פוסטים

האזינו: שיחה עם תומר אביטל וטל שניידר על שקיפות ביומני השרים

בראיון ברשת ב' סיפר מייסד "שקוף" תומר אביטל מדוע חשוב לפעול לפרסום יומני השרים לציבור. יומן שר הביטחון לשעבר גלעד ארדן, מלמד את הציבור כמה מזמנו הוקדש לנושאים מקצועיים מסוגים שונים ומאפשר לציבור לנתח את פעילות הממשלה ולבקר אותה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |
נמאס לנו מהציוצים והפוסטים של של שרי הממשלה – כדי שנכיר אותם מקרוב, אנחנו דורשים: חשפו את פעילותכם הציבורית. רק כך אפשר להבין בתכלס כיצד שירתתם את הציבור.
עוד ב"שקוף" השבוע:

גלעד ארדן. יומנו השקוף מגלה כי הרבה לעסוק בראיונות לתקשורת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

האזינו לתומר אביטל מתראיין ברשת ב' על איך יומנים שקופים של נבחרי ציבור יכולים להגן על הציבור וגם על נבחרי הציבור עצמם – מלעשות שטויות. בונוס: טל שניידר מספרת על העובדה שייקח לנו 30 שנה להבין מה קרה בישיבות הממשלה שעסקו בקורונה. האזנה נעימה!

מקרה הבוחן שמדגים היטב את החשיבות של שקיפות היומנים הוא יומנו של גלעד ארדן, לשעבר השר לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים. בכתבת "שקוף" חשפנו כיצד חילק את עבודתו בשנת 2019, וגילינו כי מיעט לעסוק באלימות נגד נשים והרבה להשחיר פגישות תחת סיווג "פוליטי" או "אישי".
***
יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

יומן השר ארדן לשנת 2019: 240 ראיונות, שעתיים לאלימות כלפי נשים

לצד עבודה במשרד לביטחון פנים ובמשרד לנושאים אסטרטגים, קיים השר גלעד ארדן 240 ראיונות לתקשורת ופגישות עם עיתונאים והסתיר יותר מ-300 פגישות "פרטיות" או "פוליטיות". לפי היומן, לטיפול באלימות כלפי נשים הקדיש פחות משעתיים. ארדן: "3 מערכות הבחירות חייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בקשת חופש מידע של "שקוף" חושפת את יומן השר גלעד ארדן (הליכוד) לשנת 2019. ארדן, היום השר לשיתוף פעולה אזורי, עמד אז בראש המשרדים לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים. מניתוח היומן עולה כי כ-40% מהפגישות, המצטבר לסך של 425 שעות, הוקדש לנושאי המשרדים שעמד בראשם.

ארדן קיים עשר פגישות עם ממלא מקום המפכ"ל ו-3 פגישות עם ראש הממשלה, וכן כ-70 דיונים בנושאים בטחוניים ומשטרתיים – בהם 6 דיונים על אלימות במגזר הערבי.

השר גלעד ארדן. 15% מזמנו הוקדש לראיונות בתקשורת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

קראנו את היומן של ארדן כפי שקיבלנו אותו ממשרדו, וסיווגנו את הפגישות המופיעות בו. מניתוח היומן עולה כי חצי מהן הוקדשו בעיקר לפגישות שהוסתרו תחת ההגדרה "פרטית" או "פוליטית" (20% מהיומן), לראיונות לתקשורת (כ-14%), לפגישות בנושא מפלגת הליכוד ולקמפיין הבחירות שלה (כ-8%) ולהשתתפות בטקסים (כ-4%). כ-15% מהפגישות ביומן הן חתונות ואירועים נוספים. עם זאת בלשכת ארדן טענו כי השר לא נכח בסופו של דבר ברוב האירועים.

לפגישות עם עיתונאיות ועיתונאים, לצילומים ולראיונות בתקשורת הקדיש השר ארדן 154 שעות בשנה. זה לא מעט. למעשה, יש ימים בהם הקדיש ארדן יותר זמן בראיונות מאשר לכל דבר אחר: למשל את יום רביעי, 30.1, פתח בראיונות לשתי תוכניות טלוויזיה, השתתף בישיבה, התראיין לגלי צה"ל, ערך פגישה שהוגדרה כ"פוליטית" ואז התראיין לתכנית בכאן 11. לאחר מכן ערך עוד פגישה "פוליטית" שמשתתפיה הוסתרו, ואז השתתף בשני כנסים פוליטיים, באשקלון ובבאר שבע. 

ביום הפריימריז לרשימת הליכוד (2.5.19), התראיין ארדן לא פחות מ-13 פעמים – ברצף – מהשעה 7:00 ועד 22:00.

בשנה עם שלוש מערכות בחירות, עסק ארדן רבות גם במפלגתו ובקמפיינים שלה: 84 שעות עבודה הוקדשו ישירות לקמפיין – דרך שיחות עם פעילות ומתנדבים, כנסים מפלגתיים ופגישות עם חברות וחברי הרשימה.

לשם ההשוואה, 238 השעות שהקדיש ארדן לראיונות בכלי התקשורת ולקמפיין הבחירות יחד, הן כמו 30 ימי עבודה של 8 שעות עבודה רצופות, שהן – ללא סופי שבוע – חודש וחצי של עבודה.

בתגובה לנתונים אלה נמסר מלשכת ארדן: "יומן הפגישות של השר ארדן, שהועבר בשקיפות לכלי התקשורת, מוצג על ידכם באופן חלקי ומטעה. באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש. 

"וכך היה גם ב-2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הביטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות. בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה".

אגב עיסוקו הנרחב של ארדן בתקשורת, הנה עדות לפגישה טריה של ארדן עם עיתונאים שקיבלנו מעוקב שקוף: סעודה ברמת אביב עם שדרן הרדיו יעקב ברדוגו ועורך ישראל היום, בועז ביסמוט, ממש מלפני כמה ימים. 

