פוסטים

גידול זקנים, אוכל מהבית וחיטויים: מערך הכבאות בצל הקורונה

במסגרת הכתבות השבועיות שלנו על הכבאות, בדקנו כיצד משפיע משבר הקורונה על מערך הכבאות – וגילינו שאפילו מגיפה עולמית לא מכבה את להבות הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות. וגם: האם כמות הכבאים בישראל מספיקה? כתבה רביעית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע, מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות הפולואפ שלנו.

והפעם: איך מערך הכבאות מושפע מהמגפה?

בימי הקורונה הצטרף מערך הכבאות למאמץ הלאומי להתמודדות עם הנגיף: מעבר לכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, בימים האחרונים עסוקים במערך בחיטוי מרחבים ציבוריים כדי לוודא שהם נקיים מנגיף הקורונה ומחוללי מחלות אחרים. עד עתה נעשו חיטויים של מרחבים ציבוריים בתל השומר, בית מעצר אבו כביר, שכונת אבן חן במודיעין, ועוד. מחר מתוכנן  חיטוי בבית החולים איכילוב.

כבאים מבצעים פעולות חיטוי השבוע

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן

חוששים מהדבקת כבאים

החשש המרכזי בכבאות בימים אלה הוא הדבקה של לוחמי האש בקורונה. בשעת משמרת נמצאים הכבאים בתחנה 24 שעות, במהלכן הם מבלים באזורים משותפים ולנים יחד בחדרים, ומכאן החשש להדבקה של כלל הכבאים במשמרת, שתתפשט כאש בשדה קוצים.

בכבאות גם דואגים למצב הנפשי של הכבאים ועובדי המערך בתקופה מלחיצה זו. לאחרונה הופץ שאלון לכל עובדי המערך בו הם נשאלו לגבי תחושת הביטחון שלהם בנוגע לקורונה, חששות מהתקופה, ועוד. 

שאלון שהופץ לעובדי מערך הכבאות השבוע

"החשש הגדול שלי באופן אישי הוא החשיפה המוגברת לאוכלוסיה", מספר לנו אחד הכבאים. "הרי אין לי ברירה אלא לבוא במגע עם אנשים, ואני חושש להידבק בנגיף ולהדביק את השאר. הביאו לנו לתחנות אלכוג'ל, כפפות ונשמיות כדי להתמגן ביציאה אירועים שגרתיים, כמו תאונות דרכים וחילוצים. אם אני צריך להגיע לאדם בבידוד או חולה אני משתמש במסכה לשריפות, כי היא אטומה בלחץ אוויר ומגינה ב-100 אחוז מקורונה".

ביום ראשון השבוע פורסם בערוץ 12 כי בקורס סמלים של הכבאות התכנסו עשרות חניכים ששהו יחדיו באותו המתחם – בניגוד להוראות משרד הבריאות. 

לא תאמינו על מה רבים הכבאים והנציבות בימי הקורונה

כדי למנוע הדבקה בתחנות, נציבות הכבאות הוציאה סדרת הוראות ללוחמי האש לימי המשבר. אחת ההוראות כללה איסור על יציאה מהתחנה שלא לצורך מבצעי, ודרשה מהכבאים להגיע עם אוכל מהבית למהלך כל המשמרת. ההוראה הציתה סכסוך – בעיני ועד הכבאים זו בקשה לא לגיטימית: ביומיום הכבאים רגילים לצאת לקנות מצרכים ולהכין לעצמם אוכל במהלך המשמרת.

יו"ר ועד הכבאים אנקורי כתב מכתב חריף לראש אגף המבצעים, בו הוא דרש לבטל את ההוראה על איסור יציאה מהתחנה לקניות. "אני מוותר על השאלה למה לא טרחת להרים טלפון ולהיוועץ לפני הנחתת פקודה שכל כולה התייחסות לתנאי העבודה של הכבאים", אנקורי כתב, "אני מציע לבטל את ההנחיה הזו מיידית. היא מייצרת התמרמרות בכל הארץ מהטעם הפשוט שציינתי לעיל, מה שהיא גם לא הגיונית". 

בסופו של דבר ביטלה הנציבות את ההוראה, ואפשרה לכבאי אחד במשמרת לצאת לרכוש מזון לכבאים. 

נזכיר, כי לוועד הכבאים יש בטן מלאה על התנהלות הנציבות מול העובדים. הם טוענים שההחלטות לגבי עובדים צריכות להתקבל בהתייעצות איתם. גורם בוועד מרחיב: "בנציבות עושים המון דברים לבד. חבל – בתקופה הזו, במה שצריך אנחנו נסייע. אם מקבלים החלטות על העסקת העובדים, תבואו לדבר איתנו ואולי נצליח לשכנע אתכם לפעול אחרת, לא רק דרך מכתבים. ככה יהיה לנו יותר קל להעביר את הגזירות לשטח".

האם ביטול ההוראה בנוגע ליציאה לקנות משמעותה הנפת דגל לבן בנציבות, שמעוניינת לשמור על יחסי עבודה שקטים יותר בתקופה הזו? ימים יגידו.

המכתב שכתב יו"ר ועד הכבאים אנקורי לראש אגף מבצעים

רוצים להישאר מזוקנים 

כבאים עמם שוחחנו טוענים כי חלק מההוראות האחרות שהופצו לגבי התמודדות עם הקורונה לא היו ברורות. אחת מהן למשל נוגעת להוראת לגילוח זקן: כל הכבאים מחויבים לגלח את הזקן לגמרי, אך יש מי מהם שקיבלו פטור מרופא עור, או שבאפשרותם להישאר מזוקנים מטעמי דת. 

