פוסטים

למה המדינה מעבירה מאות מיליונים למלחמה ב-BDS לעמותות ללא פיקוח?

הכירו את "קשת דוד": עמותה שמטרתה לבנות "שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל ברחבי רשת האינטרנט" – וכל תקציבה מגיע מהמדינה, ללא מכרז ובאמצעות הזרמה דרך עמותה שלישית. אז למה המשרד לעניינים אסטרטגיים מעביר מאות מיליונים למלחמה ב-BDS לעמותות, במקום לעשות את העבודה בעצמו? ואיפה משרד החוץ בעניין? תחקיר ראשון על עמותות בשירות המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתקלנו בתופעה מטרידה: עמותות שונות מקבלות כמעט את כל התקציב שלהן מהקופה הציבורית – כדי לבצע פעילות שהמדינה הייתה אמורה לבצע בעצמה. לדוגמא: קרן מעגלים שאמורה לעזור לעובדים במקצועות שוחקים ולא עשתה את עבודתה במשך שנים. "מוזאיק יונייטד" שמהווה רק צינור להעברת כסף לעמותות אחרות, ו"קונצרט" (לשעבר "קלע שלמה") שלכאורה נלחמת בתנועת החרם על ישראל (BDS). לעיתים, מדובר בעמותות שהוקמו בסמיכות למיזם ממשלתי, ואף קיבלו פטור ממכרז. 

למה הממשלה מעדיפה לפעול דרך עמותות? כי אז אתה יכול לנהוג כמעט בלי דין וחשבון. בניגוד למשרד ממשלתי, על עמותה יש פחות בקרה. היא לא כפופה לחוק חופש המידע, אין צורך במכרזים ובטח שלא צריך לבדוק אם העובדים שלה עובדים ברף של נציבות שירות המדינה.

כל המאפיינים האלו בעייתיים במיוחד כשמדובר בפעילות ממשלתית לכל דבר ועניין.

הפרק הראשון בסדרת התחקירים עמותות בשירות המדינה (שהמו"לים של שקוף בחרו) מוקדש ל"קשת דוד", חברה לתועלת הציבור (צורת התארגנות דומה לעמותה) שהוקמה בינואר 2018 מתוך מטרה לחקור את שיח הדה-לגיטימציה נגד ישראל ברשת.

256 מיליון שקל

לקשת דוד אין אתר. את כל מה שאנחנו יודעים עליה, נאלצנו לדלות דרך הדוחות שהגישה בשנתיים האחרונות לרשם העמותות. קשת דוד הוקמה על ידי שניים: יוסף קופרוסר, לשעבר מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגים (ומי שהקים גם את "קונצרט"), וערן ווקסר, מומחה למערכות מידע מתקדמות וקצין לשעבר ביחידת לה"ב 433. בקשת דוד יש 21 עובדים, וחזונה הוא "מיפוי שיח ברשת". או במילותיה: "הבניית שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל ברחבי רשת האינטרנט". 

פעולותיה העיקריות של העמותה לפי הדוחות למשרד המשפטים הם: "מיפוי תופעת הדה-לגיטימציה באמצעות ניטור וניתוח שיח מגמות שונות מרחבי הרשת הגלויים. איתור וניתוח ידיעות חדשותיות מרחבי העולם", וכן "יכולת התראה לקהילה היהודית והפרו ישראלית ברחבי העולם".

מה זה אומר? שאלה טובה. התשובה יכולה לנוע החל מחיפוש "יעודי" בפייסבוק, כלומר: אנשים שיושבים על הרשת ומחפשים אזכורים ל-BDS, ועד לפעילות מתוחכמת יותר בסגנון "קיימברידג' אנליטיקה" שיצרה פילוח מאפיינים של משתמשים בפייסבוק לרבות נוכחות בקבוצות פייסבוק שונות, כדי להשפיע על השיח – בדומה למעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב.

