס רק 4.4 מיליון שקלים. 4.1 מתוכם הם מימון שקיבל מקופת המדינה (בהתאם לכך שנבחר לראשות העירייה אך לא קיבל מושב במועצה), ורק 298 אלף שקל מתרומות. את שאר הסכום מימון מכיסו, פעולה האסורה אף היא, מאחר והיא יוצרת אי שיוויון בהתמודדות למשרות ציבוריות. המבקר גם מציין שליאון, רואה חשבון במקצועו, הגיש את הדו"ח הכספי באיחור רב. הוא קיבל קנס של 246 אלף שקלים ממבקר המדינה.

משה ליאון

סיעת התעוררות בראשות עופר ברקוביץ' סיימה בעודף תקציבי

יריבו של ליאון, שהתמודד מולו בסיבוב השני לראשות עיריית ירושלים, זכה דווקא לאיזכור חיובי בדו"ח. ברקוביץ' הוציא קרוב ל-12.4 מיליון שקלים, בעוד הכנסותיו הגיעו ל-13 מיליון שקלים. עודף של 635 אלף שקלים. 

עופר ברקוביץ'

זאב אלקין קיבל קנס של 81 אלף שקלים

השר זאב אלקין הוציא 9.4 מיליון שקלים בבחירות לראשות העירייה, אך הכניס לקופה שלו באופן חוקי רק 2.9 מיליון שקלים, מתוכם 2.7 מיליון מקופת המדינה. כלומר אלקין קיבל כ-6.5 מיליון שקלים בכספי תרומות בלתי חוקיות בסכומים גבוהים. מה קרה? אלקין לקח ערבויות בגובה מיליוני שקלים, ערבויות שהפכו לתרומות כשנבצר ממנו להשיב את הכסף. כמו ליאון, גם אלקין הגיש את הדו"ח באיחור רב. הוא נקנס בסכום של 81 אלף שקלים. 

השר להגנת הסביבה זאב אלקין

אבי סלמן לא הגיש דו"ח למבקר – ולמבקר אין מה לעשות בנדון

אבי סלמן, מועמד נוסף בירושלים שהוציא מיליוני שקלים במירוץ לראשות העירייה, פשוט עבר על החוק ולא הגיש דו"ח למבקר. "הסיעה לא מסרה את החשבונות ואת הדו״ח הכספי למבקר המדינה כנדרש, למרות בקשות חוזרות ונשנות", כתב המבקר. ידיו של המבקר, למרבה הצער, כבולות, שכן סלמן לא זכה ולו במושב אחד במועצה ולא קיבל תקציב מהמדינה. סלמן אינו היחידי: 189 סיעות ועשרה מועמדים כלל לא מסרו למשרד חשבונות ודו״חות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות ממשרד המבקר.

 דו"ח חסר ללא פירוט

כחלק מהשינויים שביצע המבקר באופן פרסום הדו״חות, דו״חות על הבחירות לרשויות המקומיות אינם מפורטים. אמנם הדו״ח החדש מונגש יותר, כך שכל מי שרוצה לדעת איך התנהלו המועמדים יכול לחפש את השורה התחתונה בקלות, אך באותה נשימה ויתר המבקר על פירוט של כל מקרה לגופו והסתפק רק באמירות כלליות, כמו במקרה של המועמדים בירושלים. מה, למשל, היה התירוץ של אלקין וליאון להגיש דו"ח באיחור? אין לדעת. הדו"חות של המבקר הקודם היו אומנם פחות דיגיטליים, אך יותר מפורטים.

דוגמא מהדו"ח

בשורות טובות: ההלוואות יהיו שקופות

עם פירסום הדו״חות הודיע מבקר המדינה כי ממערכת הבחירות הבאה והלאה יפורסמו פרטי ההלוואות שמקבלות הסיעות, בדומה לפרטים על התרומות והערבויות (ערבויות מאפשרות לקבל מקדמה למימון כנגד ערבות בנקאית של אדם פרטי בעוד הלוואות מתקבלות ישירות מן המלווה). בעבר קראנו שוב ושוב להפוך את ההלוואות שמקבלים המועמדים לשקופות. פנינו בנושא למבקר המדינה, שענה אז כי הנושא ייבחן.