עוד על הקשר בין פוליטיקאים לעיתונאים:

ארדן התראיין ארבע פעמים לתכנית של ברדוגו בגלי צה״ל, אבל מעבר לכך אף פגישה עם השניים לא מופיעה ביומן של שנת 2019 (ככל שידוע לנו. אולי פגישה כזאת מוסתרת כ"פרטית"). 

גלעד ארדן בפגישה עם העיתונאי יעקב ברדוגו (צילום: באדיבות תומך שקוף)

האם הפגישה הזאת תופיע ביומן של 2020? בשנה הבאה נוכל לבדוק.

 רק שתי פגישות לאלימות נגד נשים

בניגוד למאות השעות שהוקדשו לתקשורת, למאבק באלימות כלפי נשים, נושא ליבה של המשרד לביטחון פנים – הקצה ארדן שעה וארבעים וחמש דקות בשנה. מדובר בשתי פגישות: אחת עם לילי בן עמי, פעילה חברתית שאחותה מיכל סלה נרצחה על ידי בן זוגה באוקטובר, ודיון אחד בנושא "רצח והגנה על נשים ערביות". זהו.

תגובת השר ארדן: "בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים – השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז). 

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. ארדן הקדיש לנושא שעה ו-45 דקות במשך כל שנת 2019

"לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים. אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".

הצצה להתנהלות השר בשבוע בו נורה ונהרג סלומון טקה

ב-30 ביוני 2019 נורה ונהרג סלומון טקה על ידי שוטר ופרצו מחאות ברחבי הארץ. ארדן פרסם בתגובה פוסט בו הסביר את הסיבות להתנהלות המשטרה בימי ההפגנות, ודיבר על "הפנמת התיקון שיש לעשות ביחס כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה, תיקון שאני מתכוון שלא להרפות עד שיעשה וקודם כל במשטרה". 

פרסום היומן מאפשר לנו להציץ להתנהלותו של ארדן באותם ימים. כך נראה השבוע שלו:

לפי היומן, ביום שני, בבוקר שלאחר מותו של טקה, נפגש ארדן עם השר הבריטי לביטחון פנים. הפגישה השניה שלו באותו בוקר היתה עם חברת הכנסת מאי גולן, המזוהה עם מאבק נגד המהגרים ומבקשי המקלט מסודן ואריתריאה בדרום תל אביב. 

ביום שלישי קיים פגישה "פרטית" ופגישה "פוליטית" והלך לניחום אבלים בביתו של חבר הכנסת לשעבר סילבן שלום. בערב השתתף באירוע ליום העצמאות האמריקאי ובשתי חתונות שמוגדרות ביומן כ"פוליטיות". בחשבון הטוויטר שלו העיד כי שוחח באותו לילה עם מפכ"ל המשטרה על המחאה (הפגישה לא מופיעה ביומן). 

 

ציוץ של ארדן על הפגישה עם מקבילו הבריטי, בבוקר שלאחר מותו של סלמון טקה

ביום רביעי בבוקר, התראיין ארדן לשלוש תכניות רדיו והשתתף בדיון ביטחוני. אחר כך נפגש עם מי שהוגדרו ביומן כ"ראשי הקהילה האתיופית", והשתתף בדיון בוועדת שרים בנושא המחאה.

ביום חמישי בבוקר, 4.7, ארבעה ימים אחרי הירי, הלך לנחם את משפחתו של טקה. הפגישה הבאה שערך בנושא, לפי היומן, נערכה רק ב-8.7 עם מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה".

הפעם הבאה שהנושא מוזכר ביומן היא באוגוסט, כשנפגש ארדן עם נציגי קהילת יוצאי אתיופיה ושוב עם מנכ"ל אותה עמותה. מאז לא צוינו ביומן דיון או פגישה בנושא.

על כך נמסר מלשכת ארדן: "בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי". 

230 שעות עבודה מוסתרות

307 מהפגישות ביומן סווגו כ"פוליטיות" או "פרטיות". מדובר על כמעט רבע מהיומן שארדן בחר להסתיר מהציבור. מותר לנבחרי ציבור לעשות זאת, במידה. השקפת היומן לא נועדה לחשוף לציבור תור לטיפול רפואי, או בילוי עם בן או בת הזוג – פגישות הראויות מאוד לתואר "פרטי". גם לגיטימי שלא לחשוף פגישה פוליטית רגישה מדי פעם. 

אבל הסתרה מלאה של חלק משמעותי מהפגישות רעה גם לציבור, וגם למפרסם היומן: היא מונעת ממשלמי המיסים מידע, ומותירה לנו רק את האפשרות לדמיין מה היה חשוב לשר להסתיר. ביומן אין פגישות, למשל, עם לוביסטים. האם נכנסו לאחת מהקטגוריות האלה? כרגע אין לנו דרך לדעת.

בריתות והרמות כוסית 

בנוסף, השתתף ארדן בלא מעט טקסים רשמיים – הענקת דרגות, הרמות כוסית לחג – בהם נכח כ-46 שעות בסך הכול. 

149 שעות הוקדשו, לפחות לפי היומן, לחתונות, בריתות, אזכרות וניחומי אבלים – רובם מוגדרים כ"פוליטיים". יש ימים בהם מופיעים שניים או שלושה אירועים שונים בזה אחר זה. האם באמת הגיע לכולם? כנראה שלא – מדובר בכמות מטורפת של אירועים: 260 בסך הכל, שהם אירוע בממוצע בכל יום, בכל אחד מימי העבודה לאורך השנה.

בלשכתו הסבירו לנו כי הוא לא מרבה להגיע לאירועים כאלה, והם כתובים ביומן לשם תזכורת. עם זאת, היומן הוא המסמך הרשמי היחיד שמתעד עבורנו את עבודת השר. אם לא נכח באירועים, מה כן עשה בכל הזמן הזה?

