פוסטים

האם ח"כ קרן ברק השתמשה בקשריה הפוליטיים כשהייתה לוביסטית?

ח"כ קרן ברק (הליכוד) ניסתה במשך הרבה מאד שנים להיבחר לכנסת. במקביל להתמודדויותיה ייצגה ברק שלל חברות מסחריות כלוביסטית במשכן הכנסת, וזכתה להצלחות רבות. ברק מקורבת לשלל אישים במפלגת השלטון, ובראשם שר התקשורת דוד אמסלם. מבדיקת "שקוף" עולה חפיפה לכאורה בין מהלכים שקידם אמסלם לבין האינטרסים של לקוחותיה של ברק במהלך עבודתה כלוביסטית. האם ערבוב האינטרסים הפוליטיים והמסחריים פוגע בציבור?

| תומר אביטל |

תכירו: קרן ברק, חברת כנסת טריה מטעם הליכוד. טרם בחירתה לכנסת ה21, עבדה ברק כלוביסטית לאורך העשור האחרון, הובילה שלל רפורמות ושינויי חקיקה, כל זאת בשעה שניסתה שוב ושוב להתברג ברשימת הליכוד ולהיבחר לכנסת. ברק, חברת ליכוד ותיקה החל משנת 2006, התמודדה בפריימריס כמה פעמים.

ח"כ קרן ברק

מדובר במקרה חריג במיוחד: מלבד ברק ידוע רק על השדלנית בהירה ברדוגו שהתמודדה במקביל ברשימת העבודה ב-2015 (והפסידה).

האם ערבוב האינטרסים וההיכרויות מסייע ללקוחות של לוביסטית, שבמקביל לעבודתה כלוביסטית מתמודדת לכנסת?

אמסלם מחריג ברגע האחרון את תחנות הדלק

עד תחילת 2019, שימשה ברק כלוביסטית בין היתר של חברות כמו 'סלקום', 'JULL', הבנק הבינלאומי, איגוד חברות הנפט, איגוד חברות הביטוח ועוד. באפריל 2019 חלומה של ברק התגשם. לאחר הבחירות עזבה את תחום הלובינג והושבעה לכנסת ה-21 מטעם מפלגת הליכוד. ברק, כאמור חברת ליכוד ותיקה, החזיקה עוד לפני היבחרה בקשרים מצוינים במפלגה, הייתה מחוברת לשטח ומיודדת עם שרים, פעילים וח"כים. אחד ממקורביה ופטרוניה הפוליטיים הוא שר התקשורת דודי אמסלם.

איך אנחנו יודעים? פשוט: אמסלם העיד על כך  בעצמו.

"אישה עם מצפן מאוד מאוד מדויק"

על פי הנוהג, ח"כים חדשים יכולים לבחור בח"כים ותיקים שיברכו אותם לאחר נאום ההשבעה שלהם.

ברק בחרה באמסלם שאמר מעל בימת הכנסת את הדברים המפתיעים הבאים: "את קרן אני מכיר למעלה מ-20 שנה, ואם הייתי יכול לסכם במילה אחת את קרן, אז קרן היא באמת אישה עם נשמה עצומה; אישה עם כושר נתינה בלתי רגיל; אישה עם מצפן מאוד מאוד מדויק; עם הרבה חוכמה, הרבה נחישות והרבה חברות, ובעיקר הרבה חום. לפעמים היא הולכת עד הקצוות כמעט, כשהיא מאמינה במשהו. זה מה שאני אוהב אצלך. אני רואה אותך כמעט – לא כמעט, ממש כבת משפחה. קרן, גם באמת מתארחת בביתי ואני באמת ממש מתרגש במעמד הזה, בגלל שחיכיתי לזה הרבה שנים. היו הרבה ניסיונות. כל פעם, לדעתי לפחות שלוש או ארבע, כשלא צלחנו, תמיד הייתה נפילה, עצבות, היינו מדברים הרבה ובסופו של דבר קמים על הרגליים ומתקדמים קדימה".

עוד הוסיף: "היא כבר כמעט 20 שנה במקום הזה, היא מכירה את כל המבוכים ואת כל הוועדות, היא משתתפת בהרבה מאוד דיונים, ובאמת בסך הכול קיבלנו כאן חברת כנסת חדשה שלא צריך להכשיר אותה – היא כבר באה מההכשרה המקצועית".