סערת קיימברידג' אנליטיקה

סערת קיימברידג' אנליטיקה: שיבל כרמי מנסור על השילוש המטריד של ממשל, פוליטיקה, ו-Big Data | מהדורה ראשונה

Posted by ‎החדשות – N12‎ on Tuesday, March 20, 2018

קונצרט – אנחנו לא בדיוק יודעים מה היא עושה, אבל כולנו משלמים על זה

בסדרת תחקירים מעמיקה שפרסם איתמר ב"ז בעין השביעית, הוא מפרט על פעילותה של עמותת האם של קשת דוד – "קונצרט". העמותה נוסדה בשלהי 2016 ויוסדה כאמור על ידי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעיניינים אסטרטגיים לשעבר. אבל מדובר בזרוע ביצועית של המשרד לכל דבר: "קונצרט תידרש לעסוק אך ורק במיזם הממשלתי, ופעילותה תיקבע על-ידי ועדת היגוי שבה יישבו נציגי הממשלה. לצדם יישבו נציגים של נדבנים יהודיים מהעולם שאמורים להקצות לגוף יוצא הדופן עוד 128 מיליון שקל לפחות – ולהעמיד את תקציבו הכולל על למעלה מרבע מיליארד שקל בשלוש שנים". 

לפי הדוחות ופרסומי העין השביעית נראה שהעמותה עצמה תבצע פעילות "תודעת המונים". בואו נבדוק מה אנחנו כן יודעים. 

החל מעקיפת עבודת משרד החוץ ועד לפעילות בשטח אפור: האם קונצרט וקשת דוד יוצרים פוליטיזציה של הדיפלומטיה הישראלית?

בכל כתבה בסדרת תחקירים זו על עמותות בשירות המדינה, ננסה לענות על ארבע שאלות כדי להבין מדוע המדינה בחרה בדרך זו:

  • האם הממשלה מנסה לעקוף חובת מכרזים?
  • האם הממשלה מחלקת תפקידים ומתקצבת מנגנונים פוליטיים?
  • האם הממשלה מנסה לבצע פעילות בשטח אפור?
  • האם הממשלה מנסה להרחיק פעילות ממשלתית מארגוני עובדים?

"כאילו הכניסו טנקים לשדה הדיפלומטי"

לכאורה, מלחמה בחרם על ישראל במרחב הפיזי והאינטרנטי נוגעת בתחום אחריותו של משרד החוץ. כפי שנכתב באתר המשרד: "(המשרד) פועל להבטחת החוסן הלאומי של מדינת ישראל באמצעות הרחבה והעמקה מתמדת של קשריה הבינלאומיים והבטחת אהדה בעולם לישראל ולעמדותיה". האם המשרד לעניינים אסטרטגיים נוגס בפעילותו של משרד החוץ? אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בטורקיה ודרא"פ, סבור שבהחלט כן: "כל הפעילות של המשרד לעניינים אסטרטגיים היא פעילות של משרד החוץ. כל נושא ה BDS היה צריך להיות במשרד החוץ. מרסקים את משרד החוץ מאחר שלא אוהבים איך שהוא עובד", אמר לנו, "הם מעדיפים אנשים שקרובים לדעות שלהם". 

ליאל מספר שהפעילות נגד הBDS הייתה בעבר חלק מפעילות משרד החוץ. "צמחה עמותה כדי לאפשר להם לעשות דברים שמשרד ממשלתי לא יכול לעשות. הנושא הזה גרם למשבר מאד חריף במשרד החוץ. כל העסק הזה הוא לאפשר להם לעשות דברים שהמדינה לא יכולה לעשות, בדרכים שאינם מקובלות ברמה הבין מדינתית, עם מדינות שיש לך יחסים דיפלומטים איתם, בדרכים שנועדו לעקוף את שיטות העבודה המקובלות על פי אמנת וינה של מדינות שיש בינהם יחסים דיפלומטים".