כך או אחרת, ביומן מופיעים שבועות עמוסים יותר ופחות, אבל כמעט ואי אפשר למצוא שבוע ללא אירועים פוליטיים, פגישות מוסתרות וראיונות רבים לתקשורת. כך למשל בשבוע אחד באוגוסט מופיעים ביומן עשרה ראיונות לכלי תקשורת, ראיון לסרט דוקומנטרי על ה-BDS, עשר חתונות ובר מצוות, שלוש פגישות שסומנו כ"פרטיות", טקס משטרתי ומפגש בחירות של הליכוד. זה כל מה שמופיע ביומן באותו שבוע: כמעט אפס עיסוק בנושאי המשרדים שארדן עמד בראשם.

  • תוכלו לעבור על היומן המלא עם הניתוח שלנו כאן.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): שקיפות ביומנים של נבחרות ונבחרי ציבור מאפשרת לנו לפקח על עבודתם ולבקר אותה. פרסום יומן מפורט גם מאפשר לנו להתרשם מהעבודה הקשה שלהם ולהעריך אותה, ובד בבד מספק לנציגים שלנו תמריץ לעבוד יותר עבור הציבור הרחב ופחות עבור המקורבים ובעלי ההון. שרה שיודעת שפגישותיה יפורסמו, עשויה להעדיף פגישה עם אזרחים שזקוקים לעזרתה על פני פגישה עם לוביסטים. השקפת יומן יכולה לבלום את השחיתות הבאה.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): לא מספיק נבחרות ונבחרים מפרסמים את יומן הפגישות שלהם, ואלה שכן מרבים להשחיר פגישות או לסמן אותן כ"פרטיות". אנחנו פועלים כדי לחייב חברות וחברי הכנסת לפרסם יומן עם כמה שפחות פגישות מושחרות (למעט השחרות מוצדקות). נמשיך לדרוש מכולם – מימין ומשמאל – שקיפות ביומנים, נמשיך לעקוב אחר הפרסומים ולנתח אותם (כמו שעשינו בעבר). ככל ששקוף תגדל, נוכל להשקיע בסוגיה יותר משאבים. 

תגובתו המלאה של השר ארדן

"יומן הפגישות של השר ארדן, שהועבר בשקיפות לכלי התקשורת, מוצג על ידכם באופן חלקי ומטעה.

"באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש. וכך היה גם ב2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הבטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות.

"בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה. 

"בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי". 

בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים: 

"השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז). לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

למה המדינה מעבירה מאות מיליונים למלחמה ב-BDS לעמותות ללא פיקוח?

הכירו את "קשת דוד": עמותה שמטרתה לבנות "שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל ברחבי רשת האינטרנט" – וכל תקציבה מגיע מהמדינה, ללא מכרז ובאמצעות הזרמה דרך עמותה שלישית. אז למה המשרד לעניינים אסטרטגיים מעביר מאות מיליונים למלחמה ב-BDS לעמותות, במקום לעשות את העבודה בעצמו? ואיפה משרד החוץ בעניין? תחקיר ראשון על עמותות בשירות המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתקלנו בתופעה מטרידה: עמותות שונות מקבלות כמעט את כל התקציב שלהן מהקופה הציבורית – כדי לבצע פעילות שהמדינה הייתה אמורה לבצע בעצמה. לדוגמא: קרן מעגלים שאמורה לעזור לעובדים במקצועות שוחקים ולא עשתה את עבודתה במשך שנים. "מוזאיק יונייטד" שמהווה רק צינור להעברת כסף לעמותות אחרות, ו"קונצרט" (לשעבר "קלע שלמה") שלכאורה נלחמת בתנועת החרם על ישראל (BDS). לעיתים, מדובר בעמותות שהוקמו בסמיכות למיזם ממשלתי, ואף קיבלו פטור ממכרז. 

למה הממשלה מעדיפה לפעול דרך עמותות? כי אז אתה יכול לנהוג כמעט בלי דין וחשבון. בניגוד למשרד ממשלתי, על עמותה יש פחות בקרה. היא לא כפופה לחוק חופש המידע, אין צורך במכרזים ובטח שלא צריך לבדוק אם העובדים שלה עובדים ברף של נציבות שירות המדינה.

כל המאפיינים האלו בעייתיים במיוחד כשמדובר בפעילות ממשלתית לכל דבר ועניין.

הפרק הראשון בסדרת התחקירים עמותות בשירות המדינה (שהמו"לים של שקוף בחרו) מוקדש ל"קשת דוד", חברה לתועלת הציבור (צורת התארגנות דומה לעמותה) שהוקמה בינואר 2018 מתוך מטרה לחקור את שיח הדה-לגיטימציה נגד ישראל ברשת.

256 מיליון שקל

לקשת דוד אין אתר. את כל מה שאנחנו יודעים עליה, נאלצנו לדלות דרך הדוחות שהגישה בשנתיים האחרונות לרשם העמותות. קשת דוד הוקמה על ידי שניים: יוסף קופרוסר, לשעבר מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגים (ומי שהקים גם את "קונצרט"), וערן ווקסר, מומחה למערכות מידע מתקדמות וקצין לשעבר ביחידת לה"ב 433. בקשת דוד יש 21 עובדים, וחזונה הוא "מיפוי שיח ברשת". או במילותיה: "הבניית שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל ברחבי רשת האינטרנט". 

פעולותיה העיקריות של העמותה לפי הדוחות למשרד המשפטים הם: "מיפוי תופעת הדה-לגיטימציה באמצעות ניטור וניתוח שיח מגמות שונות מרחבי הרשת הגלויים. איתור וניתוח ידיעות חדשותיות מרחבי העולם", וכן "יכולת התראה לקהילה היהודית והפרו ישראלית ברחבי העולם".

מה זה אומר? שאלה טובה. התשובה יכולה לנוע החל מחיפוש "יעודי" בפייסבוק, כלומר: אנשים שיושבים על הרשת ומחפשים אזכורים ל-BDS, ועד לפעילות מתוחכמת יותר בסגנון "קיימברידג' אנליטיקה" שיצרה פילוח מאפיינים של משתמשים בפייסבוק לרבות נוכחות בקבוצות פייסבוק שונות, כדי להשפיע על השיח – בדומה למעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב.