הנאום המלא של אמסלם

עוד אמר אמסלם, "תראו, אני אספר לכם טיפה פרטים על קרן. לקרן יש בן. ילד מדהים, מקסים. דרך אגב, כשהבאת אותו להשבעה ואחרי זה לישיבת הסיעה, הלבשת אותו, באמת, דיגמת אותו. מה זה גאווה גדולה. הוא ישב איתנו בסיעה. אני באמת ראיתי את זה והתמוגגתי. קרן, האמת היא שהיא מגיעה לכנסת ולא צריך להסביר לה הרבה. כשאני הגעתי אני שאלתי אותה. היא כבר כמעט 20 שנה במקום הזה, היא מכירה את כל המבוכים ואת כל הוועדות, היא משתתפת בהרבה מאוד דיונים, ובאמת בסך הכול קיבלנו כאן חברת כנסת חדשה שלא צריך להכשיר אותה – היא כבר באה מההכשרה המקצועית. אז כפי שאמרתי, אנחנו שמענו אותך כאן – וגם אני אישית יודע איך תפעלי. יש הרבה אנשים שיושבים כאן ומנסים אבל לפעמים לא מצליחים, אבל אני מכיר את העיקשות שלך ואת הנחישות שלך, בעיקר בדברים שאת מאמינה בהם, כפי שהצגת אותם בנאום שלך. באמת אני חושב שעם ישראל יכול ליהנות מפרלמנטרית שאני משוכנע לחלוטין שהיא תשאיר חותם על כנסת ישראל".

אמסלם צדק. לברק ניסיון רב בכנסת. אבל מה שכינה "הכשרה מקצועית" – הוא שם מכובס ללוביזם – קידום אינטרסים במשכן עבור מי שיש לו כסף לשלם על כך. מניתוח שערכנו עולה, כי בתקופתה של ברק כלוביסטית הייתה לעתים חפיפה לכאורה בין מהלכים של אמסלם לבין האינטרסים של לקוחותיה.

להלן שלושה מקרים:

  1. בינואר 2018, קידמה הקואליציה את חוק המרכולים, שקבע כי פתיחת וסגירת מרכולים בימי מנוחה יהיו טעונים את הסכמת שר הפנים. 

כשהתברר לחברות הדלק שהחוק יחול גם על חנויות הנוחות בתחנות הן יצאו למאבק. בין השאר הפעילו במשכן הכנסת את ברק, שייצגה כלוביסטית את איגוד חברות הדלק דרך איגוד חברות הנפט והמכון הישראלי לאנרגיה. ברגע האחרון אמסלם שכיהן אז בתפקיד העוצמתי יו"ר הקואליציה, החריג מחוק המרכולים דווקא את חנויות הנוחות בתחנות הדלק. 

אפילו בליכוד התפלאו מדוע דווקא חנויות הנוחות הוחרגו מהחוק, בשעה שמקומות מרוחקים כמו העיר אילת לא זכו להנחה זו. ברק מסרה בנושא חוק המרכולים  כי "מעולם לא שוחחתי על כך עם השר אמסלם וכדרך אגב, גם אז וגם היום, עמדתי הציבורית היא נגד חקיקה זו ואם היה ניתן, כל העסקים שדוברו אז, היו מוחרגים מהחקיקה". 

  1. בשלהי הכנסת הקודמת, קידמו חברי הכנסת לשעבר יהודה גליק ואיל בן ראובן הצעת חוק להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי עישון. החוק ביקש להטיל מגבלות על הצגת מוצרי עישון בחנויות, על ריכוז הניקוטין בסיגריות אלקטרוניות, ועוד. חברות הסיגריות יצאו למלחמה. 

ברק, כאמור, הייתה הלוביסטית של חברת הסיגריות האלקטרוניות JULL. עקב הקדמת הבחירות, כדי לאשר את החוק היה צריך היה את אישורו של יו"ר הקואליציה אמסלם. אלא שאמסלם התייצב בדיונים נגד חוק, הגדיר אותו כ"הזוי" ועיכב את אישורו. למרות זאת, לאחר התגייסות חסרת תקדים וחוצת מפלגות למען החוק, אמסלם לבסוף נסוג והחוק אושר. ברק מסרה בנושאי חקיקת הטבק כי "יש לקרוא את פרוטוקול הדיונים שהתקיימו בוועדת הכנסת ולהבין כי אין קשר בין העמדות שהציג השר אמסלם לבין ענייניו של הגוף אותו ייצגתי בוועדה".

