פוסטים

איך נולדו פגרות הכנסת האינסופיות?

הכנסת הוציאה את עצמה לפגרה חסרת תקדים בת שנה. חפרנו בפרוטוקולים כדי לגלות – איך בכלל נולדה הפגרה בה כל מי שאיננו ח"כ יכול רק לקנא. גילינו ויכוחים מרתקים שהתרחשו במליאה לכל אורך שבעים השנה האחרונות. שוב ושוב התווכחו ח"כים על קיצור חודש פה ותוספת שבועיים שם. אז חילצנו את הציטוטים המרתקים ביותר

| תומר אביטל, מרינה פובולוצקי |

הייתם מסכימים שעובד שלכם יעבוד רק 100 יום בשנה? אה, ושתמשיכו לממן עבורו 3 עוזרים ותקציב לשכה ב-265 היום האחרים, מבלי שיש לכם מושג מה קורה בהם? זה בדיוק מה שקורה בכנסת מדי שנה.

ואת זה אנחנו כבר מכירים. אך מה לגבי עובד שיעבוד 0 ימים בשנה? 

כבר בשנות החמישים היו פוליטיקאים שלא רצו לבוא לכנסת

חברי הכנסת יצאו ב-2019 לסוג של חופשה אינסופית מהעבודה שלהם. לאחר חצי שנה בה הכנסת הייתה בפגרת בחירות, במאי שוב 74 ח"כים מהליכוד, ישראל ביתנו, איחוד הימין, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד פיזרו את עצמם – לחצי שנה נוספת.

אז לכבוד שנת הפגרה החלה כעת, עברתי עם מרינה פובולוצקי על פרוטוקולים מקום המדינה. ניסינו להבין כיצד השתרש מצב בו הפגרות, מלכתחילה, כה ארוכות. 

בתחילה הייתי משוכנע שהסיבות לוגיסטיות. למשל קשיים פיזיים להגיע למשכן (כבישי הגישה היו רעועים בשנות החמישים והשישים). לחלופין חשבתי שזה בגלל שחברי הכנסת בעבר החזיקו עבודה נוספת.

טעיתי.

סיבות אלו מוזכרות בקומץ מן הפעמים. מקריאת אינספור פרוטוקולים עולה המסקנה העגומה כי חלק מהפוליטיקאים ראו עצמם, עוד בשנות החמישים (!) כמורמים מהעם. 

הם האמינו שמגיעה להם חופשה אקסטרא – מעבר לאזרח הממוצע. 

כמות המלל בנושא כמובן עצומה, ולא סקרנו את כולה. אך סרקנו לא מעט דיונים שהתרחשו במליאת הכנסת בשבעים השנה האחרונות. הנה הדובדבנים.

דוד בן גוריון בכנסת

28/8/1949 – בן גוריון במליאה: "לא מזלזל במנוחה הדרושה לח"כים"

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון: מוסר, כי יש הכרח בדבר שהכנסת לא תצא לפגרה מבלי לאשר שני חוקים… אם כי אינו מזלזל במנוחה הדרושה לחברי הכנסת.

מאיר גרבובסקי: אין לדחות את היציאה לפגרה מאחר והיא הכרחית ליעילות עבודת חברי הכנסת.

אליהו מזור: לדעתו יש לקחת בחשבון את חודש החגים בקביעת זמן הפגרה כי החגים אינם חופש. מציע לקבוע את הפגרה עד י"ח חשון, תש"י ז"א תהיה פגרה של חודשיים.

21/3/1951  – "אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת"

יאיר שפרינצק: ישנם 15-18 חוקים המתעכבים בועדות ולא בממשלה. בעתונים כותבים שהכנסת אינה עובדת די. אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת.

היו"ר יזהר הררי: העיתונים כותבים מה שהיו"ר הכנסת רוצה שהם יכתבו. בכל יום ד' בסוף ישיבה, יו"ר הכנסת נושא נאום לעיתונים ומסית אותם לכתוב שהכנסת אינה עובדת די. מה שנחליט ואיך שנחליט העיתונים ממילא ימשיכו לכתוב נגד הכנסת. אם הפחד הוא רק מהעיתונאים אז לא צריך להחליט על שבועיים מתוך 4, להתכנסות הועדות. ומה  אם יהיה צורך לקרוא את הועדות במשך שלושה שבועות מתוך ה 4? נודיע שהפגרה היא ל 4 שבועות והוועדה שיהא להן צורך לקיים ישיבות באותו זמן- תתכנסנה.