סערת קיימברידג' אנליטיקה

סערת קיימברידג' אנליטיקה: שיבל כרמי מנסור על השילוש המטריד של ממשל, פוליטיקה, ו-Big Data | מהדורה ראשונה

Posted by ‎החדשות – N12‎ on Tuesday, March 20, 2018

קונצרט – אנחנו לא בדיוק יודעים מה היא עושה, אבל כולנו משלמים על זה

בסדרת תחקירים מעמיקה שפרסם איתמר ב"ז בעין השביעית, הוא מפרט על פעילותה של עמותת האם של קשת דוד – "קונצרט". העמותה נוסדה בשלהי 2016 ויוסדה כאמור על ידי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעיניינים אסטרטגיים לשעבר. אבל מדובר בזרוע ביצועית של המשרד לכל דבר: "קונצרט תידרש לעסוק אך ורק במיזם הממשלתי, ופעילותה תיקבע על-ידי ועדת היגוי שבה יישבו נציגי הממשלה. לצדם יישבו נציגים של נדבנים יהודיים מהעולם שאמורים להקצות לגוף יוצא הדופן עוד 128 מיליון שקל לפחות – ולהעמיד את תקציבו הכולל על למעלה מרבע מיליארד שקל בשלוש שנים". 

לפי הדוחות ופרסומי העין השביעית נראה שהעמותה עצמה תבצע פעילות "תודעת המונים". בואו נבדוק מה אנחנו כן יודעים. 

החל מעקיפת עבודת משרד החוץ ועד לפעילות בשטח אפור: האם קונצרט וקשת דוד יוצרים פוליטיזציה של הדיפלומטיה הישראלית?

בכל כתבה בסדרת תחקירים זו על עמותות בשירות המדינה, ננסה לענות על ארבע שאלות כדי להבין מדוע המדינה בחרה בדרך זו:

  • האם הממשלה מנסה לעקוף חובת מכרזים?
  • האם הממשלה מחלקת תפקידים ומתקצבת מנגנונים פוליטיים?
  • האם הממשלה מנסה לבצע פעילות בשטח אפור?
  • האם הממשלה מנסה להרחיק פעילות ממשלתית מארגוני עובדים?

"כאילו הכניסו טנקים לשדה הדיפלומטי"

לכאורה, מלחמה בחרם על ישראל במרחב הפיזי והאינטרנטי נוגעת בתחום אחריותו של משרד החוץ. כפי שנכתב באתר המשרד: "(המשרד) פועל להבטחת החוסן הלאומי של מדינת ישראל באמצעות הרחבה והעמקה מתמדת של קשריה הבינלאומיים והבטחת אהדה בעולם לישראל ולעמדותיה". האם המשרד לעניינים אסטרטגיים נוגס בפעילותו של משרד החוץ? אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בטורקיה ודרא"פ, סבור שבהחלט כן: "כל הפעילות של המשרד לעניינים אסטרטגיים היא פעילות של משרד החוץ. כל נושא ה BDS היה צריך להיות במשרד החוץ. מרסקים את משרד החוץ מאחר שלא אוהבים איך שהוא עובד", אמר לנו, "הם מעדיפים אנשים שקרובים לדעות שלהם". 

ליאל מספר שהפעילות נגד הBDS הייתה בעבר חלק מפעילות משרד החוץ. "צמחה עמותה כדי לאפשר להם לעשות דברים שמשרד ממשלתי לא יכול לעשות. הנושא הזה גרם למשבר מאד חריף במשרד החוץ. כל העסק הזה הוא לאפשר להם לעשות דברים שהמדינה לא יכולה לעשות, בדרכים שאינם מקובלות ברמה הבין מדינתית, עם מדינות שיש לך יחסים דיפלומטים איתם, בדרכים שנועדו לעקוף את שיטות העבודה המקובלות על פי אמנת וינה של מדינות שיש בינהם יחסים דיפלומטים".

אלון ליאל

ברוך בינה, ששירת בין היתר כשגריר ישראל בדנמרק והיה סגן ראש הנציגות הדיפלומטית בוושינגטון, מסכים עם דבריו של ליאל. "רוב הפעילות שהמשרד לעניינים אסטרטגיים עושה היא פעילות שצריכה לעשות על ידי משרד החוץ. כל הקמתו נועדה לצרכים פוליטים פנימיים, ולא לגופו של עניין." בינה מוסיף: "רק לשליחים של משרד החוץ יש את הכלים להתמודד עם פעילות של BDS. יש לי ביקורת על פעילות המשרד ואני מקווה שלא ירחק היום שהפעילות הזו תוחזר למשרד החוץ, כולל התקציבים שנלקחו מהמשרד. משרדי הממשלה השונים צריכים לבצע את מדיניותה של הממשלה הנבחרת". 

בינה סבור כי נוצרה תחרות מיותרת בין המשרדים. "ברגע שאתה יוצר גוף נוסף בממלכה כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים, זה גורם לבלבול במערכת הישראלית שלא יודעים מי עושה מה וכך גם במדינות הזרות".

ברוך בינה

תקצוב קשת דוד בדרך עקיפה תשאיר את העמותה מחוץ לרדאר

לעמותת קשת דוד אין אישור ניהול תקין מהסיבה הפשוטה שהיא עמותה חדשה, ועמותה חדשה נדרשת לשנתיים של פעילות לפני הגשת הבקשה למשרד המשפטים. מאחר ואינה מחזיקה באישור מסוג זה, היא אינה יכולה לקבל תקציב מהממשלה. ההתקשרות שלה דרך 'קונצרט' מאפשרת לה, לכאורה, לעקוף את נוהל זה ולקבל כסף בשרשור. גם עמותת "קלע דוד" סבלה בעבר מבעיה זו ולכן המשרד לעיניינים אסטרטגים פנה ליועמ"ש וביקש לקצר את התהליך לקבלת אישור ניהול תקין – המשרד אישר את הפטור. 