לאחרונה הופצה ידיעה בכבאות כי ע"פ ארגון הבריאות העולמי הזקן מגביר את הסיכוי לחלות בקורונה ("הקורונה 'אוהבת' זקן") – ולכן על כל הכבאים להתגלח. מבדיקת "שקוף" עולה כי הדבר כלל לא נכון – זקן לא מגביר סיכוי לחלות בקורונה וארגון הבריאות העולמי לא טען כך מעולם.

הנחיות שהופצו וכללו דרישה לגילוח זקן מפני ש"הקורונה אוהבת זקן"

לאחר בירור מול הנציבות, עולה כי הכוונה המקורית של הוראה זו הייתה שעל כלל הכבאים לגלח את הזקן מפני שהנשמיות (מסכות שמגנות מפני קורונה) יעילות יותר ללא זקן – הן נצמדות לפנים בצורה טובה יותר. ארגון הבריאות העולמי אכן פרסם בעבר כי שיער פנים עלול לפגוע באטימה שמספקות הנשמיות וכך לפגוע ביעילות שלהן. 

כבאים לא מרוצים מהוראה זו וטוענים כי הכבאות "מנצלת" את הקורונה כדי לכפות עליהם הוראות שאין בהן צורך. כפי שציין כבאי עמו שוחחנו – כשהכבאים באים במגע עם אדם שחשש שנושא קורונה הם מעדיפים לחבוש מסיכת פנים מלאה של שריפות, שלטענתם ניתן לחבוש אותה גם עם זקן. 

בנציבות טוענים אחרת: לדבריו של בכיר בנציבות, אין אחריות על שימוש במסיכות הפנים המלאות עם זקן, וגם ה-NFPA, גוף בין-לאומי ללא מטרות רווח המשמש גורם מנחה מקצועי לרשויות הכבאות בעולם, דורש גילוח זקן לכבאים בגלל אותן המסיכות.

כבאי עם מסיכת פנים מלאה

האם הכבאים בכלל ערוכים לפעול במקרה שישראל תיקלע לרצף של אסונות אש?

כמות הכבאים בישראל לא עומדת באמת המידה הבינלאומית. בימי משבר, העניין עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף. על פי NFPA, התקן הרצוי של שיעור לוחמי האש באוכלוסייה הוא לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. מבדיקת "שקוף" עולה כי בישראל מעולם לא עמדנו בתקן הזה.

בדצמבר 2019 אוכלוסיית ישראל עמדה על 9,136,000 תושבים. על פי התקן, יש צורך ב- 9,136 לוחמי אש בישראל, כלומר, פי ארבעה וחצי ממספרם כיום – 2,100. לשם המחשה, למול התקן שעל פיו צריך להיות לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים, בישראל יש היום לוחם אש אחד על כל 4,350 תושבים. מדובר בשיפור קל מהמצב ב-2017, בו היה לוחם אש אחד על כל 4,450 תושבים.

מבדיקת "שקוף" עולה כי בין 2012 ל-2016 נספו בשריפות בממוצע 21 בני אדם. למרות שבישראל יש פחות כבאים מהתקן של ה-NFPA, היא נמצאת במקום טוב ביחס לעולם ביחס בין מתים בשריפות לאוכלוסיה. בארה"ב למשל, יש 1.6 לוחמי אש על כל 1,000 איש, אך מספר הנספים בשריפות שם גבוה יותר מבישראל. 

"צריך להבין שהמצב במדינות אירופה וארה"ב הוא שונה מאצלנו: הפריסה הגיאגרפית שיש בין ערים לערים היא גדולה יותר מאצלנו כך שזמן התגובה שם ארוך יותר", מסביר איציק עוז, ראש אגף מבצעים בכבאות. "באירופה וארה"ב גישרו על הפער הזה ע"י הקמת הרבה תחנות משנה בעיירות והגדלת מספר הכבאים אבל אצלנו אין צורך כזה".

לדבריו, "גם סוג הבניה שם שונה מהארץ. אצלנו הכל זה בלוקים ובטון אל מול בתי עץ או גבס בחו"ל. אצלנו יש פחות שריפות. אני חושב שלא ניתן להשוות אותנו לארה"ב ואירופה"

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

המטרה מקדשת את האמצעים: ארגון הכבאים רכש תחקיר במסווה עיתונאי והעביר מידע לא אמין לכלי תקשורת

ממשיכים במעקב אחר המאבק המתרחש בשירותי הכבאות וההצלה – שמסכן את החיים של כולנו • והפעם: השיטות מפוקפקות בהן השתמש ועד העובדים כדי לפרסם את טענותיו • ארגון הכבאים: "במצב שנוצר היה חשוב לארגון העובדים להציג את האמת לעובדים ולאזרחים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כחלק מסדרת כתבות הפולואפ של שקוף, החלטנו לעקוב באופן רציף אחר המתרחש בכבאות: בשבע השנים האחרונות מתחוללת מלחמה עקובה מדם בין ועד הכבאים להנהלת הארגון. למרות התראות רבות על כך שהסכסוך עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע נסקר מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

כבר כמה שבועות שאנחנו לומדים את סיפור הסכסוך בכבאות לעומק. בתוך כך, ניסינו להבין מהן בעצם הדרישות של ועד הכבאים מההנהלה. אחרי מאמצים כבירים מצידנו, נציגי הוועד העבירו לנו השבוע רשימת דרישות מסודרת. עוד על דרישות הוועד – בכתבה הבאה – אבל היום נעסוק בניסיונות הוועד לרמות את התקשורת ואת הציבור כדי להוציא את הטענות שלו לאור. 

תחקיר "שקוף" מגלה כי ועד הכבאים פעל לא פעם בדרכים בעייתיות כדי לנסות להוכיח את צדקת דרכו, ואף ניסה לעוות את האמת כדי שתתאים למציאות אותה הוא מנסה לתאר. והכל – מכספי העובדים. 