שלמה בן עמי: מה האסון אם אחרי 6 חודשי עבודה הכנסת יוצאת לחופשה של חודש חג פסח? האם העולם עלול להתמוטט? נקבע פגרה לחודש ימים ואם יהיה הכרח לקיים ישיבות של ועדות הן תתכנסנה לפי החוק הקיים (רוב של שליש המעוניין בכך). אל תהססו להופיע ברבים כאנשים הזקוקים למנוחה של חודש ימים.

אהרון ציזלינג: יתכן שישנם אנשים המשוחררים מעבודת הכנסת, אבל אני מעיד על עצמי כי בעבודתי כחבר ממשלה ובעבודות אחרות לא הייתי עייף כפי שאני עייף כיום כחבר כנסת.. בימי הפגרה לא אעסוק בנופש. לחבר כנסת יש עבודה ציבורית רבה הקשורה בתפקידו זה ושעליו לעשות בימי הפגרה.

שמואל כץ: אנו נמצאים במצב קונסטיטוציוני מיוחד במינו. הממשלה היא ממשלה תוך כדי התפטרות ולא הייתי רוצה שהכנסת תתפזר לזמן ארוך מדי ושהממשלה באותו זמן תעשה ככל העולה על רוחה. על כן אני מציע לקצר את הפגרה עד למינימום אשר הוא 3 שבועות.

שושנה פרסיץ: ידוע לי העול הכבד בו נושאים חברי הכנסת במשך ימי עבודתם. מאידך, אני רוצה לקבוע כי במדינה כשלנו אי אפשר לקבוע חופשה למשך 2-3 חודשים בשנה. שום חברה או מוסד לא היו יכולים לשאת על עצמם מעמסה כזו. איננו צריכים לדרוש לעצמינו זכויות שאין לעובדים אחרים במדינה אשר אינם עובדים עבודה קלה משלנו. בנסיבות שלנו מספיק אם נסתפק בחופשה של שבועיים למשך תקופת הפסח.

מאיר ארגוב: אני קובע כי עבודתינו היא עבודה מפרכת. ההצעה שלא לקבל פגרה תפגע בעצבי חברי הכנסת.

מרדכי נורוק: ברצוני להדגיש כי בכל הפרלמנטרים בעולם יש חופשה של 2-4 חודשים בשנה.

בן ציון רובין: במקרה שתתקבל הצעת הגב' פרסיץ, הריני מציע שנעבוד בחול המועד פסח ונוותר על המשכורת עבור הימים בהם לא נעבוד.

11/7/1950

היו"ר דוד בר רב האי: מכיוון שאנו רוצים חופש רצוף של שני חודשים וחופש רצוף זה נצמד באופן הכרחי לחגים היהודיים, הרי למעשה אנו קובעים כי אלול ותשרי הם חודשי החופש.

צבי יהודה: מציע שהפגרה תתחיל ב 23 לאוגוסט ולקבוע 6 שבועות של פגרה. כי הם כל כך מפגרים בסידור העניינים שיש צורך לעבוד יותר בשנים הראשונים של הכנסת.

ישראל בר יהודה: אם בזמן הפגרה הועדות ידונו בעניינים דחופי אני בעד פגרה של 8 שבועות.

8/7/1952

היו"ר דוד בר- רב- האי: הטילו עליו לברר עם יו"ר ועדת הכספים האם הוועדה תסיים עבודתה קודם על מנת להתחיל פגרה ב 13 לאוגוסט אבל היו"ר ענה שהם יסיימו רק בסוף אוגוסט. ומלבד זאת ועדת הכספים צריכה לסיים חוקי מס הכנסה וכעת נוסף להם הנושא של חוק הנפט.  ולכן לא יוכלו להקדים את הפגרה. לכן בעניין זה מתכנן יור הכנסת  לחלק את הפגרה לשני חלקים: לחודש אחד ואז שוב לחודש, ולא לקבוע חודשיים רצופים .

חנן רובין: מציע לקבוע תאריך מסוים ולא לסטות ממנו. הוא רוצה שהממשלה תביא לוועדות הכנסת את כל החומר החשוב והדחוף ביותר באופן שיוכלו לסיים את העבודה החשובה לפני או עד התאריך שנקבע, וכדי שלא יופיעו לפתע דברים דחופים ויבטלו את התאריך.