זה חשוב. לציבור יש זכות לדעת מי מממן את הפוליטיקאים שהוא בוחר בהם, עוד בזמן שהם מתמודדים ולא רק לאחר שנבחרו.

היום כותב המבקר מתניהו אנגלמן: "בתקופת הבחירות התקבלו במשרדי פניות המבקשות כי יינתן פרסום להלוואות הנוגעות לבחירות שקיבלו סיעות ומועמדים, לרבות שמות המלווים וסכומי ההלוואות. לאחר ששקלתי ובחנתי את הנושא לעומקו, אני סבור כי יש מקום לפרסם לציבור נתונים בדבר פרטי הלוואות שהתקבלו בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. וזאת בעיקר כי הרציונל העומד מאחורי חובת הפרסום של פרטי תרומות וערבויות – לרבות הרצון להבטיח שקיפות ובקרה ציבורית על זיקות בין תורמים וערבים לבין סיעות ומועמדים, בייחוד ערב בחירות – תקף בוודאי גם לגבי הלוואות; פרסום לציבור בהקשר זה יאפשר חשיפת זיקות וקשרים בין מלווים לבין סיעות ומועמדים, ובייחוד כאשר המלווים הם אנשים פרטיים".

לדבריו, ״אם העמדת ערבות – שאין בצידה העברת כספים בזמן אמת – מחייבת דיווח שוטף לציבור, הרי שהעברת כספים במישרין באמצעות הלוואה פרטית בתקופת הבחירות אמורה לחייב דיווח לציבור, בבחינת קל וחומר".

כל הכבוד!

איך זה משפיע עליך: ביקורת בזמן אמת ושקיפות על מימון הקמפיינים עוזרים לציבור לדעת מאיפה מגיע הכסף שעומד לרשות כל מועמד, או במילים אחרות: מי משפיע על המועמד. אנו שמחים שהמבקר החליט שמעכשיו והלאה – גם ההלוואות יהיו שקופות.

מה עוד צריך לעשות? על מועמדים שלא הגישו בזמן דו"ח על מקור המימון שלהם לקמפיין להיענש, ובאופן אישי. לא ייתכן שמועמדים יוציאו מאות אלפים עד מיליוני שקלים מבלי לבוא חשבון עם אף אחד. לכל הפחות המבקר יכול להפנות את תשומת הלב של רשות המיסים.

חשבנו שמשרד מבקר המדינה מפרסם דוחות ביקורת פנימיים – טעינו, מדובר רק בתקציר 

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, פרסם בפעם הראשונה את דוחות הביקורת הפנימיים אך לא טרח לכתוב עליהם: "תקציר". ממשרד המבקר נמסר: "הנושא יתוקן"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

שקיפות היא לעיתים עניין חמקמק. קחו לדוגמא את דוחות הביקורת הפנימיים של משרד מבקר המדינה. הדוחות שפורסמו בפעם הראשונה בסיום תקופת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מציגים לכאורה את תמונת הביקורת הפנימית של המשרד. 

כתבנו על כך בתחקיר מבקר המדינה ואפילו פרגנו. אך לאחר הפרסום הפנו את תשומת ליבנו לכך שמדובר רק בסיכום קצר של הדוחות, למרות שהעובדה הזו לא מצוינת בשום מקום באתר. 

ביקשנו הבהרה ממשרד המבקר ושאלנו אם בעתיד יפרסם דוחות מלאים. מהמשרד נמסר כי: "מדובר בתקציר שערך המשרד, אשר משקף את עיקרי דוח הביקורת הפנימי (2018). אכן, ראוי לציין כי זהו תקציר והנושא יתוקן. באשר לפרסום הדוחות הבאים, הנושא יבחן."