  1. ברק ייצגה את מועצה אזורית עמק חפר כלוביסטית עד רגע בחירתה לכנסת. אמסלם הגיע פעמיים להתארח במועצה, ישב עם ראש המועצה, קיים דיונים למען ענייני המועצה בכנסת לרבות דרישה לתקצוב תחזוק חופי הרחצה. כשהמדינה תכננה להקים שדה תעופה למטוסים אזרחיים בעמק חפר, במועצה נחרדו והפעילו גם בנושא זה את ברק. אמסלם הסכים לבקשת ח"כ לשעבר יעל כהן פארן לקבוע דיון בנושא "חשש לפגמים בהליך התכנוני המבקש להקים שדה תעופה חלופי לשדה דב והרצליה בעמק חפר" וביקש לעכב את התכנית. רשויות מקומיות יכולות בדרך כלל רק לחלום על התגייסות שכזו של איש מפתח במפלגת השלטון.

צילום: אתר המועצה האזורית עמק חפר

המאבק, אגב, הצליח, ובאוגוסט 2018 הוחלט כי שדה התעופה יוקם במזרח חדרה. ברק מסרה: "בניגוד לנכתב, היוזמה לקיים את הדיון בנושא שדה התעופה עמק חפר, הייתה של נציגת התנועה הירוקה – חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני)!  ללא כל מעורבות של השר אמסלם".

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): לעניינו, זה פחות רלוונטי האם מה שח"כ אמסלם, או כל ח"כ אחר לצורך העניין, מקדם או מעכב הוא לטובת הציבור. השאלה המטרידה יותר היא האם מי שיש לו כסף לשכור לוביסטים – זוכה לגישה משופרת למרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית? 

יש אינספור מאבקים חשובים, ורשויות מקומיות שזקוקות לעזרה. האם רק מי שידו משגת לשכור לוביסטית מחוברת, יכול לישון בשקט בידיעה שבעיותיו יזכו לאוזן קשבת? ומה לגביך?

מעש"י (מה צריך לעשות כדי שיתוקן): יש היום חוק שמחייב המתנה (צינון) של שנה לפני שח"כ לשעבר הופך להיות לוביסט. יש לחוקק חוק נוסף, לפיו לוביסט שרוצה להפוך לח"כ ימתין גם הוא שנת צינון. חוק פשוט שכזה יפחית את ה"ערבוב" המסוכן בין הון לשלטון.

הזיקה נשמרה בעלטה

כפי שאמסלם בעצמו העיד – בינו לבין ברק הייתה היכרות מיוחדת. במקביל, אמסלם החזיק בכוח רב כנאמן של הציבור בכנסת, כוח שיכל לשמש לטובת מקור פרנסתה של ברק. ההיכרות החריגה לא צוינה בשום דיון בו השתתפו אמסלם ולקוחותיה של ברק. נראה שאמסלם וברק לא דיווחו על הזיקה ביניהם או על ניגוד עניינים כלשהו. 

כך או אחרת, בינתיים נערכו בחירות (ואז עוד בחירות), וברק כיום משמשת כחברת כנסת כתף אל כתף עם אמסלם מטעם הליכוד.

אמסלם מסר בתגובה: "חברת הכנסת קרן ברק היא חברה טובה שלי במשך למעלה משני עשורים, וזה לא סוד ולא הוסתר מעולם. אני מעריך, מוקיר ואוהב אותה מאוד. יצא לנו לעבוד אחד מול השני, כשם שעבדה כשדלנית מול מרבית חברי הכנסת במשכן. קרן היא חברת ליכוד ותיקה ומוערכת וכפי שאני מכיר אותה מכירים אותה גם כל שאר חברי הסיעה. כל חוק שאנו דנים עליו בכנסת הוא לטובת כלל עם ישראל – מניסוח ואופי שאלותיך ניכר כי אינך מבין את עבודת הכנסת ואף לא את תקנון הכנסת. אני גאה בכל חוק שהעברתי ועזרתי להעביר, ואין ומעולם לא היה לי מה להסתיר או במה להתבייש".