22/7/1952

ישראל הר יהודה: מוזר ומקורי הוא לבוא לכנסת לפני הפגרה עם רשימה ארוכה כזו של חוקים. על כל פנים יחס מקורי לתנאיי עבודתה ולשולחן עבודתה של הכנסת- אחר כך יטענו שהכנסת אשמה בכך שהחוקים לא נסתיימו.

מכיוון שאין כל אפשרות להקדים את הפגרה אני מציע להחליט שאין משנים את הרואה בתקנון הקובעת שהפגרה מתחילה בא באלול והממשלה רשאית בכל עת שתמצא לנכון לכנס את הכנסת על מנת לדון בחוק דחוף.

חנן רובין: מאשים את הממשלה בכך שעבודת הכנסת במושב זה לא הייתה מתוכננת. הוא מתנגד לכך שהחוקים יוגשו לכנסת ושהיא תדון בהם תחת לחץ של דחיפות. הוא מוכן לקיים יותר ישיבות ולדחות את חופשתו השנתית מאשר לעבוד בשיטת הצלפה בבית.

יוסף שפרינצק

4/8/1953

יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת: אנו נמצאים בחודש אוגוסט ואני מציע לקבוע סדר עבודה מאומץ בו נצטרך לקיים ישיבות גם ביון ד' אחהצ ובערב וביום ה'. או לוותר על ההצעות לסדר היום שאינן דחופות".

עוד הוסיף: "מדובר רק ביום אחד המוקדש להצעות לסדר היום בעוד שבועיים. יום זה יום רביעי הוא בעל דמות מיוחד. ואני עומד להציע כי הזמן המוקדש להצעות לסדר היום יועתק ליום שני או שלישי כי אין האווירה השוררת באותו יום הולמת את תכנו המיוחד של העניין. הצעתי היא רק לוותר על היום הזה פעם אחת כדי שלא נצטרך לשבת כאן יום נוסף".

12/3/1958 – פעם ראשונה שמצאנו בסבך הפרוטוקולים אזכור לכך שהכנסת בימי ראשון וחמישי בחופשה קבועה

היו"ר ברוך אזניה: לפי חישוב השעות שערכנו מסתבר שדרושות לנו 94 שעות כדי לסיים את דיון התקציב ובחוקים השונים.

עזרא איכילוב: לדעתי עלינו לקבוע כבר היום שהכנסת תסיים את עבודתה ב 31 למרץ ומתוך הנחה זו לקבוע את סדר עבודתה.  בשום אופן אין הכנסת יכולה לשבת ביום א' שכן יום זה הוא יום מנוחה של הנוצרים. לא כל החוקים צריכים להיות נדונים לפני הפגרה. חוק המהנדסים וחוק רופאי השיניים למשל סובלים דיחוי.

ישראל שלמה רוזנברג: מסכים שיש חוקים שסובלים דיחוי אך לא יכול להסכים שידחו דיון על חוק שירותי הסעד שמחכים לו אלפי אנשים.

יו"ר הכנסת והסגנים אשמים בכך שאנו נמצאים עתה במצוקה של זמן, אבל אני מציע שכבר היום נתחיל לשבת עד 24.

היו"ר ברוך אזניה: אתה צודק בהאשמותיך עובדה שאנו החלטנו בשעתו שהכנסת צריכה לשבת גם ביום חמישי והם שינו את החלטתנו.

דבורה נצר: אין לדחות את חוק רופאי השיניים כי הגענו בשאלה זו לנקודה שיש לסיים אוםתה.

שמחה בבה: החישובים שנעשו הם פיקטיביים. איננו זקוקים לכל כך הרבה שעות כדי לסיים את העבודה.

מליאת הכנסת – ריקה (מסתבר שגם פעם זה היה ככה)

24/6/1958

שמחה בבה: הפרלמנטים בעולם כולו יושבים פחות מאיתנו. אבל מכיוון שהחוק הכנסת קובע שעל הכנסת לשבת לפחות 8 חודשים בשנה, עלינו לתאם את הפגרות בהתאם לכך. אני מסכים להצעה שהפגרה תתחיל ב 11 לאוגוסט ותסתיים ב 13 באוקטובר.

28/6/1966

היו"ר ברוך אזניה: הצעה להאריך את המושב הנוכחי של הכנסת.