רכישת תחקיר עיתונאי מזויף מכספי הוועד

אחת הדרכים בהן בחרו בוועד לפעול היא על-ידי רכישה של "תחקיר" וידאו עיתונאי בארבעה חלקים, בסגנון "עובדה", תחת הכותרת: "תחקיר מיוחד: מה באמת מתרחש במערך הכבאות בישראל?". שניים מארבעת חלקיו כבר פורסמו ביוטיוב וברשתות החברתיות. אך לא מדובר בתחקיר עיתונאי – רחוק מזה. 

הוידאו שמתיימר להיקרא "תחקיר" נרכש מחברה ששמה "חברת החדשות הפרטית". היא מוכרת תשדירי פרסומת בסגנון עיתונאי, שמטרתם לגרום לצופים לחשוב שמדובר בחדשות אמיתיות. באתר החברה נכתב: "84% מהנשאלים (בסקר שנערך) היה משוכנע שצוותי חדשות אמיתיים הכינו את משדרי החדשות (…) כמעט איש מהצופים לא העלה על דעתו שמדובר בתכני חדשות שנעשו על ידי חברה פרטית".

קנייה של תחקיר המתחזה לעבודה עיתונאית היא פעולה בעייתית בפני עצמה (ועל כך נרחיב בהמשך בכתבה נפרדת), אך המעשה הוא בעייתי אף יותר במקרה זה, מפני שהתחקיר נרכש ככל הנראה מכספי ועד העובדים – כלומר מכיסם של כל עובדי מערך הכבאות. 

בדיקה שערכנו ב"שקוף" מצאה כי עלות רכישת כתבה בודדת מחברת החדשות הפרטית היא כ-35 אלף שקל. מכיוון שבמקרה של ועד הכבאים מדובר על תחקיר בארבעה חלקים, ניתן להניח שהעלות הגיעה לסכום הגבוה מ-100 אלף שקל

התכנים של חברת החדשות הפרטים נתפסים כחדשות לכל דבר. מאתר החברה

זו הזדמנות טובה להזכיר שהכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור וכמעט לא מפוקחים. זו הסיבה שהוועדים יכולים לקנות מכספי העובדים תחקירים מזויפים – בלי לדפוק חשבון. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות. אנחנו ב"שקוף" מקדמים שקיפות באגודות עות'מאניות כבר שנים, עוד על הנושא ניתן לקרוא כאן

ההקלטה של דדי שמחי 

בתחקיר המדובר מושמעת הקלטה של נציב הכבאות, דדי שמחי, בו הוא אומר כי במידה וכבאי הופך לא כשיר רפואית, "מפטרים אותו בלי כסף ויורים לו בראש". מבדיקת "שקוף" עולה כי ועד הכבאים אף הגיש תלונה לנציבות שירות המדינה לגבי ההקלטה הזו. 

נציבות שירות המדינה חקרו את הנושא, ולבסוף אף קיבלו לידיהם את תמליל ההקלטה המלא. מהתמליל עלה כי המשפט של שמחי הוצא מהקשרו, וכי הוא למעשה אמר דבר הפוך: מיד לאחר "מפטרים אותו בלי כסף יורים לו בראש" המשיך שמחי ואמר "תפסיקו לחשוב שכל דבר זה ישר פיטורים. תירגעו. מה נראה לכם, שאנחנו רוצים לדפוק אתכם? אני דואג לכם יותר מכולם, לא נגדכם". התלונה נסגרה.

מתוך תוצאות חקירת נציבות שירות המדינה

תגובת הנציבות לתלונה התקבלה ביוני 2019, אך ההקלטה בכל זאת מופיעה ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית שעלה ליוטיוב בספטמבר 2019. לפניכם צילום מסך מתוך תשובת הנציבות לתלונה של הוועד, ותמליל של ההקלטה המלא:

תמליל ההקלטה המלא. מתוך תוצאות חקירת נציבות שירות המדינה

ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית מובאות גם עדויות להטרדה מינית של עובדת במערך הכבאות ע"י עובד אחר במערך. גם בנושא הזה הוגשה תלונה לנציבות שירות המדינה, שנחקרה ונסגרה מחוסר אשמה. לטענת הכבאים העובדת הגישה לאחרונה ערעור על תוצאות החקירה. נבהיר כי שקוף לא מתיימרת לשפוט את פרטי המקרה הספציפי בשום אופן, אך ראוי לציין כי בתחקיר של חברת החדשות הפרטית מוצגת תמונה חלקית: לא הוזכר כי התלונה נחקרה ונסגרה, למעשה כלל לא צוין כי הוגשה תלונה בנושא.

משקרים לתקשורת: ההקלטה המגמתית של שמחי מגיעה ל-Ynet

במהלך העבודה על כתבה זו, התברר לנו שאותה הקלטה של הנציב שמחי, הגיעה גם לידי מערכת Ynet. מסתבר כי עוד לפני שהסתיימה חקירת נציבות שירות המדינה, כתב Ynet קיבל מהוועד את ההקלטה הערוכה בצירוף התלונה שהוגשה על ידם לנציבות. 

הכתב עצר לבדוק את הנושא, ופנה אל נציבות הכבאות כדי לברר את העניין לעומק. "נדלקה לי נורה אדומה", הוא מספר לנו. בנציבות טענו בפניו שהדברים הוצאו מהקשר, והכתב החליט שלא לפרסם את הסיפור המפוברק. 

כחודש לאחר פניית הוועד אל מערכת Ynet התפרסמו מסקנות חקירת נציבות שירות המדינה, ו-Ynet פרסמו את מסקנותיה. 

מדוע בחר הוועד לפעול כך?