ברק מסרה בתגובה: "בעשרות שנותיי, כבעלת חברה מקצועית שהקמתי בעשר אצבעותיי ושאותה הפכתי למובילה בתחומה, זכיתי להיכרות מעמיקה ויסודית עם חברי כנסת רבים מאוד. לשיטתו של תומר אביטל ניתן היה להחליף את שמו של השר אמסלם עם שמותיהם של אינספור נבחרי ציבור אחרים ולקבל בדיוק את אותו "התחקיר". אני מאוד מעריכה את השר אמסלם וגאה בחברות ארוכת השנים עמו. 

תומר אביטל מצא מקרים ספורים וניתח אותם בפופוליסטיות רדודה ושטחית וכך הוא בעצמו מעלה אצל הקורא את הספק לגבי הבנתו את עבודת הכנסת. לאור כל אלו, ברור לכל ומעל לכל ספק ש"התיזה" עליה מבוסס "התחקיר" שלך, מופרכת לחלוטין ומדובר בירייה באפלה  שתוצאתה – לא יותר מגיבוב של שקרים. לאורך כל שנות פעילותי, כבעלת חברה מצליחה, הקפדתי תמיד על התנהלות בהתאם לחוק ולכללים ואף החלתי על עצמי רגולציה עצמית וכללי שקיפות מחמירים ביחס למקובל בענף (ברק סירבה לפרט אילו כללי רגולציה עצמית, ת.א).

ח"כ קרן ברק בדיון בכנסת

אני גאה בהצלחות המקצועיות הרבות של החברה, שהקמתי וניהלתי ובהישגיי הרבים. המאבקים הרבים שהובלתי ידועים ונוהלו תמיד בשקיפות המתבקשת ופורסמו באמצעי התקשורת המגוונים. וכאישה, חשוב לי להעביר מסר לתומר – אין לי ולא יהיו לי "פטרונים פוליטיים". ולפי טון הדברים, אני מניחה שאם היה מדובר בגבר, לא היית מעלה על דעתך להתנסח בביטויים שכאלה. יושר והגינות, מלווים אותי בחיי במישור האישי והמקצועי וכך אמשיך. לסיכום, צר לי על העיסוק בנושאים שמזמן אינם אקטואליים ואתה בהחלט מוזמן לעקוב מקרוב אחר פעילותי הציבורית והפרלמנטרית בה אני עסוקה מאז היבחרותי לכנסת".

הצעתי לברק לפרט מה בדיוק עשתה מאז שנבחרה לכנסת – אך היא סירבה.

ומה דעתך? האם השניים היו צריכים לדווח על כך בדיונים שעסקו בלקוחותיה של ברק? האם יש צורך לחזק את קירות ההפרדה בין לוביסטים לבין נבחרי הציבור? נשמח לשמוע בתגובות. 

יש עתיד – המפלגה בה הכי הרבה ח"כים ויתרו על תוספת שכר

ניתוח ראשון של כלל חברי הכנסת שוויתרו על תוספות שכר לאורך השנים חושף כי ביש עתיד, כולנו והעבודה – חסכו לנו מאות אלפי שקלים. מי הם המוותרים הסדרתיים ובאלו מפלגות סירבו ולו למחווה הקטנה ביותר להשבת כספי ציבור?

| תומר אביטל |

"יש עתיד" היא המפלגה הצנועה ביותר: 40% מחברי הכנסת שלה ויתרו על תוספות השכר בשנים האחרונות. מייד אחריהם ניצבים חברי הכנסת מ"כולנו" ומ"העבודה". סך הויתורים של הח"כים מגיעים לסכום לא מבוטל של כ-720 אלף שקל, שחזרו לקופת הציבור. כך עולה מבדיקה מקיפה שערכנו ב"שקוף".

מנגד, אין נבחר ציבור אחד מהמפלגות מרצ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת – שהסכים לוותר ולו במעט על שכרו. בש"ס ח"כ בודד (דן סידה) השיב את התוספת.

מדובר בוויתור סמלי, במיוחד בכנסת הנוכחית, שאישרה לעצמה פגרה אינסופית וחסרת תקדים באורך של כמעט שנה. 

ואם זה לא מספיק, הכנסת היוצאת היא זו שבה הח"כים גזלו מאיתנו הכי הרבה לטובת עצמם: הקואליציה בדקה איזה מדד עולה הכי מהר, ולאחר שהתברר שזה השכר הממוצע במשק – הם הצמידו את עצמם עליו. כך, הוא עולה מדי שנה בראשון בינואר באופן אוטומטי.