דוחות ביקורת מלאים עשויים להצביע על אחראים ישירים, דוגמאות מוחשיות להתנהלות שדורשת תיקון ועוד. מי שעורך את הדוח המלא לתקציר, במיוחד אם זה הגוף המבוקר עצמו – עלול להשמיט את אותם חלקים מביכים.

ובכל זאת, יש לציין לחיוב את משרד המבקר שמפרסם לפחות תקציר דוחות ביקורת פנימיים, מה שלא קורה בשאר משרדי הממשלה. למרות זאת, בשקיפות אמיתית מציינים גם מה לא מספרים לציבור (אפילו אם בצדק).

נמשיך לעקוב. 

גם כאשר היא לא מתפקדת – הכנסת ה-21 יודעת לעבוד בשביל עצמה 

חברי הכנסת דחו את מועד הגשת הדו"חות הכספיים של המפלגות עד אמצע 2020. כך יישארו במחשכים הכספים הציבוריים שהוצאו על-פני שלוש מערכות בחירות. ההערכה היא כי רוב המפלגות שרויות בחובות כבדים. הסיבה לדחייה: "קשה לערוך את כל הדו"חות האלה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

 

בתקופה של פחות משנה יערכו בישראל לא פחות משלוש מערכות בחירות: לרשויות המקומיות (אוקטובר 2018), לכנסת (אפריל 2019) ובחירות כלליות נוספות (ספטמבר 2019). כל מערכת בחירות מביאה עימה הוצאות עתק של המפלגות.

להערכתנו, בשנה זו יוציאו המפלגות מעל חצי מיליארד שקל על תעמולה, והן נמצאות בחובות כבדים. הבעיה הגדולה? הכסף לא שקוף ולא ניתן לדעת כיצד הוציאו אותו בפועל ולאיזו מטרה. הבקרה היחידה על תקציב המפלגות מתקיימת אצל מבקר המדינה – לו חייבות המפלגות להעביר דו"ח אחרי כל מערכת בחירות ובסיום כל שנה. 

הדו"ח אותו המפלגות נדרשות להגיש הוא על כסף ציבורי – כספי מימון מפלגות – והמבקר מצביע באופן עקבי על מחדלים ורשלנות בהתנהלות המפלגות, ואפילו קונס אותן בכל שנה במאות אלפי שקלים בעקבות כך.

המפלגות רוצות להסתתר מהציבור

לאור צפיפות הבחירות ומאות המיליונים שנשפכים על-ידי הפוליטיקאים במחשכים, פנינו מיד לאחר פיזור הכנסת למבקר המדינה בבקשה שיפרסם את הביקורת על דו"חות המפלגות עוד לפני הבחירות הבאות. הפלא ופלא, שבוע ימים לאחר שפרסמנו את דבר הפנייה, התקיים דיון קצר להחריד בוועדת הכספים שדאג לדחות את הגשת הדו"חות למבקר למעמקי שנת 2020!

"הייתה בקשה של סיעות הכנסת להגיש את הדוחות הכספיים שלהן באיחור בשל סמיכות כל מועדי הבחירות למיניהם והקושי שלהן להגיש ולערוך את הדוחות התקציביים. הבקשה הייתה להגיש באיחור את הדוח לשנת 2018" – במשפט משמים זה הציגה חנה רותם ממשרד מבקר המדינה מעשה טיוח שערורייתי של הפוליטיקאים.