חברי הוועד והיו"ר אנקורי מנהלים מלחמה עיקשת על תנאי העסקתם כבר שנים, אך מאז שמונה הנציב שמחי, יחסי העבודה הידרדרו לתהומות מכוערים במיוחד. בין הכבאים מתנהל היום שיח של שנאה כלפי הנציב, ורבים מהכבאים רואים בו כאויב – ולכן כל פעולה שנעשית כדי לנסות להדיחו היא בגדר "מטרה המקדשת את האמצעים". תפיסה זו היא כנראה ההסבר לכל הפעולות הנ"ל. 

אז האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? על מטרות ודרישות הוועד נרחיב בשבוע הבא.

תגובות

תגובת ועד הכבאים:

הוועד בחר להציג תחקיר אמיתי עם עובדות אמיתיות אחרי שהתוכנית "עובדה" הביאה מצג שקרי ומנותק מהמציאות. הכתבת שלכם בחרה להתעלם ממידע ברור שהונח לפניה הסותר שחור על גבי לבן סיפור מזעזע שהועלה בעובדה ועל פיו כבאי מת באירוע בגלל שלא היה מאומן לאור עיצומי הוועד. טענה חצופה ופושעת זאת עומדת בניגוד למסמך ברור שנמסר לכם ושמראה כי הכבאי המנוח סיים למעלה מ-97 אחוז מתכנית האימון שלו והיה מוסמך לטיפול בחומרים מסוכנים. במקום לעסוק השקרים היינו מצפים מאתר כמו שקוף לאתר את התחקיר הגנוז ממנו ניתן אולי ללמוד מה הייתה הסיבה האמיתית למותו הטראגי.

אין שחר לסכום המוזכר כאן. ארגון העובדים משתמש בכספי העובדים לניהול שוטף של הארגון ופעילויות רווחה לעובדי המערך כולו, במצב שנוצר היה חשוב לארגון העובדים להציג את האמת לעובדים ולאזרחים.

ישנן עשרות התבטאויות מזעזעות של הנציב כלפי הכבאים. אם הייתם רוצים או מנסים, הייתם מגיעים אליהן בקלות. לא מכירים את התגובה של נציבות שירות המדינה.

שוב עבודה רשלנית: התלונה עדיין עומדת וקיימת ונמצאת בערעור שהוגש ע"י העובדת שהתלוננה. חבל שהכתבת שלכם לא עשתה מאמץ מינימלי לדבר איתה ובחרה להגן על התנהגות פושעת כלפי אישה.

תגובת חברת החדשות הפרטית:

כמי שזכה בפרס מצוינות עיתונאית ע״ש גדעון לב ארי ז״ל (2003) על כתבת יומן שחשפה את היקף המחלות ומקרי המוות הרבים בקרב לוחמי האש וכיצד המדינה מפקירה אותם – יש בי מחויבות לציבור הכבאים שהיא הרבה ומעבר לכל התקשרות עסקית. הערכה שלי אליהם עצומה.

לגופו של עניין – רפופורט חברת החדשות הפרטית נשכרה על ידי ארגון הכבאים הארצי להפקת סדרת סרטים תיעודיים שיחשפו לציבור הישראלי, לראשונה, כיצד מתנהל מערך הכבאות הארצי, בדגש על צמרת הארגון. לצוות ההפקה והתחקירנים שלנו הגיעו עדויות קשות, צילומים והקלטות שאין יותר מדרך אחת לפרש אותם וסיפורים מסמרי שיער מפיהם של לוחמות ולוחמי אש אשר התייצבו מול המצלמות שלנו, הפגינו אומץ רב, ושיתפו.

כל הסרטים מביאים עדויות אמיתיות, אותנטיות – את כולם קיבלנו מהכבאים עצמם.

מערך משפטי מקצועי בחן את הסרטים פריים אחר פריים, שוט אחר שוט ומשפט אחר משפט – כולם נמצאו נכונים, אמיתיים, אמינים ושדירים.

רפופורט חברת החדשות הפרטית הינה החברה הראשונה בישראל והמובילה בארץ בכל הקשור להפקת סרטים המביאים את המסר של לקוחותיה בסגנון עיתונאי (והכל חייב להיות אמיתי!). ביום שבו עזבתי את עבודתי ככתב טלוויזיה בערוץ הראשון , החלטתי להקים חברה אשר, לראשונה, תאפשר גם לגופים וארגונים לספר את סיפורם מבלי להיות תלויים בכלי תקשורת זה או אחר – ולא כפרסומת, אלא כיצירה עיתונאית פרטית מעניינת ואפקטיבית. בדיוק כך נהגנו עם הכבאים היקרים – מהרגע שבו אומת החומר שנחשפנו אליו – חשנו שליחות להפיצו לציבור.

אני וכל רפופורט חברת החדשות הפרטית גאים שעמדנו לצידם של לוחמי האש האמיצים וסייענו בידם להביא את סיפורם, גרסתם לכלל הציבור.

תחקיר הכבאות של שקוף: המלחמה בין הוועד לנציבות שמסכנת את כולנו

מבקר המדינה ובכירים במערך הכבאות הזהירו כי העיצומים הרבים של הכבאים עלולים להוביל לפגיעה בנפש וברכוש. למרות חשיבות הנושא, הוא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ואז נשכח. כחלק מסדרת כתבות הפולואפ בשקוף שבודקת #מה_נשתנה עם תחקירי עבר החלטנו לעקוב באופן רציף אחר המתחולל בכבאות.  פרק ראשון בסדרת הכתבות על המתרחש בשירותי הכבאות וההצלה: המלחמה בין ועד הכבאים לנציבות הכבאות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה הסיפור? הרפורמה בכבאות והמלחמה בין דדי שמחי לאבי אנקורי – על חשבון הציבור

מזה שנים מתחוללת מלחמה בין ועד הכבאים והעומד בראשו, אבי אנקורי, לבין נציבות הכבאות. הסכסוך עתיק השנים מתבטא באינספור עיצומים וצעדים ארגוניים שונים – אלפי ימי עיצומים כבר נצברו – במהלכם ועד הכבאים מבטל אימונים, הכשרות, הדרכות, ומבצע עוד פעולות הפוגעות בהתנהלות השוטפת של המערך. העילות לעיצומי הוועד כוללות פגיעה בתנאי השכר או הרווחה, טענות להתנהלות לא תקינה מצד הנציבות, פגיעה בחופש ההתארגנות, ועוד.