אז למה הקימו את קשת דוד? בקונצרט הפנו אותנו לדוח הכספי שם נכתב: "בשנת 2018 הוחלט על הפרדת פעילות קונצרט מפעילות המחקר והמידע והקמת חברה לתועלת הציבור בשם קשת דוד מחקרים ומידע בע"מ. תועבר אליה פעילות המחקר והמידע. בין קשת דוד לקונצרט נחתם בתחילת 2018 הסכם למתן שירותי מחקר ומידע. גם לאחר הקמת קשת דוד ממשיכים תורמי פעילות המחקר והמידע להעביר את מרבית התרומות לקונצרט. במסגרת המיזם המשותף בין קונצרט למשרד לנושאים אסטרטגיים, מעניקה קונצרט מא'צינג למול כספי התורמים עבור אותם פרויקטים שאושרו כחלק מהמיזם המשותף עם המשרד לעניינים אסטרטגיים בתחום המחקר והמידע ובוצעו ע"י קשת דוד". 

זה לא עונה על השאלה. יכול להיות שלהגיש בקשה לפטור נוסף היה כבר יותר מדי ויכול להיות שלממשלה יש אינטרס שלא להתקשר ישירות עם קשת דוד. מדוע? ברגע שהמדינה לא מעבירה כסף ישירות לקשת דוד, העמותה לא תופיע כספק של המדינה. מי שיחפש אותה בטבלת ההתקשרויות של המשרד או יבקש מידע על הקשר של המדינה עם העמותה – לא ימצא לה זכר. במילים אחרות, התורמים שלה לא יעשו עסקים עם מדינת ישראל – אלא עם עמותה אחרת שבסך הכל חלק מתקציבה מגיע מהמדינה. 

השערה הזו אינה בחלל ריק. כפי שדיווח איתמר ב"ז מהעין השביעית, עמותת האם – קונצרט – מתקשה בגיוס כספים: "במגזין היהודי אמריקאי Forward דווח שנציגי המשרד לנושאים אסטרטגיים פנו לארגונים יהודיים בארצות-הברית והציעו להם לבצע "משימות" ו"קמפייני השפעה" שימומנו באמצעות קונצרט, כתב ב"ז. לטענתו: "לפחות ארבעה ארגונים מרכזיים הסתייגו מהיוזמה וסירבו לקבל כספים מסוג זה". "הסיקור הביקורתי והכתמת הארגון בקרב שותפיו האפשריים תרמו להחלטה להחליף את השם 'קלע שלמה' בשם גנרי שאינו נושא מטען שלילי: 'קונצרט'. בארגון עצמו סרבו למסור פרטים על הרקע לכך חוץ מ"זה נראה לנו שם יותר מתאים". 

בקצרה, נראה שקשת דו' עשויה להיות זרוע ארוכה יותר של אותה הפעילות מבלי מגע ישיר של המדינה. בשורה התחתונה, קשת דוד תמשיך ליהנות מכספי המסים ללא עקבות וללא מכרז. ומאחר שהיא פועלת כספק של עמותה אחרת יתקשה מבקר המדינה לבקר את עבודתה.

מה הם בדיוק עושים?

בשונה מרוב הארגונים קשת דוד לא מפרסמת בדיוק מה היא עושה. אין לעמותה אתר אינטרנט או עמוד פייסבוק והיא מצניעה את פעילותה. סירוב העמותה להתראיין עשוי להעיד על חוסר עניין מצידה בחשיפה תקשורתית. באשר לחלוקת ג'ובים, לפי מסמכי העמותה לא מצאנו עדות לכך, ונראה כי משכורות ההנהלה אינן חריגות. יחד עם זאת לא נוכל לדעת מה רשימת הספקים של העמותה ומי מקבל אותו בקצה הדרך – אלא דרך הדלפות.

6.5 אחוז מהביצוע ב-2018

ההסכם שנחתם במאי 2018 בין המשרד לעניינים אסטרטגיים לעמותת קונצרט הוא לשלוש שנים. בהתחשב בכך שבשנת 2018 קיבלה העמותה רק כ-3 מיליון שקל ובהסכם תוכנן ביצוע של 38 מיליון שקל, נראה שכרגע העמותה לא תוכל לעמוד ביעדיה. הדוחות של 2019 יתפרסמו (כנהוג) רק באמצע 2020 ורק אז נוכל לדעת את הכיוון הסופי של המיזם. כנסת מתפקדת הייתה יכולה לקיים דיון מעמיק בנושא ולפקח על פעילות המשרד. אלא שהוועדות לא מתכנסות מזה למעלה משנה.

שאלנו מה צפי ההכנסות מתרומות של עמותת קונצרט לשנת 2019. נמסר כי "בשנת 2019 "קונצרט" גייסה תרומות בהיקף גדול משמעותית מ-2018, נתונים סופיים יופיעו בדוחות הכספיים לשנה זו שיפורסמו באתר גיידסטאר".

במשרד לעניינים אסטרטגיים סירבו להתראיין לכתבה ומסרו כי "פרויקט קונצרט הינו מיזם משותף למדינת ישראל וליהדות התפוצות, שמטרתו מאבק בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרם נגד מדינת ישראל. קמפיין זה, המכוון מרמאללה על ידי ה-(BNC (BDS National Committee, מנהל רשת מסועפת של ארגוני חברה אזרחית, הפועלים בתיאום ובסנכרון, תחת מטרה משותפת לערער את זכות קיומה של מדינת ישראל. רק לאחרונה, דו"ח "מאחורי המסכה", שהוכן על ידי המשרד, הראה כיצד ה-BDS מקדם ומפיץ תכנים אנטישמיים, שמרעילים את השיח הציבורי בעולם נגד ישראל, ומסכנים יהודים באשר הם". לשאלה האם ומדוע הקים המשרד את קשת דוד נמסר כי המשרד לא הקים את העמותה.