מידע חשוב למי שטרם מכיר את מימון המפלגות

על קצה המזלג:

  1. מפלגות המכהנות בכנסת מקבלות מימון מהמדינה.
  2. הכסף ניתן באופן שוטף בזמן הכהונה וכן בעבור קמפיין הבחירות.
  3. הסכום הנמסר לכל מפלגה מחושב לפי "יחידת מימון", ששוויה כ-1.4 מיליון שקל.
  4. מימון קמפיין בחירות: כל מפלגה מקבלת את ממוצע המנדטים שלה בין הכנסת הקודמת לבאה אחריה, ועוד אחד. לדוגמא מרצ זכתה בכנסת ה-19 בשישה מנדטים ובכנסת ה-20 בחמישה. ולכן היא קיבלה 6.5 יחידות מימון בתחילת הכהונה האחרונה (ממוצע 5.5, ועוד 1), כלומר כ-9.1 מיליון שקל.
  5. המימון השוטף: תשלום חודשי שוטף של 6% מיחידת מימון, לפי מספר המנדטים הנוכחי, ועוד אחד. אם נחזור לדוגמא של מרצ, המפלגה מקבל מדי חודש כ-500 אלף שקל (5 ועוד 1, כפול 6% מיחידות מימון השווה 1.4 מיליון שקל).

להרחבה על מימון מפלגות.

כמה קיבלו המפלגות מתחילת הכנסת ה-20? בנינו עבורכם טבלה שמרכזת את כל הנתונים.

את הדו"חות לשנת 2018 היו צריכות המפלגות להגיש עד חודש מאי 2019 – אותן דחו לינואר 2020. את הדו"חות ממערכת הבחירות האחרונה היו צריכות המפלגות להגיש עד אוגוסט, והגשתן נדחתה למאי 2020. 

החלק המוזר: מבקר המדינה הסכים לבקשת הדחייה. רותם עוד אמרה בדיון: "מבקר המדינה אמנם סבור שחבל שלא ניתן יהיה לעשות את הביקורת בזמן ותוצאות הביקורת לא יובאו לידיעת הציבור מוקדם ככל האפשר, אבל נוכח הנסיבות האלה הוא הסכים לבקשת הסיעות".

יוסף שפירא, מבקר המדינה – ויתר למפלגות

פנינו למבקר המדינה ושאלנו מדוע הסכים לכך. משם נמסר כי "סמיכות הזמנים בין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 לבין הבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו באפריל 2019 והקדמת הבחירות לכנסת ה-22 לספטמבר 2019, הטילו עומס כבד על הסיעות אשר מקשה עליהן להגיש למבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים לתקופות השונות במועדים הקבועים בחוק. 

לפיכך סבר מבקר המדינה הקודם שיש להיעתר לבקשת הסיעות בנוגע  לדחיית מועדי הגשת הדוחות הכספיים והחשבונות של הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22. ואכן ועדת הכספים שבידיה הסמכות לכך, קבעה מועד חדש  והדבר פורסם ברשומות".

אגב, "הדיון" בנושא היה קצר להחריד וארך לכל היותר 3 דקות. פרוטוקול הדיון המלא בוועדת הכספים לעיונכם בקופסה פה למטה.

איך מבטלים שקיפות חיונית בדיון של שלוש דקות

משה גפני (יהדות התורה, יו"ר הוועדה): "הארכת מועדים, לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. את יכולה להסביר לנו? רבותי, עכשיו זה לא הצעות לסדר. עכשיו זה דיון של הוועדה שנצטרך גם להצביע בעקבותיו. בבקשה.