הרקע לסכסוך הוא המהפך שעברה הכבאות ב-2013: עד לשנה זו, מערך הכבאות התנהל תחת רשויות מקומיות, ותחנות הכיבוי היו כפופות לעירייה. נציב הכבאות בתקופה הזו היה אחראי על הצד המקצועי של עבודת לוחמי האש, כמו הכשרות, תקינות ציוד, וכד' – אך חסר אחריות פיקודית בפועל. לאחר הפקת לקחים מאסון הכרמל, הוחלט ב-2013 על הקמת רשות כבאות ארצית, שבראשה עומד נציב הכבאות, המפקד על המערך בפועל.

  • לפירוט העיצומים בכבאות מהקמת רשות הכבאות הארצית ועד ינואר 2020, לחצו כאן

האם הגיוני להשבית ארגון חירום?

הרפורמה הפכה את הכבאות לארגון היררכי שלא תלוי בראש העיר, אלא בנציב (הרמטכ"ל של הארגון, במילים אחרות). השינוי הזה, כך ע"פ בכירים במערך, הוביל לקשיים בקבלת סמכות, ודרש שינוי בתרבות הארגונית: "הרפורמה הובילה לכך שלנציב הכבאות יש גם אחריות, הוא לא רק נציב – הוא גם ממש מפקד על הכוחות. זה מצב חדש יחסית עבור הכבאים וזה מצריך הסתגלות".

מה שבאמת סיבך את הכל הוא שאף שהכבאות הוא ארגון חירום, כמו המשטרה או צה"ל, הוחלט להמשיך לאפשר לוועד הכבאים להתקיים ברשות החדשה. כך, מצד אחד ניתן לשבות ולפתוח בסכסוך עבודה כמו בכל ועד רגיל, מצד שני – מדובר בחלק משירותי ההצלה של המדינה, והשבתת התנהלות השוטפת עלולה להוות בעיה. בעיה שאף תגבה חיים.

המתח בין זכויות עובדים לבין המקצועיות הנדרשת מעובדי ארגון חירום הפך לליבת הסכסוך במערך הכבאות.

בא לשכונה נציב חדש: המינוי של הנציב דדי שמחי

דדי שמחי מונה לנציב הכבאות ב-2017, לאחר שירות ארוך בצה"ל כתת-אלוף וראש מטה פיקוד העורף. מאז מינויו לתפקיד נציב הכבאות, הרקיע הסכסוך בין הוועד לנציבות לגבהים חדשים, כשהוועד נוקט מול שמחי גישה אלימה במיוחד.

הנה כמה מהאירועים יוצאי הדופן שהתרחשו בשנים האחרונות: כבאים מנעו מהנציב שמחי להיכנס לתחנת הכיבוי בירושלים (בווידאו למטה). התקיימו הפגנות מתחת לביתו של שמחי. הופצו בגדרה, מקום מגוריו של שמחי, פליירים נגדו, ומסרונים בגנותו נשלחו לתושבי העיר ובהם נכתב: "בזמן שלוחמי האש מטפלים בשריפות בעוטף עזה וברחבי מדינת ישראל, דוד שמחי נפגש בסתר ועושה קומבינות עם לוביסטים". ביוטיוב וברשתות החברתיות ניתן למצוא עוד עדויות למתקפות אישיות על שמחי מצד הוועד והכבאים.

יש האומרים שמה שגורם למשבר החמור ביחסים מאז מינויו של שמחי היא גישה "פיקודית מדי" איתה הגיע שמחי לתפקיד.  הכבאים טוענים ששמחי מנסה "להפוך את הכבאות לצבא", למרות שמדובר בארגון אזרחי, ושהוא הולך עם "ראש בקיר".

"הוא מאוד לעומתי, ובמקום להראות לנו שלא צריך ועד כי הוא דואג לתנאים שלנו", הלין אחד הכבאים, "הוא מוכיח למה כן צריך את הוועד". בכיר לשעבר בכבאות הוסיף כי "כל עוד ההחלטה היא שיש ועד עובדים בארגון, צריך ללמוד לחיות איתו. אני חושב שבכלל לא צריך ועד עובדים בכבאות, אבל מהקרבות האלה נגרם נזק לשני הצדדים. ניתן לנהל את המערך לצד הוועד: עובדה שיש כבאות, הכבאים עובדים. ברור שאם יש השבתות וקורסים לא נפתחים זה פוגע, אבל יש כאן דרך אמצע, ושמחי צריך למצוא אותה".

הודעות SMS שהופצו על דדי שמחי

מבדיקת "שקוף" עולה כי שמחי אכן פועל כדי להחליש את כוחו של הוועד בכבאות: בנציבות הכבאות החלו לאחרונה להתנות יציאה לקורסים ומשלחות בהתחייבות של המשתתפ/ת לא לקחת חלק בשביתות מסוימות. הנציב גם שינה את הרכב ועדת המכרזים ונתן לנציבות הכבאות קול נוסף בתוכה. המשמעות היא שמתוך ארבעה נציגים בוועדה, שניים מהם מגיעים מנציבות הכבאות, אחד מנציבות שירות המדינה ואחד מהוועד. כך השפעתו של הנציב על בחירת האדם המתאים לתפקיד גדלה.