אלון ליאל

ברוך בינה, ששירת בין היתר כשגריר ישראל בדנמרק והיה סגן ראש הנציגות הדיפלומטית בוושינגטון, מסכים עם דבריו של ליאל. "רוב הפעילות שהמשרד לעניינים אסטרטגיים עושה היא פעילות שצריכה לעשות על ידי משרד החוץ. כל הקמתו נועדה לצרכים פוליטים פנימיים, ולא לגופו של עניין." בינה מוסיף: "רק לשליחים של משרד החוץ יש את הכלים להתמודד עם פעילות של BDS. יש לי ביקורת על פעילות המשרד ואני מקווה שלא ירחק היום שהפעילות הזו תוחזר למשרד החוץ, כולל התקציבים שנלקחו מהמשרד. משרדי הממשלה השונים צריכים לבצע את מדיניותה של הממשלה הנבחרת". 

בינה סבור כי נוצרה תחרות מיותרת בין המשרדים. "ברגע שאתה יוצר גוף נוסף בממלכה כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים, זה גורם לבלבול במערכת הישראלית שלא יודעים מי עושה מה וכך גם במדינות הזרות".

ברוך בינה

תקצוב קשת דוד בדרך עקיפה תשאיר את העמותה מחוץ לרדאר

לעמותת קשת דוד אין אישור ניהול תקין מהסיבה הפשוטה שהיא עמותה חדשה, ועמותה חדשה נדרשת לשנתיים של פעילות לפני הגשת הבקשה למשרד המשפטים. מאחר ואינה מחזיקה באישור מסוג זה, היא אינה יכולה לקבל תקציב מהממשלה. ההתקשרות שלה דרך 'קונצרט' מאפשרת לה, לכאורה, לעקוף את נוהל זה ולקבל כסף בשרשור. גם עמותת "קלע דוד" סבלה בעבר מבעיה זו ולכן המשרד לעיניינים אסטרטגים פנה ליועמ"ש וביקש לקצר את התהליך לקבלת אישור ניהול תקין – המשרד אישר את הפטור. 

אז למה הקימו את קשת דוד? בקונצרט הפנו אותנו לדוח הכספי שם נכתב: "בשנת 2018 הוחלט על הפרדת פעילות קונצרט מפעילות המחקר והמידע והקמת חברה לתועלת הציבור בשם קשת דוד מחקרים ומידע בע"מ. תועבר אליה פעילות המחקר והמידע. בין קשת דוד לקונצרט נחתם בתחילת 2018 הסכם למתן שירותי מחקר ומידע. גם לאחר הקמת קשת דוד ממשיכים תורמי פעילות המחקר והמידע להעביר את מרבית התרומות לקונצרט. במסגרת המיזם המשותף בין קונצרט למשרד לנושאים אסטרטגיים, מעניקה קונצרט מא'צינג למול כספי התורמים עבור אותם פרויקטים שאושרו כחלק מהמיזם המשותף עם המשרד לעניינים אסטרטגיים בתחום המחקר והמידע ובוצעו ע"י קשת דוד". 

זה לא עונה על השאלה. יכול להיות שלהגיש בקשה לפטור נוסף היה כבר יותר מדי ויכול להיות שלממשלה יש אינטרס שלא להתקשר ישירות עם קשת דוד. מדוע? ברגע שהמדינה לא מעבירה כסף ישירות לקשת דוד, העמותה לא תופיע כספק של המדינה. מי שיחפש אותה בטבלת ההתקשרויות של המשרד או יבקש מידע על הקשר של המדינה עם העמותה – לא ימצא לה זכר. במילים אחרות, התורמים שלה לא יעשו עסקים עם מדינת ישראל – אלא עם עמותה אחרת שבסך הכל חלק מתקציבה מגיע מהמדינה. 