פ.ארם: מתנגד להצעה זו. אני מבין שהיא הועלתה כדי לשמור על החוק. אבל נדמה לי שמוטב היה לקצר את תקופת הפגרה ולא להאריך את המושב הנוכחי. בעקבות ההחלטה אשר נתקבלה בוועדת הכנסת עשו חברי הכנסת סידורים שונים והתאימו עצמם למה שנקבע ושינוי ההחלטה עלול  לפגוע בהם.

שולמית אלוני: המושב הנוכחי של הכנסת התחיל באיחור מפני שהיתה זו שנת בחירות. היות והחוק קובע שכל אדם, כולל אשה, מגיל 21 יכולים להבחר ולהיות חבר כנסת, יש צורך להתחשב גם בחופשותיהם של הילדים אשר לחברי הכנסת ולקבוע שאותו חודש שהילדים נמצאים בחופשה יינתן כפגרה גם לחברי הכנסת כדי שיוכלו לבלות את החופשה עם בני המשפחה. יש לקבוע שבשנת בחירות יהיה דין אחר למושב הכנסת.

4/6/1968 – דיון על הארכת המושב על חשבון פגרת קיץ או שינוי ימי העבודה

דבורה נצר: מה השוני בין יום ד' לבין יום ב' בערב? אתמול בערב היו בקושי עשרה חברים במליאה. בימי ד' מבקרים תלמידים בכנסת וזו בושה שהכנסת ריקה במליאה. מתנגדת להחליף את סדר הישיבות כי עבודת הוועדות היא יסוד עבודתה של הכנסת. וחברי הוועדה יהיו עייפים אחרי ישיבת המליאה ועבודתם לא תהיה יעילה. עבודת הוועדות תיפגם במיוחד בוועדות שזה היום היחיד בו הן מתכנסות. כמו ועדת החינוך והתרבות. מתנגדת להוספת שבוע בפגרה שכן מדובר בישיבה ממושכת בימי אוגוסט החמים.

ג'בר מועדי: יש חברי כנסת הגרים בצפון, כיצד יגיעו לבתיהם ביום ד' בערב? לחברי הכנסת יש עבודות אחרות מלבד העבודה בכנסת, אבל העבודה בכנסת עומדת במקום הראשון וזכות הקדימה ניתנת לוועדת הכנסת. יש חברי כנסת שאינם באים לכנסת בימי ב' ו – ג', אבל ביום ד' הם באים, וביום ה' יכול להיות שגם יבואו. אם נתחיל ביום ד' את הישיבה בשעה 16:00 וביום ה' נתחיל את הישיבה בבוקר- נפתור את בעיית חוסר הזמן.

18/2/1969

דבורה נצר: בדרך כלל ישיבות מרכזי המפלגות מתקיימות בערבי יום ה'. ואין זה מונע קיום ישיבת הכנסת בימי ה' עד שעות אחר הצהריים. אין יחס של כבוד בצבור לח"כ, הציבור שופט את חברי הכנסת לפי נוכחותם במליאת הכנסת, לכן איננו צריכים להוסיף על יחס זה של הציבור.

יצחק גולן מתנגד לח"כ נצר שכן הוא מכיר הרבה ח"כים שעובדים קשה בימי חמישי. הם אינם משתתפים רק בישיבות מרכזי המפלגות. ביום ה' קובעים פגישות בעניינים שונים ורבים אינם נוסעים לבתיהם ביום זה. קיום ישיבה ביום ה' זו גזירה קשה מאוד. איננו יכולים להתנתק מהציבור. אני חושב שזה לרעת הדיונים בכנסת.

שמואל תמיר: מסכים עם רפאל וגולן. אומר שאין כל אפשרות למלא 3 ימים בתוכן של ממש, אם אין משאירים לחברי הכנסת אפשרות ללמוד את הנושאים ולמלא את תפקידיהם בשדה. לחברי הכנסת יש נוהג להיפגש בים ה' עם אזרחים,  מתי יפגשו איתם? מתי ישוחחו עם משרדי הממשלה בעקבות פניות האזרחים, אם יצטרכו לשבת בישיבות הכנסת  בימי ה'? לסיכום: אפשר להאריך את הישיבה ביום ד' ולוותר על ישיבה ביום ה'.

יו"ר הכנסת קדיש לוז:  אם רוצים להאריך את הישיבות, אדרבא ואדרבא, אלא מה? אמש בשעה 20:00 ישבו באולם רק 12 חברי כנסת.

שמואל תמיר: במצב 18:00 המצב אינו טוב יותר.