נציב הכבאות, רב טפסר דדי שמחי

מקורבים לשמחי מדגישים כי היחס אליו נובע מכך שהוא הנציב הראשון שמנסה "לעשות סדר" במערך ואינו מוכן להיכנע לתכתיבי הוועד, ושהוא הנציב השני בלבד שמפקד על המערך, לאחר הרפורמה בכבאות.

"מאז הרפורמה היו שני נציבים: שחר איילון ודדי שמחי. בתקופה של איילון היו לא פחות השבתות, אבל איילון החליט שהוא מוותר על האחריות שלו. דברים שקרו בתקופתו לא עוברים אצל דדי", אמר בכיר במערך, "בשלוש השנים האחרונות הכבאות עוברת מהפכה, לא פחות – ויש מי שההתקדמות והסדר שנעשה פה ומעבר ממערך סמי-מקצועי ושכונתי למערך ברמה הלאומית, לא מתאים לו".

הכירו את יו"ר הוועד: אבי אנקורי

אבי אנקורי משרת כבר 27 שנה בכבאות, ומשמש מאז 2012 ראש הוועד. מאז שנבחר, לא התמודד מולו אף אחד – הוא המנהיג הבלתי מעורער של ועד הכבאים. אנקורי נתפס בכבאות כמי שמציב עמדה תקיפה מול ההנהלה, והעובדים מאמינים בו והולכים אחריו.

הציבור תופס את יו"ר הוועד אנקורי כמי שמרכז בידיו כוח רב מדי, וכך גם תופסים אותו בנציבות הכבאות, ואכן – אנקורי חולש על תקציבים גדולים, וביכולתו לשבש את הפעילות של שירות הצלה חיוני. 

אנקורי מסתייג. "אנחנו לא ועד רכבת ישראל, אני לא יכול לעצור קרונות ולהגיד הנה, האזרחים אכלו אותה, עכשיו יקשיבו לנו", אמר לנו, "אנחנו הכבאים, לא משנה מה יעשו לנו, גם אם יגידו לנו שהחודש אין משכורות, מה נגיד? לא נצא להציל חיים? באנו לפה מאידיאולוגיה, ולא משנה איזו פגיעה תהיה בעובדים, תמיד נצא להציל חיים".

למרות התמיכה הרבה לה הוא זוכה מצד העובדים, יצא לאנקורי ולוועד בראשו הוא עומד שם רע: במהלך 2019 התפרסם תחקיר "כלכליסט" מאת עמיר קורץ, שתיאר שימוש בעייתי בעשרות מיליוני שקלים שמגיעים מתקציב המדינה לקופת הוועד ("כספי רווחה"). בין היתר הוציא הוועד את הכספים על הפגנות נגד הנציב שמחי, השכרת מסוק שטס מעל בית "האח הגדול" עם שלט תמיכה בבנו של חבר ועד שהשתתף בתכנית, ועוד.

לאחרונה הוגש נגד אנקורי כתב אישום בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מימון הוצאות משפט של מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, משה סוויסה (ניתן לקרוא כאן). ברקע ישנן טענות קשות להתנהלות בעייתית של אנקורי מצד הנציבות, ומשפטים שונים התנהלו ומתנהלים בעניינו.

כתב אישום הוגש נגד אנקורי בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, משה סוויסה

נראה שהכבאים לא מתעלמים מהבעייתיות של אנקורי. אחד הכבאים סיפר לנו: "אני חושב שאבי אנקורי עושה לנו שירות גרוע: הוא מתראיין לא טוב, הוא מוציא אותנו לא טוב, אנחנו לא יודעים לגייס את הקהל לטובתנו, וחבל. באחת הכתבות הראו שהוא נעלם ולא משתתף באימון, אמרתי לעצמי – לפחות תעשה כאילו אתה כן חלק מהמשמרת, תיראה טוב", הסביר לנו כבאי.

"מצד שני", הסתייג, "לא משנה מה – את הנציב אנשים שונאים יותר מאת יו"ר הוועד, כי היו"ר, עם כל הבעיות שלו, לפחות בצד שלנו. הפחד הוא שברגע שלא יהיה ועד, שלא יהיה אנקורי, הנציב ינצח. לכן את כל השביתות ואת ההוראות של אנקורי אנחנו מגבים, כי הכבאים מקבלים תחושה שהנציב רוצה לפרק את המערך"

אנקורי VS שמחי

המשבר ביחסים בין הנציב לבין ועד הכבאים הגיע כאמור לפסים אישיים, לרבות הפגנות מתחת לביתו של שמחי ומסרונים שנשלחו לתושבי היישוב שלו: "זה קשה: מפגינים לך מול הבית, לא נותנים לך להכנס לתחנות כיבוי שאתה אחראי עליהן, מוצאים עליך פשקווילים בכל הישוב בו אתה גר – כשזה קורה, אי אפשר לנתק את הרגש", הסביר לנו בכיר בכבאות, אך אמר כי למרות שהמאבק אישי הדלת לפיוס עדיין פתוחה. 

לדבריו, "אנחנו עדיין מדברים פה על ראש ארגון לאומי, שלא יכול להתנהל מתוך אמוציות וגחמות. לא בזכות התנהלות כזו הוא הגיע לתפקיד. יותר מזה, אומר לך כך: אם מחר בבוקר אנקורי יחליט שהוא מבין את המקום שלו, לא מתערב בשיקול הדעת של המפקדים, אז כל הסיפור הזה נגמר, והופך ללא רלוונטי".