השערה הזו אינה בחלל ריק. כפי שדיווח איתמר ב"ז מהעין השביעית, עמותת האם – קונצרט – מתקשה בגיוס כספים: "במגזין היהודי אמריקאי Forward דווח שנציגי המשרד לנושאים אסטרטגיים פנו לארגונים יהודיים בארצות-הברית והציעו להם לבצע "משימות" ו"קמפייני השפעה" שימומנו באמצעות קונצרט, כתב ב"ז. לטענתו: "לפחות ארבעה ארגונים מרכזיים הסתייגו מהיוזמה וסירבו לקבל כספים מסוג זה". "הסיקור הביקורתי והכתמת הארגון בקרב שותפיו האפשריים תרמו להחלטה להחליף את השם 'קלע שלמה' בשם גנרי שאינו נושא מטען שלילי: 'קונצרט'. בארגון עצמו סרבו למסור פרטים על הרקע לכך חוץ מ"זה נראה לנו שם יותר מתאים". 

בקצרה, נראה שקשת דו' עשויה להיות זרוע ארוכה יותר של אותה הפעילות מבלי מגע ישיר של המדינה. בשורה התחתונה, קשת דוד תמשיך ליהנות מכספי המסים ללא עקבות וללא מכרז. ומאחר שהיא פועלת כספק של עמותה אחרת יתקשה מבקר המדינה לבקר את עבודתה.

מה הם בדיוק עושים?

בשונה מרוב הארגונים קשת דוד לא מפרסמת בדיוק מה היא עושה. אין לעמותה אתר אינטרנט או עמוד פייסבוק והיא מצניעה את פעילותה. סירוב העמותה להתראיין עשוי להעיד על חוסר עניין מצידה בחשיפה תקשורתית. באשר לחלוקת ג'ובים, לפי מסמכי העמותה לא מצאנו עדות לכך, ונראה כי משכורות ההנהלה אינן חריגות. יחד עם זאת לא נוכל לדעת מה רשימת הספקים של העמותה ומי מקבל אותו בקצה הדרך – אלא דרך הדלפות.

6.5 אחוז מהביצוע ב-2018

ההסכם שנחתם במאי 2018 בין המשרד לעניינים אסטרטגיים לעמותת קונצרט הוא לשלוש שנים. בהתחשב בכך שבשנת 2018 קיבלה העמותה רק כ-3 מיליון שקל ובהסכם תוכנן ביצוע של 38 מיליון שקל, נראה שכרגע העמותה לא תוכל לעמוד ביעדיה. הדוחות של 2019 יתפרסמו (כנהוג) רק באמצע 2020 ורק אז נוכל לדעת את הכיוון הסופי של המיזם. כנסת מתפקדת הייתה יכולה לקיים דיון מעמיק בנושא ולפקח על פעילות המשרד. אלא שהוועדות לא מתכנסות מזה למעלה משנה.

שאלנו מה צפי ההכנסות מתרומות של עמותת קונצרט לשנת 2019. נמסר כי "בשנת 2019 "קונצרט" גייסה תרומות בהיקף גדול משמעותית מ-2018, נתונים סופיים יופיעו בדוחות הכספיים לשנה זו שיפורסמו באתר גיידסטאר".

במשרד לעניינים אסטרטגיים סירבו להתראיין לכתבה ומסרו כי "פרויקט קונצרט הינו מיזם משותף למדינת ישראל וליהדות התפוצות, שמטרתו מאבק בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרם נגד מדינת ישראל. קמפיין זה, המכוון מרמאללה על ידי ה-(BNC (BDS National Committee, מנהל רשת מסועפת של ארגוני חברה אזרחית, הפועלים בתיאום ובסנכרון, תחת מטרה משותפת לערער את זכות קיומה של מדינת ישראל. רק לאחרונה, דו"ח "מאחורי המסכה", שהוכן על ידי המשרד, הראה כיצד ה-BDS מקדם ומפיץ תכנים אנטישמיים, שמרעילים את השיח הציבורי בעולם נגד ישראל, ומסכנים יהודים באשר הם". לשאלה האם ומדוע הקים המשרד את קשת דוד נמסר כי המשרד לא הקים את העמותה.