4.8 מיליון שקל – מקונצרט

בשנת 2018 קיבלה קשת דוד 4,799,670 שקל מעמותת קונצרט, כשסך כל הוצאות הפעילות של קונצרט עמד על 5,386,216 (עוד כ-570 אלף שקל יצאו על תוכנה, יועצים חיצוניים ומשכורות לעובדי העמותה). כלומר, קרוב ל 90% מהוצאות הפעילות של קונצרט זלגו ישירות לקשת דוד. נזכיר שהתקציב של קונצרט מגיע מתורמים ומהממשלה. שאלנו את קונצרט מדוע רוב הפעילות מבוצעת בעמותה אחרת:

משם נמסר: "שנת 2018, הייתה שנת ההתנעה של הפרויקט, אשר מורכב מתשתיות פעילות בתחומים שונים. מטבע הדברים, קונצרט התמקדה תחילה בבניית תשתית הידע והאסטרטגיה, כחלק בלתי נפרד מתהליך הקמת החל"צ, וכפי שנהוג בחברות אחרות לתועלת הציבור. את השירות הזה סיפקה לקונצרט עמותת "קשת דוד" עוד לפני ההסכם עם ממשלת ישראל. יובהר, כי כבר במהלך שנת 2019, כפי שניתן יהיה לראות בדו"חות השנתיים הקרובים לשנת 2019, הותנעה פעילות בתשתיות נוספות והושקו פרויקטים בתחומים רבים נוספים (משלחות משפיענים לישראל, כנסים, הכשרות ועוד), שיהוו כ -50% מכלל פעילות קונצרט ב-2019. עוד הוסיפו: "חלקה של פעילות המחקר והמידע עוד צפוי להמשיך לרדת מתחת ל50% באופן הדרגתי ב-2020 ולאחריה".

עו״ד אילן יונש ממשרד קרניאל ושות׳, היועץ המשפטי של שקוף בדק עבורנו את העמותה. "מדינת ישראל מעניקה תמיכות כספיות למוסדות מתוך תקציב המדינה. מסגרת הכללים להענקת התמיכות היא בנהלי שר האוצר המפורסמים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב – נהלים שגרסתם האחרונה פורסמה בחודש אוקטובר 2019", אומר יונש. לדבריו "אחד הכללים המהותיים הוא איסור העברת כספי תמיכה למוסד אחר, על מנת שלא ליתור 'מסלול עוקף' לקיום הנהלים, או כלשון הנוהל עצמו (סעיף 9) – ״תמיכה תינתן בעד פעילות שמוסד הציבור, מבקש התמיכה, מקיים בעצמו.״ וכן – ״כספי התמיכה לא יועברו לתאגיד או לגורם אחר…"

אילן יונש. קרדיט – רפאל מזרחי סטודיו עדי ברקן

עוד הוסיף: "ניתן להעביר כספי תמיכה בתנאים מסויימים, כגון קיום הפעילות בשיתוף פעולה אך לכך נדרש אישור ניהול תקין. מותר גם לשכור ספקים, אולם בשום מקרה אסור שרכישת העבודה על ידי הגוף הנתמך תהווה ״החלפה למעשה של מוסד הציבור מגיש הבקשה בביצוע הפעילות הנתמכת״. ״הסנקציה״ המתחייבת במקרה של מעבר על נהלים אלה ונהלים אחרים היא השבת התמיכה לתקציב המדינה".

האם קונצרט חייבת במכרזים? 

לממשלה כאמור העדפה להשתמש בעמותות ובכך לחמוק מבקרה. השאלה האם קונצרט חייבת למשל במכרזים עבור השירותים שהיא מקבלת מקשת דוד היא מורכבת. גוף מסוג זה תלוי במידת הקרבה שלו לממשלה ורשויות השלטון. מבלי להיכנס לעובי הקורה המשפטית, הקו המנחה הוא שככל שהקשר לממשלה הדוק יותר מבחינת פעילות ומבחינה תקציבית, יש סיכוי גבוה יותר שהעמותה תוגדר כגוף דו מהותי. 

הסיכוי של קונצרט להיות מוגדר ככזה גבוה יותר מאשר זה של קשת דוד בגלל שקונצרט התקשרה עם הממשלה. בהסכם איתה מוסדרים ועדות היגוי ומעורבות הממשלה. אל מול קשת דוד אין לממשלה הסכם בכלל. 

בנוסף, בהסכם של קונצרט עם המשרד לעניינים אסטרטגיים, נכתב במפורש כי על קונצרט לקיים מכרזים בהתקשרויות עם צד שלישי. אם מחליטה עמותה להתקשר עם צד שלישי, למשל עם קשת דוד ללא מכרז, עליה להציג חוות דעת משפטית למשרד לעניינים אסטרטגיים על סיבת הפטור. פנינו למשרד ושאלנו אם ההתקשרות של קונצרט עם קשת דוד התקיימה במכרז, והאם ניתן לקבל את חוות הדעת המשפטית בגינה ניתן הפטור.

מהמשרד נמסר: "ההתקשרות של קונצרט עם קשת דוד נעשתה לפני חתימת הסכם ההתקשרות עם המשרד ולכן סעיף 9.9 אינו חל". הסעיף המדובר אומר שעמותת קלע שלמה חייבת במכרזים וגם שכל התקשרות מעל מיליון שקל מחוייבת באישור המשרד לעיניינים אסטרטגים.

בעקרון, המשרד צודק: קשת דוד הוקמה בינואר 2018 והמשרד חתם על ההסכם עם קונצרט כבר במאי. אבל שימו לב: עמותה שרק הוקמה הצליחה תוך ארבעה חודשים מיום היווסדה להתקשר בחוזה של מיליונים עם המדינה. 