יור" הכנסת קדיש לוז: בשבוע שעבר.. כאשר עלה שר המסחר והתעשייה בשעה 19:30 להשיב על השאילתות, לא היה אף חבר כנסת באולם.  

29/7/1975

אברהם כץ: מקבל את ההצעה כי יש צורך לקבוע מכסה של ישיבות בזמן הפגרה, מבקש שיאמר במפורש שבחודש אוגוסט לא תתקיימה ישיבות ועדות. יש חברי הכנסת רבים שהם אבות לילדים קטנים. זהו הזמן שנותר לבלות יחד עם חופש הקיץ. אנחנו מתכננים כך שנהיה ביחד עם משפחותינו. לא מספר הישיבות הוא הבעיה, אלא שהוועדות לא תתכנסה בחודש אוגוסט אלא בספטמבר.

ששונה ארבלי אלמוזילנו:  לא רק בוועדת הכספים יש עניינים סטטוטוריים שאינם ניתנים לדחייה. בועדת העבודה יש צווים תקנות וחוקים שאי אפשר להתחיל לטפל בהם בחודש נובמבר ואח"כ להביאם לכנסת  בחודש ינואר. כמו כן מציע שלא נקיים מספר ישיבות כמו בימים הרגילים של הכנסת, נתחשב בכך שיש פגרה ובזמן זה אין עובדים כרגיל. אין איש מאיתנו השש לעבוד בפגרה בגלל שיש לו תענוג גדול מהעבודה, אלא בגלל שיש נושאים דחופים שאינם ניתנים לדחייה. מצפוני אינו נותן לי לשבת בשקט בפגרה אם לא אטפל בנושאים הדחופים. ועדת העבודה לא תשב בחודש ספטמבר בגלל החגים.

19/9/1975

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי:  בשבוע שעבר, ביום ג' בבוקר, כאשר באתי לכנסת ראיתי את הבקשה של סיעת הליכוד. אינני יכול לכנס את הכנסת תוך 24 שעות. לא כל החברים כל הזמן מאזינים לרדיו וספק אם הזמנה באמצעות שידורי ישראל מספקת. חבר הכנסת יכול לטעון שלא קיבלת את ההזמנה ולכן לא הופיע לישיבת הכנסת וישאל מדוע הצביעה הכנסת בלעדיו. ליום חמישי נועד טכס חלוקת האותות שהיה מפואר מאוד ותפס את בניין הכנסת מהבוקר ואי אפשר היה נוסף לזה לכנס את הכנסת לשעה וחצי שעתיים. לא לא יכולתי לקיים ישיבת הכנסת ביום חמישי. אף על פי כן הושמעה הטענה שהתפרסמה מעל גלי האתר והעיתונות והיא גרמה לי לעגמת נפש.

הוחלט: ועדת הכנסת מכירה בצורך לקיים דיון כללי על כינוסם של כנסים מיוחדים של הכנסת בימי פגרת הכנסת והיא תדון בנושא זה במושב הקרוב של הכנסת.

2/12/1975

פניית יו"ר הכנסת בדבר נהלי הדיון בכנסת בתקופת הפגרה: צריך לקבוע כללים רבים בשאלות המתעוררות: מי הם 30 החברים, כמה אנשים רשאים לדבר בשם 30 החברים, מה פירוש: כהצעה דחופה לסדר היום, האם יחול עליה אישור יו"ר הכנסת והסגנים, או לא וכו'. בשעה שאנו יוצאים לפגרה חברי הכנסת אינם יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יבהילו אותם מחול להצבעה. המינימום שח"כ יכול לצפות הוא שיהיה הסדר קבוע.

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי: הפגרה איננה מעוגנת בשום מקום, לא בחוק ולא בתקנון. בתקנון היא נזכרת דרך אגב בסעיף שאומר שאפשר לכנס ישיבת הוועדה בפגרה על פי דרישת שליש מחברי הוועדה, או שוועדת הכנסת מטילה על ועדה מסוימת לעבוד בזמן הפגרה. אין שום כללים והוראות מה היא פגרה, מה היא מזכה, ומה היא מחייבת.