4.8 מיליון שקל – מקונצרט

בשנת 2018 קיבלה קשת דוד 4,799,670 שקל מעמותת קונצרט, כשסך כל הוצאות הפעילות של קונצרט עמד על 5,386,216 (עוד כ-570 אלף שקל יצאו על תוכנה, יועצים חיצוניים ומשכורות לעובדי העמותה). כלומר, קרוב ל 90% מהוצאות הפעילות של קונצרט זלגו ישירות לקשת דוד. נזכיר שהתקציב של קונצרט מגיע מתורמים ומהממשלה. שאלנו את קונצרט מדוע רוב הפעילות מבוצעת בעמותה אחרת:

משם נמסר: "שנת 2018, הייתה שנת ההתנעה של הפרויקט, אשר מורכב מתשתיות פעילות בתחומים שונים. מטבע הדברים, קונצרט התמקדה תחילה בבניית תשתית הידע והאסטרטגיה, כחלק בלתי נפרד מתהליך הקמת החל"צ, וכפי שנהוג בחברות אחרות לתועלת הציבור. את השירות הזה סיפקה לקונצרט עמותת "קשת דוד" עוד לפני ההסכם עם ממשלת ישראל. יובהר, כי כבר במהלך שנת 2019, כפי שניתן יהיה לראות בדו"חות השנתיים הקרובים לשנת 2019, הותנעה פעילות בתשתיות נוספות והושקו פרויקטים בתחומים רבים נוספים (משלחות משפיענים לישראל, כנסים, הכשרות ועוד), שיהוו כ -50% מכלל פעילות קונצרט ב-2019. עוד הוסיפו: "חלקה של פעילות המחקר והמידע עוד צפוי להמשיך לרדת מתחת ל50% באופן הדרגתי ב-2020 ולאחריה".

עו״ד אילן יונש ממשרד קרניאל ושות׳, היועץ המשפטי של שקוף בדק עבורנו את העמותה. "מדינת ישראל מעניקה תמיכות כספיות למוסדות מתוך תקציב המדינה. מסגרת הכללים להענקת התמיכות היא בנהלי שר האוצר המפורסמים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב – נהלים שגרסתם האחרונה פורסמה בחודש אוקטובר 2019", אומר יונש. לדבריו "אחד הכללים המהותיים הוא איסור העברת כספי תמיכה למוסד אחר, על מנת שלא ליתור 'מסלול עוקף' לקיום הנהלים, או כלשון הנוהל עצמו (סעיף 9) – ״תמיכה תינתן בעד פעילות שמוסד הציבור, מבקש התמיכה, מקיים בעצמו.״ וכן – ״כספי התמיכה לא יועברו לתאגיד או לגורם אחר…"

אילן יונש. קרדיט – רפאל מזרחי סטודיו עדי ברקן

עוד הוסיף: "ניתן להעביר כספי תמיכה בתנאים מסויימים, כגון קיום הפעילות בשיתוף פעולה אך לכך נדרש אישור ניהול תקין. מותר גם לשכור ספקים, אולם בשום מקרה אסור שרכישת העבודה על ידי הגוף הנתמך תהווה ״החלפה למעשה של מוסד הציבור מגיש הבקשה בביצוע הפעילות הנתמכת״. ״הסנקציה״ המתחייבת במקרה של מעבר על נהלים אלה ונהלים אחרים היא השבת התמיכה לתקציב המדינה".

האם קונצרט חייבת במכרזים? 

לממשלה כאמור העדפה להשתמש בעמותות ובכך לחמוק מבקרה. השאלה האם קונצרט חייבת למשל במכרזים עבור השירותים שהיא מקבלת מקשת דוד היא מורכבת. גוף מסוג זה תלוי במידת הקרבה שלו לממשלה ורשויות השלטון. מבלי להיכנס לעובי הקורה המשפטית, הקו המנחה הוא שככל שהקשר לממשלה הדוק יותר מבחינת פעילות ומבחינה תקציבית, יש סיכוי גבוה יותר שהעמותה תוגדר כגוף דו מהותי. 