מקונצרט נמסר כי "עמותת "קשת דוד" הינה ספק של שרותי מחקר ומידע לקונצרט בנושא פעילות הדה לגיטימציה לישראל בהתבסס על הסכם למתן שרותים. תוקף ההסכם הוא לשלוש שנים". עוד נמסר: "אנו בונים תשתית חשובה למאבק בתופעת הדה לגיטימציה, הBDS והאנטישמיות החדשה. מדובר בתשתית משמעותית שתשמש את העולם הפרו ישראלי לטווח ארוך. במציאות של אנטישמיות הולכת וגוברת, והתקפות חסרות תקדים על הלגיטימיות של מדינת ישראל, מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, למדינת ישראל ולעם היהודי". 

גלעד ארדן – השר הממונה

הקופון של קשת דוד והפוליטיזציה של המאבק

כל הכסף שמגיע לקשת דוד בסוף מגיע מעמותת 'קונצרט'. וכפי שנחשף בעין השביעית, התרומות מגיעות ככל הנראה מ"הקרן המרכזית לישראל" (Central Fund of Israel) הידועה כאחת התורמות העיקריות לארגון אם-תרצו, "נשים בירוק" ו"חננו". השאר מהמדינה. מאחר ועלות המחקר של קשת דוד היא 3,645,182 שקל – העמותה גוזרת רווח של 1,154,488 שקל על פעילותה. לאחר תשלומים להנהלה וכלליות, נוצר אצלה עודף של 430 אלף שקל, רווח לעמותה שהגיע מהציבור.

אמשיך לעקוב אחר עמותה זו ודומותיה, ואפרסם את הממצאים באתר שקוף בשבועות ובחודשים הקרובים.

מקשת דוד נמסר בתגובה: "קשת דוד הינה חברה לתועלת הציבור שהוקמה במטרה לסייע למאבק המתמשך באנטישמיות הגואה ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ושל הרעיון הציוני שבמוקדו עומדת זכותו של העם היהודי למדינה משלו. הקמת קשת דוד נעשתה מתוך הכרה בסכנה הפוטנציאלית של תופעות האנטישמיות והדה-לגיטמציה לביטחון הלאומי. 

קשת דוד הינה ארגון מחקר ומידע ללא מטרות-רווח, שנוסדה כחברה לתועלת הציבור(חל"צ). הקמת קשת דוד נעשתה לאור זיהוי פער של מידע וידע מקצועי, ומתוך כוונה לתרום למאמץ הלאומי בהבנת האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל והעם היהודי בתופעות האמורות. ייסוד והקמת קשת דוד התאפשר הודות לפעילותם הציונית ונדיבותם של תורמים יהודים ברחבי העולם.

תחומי הפעילות של קשת דוד כוללים מיפוי ומחקר תופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות, זיהוי אירועים פומביים במרחבי הרשת, איתור וניתוח ידיעות חדשותיות מרחבי העולם העוסקים בתופעת האנטישמיות והדה-לגיטימציה, הפצה והנגשת מידע לקהילה היהודית והפרו-ישראלית בעולם. כל פעילויות הארגון מתבצעות בהתאם לחוק. החזון שבבסיס הפעילות של קשת דוד הינו הבניית שיטה ייחודית וייעודית למחקר אסטרטגי של השיח המתנהל במרחבי רשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית ישראלית. יו"ר קשת דוד הינו תת-אלוף במילואים, יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה”ל. מר קופרווסר משמש בתפקידו בהתנדבות מלאה.

מנכ"ל קשת דוד הינו עו"ד ערן ווסקר, מומחה למערכות מידע מתקדמות וקצין לשעבר ביחידת לה"ב 433 במשטרת ישראל, אשר בעשייתו תרם תרומה משמעותית לביטחון והגנת הציבור במדינת ישראל. בחל"צ מועסקים עובדים בעלי אוריינטציה מחקרית וטכנולוגית המגיעים מרקעים מגוונים ומכלל רבדי החברה הישראלית, ביניהם עולים חדשים, אקדמאים, יוצאי מערכת הביטחון והמגזר הציבורי".

בהתייחסות לכתבה נמסר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים: "הקבינט המדיני-בטחוני הסמיך את המשרד לנושאים אסטרטגיים להוביל את המאבק הממשלתי בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות נגד מדינת ישראל, המנוהל בעיקרו בזירה האזרחית. מאז הקמתו, פועל המשרד בכל הכלים העומדים לרשותו, לביצוע המשימה הלאומית שהוטלה עליו, תוך שיתוף כלל הגורמים המדיניים, הכלכליים והאזרחיים הרלוונטיים. בתוך כך, בעקבות החלטת ממשלה ייעודית (מס' 3229) הוקם מיזם לאומי ייחודי וייעודי לטובת הפעילות בתווך האזרחי. המיזם, המשותף למדינה ול- "קונצרט", הוקם בהתאם לכללי המנהל התקין, במתווה של התקשרות ולא כתמיכה, תוך תיאום מלא עם משרדי המשפטים והאוצר, ועל בסיס מודל קיים ומוצלח של תכניות דגל ציוניות כמו "תגלית" ו"מסע".

המשרד ימשיך למלא חובתו וינהל מאבק עיקש למען טובת המדינה ואזרחיה כנגד קמפיין הדה-לגיטימציה וה-BDS שחותר תחת זכות קיומה של מדינת ישראל."

מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם

מי משרי הליכוד אמר "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן"? ומי מנגד הכריז: "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד, לא יכול להיות ראש ממשלה"? נברנו בארכיון וגילינו כיצד השתנו עמדות בכירי הליכוד כלפי ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום, משנת 2007 ועד ימים טרופים אלו. מה יש להם להגיד היום בנושא?

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"מדובר על ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". אלה היו מילותיו של בנימין נתניהו עצמו, בראיון לחדשות 2 בשנת 2008, על ראש הממשלה דאז החשוד בפלילים אהוד אולמרט.