תחקיר "עובדה": נקודת מפנה ביחסים בין ועד העובדים לנציבות

נקודת ציון משמעותית ביחסים בין ועד הכבאים לנציבות היא תחקיר "עובדה" של עמרי אסנהיים, שיצא בתחילת 2019. אסנהיים חשף התנהלות בעייתית במיוחד של ועד הכבאים מול הנציבות, וקשר קשר ישיר בין מוות של אזרחים בשריפות לשביתות ועיצומי הוועד. התחקיר התמקד ביו"ר אבי אנקורי באופן אישי: אנקורי מצטייר בתחקיר כאדם חסר אחריות וכוחני, והובאו עדויות שונות לחוסר מקצועיותו ככבאי וכיו"ר ועד. 

בכיר ברשות הכבאות מספר לנו כי לתחקיר הייתה השלכה משמעותית על היומיום בכבאות: "התחקיר השפיע על  אגף המשמעת של שירות המדינה, וגם על בתי הדין לעבודה. אפשר לחלק את היחס מהם לתקופה שלפני התחקיר הזה ואחרי התחקיר הזה".

לדבריו, "הבינו שם שברמה העקרונית אין מקום לוועד בארגון כזה, אבל אם קיים ועד – הוא צריך להגביל את גבולות הגזרה שלו ולא להשפיע על פעילות מבצעית. במשך תקופה גם לא היו עיצומים משמעותיים בכבאות, ובנושאים מסוימים נפתחו חקירות משטרה".

מה שמדהים זה שמי שהזמין את צוות "עובדה" לסקר את המתרחש בכבאות – הוא אנקורי עצמו. במהלך הצילומים אנקורי לא ידע שבסופו של התחקיר יצטייר כ"איש הרע", ולכן כנראה הסכים לשתף פעולה. מכאן גם ניתן להבין כי חברי הוועד והיו"ר אנקורי תופסים עצמם כקורבנות: מבחינתם, הנציב שמחי הוא אויב – ולכן כל פעולה שנעשתה כדי לנסות להדיחו היא בגדר "מטרה המקדשת את האמצעים". תפיסה זו מלווה את הוועד בפעולות נוספות ונראה כי היא ההסבר לכל אחת מהפעולות הקיצוניות שנקט הוועד כלפי שמחי שפורטו מעלה.

את הצלקות שהשאיר התחקיר הזה באנקורי באופן אישי קשה לפספס: אנקורי חוזר וטוען שכל המוצג שם הם סיפורים שהוצאו מהקשרם ואף שקרים, והוא מנסה מאז להפריח את הטענות שעלו נגדו שם. מאז התחקיר, אנשי הוועד ואנקורי כמעט ולא מתראיינים, וכשהם כן עושים זאת – הם נעזרים בעמנואל רוזן, יועץ התקשורת החדש יחסית של ועד הכבאים.

מה המצב כעת במערך הכבאות? בואו נצא לדרך ונבדוק. נתחיל עם משמעות העיצומים.

העיצומים בכבאות פוגעים במקצועיות הכבאים

ממעבר על טבלת העיצומים המלאה בין 2013 עד היום, עולה כי שובשו אינספור פעילויות בכבאות. כדי להבין כיצד משפיעים העיצומים בשטח, ביררנו מה המשמעות שלהם. הנה כמה דוגמאות:

  • אי-איוש חדר מבצעים ומניעת הכשרות בנושא חדר מבצעים: אל חדר מבצעים מגיעות שיחות מוקד 102 של אזרחים המדווחים על שריפות. עקב חוסר בכח אדם הוחלט שגם כבאים יאיישו לעיתים את המוקד, אך הוועד לא הסכים לכך, ואסר על הכבאים להגיע להכשרות בנושא זה.
  • אי-מענה טלפוני במדור בטיחות באש: כשבונים בניין חדש או חנות צריך לקבל אישור ממכבי האש, כחלק מרישוי עסק או תכניות הבניין. המוקד מהווה מענה לפניות הציבור בנושא הזה, ואי מענה שם מקשה על קבלת הרישוי.
  • אי ביצוע ביקורת כיבוי גמר או רישוי בכל רחבי הארץ: בסיום שלב הבנייה של בניין, יש לקבל אישור ממכבי האש. ככל שהעניין מתעכב, לא ניתן למסור את הדירות לבעליהן בזמן.
  • שביתת קורס כבאים בסיסי: הקורס הראשון שעוברים הכבאים הוא קורס בסיסי. חלק מהמדריכים והחניכים אינם מגיעים אליו בעת שביתה מסוג זה, והקורס מתבטל וכניסתם של הכבאים החדשים נדחית.
  • ביטול קורס חומרים מסוכנים: בכבאות ישנם פקחים המבצעים ביקורות בעסקים בהם יש חומרים מסוכנים. אי קיום קורס גרע ממקצועיות הפקחים ומקשה עליהם לקבוע את הסיכונים שיש בכל עסק.
  • הפסקת אבטחת אירועים: כשיש אירוע גדול כמו הופעה של זמר/ת, דרוש כח מסוים של כבאים לאבטח את האירוע יחד עם המשטרה ומד"א. במידה ומכבי האש לא נוכחים, לא ניתן לקיים אירוע. בשנה שעברה, למשל, ועד הכבאים איים כי הכבאים לא יגיעו לאבטח את אירוע הסליחות השנתי בבריכת הסולטן בירושלים. בסופו של דבר האירוע התקיים כסדרו.