  • חנה רותם (מבקר המדינה): אני ממשרד מבקר המדינה. אני רוצה להדגיש שזה לא בקשת מבקר המדינה אלא בקשה של הסיעות.
  • משה גפני: אם תוכלי רק להציג את הבקשה.
  • חנה רותם: הייתה בקשה של סיעות הכנסת להגיש את הדוחות הכספיים שלהן באיחור בשל סמיכות כל מועדי הבחירות למיניהם והקושי שלהן להגיש ולערוך את הדוחות התקציביים. הבקשה הייתה להגיש באיחור את הדוח לשנת 2018.
  • משה גפני: למה הם ביקשו להגיש את הדוחות באיחור?
  • חנה רותם: הם טוענים שקשה להם לערוך את כל הדוחות האלה.
  • יעקב מרגי (ש"ס): הם עכשיו עוסקים בשלוש מערכות בחירות: ברשויות המקומיות, בכנסת ושוב בכנסת.
  • קריאת ביניים: ופריימריז.
  • יעקב מרגי (ש"ס): פריימריז לא קשור.
  • חנה רותם: פריימריז לא קשור. בפריימריז הגשתם את הדוחות והם אצלנו. זאת בקשתם. מבקר המדינה אמנם סבור שחבל שלא ניתן יהיה לעשות את הביקורת בזמן ותוצאות הביקורת לא יובאו לידיעת הציבור מוקדם ככל האפשר, אבל נוכח הנסיבות האלה הוא מסכים לבקשת הסיעות.
  • מיקי לוי (כחול לבן): גברתי, אמרת כאן משהו חשוב מאוד, שמבקר המדינה סבור שצריך לעשות את הביקורת בזמן. שמעתי נכון? 
  • חנה רותם: נכון.
  • מיקי לוי (כחול לבן): לא סתם אני שואל כי אחת האמירות היא שייגמרו פרויקטים ואחר כך נבקר. אם יש טעות, לדוגמה, ברכישת קרונות רכבת, אחרי שירכשו יבדקו? לכן מה שאמרת הוא חשוב מאוד.
  • חנה רותם: מה שאמרתי התייחס למועדים הקבועים בחוק בקשר לחוק מימון מפלגות. בואו לא נייחס לי דברים נוספים ואחרים.
  • היו"ר משה גפני: חבר הכנסת מיקי לוי לוקח את הדברים שלך ברצינות, לא רק לגבי מועדי הגשת הדוחות אלא גם לגבי רכישת קרונות ופרויקטים אחרים.
  • מיקי לוי (כחול לבן): לעשות ביקורות בזמן. תעבירי למבקר החדש שאני מאחל לו הצלחה ומבקש שיעשה ביקורות בזמן ולא אחרי, כאשר אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. זה אמירה מסוכנת מאוד, ואני אומר אותה לפרוטוקול.
  • קריאה: הוא כבר דיבר קודם. מה, הוא יחזור בו פתאום?
  • מיכאל מלכיאלי (ש"ס): אלה אנשים ראויים שעומדים מאחורי המילה שלהם. הם למדו מאיתנו.
  • היו"ר משה גפני: יש מי שמתנגד לבקשת ההארכה? לא. אז אם אפשר בבקשה להקריא את המועדים".

מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור באפילה

משמעות המהלך החפוז: הציבור לא יוכל לדעת כיצד התנהלו המפלגות בבחירות לרשויות המקומיות ואלה לכנסת ה-21 עד אחרי הבחירות לכנסת ה-22, עד אז יוצאו עוד כספים רבים והחובות יתפחו. 

שאלנו את המבקר מי הסיעות שפנו אליו בנושא, ומתי. ממנו נמסר כי "הסיעות שפנו הן: הליכוד, העבודה, יש עתיד, חוסן לישראל וש"ס […] מועד הפניה למשרדנו – יוני 2019".

האם מישהו במפלגות נבהל מהפנייה שלנו למבקר וחטף בהלה מהסיכוי שהמבקר יתאמץ לפרסם את הביקורת טרם הבחירות לכנסת ה-22? שאלה זו תישאר פתוחה כרגע. 

אך אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו אז הרי שבעוד שנה נראה בדו"חות שחלק מהמפלגות עברו על החוק, נכנסו לחובות עמוקים ו"איבדו קבלות". נכון, הן יקנסו – אבל כאשר זה כבר לא יהיה רלוונטי. קנס של 300 אלף שקל אף פעם לא הרתיע אותן. ואם יחסר כסף בקופה, הח"כים כבר ידאגו לתקן את החוק כפי שעשו בעבר.