הסיכוי של קונצרט להיות מוגדר ככזה גבוה יותר מאשר זה של קשת דוד בגלל שקונצרט התקשרה עם הממשלה. בהסכם איתה מוסדרים ועדות היגוי ומעורבות הממשלה. אל מול קשת דוד אין לממשלה הסכם בכלל. 

בנוסף, בהסכם של קונצרט עם המשרד לעניינים אסטרטגיים, נכתב במפורש כי על קונצרט לקיים מכרזים בהתקשרויות עם צד שלישי. אם מחליטה עמותה להתקשר עם צד שלישי, למשל עם קשת דוד ללא מכרז, עליה להציג חוות דעת משפטית למשרד לעניינים אסטרטגיים על סיבת הפטור. פנינו למשרד ושאלנו אם ההתקשרות של קונצרט עם קשת דוד התקיימה במכרז, והאם ניתן לקבל את חוות הדעת המשפטית בגינה ניתן הפטור.

מהמשרד נמסר: "ההתקשרות של קונצרט עם קשת דוד נעשתה לפני חתימת הסכם ההתקשרות עם המשרד ולכן סעיף 9.9 אינו חל". הסעיף המדובר אומר שעמותת קלע שלמה חייבת במכרזים וגם שכל התקשרות מעל מיליון שקל מחוייבת באישור המשרד לעיניינים אסטרטגים.

בעקרון, המשרד צודק: קשת דוד הוקמה בינואר 2018 והמשרד חתם על ההסכם עם קונצרט כבר במאי. אבל שימו לב: עמותה שרק הוקמה הצליחה תוך ארבעה חודשים מיום היווסדה להתקשר בחוזה של מיליונים עם המדינה. 

מקונצרט נמסר כי "עמותת "קשת דוד" הינה ספק של שרותי מחקר ומידע לקונצרט בנושא פעילות הדה לגיטימציה לישראל בהתבסס על הסכם למתן שרותים. תוקף ההסכם הוא לשלוש שנים". עוד נמסר: "אנו בונים תשתית חשובה למאבק בתופעת הדה לגיטימציה, הBDS והאנטישמיות החדשה. מדובר בתשתית משמעותית שתשמש את העולם הפרו ישראלי לטווח ארוך. במציאות של אנטישמיות הולכת וגוברת, והתקפות חסרות תקדים על הלגיטימיות של מדינת ישראל, מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, למדינת ישראל ולעם היהודי". 

גלעד ארדן – השר הממונה

הקופון של קשת דוד והפוליטיזציה של המאבק

כל הכסף שמגיע לקשת דוד בסוף מגיע מעמותת 'קונצרט'. וכפי שנחשף בעין השביעית, התרומות מגיעות ככל הנראה מ"הקרן המרכזית לישראל" (Central Fund of Israel) הידועה כאחת התורמות העיקריות לארגון אם-תרצו, "נשים בירוק" ו"חננו". השאר מהמדינה. מאחר ועלות המחקר של קשת דוד היא 3,645,182 שקל – העמותה גוזרת רווח של 1,154,488 שקל על פעילותה. לאחר תשלומים להנהלה וכלליות, נוצר אצלה עודף של 430 אלף שקל, רווח לעמותה שהגיע מהציבור.

אמשיך לעקוב אחר עמותה זו ודומותיה, ואפרסם את הממצאים באתר שקוף בשבועות ובחודשים הקרובים.

מקשת דוד נמסר בתגובה: "קשת דוד הינה חברה לתועלת הציבור שהוקמה במטרה לסייע למאבק המתמשך באנטישמיות הגואה ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ושל הרעיון הציוני שבמוקדו עומדת זכותו של העם היהודי למדינה משלו. הקמת קשת דוד נעשתה מתוך הכרה בסכנה הפוטנציאלית של תופעות האנטישמיות והדה-לגיטמציה לביטחון הלאומי. 