18/6/1979

מרדכי וירשובסקי: כתבתי ליור הכנסת שאנחנו יוצאים לפגרות יותר מדי ממושכות? אני חושב שאנחנו עובדים פחות מידי בכנסת. פגרת קיץ של חודשיים וחצי כאשר מאז הפגרה הקודמת חלפו חודש וחצי, זו איננה מידת העבודה שצריך לתת. אני יודע שעל השולחן הכנסת יש חוקים והצעות שמונחים זה חודשים אורכים ואולי יותר מזה. ואינני יודע מדוע צריכה הכנסת לסגור את הבית ולא לעבוד תקופה כל ארוכה. הדבר איננו מתקבל על הדעת. זאת דוגמא שלילית. לקצר הפגרה לחודש עד ששה שבועות ולא יותר מזה.

היו"ר יצחק ברמן: בפרלמנטים אחרים תקופת העבודה קצרה יותר מאשר אצלינו.

א. לין: הנושא הוא מהותי והוא קשור בראייתנו את החברות בכנסת. אני רואה את חבר הכנסת כנציג של אזור, גם אם עדיין לא הגענו לבחירת אזוריות שאני דוגל בהן. אדם שרואה את עצמו כנציג של אזור חייב להקדיש זמן לפעולה באזורו, לקשור קשרים באזור, ללמוד את בעיות האזור.

תמר אשל: מרגישה שהכנסת לא מספיקה לעשות עבודה בשלושת ימי העבודה שלה. אני מבקשת שהועדה תתן דעתה על כך שגם בשלושת הימים בהם הכנסת מתכנסת  איננו עובדים כמו שהיינו צריכים. קשה מאוד לקבוע ישיבות של ועדות וועדות משנה, והרבה נושאים דחופים אינם מגיעים לדיון בזמן. החלטנו להציע שהישיבות ביום רביעי בשבוע יתחילו ב 12 ולא היתה עדיין התייחסות של יו"ר הכנסת. הייתי רוצה שנקבל ההצעה שהמליאה תוכל בזמן הפגרה לעסוק בחוקים גם, וכדי שלא יחששו מפי ניצול לרעה של הדבר אני מוכנה גם להציע תיקון להצעה.

1980

שבח וייס: אצלי היו פגרות הכי קצרות בתולדות הכנסת, וכל פעם ראש הממשלה יצחק רבים המנוח היה אומר לי – תעשה פגרה יותר ארוכה קצת, לא בגלל שהוא לא רצה לעבוד, אלא בגלל שהוא רצה לעבוד, בלי שהכנסת תפריע לו.

שבח וייס

היו"ר רפאל פנחסי: שלא יוכלו להביע אי אמון. יש גם פניה של חבר הכנסת רענן כהן, אשר פנה רק לוועדת הכנסת, אליי. הוא מבקש ישיבה דחופה של ועדת הכנסת- קיצור פגרת הקיץ. כותרות שלו בעיתון כבר ישנן.

שבח וייס: הנטייה שלי היתה אולי קצת מפורזת, אני אומר כבר היום בראיה רטרוספקטיבית להחמרה. אני חשבתי שהכנסת צריכה לעבוד תשעה חדשים וחצי בשנה, זאת היתה השקפתי. רוב הפרלמנט האמריקאי עובד עשרה חודשים, האנגלי תשעה וחצי, רוב הפרלמנטים באזור, אז אמרתי כמוהן. הייתה עלי ביקורת קשה מצד חברי כנסת אחדים, ואני חושב שבחלקה הייתה גם מוצדקת. אני היום רואה את זה בראיה יותר רכה. מה שקרה ליושב ראש הכנסת החדש, לדעתי הוא עשה כאן מעשה בתום לב מוחלט, ואני אגיד גם מדוע – בגלל החגים. על רקע תום הלב שלו, אפשר לפנות פניה של תום לב, ורצוי שבפניה יהיו גם שניים שלושה חברי קואליציה, אז נדמה לי שאפשר באיזושהי הרמוניה להאריך אולי ולהיכנס עד ה 10 לאוגוסט או ה 15 לאוגוסט.

היו"ר רפאל פנחסי: לא. אנחנו לא נסכים לזה. מי שיש לו ילדים, זו תקופה היחידה שאפשר לצאת לחופש.

שבח וייס: אפשר לאולי בספטמבר. אבל יש בעיה חוקית.. החוק קובע שאנחנו צריכים לשבת מינימום שמונה חודשים בשנה, השנה זה כבר יוצא שבעה חודשים וחצי. אני נותן לכן רעיון עדין, נימוסי, ואני בטוח שיושב ראש הכנסת ינהג כאן ביושר מוחלט.