בעוד שסרטון זה הפך לוויראלי, אמירות דומות לזו נשמעו גם מחברי כנסת נוספים – שחלקם בכירים כיום בליכוד – גם כאשר התמונה התהפכה וכעת זה ראש מפלגתם שנמצא במצב משפטי מסובך אף יותר. הכנו עבורכם לקט נבחר:

נתניהו, כחלון וארדן (אתר הכנסת)

"רק התפטרות הממשלה תשים קץ למסכת הכשלונות והתקלות האינסופיים שאירעו בשנה האחרונה בתחום המדיני, הביטחוני וטוהר המידות", הסביר יובל שטייניץ, 2007

"אין מנוס להקדים את הבחירות. כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה, אינטרסים חיוניים של המדינה נפגעים".  ישראל כץ, 2007

כץ ונתניהו (אתר הכנסת)

"שום מקום עבודה, ודאי לא משרד רה"מ, אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי דין ויועצים אחרים בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שנראה שאולמרט הגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר. הציבור לא ישכח לשותפיו הקואליציוניים של אולמרט ולשריו, את מדיניות 'שתיקת הכבשים', אותה הם נוקטים אל מול החשדות הפליליים נגדו" גלעד ארדן, 2007

"עם אחוזי תמיכה אפסיים, חקירות פליליות וקואליציה מתפרקת, הוא נאחז בקרנות המזבח" יולי אדלשטיין, 2007

אדלשטיין ונתניהו (אתר הכנסת)

"לממשלה ששקועה עד לצוואר בחקירות פליליות ונכשלת במתן ביטחון לאזרחיה, אין זכות קיום", טען גדעון סער בשנת 2008.

חלק מחברי הקואליציה אף התבטאו בנושא בשנים האחרונות, בקשר לחקירות נתניהו.

כך למשל אמר השר משה כחלון בשנת 2018: "אם יוגש כתב אישום, נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן".

בשנת 2017, טען השר דוד אמסלם כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום על שוחד לא יכול להיות ראש ממשלה". כשנשאל על כך לאחרונה בראיון לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, הסביר אמסלם שאילו היה מאמין לכתב האישום, היה דבק בדברים שאמר אז, אם כי זה לא המצב: "ראש ממשלה של מדינת ישאל שמוגש נגדו כתב אישום נגד שוחד אמיתי, כמו שאנשים ברחוב מבינים מה זה שוחד […] אם הייתי מאמין שיש פה שוחד הייתי הראשון שיוצא נגד ראש הממשלה".

כחלון ואמסלם (אתר הכנסת)

בשנת 2017, אמר סגן השר אבי דיכטר כי "ראש ממשלה או שר ביטחון שמוגש נגדם כתב אישום – דרך המלך אומרת שעליהם לעזוב את תפקידם, אלא אם יש סיבה מיוחדת אחרת. אני מקווה שזה לא יקרה".

לא רק זאת. חשוב להזכיר: ב-2008 הוגש חוק לפיו אם יוגש כתב אישום נגד רה"מ – הוא ייאלץ להתפטר. מי הצביע בעד החוק הזה? בין היתר גפני, ליצמן, כחלון, שטייניץ, חיים כץ ואחד נתניהו.

תגובות? רוב הח"כים מעדיפים לשתוק

פנינו לחברי הקואליציה שהתבטאו בנושא כהונת ראש ממשלה החשוד בפלילים לפני כעשור, ושאלנו אם עדיין עומדים מאחורי מה שאמרו אז – ואם לא, מה הוביל לשינוי בעמדתם. ארדן, אדלשטיין, כץ, שטייניץ וכחלון בחרו שלא להגיב לדברים.

דוברו של ח"כ אבי דיכטר הפנה אותנו לפוסט שפרסם בפייסבוק לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בו נכתב:

"חזקת החפות עומדת לכל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו. נדמה שרבים שכחו זאת. היכרותי עימו משתרעת על פני עשרות שנים מימי היותו מפקד צוות בסיירת מטכ״ל ועד להיותו ראש ממשלה. אני מעריך מאוד את פעילותו הענפה למען מדינת ישראל, הכוללת הישגים מדיניים רבים ועמידה איתנה על בטחוננו. אלו הם ימים לא קלים לכולנו, אבל חברות ורעות הם ערכים שנמדדים ברגעים הקשים. לשון החוק מאוד ברורה ומאפשרת לו להילחם על חפותו. ראיתי את ראה״מ נתניהו מנהל את ענייני המדינה ביעילות ובמסירות גם בתקופות קשות למדינה ולו. אני משוכנע שכך גם ימשיך לעשות לאחר ההחלטה מאמש. שבת שלום".

דיכטר ונתניהו (אתר הכנסת)

מדוברו של ח"כ סער נמסר: "כבר ב-2006 בעקבות אופן ניהול מלחמת לבנון השניה קרא ח״כ סער להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. עמדתו זו נותרה בעינה לכל אורך הקדנציה של אולמרט כראש הממשלה. ביסודה – תפיסתו של ח״כ סער שחלקה על דרכה של ממשלת אולמרט בנושאים המדיניים (המו״מ עם הפלסטינים, תהליך אנאפוליס) והביטחוניים".

לא רק חברי הליכוד גמישים בדעותיהם: ח"כ יאיר לפיד למשל, מתנגד היום לחוק שיעניק חסינות מהעמדה לדין לראש הממשלה – אך ב-2008 חשב שזה דווקא רעיון טוב. תוכלו לראות פוליטיקאים נוספים ששינו את דעתם בפרק של התכנית "מהצד השני".

איך ארדן מעביר כספים לגופים שאינם שקופים?

הפעם בטרחנות לשבת (מה שכולנו יודעים שמעפן- אך ממשיך): בואו לשמוע איך גלעד ארדן לא רק פועל להחריג את פעילותו משקיפות, אלא גם להעברת אינסוף כסף לעמותה מוזרה. את הפרטים מביאה הפעם ידידתי הטובה – עו"ד רחלי אדרי, מהקליניקה לחופש המידע בבינתחומי (המדור כה מצליח (!) שהחלטנו שהוא יכול לסייע עם הפצת הסיפור הכה חשוב הזה שמטריד את שנינו).

המשך קריאה…