קשת דוד הינה ארגון מחקר ומידע ללא מטרות-רווח, שנוסדה כחברה לתועלת הציבור(חל"צ). הקמת קשת דוד נעשתה לאור זיהוי פער של מידע וידע מקצועי, ומתוך כוונה לתרום למאמץ הלאומי בהבנת האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל והעם היהודי בתופעות האמורות. ייסוד והקמת קשת דוד התאפשר הודות לפעילותם הציונית ונדיבותם של תורמים יהודים ברחבי העולם.

תחומי הפעילות של קשת דוד כוללים מיפוי ומחקר תופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות, זיהוי אירועים פומביים במרחבי הרשת, איתור וניתוח ידיעות חדשותיות מרחבי העולם העוסקים בתופעת האנטישמיות והדה-לגיטימציה, הפצה והנגשת מידע לקהילה היהודית והפרו-ישראלית בעולם. כל פעילויות הארגון מתבצעות בהתאם לחוק. החזון שבבסיס הפעילות של קשת דוד הינו הבניית שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל במרחבי רשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית ישראלית. יו"ר קשת דוד הינו תת-אלוף במילואים, יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה”ל. מר קופרווסר משמש בתפקידו בהתנדבות מלאה.

מנכ"ל קשת דוד הינו עו"ד ערן ווסקר, מומחה למערכות מידע מתקדמות וקצין לשעבר ביחידת לה"ב 433 במשטרת ישראל, אשר בעשייתו תרם תרומה משמעותית לביטחון והגנת הציבור במדינת ישראל. בחל"צ מועסקים עובדים בעלי אוריינטציה מחקרית וטכנולוגית המגיעים מרקעים מגוונים ומכלל רבדי החברה הישראלית, ביניהם עולים חדשים, אקדמאים, יוצאי מערכת הביטחון והמגזר הציבורי".

בהתייחסות לכתבה נמסר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים: "הקבינט המדיני-בטחוני הסמיך את המשרד לנושאים אסטרטגיים להוביל את המאבק הממשלתי בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות נגד מדינת ישראל, המנוהל בעיקרו בזירה האזרחית. מאז הקמתו, פועל המשרד בכל הכלים העומדים לרשותו, לביצוע המשימה הלאומית שהוטלה עליו, תוך שיתוף כלל הגורמים המדיניים, הכלכליים והאזרחיים הרלוונטיים. בתוך כך, בעקבות החלטת ממשלה ייעודית (מס' 3229) הוקם מיזם לאומי ייחודי וייעודי לטובת הפעילות בתווך האזרחי. המיזם, המשותף למדינה ול- "קונצרט", הוקם בהתאם לכללי המנהל התקין, במתווה של התקשרות ולא כתמיכה, תוך תיאום מלא עם משרדי המשפטים והאוצר, ועל בסיס מודל קיים ומוצלח של תכניות דגל ציוניות כמו "תגלית" ו"מסע".

המשרד ימשיך למלא חובתו וינהל מאבק עיקש למען טובת המדינה ואזרחיה כנגד קמפיין הדה-לגיטימציה וה-BDS שחותר תחת זכות קיומה של מדינת ישראל."

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

איך ארדן מעביר כספים לגופים שאינם שקופים?

הפעם בטרחנות לשבת (מה שכולנו יודעים שמעפן- אך ממשיך): בואו לשמוע איך גלעד ארדן לא רק פועל להחריג את פעילותו משקיפות, אלא גם להעברת אינסוף כסף לעמותה מוזרה. את הפרטים מביאה הפעם ידידתי הטובה – עו"ד רחלי אדרי, מהקליניקה לחופש המידע בבינתחומי (המדור כה מצליח (!) שהחלטנו שהוא יכול לסייע עם הפצת הסיפור הכה חשוב הזה שמטריד את שנינו).

המשך קריאה…