אנחנו לא הראשונים. ביקורת ציבורית כבר הושמעה בנוגע לכמות העיצומים בכבאות, שגובים מחיר בטווח הארוך. בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 למשל נטען כי ריבוי העיצומים עלול לפגוע בציבור: "פעילותה של הרשות משובשת לעתים תכופות במקרים של חוסר הסכמה בין העובדים ובין הרשות, באופן שלטענת גורמים ברשות פוגע בכשירותה המבצעית ואף עשוי לפגוע במישרין ביכולתה להעניק שירות ראוי, והדבר עלול לגבות מהציבור מחיר יקר בנפש וברכוש".

שאלנו את אנקורי האם לדעתו יכולה להיות לעיצומים השפעה על מקצועיות הכבאים. "צריך להבין, אצלנו זה לא כמו בצבא", ענה, "כל יום יש לנו לפחות 10 תאונות או שריפות, ואנחנו יוצאים ומצילים חיים. נכון שאת האימון ה'נקי' בתחנה לא נעשה – אבל את המקרה בפועל עשינו וגם חילצנו. אז גם אם לא מתאמנים שבועיים או אפילו חודש, אנחנו עדיין 'מתאמנים' כל הזמן".

לדבריו, "צריך לעשות את ההבדל מחיילים. חייל צריך להתאמן כל יום וכל היום. למה? כי אנחנו לא כל יום במלחמה. הוא צריך לשמור על כשירות, כי אם תהיה עוד שנה מלחמה הוא לא ידע מה לעשות. אנחנו, בניגוד לחיילים, 'מתאמנים' כל יום. זה לא שאני אומר שלא צריך אימונים ותרגילים בכלל – אנחנו צריכים לשמור על כשירות כל הזמן, ולהתרענן – אבל אם לא התאמנו כמה שבועות, אין באמת פגיעה בכשירות". 

"התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם"

בכיר בכבאות עמו שוחחנו הזדעזע עמוקות מדבריו של אנקורי: "רק מהתשובה שלו מבינים איזו עצמה יש בידיים שלו, וכמה הוא חסר אחריות. ברמה העקרונית זו אמירה שהיא לא פחות מילדותית, זה שומט את הקרקע מכל התחום. בכבאות מדובר בהצלת חיים, וזה עניין של שניות. המקצועיות של הכבאי פה היא ערך עליון". 

"כל מי שמתעסק בכשירות מבצעית בכל תחום – צבא, משטרה, קבוצות ספורט – יודע שאין אפשרות להגיב נכון באירועים בלי להתאמן. זה לא עובד. יש אלמנט של שכחה, התורה מתחדשת. מדובר על פעולות חילוץ שצריך לבצע במאית שניה. כמו ריקוד בלט. התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם, מגוחך מנותק מהמציאות".

"לכבאים יש 186 תרחישים שונים להתכונן אליהם – חומרים מסוכנים, שריפת דירה, חילוץ מגובה, וכו'. אז נגיד שאני זורם איתו, למרות שמדובר באמירה מקוממת – מה, כל כבאי במהלך החודש יוצא לכל ה- 186 תרחישים? האמירה שלו מייצגת את מצב הכבאות היום". 

אסון המעלית: התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים

"אסון המעלית" זעזע מדינה שלמה: כזכור, מדובר באירוע בו טבעו למוות במעלית שהוצפה בני הזוג דין שושני וסתו הררי, בני 25 בלבד. האירוע התרחש ביום שבת גשום במיוחד לפני כחודשיים, בבניין ברחוב נדב 2 בתל אביב. השכנים ניסו להזעיק את שירותי ההצלה החל מהשעה 12:25, כששמעו קריאות עזרה של בני זוג לכודים. אלא שפעולות החילוץ של יחידת "להבה" של הכבאות, החלו רק בשעה 14:00.

מתחקיר ראשוני של הכבאות, עלה כי התקבלו למעלה מ-2,700 פניות במוקד האחראי על מחוז המרכז, כאשר את המוקד איישו שלושה מוקדנים. השיחה הראשונה שהתריעה על הלכודים סווגה כ"אירוע שנפתח בשוגג". עוד התברר כי במהלך סוף השבוע הסוער ועד הכבאים הורה על עיצומים שהיו אמורים להתחיל ביום ראשון, אך לבסוף בוטלו ע"י בית הדין לעבודה.

אסון המעלית הנוראי השאיר את הציבור המום לנוכח אוזלת היד של שירותי ההצלה. ברגע האמת שירותי ההצלה שכולנו סומכים עליהם שיושיעו אותנו בשעת מצוקה – לא תפקדו. השכנים שניסו בכל כוחם להזעיק את שירותי ההצלה נותרו חסרי אונים, ושני אזרחים טבעו למוות. אסון המעלית פגע קשה באמון הציבור בשירותי הכבאות וההצלה.

בתקשורת סיקרו את הסיפור הנוראי באופן מקיף: כתבות חקרו את הנושא לפרטי פרטים מכל צדדיו. כך בין היתר השתרבב לכותרות גם הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות – הנציב התראיין ברדיו ובטלוויזיה, ויו"ר הוועד אנקורי התראיין בשיחת טלפון לא מחמיאה אצל איילה חסון. 

עברו חודשיים כמעט מאסון המעלית, ונראה כי הנושא נמחק מסדר היום התקשורתי. 

היכן עומד התחקיר שמבצעת המשטרה? מה הן המסקנות המלאות של שירותי הכבאות? מה ימנע את האסון הבא? התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים.

לא מחכים לאסון הבא: מחזירים את הכבאות לכותרות

"שקוף" לא מחכה למחדל נוסף. כל יום בו הסכסוך בין הוועד לנציבות ממשיך, הוא עוד יום בו שירותי ההצלה נפגעים. כל יום בו העיצומים ממשיכים הוא עוד יום שעלול להביא לפגיעה בחיי אדם. לכן, מדי שבוע נסקר מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. 

זו הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על הכבאות, נתראה בשבוע הבא.