כך, בעוד שב-2016 השכר של נבחרי הציבור עמד על 40,525 שקל בחודש, כיום הוא כבר עומד על 44,019 שקלים – למעלה מפי 4 מהשכר הממוצע בישראל. 

מיקי לוי – צנוע סדרתי

תיקון חוק שמאפשר השתקת ח"כים הגונים

האפשרות לוותר על התוספת השנתית חדשה יחסית, והיא תוצר חקיקה מעוות של ח"כ דוד ביטן, שלמעשה משמש כלי להשתקת ח"כים הגונים. 

למה זה רע? כי זה בא במקום תיקון רוחבי. המצב הזה מעודד את הציבור לצאת נגד אותם ח"כים שלא מוותרים על התוספת, במקום לדחוף לתיקון של מנגנון קביעת השכר וההטבות עצמו. 

לפי החוק, ח"כ יכול לבקש מחשב הכנסת שתוספת השכר של אותה שנה – לא תוזרם לשכרו, ותישאר בקופת המדינה.

ב-2019, הוויתור החודשי הינו בגובה של כ-1463 שקל. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) למשל משתכר השנה 42,556 שקל במקום 44,019 שקל. הוויתורים לא מתמזגים בין השנים, אלא תקפים רק לאותה שנה ונעלמים בשנה שלאחריה. כלומר, לא ניתן לוותר על כמה תוספות ברצף, אלא רק על תוספת השכר של שנה זו.

מי המוותרים הסדרתיים?

יש עתיד חסכו לנו עד כה כ-210 אלף שקל. כולנו – 127 אלף שקל, והעבודה – 174 אלף שקל. ראויים לשבח במיוחד חברי הכנסת דוד אמסלם, מיקי לוי ועפר שלח. שלושתם "מוותרים סדרתיים" מדי שנה, וכבר השיבו לציבור עשרות אלפי שקלים.

השנה 18 ח"כים ניאותו למחווה הזו, בהם משה גפני, מיקי יחימוביץ' ומיכל בירן. אשתקד רק ארבעה ח"כים הלכו לקראת הציבור.

כרגיל, אנחנו מנגישים לכם את כל נתוני הגלם עם כל שמות הח"כים שוויתרו על התוספות לאורך השנים – כאן.

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים – אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע: הכנסת היוצאת התעסקה בעצמה ובתנאי חבריה יותר מכל כנסת אחרת. את העיסוק הזה הובילו חברי הליכוד. מלבד בזבוז כספי ציבור, זה דוחה אזרחים רבים, פוגע באמון הציבור בשלטון ופורם את המרקם החברתי.

מצ"ל: יש היגיון בכך שנבחרי הציבור ירוויחו שכר ראוי ויהיה להם שקט תעסוקתי. השיח מתרכז, בטעות, בניסיון לגרום לח"כים לוותר על תוספות או להפחית משכרם. אולם הבעיה האמיתית היא בכך שהח"כים קובעים לעצמם את השכר, את ההטבות ואת תקציב הבזבוזים שלהם. הפתרון הוא מינוי ועדה עצמאית שתוכל להעניק לחברי כנסת הטבות ראויות שהם באמת צריכים, ומנגד לבטל תוספות תלושות מהמציאות.

ועדה ציבורית ומנותקת מאינטרסים אישיים, תחזיר לכנסת ולחבריה ולו מעט מכבודם האבוד. אולי היא אפילו תציע להגדיל את השכר – וזה יהיה הגיוני. לה יש את הכלים לקבוע כי זה ראוי, לנו אין כלים כאלה ולח"כים עצמם בוודאי שאין.

ויש גם כאלו שתורמים לעמותות

ראוי לציין שחלק מחברי הכנסת טוענים שהם תורמים משכרם. אלא שאין שום דרך להצליב זאת, ולבדוק האם תרמו וכמה. ניסיונות לברר למי בדיוק תורמים ח"כים שהצהירו על כך – העלה חרס.

כך או אחרת, אלו מוזמנים לשלוח לנו קבלות על תרומה – ונשמח לפרגן. אלא שהתרומה האידאלית – היא ישירות לקופת המדינה – הרי הם אלו שאחראים עליה. ואם הם לא בטוחים שזה האפיק המיטבי להחזר כספם – מדוע שבכלל נשלם מסים?

 ובכל זאת, כפי שכתב על נתונים אלו חגי עמית בדה מרקר בשיתוף איתנו, גם לסמלים יש משמעות.