*

אלו הח"כים שנכחו בדיון: משה גפני, מיקי לוי, יעקב מרגי, אבי ניסנקורן, עודד פורר, אורלי פרומן, אורית פרקש-הכהן, שלמה קרעי ומיכל שיר.

תמונת כותרת: יוסי זמיר

לפני חודשיים הבטיח משרד הבריאות לפרסם "בתוך כחודש" את הדו"ח החסר על מצב כוח האדם הרפואי. זה עדיין לא קרה

לאחרונה חשפנו כי מזה שנתיים משרד הבריאות לא מפרסם את הדו"ח הקריטי על מצב כוח האדם במקצועות הרפואה. המשרד הבטיח כי הדו"ח יפורסם במהלך חודש יוני, אך זה לא קרה. משרד הבריאות: אנו מקווים שהפרסום יצא לאור עד סוף יולי 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות נהג עד לא מזמן לפרסם מדי שנה דו"ח המציג את מצב כוח האדם במשרד הבריאות (לכתבה המלאה שלנו בנושא). הדו"ח הציג מספרים מדויקים בנוגע לכמות העובדים במקצועות הרפואה השונים והביא שקיפות למצב מערכת הבריאות. מטרתו הרשמית של הדו"ח "לסייע למקבלי ההחלטות וחוקרים בתכנון כוח אדם במקצועות הבריאות בישראל". עוד נכתב בתיאור המשרד כי: "הפרסום מציג מידע ומגמות לאורך שנים על מספר ושיעור היצע כוח האדם במקצועות הבריאות לפי מקצוע, התמחות, מקום לימוד ומשתנים דמוגרפים". זו בעצם דרך לוודא שלא נמות בהמתנה לרופא.

המשרד פרסם את הדו"ח באתר האינטרנט שלו החל משנת 2009 ובעקביות מדי שנה, עד ל-2015. מאז פסק להתפרסם הדו"ח.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

על מה שנמצא בדו"ח תוכלו למצוא כאן.

פנינו למשרד וביקשנו לדעת מדוע פסק מפרסום הדו"ח. במשרד מסרו לנו כי תוך חודש יושלם החומר. מאחר ועבר כבר חודש וחצי פנינו שוב למשרד לבדוק מדוע הוא טרם פורסם למרות חלוף המועד. המשרד: "אנו מקווים שהפרסום יצא לאור עד סוף יולי 2019 כולל נתוני 2018". 

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

סקר: בחרו אתם איזה דו"ח נבדוק!

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

ביקשנו ממשרד החינוך את כל דו"חות ביקורות הפנים שנערכו במשרד בשנים האחרונות (12 בסה"כ).

מאחר ונדרשת עבודת עיבוד מרובה לפני משלוח של כל דו"ח (בעיקר סביב צנעת הפרט), הציעו לנו במשרד החינוך לבחור בתחילה רק אחד מהם – וכך לקבלו בחינם במסגרת חופש המידע.

בסיוע מומחים לתחום, סיננו את הרשימה לשלושה דו"חות שהם כנראה המעניינים ביותר (בהתבסס על הכותרות) – ועכשיו אנו מבקשים מכם לבחור איזה מהם הייתם רוצים שנבדוק עבורכם.

הסבר משוער על כל אחת משלושת הנושאים:

  1. "התאמות במבחני בגרות" = בדיקת ההקלות שניתנות לתלמידים לקויי למידה לקראת בחינות הבגרות (תחום בו נערכה רפורמה בשנים האחרונות).
  2. "הפעלת מומחים במיקור חוץ" = בחינת העסקתם של אנשי מקצוע חיצוניים בידי משרד החינוך למתן שירותים שונים.
  3. "חומרי לימוד וערכות טכנולוגיה" = בדיקת חומרי הלימוד בהם נעשה שימוש במערכת החינוך.

הצביעו והשפיעו!